החזר אגרה תאונת דרכים


1. זו בקשת נתבעים בתביעה לנזקי גוף להחזר האגרה ששילמו בסך 3,018 ש"ח ביום 21.5.91, על יסוד סעיף 6 ב' לתקנות בימ"ש (אגרות) התשמ"ח 1987, (להלן:
"התקנות הישנות") שלשונה "לא יזקק בימ"ש להגנתו של נתבע בתביעה כאמור אלא אם כן שילם אותה אגרה שהיתה חלה על התובע אלמלא הוראות קנת משנה א'".
במילים "בתביעה כאמור" הכוונה היא, לסעיף 6 א' שלשונו:
"בתביעה לפצויים בשל נזקי גוף, לרבות תביעה לתשלום תכוף לפי חוק פצויים לנפגעי תאונת דרכים, התשל"ה-1975, יהיה התובע פטור מתשלום אגרה".

2. הבקשה הוגשה לאור החלטתו של עמיתי כב' השופט י. בצלאל בת.א. 1089/89 המרצה 1616/91 (פורסמה בפסקים מחוזיים תשנ"ב כרך ראשון עמ' 33) בה קבע שהתקנה היא חסרת תוקף בהיותה חקיקת משנה החורגת מסמכות ומסבירות. לפיכך מבקשים המבקשים כאמור שאני אורה על החזרת הסכום ששילמו בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק.

3. יצויין כי התביעה שמדובר בה היא של תלמיד תיכון שנורה ברשלנות ע"י חברו הנתבע הראשון, מתוך רובה שקיבל מחברו הנתבע השני כאשר הרובה שייך להורים של הנתבע השני (הלא הם הנתבעים השלישי והרביעי), שהחזיקוהו ללא רישוי.


4. בשל אופיה של הבקשה ביקשתי שהיועץ המשפטי יצורף כמשיב ע"מ שיטען את טענותיו, ועמדתו כפי שהוגשה לי בכתב היא שיש לדחות את הבקשה, שכן, החלטת כב' השופט בצלאל מחייבת רק בתיק בו ניתנה. היועץ המשפטי סבור בניגוד להחלטת כב' השופט בצלאל שהתקנה היתה תקפה. לחלופין טען הוא כי אם אקבל את הבקשה כי אז עלי להטיל את חובת התשלום של האגרה על התובע.

5. גם עו"ד אבו-ורדה שטען למשיב-התובע התנגד לבקשה. טענתו היא שביהמ"ש אינו מוסמך כלל להורות על החזר אגרה ששולמה, כאשר היו תקנות שחייבו את תשלומן.
כמו כן התנגד כמובן עו"ד אבו-ורדה לעמדה החלופית של היועץ המשפטי לפיה יחוייב מרשו בתשלום האגרה אם תתקבל בקשת הנתבעים להחזר הסכום ששילמו.

6. בטרם אדון בטענות הצדדים, אביא להלן את עיקריה של החלטת כב' השופט בצלאל:

א. על יסוד דברי כב' השופט ד. לוין בע.א. 154/83 שופר סל נ. אגוד ערים פד"י ל"ז (4) עמ' 403. תמיד נדרשת זיקה בין החיוב באגרה לבין קבלת שרות הניתן בגינה.

ב. הנתבע אינו מקבל שרות מביהמ"ש, שכן, ההתדינות נכפית עליו.
לפיכך הטלת התשלום על הנתבע אינו יכול להיות חיוב בתשלום אגרה.

ג. התקנות הותקנו ע"י שר המשפטים מכוח סעיף 83 לחוק בתי המשפט המסמיך אותו להסדיר בתקנות את האגרות שיש לשלם בבתי המשפט והואיל וכאמור הטלת התשלום על הנתבע אינו יכול להחשב כקביעת תשלום אגרה, לכן יש בחיוב משום חריגה מסמכות.

ד. גם אם לא היתה התקנה בטלה מחמת חריגה מסמכות, היא צריכה להפסל מחוסר סבירות ולכך ניתנו מספר נימוקים שרק את חלקם אביא להלן.

1) לפי תקנה 9 אגרה שלא שולמה דינה כחוק פסוק לטובת המדינה. מכאן שדי בהגשת תביעה נגד נתבע בגין נזקי גוף ע"מ שיווצר חוב פסוק לטובת המדינה ללא כל דיון ובאופן אוטומאטי מבלי שניתנה לצד נגדו "ניתן פסה"ד" הזדמנות לטעון טענה כלשהו כנגד החיוב. דבר זה נוגד את הצדק הטבעי ואינו מתקבל על הדעת.


2) גובה הסכום שעל הנתבע לשלם כחוב פסוק כאמור נקבע לפי שרירות ליבו של התובע אשר ברצותו מגדיל את סכום התביעה ללא כל הצדקה. בכך יש לא רק חוסר צדק אלא גם עידוד של תובעים לנפח תביעות.

3) התקנות מפלות בין נתבעים שכן, הן קובעות (לפי ס' 6 (ג)) שאם היו מספר נתבעים תשולם האגרה ע"י הראשון מבין מגישי כתב ההגנה.

7. רק למען הסדר אזכיר כאן שב-1.3.92 נכנסו לתוקף התקנות החדשות (קובץ תקנות 5423 עמ' 820) שהותקנו כנראה בעקבות החלטתו של כב' השופט בצלאל ולפיהן אין עוד מצב בו הנתבע צריך לשלם אגרה בתביעות לנזקי גוף.

8. עוד אציין, כי על החלטת כב' השופט בצלאל לא הוגש בזמנו ערעור.

9. עו"ד אשכנזי שיצגה לפני את היועץ המשפטי טענה שאין זה נכון לומר כפי שקובע כב' השופט בצלאל שהנתבע אינו מקבל שרות תמורת האגרה שהוא משלם. השרות איננו קבלת התביעה המוגשת ע"י מזכירות ביהמ"ש. השרות הוא בשמיעת טיעוני הצדדים, ופסיקה בהם ושרות זה ניתן ע"י ביהמ"ש הן לתובע והן לנתבע.
בפסה"ד של כב' השופט ד. לוין (ע.א. 154/83) עליו תמך כב' השופט בצלאל יתדותיו, נאמר - "שתשלום אגרה יכול שיהיה כפוי על המשלם ויכול שיהא מרצון, הדבר תלוי באופיה של כל אגרה ספציפית". מכאן שאין לומר שהתשלום שהוטל לפי תקנה 6 ב' אינו בגדר "אגרה" ולכן נופלת הטענה שהתקנה הותקנה תוך חריגה מסמכות.

10.אשר לנימוק חוסר הסבירות טוענת עו"ד אשכנזי שהלך המחשבה של כב' השופט בצלאל הושפע מהמקרה הספציפי שהיה בפניו בו הנתבע היה אדם פרטי, בעוד שלעיני מתקין התקנה עמדו חברות הבטוח שהן בד"כ הנתבעות בתביעות לנזקי גוף ולגביהן ודאי שאין לומר שהתקנה לוקה בחוסר סבירות ובחוסר צדק.
כאשר חקיקת המשנה צודקת בד"כ ורק בודדים נפגעים ממנה אין לפסול אותה מחוסר סבירות, ראה מינצר נ. הוועד המרכזי, לשכת עורכי הדין פד"י ל"ו חלק שני עמ' ראשון (בעמ' 8-7).

11.דעתי היא שלא זו בלבד שבפני עיניו של מתקין תקנה 6 עמדו חברות הבטוח ושזה היה המניע לנוסח התקנה שהתקין, אלא, שהתקנה היתה מיועדת מלכתחילה אך ורק לתובעים ונתבעים בתביעות לנזקי גוף לפי חוק פצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975, אלא שפסיק קטן שהוטל במקום שלא היה צריך להטילו, הוא שבלבל את היוצרות.
לדעתי יש לקרוא את סעיף 6 (א) לתקנות הישנות כך:
"בתביעה לפצויים בשל נזקי גוף לרבות תביעה לתשלום תכוף, לפי חוק פצויים לנפגעי תאונת דרכים התשל"ה-1975, יהיה התובע פטור מתשלום אגרה".
כוונת מתקין התקנה היתה שכשם שהמחוקק הראשי פטר את הנפגעים בתאונות דרכים מהחובה להוכיח שהנתבע התרשל, והטיל את חובת תשלום הפצויים על הנתבע גם כשזה לא התרשל, כך הוא, מחוקק המשנה, מטיל את חובת תשלום האגרה עבור ההזקקות לשרותי ביהמ"ש בקביעת גובה התשלום על הנתבע. בהתקנת התקנה כך ודאי שאין לומר שיש משום חריגה מסמכות בהתקנתה, שכן, הנתבע אכן מקבל שרות מביהמ"ש הקובע את גובה הפצוי, וגם אין לומר שיש בכך חוסר סבירות.

כאשר עצם חובת התשלום אינה מוטלת בספק ורק הגובה הוא השנוי במחלוקת, לא רק שצודק אלא גם סביר לקבוע שהאגרה תשולם ע"י הנתבע מראש, שהרי סוף סוף התשלום יוטל עליו בפסה"ד. זהו גם הרציו שהיה בהטלת חובת תשלום האגרה על הנתבעים בתביעת מזונות.

12.אני ער לכך שלפי הפיסוק כפי שהוא מופיע בנוסח התקנות הישנות הפרוש שנתתי לעיל לתקנה אינו עולה מהנוסח, אך כלל גדול בידנו שדבר חקיקה יש לפרש לפי מטרתו, וכבר מצאנו שלעיתים בתי המשפט "עיקמו את הכתוב" ובלבד שהדברים הכתובים יהלמו את מטרת המחוקק, כל שכן, שצריך לעשות כך כאשר לא ב"עיקום הכתוב" מדובר, אלא, בתיקון הפיסוק בלבד.

13.העולה מהאמור הוא שכאשר בתביעה לנזקי גוף שהוגשה לא לפי חוק פצויים לנפגעי תאונות דרכים, לא חל האמור בתקנה 6(ב) ולכן הנתבעים - המבקשים שבפני לא היו אמורים לשלם את האגרה שנדרשה מהם ויש להחזיר להם את הסכום בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק כבקשתם.

14.עוד עולה מהאמור שהתוצאה הקשה לאוצר המדינה עליה הצביע בפני עו"ד אבו-ורדה בטיעונו ושלכאורה התבקשתי על ידו להפעיל את שיקול דעתי לדחית הבקשה, אינה קיימת כלל, שכן, ברוב מוחלט

של המקרים הנתבעים ששילמו אגרות בתביעות לנזקי גוף היו אכן חברות בטוח שנתבעו לפי חוק הפצויים לנפגעי תאונת דרכים התשל"ה-1975, שהם, לפי החלטתי זו, אכן צריכים היו לשלמה.

15.נותר לי לדון בשאלה האם מן הראוי להעתר לעמדה החלופית של היועץ המשפטי ולהטיל את חובת התשלום של האגרה על התובעים עליהם היא אכן היתה חלה לפי החלטתי זו.

16.דעתי בענין זה היא כך:
מבחינה מעשית אין טעם בהחלטה כזו, שכן, תוצאתה הודאית תהיה הגשת בקשת לפטור מאגרה מחמת העדר יכולת, בקשה שקרוב לודאי תענה, נוכח מצבו של הנער התובע כעולה מהאמור בכתב התביעה מחד, וגובה האגרה לפי התקנות הישנות מאידך. מה בצע איפוא בהחלטה שתוצאתה היחידה קיום דיון סרק.

17.זאת ועוד, כאמור שינה בינתיים מחוקק המשנה את התקנות בעניין תשלום האגרות בתביעות לנזקי גוף, והוא קבע הוראות מעבר לגבי תביעות תלויות ועומדות לפיהם על ביהמ"ש להורות על אופן תשלום האגרה עפ"י תקנות אלה כפי שיראה לנכון, (16(ג)). האגרה על הגשת תביעה לנזקי גוף לביהמ"ש המחוזי לפי התקנות החדשות היא 446 ש"ח בלבד, כאשר בגין ההפרש על התובע לחתום על כתב התחיבות בלבד.

אני מורה לכן שהתובע ישלם 446 ש"ח כאגרה ויחתום על כתב ההתחיבות בגין התביעה כאילו הוגשה לאחר שנכנסו לתוקף התקנות החדשות. אם התובע סבור שהוא אינו יכול לשלם גם את הסכום הזה והוא עומד בקריטריונים הקבועים בתקנה 13 רשאי הוא להגיש בקשה לפטור אותו מתשלום האגרה בכלל, כל זאת תוך 30 יום מהיום.

18.התוצאה מהאמור לגבי המבקשים היא שיש להענות לבקשתם ולהחזיר להם את האגרה ששילמו בסך 3,018 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 21.5.91.
אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אחריות לתאונת דרכים

  2. אי הכרה בתאונת דרכים

  3. הפסדי השתכרות לעבר

  4. התיישנות תאונת דרכים

  5. החזר אגרה תאונת דרכים

  6. חובת דיווח תאונת דרכים

  7. חזרה לעבודה תאונת דרכים

  8. תאונת דרכים ברחוב בן צבי

  9. אי שיתוף פעולה מצד המבוטח

  10. הפסד השתכרות תאונת דרכים

  11. בעיות לב לאחר תאונת דרכים

  12. תביעה שעניינה בתאונת דרכים

  13. ביטוח תאונת דרכים גורר נגרר

  14. בעיה קוגניטיבית תאונת דרכים

  15. התיישנות תאונת דרכים בשטחים

  16. אי הגשת עזרה לאחר תאונת דרכים

  17. תביעת רכוש בגין תאונת דרכים

  18. ביטוח תאונת דרכים בזמן שלילה

  19. אחריות נהג אופנוע לתאונת דרכים

  20. אי חזרה לעבודה לאחר תאונת דרכים

  21. תביעה רכושית בגין תאונת דרכים

  22. התנצלות לאחר קרות תאונת דרכים

  23. אחריות פלילית תאונת דרכים קטלנית

  24. ביטוח נסיעות לחו''ל תאונת דרכים

  25. תאונת דרכים עקב נסיעה לא זהירה

  26. אובדן קואורדינציה עקב תאונת דרכים

  27. תאונת דרכים בין טרנזיט לבין ג'יפ

  28. תאונת דרכים בדרך חזרה מבילוי בים

  29. ההתיישנות להגשת תביעה תאונת דרכים

  30. תביעה על נזקים עקיפים בתאונת דרכים

  31. תאונת דרכים בגלל סטייה מנתיב נסיעה

  32. תאונת דרכים עקב בלימה "מאוחרת מדי"

  33. תאונת דרכים ברחוב ברקוביץ' בתל אביב

  34. תאונת דרכים במהלך ביצוע פניית הפרסה

  35. אפילפסיה פוסט טראומטית עקב תאונת דרכים

  36. תאונת דרכים ברחוב דרך מנחם בגין בתל אביב

  37. תאונת דרכים עם אוטובוס בכיכר – מי אשם ?

  38. תאונת דרכים: הסיטרואן התנגשה במזדה מאחור

  39. האם האירוע "תאונת דרכים" או מעשה התאבדות ?

  40. תאונת דרכים: תסמונת צווארית בגובה C7-T1 מימין

  41. תביעה בגין נזקים והפסדים שונים בשל תאונת דרכים

  42. תאונת דרכים בגלל סטיה מהנתיב הימני לנתיב השמאלי

  43. שאלת האחריות לתאונת דרכים כאשר יש גרסאות סותרות

  44. תאונת דרכים בכיכר אשר לא מסומנים בה נתיבי נסיעה

  45. גרסות שונות לגבי סטייה מהנתיב שגרמה לתאונת דרכים

  46. תאונת דרכים: הג'יפ סטה בחוסר זהירות מהנתיב השמאלי

  47. תאונת דרכים בה שני הנהגים גם יחד אשמים בקרות התאונה

  48. תאונת דרכים עקב סטיה מנתיב אשר קיצרה את מרחק הבלימה

  49. אי פניית הנהג למשטרת ישראל מיד בסמוך לאחר תאונת דרכים

  50. תאונת דרכים בדרך מנחם בגין במעבר מנתיב ימני לנתיב שמאלי

  51. תאונת דרכים - פגיעה בשלולית ענק שהיתה בדרך בכיוון הנסיעה

  52. תאונת דרכים בשעת חשכה בקטע הכביש שאין בו תאורה בכביש רטוב

  53. תאונת דרכים: הנהג המשיך נסיעתו, ככל הנראה מבלי משים לתאונה

  54. תאונת דרכים בכביש דו סטרי שבו יותר מנתיב נסיעה אחד בכל כיוון

  55. תאונת דרכים במהלך ביצוע פניית פרסה שמאלה במגמה להמשיך בנסיעה

  56. עברה תאונת דרכים ביום וכתוצאה ממנה סבלה מכאבי גב לפני ההיריון

  57. תאונת דרכים - ניסיון לטעון כי היתה חתונה במקום והכביש היה חסום

  58. תאונת דרכים: פנתה לראשונה לטיפול רפואי רק יומיים לאחר קרות התאונה

  59. תאונת דרכים: 15% בגין הגבלת תנועות בעמ"ש מותני בצורה קלה עד בינונית

  60. האם מדובר בהתאבדות המוחרגת על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ?

  61. האם תאונת דרכים ? נפלה ונחבלה במרחק כחצי מטר מהדלת הסמוכה למושב הנהג

  62. תאונת דרכים: מהגבלת תנועות מזערית, המלווה בספזם שרירים ורגישות ממוקמת

  63. תאונת דרכים באזור "הקניותר" בנס ציונה, מכיוון צפון לכיוון דרום של העיר

  64. תאונת דרכים: סי.טי בטן הדגים קרע בלבלב עם נוזל סביבו - הוחלט על התערבות כירורגית

  65. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון