הודעה מוקדמת דוגמה

1. התובע עבד בכמנהל כספים במשך כשנה וחצי עד שפוטר. התביעה שלפנינו היא לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין וכן להפרשי שכר, אופציות ותמורת הודעה מוקדמת.

2. רקע עובדתי
א. התובע עבד כמנהל כספים אצל הנתבעת מס' 1, חברה העוסקת בפיתוח וייצור של מוצרים ואביזרים לתקשורת סלולארית (להלן – הנתבעת), החל מיום 3.2.2008 ועד יום 15.10.2009.
ב. הנתבעות מס' 2-4 הן חברות אם, אחות ובת (בהתאמה) לנתבעת.
ג. על פי חוזה עבודה מיום 31.12.2007 (נספח ב' לכתב התביעה), לאחר שלושה חודשי עבודה, משכורתו של התובע היתה 20,000 ש"ח.
ד. ביום 17.1.09 התובע חתם על הסכמה לשינוי תנאי העבודה, ושכרו הופחת ב – 8%, החל מחודש ינואר 09' ועד סוף אותה שנה (נספח ג' לתצהיר התובע).
ה. בחודש ינואר 2009 קיבל התובע אופציות לרכישת מניות של חברת Telit pc בהתאם להסכם לרכישת אופציות (נספח ד' לתצהיר התובע).
ו. ביום 17.6.2009, נשלחה לתובע הודעה על שירות מילואים בן 25 ימים, אשר החל ביום 30.8.2009.
ז. ביום 19.7.2009 התקיימה שיחה בין התובע למר אבי ישראל, מנכ"ל הנתבעת, בשיתוף סמנכ"ל הכספים של הנתבעת מס' 2 (חברת האם של הנתבעת), מר יריב דפנה, בנושא סיום העסקתו. במסגרת השיחה צוינו תוצאותיה הכספיות הדלות של הנתבעת באותה השנה, חילופי ההנהלה ושינוי ארגוני שעתיד להתבצע במקום העבודה. בתום השיחה התובע התבשר על סיום העסקתו.
ח. ביום 22.7.2009 קיבל התובע דוא"ל שמצורף אליו כתב סיום ההעסקה עליו הוא התבקש לחתום. התובע סרב לחתום על המסמך והנתבעת ערכה לו גמר חשבון, ללא חתימתו על המסמך.
ט. התובע שב משירות המילואים ביום 21.9.09.
י. לאחר שובו של התובע משירות המילואים, לא שב עוד לעבודה בפועל אצל הנתבעת. יחסי עובד – מעביד בין הצדדים הגיע לקיצם ביום 15.10.09.
יא. בין הצדדים התנהל הליך נפרד בפני ועדת התעסוקה של משרד הביטחון בגין הפרת חוק חיילים משוחררים, במהלכו הגיעו הצדדים להסדר בעניין פיצוי בגין הפרת החוק. על פי הסדר זה, שולמו לתובע 19,000 ש"ח (עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 6-8; נספח 1 לבקשה לתיקון כתב התביעה).
3. להלן תמצית טענות התובע:
א. על הצדדים חל ההסכם הקיבוצי הכללי בענפי היבוא, היצוא המסחר והשירותים ו/או צו הרחבה בענפי היבוא, היצוא והמסחר בסיטונות, לפיו המעסיק רשאי לפטר עובד קבוע רק מסיבה מספקת.
ב. הנתבעות היו מעסיקותיו במשותף של התובע.
ג. התובע פוטר בהיעדר שימוע, שלא כדין, מבלי שניתנה סיבה מספקת לפיטוריו ועל אף הישגיו הטובים. על התובע הוטל עומס רב וחריג, ועל אף זאת הוא מילא את תפקידו באופן הטוב ביותר.
ד. התובע פוטר לפני המועד שנקבע בחוק חיילים משוחררים (חזרה לעבודה), תש"ט- 1949, על כן הוא זכאי לשכר ששה ימי עבודה, לפי שכר של 27,855 ₪, לרבות נלווים.
ה. הנתבעות הפרו את חוזה העבודה של התובע, מאחר שלא זו בלבד שלא העלו את שכרו בתום שנת העבודה הראשונה, אלא הפחיתו אותו. התובע אולץ לחתום על המסמך הקובע את הפחתת השכר. לחלופין, מדובר במתנה בהתאם לסעיף 1 לחוק המתנה, התשכ"ח - 1968 שנתן התובע לנתבעות ומשמצבו הכלכלי של התובע הורע באופן ניכר בגין התנהלות מעסיקו, הוא רשאי לחזור בו.
ו. בהתאם לחוזה, התובע זכאי ל-60 ימי הודעה מוקדמת. על ימי ההודעה המוקדמת להיספר החל מתום 30 יום מחזרתו של התובע משירות מילואים, קרי: מיום 21.10.2009.
ז. התובע פוטר מבלי שניתנה לו האפשרות למימוש האופציות לפי הסכם הענקת האופציות.
ח. הסעדים שנתבעו בגין פיטורי התובע הם: פיצויים בגין פיטורים שלא כדין בסך 12 משכורות (בסך 334,260 ₪), פיצוי בגין נזק לא ממוני ועוגמת נפש בסך 50,000 ₪, הפרשי הודעה מוקדמת בסך 40,400 ₪, הפרשי שכר בגין הפחתה בשכר בסך 18,441 ₪, פיצוי בגין אי מימוש הזכות לאופציות בסך 1,173 ₪, הפסד שכר בסך 3,283 ש"ח בשל ניתוק יחסי עבודה טרם המועד הקבוע בחוק חיילים משוחררים


4. להלן תמצית טענות הנתבעות:
א. התובע פוטר בתום לב ובשיקולים עניינים ומקצועיים, לאחר שקיימו איתו שיחות רבות בנושא תפקודו הלקוי ולאחר קיום שיחת שימוע כדין. סיבת הפיטורים הייתה אי שביעות רצון מתפקודו ובעיקר עיכובים הרבים בביצוע מטלות שהיו באחריותו.
ב. לתובע ניתנה הודעה מוקדמת כנדרש בחוק. חוק חיילים משוחררים קובע כי לא ניתן לחפוף בין ימי המילואים עם ימי ההודעה המוקדמת על-פי החוק, אבל לא מדובר בימי ההודעה הנוספים המגיעים לתובע על-פי חוזה. יחד עם זאת, לפנים משורת הדין הסכימו הנתבעות לשלם לתובע את יתרת הימים ועד תום 30 יום מעת סיום המילואים. כך, שולמו לתובע 70 ימי הודעה מוקדמת סך הכל, 10 ימים יותר משנקבע בין הצדדים בהסכם ההעסקה.
ג. על הצדדים לא חל ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה אליהם התובע הפנה, מאחר שהנתבעות אינן חברות בארגון המעבידים שהוא צד להסכם, ומאחר שתחום העיסוק שלנו אינו כלול בין 240 הענפים המנויים בהסכם.
ד. מסמך השינוי בתנאי ההעסקה אינו מסויג, ואין נפקות לחוק המתנה בעניין זה, וממילא מדובר במתנה שכבר ניתנה. התובע חתם על המסמך מרצונו החופשי ובנוסף הסכים לשינוי בתנאי העסקתו גם בהתנהגותו, משלא העלה טענה כנגד כך משך תקופה ארוכה. הנתבעות שינו מצבן עקב הסכמתו.
ה. התובע לא זכאי למימוש האופציות. לפי מסמך הענקת האופציות, תקופת ההקניה הוגבלה עד יום 29.1.2010. העובדה שהתובע חיפש עבודה לאחר פיטוריו אינה מעלה או מורידה.
ו. הפרשי השכר בין 6 ימי עבודה החסרים בין מועד יום המילואים לבין מועד ניתוק יחסי העבודה שולמו לתובע על פי משכורתו (3,396 ₪ לפי שכר של 18,400 ₪).

5. ההליך
א. לאחר הגשת התביעה, התובע פנה לועדת התעסוקה של משרד הבטחון. בהתאם, כתב התביעה תוקן, כך שנמחקו ממנו העילות המבוססות על הפרת הוראות חוק חיילים משוחררים, התש"ט – 1949 (החלטה מיום 7.10.10).

ב. בישיבת ההוכחות נשמעו חקירותיהם הנגדיות של התובע ושל מר אבי ישראל, מנכ"ל הנתבעת. מתשובותיו של התובע ניכרה הפרזה במעמדו בחברה הנתבעת ובתרומתו לחברה (עמוד 8 לפרוטוקול, שורות 21-23), למרות שכאשר נשאל לגבי נושאים ספציפיים, הודה שלא היה בקיא בהם (למשל נושא האופציות – עמוד 10 לפרוטוקול, שורות 7-15 ור' תשובותיו לגבי מספר העובדים בחברה והמנהלים – עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 13-17).

מטעם הנתבעות העיד מר אבי ישראל, מנכ"ל הנתבעת. עדותו היתה עקבית, הגיונית, מהימנה והתיישבה עם האמור בתצהיר עדות ראשית.

דיון והכרעה
6. המסגרת הנורמטיבית - טענת התובע לתחולת ההסכם הקיבוצי נזנחה בסיכומיו וממילא לא הוכחה, משלא הובאה כל ראיה לכך שהנתבעות חברות בארגון מעבידים. נושא תחולת הוראות צו ההרחבה לא עלה כלל מהראיות. לפיכך נדחות טענות התובע בנושא זה.

7. השאלה מי מהנתבעות העסיקה את התובע התייתרה, משהוסכם כי הן חבות כלפי התובע יחד ולחוד (עמוד 12 לפרוטוקול, שורה 19).

סיבת הפיטורים
8. התובע טען שפוטר ללא סיבה וכי תפקודו היה טוב. לעומת זאת, גרסת הנתבעות היתה שלא היתה שביעת רצון מתפקודו של התובע. גרסה זו לא נסתרה בחקירה נגדית. עד הנתבעות נשאל לגבי הסיבות לפיטורי התובע והשיב כך (עמוד 4 לפרוטוקול, שורה 30 ואילך):

"ש. אתה פיטרת אותו בגלל המצב הכספי של החברה?
ת. לפיטורים שלו התחברו מספר נסיבות שמצבה הפיננסי של הקבוצה הוא אחד מהם.
ש. ומה הסיבות האחרות?
ת. היכולת המקצועית שלו בעת שהותו בחברה לא הוכיחה את עצמה ובנוסף נעשה שינוי ארגוני בתוך החברה עקב פרישתי מהחברה וגיוס מנכ"ל שבא מרקע שאינו פיננסי, כל הסיבות האלה יחד הביאו להחלטה שצריך להיפרד מן התובע. "
(ור' גם בהמשך העדות, בעמוד 15 לפרוטוקול, שורות 10-17).
לתצהירו של מר ישראל צורפו תכתובות דוא"ל, חלקן כותבו אליו במהלך תפקידו כמנכ"ל, בהן פניות של סמנכ"ל הכספים (הממונה הישיר המקצועי על התובע, מר יריב דפנה), שבהן הוא דרש מהתובע לקבל דו"חות שלא קיבל בזמן מהתובע. עיון בתכתובת הדוא"ל מעלה כי מדובר היה בעניין חוזר ונשנה, והתובע נדרש שוב ושוב לעמוד בלוח הזמנים.
מר ישראל נשאל בחקירתו הנגדית ביחס לתכתובת זו וכך העיד (עמוד 17 לפרוטוקול, שורות 10-24):


"זה ערב רב של מיילים של התכתבויות בין יריב דפנה והתובע, אולי למעט משפט אחד שלי. על חלק מהמיילים אני מכותב. ההתייחסות שלי זה נספח ג'9 שבו אני מבקש מיריב לנסות להיות נחמד יותר, ויריב עונה לי 'אני נחמד, זה היה כדי לעזור לו, לא כדי לבעוט בו'.
ש. זה הטענות שהיו נגד התובע?
ת. זו דוגמה לתלונות שהיו נגד התובע.
ש. יש לכם עוד שלא צירפתם?
ת. צירפתי מספר מיילים, לא את כולם, ונאמר בתצהיר שלא צירפתי את כולם.
ש. לקחת את הכי חמורים?
ת. לא, צירפתי מספר מיילים על מנת שיובן שהטענות המקצועיות כלפי התובע היו קיימות וחלקן אפילו בכתב והמון שיחות בע"פ שגם אני קיימתי. הבחירה היתה אקראית.
ש. אלו התלונות? יש עוד כמה שאנחנו לא יודעים?
ת. אני לא יודע מה את לא יודעת, אני יודע שדיברתי על ביצועיו המקצועיים, כאן מודגמת הבעיה של חוסר עמידה בזמנים ואפשר לראות גם כרוניקה של חוסר עמידה בזמנים בהגשת דוחות תקציבים וכו'.
ש. אבל דווקא שפיטרתם את התובע הוא היה הראשון שהגיש את הדו"ח?
ת. היה חודש אחד לאחר שחלק מהעבודה נלקחה מהתובע כתוצאה מעמידה בלתי אפשרית בלוחות זמנים, זו עבודת ניהול של נתבעת 3, היא נלקחה ממנו וזה בוצע ע"י אנשים אחרים. אחרי שזה קרה היה לנו חודש שהצלחנו להגיש את הדו"ח בזמן ועוד היינו הראשונים בקבוצה וזה היה חד פעמי."
9. טענות התובע לגבי איכות עבודתו אינן מתיישבות עם עדותו המהימנה של מר ישראל, אשר תוכנה עולה מתכתובות הדוא"ל שצורפו לתצהירו. גם העובדה שהתובע קיבל אופציות אינה סותרת את גרסת הנתבעת, לאור הסברו של מר ישראל, לפיו "... אושרה הקצאת אופציות מספר חודשים לאחר מכן לעובדי הקבוצה בכל העולם" (עמוד 14 לפרוטוקול, שורות 23-24). כלומר, מדובר במהלך כולל בקבוצה ולא הטבה אישית לתובע בשל ביצועיו בעבודה.
10. זאת ועוד, בחקירתו הנגדית של התובע הוא אישר במובלע את גרסת הנתבעות. כך לגבי מצבה הכלכלי של החברה (עמוד 9 לפרוטוקול, שורה 13), לגבי הטענות שהיו כלפיו כי אינו עומד בזמנים (עמוד 7 לפרוטוקול, שורות 6-7, עמוד 11, שורות 12-20), כי מר ישראל התערב בעבודתו (שם בשורות 22-29) וכן כי המנכ"ל החדש בנתבעת לא בא מתחום הכספים, אלא מתחום השיווק (עמוד 8, שורות 13-18).
11. כך או כך, שאלת איכות עבודתו של התובע והערכתה, אינה נתונה לתובע, אלא למעסיקתו. משהנתבעת לא היתה שבעת רצון מביצועיו וגרסה זו הוכחה בבית הדין, הרי שמכח הפררוגטיבה הניהולית הנתונה לה, היא היתה רשאית להחליט על הפסקת עבודתו של התובע.
12. לסיכום האמור לעיל, פיטורי התובע היו על רקע אי שביעות רצון מביצועיו ובעיקר אי עמידה בלוחות זמנים, מצבה הכלכלי של החברה וכן העובדה שמנכ"ל הנתבעת עמד להתחלף והמנכ"ל החדש לא בא מתחום הכספים (כלומר, לא יכול היה לגבות או לעזור לתובע, כפי שעשה מר ישראל). בנסיבות אלה, נדחות טענות התובע שלא היתה סיבה לפיטוריו.
13. מתיאור התובע את השיחה בה הודע לו על הפיטורים, עולה כי התאמתו למנכ"ל החדש ומצבה של החברה – שתיים מהסיבות להחלטה על פיטוריו, נאמרו לתובע (עמוד 8 לפרוטוקול, שורות 6-12). עוד עולה מתיאור זה, שהנתבעות נתנו לתובע להחליט מתי עובדת פיטוריו תמסר לשאר העובדים בחברה.
עוד יש לציין בהקשר זה, כי על פי עדותו של מר ישראל, ההיבט המקצועי – אישי לא עלה בשיחת הפיטורים, מתוך רצון שלא לפגוע בתובע (סעיפים 54-55 לתצהירו ועמוד 15 לפרוטוקול, שורות 18-19).
בנסיבות אלה, נדחות כל טענות התובע ביחס לחוסר תום לב בפיטורי התובע, לרבות הטענה כי לא נמסרה לו סיבת הפיטורים.

שימוע
14. ביום 19.7.2009 התקיימה שיחה בין התובע למר ישראל ומר יריב דפנה, בה הודע לתובע על סיום עבודתו. לטענת התובע, אין מדובר בשיחת שימוע, הנתבעות החליטו לפטר אותו עוד קודם לשיחה ולמעשה לא ניתנה לתובע הזדמנות לטעון כנגד הכוונה לפטרו.

מר ישראל העיד שהעיר לתובע מספר רב של פעמים קודם לשיחת הפיטורים (עמוד 20 לפרוטוקול, שורות 1-2, סעיף 39 לתצהירו). יחד עם זאת, אין לראות בהערות במהלך העבודה כתחליף לשימוע. בנוסף, לא קדמה לשיחת הפיטורים הודעה לתובע. יחד עם זאת, יש לזכור כי עיקר הסיבות לפיטורי התובע לא היו תלויות בו, אלא במצבה הכלכלי של הנתבעת ובחילופי המנכ"לים (ר' למשל סעיף 48 לתצהיר מר ישראל וכן האמור בפסק הדין ביחס לסיבת הפיטורים).

15. על פי ההלכה הפסוקה, אין לראות בשימוע טקס שיש לקיים כדי לצאת ידי חובה, אלא יש ליתן לעובד לפרוש את טיעוניו, תוך שהמעביד יתן דעתו אליהן בלב פתוח ובנפש חפצה. כמו כן יש ליידע את העובד מראש על הכוונה לערוך שימוע בעניינו, וליידעו על הטענות שיישמעו כנגדו (ע"ע (ארצי) 1027/01 גוטרמן – המכללה האקדמית עמק יזרעאל, פד"ע לך 448 (2003); ע"ע (ארצי) 415/06 מלכה – שופרסל בע"מ, 15.7.07).
עוד נפסק כי "על מנת לקיים את חובת השימוע, אין משמעות הדבר כי חייבים להתקיים 'כללי טקס' צורניים מסויימים. השאלה האם מולאה חובת השימוע נגזרת בכל מקרה מנסיבותיו הוא. ... לא כל 'פגם' בשימע בהכרח יש בו כדי להצדיק מתן פיצוי – כל מקרה צריך להבחן בנסיבותיו." (ע"ע (ארצי) 554/09 צבר ברסל הספקה ושיווק מתכת בע"מ – שמיר, 13.1.11; ע"ע (ארצי) 701/07 חברת החשמל לישראל בע"מ – תורג'מן, 3.3.09).
בע"ע (ארצי) 1334/04 טופר - מועצה מקומית תל שבע, 29.12.09, נפסקו הדברים הבאים היפים לענייננו:

"כלל הוא שאין לשלול מן העובד את זכות הטיעון קודם פיטוריו. מוסד השימוע נועד לאפשר לעובד למסור את גירסתו ולאפשר למעביד לקבל החלטה מושכלת המבוססת על מירב הנתונים הנוגעים לדבר. עם זאת, הימנעות ממתן זכות שימוע אינה מחייבת, בהכרח, ביטול החלטת הפיטורים. הדבר תלוי בנסיבות כל עניין ובבחינת השאלה האם, לאמיתו של דבר, התקבלה החלטה לא מבוססת או שנגרם לעובד עוול".

16. מעדותו של התובע עולה כי ניתנה לו האפשרות להציג את פיטוריו כהתפטרות מרצון (עמוד 8 לפרוטוקול, שורות 10-11). כך אף העיד מר ישראל (סעיף 72 לתצהיר ישראל). מר ישראל העיד שניסה להיפרד מהתובע בדרך מכובדת (עמוד 15 לפרוטוקול, שורות 16-17), וכי לא העלה את העניין המקצועי של התובע בשיחה על מנת שלא לפגוע בו (שם בשורות 19-20).
למרות הכוונות החיוביות, אין בכך לשנות את העובדה לא ניתנה לתובע אפשרות להיערך לשיחת הפיטורים מראש והעובדה שלא נאמרו לו דברים הנוגעים לביצוע העבודה על ידו, לא אפשרה לו להתייחס לנתון המרכזי שהיה בשליטתו.
אמנם על פי חומר הראיות, היה על התובע לדעת שקיימת אי שביעות רצון מתפקודו, אולם היה על הנתבעות להעלות את הטענות בשיחה עם התובע. יחד עם זאת, לא נעלם מעיני כי הסיבה להתנהלות הנתבעות היתה הרצון שלא לפגוע בתובע ולא כוונה שיש בה זדון או אדישות למצבו של התובע.
17. לאור האמור לעיל, לאור הפגם שנפל בפיטורי התובע, בשים לב לעובדה כי עיקר הסיבות היו קשורות בשיקולים ארגוניים (מצב כלכלי והחלפת מנכ"ל) ולא בתובע, נוכח תקופת עבודתו של התובע (שנה וחצי) והעובדה כי הנתבעות ביקשו להיפרד מהתובע בדרך מכובדת, התובע זכאי לפיצוי בגין הפרת זכות השימוע, בגובה משכורת של חודש וחצי, היינו 27,600 ש"ח.
18. בנסיבות העניין, נדחית אף התביעה לפיצויים בגין עגמת נפש. על פי הפסיקה, סעד זה לא ייפסק כדבר שבשגרה, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן בלבד, בשים לב לטיב הפגיעה בעובד, חומרתה וחומרת התנהלותו של המעסיק (ע"ע (ארצי) 10376-05-10 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ – אליאס, 23.12.10). הנסיבות בעניינו של התובע אינן מצדיקות פסיקת פיצויי בגין נזק בלתי ממוני זה.

הפרשי שכר בגין 6 ימי עבודה
19. התובע טען כי על פי הוראות חוק חיילים משוחררים, תש"ט – 1949 (להלן – חוק חיילים משוחררים), הוא זכאי לתשלום נוסף בגין ששה ימי הודעה מוקדמת. הנתבעת שילמה לתובע סכום זה לאחר הגשת התביעה (נ/1) והמחלוקת בין הצדדים בנושא זה מצומצמת לשאלה האם יש לחשב את הסכומים על פי שכר אחרון ברוטו או על פי שכר, לרבות נלווים.

20. בהתאם לתלושי השכר שצורפו לתצהיר התובע (נספח ב' לתצהיר) משכורתו האחרונה של התובע עמדה על סך של 18,400 ₪ (חודש 9/09). הנתבעות שילמו לתובע את שכרו בגין הימים החסרים בהתאם לשכרו הרגיל (נספח נ/1; סעיף 55 לסיכומי הנתבעות), לפי תעריף יומי של 849.10 ₪ ליום (סעיף 52 לסיכומי הנתבעות). אין להוסיף לשכרו הרגיל של התובע בימים החסרים תוספת בגין גילום הטבות נוספות, משהתובע לא הצביע על מקור חוקי או חוזי לכך. גזירה שווה ניתן לגזור מסעיפים 6(ב) ו-1 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001, לפיהם במהלך הודעה מוקדמת ישולם לעובד "שכרו הרגיל".

מעבר לכך, אין מקום לקבל את התביעה ברכיב זה גם בהתחשב בכך שהנתבעות כבר שילמו לתובע פיצוי בסך 19,000 ש"ח בגין הפרות חוק חיילים משוחררים ואף התביעה ברכיב זה מקורה בטעות של הנתבעת ביחס לחישוב תקופת ההודעה המוקדמת החוזית (אשר חפפה קלנדרית את שירות המילואים, ועל כן הוארכה כך שהיא החלה לפני שרות המילואים והסתיימה לאחריו).
הפרשי תמורת הודעה מוקדמת
21. בסעיף 41א(ג) לחוק חיילים משוחררים נקבע כי "במנין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים לא יבואו הימים שבהם נמצא העובד בשירות חלקי".

22. לטענת התובע, תקופת ההודעה המוקדמת מתחילה להיספר מיום חזרתו של העובד משירות המילואים.

23. על פי חוזה העבודה, התובע היה זכאי להודעה מוקדמת בת 60 ימים. בעניינו של התובע, הוא קיבל את ההודעה על שירות המילואים במהלך חודש יוני, אך שירות המילואים החל ביום 30.8.09. במהלך תקופה זו (בין ההודעה על המילואים ובין היציאה בפועל אל שירות המילואים), ביום 19.7.09 הנתבעת הודיעה לתובע על הפיטורים. עד יציאתו של התובע למילואים, חלפו 41 ימים. לאחר שובו של התובע משירות המילואים, שולם לתובע שכר עד יום 15.10.09 וכן שולמו לו 6 ימי הודעה נוספים, לאחר הגשת התביעה (ר' סעיף 19 לפסק הדין). כלומר, בסך הכל הנתבעת שילמה לתובע הודעה מוקדמת בת 70 ימים.

24. בנסיבות אלה, נדחות טענות התובע ביחס להפרשי הודעה מוקדמת. ראשית, טיעונו של התובע אינו מתיישב עם לשונו הברורה של החוק, לפיה בתקופת המילואים לא תובא בחשבון תקופת ההודעה המוקדמת. אין עסקינן במצב בו ניתנה לתובע הודעה מוקדמת במהלך תקופת מילואים או שניתנה לו הודעה מוקדמת עובר למועד שירות המילואים, כך שסיום העבודה בפועל עתיד היה להתרחש במהלך תקופת השירות. מצבים אלה אסורים על פי החוק (עב (ת"א) 2681/07 אזולאי - חברת דומיקאר בע"מ, 31.5.2007).

החוק אוסר מתן הודעה מוקדמת במהלך שירות מילואים, ואילו ההודעה לתובע נמסרה כחודש וחצי לפני שיצא לשירות המילואים. ההשוואה להוראות חוק עבודת נשים, התשי"ד – 1954, אינה מעלה או מורידה, שעה שבשרות מילואים ניתן לקבל הודעה מראש מהצבא לגבי שירות מילואים עתידי, אולם אין דרך לקבל התראה בדבר הריון. כלומר, למצב העובדתי בעניינו של התובע אין מקבילה על פי חוק עבודת נשים, התשי"ד – 1954.

בנוסף, לא היתה חפיפה בין תקופת ההודעה המוקדמת ובין שירות המילואים. התובע גם לא נדרש לשוב לאחר סיום שירות המילואים לעבודה בפועל, אלא קיבל את יתרת תקופת ההודעה המוקדמת המגיעה לו על פי החוזה, כתשלום חלף הודעה מוקדמת. כמו כן, לא הופרה זכותו של התובע שלא יפוטר במהלך 30 הימים לאחר שובו ממילואים, שכן הנתבעת שילמה לו שכר בגין פרק זמן זה.

בנסיבות בהן אין קשר בין הפיטורים ובין שירות המילואים, ובפועל התובע קיבל 70 ימי הודעה מוקדמת, אף למעלה מזכותו החוזית, הרי שהתקיימה הן מטרת חוק חיילים משוחררים שהיא הגנה על ציבור המשרתים במילואים והן מטרת חוק הודעה מוקדמת שהיא מתן הזדמנות לעובד למצוא מקום עבודה חדש.
הפחתה בשכר
25. לטענת התובע, על הנתבעת להחזיר לו את השכר שהפחיתה משכרו החל מתחילת שנת 2009.
26. מהראיות עולה כי הפחתת השכר היתה על רקע מצב כלכלי קשה של הנתבעת וכי מדובר במהלך רוחבי בחברה (עדות התובע בעמוד 6 לפרוטוקול, שורות 6-10 עדות מר ישראל בעמוד 13 לפרוטוקול, שורות 1-7). התובע אף חתם על מסמך בו הוא מאשר את הפחתת השכר (נספח ג' לתצהיר התובע).
27. על פי הדין, כאשר העובד מסכים לשינוי בשכרו ואינו מוחה, הרי שניתן להסיק מהתנהגותו את הסכמתו לשינוי (דב"ע נד/ 3-86 גולן – אי. אל .די בע"מ, פד"ע כו 270 (1994)). בענייננו, די בכך שטענות התובע הועלו לראשונה רק לאחר פיטוריו, בחלוף למעלה משנה מאז תחילת הפחתת השכר. עובדה זו אף סותרת את טענות התובע לגבי אי הסכמתו להפחתת השכר.
אף לא הוכחו עובדות המצדיקות ביטול התחייבותו של התובע מטעמים של פיה, עושק או הטעייה, על פי הוראות חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973. טענת התובע שהוטעה לחשוב שהפחתת השכר היא רוחבית, בעוד שעובדים מסויימים לא נפגעו מכך ואף שולמו להם בונוסים, לא הוכחה. היא אף אינה מתיישבת עם עדותו המהימנה של מר ישראל, לפיה ייתכן שהיו עובדים מסוימים בעלי נסיבות מיוחדות ששולם להם בונוס באותה תקופה (עמוד 14 לפרוטוקול, שורות 8-15), אך הפחתת השכר היתה רוחבית וכללה אף הפחתת שכר למנכ"ל (עמוד 13 לפרוטוקול, שורה 5).
28. הוראות חוק המתנה, התשכ"ח - 1968, אינן מקימות זכות לתובע. ראשית, עסקינן ביחסי עובד – מעביד ובשום מקום, לפני שהתובע פנה לראשונה בנושא בשנת 2010 (לאחר הפיטורים), לא נטען כי הפחתת השכר היא מתנה לנתבעת. מכל מקום, הגדרת הפחתת השכר כ"מתנה" של העובד אינה מתיישבת עם מהות המהלך, שהוא הפחתת שכרמ עובדי הנתבעת עקב מצבה הכלכלי. הגדרה זו אף סותרת את המסמך עליו התובע חתם, כהסכמה להפחתת השכר.

מימוש האופציות
29. לתובע ניתנו בתחילת שנת 2009 אופציות של חברת האם של הנתבעות (מסמך הענקת אופציות צורף כנספח ד' לתצהיר התובע). אין חולק שאפשרות מימוש האופציות הוגבלה בזמן. התובע לא מימש את הזכות, בנימוק ש"אני באותה תקופה הייתי מרוכז בחיפוש עבודה" (עמוד 10 לפרוטוקול, שורה 17).
הסבר זה לאו הסבר הוא. מדובר בטענה כללית, והעובדה שהתובע בחר להתרכז בחיפוש עבודה על פני מימוש האופציות, אינה סיבה לשנות את הוראות הסכם האופציות או להטיל על הנתבעות אחריות לצעד זה ולחייבן בנזקי התובע.

30. סוף דבר - לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית למעט רכיב הפיצוי בגין אי ביצוע השימוע כדין, כאמור בסעיף 17 לפסק הדין.

בהתחשב בסכום התביעה והעובדה שרוב התביעה נדחתה (הסכום בו התובע זכה הוא כ – 6% מסכום התביעה), התובע ישא בהוצאות הנתבעות בגין ניהול הליך זה, בסך של 10,000 ₪ שיקוזזו מהסכום הנפסק לו בפסק דין זה. כלומר, על הנתבעות לשלם לתובע פיצוי בגין אי עריכת שימוע בסך 17,600 ₪. אם סכום זה לא ישולם תוך 30 ימים, הוא ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הודעה מוקדמת רכב

  2. הודעה מוקדמת גמל

  3. הודעה מוקדמת מכתב

  4. הודעה מוקדמת מחלה

  5. הודעה מוקדמת קבלן

  6. הודעה מוקדמת חגים

  7. הודעה מוקדמת שעתי

  8. הודעה מוקדמת מראש

  9. הודעה מוקדמת דוגמה

  10. הודעה מוקדמת ערעור

  11. הודעה מוקדמת פנסיה

  12. הודעה מוקדמת אבטלה

  13. אי מתן הודעה מוקדמת

  14. הודעה מוקדמת ארוכה

  15. הודעה מוקדמת זכאות

  16. הודעה מוקדמת גניבה

  17. הודעה מוקדמת שימוע

  18. הודעה מוקדמת קלנדרי

  19. הודעה מוקדמת בעל פה

  20. הודעה מוקדמת קוגנטי

  21. הודעה מוקדמת 60 יום

  22. הודעה מוקדמת 45 יום

  23. הודעה מוקדמת משמרות

  24. הודעה מוקדמת 30 יום

  25. הודעה מוקדמת פרילנסר

  26. הודעה מוקדמת פיטורין

  27. הודעה מוקדמת חודשיים

  28. הודעה מוקדמת של עובד

  29. הלנת שכר הודעה מוקדמת

  30. הודעה מוקדמת צו הרחבה

  31. הודעה מוקדמת של העובד

  32. הודעה מוקדמת מס הכנסה

  33. הודעה מוקדמת 7 חודשים

  34. התיישנות הודעה מוקדמת

  35. הודעה מוקדמת אחרי שנה

  36. הודעה מוקדמת לא הדדית

  37. הודעה מוקדמת רכב חברה

  38. הודעה מוקדמת כולל שבת

  39. הודעה מוקדמת חצי משרה

  40. הודעה מוקדמת 3 חודשים

  41. הודעה מוקדמת רכב צמוד

  42. הודעה מוקדמת שישי שבת

  43. הודעה מוקדמת גיל פרישה

  44. הודעה מוקדמת 11 חודשים

  45. הודעה מוקדמת ימי עבודה

  46. הודעה מוקדמת חוזה קצוב

  47. הודעה מוקדמת חוזה אישי

  48. הודעה מוקדמת אחרי לידה

  49. הודעה מוקדמת סיום חוזה

  50. הודעה מוקדמת סוציאליות

  51. הודעה מוקדמת בזמן חגים

  52. הודעה מוקדמת דמי אבטלה

  53. חישוב דמי הודעה מוקדמת

  54. הודעה מוקדמת מצד העובד

  55. הודעה מוקדמת פחות משנה

  56. הודעה מוקדמת רכיבי שכר

  57. הודעה מוקדמת 10 חודשים

  58. הודעה מוקדמת לאחר שימוע

  59. הודעה מוקדמת לעובד קבלן

  60. הודעה מוקדמת יותר מחודש

  61. הודעה מוקדמת לפני שימוע

  62. הודעה מוקדמת פחות מחודש

  63. חופשת לידה הודעה מוקדמת

  64. הודעה מוקדמת ביטול חוזה

  65. הודעה מוקדמת לעובד בשכר

  66. הודעה מוקדמת דיני עבודה

  67. הודעה מוקדמת לעובד יומי

  68. הודעה מוקדמת משרה חלקית

  69. הודעה מוקדמת בגיל פרישה

  70. הודעה מוקדמת הסכם הבראה

  71. הודעה מוקדמת הרעת תנאים

  72. הודעה מוקדמת ארוכה יותר

  73. הודעה מוקדמת פינוי דירה

  74. הודעה מוקדמת סיום עבודה

  75. הודעה מוקדמת על התפטרות

  76. הודעה מוקדמת חופשת מחלה

  77. הודעה מוקדמת חופשה שנתית

  78. הודעה מוקדמת תאונת עבודה

  79. התפטרות בלי הודעה מוקדמת

  80. התפטרות ללא הודעה מוקדמת

  81. הסכם קיבוצי הודעה מוקדמת

  82. הודעה מוקדמת לעובד חודשי

  83. הודעה מוקדמת הפסקת עבודה

  84. הודעה מוקדמת תקופה קצובה

  85. הודעה מוקדמת פטירת מעסיק

  86. התפטרות עובד הודעה מוקדמת

  87. התיישנות דמי הודעה מוקדמת

  88. הודעה מוקדמת שינוי ארגוני

  89. הודעה מוקדמת לאחר שבועיים

  90. הודעה מוקדמת לאחר חצי שנה

  91. הודעה מוקדמת לעובד גלובלי

  92. הודעה מוקדמת זכות קוגנטית

  93. הודעה מוקדמת ותק לפיצויים

  94. הודעה מוקדמת צבירת זכויות

  95. הודעה מוקדמת אחרי חצי שנה

  96. הודעה מוקדמת יציאה לפנסיה

  97. התפטרות תקופת הודעה מוקדמת

  98. הודעה מוקדמת בתקופת ניסיון

  99. הודעה מוקדמת כולל שישי שבת

  100. הודעה מוקדמת לעובד במשכורת

  101. הודעה מוקדמת ימים קלנדריים

  102. הודעה מוקדמת לאחר גיל פרישה

  103. הודעה מוקדמת ניצול ימי חופש

  104. חילופי מעבידים הודעה מוקדמת

  105. אי מתן הודעה מוקדמת להתפטרות

  106. הודעה מוקדמת תנאים סוציאליים

  107. הודעה מוקדמת בחילופי מעבידים

  108. הודעה מוקדמת סיום יחסי עבודה

  109. הודעה מוקדמת אחרי חופשת לידה

  110. הודעה מוקדמת זכויות סוציאליות

  111. התפטרות עובד ללא הודעה מוקדמת

  112. הודעה מוקדמת במקרה של פיטורים

  113. הודעה מוקדמת הפרשות סוציאליות

  114. הודעה מוקדמת פטור מביטוח לאומי

  115. הודעה מוקדמת לפני פרישה לפנסיה

  116. התפטרות לאחר לידה הודעה מוקדמת

  117. הודעה מוקדמת חוזה לתקופה קצובה

  118. הודעה מוקדמת לעובד במשרה חלקית

  119. התפטרות בדין מפוטר הודעה מוקדמת

  120. התפטרות הרעת תנאים הודעה מוקדמת

  121. הודעה מוקדמת לפני יציאה לגמלאות

  122. הודעה מוקדמת סיום יחסי עובד מעביד

  123. הודעה מוקדמת לעובד שעבד פחות מחודש

  124. הודעה מוקדמת התפטרות לצורך טיפול בילד

  125. הודעה מוקדמת על התפטרות בגלל עומס עבודה

  126. זכאות לפיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת ושכר עבודה

  127. תביעה כנגד בגין אי מתן הודעה מוקדמת בת שבועיים ימים

  128. טוען כי "בעקבות חוסר הבנה", הופסקת עבודתו לאלתר ללא הודעה מוקדמת

  129. העובדת טענה כי פוטרה מעבודתה ללא כל סיבה מוצדקת וללא כל הודעה מוקדמת

  130. תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, פדיון חופשה שנתית ופיצוי בגין לשון הרע

  131. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון