הגנה מן הצדק תכנון ובניה

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה של אי קיום צו של בית משפט, עבירה לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה- 1965.

צו בית המשפט, אותו נטען כי הפר הנאשם, הוצא במסגרת גזר הדין אשר ניתן כנגד הנאשם בת"פ (שלום קריות) 20763/03 ולפיו, היה על הנאשם להרוס או להכשיר תוספות בניה שנבנו על ידו ללא היתר וזאת, עד ליום 01.08.2007.

כתב האישום שבפני הוגש בתאריך 09.08.2010.
ממנו עולה, כי בתאריך 23.07.2008 נתגלתה הפרת הצו השיפוטי.

אציין כבר עתה, כי ניתן ללמוד בבירור מנספח א' לסיכומי המאשימה, כי כתב האישום נשוא התיק שבפני הוגש עוד בתאריך 14.09.2009 – נושא חותמת בית המשפט- אך ככל הנראה לא נקלט כתב האישום במערכת "נט המשפט".
כתב האישום הוגש שוב, כאמור, בתאריך 09.08.2010.

ב"כ הנאשם עותר לביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק ומהטעם שהנאשם לא זומן לחקירה ולא מסר גרסתו טרם הגשת כתב אישום זה וכן מהטעם שכתב האישום הוגש כעבור שנתיים מיום גילוי העבירה על ידי המאשימה, שעה שלפי הנחיות היועמ"ש היה על המאשימה להגיש כתב אישום עד 12 חודשים מיום גילוי העבירה.


ב"כ המאשימה בקש, כי אדחה בקשת הסנגור לבטל כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק. שכן, לא קיימת חובה חוקית לחקור הנאשם טרם הגשת כתב אישום כנגדו ואין חובה על הרשות להחליט אם להעמיד אדם לדין, אם לאו, רק לאחר ששמעה גרסתו.

עיינתי בטענות הצדדים וכן במסמכים שהוצגו לעיוני.

דוקטרינת ההגנה מן הצדק נקלטה במשפט הישראלי תחילה בפסיקת בתי המשפט ובהמשך בחקיקת סעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי.

בע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' איתמר בורוביץ, נקבע:

"עיקר עניינה של ההגנה מן הצדק הוא בהבטחת קיומו של הליך פלילי ראוי, צודק
והוגן. בעקרון עשויה איפוא, ההגנה לחול בכל מקרה שבו קיומו של ההליך פוגע
באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות כפי שהם נתפסים בעיניו של ביהמ"ש. מטרת
החלתה של ההגנה היא לעשות צדק עם הנאשם, ולא לבוא חשבון עם רשויות האכיפה
על מעשיהן הנפסדים".

ובהמשך:

"אין לשלול אפשרות שהפגיעה בתחושת הצדק וההגינות תיוחס, לא להתנהגות
שערורייתית של הרשות, אלא למשל לכישלונן, או אף לנסיבות שאינן תלויות
ברשות כלל ועיקר, אך המחייבות ומבססות בבירור את המסקנה, כי במקרה הנתון
לא ניתן יהיה להבטיח לנאשם קיום משפט הוגן, או שקיומו של ההליך יפגע באופן
ממשי תחושת הצדק וההגינות".


בע"פ 3270/08 מדינת ישראל נ' חדיד ואח' קבע בימ"ש, כי לא כל מעשה נפסד של הרשות יצדיק את המסקנה שדין האישום להתבטל מטעמי הגנה מן הצדק, ואם הוכחה פגיעה בנאשמים יכול שתישקל היא לטובתם בקביעת עונשם.

ראה גם הנאמר בע"פ (י-ם) 149/95 אבו אל ת'ן נ' מ"י:

"...גם אנו איננו חולקים על כך שסדר הדברים הנכון הוא עריכת חקירה בטרם
הגשת כתב אישום, אך אין לומר, כי מהוראות החסד"פ עולה כי תנאי בל יעבור
להגשת כתב אישום הוא קיום חקירה קודם לכן (בין ע"י המשטרה ובין ע"י רשות
חוקרת אחרת שהוסמכה לכך בחוק)". (ההדגשה שלי – ר.ל.).

וראו גם: י.קדמי "על סדר הדין בפלילים" (חלק ראשון) בעמ' 544.

אכן, רצוי הוא כי כתב אישום יוגש רק לאחר גביית הודעה מהחשוד וזאת, גם בהליכי תכנון ובניה עם זאת, יתכנו מקרים בהם יוגש כתב אישום בלא גביית הודעת החשוד קודם לכן.

ראה הדברים שנאמרו בעניין הנדלמן (ע"פ 70597/04 הנדלמן נ' מ"י – פורסם באתר נבו) נאמר:

"אין מדובר בזכות מוחלטת, ואין זה תנאי מוקדם להגשת כתב אישום".
"אינני מקבל את טענת הסנגוריה שללא קיומה של חקירה אין בידי המאשימה
סמכות להגיש כתב אישום. בעניין זה אחזור על דברים שנאמרו כבר במותב שלושה של בית משפט זה:
"... גם אנו איננו חולקים על כך שסדר הדברים הנכון הוא עריכת חקירה בטרם הגשת כתב אישום, אך אין לומר, כי מהוראות החסד"פ עולה כי תנאי בל יעבור להגשת כתב אישום הוא קיום חקירה קודם לכן (בין ע"י המשטרה ובין ע"י רשות חוקרת אחרת שהוסמכה לכך בחוק)". (ההדגשה שלי – ר.ל.).

אינני סבורה, כי בנסיבות העניין בתיק שבפני, הפגם שבאי חקירתו של הנאשם טרם הגשת כתב האישום מצדיק ביטול כתב האישום.

כבר נקבע, כי השימוש בדוקטרינת ההגנה מן הצדק צריך שייעשה במשורה וייוחד למקרים חריגים וקיצוניים.

אכן רצוי היה כי כתב אישום יוגש לאחר שנערכה חקירה לנאשם.

עם זאת, בנסיבות המקרה שבפני ולאור מהות העבירה המיוחסת לנאשם, לא שוכנעתי כי יש הצדקה להורות על ביטול כתב האישום ולא שוכנעתי כי נפגעה יכולתו של הנאשם להתגונן שכן, לא מסר גרסה הכובלת אותו ואשר עשויה לשמש ראיה כנגדו בהמשך.

טענת שיהוי במסירת גרסת הנאשם, אם תטען בהמשך, תישקל היא לאור הנסיבות אשר פורטו.

לסיכום, יפים הם הדברים שנאמרו בע"פ 9847/05 מדינת ישראל נ' אורה מושב עובדים להתיישבות:

"החלה הדוקטרינה של הגנה מן הצדק, לגבי העבירות שהמשיבים הואשמו בהן,
משמעה איננה אך מחילה על ביצוע עבירות אלא מתן "היתר דה פקטו" להמשך
השימוש האסור במקרקעין גם בעתיד. יתר על כן, זיכויים של המשיבים בדין,
מחמת הגנה מן הצדק, עלול לתמרץ אותם, כמו גם אחרים, להימנע בעתיד מהסדרת
השימוש במבנים, ולייתר בכך את ההליך התכנוני החוקי באמצעות קבלת היתר הלכה
למעשה במסלול עוקף מוסדות התכנון".

וכן ראה בע"פ 450/77 ברוך בעל טכסא נ' מדינת ישראל פ"ד ל"ב (2) 152:

"לא רק מה שנוח לנאשם גם צודק לעניין זה, ואף לא רק מה שנוח לביהמ"ש למען
קיצור הדיונים, אלא שיש לשקול גם מה שצודק למען האינטרס הציבורי שהתביעה
מייצגת כן יבדוק ביהמ"ש את מידת הכנות שבטענת הצדק שהנאשם מבקש להעלות
שמא מעייניו ליתרון תכסיסי בלבד".

בענייננו, לא שוכנעתי כי עלי לקבל טענת ב"כ הנאשם כי יש לבטל כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק משלא מסר הנאשם גרסה או בשל כך שכתב האישום הוגש בשיהוי.

ביטול כתב האישום הינו, למעשה, מתן היתר להמשך הפרת הצו השיפוטי ויש בו להוות משום תמריץ שלילי, בנסיבות העניין.

עוד ראה הדברים שנאמרו בע"פ 3270/08 מ"י נ' חדיד:

"עבירה זו הינה, מטבע הדברים, המשך השתלשלות של ביצוע עבירה אחרת שבעניינה ניתן הצו. כאשר קיים צו שיפוטי יש לבצעו או לפעול לביטולו באמצעים משפטיים... נראה כי התנהגות שעניינה עשיית דין עצמי ואי קיום צו שיפוטי, בלא שננקטות פעולות בהתאם לחוק לביטולו של הצו או לדחיית מועד ביצוע וזאת, במסגרת הליכים אל מול הרשויות המוסמכות, תתקשה לדור ביחד עם טענה של הגנה מן הצדק".

לפיכך ולאור כל האמור לעיל, נדחית הבקשה לביטול כתב האישום.

הנני קובעת התיק להקראה לתאריך 09.10.13 שעה 10:00.

מזכירות בימ"ש תשלח העתק מהחלטתי זו לצדדים.

מזכירות בימ"ש תזמן הצדדים לתאריך שקבעתי.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אי הרשעה תכנון ובניה

  2. התיישנות תכנון ובניה

  3. פרה רולינג תכנון ובניה

  4. אכיפה בררנית תכנון ובניה

  5. הפקעה חוק התכנון והבניה

  6. בחירות לועדה לתכנון ובניה

  7. הגנה מן הצדק תכנון ובניה

  8. איחור בהגשת ערר תכנון ובניה

  9. התיישנות עבירת תכנון ובניה

  10. התיישנות בדיני תכנון ובניה

  11. ביטול כתב אישום תכנון ובניה

  12. סעיף 47 לחוק התכנון והבניה

  13. הגדרת "מגרש" (תכנון ובניה)

  14. סעיף 112 לחוק התכנון והבניה

  15. הפקעה מכוח חוק התכנון והבניה

  16. סעיף 157א לחוק התכנון והבניה

  17. היטל השבחה חוק התכנון והבניה

  18. סעיף 145(א) לחוק התכנון והבניה

  19. הגנה מן הצדק בעבירות תכנון ובניה

  20. ביטול החלטת ועדת ערר לתכנון ובניה

  21. סעיף 62א(א)(8) לחוק התכנון והבניה

  22. איחוד יחידות דיור

  23. אי התאמה במפרט הטכני

  24. הקלה במרווח בין חדר הגג למעקה הגג

  25. ניצול "תקנות שבס" להוספת יחידות דיור

  26. ביטול החלטת הועדה המחוזית לתכנון ובניה

  27. אי התייחסות לטענות וועדת ערר לתכנון ובניה

  28. ביטול כתב אישום הגנה מן הצדק תכנון ובניה

  29. ההבחנה בין הליכי תכנון לבין הליכי הרישוי

  30. סעיף 111 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה – 1965

  31. אחריות בנזיקין של הוועדה המקומית לתכנון ובניה

  32. קיימת הבחנה מהותית בין "מלאכה" לבין "תעשייה"

  33. שימוש בשטח שירות לשטח עיקרי מהווה סטיה ניכרת

  34. ערר על החלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה

  35. סמכות הועדה המקומית בתקנה 16 לתקנות התכנון והבניה

  36. שימוש במבנה המורכב משני מבנים יבילים המחוברים ביניהם

  37. העדר החלטה במועד - ערר על פי סעיף 157 לחוק התכנון והבניה

  38. הפסיקה בישראל הכירה באופן חד משמעי בקולנוע כאומנות וכתרבות

  39. חוות דעת לפי סעיף 61א(ג)(1) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה 1965

  40. ערר על החלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה לדחות הקמת בית מגורים

  41. הדרכים לאישור חלוקה במקרקעין מבחינה תכנונית בחוק התכנון והבנייה

  42. כתב אישום המייחס עבירות אי קיום צווי בית משפט לפי חוק התכנון והבניה

  43. באזורים פתוחים עדיף להתמקד במספר קטן של אנטנות גבוהות ומרוחקות זו מזו

  44. עתירה לביטול החלטת ראש העיר שביטל את סמכות יו"ר ועדת המשנה לתכנון ולבנייה

  45. הכללים לחידוש היתר בניה מוסדרים בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)

  46. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון