הודעה מוקדמת גניבה

מבוא:

1. התובע, (התובע בתיק עב 1154/07), עבד בנתבעת בתפקיד נהג חלוקה מחודש נובמבר 2001 ועד לפיטוריו בחודש יוני 2006.

2. התובע (התובע בתיק עב 1249/07) עבד בנתבעת כנהג חלוקה מחודש ינואר 2000 ועד לפיטוריו בחודש יוני 2006.

3. הנתבעת הינה חברה העוסקת בייצור ושיווק מוצרי מזון.

4. בתביעות נשוא פסק הדין ביקשו התובעים לחייב את הנתבעת בתשלום שכר עבודה, פיצויי פיטורים ופיצויים על פיטורים שלא כדין. בנוסף התבקש בית הדין לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויי הלנת שכר ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים וליתן צו הצהרתי הקובע כי "מכתב הפיטורים שהוציאה הנתבעת אינו כדין וכי בנסיבות העניין לא היה כל מקום להוציאו ולפיכך הוא בטל" (סעיף 19 לכתב התביעה בתיק עב 1249/07).

5. בתמצית טוענת הנתבעת כי דין התביעות להידחות. לטענת הנתבעת, התובעים פוטרו בעקבות חקירה שהעלתה כי התובעים שניהם היו מעורבים במעשה גניבה בהיקף של מאות אלפי ₪ ולפיכך אין הם זכאים לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת.

הנתבעת דחתה את טענות התובעים לפיטורים שלא כדין ובכלל זה את התביעה לפיצויים
שנתבעו בעילה זו.

6. במקביל להגשת כתב ההגנה, הגישה הנתבעת תביעה שכנגד, בסכום של 100,000 ₪, במסגרתה ביקשה לחייב את התובעים (הנתבעים בתביעה שכנגד) בתשלום פיצוי על נזקי הגניבה בה היה מעורב כל אחד מהתובעים, בסך של 100,000 ₪.

7. אין בדעתי להידרש בשלב זה של פסק הדין לפרטי טענות התובעים בעילות התביעה השונות, ובתשובת הנתבעת ביחס לאותן טענות. דבר זה ייעשה כל שיהיה בו צורך בעת הדיון בעילות התביעה השונות ובתביעה שכנגד.

8. לאור האמור, מבקש אני לפתוח בתיאור העובדות המתייחסות להליך סיום העסקתם של התובעים ובטענות הנתבעת ביחס למעשי הגניבה המיוחסים לתובעים. בתום הפרק העובדתי אדרש לבחינת טענות התובעים בעילות התביעה השונות ובתביעה שכנגד.

העובדות:

9. את הפרק העובדתי מבקש אני לחלק לשניים. בשלב ראשון מבקש אני להביא את הרקע הכללי הנוגע להעסקתם של
התובעים בנתבעת ואת ההליכים בהם נקטה הנתבעת להפסקת עבודתם. בשלב השני אתייחס לטענות הנתבעת למעשי הגניבה המיוחסים לתובעים.

10. כאמור לעיל, הנתבעת הינה חברה בע"מ העוסקת בייצור ובשיווק מוצרי מזון.

11. התובע, מר ראובן רחמים (להלן: "התובע 1") עבד בשירות הנתבעת מחודש נובמבר 2001 ועד לפיטוריו בחודש יוני 2006; התובע, מר יוסף אוחנה (להלן: "התובע 2") עבד בשירות הנתבעת מיום 1.1.00 ועד לפיטוריו ביוני 2006.

12. במסגרת עבודתם שימשו התובעים כנהגי חלוקה בקו חלוקה באזור הדרום.

13. בחודשים הראשונים של שנת 2006, הגיע לנתבעת מידע כי סחורה בהיקף של למעלה מחצי מיליון ₪ נעלמה ממחסניה וכי מוצרי הנתבעת נמכרים ברחבי הארץ במחירי עלות שלא באמצעות מפיציה המורשים.

ראה:

סעיף 4 לתצהירה של הגב' עינת אבשך, סמנכ"ל משאבי אנוש בנתבעת.

14. בעקבות החשד התקשרה הנתבעת, באפריל 2006 או במועד סמוך, עם משרד חקירות לבירור החשדות.

ראה:

סעיף 3 לתצהירו של מר ארז ארמי, חוקר פרטי ב"קבוצת מוקד חקירות".

15. על חקירת החשד שנמסר לבחינת משרד החקירות, הופקד מטעם משרד החקירות, מר ארמי.

16. בתחילת חודש מאי 2006, הודיעה הנתבעת לתובעים על השעייתם לאלתר.

17. ההחלטה על ההשעיה נמסרה לתובעים בעל פה על ידי הממונה הישיר עליהם, מר קובי מזרחי. לעניין זה אבקש להפנות לעדותה של הגב' אבשך, סמנכ"ל משאבי אנוש בנתבעת, אשר נשאלה והשיבה:

"ש.האם הודעת ההשעיה נעשתה בכתב?
ת.לא נעשתה בעל פה.
ש.על ידך?
ת.על ידי הממונה הישיר, קובי מזרחי.
ש.מאין את יודעת?

18. בתחילת יוני 2006 קיבלה הנהלת הנתבעת החלטה על פיטורי התובעים.

19. בעקבות ההחלטה קיבלו התובעים מכתבי פיטורים הנושאים את התאריך 7.6.06 כדלקמן:

"בתאריך 4.5.06 הודיע לך הממונה הישיר על פיטוריך מהעבודה.

במועד הנ"ל נבצר מאיתנו להודיעך על סיבת הפיטורים, על מנת שלא לסכן את החקירה המקיפה שהתנהלה.

בחקירה התברר כי ביצעת פעולות של גניבה, בין במישרין ובין בעקיפין, של מוצרי החברה.

החברה נתנה בך אמון אותו ניצלת לרעה בצורה מחפירה.

החברה רואה אותך כאחראי אישי על השבת הכספים בגין הגניבות שביצעת כאמור.

בנסיבות של הפרת המשמעת החמורה, ישלל ממך הזכות לפיצויי פיטורים ו/או כל תשלום אחר.

אין באמור לעיל, לגרוע מכל טענה אחרת שיש לחברה כלפיך ו/או להוות ויתור על איזו טענה ו/או זכות של החברה כלפיך."

20. לגרסת התובעים, מכתבי הפיטורים הגיעו לידיהם רק ביום 15.6.06. על גרסה זו לא נחקרו התובעים והיא אף לא נסתרה במסמכים שהציגה הנתבעת. משכך יש לקבל את הטענה לפיה מכתבי הפיטורים הגיעו לידי התובעים
כדבריהם, רק ביום 15.6.06.

21. טרם קבלת החלטת הפיטורים, לא התקיים הליך שימוע לתובעים. כך נשאלה הגב' אבשך, סמנכ"ל משאבי אנוש והשיבה:

"ש.האם זכור לך שמישהו מההנהלה המכובדת אמר אני שוחחתי עם אחד משני התובעים שלפנינו ואני חושב כך או אחרת? שמעתי מה יש להם להגיד? זכור לך דבר כזה?
ת.לא.
ש.זאת אומרת שבעת שהחלטתם על הפיטורים כל מה שהיה לנגד עיניכם זה דוח החקירה ואת עמדתם של התובעים לא שמעתם.
ת.יכול להיות, אני לא זוכרת בוודאות, שהם כן דיברו עם קובי מזרחי, עם יוסי ששון, אני לא זוכרת צריך לשאול אותם." עדותה של הגב' אבשך, עמ' 52 לפרוטוקול מיום 23.6.08 שורות 18-24.

למותר להוסיף, כי לא קובי מזרחי ולא מר ששון התבקשו להעיד על שימוע כביכול שנערך לתובעים על ידם. כן שוללים התובעים כל טענה לשימוע שנערך להם קודם לפיטוריהם, ועדותם זו מקובלת עלי.

22. כן אין בידי לקבל את טענה נוספת של העדה, הגב' אבשך, לפיה כביכול את השימוע לתובעים היה אמור לבצע החוקר מר ארמי; ועל הזכות לשימוע ויתרו התובעים משלא התייצבו לחקירתם בפני מר ארמי.

23. בהקשר זה אין לקבל את גרסת הנתבעת לפיה ביקש מר ארמי לחקור את התובעים ולגבות הודעה מטעמם ונדחה. כך סיפר מר ארמי בעדותו, כי הוא אישית לא הזמין את התובעים לחקירה.

ראה:

עדותו של מר ארמי, עמ' 14 לפרוטוקול מיום 3.2.08, שורות 26-27.

אותו גורם אשר כביכול התבקש לזמן את התובעים לחקירה, מר קובי מזרחי, לא בא להעיד בבית הדין ולאשר את גרסת הנתבעת לפיה דרש את התייצבותם של התובעים לחקירה ונדחה.

24. בנסיבות הללו, כמו גם מהתרשמותי מדרך ניהול החקירה, אין בידי לאמץ את גרסת הנתבעת לפיה התבקשו התובעים להתייצב לחקירה בפני מר ארמי וסירבו.

25. לכך יש להוסיף כי באף שלב לא נמסר לתובעים כי הם נדרשים להתייצב לשימוע בפני מר ארמי, נוכח כוונת הנתבעת לסיים את העסקתם בעקבות החשד של מעורבותם במעשי גניבה.

26. לסיומו של פרק זה. התובעים הועסקו כאמור בשירות הנתבעת. התובע 1 מנובמבר 2001 והתובע 2 מחודש ינואר 2000 בתפקיד של נהגי חלוקה.

בתחילת חודש מאי 2006 הושעו התובעים מעבודתם "עד הודעה חדשה" בהחלטה חד צדדית של הנתבעת, ללא שימוע.


בחודש יוני 2006 קיבלו התובעים שניהם הודעות פיטורים לפיהן הופסקה עבודתם בחודש מאי 2006, גם במקרה זה לא קדם הליך שימוע להחלטת הפיטורים.

27. בשלב זה מבקש אני לפנות לטענת הנתבעת ולפיה היו התובעים שניהם מעורבים במעשי גניבה בהיקף נרחב, מעשים אשר הובילו לפיטוריהם.

28. כמצוין לעיל התעורר בנתבעת, בתחילת שנת 2006 חשד למעשי גניבה ומעילה באמון, בהיקף נרחב מצד עובדים הקשורים למערך החלוקה.

29. על רקע זה פנתה הנתבעת לחברת חקירות פרטית והוזמנה חקירה אשר בראשה עמד החוקר ארמי.

30. במסגרת חקירה זו הושעו התובעים מעבודתם והתבקשו לעבור בדיקת פוליגרף.

31. אין חולק כי התובע 2, מר יוסף אוחנה, סירב להיבדק; וכי התובע 1, מר רחמים ראובן הסכים לבדיקה.

32. כך גם לא יכולה להיות מחלוקת כי החוקר הפרטי, מר ארמי, לא גבה הודעות מהתובעים. לעניין זה אחזור ואציין כי לא הוכח והתובעים אף התבקשו להתייצב לחקירה בפני מר ארמי.

33.אין ראיה ישירה הקושרת את התובעים לגניבה הנטענת ממחסני הנתבעת. כך אישר מר ארמי בתשובה לשאלת
ב"כ התובעים, כי "אם אתה שואל אותי אם אני יכול לקשור אותם חד משמעית לגניבה, אם יש סרט, מעקב או שאני ראיתי אותם, אני לא יכול" עמ' 20 לפרוטוקול מיום 3.2.08 שורות 16-17.

34. נוכח האמור לעיל, הטענה המיוחסת לתובעים למעשי הגניבה, מבוססת לכאורה על שני נדבכים.

האחד, בדיקת הפוליגרף שערכה לתובע 1, מר רחמים ראובן, וסירובו של התובע 2, מר אוחנה יוסף לעבור בדיקה כאמור. עובדה אשר לטענת הנתבעת קושרת את התובעים למעשי הגניבה המיוחסים להם.

השני, הודעות שמסרו שני עובדים בנתבעת, מר מאיר שמש ומר דרור סידס, על מעורבותם כביכול של התובעים במעשי הגניבה.

35. כידוע תוצאות בדיקת פוליגרף אינן ראיה קבילה בבית הדין. לפיכך בהחלטה מיום 23.6.08 הוצאה תוצאת בדיקת הפוליגרף שנערכה למר רחמים ראובן מתיק בית הדין.

36. למותר להוסיף, כי אין מקום לחייב עובד בביצוע בדיקת פוליגרף, ומשכך אין בסירובו של אוחנה יוסף, לעבור בדיקה כאמור, כדי להוות ראיה הקושרת את האחרון למעשי הגניבה הנטענים.

37. אשר על כן, אין בבדיקת הפוליגרף שנערכה לתובע 1, כמו גם בסירובו של התובע 2 לבדיקה כאמור, כדי לבסס את טענת הגניבה.

38. הן מר דרור סידס והן מר מאיר שמש התכחשו בעדותם בבית הדין להודעות שמסרו לחוקר מר ארמי.

39. מהשוואת תמליל החקירה של מר שמש להודעה שצירף מר ארמי, רק ברור כי ההודעה איננה משקפת במלואה את התמליל, אלא היא גרסה שנערכה על ידי החוקר ובסופה חתם מר שמש.

40. מתמליל החקירה של מר שמש, עולה עוד כי באף שלב לא מסר מר שמש מיוזמתו את שמותיהם של התובעים כמי שמעורבים במעשי הגניבה ושמותיהם מוכנסים לתשובותיו של מר שמש בשאלות שמפנה החוקר. כך לדוגמא נשאל מר שמש והשיב:

"חוקר: מי מי בקטע, עוד פעם הנהגים?
מאיר: דורון,
חוקר: דורון, יוסי היה, אתה, איציק?
מאיר: איציק.
חוקר: איציק מה? אמויאל?
מאיר: כן.
חוקר: דרור איציק, אמויאל, שני הבארשבעים?
מאיר:הבארשבעיים.
חוקר: איך קוראים לו מאיר רחמים?
מאיר: מאיר רחמים ויוסי אוחנה." הציטוט מתוך תמליל השיחה המצורף לתצהיר עדות ראשית משלימה שהגיש מר ארמי.

41. יש להדגיש כי אותן אמירות של מר שמש המייחסות לתובעים מעשים של גניבה והפרת אמון, אינן מתייחסות למעשי גניבה והפרת אמון בהם היה מר שמש מעורב אישית עם מי מהתובעים, אלא המדובר באמרות המתייחסות לדרכים בהן כביכול נגנבה הסחורה ממחסני הנתבעת על ידי נהגי החלוקה.

42. בפרט קשה לייחס ערך של ממש לאותן אמרות של מר שמש המייחסות לתובעים מעשי גניבה והפרת אמון, שעה שמר שמש היה עובד בקו חלוקה באזור המרכז, בעוד שהתובעים עבדו בקו חלוקה באזור הדרום ומכאן שלא היה מגע ביניהם בעבודתם השוטפת.

43. עוד יש לציין, כי אותן אמרות של מר שמש נאמרו שעה שמר שמש התבקש לשתף פעולה עם החוקר, תחת איום הפיטורים; ובאווירה זו התבקש לתת שמות של אנשים שהיו מעורבים כביכול באותם מעשי גניבה ובתמורה להישאר בעבודתו.

44. בנסיבות האמורות לעיל ומהתרשמותי מעדותו של מר שמש בפני, אין בידי לתת כל משקל לאמרותיו של מר שמש בפני החוקר ארמי, המייחסות לתובעים מעשים של גניבה והפרת אמון.

45. האמור ביחס לאמרותיו של מר שמש בפני החוקר ארמי, נכון אף ביתר שאת לגבי הודעתו של מר סידס לחוקר ארמי. גם במקרה זה שמותיהם של התובעים מוכנסים לתוך שאלותיו של החוקר ולפיו של מר סידס.

גם כאן אין ראיה חיצונית שיכולה לתמוך ולקשור את התובעים למעשי הגניבה המיוחסים להם.


גם במקרה זה הכחיש מר סידס בעדותו בבית הדין, כי היה עד או שותף למעשים של גניבה והפרת אמון מצד התובעים.

46. מהמקובץ עולה כי טענת מעשי הגניבה והפרת האמון המיוחסים לתובעים, לא הוכחו אף לא לכאורה. קל וחומר ברמת ההוכחה המוגברת הנדרשת מהמעביד המייחס לעובדיו לשעבר מעשים של גניבה והפרת אמון.


47. על המשקל שיש לתת לחוות הדעת שנתן מר וינברג, חוות דעת המתמקדת בנזקים שנגרמו כתוצאה מאותם מעשי גניבה והפרת אמון המיוחסים לתובעים, ניתן ללמוד מהעובדה כי בחוות הדעת התעלם מר וינברג מסכום בסך של 300,000 ₪ שקיבלה הנתבעת מחברת הביטוח, אותו יש לנכות מנזקי הגניבה בהיקף נטען של כ-500,000 ₪.

48. עם זאת ונוכח האמור לעיל ולפיו לא הוכחה טענת הגניבה והפרת האמון המיוחסת לתובעים, אין אני רואה מקום להידרש לחוות הדעת של מר וינברג, ככל שעניינה הנזקים שנגרמו מאותם מעשי הגניבה והפרת האמון.

49. על רקע העובדות לעיל, מבקש אני בשלב זה לפנות לבירור תביעות התובעים ועילותיהן השונות. תחילה בתביעה לתשלום פיצויי פיטורים.

התביעה לתשלום פיצויי פיטורים והלנת פיצויי פיטורים:

50. בתביעתו ביקש התובע 1, מר רחמים ראובן, לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויי פיטורים בגין תקופת עבודה שתחילתה בחודש נובמבר 2001 ועד ליום 16.6.06 בסכום בסך של 31,801 ₪ על בסיס משכורת קובעת של 6,913 ₪.

51. בתביעתו ביקש התובע 2, מר יוסף אוחנה, לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויי פיטורים בגין תקופת עבודה שתחילתה בחודש ינואר 2000 ועד ליום 16.6.06 בסכום בסך של 45,816 ₪ על בסיס משכורת קובעת של 7,049 ₪.

52. כן ביקשו התובעים לחייב את הנתבעת בתשלום הלנת פיצויי פיטורים, משלא שולמו להם פיצויי פיטורים בתוך המועד הקבוע בחוק.

53. כאמור טוענת הנתבעת, אין התובעים זכאים לפיצויי פיטורים מהנימוק כי התובעים פוטרו בשל מעשי גניבה והפרת אמון; ובנסיבות אלה נשללה זכאותם לפיצויי פיטורים.

בשלב הסיכומים טענה הנתבעת, כי ככל שזכאים התובעים לפיצויי פיטורים, סכום הפיצויים להם זכאים התובעים הוא הסכום שהפקידה הנתבעת בקרן הפנסיה מבטחים. זאת מכוח הוראות סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים תשי"ג-1963.

54. משנדחו טענות הנתבעת על מעורבות התובעים במעשי של גניבה והפרת אמון, אין בסיס לטענת הנתבעת לשלילת זכאותם של התובעים לפיצויי פיטורים בעקבות פיטוריהם.

55. כך גם אין מקום להידרש לטענת הנתבעת אשר עלתה לראשונה בסיכומים, לפיה ככל שזכאים התובעים לפיצויי פיטורים, סכום פיצויי הפיטורים הוא הסכום המופקד על חשבון פיצויי פיטורים בקרן הפנסיה מבטחים.

56. לעניין זה, ככל שהייתה הנתבעת מבקשת להסתמך על סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, היה עליה לטעון טענה זו במפורש במסגרת כתב ההגנה ובתצהירים מטעמה ולהביא ראיות אשר מכוחם יוכל בית הדין ללמוד כי אכן הפרישה לקרן הפנסיה את מלוא ההפרשה בה היא מחויבת, מכוח ההסכם הקיבוצי החל עליה. הפרשה אשר באה במקומם של פיצויי הפיטורים.

57. בשלב זה מבקש אני להתייחס לבסיס השכר לצורך תשלום פיצויי הפיטורים.

58. עיון בתלוש השכר מגלה כי שכרם של התובעים מורכב משני רכיבים עיקריים: שכר יסוד ותמריץ בקירוב בחלקים שווים.

רכיב התמריץ מעוגן בהסכם העסקתם של התובעים, אשר צורף כנספח א' לתצהירה של העדה מטעם הנתבעת, הגב' אבשך. כאמור בנספח, התמריץ משולם לתובעים בהתאם לחישוב שנקבע על ידי הנתבעת והוא נגזרת מהיקף המכירות של המחלק.

59. בנסיבות הללו, יש לכלול את רכיב התמריץ בבסיס השכר לצורך תשלום פיצויי פיטורים, בהיותו משולם כחלק מהפדיון, כאמור בתקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים (חישובים הפיצויים וההתפטרות שרואים אותה כפיטורים) תשכ"ד-1964 (להלן: "התקנות").

60. במאמר מוסגר אוסיף, כי אין לקבל את טענת התובעים לעניין הכללת שיעור החזר הוצאות הנסיעה, החזר
הוצאות אשל ודמי הבראה בבסיס השכר לצורך תשלום פיצויי פיטורים, משאין הם רכיבי שכר הנכללים בחישוב ובשכר לצורך קביעת פיצויי הפיטורים על פי התקנות.

61. יוצא מכאן כי השכר הקובע לצורך תשלום פיצויי פיטורים של התובע רחמים ראובן, עומד על סך של 6,734 ש"ח (שכר יסוד בסך של 3,573 ש"ח וממוצע תמריץ לחודש על פי חוות הדעת של מר רובין, בסך של 3,161 ש"ח).

השכר הקובע לצורך תשלום פיצויי פיטורים של התובע אוחנה יוסף, עומד על סך של 7,049 ש"ח המורכב משכר יסוד בסכום של 3,573 ש"ח וממוצע תמריץ לחודש, כאמור בחוות הדעת של מר רובין, בסך של 3,296 ש"ח.

62. על בסיס שכר של 6,734 ש"ח ותקופת עבודה שתחילתה בחודש נובמבר 2001 וסיומה ביום 16.6.06, מועד קבלת הודעת הפיטורים, זכאי התובע 1, רחמים ראובן, לפיצויי פיטורים בסך של 30,976 ש"ח.

63. על בסיס שכר של 7,049 ש"ח ותקופת עבודה שמחודש ינואר 2000 וסיומה ביום 16.6.06, מועד קבלת הודעת הפיטורים, זכאי התובע 2, מר יוסף אוחנה, לפיצויי פיטורים בסך של 45,818 ש"ח.

64. מהסכומים האמורים לעיל ינוכו הכספים העומדים בקרן הפנסיה הבאים על חשבון פיצויי פיטורים, על פי אישורים שתמציא קרן הפנסיה לב"כ התובעים, ולאחר מסירת כתב שחרור על מלוא הכספים הצבורים לקרן הפנסיה לטובת התובעים.

לעניין זה, כתב שחרור יומצא לב"כ התובעים תוך 21 יום מיום המצאת פסק הדין לנתבעת.

65. לצורך קביעת פיצויי ההלנה, יש להעמיד מצד אחד את המחלוקת שבין הצדדים לעניין זכאותם של התובעים לפיצויי פיטורים ומאידך את העובדה כי הנתבעת נמנעה מלשלם פיצויי פיטורים לעובדים, על אף ולא היו ראיות של ממש שיש בהן כדי לבסס את טענת הגניבה ומעשי הפרת האמון המיוחסת להם.

66. במערכת איזונים זו לא די למעביד לטעון טענת גניבה בעלמא, לגרור את העובד למסכת משפטית ארוכה וכך בסיומו של יום, על בסיס טענת הגניבה שאין ולא היו לה ראיות של ממש, להשתחרר מהסנקציה של פיצויי הלנה באופן מלא. בפרט הדברים נכונים, שעה שהמעביד נמנע מלקיים שימוע ובמסגרתו לקבל את גרסת העובד קודם שישלול את הזכות לפיצויי הפיטורים בפועל מהעובד, כפי שקרה בענייננו.

67. לאור האמור, בהתחשב במחלוקת שבין הצדדים לעניין זכאותם של העובדים לפיצויי פיטורים, הריני מעמיד את שיעור פיצויי הלנת פיצויי פיטורים על גובה של 10% לשנה, החל מיום 1.7.06 ועד למועד התשלום בפועל.

לעניין זה, מועד מסירת כתב השחרור על כספי התובעים לקרן הפנסיה, ייחשב כמועד ביצוע תשלום פיצויי הפיטורים על הסכום שנצבר בקרן הפנסיה לזכות התובעים, על חשבון פיצויי הפיטורים.

התביעה לתשלום שכר עבודה ולדמי הודעה מוקדמת:

68. תחת ראש הפרק "שכר והלנתו" בכתבי התביעה טען התובע 1, מר רחמים ראובן, כי היה זכאי לשכר בגין העסקתו בחודש מאי 2006 בסכום של 6,784 ₪; שכר בגין העסקתו בחודש יוני 2006 עד למועד קבלת מכתב הפיטורים לידיו, בסכום של 3,367 ₪; דמי הודעה מוקדמת בסך של 6,734 ₪; ודמי פדיון חופשה ודמי הבראה בסכום של 3,025 ₪; סה"כ סכום בסך של 19,861 ₪.

מסכום זה טען התובע, יש להפחית את הסכום ששילמה הנתבעת בתלוש חודש מאי 2006, בסכום של 4,111 ₪, כך "שהחובה של הנתבעת לתובע בגין שכר עומד על 15,750 ₪".

69. בדרך דומה ביקש התובע 2, מר אוחנה יוסף, לחייב את הנתבעת בתשלום שכר בסך של 25,157 ₪.

70. על הפרשי השכר שתבעו התובעים, התבקש בית הדין להוסיף פיצויי הלנת שכר מיום 1.7.06 ועד התשלום המלא בפועל.

71. אפתח ואומר כי אין בידי לקבל את דרך הצגת הפרשי השכר, הנתבעים על פי כתב התביעה.

בהקשר זה יש לציין כי חלף הודעה מוקדמת איננו בגדר שכר; וכך גם דמי הבראה אשר הוכללו תחת הכותרת "שכר".

72. בהתאם היה על התובעים להפריד את התביעה שמופיעה תחת הכותרת "שכר והלנתו" לתביעה לשכר לחודש מאי 2006, תביעה לשכר לחודש יוני 2006, לתשלום דמי הודעה מוקדמת, דמי פדיון חופשה ודמי הבראה.

73. עם זאת לטענות לגופן ביחס לסכומים הנתבעים בעקבות השעייתם של התובעים במהלך חודש מאי ויוני 2006 ופיטוריהם בלא הודעה מוקדמת, כפי שהדברים מופיעים בחוות הדעת של מר רובין - מקובלים עלי. זאת מהנימוקים הבאים.


74. כאמור לעיל, הושעו התובעים מעבודתם מבלי שהתקיים כל הליך של שימוע, באופן חד צדדי.

בנסיבות הללו בהם לא התקיים הליך של שימוע ובפרט משנמצא כי אין בסיס ראייתי לטענת הגניבה ומעילה באמון המיוחסת לתובעים - זכאים התובעים לפיצוי בשל הפגיעה בהכנסותיהם בעת ההשעיה ועד לקבלת הודעת הפיטורים.

75. כן זכאים התובעים לדמי הודעה מוקדמת, משנמצא כי התובעים זכאים לפיצויי פיטורים ומשאין מחלוקת כי פוטרו ללא מתן הודעה מוקדמת.

76. הפיצוי לו זכאים התובעים בתקופת ההשעיה שלא כדין הוא בגובה הנזק שנגרם כתוצאה מהשעייתם, דהיינו לשכר הרגיל אשר היה משולם להם אילו עבדו במהלך תקופת ההשעיה.

77. השכר הרגיל בענייננו, הוא אותו שכר המשמש בסיס לחישוב פיצויי הפיטורים המורכב משכר היסוד וממוצע התמריץ המשולם לתובעים מידי חודש, כל חודש.

78. מכאן כי ביחס לתקופה בה הושעה התובע רחמים ראובן, זכאי הנ"ל לפיצוי בשל הפסדי השתכרות כתוצאה מהשעייתו שלא כדין, בסכום של 9,092 ש"ח (שכר ממוצע מיום 1.5.06 ועד 16.6.06, פחות השכר ששולם בפועל עבור ימי עבודה שעבד בחודש מאי 2006, כמפורט בתלוש השכר לאותו חודש).

79. יוצא מכאן כי ביחס לתקופה בה הושעה התובע אוחנה יוסף, זכאי האחרון לפיצוי בשל הפסדי השתכרות בשל השעייתו שלא כדין, בסכום של 9,176 ש"ח (שכר ממוצע מיום 1.5.06 ועד 16.6.06, פחות השכר ששולם בפועל עבור ימי עבודה שעבד בחודש מאי 2006, כמפורט בתלוש השכר לאותו חודש).

80. שכר לצורך תשלום דמי הודעה מוקדמת הוא השכר הרגיל המשמש בסיס לצורך חישוב פיצויי הפיטורים.

ראה:

סעיף 1 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות תשס"א-2001 הגדרת "שכר רגיל".

81. לפיכך זכאי תובע 1, מר רחמים ראובן לדמי הודעה מוקדמת בסך של 6,734 ש"ח והתובע 2, מר אוחנה יוסף, לדמי הודעה מוקדמת בסך של 7,049 ש"ח.

82. הנתונים בחוות הדעת של מר רובין שעניינם דמי פדיון חופשה ודמי הבראה להם זכאים כל אחד מהתובעים, תואם את התשלום לתובעים כמפורט בתלוש השכר לחודש מאי 2006.

83. אשר על כן, אין מקום לדון בתביעות התובעים לדמי פדיון חופשה ולדמי הבראה.

84. הן הפיצוי בגין תקופת ההשעיה שלא כדין והן דמי ההודעה המוקדמת, אינם בגדר "שכר עבודה" החייבים בפיצויי הלנה.

אשר על כן, לסכומים שנפסקו לכל אחד מהתובעים בגין פיצוי על תקופת ההשעיה שלא כדין וכדמי הודעה מוקדמת - יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.06.

85. לסיכומו של פרק זה. הנתבעת תשלם לתובע, ראובן רחמים, פיצוי בגין הפסדי השתכרות בתקופת ההשעיה, בסכום בסך של 9,092 ₪ ודמי הודעה מוקדמת בסכום של 6,734 ₪.

הנתבעת תשלם לתובע, אוחנה יוסף, פיצוי בגין הפסדי השתכרות בתקופת ההשעיה, בסכום בסך של 9,176 ₪ ודמי הודעה מוקדמת בסכום של 7,049 ₪.

לסכומים האמורים לעיל, יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.06.

התביעה לתשלום פיצויים על פיטורים שלא כדין:

86. במסגרת התביעה לפיצויים על פיטורים שלא כדין, תבע כל אחד מהתובעים פיצוי המבוסס על הפסד השתכרות בתקופה שעד צאתו לגמלאות.

87. לטענת הנתבעת התביעה לתשלום פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, דינה להידחות משפוטרו התובעים כדין ומשלא הוכיחו התובעים כי נגרם להם נזק בעקבות פיטוריהם.

88. כן טוענת הנתבעת, כי הבסיס לחישוב הפיצויים בגין הפיטורים שגוי, שהרי אין לתובעים זכות קנויה לעבוד
בנתבעת עד מועד פרישתם לגמלאות.

89. כמצוין בפרק העובדות, פוטרו התובעים מבלי שהתקיים הליך של שימוע. כמצוין לעיל, בסופו של יום לא נמצא בסיס ראייתי לטענת הנתבעת לפיה היו התובעים מעורבים במעשים של גניבה ובהפרת אמון כלפיה.

90. בנסיבות אלו ובשים לב להתנהגותה של הנתבעת אשר בשלב ראשון משהה את התובעים ללא הגבלת זמן וללא הליך שימוע, ובתחילת חודש יוני 2006 מודיעה לתובעים על פיטורים שנכנסו לתוקף מיום ההשעיה - זכאים התובעים לפיצויים בשל פיטורים שלא כדין.

91. עם זאת יש לזכור כי התובעים התקבלו לשירותה של הנתבעת לעבודה לתקופת עבודה בלתי קצובה; ובנסיבות הללו דרישה לפיצויים על פיטורים שלא כדין המבוססת על אובדן השתכרות עד לגיל הפרישה - משוללת יסוד.

92. בהתחשב במחדלי הנתבעת בהליך הפיטורים ובדרך התנהלותה כמפורט לעיל, הריני מעמיד את הפיצויים על פיטורים שלא כדין בגובה השכר (השכר הרגיל וממוצע התמריץ המשולם מידי חודש כאחוז מהמכירות) לתקופה של שישה חודשים.

93. בהתאם זכאי התובע 1, רחמים ראובן, לפיצויים בסך של 40,404 ₪ והתובע 2, אוחנה יוסף, לפיצויים בסך של 42,294 ₪. לסכומים אלה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין.

התביעה לפסק דין הצהרתי:

94. כזכור עותרים התובעים לפסק דין הצהרתי, במסגרתו יבוטל מכתב הפיטורים.

לא מצאתי מקום למתן פסק דין הצהרתי כאמור, שעה שפסק דין הצהרתי נבלע בתוך החיוב הכספי שבמסגרתו נפסק כי יש לשלם לתובעים פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת - משלא הוכחו הטענות הנטענות כלפיהם במכתבי הפיטורים.

התביעה שכנגד:

95. משלא הוכחה טענת הגניבה והמעילה באמון המיוחסת לתובעים, דינה של התביעה שכנגד להידחות.

סוף דבר:

96. מהמקובץ עולה כי דין תביעות התובעים להתקבל, ובהתאם תשלם הנתבעת לתובעים את הסכומים הבאים.

לתובע 1, מר רחמים ראובן:

א. פיצויי פיטורים בסך 30,976 ₪.

ב. פיצויים בשל אובדן השתכרות בתקופת ההשעיה בסך של 9,092 ₪.

ג. דמי הודעה מוקדמת בסך 6,734 ₪.

ד. פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, בסך של 40,404 ₪.

ה. הנתבעת תעביר לתובע כתב שחרור על מלוא הכספים העומדים לזכותו בקרן הפנסיה, חלק עובד חלק מעביד, ובכלל זה כספי פיצויי הפיטורים תוך 21 יום מיום המצאת פסק דין זה לידיה.

ו. מסכום פיצויי הפיטורים שנפסקו ינוכו הכספים שעומדים לרשות התובע 1 בקרן הפנסיה על חשבון פיצויי הפיטורים.

ז. לסכומים שנפסקו לתובע 1, רחמים ראובן, כפיצויים בשל אובדן השתכרות בתקופת ההשעיה ודמי הודעה מוקדמת יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.06.

ח. לפיצויים שנפסקו בגין פיטורים שלא כדין, יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין.

ט. לפיצויי הפיטורים יתווספו פיצויי הלנה בשיעור של 10% בשנה, כאמור בפסקה 67 לפסק דין זה.

לתובע 2, מר אוחנה יוסף:

א. פיצויי פיטורים בסך 45,818 ₪.


ב. פיצויים בשל אובדן השתכרות בתקופת ההשעיה בסך של 9,176 ₪.

ג. דמי הודעה מוקדמת בסך 7,049 ₪.

ד. פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, בסך של 42,294 ₪.

ה. הנתבעת תעביר לתובע כתב שחרור על מלוא הכספים העומדים לזכותו בקרן הפנסיה, חלק עובד חלק מעביד, ובכלל זה כספי פיצויי הפיטורים תוך 21 יום מיום המצאת פסק דין זה לידיה.

ו. מסכום פיצויי הפיטורים שנפסקו ינוכו הכספים שעומדים לרשות התובע 2 בקרן הפנסיה על חשבון פיצויי הפיטורים.

ז. לסכומים שנפסקו לתובע 2, אוחנה יוסף, כפיצויים בשל אובדן השתכרות בתקופת ההשעיה ודמי הודעה מוקדמת יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.06.

ח. לפיצויים שנפסקו בגין פיטורים שלא כדין, יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין.

ט. לפיצויי הפיטורים יתווספו פיצויי הלנה בשיעור של 10% בשנה, כאמור בפסקה 67 לפסק דין זה.

97. התביעה שכנגד נדחית.

98. משהתקבלו תביעות התובעים ונדחתה התביעה שכנגד, תשלם הנתבעת הוצאות התובעים בסך של 7,500 ₪ לכל תובע.

99. הערעור על פסק דין זה הוא בזכות. ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הודעה מוקדמת רכב

  2. הודעה מוקדמת גמל

  3. הודעה מוקדמת מכתב

  4. הודעה מוקדמת מחלה

  5. הודעה מוקדמת קבלן

  6. הודעה מוקדמת חגים

  7. הודעה מוקדמת שעתי

  8. הודעה מוקדמת מראש

  9. הודעה מוקדמת דוגמה

  10. הודעה מוקדמת ערעור

  11. הודעה מוקדמת פנסיה

  12. הודעה מוקדמת אבטלה

  13. אי מתן הודעה מוקדמת

  14. הודעה מוקדמת ארוכה

  15. הודעה מוקדמת זכאות

  16. הודעה מוקדמת גניבה

  17. הודעה מוקדמת שימוע

  18. הודעה מוקדמת קלנדרי

  19. הודעה מוקדמת בעל פה

  20. הודעה מוקדמת קוגנטי

  21. הודעה מוקדמת 60 יום

  22. הודעה מוקדמת 45 יום

  23. הודעה מוקדמת משמרות

  24. הודעה מוקדמת 30 יום

  25. הודעה מוקדמת פרילנסר

  26. הודעה מוקדמת פיטורין

  27. הודעה מוקדמת חודשיים

  28. הודעה מוקדמת של עובד

  29. הלנת שכר הודעה מוקדמת

  30. הודעה מוקדמת צו הרחבה

  31. הודעה מוקדמת של העובד

  32. הודעה מוקדמת מס הכנסה

  33. הודעה מוקדמת 7 חודשים

  34. התיישנות הודעה מוקדמת

  35. הודעה מוקדמת אחרי שנה

  36. הודעה מוקדמת לא הדדית

  37. הודעה מוקדמת רכב חברה

  38. הודעה מוקדמת כולל שבת

  39. הודעה מוקדמת חצי משרה

  40. הודעה מוקדמת 3 חודשים

  41. הודעה מוקדמת רכב צמוד

  42. הודעה מוקדמת שישי שבת

  43. הודעה מוקדמת גיל פרישה

  44. הודעה מוקדמת 11 חודשים

  45. הודעה מוקדמת ימי עבודה

  46. הודעה מוקדמת חוזה קצוב

  47. הודעה מוקדמת חוזה אישי

  48. הודעה מוקדמת אחרי לידה

  49. הודעה מוקדמת סיום חוזה

  50. הודעה מוקדמת סוציאליות

  51. הודעה מוקדמת בזמן חגים

  52. הודעה מוקדמת דמי אבטלה

  53. חישוב דמי הודעה מוקדמת

  54. הודעה מוקדמת מצד העובד

  55. הודעה מוקדמת פחות משנה

  56. הודעה מוקדמת רכיבי שכר

  57. הודעה מוקדמת 10 חודשים

  58. הודעה מוקדמת לאחר שימוע

  59. הודעה מוקדמת לעובד קבלן

  60. הודעה מוקדמת יותר מחודש

  61. הודעה מוקדמת לפני שימוע

  62. הודעה מוקדמת פחות מחודש

  63. חופשת לידה הודעה מוקדמת

  64. הודעה מוקדמת ביטול חוזה

  65. הודעה מוקדמת לעובד בשכר

  66. הודעה מוקדמת דיני עבודה

  67. הודעה מוקדמת לעובד יומי

  68. הודעה מוקדמת משרה חלקית

  69. הודעה מוקדמת בגיל פרישה

  70. הודעה מוקדמת הסכם הבראה

  71. הודעה מוקדמת הרעת תנאים

  72. הודעה מוקדמת ארוכה יותר

  73. הודעה מוקדמת פינוי דירה

  74. הודעה מוקדמת סיום עבודה

  75. הודעה מוקדמת על התפטרות

  76. הודעה מוקדמת חופשת מחלה

  77. הודעה מוקדמת חופשה שנתית

  78. הודעה מוקדמת תאונת עבודה

  79. התפטרות בלי הודעה מוקדמת

  80. התפטרות ללא הודעה מוקדמת

  81. הסכם קיבוצי הודעה מוקדמת

  82. הודעה מוקדמת לעובד חודשי

  83. הודעה מוקדמת הפסקת עבודה

  84. הודעה מוקדמת תקופה קצובה

  85. הודעה מוקדמת פטירת מעסיק

  86. התפטרות עובד הודעה מוקדמת

  87. התיישנות דמי הודעה מוקדמת

  88. הודעה מוקדמת שינוי ארגוני

  89. הודעה מוקדמת לאחר שבועיים

  90. הודעה מוקדמת לאחר חצי שנה

  91. הודעה מוקדמת לעובד גלובלי

  92. הודעה מוקדמת זכות קוגנטית

  93. הודעה מוקדמת ותק לפיצויים

  94. הודעה מוקדמת צבירת זכויות

  95. הודעה מוקדמת אחרי חצי שנה

  96. הודעה מוקדמת יציאה לפנסיה

  97. התפטרות תקופת הודעה מוקדמת

  98. הודעה מוקדמת בתקופת ניסיון

  99. הודעה מוקדמת כולל שישי שבת

  100. הודעה מוקדמת לעובד במשכורת

  101. הודעה מוקדמת ימים קלנדריים

  102. הודעה מוקדמת לאחר גיל פרישה

  103. הודעה מוקדמת ניצול ימי חופש

  104. חילופי מעבידים הודעה מוקדמת

  105. אי מתן הודעה מוקדמת להתפטרות

  106. הודעה מוקדמת תנאים סוציאליים

  107. הודעה מוקדמת בחילופי מעבידים

  108. הודעה מוקדמת סיום יחסי עבודה

  109. הודעה מוקדמת אחרי חופשת לידה

  110. הודעה מוקדמת זכויות סוציאליות

  111. התפטרות עובד ללא הודעה מוקדמת

  112. הודעה מוקדמת במקרה של פיטורים

  113. הודעה מוקדמת הפרשות סוציאליות

  114. הודעה מוקדמת פטור מביטוח לאומי

  115. הודעה מוקדמת לפני פרישה לפנסיה

  116. התפטרות לאחר לידה הודעה מוקדמת

  117. הודעה מוקדמת חוזה לתקופה קצובה

  118. הודעה מוקדמת לעובד במשרה חלקית

  119. התפטרות בדין מפוטר הודעה מוקדמת

  120. התפטרות הרעת תנאים הודעה מוקדמת

  121. הודעה מוקדמת לפני יציאה לגמלאות

  122. הודעה מוקדמת סיום יחסי עובד מעביד

  123. הודעה מוקדמת לעובד שעבד פחות מחודש

  124. הודעה מוקדמת התפטרות לצורך טיפול בילד

  125. הודעה מוקדמת על התפטרות בגלל עומס עבודה

  126. זכאות לפיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת ושכר עבודה

  127. תביעה כנגד בגין אי מתן הודעה מוקדמת בת שבועיים ימים

  128. טוען כי "בעקבות חוסר הבנה", הופסקת עבודתו לאלתר ללא הודעה מוקדמת

  129. העובדת טענה כי פוטרה מעבודתה ללא כל סיבה מוצדקת וללא כל הודעה מוקדמת

  130. תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, פדיון חופשה שנתית ופיצוי בגין לשון הרע

  131. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון