החזר אגרה נזקי גוף

מבוא


מהו סכום אגרת המשפט שעל התובע לשלם בגין התביעה נושא תיק זה, האם בהתאם לשיעור שנקבע לתביעה לסכום קצוב, או שמא בהתאם לשיעור הקבוע לתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף, זוהי השאלה שבפני.


בקשת התובע


לאחר מתן פסק הדין בתיק זה שבגדרו נדחתה התביעה, הגיש התובע בקשה לעניין שיעור האגרה ובה טען שהדרישה לתשלום האגרה שקיבל הייתה מכוח תקנה 5 לתקנות בית המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן- "תקנות האגרה") בעוד שהתקנה החלה לעניין תשלום האגרה בענייננו היא תקנה 6 לתקנות.
לטענתו של התובע בכתב התביעה הוא קצב את סכום התביעה, ואף התייחס לכך בסוף סעיף 14 בזו הלשון: "... התובע בוחר להעמיד תביעתו בגין כל הרכיבים דלעיל, או מי מהם במצטבר לכל רכיב אחר, במלואם ו/או בחלקם, כפי קביעת ביהמ"ש, ולצרכי אגרה ויעול ההליך, על סך של 45,000 ₪ בלבד.", ולפיכך תשלום האגרה אמור להיות בהתאם לתקנה 6 לתקנות.
התובע ציין בבקשתו שרק לאחר קבלת דרישת התשלום האחרונה נתברר לו שהתביעה סווגה כתביעת פיצויים לנזקי גוף. לטענתו של התובע, החלק הראשון של האגרה בתביעה לפיצוי בגין נזקי גוף דומה בסדרי הגודל שלו לסכום האגרה בתביעה לפי סכום קצוב ובשל כך נמנע מהתובע לדעת שהתובענה סווגה לצורכי אגרה אחרת.


עיקרי ההליך


ביום 21.12.11 הגיש התובע את כתב התביעה שבפני. בכתב התביעה נכתב כי מהות התביעה היא "נזקי גוף, חוזית", וכי סכום התביעה הינו 45,000 ₪.
התובע טען בכתב התביעה שהוא נחבל בכף רגלו בעת שהותו במלון המנוהל על ידי נתבעת 1. בסעיף 14 לכתב התביעה פירט התובע את נזקיו כדלקמן: "א. בגין צלקת – 20,000 ₪. ב. כאב וסבל – 40,000 ₪ . ג. הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה, תרופות וכד' – 1,000 ₪ . ד. אובדן השתכרות- 20,000 ₪ . ה. עזרת צד ג' – 10,000 ₪. ו. החזר תשלום עבור נופש/ המלון – 2,900 ₪ , ובצירוף הפרשי ריבית והצמדה עד הגשת התביעה: 3124.87 ₪ . סה"כ: 94,124.87 ₪ . ואולם התובע בוחר להעמיד תביעתו בגין כל הרכיבים דלעיל, או מי מהם במצטבר לכל רכיב אחר, במלואם או בחלקם, כפי קביעת ביהמ"ש, ולצרכי אגרה ויעול ההליך, על סך של 45,000 ₪ בלבד.".
בסעיפים 16-17 לכתב התביעה טען התובע : "הנתבעת 1, ויחד עמה הנתבעת 2, כל אחת מהן ושתיהן יחדיו, נושאות באחריות לפיצוי התובע, בגין נזקו כאמור לעיל. זאת בשל מחדליה ו/או רשלנותה ו/או אי הקפדה על כל צו ו/או תקן ו/או נוהג ו/או נוהל ו/או חוק ו/או תקנה מחייבים בנסיבות העניין, בשל הפרת חובת הזהירות כלפי התובע, בשל הפרת חוזה עמו, בכתב ו/או בע"פ ו/או מכללא, ו/או בשל כל עילה אחרת, גם אם לא פורטה לעיל- בנסיבות בהן הדבר אינו מצריך כמעט פירוט. מצורפים מסמכים, מהם רפואיים. יחד עם התובענה מגיש התובע בקשה לדחיית מועד הגשת חוות דעת רפואית כדין, ככל שיהא בכך צורך בהמשך, וזאת בהתחשב בסכום התובענה, ביעילות ההליך, ובמסמכים הרפואיים שכבר צורפו."
ביום 5.4.12 הגישו הנתבעות תגובה לבקשה לפטור מהגשת חוות דעת רפואית שבה טענו כי כל נזק שבתחום הרפואה יש להוכיח באמצעות חוות דעת רפואית. ומשלא צורפה לכתב התביעה חוות דעת שכזו התביעה שבנדון תחשב לתביעה שלא נטענה בה טענת נכות. התובע לא השיב לתגובה זו וביום 1.5.12 קבע הרשם את התיק להגשת תחשיבי נזק.
בתחשיב הנזק ובתצהיריו חזר התובע על הטענות שנטענו בכתב התביעה.
בסיכומיו טען התובע שהמחלוקת בין הצדדים הינה באשר לעצם גרימת הנזק. לאחר שלשיטתו הוכיח את עצם קרות הנזק, פירט התובע את נזקיו בגין הנזק הנטען כדלקמן: צלקת בכף הרגל; כאב וסבל בגין פציעתו, כן כלל ברכיב זה עגמת נפש, אובדן הנאה, פיצוי כללי ופיצוי עונשי; הוצאות רפואיות, נסיעה ותרופות; אובדן השתכרות; עזרת צד ג'; החזר תשלום עבור הנופש.


תגובת הנתבעות לבקשה


הנתבעות התנגדו לבקשה וטענו בתגובתן שבטופס פתיחת ההליך סווגה התביעה על ידי התובע כתביעה כספית בגין נזקי גוף. בטופס האמור אף נרשם שבד בבד עם הגשת כתב התביעה מוגשת בקשה להארכת מועד להגשת חוות דעת רפואית. נטען שהתובע ניסה להלביש את תביעת נזקי הגוף ב"תחפושת" של תביעה לסכום קצוב, ואולם לאמירה שסכום התביעה עומד על 45,000 ₪ לא הייתה כל משמעות, שכן אילו היה מגיש חוות דעת ובית המשפט היה קובע שלתובע נותרה נכות בשיעור של 15%, לא הייתה כל משמעות להגבלה כביכול של סכום התביעה לסכום האמור.
הנתבעות הפנתו לכך שהתובע שילם בפתיחת התיק אגרה בסכום של 668 ₪, בעוד שאילו היה מגיש את התביעה כתביעה לסכום קצוב היה משלם 563 ₪ בלבד. עובדה זו מלמדת לטענת הנתבעות על כך שהתובע היה מודע היטב לכך שהתביעה הינה תביעה בגין נזקי גוף. עוד ציינו הנתבעות שאילו אכן היה מדובר בתביעה בסכום קצוב הייתה התביעה מתנהלת בסדר דין מהיר, לאור סכום התביעה.
הנתבעות הפנו גם לכך שהתובע לא צירף לבקשתו תצהיר ודי בכך כדי לדחות את תביעתו.


תגובת המדינה


תגובה מטעם המדינה לא הוגשה לתיק בית המשפט, אף שבהודעת העוזרת המשפטית מיום 9.4.14 התבקש מתן תגובה.


דיון והכרעה


עיון בתקנות האגרה מלמד על אבחנה שהבחין מתקין תקנות האגרה לעניין תשלום האגרה בין תביעה בגין נזקי גוף לבין תביעה בסכום קצוב. תקנה 5(א) לתקנות האגרה העוסקת בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף קובעת "בתביעה לפיצויים בשל נזקי גוף תשולם אגרה לפי פרטים 2 או 9 בתוספת, לפי הענין...". לעומתה קובעת תקנה 6 לתקנות האגרה שתביעה בסכום קצוב תשולם בשני שיעורים. בפרט 1 לתוספת לתקנות האגרה נקבע כי בבית משפט שלום האגרה לתביעה לסכום כסף קצוב הינה בשיעור 2.5% מהסכום הנתבע כערכו בעת הגשת התובענה ולא פחות מ-758 ₪. ובפרט 2 נקבע כי סכום האגרה לתביעה לפי תקנה 5 הינו 6,835.
כב' השופט א' גרוניס (כתוארו אז) התייחס ברע"א 1587/10 הראל גיל ואח' נ' אגן יצרני כימיקלים בע"מ, (מיום 4.5.10, להלן- "פרשת הראל גיל") להבחנה בין ההוראות לתשלום האגרה בשני סוגי התביעה וציין כי -

"תקנות האגרות קובעות הסדר שונה ביחס לכל אחד מסוגי התביעה הנזכרים. בקצרה יצוין, כי בתביעה לסכום קצוב על התובע לשלם אגרה בשיעור 2.5% מהסעד הנתבע עד לסכום של כ-22 מיליון ש"ח ו-1% מהסעד הנתבע מעל סכום זה (פרט 8 לתוספת לתקנות האגרות). תשלום האגרה במלואה מתבצע על-ידי התובע טרם שמיעת התביעה לגופה (תקנה 6 לתקנות האגרות). לעומת זאת, בתביעה בגין נזקי גוף האגרה היא בסכום קבוע, אשר אינו תלוי בהערכת התובע את נזקו. סכום זה עומד כיום על סך של 6,261 ש"ח לתביעה המוגשת בבית משפט השלום ועל 39,132 ש"ח לתביעה המוגשת בבית המשפט המחוזי (ראו, פרט 2 ו-9 לתוספת לתקנות האגרות). בנוסף, בתביעה לפיצויים בגין נזק גוף משלם התובע בעת פתיחת ההליך חלק קטן בלבד מהאגרה (פרט 35-34 לתוספת לתקנות האגרות). תשלום יתרת הסכום נעשה, על-ידי התובע או על-ידי הנתבע, בהתאם לתוצאות ההליך (תקנה 5(ב) לתקנות האגרות)".


ניתן ללמוד מההבחנות שהבחין מחוקק המשנה בין שני סוגי התביעות ששעה שמדובר בנזקי גוף, האגרה הינה כאמור בסכום קבוע שאינו תלוי בהערכתו של התובע את נזקו, ועל כן אין רלוונטיות לאמירה שלפיה מעמיד התובע את הנזק על סכום מסוים או קוצב את נזקו.
בפרשת הראל גיל בפסקה 4 סקר כב' השופט א' גרוניס (כתוארו אז) את ההלכה הפסוקה בדבר סיווג תביעה לצורך אגרה כדלקמן :

" בפתח הדברים יצוין, כי לצורך סיווג התביעה כתביעה לפיצוי בגין נזקי גוף אין די בכך שהעילות העומדות ביסודו של כתב התביעה הן עילות נזיקיות (השוו, רע"א 10471/07 ישראלי נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, פיסקאות 9-8 (טרם פורסם, 19.8.2009)). נדרש, כי הנזק בגינו נתבע הפיצוי הינו נזק גוף. לעניין זה נקבע, כי לצורך סיווגה של תביעה לשם תשלום אגרה, פיצוי בגין נזק גוף הוא פיצוי הנתבע בגין נזק שנגרם לגופו או נפשו של התובע-הניזוק כתוצאה מפגיעה, מוות או מחלה (ראו, רע"א 7644/09 תרכובות ברום בע"מ נ' לדני, פיסקה 5 (טרם פורסם, 11.4.2010)). כן נקבע, כי פיצוי בראש נזק של כאב וסבל ייחשב כפיצוי בגין נזקי גוף רק במקרים בהם מקור עוגמת הנפש, או הכאב והסבל, הוא בפגיעה גופנית או נפשית שנגרמה לניזוק. ברי, כי נזקים מסוג אובדן הנאה מנכסים וירידת ערכם אינם יכולים להיחשב כנזקי גוף (ראו, רע"א 5237/06 מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט נ' מנסור, פיסקאות 7-5 לפסק דינו של השופט י' אלון (טרם פורסם, 6.7.2008))."


המבחן לסיווג התביעה לצורך אגרה הינו מבחן העילה, ולא מבחן טכני הבוחן האם קצב התובע סכום לתביעתו. ככל שמדובר בתביעה בגין נזקי גוף לא רלוונטית הערכת התובע את נזקו, וקציבת סכום התביעה רלוונטית לעניין תביעה כספית בלבד, שאינה בגין נזקי גוף.
אציין בקצרה שמבחן העילה אינו תלוי לטעמי בשאלה האם צירף התובע לתביעתו חוות דעת רפואית להוכחת נזקיו, או שמא נמנע מכך, שכן מתקין תקנות האגרה לא התנה זאת במפורש, ואולם לעיתים ניתן יהיה להיעזר בצירופה של חוות הדעת רפואית לצורך הסיווג כתביעה בגין נזקי גוף. כפי שציין כב' השופט א' גרוניס (כתוארו אז) בפרשת הראל גיל העובדה שלא צורפה חוות דעת רפואית לכתב התביעה יש בה כדי לחזק את המסקנה שהתביעה אינה בגין נזקי גוף, ואולם כאמור לא נקבע בפרשת הראל גיל שהתנאי לסיווג תביעה כתביעת נזקי גוף הינה צירוף חוות הדעת רפואית (ראו לעניין זה את נוסח תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 והסייגים הקבועים בה לצירוף חוות דעת רפואית, שאין זה המקום לדון בהם).


מן הכלל אל הפרט


עיון בכתב התביעה (כמו גם בפסק הדין ובהתנהלות ההליך בכללותו) מלמד על כך שרובם ככולם של הנזקים שבגינם הוגשה התובענה נופלים לגדר הגדרת תביעה בשל נזקי גוף.
התובע הגדיר את התביעה כתביעת נזקי גוף ופירט את הנזקים שנגרמו לו בעקבות הפגיעה הגופנית. כן ביקש התובע לדחות את מועד הגשת חוות הדעת הרפואית לצורך הוכחת נזקיו והנתבעת אף התייחסה לבקשה זו (בסופו של יום התובע לא הגיש חוות דעת רפואית אך הגיש מסמכים רפואיים לצורך הוכחת הפגיעה בגופו). לאורך כל התובענה (כתב תביעה, תחשיב נזק, תצהירים, סיכומים) טען התובע לעניין הנזקים שנגרמו לו בעקבות הפגיעה הגופנית הנטענת.
בפסק הדין נדחתה התביעה כיוון שלא עלה בידי התובע להוכיח את נסיבות התאונה וכיצד בדיוק נפגע ברגלו. כן נקבע בפסק הדין כי התובע לא הוכיח קיומו של מפגע שגרם לפציעתו, ולכן אין מקום לקבוע שהנתבעות הפרו את חובות הזהירות המוטלת עליהן. עוד נקבע בסעיף 48 לפסק הדין כי "התובע טען טענות שונות המצדיקות לטעמו את פיצויו על ידי הנתבעות, כגון הפרת חוזה. לא מצאתי שהוכחה עילה אחרת לפיצוי, והטענות בדבר אחריות מכוח עילה אחרת, נזיקית או חוזית, נותרו כטענות שבעלמא."
בסעיף 53 לפסק הדין נקבע כי: "אילו הייתי מוצאת שיש לקבל את התביעה, הייתי פוסקת לתובע פיצוי בסכום של 25,000 ₪ בלבד בערכי יום מתן פסק הדין, בגין נזק לא ממוני, וזאת בשל חוסר הנוחות שנגרם לתובע במהלך חופשתו בגין הפציעה הקלה. התובע לא הוכיח הפסדי שכר כלשהם בעקבות התאונה, אף לא הוצאות מיוחדות או עזרה המחייבת פיצוי בראש נזק של עזרת הזולת."


סיכום


לאור כל האמור לעיל אני דוחה את הבקשה.
בנסיבות העניין לא מצאתי מקום לפסוק הוצאות נוספות בגין הבקשה.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אי תקינות מדרגה

  2. הפסדי שכר לעתיד

  3. התיישנות נזקי גוף

  4. החזר אגרה נזקי גוף

  5. הפסדי השתכרות לעתיד

  6. מחדל בעל דין - נזקי גוף

  7. אגרת נזקי גוף תביעת ביטוח

  8. התיישנות בנזיקין נזקי גוף

  9. אגרה נזקי גוף אגרת בית משפט

  10. תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף

  11. תביעה בגין נזק גוף כתוצאה מ"תאונת מדרכה"

  12. תביעה בגין נזק גוף שנגרם לתובע בתאונת דרכים

  13. התביעה בגין נזק גוף שנגרם במסגרת בילוי משפחתי במשחקי פיינטבול

  14. אם תביעת פיצויים בגין נזקי גוף שהגיש החייב היא "זכות קיימת או עתידית" ?

  15. פיצוי בגין נזקי גוף כתוצאה מהתקלות בצינור שאיבה שהונח בטיילת בחוף הים בחיפה

  16. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון