הודעה מוקדמת שעתי


1. התובע הגיש תביעה לתשלום זכויות סוציאליות שונות בגין תקופת עבודתו בנתבעת.

העובדות

2. הנתבעת הינה חברה לייצור מוצרי פלסטיקה.

3. התובע עבד כפועל ייצור בנתבעת מיום 11/05 עד 2/08.

4. התובע התפטר מעבודתו ביום 25/2/08.

5. הנתבעת שילמה לתובע פיצויי פיטורים, שכן על פי חוות דעת של חשבת השכר מטעמה, ראתה בתובע כמי שהתפטר מחמת גיוסו לצה"ל (עדות מנכ"ל הנתבעת בעמ' 7 לפרוטוקול).

6. התובע התגייס לצה"ל ביום 26/2/08 (על פי אישור מרשויות צה"ל המצוי בתיק).

7. על יחסי העבודה שבין הצדדים חל צו הרחבה בענף הפלסטיקה (על כך אין מחלוקת בין הצדדים).

8. התובע עבד במשמרות, כנהוג במפעלה של הנתבעת :

משמרת בוקר - מ-07:00 עד 19:00
משמרת לילה -מ- 19:00 עד 07:00 (בבוקר שלמחרת).

9. ביום 12/11/07 פנה התובע בדרישה בכתב לנתבעת לשלם לו זכויות סוציאליות שונות, כגון: תשלום הפרשות לקרן פנסיה, הפרשי שכר בגין משמרות לילה, פדיון דמי הבראה, דמי חגים ותוספת וותק (נספח א' לכתב התביעה).

10. הנתבעת השיבה למכתבו הנ"ל במכתב מיום 23/12/07 ודחתה את דרישות התובע, למעט דרישתו לתוספת וותק וטענה כי שילמה לתובע מלוא זכויותיו, וכי התובע נותר לה חייב סך 12,145 ₪ בגין תשלומי יתר ששילמה לו עבור הפסקות ומחמת טעות, כאשר טעות זו התגלתה בעקבות קבלת מכתבו (נספח ב' לתביעה).

11. הנתבעת קיזזה משכרו האחרון של התובע סך 4,371 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת, שכן לדעתה התפטר לאלתר.

12. התובע הגיש תביעתו הנוכחית ביום 12/1/09.

13. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו.

14. מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של מנכ"ל הנתבעת, מר רפי כהן. כמו כן הוגשה תעודת עובד ציבור מטעם קצין שלישות במפקדת קצין שלישות ראשית – מדור תיקיות שצירף צילום מסמכים מתיקו האישי של התובע על פי בקשת הנתבעת ובעקבות צו שניתן על ידי בית הדין. עובד הציבור לא נחקר ולא התבקש להחקר.

15. המצהירים נחקרו על תצהיריהם והצדדים הגישו סיכום טענות בכתב.


16. נדון בתביעות התובע אחת לאחת, תוך פירוט טענות הצדדים הרלוונטיות בגין כל רכיב ורכיב.

השכר הקובע

17. התובע עבד בשכר שעתי.

18. שכרו השעתו האחרון היה 23.5 ₪.

19. שכרו היומי (8 X 23.5) היה בשיעור 188 ₪.

20. לאור האמור לעיל, שכרו החודשי היה 4,371 ₪ (186 שעות).

21. מעיון בטענות הצדדים, עולה בבירור כי השכר היומי הקובע והשכר החודשי הקובע שצוטט לעיל מפי התובע אינו שנוי במחלוקת בין הצדדים. הנתבעת קיזזה מהתובע שכר חודשי בסך של 4,371 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת. הנתבעת ציינה בחישוביה כי שכרו היומי של התובע היה 188 ₪ (למשל התביעה לפדיון חופשה).

התביעה להשבת הניכוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת

22. התובע טוען כי התפטר מעבודתו בשל הרעה בתנאי עבודתו , שכן לא שולמו לו הזכויות שדרש במכתבו מיום 12/11/07 וכן בשל גיוסו לשירות צה"ל.

23. לגרסתו, נתן הודעה מוקדמת על התפטרותו במכתבו הנ"ל, ומכתב התגובה של הנתבעת מיום 23/12/07 הגיע למשרדו של בא כוחו רק ביום 18/2/08 כפי שמופיע בחותמת נתקבל של בא כוחו על גבי המכתב .

24. התובע טוען עוד כי התפטר ביום 25/2/08 וגוייס למחרת היום לצה"ל וכי נתן הודעה מוקדמת עוד במכתבו מ- 11/07. טענה זו לא הוכחה, שכן בעדותו בפנינו הודה כי נתן הודעה מוקדמת בת שבוע טרם התפטרותו (עמ' 5 לפרוטוקול).

25. עוד טען כי זכאי להשבת ההודעה המוקדמת שנוכתה משכרו בשל העובדה כי מטרתה של ההודעה המוקדמת הינה ליתן למעביד אפשרות למצוא לו מחליף, אך לגרסתו בשבוע בו התפטר לא הציגה הנתבעת סידור עבודה בו הופיע, ועל פי הפסיקה בנסיבות אלה, פטור ממתן הודעה מוקדמת .

26. הנתבעת חולקת על גרסה זו. מנכ"ל הנתבעת העיד בפנינו כי התובע הפסיק להגיע לעבודה ב- 2/08 מבלי להודיע מראש. בבירור שערך הסתבר כי התובע נעצר על ידי המשטרה הצבאית מחמת עריקות או נפקדות מצה"ל (עמ' 7 לפרוטוקול).

27. התובע אישר בסופו של דבר בעדותו כי ביום בו נעצר על ידי שלטונות צה"ל כעריק ומועד גיוסו היה ב- 25/2/08, במועד בו התפטר (עמ' 4 לפרוטוקול).

28. טענת התובע כי התפטר מחמת הרעה בתנאי עבודתו לא הוכחה.

29. גרסת הנתבעת מהימנה ועדיפה עלינו מגרסת התובע.

30. לא הוכח מפי התובע ולו בראשית ראיה, כי התכוון להתפטר ב- 28/2/08 בגין הרעת תנאים. התובע במכתבו מ- 11/07 שנשלח במהלך עבודתו, לא ציין בו כי בכוונתו להתפטר אם לא ישולמו הזכויות שתבע. בעדותו ציין כי נתן הודעה מוקדמת בת שבוע, אך גם טענה זו לא הוכחה.

31. על התובע כמי שהתפטר מעבודתו בעקבות גיוסו לצה"ל, חובה על מתן הודעה מוקדמת למעבידו על מנת שיוכל להערך במקום העבודה.

32. טענת התובע בסיכום טענותיו כי לא הוכחה מפי הנתבעת כי הוצב בסידור העבודה השבועי בשבוע בו סיים עבודתו, לא הוכחה ונסתרה על ידי עדות המנכ"ל . המנכ"ל העיד כי בשבוע בו נעדר התובע היה משובץ בעבודה, ובשבוע שלאחר מכן עת ישב בכלא, לא שובץ (עמ' 7 לפרוטוקול).

33. לא הוכח כי התובע נתן הודעה מוקדמת להתפטרותו כפי שטען. מנכ"ל הנתבעת אמנם ציין בתצהירו כי בתחילת שנת 2008 או בסמוך לכך הודיע לו התובע כי הוא עריק משירות צה"ל, ובעקבות כך אמר לתובע כי אין בכוונת הנתבעת להעסיק עריקים מצה"ל, אך התובע הודיע למנכ"ל כי העניין נמצא בטיפולו של עורך דין מטעמו ולא טען להתפטרות בשלב כלשהו מחמת גיוסו.

העובדה כי רק בחודש 2/08 הפסיק התובע להגיע לעבודה בנתבעת בעקבות מעצרו בהיותו עריק וטוען כי התפטר בו
ביום, כל אלה מובילים למסקנה כי לא הוכח כי נתן הודעה מוקדמת להתפטרותו בכל דרך שהיא ומכל סיבה שהיא או כי הנתבעת ידעה קודם על כוונת התפטרות התובע.

34. בנסיבות אלה, מסקנתנו דין התביעה להשבת הודעה מוקדמת – להדחות.


התביעה לפיצוי בגין אי הפרשות לגמל

35. הצדדים אינם חלוקים בדבר העובדה כי התובע היה זכאי להפרשות לקרן פנסיה במהלך עבודתו.

36. הנתבעת החלה להפריש בגין התובע הפרשות לקופת גמל מחודש 8/07 ולא ממועד תחילת עבודתו, ולגרסתה התובע היה זכאי להפרשות רק בהגיעו לגיל 18, היינו מחודש 6/06 (21 חודשים).

37. התובע תובע בתביעתו פיצוי בגין אי הפרשות לקופת גמל עבור 21 חודשים בהם לא הופרשו התגמולים ובסך של 5,507 ₪. (סעיף 15 לכתב התביעה).

38. הנתבעת פירטה בסיכום טענותיה טבלה, בה ציינה את הסכומים שהופרשו בגין התובע, וטוענת כי נותרה חייבת סך של 1,940 ₪ פיצוי בגין אי הפרשות.
39.גרסת הנתבעת כי מחובתה היה להפריש בגין התובע לקרן הפנסיה החל מהגיעו לגיל 18 לא נתמכה בראייה עובדתית או משפטית, אלא לפי גרסת המנכ"ל, עובדה זו הובאה לידיעתו מפי חשבת השכר.

40. מתוך עיון בהסכם הקיבוצי בענף הפלסטיקה, אכן עולה כי אין הוראה בדבר הפרשות לקופת גמל המפרטת כי חובה זו חלה על "נוער עובד", כהגדרתו בסעיף ההגדרות שבהסכם. יתרה מזו, קיימת הגדרה ל"נוער עובד" מחד, ול"עובד" (פועל) מאידך.

כמו כן, בעיון בתנאי עבודתו של נוער עובד וחניכים וצווי ההרחבה על פיהם, לא צויינה כל הוראה בדבר חובת הפרשה לפנסיה טרם הגיעם לגיל בגרות (הסכמים קיבוציים, כרך חמישי, פרק 994.3).

41. לפיכך, הנתבעת הוכיחה גרסתה במקרה הנדון.

42. ובאשר לשיעור ההפרשות. התובע בתביעתו ערך החישוב על פי שיעור שכרו הקובע האחרון, אך לא קיזז מתביעתו את הסכומים שהופרשו החל מ- 8/07.

הנתבעת בסיכום טענותיה ערכה טבלה בה פירטה את הסכומים שהיו אמורים להיות מופרשים, בשים לב לשיעור שכרו של התובע, לתקופה מ- 6/06 עד 7/07 וקיזזה את הסכומים שהופרשו בפועל מ- 8/07 עד 2/08.

43. חישוביה של הנתבעת בסיכום טענותיה הינם החישובים הראויים שיש לערוך במסגרת עילה זו, אולם הסכומים אשר אמורים היו להיות מופרשים לקופת הגמל ושפורטו בטבלה, לא קיבלו ביטוי בתצהירו של מנכ"ל הנתבעת או בעדותו. חשבת השכר לא העידה בפנינו והחישוב נעשה רק בסיכום הטענות.

44. בנסיבות אלה, אנו בדעה כי יש לערוך החישוב על שכרו האחרון הקובע של התובע בגין תקופת עבודתו מ- 6/06. עד להתפטרותו היה זכאי על פי חישובי התובע לפיצוי בגובה 5,507 ₪. מהסך הנ"ל יש לקזז הסך של 1,319 ₪ שהופרש בפועל.

45. לפיכך, זכאי התובע ליתרת פיצוי בסך 4,188 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית ממועד התפטרותו 25/2/08 עד לפרעון המלא בפועל.

פדיון חופשה שנתית

46. התובע טוען כי בגין כל תקופת עבודתו היה זכאי ל- 32.6 ימי חופשה X 188 ₪ (שכר יומי קובע) ובסך של 6,128 ₪. התובע קיזז מתביעתו את פדיון החופשה ששולם לו בתלוש 2/08 ובסך 1,190 ₪ ותובע יתרת פדיון בסך 4,938 ₪.

47. התובע ערך חישוב ימי הפדיון על פי חוק חופשה שנתית, וטוען כי בעד כל אחת מ- 4 השנים הראשונות התובע היה זכאי ל- 14 ימי חופשה.

48. כמו כן טען בסיכום טענותיו, כי ימי החופשה שצויינו בתלושי השכר אין לקזזם מתביעתו, שכן לא הוכח כי מדובר ביציאה בפועל לחופשה. הנתבעת לא הציגה דוחות נוכחות לתמיכה בטענותיה ואין ראיה מפי הנתבעת כי התובע יצא לחופשה בפועל.

49. הנתבעת חולקת על חישובי התובע וטוענת כי על פי הוראות ההסכם הקיבוצי החל על הצדדים, התובע זכאי ל- 26 ימי פדיון בגין כל תקופת עבודתו (12 ימים לשנה הראשונה ולשנה השנייה ו- 4 ימים לחלק מהשנה השלישית בה עבד).


50. כן נטען, כי במהלך תקופת עבודתו, על פי האמור בתלושי השכר, ניצל התובע 23.33 ימים, ולפיכך זכאי ליתרת פדיון בגין 2.66 ימים ובשיעור של 500 ₪.

51. חישובי הנתבעת בגין ימי החופשה אשר זכאי התובע מקובלים עלינו. הימים שפורטו על ידי הנתבעת תואמים את הימים שפורטו בהסכם הקיבוצי הכללי לעובד שעבד 6 ימים בשבוע. כך גם באשר להוראות צו ההרחבה. מדובר בפדיון ימי עבודה. חישוב זהה נערך גם על פי חוק חופשה שנתית המגדיר בסעיף 3 לחוק את אורך החופשה כאשר נוקט במונח "ימים" ולא "ימי עבודה", ולפיכך מספר הימים שפורטו בסעיף 3 לחוק כוללים בחובם ימי מנוחה שבועית אשר אין לקחתם בחשבון במניין ימי החופשה (ראה הטבלה שפורטה בספרו של מנחם גולדברג (ז"ל) ונחום פיינברג / דיני עבודה / כרך שני, פרק 16 עמ' 5).

52. באשר לטענת התובע כי אין לכלול במספר הימים את ימי החופשה ששולמו לתובע במהלך תקופת עבודתו – גם טענה זו לא הוכחה. מעיון בתלושי השכר עולה כי צויין בהם מדי חודש בחודשו ניצול ימי חופשה / ימי מחלה או העדרות מחמת מילואים. ימי החופשה שניצל התובע במהלך עבודתו ושבגינם שולמו לו דמי חופשה תואמים את האמור בתלושי השכר הרלוונטיים אשר פורטו בסיכומי הנתבעת.

53. לא הוכח כי התובע הלין על כך כי שולמו לו דמי חופשה במהלך עבודתו למרות שלא ניצל אותם בפועל.

54. טענת התובע כי לא ניצל ולו יום חופשה אחד במהלך עבודתו – לא הוכחה ולו בראשית ראיה.

55. לא הוכח בפנינו כי מדובר בפדיון חופשה במהלך תקופת עבודתו של התובע, אלא בתשלום דמי חופשה תוך ניצול הימים, בפרט כאשר תלוש השכר יכול להיחשב במקרה הנדון כ"פנקס חופשה" לצורך העניין.

56. לפיכך, התובע זכאי ליתרת פדיון חופשה בסך 500 ₪.


תוספת וותק

57. התובע תובע תוספת וותק על פי הוראות צו ההרחבה בענף הפלסטיקה בסך של 286 ₪.

58. הנתבעת חולקת על חישובי התובע, וטוענת כי מדובר בחישוב שגוי בכל הנוגע להמרת הלירות שפורטו בסעיף 10 (א) לצו ההרחבה לשקלים חדשים.

59. התובע מציין בתגובה כי במכתב התגובה של הנתבעת לתובע מיום 23/12/07, טרם הוגשה תביעתו, הודתה בזכאות התובע לקבלת התשלום.

60. לאור החישוב השגוי של התובע בתביעתו - התביעה לתוספת וותק נדחית.

דמי חגים

61. התובע תובע פדיון 7 ימי חג אשר לא שולמו לתובע במהלך עבודתו.

62. הצדדים אינם חלוקים כי התובע היה זכאי ל- 18 ימי חג, אולם לגרסת התובע, על פי תלושי השכר שולמו לו 11 ימי חג, ולגרסת הנתבעת 12 ימים.

63. מעיון בתלושי השכר עולה, כי אכן לתובע שולמו 11 ימי חג, ולפיכך זכאי ליתרת דמי חגים כפי שתבע בתביעתו ובסך של 1,316 ₪.

התביעה להפרשי שכר בגין משמרות לילה

64. התובע עבד אצל הנתבעת במשמרות כדלקמן :-

א. משמרת בוקר -מהשעה 07:00 עד 19:00 .
ב. משמרת לילה -מהשעה 19:00 עד 07:00.

65. התובע תובע זכאותו להפרשי שכר בגין עבודה במשמרות לילה לתקופת עבודתו מחודש 8/06 עד 4/07.

66. התובע מפרט כי חישוביו נעשו על פי שעות שכונו בתלושי השכר "משמרת לילה" שצויינו בתלושי השכר, לרבות שעות 125% ושעות 150%.
67. הנתבעת חישבה את שכרו של התובע במשמרות לילה כלהלן :-


8 שעות על פי שכר מינימום
2 שעות – 125% משכר מינימום
2 שעות נוספות – 150% משכר מינימום
סה"כ – 12 שעות משמרת.

גרסת התובע

"שעות משמרת הלילה" המצויינות בתלושי השכר מתייחסות לשעות עבודתו מהשעה 19:00 עד 07:00 למחרת בבוקר, כאשר הנתבעת חישבה את השכר עבור משמרת הלילה כך (מ- 19:00 – 07:00 למחרת) כך :-

68. מחודש 8/06 עד 2/07 – כל השעות שצויינו בתלוש "משמרת לילה" שולמו על פי שכר מינימום (19.28 ש"ח). בתקופה זו מדובר ב- 803.25 שעות עבודת לילה.

לגרסת התובע, שולם לו בגין משמרת לילה בת 12 שעות כלהלן :

א. בגין 8 שעות עבודה רגילות (משעה 19:00 עד 03:00) על פי שכר מינימום (19.28 ₪) לסך של 154.24 ₪.

ב. משעה 03:00 עד 05:00, 2 שעות עבודה לפי 125% (24.10 ₪ לשעה)- ובסך הכל 48.2 ₪.

ג. משעה 05:00 עד 07:00, 2 שעות עבודה לפי 150% (28.92 ₪ לשעה) – ובסך הכל 57.84 ₪.

סה"כ – 12 שעות משמרת לילה שולם לתובע סך של 260.28 ₪.

69. על פי נתוני תלוש השכר, עבד התובע 803.25 שעות לילה לחלק ל- 8 שעות רגילות, היינו 100 משמרות לילה. לגרסת התובע, שעות משמרת הלילה צריכות להיות מחושבות כדלקמן :-

א. משעה 19:00 עד 22:00 (3 שעות) -משמרת שנייה (צהריים) לפי צו ההרחבה בענף הפלסטיק.לפיכך צריך לשלם בגינן 117.5%, ולאור העובדה שצו ההרחבה מתנה את התוספת האחוזית במשמרת שנייה בעבודה של 7.5 שעות לפחות, חישב התובע את השכר בגין 3 השעות הנ"ל על פי שכר משמרת בוקר רגיל שהינו שכר מינימום ( 19.28 ₪ X 3 שעות = 57.8 ₪).

ב. משעה 22:00 עד 03:00 (5 שעות) -שאלו שייכות למשמרת לילה וצריך לשלם בגינן 140%, היינו 26.99 X 5 שעות = 134.95 ₪.

ג. משעה 03:00 עד 05:00 (2 שעות) -אלו הן שעות נוספות מעבר ל- 8 שעות עבודה רגילות (במשמרת), ולכן עבור שעות אלו צריך לשלם 125% מ- 140%, היינו 165% סך של 33.63 ₪ לשעה X 2 שעות = 67.26 ₪.

ד. משעה 05:00 עד 07:00 (2 שעות) -אלו הן שעות נוספות 150% מ- 140% - היינו 40.49 ₪ X 2 שעות = 80.98 ₪.

ה. לפיכך, בעבור 12 שעות עבודה לילה צריכה היתה הנתבעת לשלם לתובע סך של 340.99 ₪.

ו. בפועל שילמה הנתבעת בגין 12 שעות עבודת לילה 258 ₪ (על פי פירוט בסעיף 72 ט' עד יב' לסיכום הטענות).

70. התובע תובע עבור תקופה זו הפרשי שכר בגין 100 משמרות לילה בחישוב ההפרש למשמרת בסך 82.99 ₪ ובסה"כ הפרשי שכר בסך כולל של 8,299 ₪.

71. מחודש 3/07 עד חודש 4/07 –

א. הנתבעת שילמה שעות עבודת לילה על פי שכר שעתי של 21.28 ₪. מדובר ב- 337 שעות עבודת לילה ו- 42 משמרות.

ב. הנתבעת שילמה בגין 12 משמרות לילה לתובע 287.28 ₪ (כולל שעות נוספות).

ג. לאור החישוב שנערך לעיל, טוען התובע כי היה זכאי למשמרת לילה של 12 שעות לקבל 340.99 ₪,

ד. לפיכך תובע הפרש של 53.71 X 42 משמרות לחודשים הנ"ל, ובסך של 2,262 ₪.

72. לפיכך תובע סך הפרשי שכר בגין משמרות לילה בסך של 10,561 ₪.

גרסת הנתבעת


73. על פי סעיף 2 לצו ההרחבה בענף הפלסטיקה, מחולק יום העבודה ל- 3 משמרות:

משמרת יום - בין השעות 06:00 עד 17:00.
משמרת שנייה - בין השעות 14:00 עד 22:00.
משמרת לילה - בין השעות 22:00 עד 06:00.

74. משמרות העבודה בהן עבד התובע בנתבעת כנהוג במפעלה מחולקות באופן שונה מהמשמרות הקבועות בצו ההרחבה.

לפיכך כאשר עבד התובע במשמרת יום בנתבעת חלק מהמשמרת נכללת בהגדרת "משמרת יום" בצו ההרחבה, וחלקה האחר נכלל בהגדרת "משמרת שנייה" בצו ההרחבה.

כאשר עבד התובע במשמרת לילה בנתבעת, חלק מהמשמרת נכלל בהגדרת "משמרת שנייה" בצו ההרחבה, וחלקה נכלל בהגדרת "משמרת לילה" בצו ההרחבה והשעה האחרונה נכללת בהגדרת "משמרת יום" בצו ההרחבה.

75. התעריף השעתי שנטען על ידי התובע אינו נכון, שכן מעיון בתלושי השכר עולה התעריף השעתי של התובע בחודשי עבודתו האחרונים היה על סך 23.5 ₪ הגבוה משכר המינימום. מדובר בתעריף שעתי שהיווה שקלול של תעריף שעת עבודה ממוצעת למשמרות העבודה השונות בהן עבד התובע כאשר הנתבעת מפרטת כי בגין 24 שעות עבודה (לאחר קיזוז הפסקות), שעה ממוצעת היתה בשיעור 22.08 ₪ (סעיף 3-ה' לכתב הסיכומים). על סכום זה שולמו לתובע תוספת בגין שעות נוספת על פי החוק.

76. לגרסת הנתבעת, התובע לא הוכיח את מספר שעות עבודת הלילה שעבד בנתבעת וגרסתו לא היתה עקבית בין האמור בתביעתו לבין האמור בסיכום טענותיו, וכאשר הוכח כי שולם לו שכר בגין שעת לילה בתעריף שעתי משוקלל הגבוה מתעריף של שכר מינימום, יש לדחות תביעתו.

77. התובע התייחס בסיכום טענותיו גם לטענה זו של הנתבעת וטוען כי החישוב המשוקלל של השכר השעתי על פי גרסת הנתבעת הינו בגין 22.5 שעות, כאשר ביממה ישנן 24 שעות, ואם אכן היתה מוסיפה שכר של עוד 1.5 שעות היתה מגיעה לממוצע של 23.5 ₪, ואם היתה משלמת סכום זה לתובע עבור כל שעות עבודתו כי אז היתה יוצאת ידי חובתה.

78. התובע טוען בתגובה כי אם הנתבעת שילמה לשלם לתובע שכר שעתי משוקלל של כל המשמרות, היתה צריכה לעשות כן עבור כל שעות עבודתו ולכל אורך תקופת עבודתו, אולם טענתה כי יש לשלם לתובע בגין משמרות בוקר שכר מינימום ובמשמרות לילה ממוצע של משמרות – טענה זו יש לדחות .

79. התובע בסיכום טענותיו ערך חישוב של הפרשי שכר בגין כל תקופת עבודתו (מ- 11/05 עד 2/08) על פי חישוב שכר שעתי משוקלל בגין כל שעות עבודתו הרגילות במשמרת בוקר ולילה ועל פי טבלה זו טוען כי זכאי להפרשי שכר בשיעור 10,886 ₪.

80. השאלה שבמחלוקת בפנינו היא האם זכאי התובע להפרשי שכר בגין עבודה במשמרות לילה בגין חודשי עבודתו בהם עבד במשמרות לילה הנהוגות במפעל הנתבעת, היינו מ- 19:00 עד 07:00 בבוקר שלמחרת.

81. לאחר עיון בטענות הצדדים, אנו בדעה כי התובע לא השכיל להוכיח זכאותו להפרשי שכר שתבע בגין משמרות לילה.

אכן, בניגוד לעבר, התובע חישב את שעות עבודה במשמרת לילה על פי השעות שפורטו בתלוש השכר (שעות רגילות). כמו כן בגין עבודתו משעה 19:00 עד 22:00 ערך החישוב לפי שכר רגיל ולא לפי שכר שעתי בשיעור 117%, כאמור בצו ההרחבה, וטוב שכך.

כמו כן נערך החישוב בגין שעות נוספות לאחר השעה השמינית של העבודה במשמרת שעבד התובע בפועל, היינו משעה 03:00.אולם, אין לדעתנו לחשב את הגמול בגין עבודה בשעות נוספות משעה 03:00 עד 07:00 על פי בסיס שכר של 140%. התובע לא הפנה למקור משפטי או תקדימי להוכחת אופן החישוב הנ"ל בגין אותן שעות.

82. העובדה ששעות המשמרת הנהוגות במפעל אינן תואמות את השעות שפורטו בהסכם הקיבוצי ו/או בצו ההרחבה אינן מזכות את התובע בהטבה שלא פורטה בהסכם הקיבוצי או בצו ההרחבה. הזכאות לקבלת שכר שעתי בשיעור 140% פורטה בהוראות ההסכם הקיבוצי ו/או צו ההרחבה בגין עבודה במשמרת לילה המתחילה בשעה 22:00 והמסתיימת בשעה 06:00, היינו בגין 8 שעות עבודה.

83. אין במסקנתנו זו כדי לשלול את המסקנה כי התובע היה זכאי לגמול עבודה בשעות נוספות בגין המשמרות שהחלו בשעה 19:00 עד 07:00 למחרת, כפי ששולמו לו בפועל על ידי הנתבעת, וכפי שעולה מתלושי השכר, אולם התובע לא השכיל להוכיח כי היה זכאי לתוספת שכר ולשיעורה על פי חישוביו.


84. עוד נציין כי הנתבעת הוכיחה בפועל כי התובע השתכר שכר שעתי גבוה מעבר לשיעור שכר מינימום בגין כל משמרות העבודה השונות, וטענה זו לא נסתרה.

85. מכל שנאמר לעיל לא מצאנו כל עילה שהוכחה בפנינו המצדיקה לשלם לתובע הפרשי שכר בגין משמרות לילה בנוסף לסכומים שקיבל במהלך חודשי עבודתו בגינם תבע הפרשי השכר הנ"ל.

86. לפיכך, דין התביעה להפרשי שכר- להדחות.

87. מסקנתנו זו מייתרת את הצורך לדון בטענת הנתבעת בדבר קיזוז שעת ההפסקה, אשר לטענתה יש לקזז מכל הסכומים שיפסקו לתובע בתביעתו הנוכחית.

88. נבקש לציין כי גם אם היתה מתקבלת תביעת התובע להפרשי שכר, ספק אם הנתבעת היתה זוכה בתביעתה זו, שכן מדובר בטעות, אולם לא כל טעות מזכה להשבה אלא רק בטעות בעובדה להבדיל מטעות משפטית ואף זו נתונה לשיקול דעת בית הדין.

89. לפיכך, יש לדחות את טענת הקיזוז.

סוף דבר

90. הנתבעת תשלם לתובע תוך 30 יום הסכומים הבאים :-

א. פיצוי בגין אי הפרשות לפנסיה -4,183 ₪.
ב. פדיון חופשה -500 ₪.
ג. דמי חגים -1,316 ₪.

הסכומים הנ"ל ישאו הפרשי הצמדה וריבית חוקית ממועד התפטרות התובע ביום 25/2/08 ועד הפרעון המלא בפועל.

91. יתר תביעות התובע וטענת הקיזוז - נדחות .

92. הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בשיעור של 1,000 ₪ + מע"מ.

93.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הודעה מוקדמת רכב

  2. הודעה מוקדמת גמל

  3. הודעה מוקדמת מכתב

  4. הודעה מוקדמת מחלה

  5. הודעה מוקדמת קבלן

  6. הודעה מוקדמת חגים

  7. הודעה מוקדמת שעתי

  8. הודעה מוקדמת מראש

  9. הודעה מוקדמת דוגמה

  10. הודעה מוקדמת ערעור

  11. הודעה מוקדמת פנסיה

  12. הודעה מוקדמת אבטלה

  13. אי מתן הודעה מוקדמת

  14. הודעה מוקדמת ארוכה

  15. הודעה מוקדמת זכאות

  16. הודעה מוקדמת גניבה

  17. הודעה מוקדמת שימוע

  18. הודעה מוקדמת קלנדרי

  19. הודעה מוקדמת בעל פה

  20. הודעה מוקדמת קוגנטי

  21. הודעה מוקדמת 60 יום

  22. הודעה מוקדמת 45 יום

  23. הודעה מוקדמת משמרות

  24. הודעה מוקדמת 30 יום

  25. הודעה מוקדמת פרילנסר

  26. הודעה מוקדמת פיטורין

  27. הודעה מוקדמת חודשיים

  28. הודעה מוקדמת של עובד

  29. הלנת שכר הודעה מוקדמת

  30. הודעה מוקדמת צו הרחבה

  31. הודעה מוקדמת של העובד

  32. הודעה מוקדמת מס הכנסה

  33. הודעה מוקדמת 7 חודשים

  34. התיישנות הודעה מוקדמת

  35. הודעה מוקדמת אחרי שנה

  36. הודעה מוקדמת לא הדדית

  37. הודעה מוקדמת רכב חברה

  38. הודעה מוקדמת כולל שבת

  39. הודעה מוקדמת חצי משרה

  40. הודעה מוקדמת 3 חודשים

  41. הודעה מוקדמת רכב צמוד

  42. הודעה מוקדמת שישי שבת

  43. הודעה מוקדמת גיל פרישה

  44. הודעה מוקדמת 11 חודשים

  45. הודעה מוקדמת ימי עבודה

  46. הודעה מוקדמת חוזה קצוב

  47. הודעה מוקדמת חוזה אישי

  48. הודעה מוקדמת אחרי לידה

  49. הודעה מוקדמת סיום חוזה

  50. הודעה מוקדמת סוציאליות

  51. הודעה מוקדמת בזמן חגים

  52. הודעה מוקדמת דמי אבטלה

  53. חישוב דמי הודעה מוקדמת

  54. הודעה מוקדמת מצד העובד

  55. הודעה מוקדמת פחות משנה

  56. הודעה מוקדמת רכיבי שכר

  57. הודעה מוקדמת 10 חודשים

  58. הודעה מוקדמת לאחר שימוע

  59. הודעה מוקדמת לעובד קבלן

  60. הודעה מוקדמת יותר מחודש

  61. הודעה מוקדמת לפני שימוע

  62. הודעה מוקדמת פחות מחודש

  63. חופשת לידה הודעה מוקדמת

  64. הודעה מוקדמת ביטול חוזה

  65. הודעה מוקדמת לעובד בשכר

  66. הודעה מוקדמת דיני עבודה

  67. הודעה מוקדמת לעובד יומי

  68. הודעה מוקדמת משרה חלקית

  69. הודעה מוקדמת בגיל פרישה

  70. הודעה מוקדמת הסכם הבראה

  71. הודעה מוקדמת הרעת תנאים

  72. הודעה מוקדמת ארוכה יותר

  73. הודעה מוקדמת פינוי דירה

  74. הודעה מוקדמת סיום עבודה

  75. הודעה מוקדמת על התפטרות

  76. הודעה מוקדמת חופשת מחלה

  77. הודעה מוקדמת חופשה שנתית

  78. הודעה מוקדמת תאונת עבודה

  79. התפטרות בלי הודעה מוקדמת

  80. התפטרות ללא הודעה מוקדמת

  81. הסכם קיבוצי הודעה מוקדמת

  82. הודעה מוקדמת לעובד חודשי

  83. הודעה מוקדמת הפסקת עבודה

  84. הודעה מוקדמת תקופה קצובה

  85. הודעה מוקדמת פטירת מעסיק

  86. התפטרות עובד הודעה מוקדמת

  87. התיישנות דמי הודעה מוקדמת

  88. הודעה מוקדמת שינוי ארגוני

  89. הודעה מוקדמת לאחר שבועיים

  90. הודעה מוקדמת לאחר חצי שנה

  91. הודעה מוקדמת לעובד גלובלי

  92. הודעה מוקדמת זכות קוגנטית

  93. הודעה מוקדמת ותק לפיצויים

  94. הודעה מוקדמת צבירת זכויות

  95. הודעה מוקדמת אחרי חצי שנה

  96. הודעה מוקדמת יציאה לפנסיה

  97. התפטרות תקופת הודעה מוקדמת

  98. הודעה מוקדמת בתקופת ניסיון

  99. הודעה מוקדמת כולל שישי שבת

  100. הודעה מוקדמת לעובד במשכורת

  101. הודעה מוקדמת ימים קלנדריים

  102. הודעה מוקדמת לאחר גיל פרישה

  103. הודעה מוקדמת ניצול ימי חופש

  104. חילופי מעבידים הודעה מוקדמת

  105. אי מתן הודעה מוקדמת להתפטרות

  106. הודעה מוקדמת תנאים סוציאליים

  107. הודעה מוקדמת בחילופי מעבידים

  108. הודעה מוקדמת סיום יחסי עבודה

  109. הודעה מוקדמת אחרי חופשת לידה

  110. הודעה מוקדמת זכויות סוציאליות

  111. התפטרות עובד ללא הודעה מוקדמת

  112. הודעה מוקדמת במקרה של פיטורים

  113. הודעה מוקדמת הפרשות סוציאליות

  114. הודעה מוקדמת פטור מביטוח לאומי

  115. הודעה מוקדמת לפני פרישה לפנסיה

  116. התפטרות לאחר לידה הודעה מוקדמת

  117. הודעה מוקדמת חוזה לתקופה קצובה

  118. הודעה מוקדמת לעובד במשרה חלקית

  119. התפטרות בדין מפוטר הודעה מוקדמת

  120. התפטרות הרעת תנאים הודעה מוקדמת

  121. הודעה מוקדמת לפני יציאה לגמלאות

  122. הודעה מוקדמת סיום יחסי עובד מעביד

  123. הודעה מוקדמת לעובד שעבד פחות מחודש

  124. הודעה מוקדמת התפטרות לצורך טיפול בילד

  125. הודעה מוקדמת על התפטרות בגלל עומס עבודה

  126. זכאות לפיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת ושכר עבודה

  127. תביעה כנגד בגין אי מתן הודעה מוקדמת בת שבועיים ימים

  128. טוען כי "בעקבות חוסר הבנה", הופסקת עבודתו לאלתר ללא הודעה מוקדמת

  129. העובדת טענה כי פוטרה מעבודתה ללא כל סיבה מוצדקת וללא כל הודעה מוקדמת

  130. תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, פדיון חופשה שנתית ופיצוי בגין לשון הרע

  131. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון