הגנה מן הצדק בהליך פלילי


1. בפני בקשת הנאשמים לבטל את כתב האישום שהוגש נגדם ומייחס להם עבירות שונות לפי חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן:"חוק עובדים זרים").

הרקע לבקשה:

2. ביום 27/4/10 הגישה המאשימה כנגד הנאשמים כתב אישום המייחס להם עבירות של העסקת שלושה עובדים זרים ללא היתר ובניגוד להוראות סעיפים 2(א)(1), 2(א)(2), 2(ב)2,2(ב)3,2(ב)7ו-6(ה) לחוק עובדים זרים
מדובר בעבירות מיום 13.5.03

3. ביום 12/10/10 טרם תגובת הנאשמים לכתב האישום, ומכוח הוראות סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן:"החסד"פ), העלה ב"כ הנאשמים טענות מקדמיות שעניינן התיישנות העבירה, שיהוי, הגנה מן הצדק , פגמים שנפלו בהליך הפלילי ובכתב האישום.

4. ב"כ הנאשמים טען כי ממועד ביצוע העבירות ועד מועד הגשת כתב האישום חלפו למעלה מ-7 שנים ולפיכך העבירות התיישנו ויש לבטל את כתב האישום. נטען כי לא חלו אירועים מנתקים במהלך תקופה זו ועל פי חומר החקירה עולה כי החקירה בתיק החלה ב-13/5/03 או בסמוך לכך , עת נגבו עדויות ראשוניות ממנהל החבר ועד לגביית עדות מהנאשמת 2 ב- 4/2/04 ולאחר נתק של כשנתיים , הוצאה לנאשמים דרישה להמצאת מסמכים ורק כשלוש שנים מתחילת החקירה הונפקו תעודות עובד ציבור, כשכתב האישום הוגש כעבור 7 שנים ממועד ביצוע העבירות . נטען כי המאשימה נקטה בשיהוי בניהול ההליך וכי בנסיבות אלה אין לראות בהוצאת תעודות עובד הציבור כאירוע מנתק ומשכך יש לקבוע כי העבירות התיישנו.

5. עוד נטען כי יש לבטל כתב האישום גם מטעמים של הגנה מן הצדק שכן כתב האישום בתיק הנדון הוגש לאחר קיומם של הליכים קודמים בהם נקטה המאשימה כלפי הנאשמים בתיקים אחרים. נטען כי המאשימה הגישה כנגד הנאשמים כתבי אישום שונים במספר תיקים אחרים. בין הצדדים התקיים מו"מ ממושך שבמסגרתו התברר כי כנגד הנאשמים עומדים תיקי נוספים אחרים, הנאשמים ביקשו לכלול בעסקת טיעון אחת את כל התיקים, אולם המאשימה נמנעה מלעשות כן. כמו כן , המאשימה חזרה בה מהסדר הטיעון ובכך ניהלה למעשה מו"מ בחוסר תום לב ובדרך שאינה מקובלת תוך גרימת עינוי דין לנאשמים.


6. עוד הוסיפו הנאשמים וטענו כי נפל פגם בכתב האישום ובניהול ההליך הפלילי בכך שהמאשימה בחרה שלא לנקוט בהליך מינהלי בתחילה, אלא החלה במקרה הנוכחי בפתיחת ההליך הפלילי ובכך קופחו ו/או לא נשמרו זכויויתיהם הבסיסיות של הנאשמים. הנאשמים הוסיפו וטענו כי בכך שהמאשימה הגישה את כתב האישום ללא נקיטה בהליך מינהלי קודם לכן, היא נמנעה מלפרט בכתב "טעמים מיוחדים" בדבר הנסיבות המצדיקות הגשת כתב אישום ובניגוד להוראת סעיף 15 לחוק עבירות מינהליות.

7. המאשימה טענה כי יש לדחות טענות הנאשמים בדבר התיישנות העבירות. נטען כי המאשימה נקטה בתיק זה בהליכי חקירה שונים, לרבות הוצאת תעודת עובד ציבורוכי יש לראותם כאירוע המנתק את מירוץ ההתיישנות ומשכך הרי שכתב האישום הוגש כדין ובתוך תקופת ההתיישנות. כן נטען כי הליכי החקירה בתיק התנהלו באופן סביר ולא חל שיהוי בניהולו.

8. באשר לטענת הנאשמים בדבר הגנה מן הצדק נטען כי טענה זו מתייחסת כביכול להתנהלות המאשימה בתיקים אחרים אשר אין להם כל קשר לתיק הנדון. עוד נטען כי לא הוכחה כל התעמרות או התנהגות בלתי נסבלת של
הרשות שיש בה להצידק ההגנה. אכן נוהל בין הצדדים מו"מ, אך כטיבו וטבעו לעיתים הוא יכול הבשיל להסדר ולעיתים יכול שיסתיים ללא כלום. נטען כי דווקא העובדה כי המאשימה ניהלה עם הנאשמים מו"מ מלמדת על כך ששמעה טענותיהם בלב פתוח ונפש חפצה.

9. ובאשר לטענת הנאשמים בדבר פגמים שנפלו בהליך הפלילי טענה המאשימה כי המחוקק הקנה למאשימה שיקול דעת להחליט האם לנקוט בהליך פלילי או מינהלי וכי קמה לה חזקת התקינות כי פעלה כדין. נטען כי במקרה דנן המדובר בנאשמים שביצעו בפרק זמן של שלוש שנים, מספר רב של עבירות רבות ולפיכך הוחלט לנקוט ישירות בהליך פלילי ולהגיש כתב אישום.

10. באשר להצגת הטעמים המיוחדים נטען כי אין חובה לכלול טעמים אלה בכתב האישום עצמו וכי הנימוקים אלה נרשמים בתיק הנאשמים, כפי שנעשה גם במקרה הנדון ולפיכך יש לדחות טענות הנאשמים כולן.

דיון והכרעה

התיישנות

11. בסעיף 22א(א) לחוק העבירות המנהליות, תשמ"ו - 1985 (להלן: "חוק העבירות המנהליות"), נקבע כי אין בקביעת העבירה כעבירה מנהלית כדי לשנות את סיווגה לפי סעיף 24 לחוק העונשין אשר מסווג את העבירה כעבירת עוון שמועד התיישנותה מכוח סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי הינו 5 שנים.

12. סעיף 9(ג) לחסד"פ קובע:


"(ג) בפשע או בעוון אשר תוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א) נערכה לגביהם חקירה על פי חיקוק או הוגש כתב אישום או התקיים הליך מטעם בית המשפט, יתחיל מנין התקופות מיום ההליך האחרון בחקירה או מיום הגשת כתב האישום או מיום ההליך האחרון מטעם בית המשפט, הכל לפי המאוחר יותר".

13. במקרה שלפנינו, אין חולק כי מועד ביצוע העבירות הנטענות הינו 13/5/03 וכתב האישום הוגש ביום 27/4/10. עם זאת כעולה מחומר החקירה ומטענות הנאשמים עצמם, המאשימה נקטה בהליכי חקירה שונים כנגד הנאשמים כאשר ביום 4/2/04 נגבתה עדות מן הנאשמת 2, וביום 8/2/06 הוצאה לנאשמים זימון "דרישה להמצאת מסמכים ומידע". דרישה זו מלמדת כי טרם הושלם איסוף החומר הנחוץ לבירור האשמה וטרם הסתיימה החקירה. אירועים אלה הינם בבחינת "אירוע מנתק".

14. י.קדמי ציין בספרו כי "אירוע מנתק" לעניין זה הוא אחד משלושה אלה: עריכת חקירה על פי חיקוק באותה עבירה; הגשת כתב אישום בשל אותה עבירה; קיום הליך מטעם בית משפט באותה עבירה. (י.קדמי על סדר הדין בפלילים, חלק שני כרך א, 1322)

חקירה על פי חיקוק בהקשר זה יכול ותהיה על ידי כל אדם או גוף המוסמכים על פי חיקוק לערוך חקירה באותה עבירה ובלבד שהמדובר בחקירה המיועדת להכין את התביעה הפלילית בקשר לאותה עבירה. ויודגש כי אין המדובר כאן בחקירה של חשוד או נאשם או עד דווקא ודי בהקשר זה "אם הפרשה עצמה החלה להיחקר בטרם פגה תקופת ההתיישנות ונאספו ראיות , שבסופו של דבר היו בבחינת חומר רקע לחקירתו של נאשם (ההדגשה שלי- י.ה) (ראה ע"פ 2910/94 ארנסט יפת נ' מדינת ישראל, נ(2) 425; ע"פ 347/07 פלוני נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 18/11/07)

עוד נקבע כי "הזמנה לחקירה של עד הינה פעולת חקירה (ראה ת"פ(י-ם) 960/05 מדינת ישראל נ' אבי מרגלית, מיום 20/7/06 וראה גם ת"פ 234/08 מדינת ישראל נ' א.א.קורנפיין בע"מ , ניתן ביום 7/4/09).

15. יפים לעניין זה ובהיקש הראוי, דבריו של כב' הש' רמי כהן, בע"פ 26/05 מדינת ישראל-משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה נ' מקסימום מסעדות בע"מ (ניתן ביום 28.06.07):

"...לא יכולים המשיבים לחסות תחת אצטלה של אי-ידיעה, כי לא יינקט נגדם כל הליך. המשיבים היו יכולים לברר כל העת באיזה מצב ו/או שלב מצויה החקירה ואימתי מתעתדים להגיש כנגדם כתב אישום, אם בכלל."

דברים אלה נאמרו בהקשר לנאשם שקיבל הזמנה לחקירה ודרישה להמצאת מסמכים בדומה לענייננו.

16. זאת ועוד. אין אף חולק כי ביום 6/8/06 הוצאו תעודות עובד ציבור בתיק החקירה בקשר למעמדם של העובדים נשוא כתב האישום. לטעמנו אירוע זה הינו בבחינת "ההליך האחרון בחקירה" המפסיק את ההתיישנות. היינו , מניין תקופת ההתיישנות נעצר ומתחיל מחדש ביום 6/8/06 והתקופה שחלפה מיום ביצוע העבירה ועד להליך האחרון בחקירה נמחקת כאילו לא חלפה כלל והמניין מתחיל מלכתחילה ( י.קדמי, על סדר הדין בפלילים חלק שני, כרך א', עמ' 1320)

סבורים אנו כי הוצאת תעודות עובד ציבור היא אחת מן הפעולות בהן נקטה המאשימה כחלק מהליך חקירה מהותית ואף תעודת עובד ציבור היא בגדר ראייה וחלק מהראיות שעל הרשות החוקרת לאסוף כדי להביא להכנת כתב אישום ולפיכך טענת הנאשמים כי אין לראות בהוצאת תעודת עובד ציבור כאירוע מנתק, אינה מקובלת עלינו. יפים לעניין זה דברי כב' הש' שדיאור בתיק פ 140/07 מ"י נ' האחים ברדריאן ואח' , ניתן ביום 29/7/08 :
" מצאנו כי במסירת תעודת עובד ציבר בקשר למעמדם של העובדים נשוא כתב האישום שהתבצע ביום 20/12/04 יש לראות כממלא את האמור בחוק ובפרשנותו של השופט קדמי ולפיה מדובר בחקירה על פי חיקוק באותה עבירה ויש לראות בכך "אירוע מנתק"."

17. בנסיבות אלה, משהוגש כתב האישום ביום 27/4/10 , טרם חלפה תקופת ההתיישנות ודין טענת התיישנות להידחות.

הגנה מן הצדק

18. הלכה היא, כי לא כל מעשה נפסד של הרשות החוקרת או המאשימה מצדיקה את ביטול כתב האישום מטעמי "הגנה מן הצדק" ויש לאזן בין האינטרסים הציבוריים של קיום המשפט, היינו בירור ההתנהגות העבריינית הנטענת לבין טיפול בהתנהגותה או במהלכיה של הרשות (ראה עפ 4855/02 מדינת ישראל נגד ד"ר בורוביץ ניתן ביום 31.3.05). עוד נקבע כי טענה של הגנה מן הצדק תתקבל מקום שבו מתקיימות נסיבות של התנהגות שערורייתית של הרשות שיש בה משום רדיפה, דיכוי והתעמרות בנאשם (ע"פ 2910/94 יפת נגד מדינת ישראל פד"י נ (2) 221).

19. במקרה שלפנינו טענת הנאשמים בכל הנוגע לעניין זה היא התנהלות המאשימה בהקשר לניהול מו"מ שנערך בין הצדדים בקשר לתיקים אחרים ואין הוא נוגע לתיק הנדון בעניינו. נציין כי אף אם היה קשר בין התיקים השונים, הרי שטענות המאשימה בעניין זה מקובלות עלינו. לא כל ניהול מו"מ בין צדדים חייב להניב הסדר טיעון ואין בהחלטת המאשימה לחזור בה מהסדר הטיעון בתיקים אחרים שאינם נשוא כתב אישום זה בכדי לקבוע כי התנהלות המאשימה והתנהגותה היא בבחינת התנהגות שערורייתית שיש בה משום רדיפה, דיכוי או התעמרות בנאשמים ולפיכך דינה להידחות.

פגמים בניהול ההליך

20. סעיף 15 לחוק העבירות המינהליות קובע כי:

"קביעת עבירה כעבירה מינהלית אין בה כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש בשלה כתב אישום, כאשר הוא סבור שהנסיבות מצדיקות זאת מטעמים שיירשמו, ובלבד שטרם נמסרה הודעה על הטלת הקנס".

21. בבג"צ 5537/91 אפרתי נ' אוסטפלד, אליו אף הפנה ב"כ הנאשמים נקבע כי דרך המלך היא אמנם הטלת קנס מינהלי בגין עבירה מנהלית והגשת כתב אישום בגין עבירה מנהלית היא החריג והיוצא לכלל. יחד עם זאת , סמכות זו קיימת לתובע המוסמך זאת כאשר הוא סבור ש"הנסיבות מצדיקות זאת מטעמים שיירשמו" :

"מה מקומה של הוראת סעיף 15במסגרת החוק, וכיצד משתלבת היא במסכת החוק הכוללת? עיקרו של החוק הוא, כאמור, בהסבת עבירות פליליות לעבירות מינהליות; מגמה זו תלמדנו, וזה הפירוש הראוי שיש ליתן לחוק, כי עבירות שנקבעו כעבירות מינהליות - בהן העבירות שבגינן הוגש כתב-אישום נגד העותר - דרך המלך היא להטיל בגינן קנס מינהלי, ובהליך מינהלי; זו דרך המלך, ואילו יוזמת הפרקליטות להגיש אישום פלילי בגין עבירה מינהלית היא החריג והיוצא לכלל. מסקנה זו - כי הגשת אישום בגין עבירה מינהלית הינה חריג ויוצא - נדרשת לא אך ממגמתו הכללית של החוק אלא אף מלשונו של סעיף 15לחוק גופו: תובע כי יבקש להגיש כתב-אישום בגין עבירה מינהלית, סמכותו עומדת לו, ואולם זאת רק "כאשר הוא סבור שהנסיבות מצדיקות זאת מטעמים שיירשמו". החוק כמו מטיל על תובע נטל של הסבר על שום מה ולמה אומר הוא לנקוט הליך פלילי תחת הליך מינהלי: מוסמך הוא לעשות כן רק אם הוא סבור שהנסיבות מצדיקות זאת "מטעמים שיירשמו". ומתוך שהמדובר ביוצא לכלל, ממילא חייב להימצא בצדו הצדק ראוי. יתרה מזאת: החובה להעלות על הכתב נימוקים להגשתו של אישום פלילי ("מטעמים שיירשמו") מלמדת מעצמה על החשיבות שהמחוקק מבקש ליתן לאותם נימוקים שחובה לרושמם".

22. במקרה שלפנינו, טענה המאשימה כי הנאשמים ביצעו בפרק זמן של שלוש שנים מספר רב של עבירות וכי אין זו הפעם הראשונה שהנאשמת 1 עוברת על הוראות חוק עובדים זרים , אשר ידועים לה ובכל זאת בוחרת לאורך כל שנות פעילותה שלא לנהוג לפיהן. בנסיבות אלה , בהן הוכח וכפי שעולה אף מן המסמכים שצורפו לבקשה ולתגובתה כי המדובר בנאשמים אשר ביצעו מספר רב של עבירות והוגשו נגדם למעלה מ-20 כתבי אישום, כמפורט בטבלה המצוינת ב-נ/10, הרי שלא מצאנו כל פסול בהחלטת המאשימה לנקוט בתיק זה בהליך פלילי ולא מינהלי ודין טענת הנאשמים בעניין זה להידחות.

23. ובאשר לטענת הנאשמים בדבר פירוט הטעמים המיוחדים, הרי שהחובה לרישומם ולפירוטם אינה מתייחסת בהכרח לרישומם בכתב האישום אלא יכול ואלה יירשמו במסמך אחר נפרד. המאשימה ציינה בתגובתה כי הנימוקים והטעמים להגשת כתב האישום נרשמו אצלה במזכר והנאשמים יכולים לפנות למשרדי ב"כ המאשימה על מנת
לעיין בהם ולקבל עותק מהם.

24. בעניין זה נוסיף ונציין כי הנמקת התובע המוסמך להגשת כתב האישום היא איננה בבחינת חלק "מחומר החקירה" , מעצם הגדרתו של מונח זה מול קביעת סעיף 15 לחוק העבירות המינהליות (ראה בעניין זה בש"פ 2043/05 מדינת ישראל נ' גד זאבי) ולכן על הנאשמים היה לפנות אל המאשימה לבירור קיומו של מסמך כזה, טרם העלאת הטענה על ידם.

25. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, דין כל הטענות המקדמיות שהעלו הנאשמים – להידחות.

26. לאור הוראות הנוהל הנני מבטלת את מועד ההקראה בתיק שנקבע ליום 24/1/11 שעה 11:00 בפניי , ומעבירה התיק למזכירת כבוד הנשיאה לקבוע מועד חדש להקראה .



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תנאים להסגרה

  2. ביטול רישום פלילי

  3. בטלות יחסית פלילי

  4. התיישנות בפלילים

  5. העברת דיון פלילי

  6. התיישנות תיק פלילי

  7. הגנה מן הצדק פלילי

  8. התיישנות דין פלילי

  9. אחריות פלילית שילוחית

  10. התיישנות משפט פלילי

  11. התיישנות מרשם פלילי

  12. זכות עיון בתיק פלילי

  13. התיישנות רישום פלילי

  14. אחריות פלילית אי שפיות

  15. ביטול צו הסגרה לרוסיה

  16. בקשה למחיקת תיק פלילי

  17. התליית הליכים פליליים

  18. התיישנות פסק דין פלילי

  19. התיישנות סדר דין פלילי

  20. חוזה אזרחי במשפט פלילי

  21. המועד להגשת ערעור פלילי

  22. זכות העיון במרשם הפלילי

  23. בקשה למחיקה רישום פלילי

  24. ביטול רישום פלילי עריקות

  25. הגנה מן הצדק בהליך פלילי

  26. אחריות פלילית על משחק מסוכן

  27. חובת ההנמקה פסק דין פלילי

  28. בדיקת מסוכנות ללא עבר פלילי

  29. אין להשיב לאשמה בהליך פלילי

  30. טענות מקדמיות סדר דין פלילי

  31. הארכת מועד להגשת ערעור פלילי

  32. סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית

  33. בקשה להארכת מועד להגשת ערעור פלילי

  34. אחריות פלילית של דירקטורים על מעשי החברה

  35. הגדרת מפגר - חוק הסעד וכשירות לעמוד לדין פלילי

  36. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון