הודעה מוקדמת מחלה


1. התובע הוא טבח במקצועו והיה בתקופה הרלוונטית לפסק דין זה - מאוגוסט 1999 ועד מרץ 2001 - תושב אילת.

2. הנתבעת 1 היא חברה בע"מ אשר התאגדה בתחילת שנת 2000 והפעילה מסעדה באילת.

3. הנתבעים 2 ו-3 הם בעלי מניות ומנהליה של הנתבעת 1.

4. התובע הועסק במסעדה שהפעילו הנתבעים 2 ו-3 בתקופה שמחודש אוגוסט 1999 ועד לתחילת שנת 2000; התובע המשיך ועבד באותו מקום עבודה, אשר הופעל בידי הנתבעת 1 עם הקמתה בתחילת שנת 2000 - עד לחודש מרץ 2001.

5. בתביעה שהגיש התובע ביקש האחרון לחייב את הנתבעים בתשלום פיצויי פיטורין ודמי הודעה מוקדמת; דמי פדיון חופשה, דמי הבראה, תשלום עבור ימי מחלה והחזר הוצאות נסיעה.

6. כך טען התובע בכתב התביעה כי עבד בשרותה של הנתבעת 1 ופוטר ללא הודעה מוקדמת, ומבלי ששולמו לו פיצויי פיטורים.

לפיכך ביקש התובע לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת על בסיס משכורת חודשית של 9,321 ₪; בהתאם תבע התובע פיצויי פיטורים בסך של 14,758 ₪ ודמי הודעה מוקדמת של חודש בסך של 9,321 ₪.

7. כאמור בכתב התביעה, לא יצא התובע לחופשה בשכר לאורך כל תקופת עבודתו בשרותם של הנתבעים. כן טען התובע כי לא שולמו לו דמי הבראה והחזר הוצאות נסיעה במהלך כל תקופת העסקה נשוא התביעה. מכאן התביעה לפדיון חופשה בסך 6,811 ₪, דמי הבראה בסך 2,397 ₪ והחזר הוצאות נסיעה בסך של 7,410 ₪.

8. לטענת התובע, הוא פוטר במהלך היותו בחופשת מחלה, בתוך תקופה בה נעדר עקב סיבות רפואיות במשך 15 יום. על כן מבקש התובע לחייב את נתבעת 1 בתשלום עבור ימי מחלה בסכום של 3,495 ₪.

9. לבסוף טוען התובע, כי על אף והוא הועסק בחברה בע"מ יש לחייב את הנתבעים 2 ו-3 אישית בחובות החברה. לעניין זה נטען בכתב התביעה כי נתקיימו נסיבות בהם יש להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את הנתבעים 2 ו-3 בחובות החברה בע"מ, בה הועסק התובע, היא הנתבעת 1.

10. לדעת הנתבעים בתביעה אין ממש. בתמצית טענו הנתבעים כי אין מקום לתביעה נגד הנתבעים 2 ו-3 ומשלא התקיימו הנסיבות להרמת מסך ההתאגדות ובחיוב הנתבעים 2 ו-3 אישית לחובות הנתבעת.

הנתבעים הוסיפו כי התובע הוא שבחר ביוזמתו לעזוב את העבודה ובנסיבות הללו הוא אינו זכאי לא לפיצויי פיטורים ולא לדמי להודעה מוקדמת. כן טענו הנתבעים, כי אישורי המחלה הוצגו בפניהם רק לאחר התפטרות התובע ולפיכך אין הוא זכאי לתשלום עבור ימי מחלה. הנתבעים טענו עוד, כי השכר שהוסכם עם התובע כלל תשלום דמי הבראה והחזר הוצאות נסיעה ומכאן שבתביעות אלו של התובע אין ממש.


11. במקביל להגשת כתב ההגנה הוגשה התביעה שכנגד. בתביעה שכנגד תבעו הנתבעים החזרי שכר אשר לטענתם שולמו ביתר; דמי הודעה מוקדמת בעקבות התפטרותו של התובע ללא מתן הודעה מוקדמת, פיצוי מוסכם בגין הפרת הסכם העבודה ופיצויים בגין אי ביצוע חוזה העבודה בתום לב.

12. את הדיון בתביעה ובתביעה שכנגד מבקש אני לפתוח בשאלת הרמת המסך. לעניין זה אזכיר, כי נכון למועד פיטוריו הועסק התובע בידי חברה בע"מ; ומכאן שמרבית התביעה מתייחסת לחובות החברה בע"מ לתובע, בעקבות פיטוריו לטענתו.

13. לטענת התובע, נמכרו נכסי החברה והכספים שהתקבלו, בתמורה "שולשלו" לכיסם של הנתבעים 2 ו-3. זאת מבלי לשלם לתובע את הכספים שהגיעו לו ומבלי שהותירו בידי הנתבעת 1 כספים או נכסים שיהיה בהם כדי לאפשר פירעון פסק הדין משניתן.


בהתנהגות זו, טוען התובע, יש משום שימוש לרעה באישיות הנפרדת של החברה בע"מ באופן שיש בו כדי לקפח אותו וזכויותיו. בנסיבות אלו טען התובע כי צודק ונכון יהיה לחייב את הנתבעים 2 ו-3 בחובות הנתבעת 1.

עוד טוען התובע, לחוסר תום לב מצידם של הנתבעים, כמו גם להעדפת נושים שעה שהנתבעים 2 ו-3 העדיפו לסלק חובות מסויימים של הנתבעת 1, חובות להן הם חייבים באופן אישי וזאת במקום לשלם את החובות על פי דין קדימה ו/או באופן יחסי.

14. רק לאחרונה חזר בית הדין הארצי ועמד על חשיבות עיקרון אישיות המשפטית הנפרדת של החברה בע"מ. כך נפסק בפסק הדין בעניין אהוד ענבר כי: "עיקרון אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה, הינו מאבני היסוד בדיני החברות, וכבר נפסק כי "הכלל הוא כי החברה היא תאגיד, הנפרד מבעלי מניותיו, מנהליו ועובדיו, וכל דבר ועניין. לא ייתכנו חיי מסחר ומשק תקינים מבלי שיוקפד על ההפרדה בין התאגיד לבין בעליו ומנהליו". ע"ע 1017/04, אהוד ענבר נ' אפרים בן מנשה (לא פורסם) פסקה 4 לפסק הדין של כב' השופט פליטמן.

15. לאור עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת ייחוס החובות של החברה בע"מ לבעל המניות, הוא החריג. כך ניתן להרים את מסך ההתאגדות באותם מקרים בהם הוכח כי החברה נוסדה למטרות תרמית, של עירוב נכסי החברה עם הנכסים הפרטיים של בעלי המניות, ומימון עצמי דק, הברחת נכסים וכיוצא באלו.

16. אף אחת מאותן עילות להרמת מסך לא התקיימה בנסיבות שלפנינו. בהקשר זה אבקש רק להעיר, כי רוב המימון להפעלת החברה בא ממקורות עצמאיים של בעליה, הנתבעים 2 ו-3. עובדה המשתקפת במאזן נכון ל-31 לדצמבר 2001. המראה כי לנתבעת 1 הפסדים בסכום של 218,000 ₪ אשר מומנו מתוך הלוואות בעלים בגובה של 187,000 ₪.

כך גם יש לציין, כי הטענה לפיה הכספים ממכירת נכסי הנתבעת 1 "שולשלו" לכיסיהם של הנתבעים 2 ו-3 היא טענה בעלמא שלא הוכחה. לעניין זה די להצביע על עדותו של התובע בה מאשר האחרון כי אין לו כל מושג על פרטי מכירת ציוד החברה, על הכספים שהתקבלו מאותה המכירה ועל השימושים שנעשו באותם כספים.

ראה: עדות התובע עמ' 7 לפרוטוקול מיום ה-15/11/05 עד עמוד 8 באמצע.

17. בהקשר זה אבקש להוסיף, כי נכון לתקופה בה נמכרו נכסי הנתבעת 1 עדיין לא התגבש חוב התובע ביחס לעילות התביעה נשוא פסק דין זה. כך קיימת מחלוקת של ממש בשאלת זכאותו של התובע לפיצויי פיטורים, לפידיון חופשה, לדמי הבראה והחזר הוצאות נסיעה. בשים לב לקיומה של המחלוקת בעניין עצם זכאותו של התובע לכספים אותם הוא תובע - אין לייחס לנתבעים 2 ו-3 טענות של העדפת נושים, מקום שפעלו לסילוק חובות הנתבעת 1, במהלך פעילותה השוטפת עד להפסקת פעילותה, במקום לייחד כספים לסילוק תביעת התובע.

18. לסיומה של נקודה זו התביעה כנגד הנתבעים 2 ו-3 - נדחית.

19. מתוך עדותו של התובע עצמו עולות העובדות הבאות:

א. היוזמה להתקשרות עם התובע באה מצידם של הנתבעים 2 ו-3.

ב. הנתבעים 2 ו-3 פנו לתובע שעבד נכון באותה עת במלון וביקשו כי יעבדו בשרותם.

ג. במהלך המפגש, הציג התובע בפניהם (הנתבעים 2 ו-3) את תלוש השכר שלו נכון לאז.

ד. התובע אישר כי בהתאם לאותו תלוש הגיע שכרו לסך של כ-7,000 ₪ ברוטו. סכום הכולל תשלום עבור נסיעות, ארוחות, וזכויות סוציאליות כולל טיסה (כנהוג בענף המלונאות).


ה. לדבריו ביקש התובע תשלום של 7,000 ₪ בהתחשב בשכרו באותה עת נטו.


ראה: עדות התובע עמ' 3 לפרוטוקול מיום 15/11/05.

ו. בהתאם הגיעו הצדדים לסיכום ולפיה השתכר התובע סכום של 7,000 ₪ בערכי נטו. סכום אשר עודכן בתאריך מאוחר יותר לגובה של 7,500 ₪ נטו.

20. על רקע עובדות אלה, מקובלת עלי עמדת הנתבעים כי סיכום השכר עם התובע קבע כי האחרון יקבל משכורת כוללת; הכוללת את הזכות להבראה והחזר הוצאות נסיעה בסך של 7,500 ₪ נטו.

ראה: עדותו של מר אלמלייח אמי (הנתבע 3) עמ' 15 לפרוטוקול מיום 15/11/05.

לאור האמור, תביעת התובע להחזר הוצאות נסיעה ולדמי הבראה נעדרת עילה. במאמר מוסגר אוסיף, כי התביעה להחזר נסיעה אף לא הוכחה לגופה, מקום שלא הונחה בפני כל תשתית ראייתית לתביעה להחזר הוצאות נסיעה בסכום של 390 ₪ לחודש.

21. טענת התובע לפיה לא יצא לחופשה לתשלום ניסתרה בעדותו בבית הדין. די לציין לעניין זה, כי התובע אישר בעדותו כי נעדר מעבודתו לצורכי חופשה. כך גם מאשר התובע בעדותו כי במהלך תקופת הפסח בשנת 2000 היתה המסעדה סגורה 10 ימים שאז לא עבד ועל אף זאת שולם לו שכר רגיל בגין אותו חודש.

ראה: עדות התובע עמ' 10 לפרוטוקול מיום 15/11/05.

22. בנסיבות הללו, בהם נופלת גירסת התובע לפיה לא יצא לחופשה בתשלום במהלך תקופת עבודתו בשירותה של נתבעת 1 - דין התביעה לדמי פדיון חופשה, להידחות.

23. אין חולק כי ב-11/2/01 פרץ וויכוח בין הנתבעים 2 ו-3 לתובע על רקע השכר לו זכאי התובע. וויכוח, שתחילתו בטענת הנתבעים 2 ו-3 כי התובע עבד באופן חלקי בימי שישי ושבת ודרש וקיבל תמורה עבור שעות בהם הוא לא עבד.

עוד מוסכם כי התובע עזב את העבודה בעקבות אותו וויכוח ולא חזר.

24. מסמכים שהוגשו לבית הדין עולה עוד כי התובע הציג תעודות מחלה מיד בסמוך לאחר
עזיבתו. עובדה המקבלת ביטוי במכתבם של הנתבעים 2 ו-3 לתובע מיום 15/2/01 ובמכתב נוסף מיום ה-28/2/01.

כן עולה מעדותו של נתבע 3, כי לאחר תום תקופת המחלה ביקש התובע לחזור ונדחה.
כך נשאל הנתבע 3 בעדותו לבית הדין ומשיב:

"ש. ב-1/3/01 וב-5/3/01 הוא פונה אליכם ומבקש לחזור לעבודה, ובשלב זה אתם לא רוצים לשמוע ממנו ואתם לא רוצים שהוא יחזור.
ת. נכון."

25. בנסיבות הללו, אין לקבל את טענת הנתבעים ולפיה התפטר התובע מעבודתו. כך עולה מתוך העדויות והמסמכים שלפני כי התובע נעדר החל מ-11/2/01 עקב מחלה כאמור באישור הרפואי שהגיש. משביקש התובע לחזור לעבודתו בתום תקופת המחלה - נידחה על ידי הנתבעים. התנהגות זו היא בגדר פיטורים לכל דבר והתובע זכאי בעקבותם לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת.

26. זאת ועוד, משנותקו יחסי עובד מעביד רק בעקבות סירוב הנתבעים להחזיר את התובע לעבודתו, זכאי האחרון לדמי מחלה, בהתאם לאישורים הרפואיים שהגיש והוראות חוק דמי מחלה תשל"ו 1976.

27. זכותו של התובע לפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ודמי מחלה יש לחשב על פי העקרונות הבאים:

א. הבסיס לחישוב הזכויות השונות, לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת ודמי מחלה, הוא השכר האחרון (שכר חודש דצמבר 2000 בסך של 8,641 ₪ ברוטו).

ב. על בסיס השכר האמור, ותקופת העבודה המתחילה מאוגוסט 1999 והמסתיימת בתחילתמרץ 2000 זכאי התובע לפיצויי פיטורים בסך של 12,961 ₪.

ג. בהתחשב בתקופת העבודה זכאי התובע לדמי הודעה מוקדמת של חודש בסך של 8,641 ₪.

ד. כאמור באישורי המחלה שהציג התובע, הוא נעדר עקב מחלה לתקופה של 19 ימים. בגין תקופה זו לא זכאי התובע לתשלום עבור היום הראשון, לימים השני והשלישי הוא זכאי לתשלום בשיעור של 50% וליתרת הימים הוא זכאי לתשלום בשיעור של 75% מערך יום עבודה רגיל.


ה. ערך יום עבודה רגיל על בסיס שכר של 8,641 ₪ עומד על 345 ₪. על בסיס האמור זכאי התובע עבור תקופת מחלה של 19 יום לשכר של 4,147 ₪.

28. לסיום פרק זה, פרק תביעת התובע זכאי התובע לפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, דמי מחלה מהנתבעת 1 בסכומים הנקובים בפסקה 27 לעיל.

29. כאמור ובמקביל, לתביעת התובע הוגשה תביעה שכנגד. תביעה המתייחסת לתשלום שכר ביתר, לאי מתן הודעה מוקדמת ופיצויים בגין הפרת הסכם. פיצויים הנתבעים גם בטענה כי הפסקת עבודתו של התובע, גרמה לנזק בלתי הפיך לנתבעת שהביא להפסקת פעילותה.

30. משנמצא לעיל, כי התובע פוטר להבדיל מלהתפטר אין מקום לתביעה שכנגד המתייחסת לאי מתן הודעה מוקדמת ופיצויים בגין הפרת הסכם. כך אין הנתבעים יכולים לבוא ולבקש מהתובע פיצוי כי עזב את המסעדה באופן פתאומי ומבלי שניתנה להם האפשרות למצוא תחליף הולם; משנמצא כי התובע פוטר ללא מתן הודעה מוקדמת.

31. כך גם אין ממש בתביעה לתשלום שכר ביתר. בהקשר זה רק אציין כי הטענה לתשלום שכר ביתר, מתבססת על מעקבים שערכו הנתבעים 2 ו-3, אחרי התובע בימי שבת. מעקבים אשר גילו לטענתם כי התובע מדווח על שעות עבודה בהם בפועל איננו עובד.

ראה: עדותו של הנתבע 3 עמ' 16 לפרוטוקול מיום 15/11/2005.

אותם דוחות המתייחסים למעקבים ולרישום שעות העבודה של התובע בימי שבת עליהם דיווח, דרש שכר - ולא עבד; לא הוגשו לבית הדין. בנסיבות הללו אין בפני כל ראייה על תשלום שכר ביתר לתובע בכלל ושיעור השכר ששולם ביתר; בפרט.

32. סוף דבר; תביעת התובע נגד הנתבעת 1 מתקבלת. הנתבעת 1 תשלם לתובע את הסכומים הבאים:

א. פיצויי פיטורים בסך של 12,961 ₪

ב. דמי הודעה מוקדמת בסך של 8,641 ₪.

ג. דמי מחלה בסך של 4,147 ₪.

ד. לסכומים המפורטים בסעיפים קטנים א'-ג' לעיל יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1/3/2000. הסכומים כאמור ישולמו לתובע בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לנתבעת.

התביעה נגד הנתבעים 3-2 נדחית וכך גם נדחית התביעה שכנגד.

משנדחתה התביעה שכנגד ונדחתה התביעה נגד הנתבעים 3-2 אין צו להוצאות.

33. הערעור על פסק הדין הוא בזכות. ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש.

34. פסק הדין ניתן בדן יחיד בהתאם להחלטה מיום ה-26/6/2005 .



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הודעה מוקדמת רכב

  2. הודעה מוקדמת גמל

  3. הודעה מוקדמת מכתב

  4. הודעה מוקדמת מחלה

  5. הודעה מוקדמת קבלן

  6. הודעה מוקדמת חגים

  7. הודעה מוקדמת שעתי

  8. הודעה מוקדמת מראש

  9. הודעה מוקדמת דוגמה

  10. הודעה מוקדמת ערעור

  11. הודעה מוקדמת פנסיה

  12. הודעה מוקדמת אבטלה

  13. אי מתן הודעה מוקדמת

  14. הודעה מוקדמת ארוכה

  15. הודעה מוקדמת זכאות

  16. הודעה מוקדמת גניבה

  17. הודעה מוקדמת שימוע

  18. הודעה מוקדמת קלנדרי

  19. הודעה מוקדמת בעל פה

  20. הודעה מוקדמת קוגנטי

  21. הודעה מוקדמת 60 יום

  22. הודעה מוקדמת 45 יום

  23. הודעה מוקדמת משמרות

  24. הודעה מוקדמת 30 יום

  25. הודעה מוקדמת פרילנסר

  26. הודעה מוקדמת פיטורין

  27. הודעה מוקדמת חודשיים

  28. הודעה מוקדמת של עובד

  29. הלנת שכר הודעה מוקדמת

  30. הודעה מוקדמת צו הרחבה

  31. הודעה מוקדמת של העובד

  32. הודעה מוקדמת מס הכנסה

  33. הודעה מוקדמת 7 חודשים

  34. התיישנות הודעה מוקדמת

  35. הודעה מוקדמת אחרי שנה

  36. הודעה מוקדמת לא הדדית

  37. הודעה מוקדמת רכב חברה

  38. הודעה מוקדמת כולל שבת

  39. הודעה מוקדמת חצי משרה

  40. הודעה מוקדמת 3 חודשים

  41. הודעה מוקדמת רכב צמוד

  42. הודעה מוקדמת שישי שבת

  43. הודעה מוקדמת גיל פרישה

  44. הודעה מוקדמת 11 חודשים

  45. הודעה מוקדמת ימי עבודה

  46. הודעה מוקדמת חוזה קצוב

  47. הודעה מוקדמת חוזה אישי

  48. הודעה מוקדמת אחרי לידה

  49. הודעה מוקדמת סיום חוזה

  50. הודעה מוקדמת סוציאליות

  51. הודעה מוקדמת בזמן חגים

  52. הודעה מוקדמת דמי אבטלה

  53. חישוב דמי הודעה מוקדמת

  54. הודעה מוקדמת מצד העובד

  55. הודעה מוקדמת פחות משנה

  56. הודעה מוקדמת רכיבי שכר

  57. הודעה מוקדמת 10 חודשים

  58. הודעה מוקדמת לאחר שימוע

  59. הודעה מוקדמת לעובד קבלן

  60. הודעה מוקדמת יותר מחודש

  61. הודעה מוקדמת לפני שימוע

  62. הודעה מוקדמת פחות מחודש

  63. חופשת לידה הודעה מוקדמת

  64. הודעה מוקדמת ביטול חוזה

  65. הודעה מוקדמת לעובד בשכר

  66. הודעה מוקדמת דיני עבודה

  67. הודעה מוקדמת לעובד יומי

  68. הודעה מוקדמת משרה חלקית

  69. הודעה מוקדמת בגיל פרישה

  70. הודעה מוקדמת הסכם הבראה

  71. הודעה מוקדמת הרעת תנאים

  72. הודעה מוקדמת ארוכה יותר

  73. הודעה מוקדמת פינוי דירה

  74. הודעה מוקדמת סיום עבודה

  75. הודעה מוקדמת על התפטרות

  76. הודעה מוקדמת חופשת מחלה

  77. הודעה מוקדמת חופשה שנתית

  78. הודעה מוקדמת תאונת עבודה

  79. התפטרות בלי הודעה מוקדמת

  80. התפטרות ללא הודעה מוקדמת

  81. הסכם קיבוצי הודעה מוקדמת

  82. הודעה מוקדמת לעובד חודשי

  83. הודעה מוקדמת הפסקת עבודה

  84. הודעה מוקדמת תקופה קצובה

  85. הודעה מוקדמת פטירת מעסיק

  86. התפטרות עובד הודעה מוקדמת

  87. התיישנות דמי הודעה מוקדמת

  88. הודעה מוקדמת שינוי ארגוני

  89. הודעה מוקדמת לאחר שבועיים

  90. הודעה מוקדמת לאחר חצי שנה

  91. הודעה מוקדמת לעובד גלובלי

  92. הודעה מוקדמת זכות קוגנטית

  93. הודעה מוקדמת ותק לפיצויים

  94. הודעה מוקדמת צבירת זכויות

  95. הודעה מוקדמת אחרי חצי שנה

  96. הודעה מוקדמת יציאה לפנסיה

  97. התפטרות תקופת הודעה מוקדמת

  98. הודעה מוקדמת בתקופת ניסיון

  99. הודעה מוקדמת כולל שישי שבת

  100. הודעה מוקדמת לעובד במשכורת

  101. הודעה מוקדמת ימים קלנדריים

  102. הודעה מוקדמת לאחר גיל פרישה

  103. הודעה מוקדמת ניצול ימי חופש

  104. חילופי מעבידים הודעה מוקדמת

  105. אי מתן הודעה מוקדמת להתפטרות

  106. הודעה מוקדמת תנאים סוציאליים

  107. הודעה מוקדמת בחילופי מעבידים

  108. הודעה מוקדמת סיום יחסי עבודה

  109. הודעה מוקדמת אחרי חופשת לידה

  110. הודעה מוקדמת זכויות סוציאליות

  111. התפטרות עובד ללא הודעה מוקדמת

  112. הודעה מוקדמת במקרה של פיטורים

  113. הודעה מוקדמת הפרשות סוציאליות

  114. הודעה מוקדמת פטור מביטוח לאומי

  115. הודעה מוקדמת לפני פרישה לפנסיה

  116. התפטרות לאחר לידה הודעה מוקדמת

  117. הודעה מוקדמת חוזה לתקופה קצובה

  118. הודעה מוקדמת לעובד במשרה חלקית

  119. התפטרות בדין מפוטר הודעה מוקדמת

  120. התפטרות הרעת תנאים הודעה מוקדמת

  121. הודעה מוקדמת לפני יציאה לגמלאות

  122. הודעה מוקדמת סיום יחסי עובד מעביד

  123. הודעה מוקדמת לעובד שעבד פחות מחודש

  124. הודעה מוקדמת התפטרות לצורך טיפול בילד

  125. הודעה מוקדמת על התפטרות בגלל עומס עבודה

  126. זכאות לפיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת ושכר עבודה

  127. תביעה כנגד בגין אי מתן הודעה מוקדמת בת שבועיים ימים

  128. טוען כי "בעקבות חוסר הבנה", הופסקת עבודתו לאלתר ללא הודעה מוקדמת

  129. העובדת טענה כי פוטרה מעבודתה ללא כל סיבה מוצדקת וללא כל הודעה מוקדמת

  130. תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, פדיון חופשה שנתית ופיצוי בגין לשון הרע

  131. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון