אי תשלום קצבת ילדים


1.זוהי תביעה כנגד החלטת פקיד התביעות אשר דחה את תביעת התובעת לקיצבת ילדים, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995, בטענה כי התובעת איננה תושבת ישראל.

2.הרקע לתביעה:
א.התובעת נשואה למר שחאדה יגמור ולהם שבעה ילדים.

ב.לטענת התובעת, עד שנת 97 התגוררה בשכירות באבו דיס, ואולם לאור מחלת אביה המנוח, ועל פי דרישתו, עברה לבית המשפחה בשכונת אבו טור בירושלים וזאת על מנת לסייע להוריה הקשישים.

ג.לטענת התובעת, המשיכה להתגורר בבית הוריה באבו טור עד סוף שנת 2000, ואולם נאלצה, לטענתה, לעזוב את בית הוריה לאחר מות הוריה, וזאת עקב סכסוך משפחתי שפרץ בין היורשים.
ד.לטענת התובעת, לאחר עזיבתה את בית הוריה עברה להתגורר בצור באחר בשכירות בבית מר גאזי דיב פואקה.

ה.לטענתה, מחודש 1.1.02 ועד היום, היא מתגוררת בראס אל עמוד בשכירות בבית מר אלעבסי.

ו.לטענת התובעת, לאחר לידת בנה מוחמד, בחודש 4/99, ולאחר שיצא מבית החולים, פנתה לנתבע והגישה תביעה לקצבת ילדים, ואולם עד היום לא קיבלה תשובה לתביעתה, ואף הנתבע הפסיק לשלם קיצבת ילדים עבור שאר ילדיה.

3.א.התובעת הגישה ביום 10.2.02 בקשה לבית הדין ליתן צו עשה כנגד הנתבע, בו התבקש בית הדין להורות לנתבע להשיב לתביעת התובעת בנושא אי תשלום קצבת ילדים עבור בנה מוחמד יליד 4/99, וכן הסבר מדוע הופסקה קצבת הילדים עבור שאר ילדיה.

ב.בהחלטתו מיום 28.7.02 דחה בית הדין את בקשת התובעת לצו הזמני.

4.א.לטענת הנתבע, אין התובעת זכאית לקיצבת ילדים עבור ילדיה לרבות עבור בנה מוחמד.

ב.לטענת הנתבע, התובעת לא הגישה במועד הנטען תביעה לקיצבת ילדים. כמו כן, כדין הופסק תשלום קצבת הילדים לתובעת החל מחודש 2/98, לאור תיקון 20 לחוק הביטוח הלאומי אשר ביטל את תקנות הביטוח הלאומי לתושבי האזור.

ג.עוד נטען על ידי הנתבע, כי התובעת לא התגוררה בתחום ישראל בתקופה הרלבנטית.


5.גדר המחלוקת:
א.מהו מרכז חייה של התובעת, האם בתוך תחום ישראל או מחוץ לו, ואם בתוך התחום מאימתי?

ב.האם הגישה התובעת תביעה לקצבת ילדים לנתבע ומתי.

6.א.בתצהירה העידה התובעת, כי עד לשנת 97, התגוררה באבו דיס, מחוץ
לתחום ישראל. משהעידה התובעת כי עד לשנת 97 התגוררה מחוץ לתחום ישראל, ושם מרכז חייה, חדלה להיות תושבת ישראל. על כן נטל ההוכחה מוטל על כתפי התובעת להוכיח כי בשנת 97 חזרה להתגורר בדרך
קבע בתחום ישראל.

ב.לאחר שבית הדין עיין בטעוני הצדדים, תצהירי התובעת, חקירות
הצדדים ובהודעות שגבו על ידי חוקר הנתבע, קובע בית הדין כי התובעת לא עמדה בנטל להוכיח, כי עברה להתגורר לאחר שנת 97 בתחום ישראל, וזאת לאור הסתירות המהותיות שהתגלו בגירסתה ובהודעות שגבה חוקר הנתבע.

7.לענין מגוריה עד לשנת 97, טענה התובעת הן בבקשתה לצו עשה והן
בכתב תביעתה, כי הינה תושבת ירושלים מיום לידתה משנת 64 ועד היום, ואולם כבר בתצהירה ובראשית חקירתה התברר כי בין השנים 95-97 התגוררה באבו דיס.

8.א.בענין מגוריה בבית הוריה העידה התובעת, כי משנת 97 ועד לסוף
שנת 2000 התגוררה בבית הוריה על מנת לעזור להוריה הקשישים שהיו חולים אותה עת, ואולם מעיון בחקירתה, חקירת בעלה ומחקירת אחיה עולות סתירות מהותיות הפוגמות במהימנות גירסתה.

ב.בעוד שבתחילת חקירתה משנשאלה למספר החדרים בבית הוריה,
השיבה כי מדובר בארבעה חדרי שינה, סלון, מרפסת גדולה, והול גדול (עמ' 6 ש' 12), אזי בהמשך חקירתה משנשאלה שוב למספר החדרים השיבה כי מדובר בשלושה חדרים, סלון ומרפסת גדולה (עמ' 7 ש' 20-26).


ג.בענין חלוקת החדרים העידה התובעת, כי בקומה השניה גרים אביה
ואמה בחדר אחד, היא בעלה והילדים בחדר השני, אחיה אשרף בחדר הטלויזיה ולפעמים במרפסת ובחדר השלישי התגורר אחיה אחמד (עמ' 6-7). משנשאל בעלה לענין חלוקת החדרים תאר גירסה שונה: "אשרף בחדר אחד, מוחמד בחדר השני, הורי אשתו בחדר השלישי ולו ולאשתו היתה כניסה נפרדת עם מרפסת, מטבח ואמבטיה כך שהוא והתובעת התגוררו בחדר וילדיו במרפסת (עמ' 15)".
מכאן, כי בניגוד לגירסת התובעת לפיה היא בעלה וילדיהם גרו כולם בחדר אחד, אזי בעלה העיד כי לתובעת ולבעלה היתה יחידה נפרדת כך שהוא התגורר בחדר אחד וילדיהם במרפסת, ומשנחקר אחיה של התובעת מר מוחמד טאלב אדריס בענין מגורי אחותו, העיד בניגוד לגירסת התובעת ולעדותו בתצהירו, כי התובעת עברה להתגורר בבית הוריו בחודש 12/96 (עמ' 21 ש' 7), מחד, וכי בת אחותו מנאל התגוררה עם אביו ואמו באותו חדר (עמ' 22 ש' 12-13).

9.זאת ועוד, בהודעתה לחוקר הנתבע, העידה גיסת התובעת, הגב' מנאל אדריס:

"ש. מי טיפל בחמיך החולה ובחמתך?
ת. אני אשת הגדול בילדיהם ואני טיפלתי בהם עד שנפטרו.
ש. סנאא אחות בעלך ממתי נשואה והיכן גרה מאז נישואיה?
ת. סנאא נשואה לשחדה יגמור ונשואה עוד מלפני שאני נשואה
לאחיה, אני יודעת שעוברת מבית לבית בשכירות.
ש. האם בדירה זו היא גרה.
ת. לא מאז שאני נשואה, כאן לא גרה, שמעתי שלפני נשואיי גרה
כאן בקומת הקרקע, אך מאז שנישאתי היא כבר לא גרה כאן.
ש. בזמן מות אביה, היכן היתה גרה סנאא?
ת. היא היתה גרה באלרם כשאביה נפטר. היא היתה מבקרת כאן
את אביה ואמה, אך ביתה היה באלרם עם אחי בעלה (עמ' 2 להודעה).
ש. למי הבית שבאלרם.
ת. זה לבעלה, הבית בשכונת הדואר לא באלרם, אני טעיתי שאמרתי אלרם . הבית שבשכ' הדואר זה של בעלה והיא כמו כולם שעזבו בתיהם
בשביל לגור בי-ם".

מכאן, כי בהודעתה הכחישה גיסת התובעת, כי התובעת טיפלה בהוריה והעידה כי בעת מות האב גרה התובעת בשכונת הדואר.

ד.אמנם בחקירתה התכחשה הגיסה להודעתה וטענה כי התובעת גרה
עימם כל תקופת מחלת אב (עמ' 30) וכי החוקר החתים אותה על הודעתה מבלי שתירגם לה את דבריה (עמ' 38), ואולם בית דן זה נותן משקל מיוחד להודעות שנגבות על ידי חוקר הנתבע בטרם המשפט ולפני שהגירסה המופיעה בחקירה זוכה "לשיפוץ" לצורך הדיון המשפטי. מאחר ובית הדין שוכנע כי הגיסה חתמה על הודעתה מרצון לאחר שדבריה תורגמו לה (עמ' 44 ש' 16-17), מעדיף בית הדין את הודעתה על עדותה בבית הדין.

יצויין, כי אמנם אין זה תקין כי ההודעה לא נרשמה בשפה הערבית, ואולם אין בכך לפוסלה אלא רק ליתן את הדעת לענין משקלה.


10.א.בתצהירה העידה התובעת, כי לאחר פטירת אימה, נאלצה
עקב סכסוכים משפחתיים בין היורשים לעזוב את הבית ועברה להתגורר בסוף שנת 2000 בשכירות בביתו של גאזי דיב פואקה, ואולם מעיון בחקירתה וחקירת בעלה ובהודעות שגבה חוקר הנתבע עולות סתירות הפוגמות במהימנות גירסתה.

ב.בעוד שהתובעת העידה בחקירתה כי בדירה שהתגוררו בתחילה למטה היה חדר והול שם גרו כחודשיים ולאחר מכן עברו למעלה לדירה שהיתה בעלת שלושה חדרים מרפסת והול (עמ' 10 ש' 12-17), אזי בעלה העיד בחקירתו, כי בדירה למטה היה סלון מטבח ושירותים, שם גרו שלושה חודשים ובדירה למעלה היו שני חדרים וסלון (עמ' 17 ש' 20-23).
לענין חלוקת החדרים העידה התובעת, כי כשעלו למעלה השתמשו בחדר ובמרפסת ושני חדרים היו ריקים (עמ' 10 ש' 18-20) ואילו בעלה העיד כי הוא היה בחדר והילדים בחדר (עמ' 18 ש' 1).

ג.באמצעות חוקר הנתעע, מר כהן הוגשה הודעת הגב' חמאד תמינה אשר לא התייצבה לעדות. בהודעתה לחוקר הנתבע העידה, כי היא מתגוררת בשכירות בביתו של מר פואקה גאזי מאז חודש 12/99 כשבתקופה שהתגוררה בבית זה לא גרה בבנין משפחת התובעת (נ/2). גם כאשר נותן ההודעה לא התייצב להסביר מה שאמר, נותן ביה"ד לתוכן ההודעה משקל, במיוחד לאור הנסיבות, ויתר הראיות בחוק.
הנה כי כן, מהודעת הגב' תמינה אשר התובע לא התנגד להגשתה עולה כי, בתקופה בה התגוררה הגב' תמינה בנכסו של מר פואקה, החל מחודש 12/99 לא התגוררה התובעת בנכס זה.

ד.באמצעות חוקר הנתבע, מר כהן, הוגשה אף הודעת מר פואקה גאזי (נ/3). בהודעה זו סיפר מר פואקה:

"ש. מישהו ממשפחת יגמור גר אצלך אי פעם?
ת. כן, נזכרתי, בא אלי מישהו ממשפחת יגמור מלפני 3 שנם רצה לשכור את הדירה הזו שמתחת לבית שהיתה מחסום, השכרתי לו אותה אפילו שהיא קטנה ונמוכה, גר חודש או חודשיים, ועזב כי לא יכל לגור בה והשכרתי לו אותה". (עמ' 2 להודעה).

היה כי כן, גם מהודעה זו עולה כי התובעת ומשפחתה לא התגוררו בצור באחר בתקופה הנטענת, אלא לכל היותר במשך חודשיים.

11.א.בתצהירה העידה התובעת, כי ביום 1.1.02, עברה להתגורר בראס אל
עמוד בבית אחמד אלעבסי היא מתגוררת עד היום, ואולם מעיון בתצהירה, חקירתה, חקירת אחיה, עולות סתירות הפוגמות אף הן במהימנות גירסתה.

ב.בעוד שבתצהירה העידה כי עברה לראס אל עמוד בחודש 1/02, אזי בחקירתה העידה כי עברו לראס אל עמוד "בתחילת 2001" (עמ' 10 ש' 1-2), ואילו בעלה העיד כי עברו לראס אל עמוד בחודש 11/01.

ג.בעוד שהתובעת העידה כי בדירה בראס אל עמוד היו שני חדרים, מטבח ואמבטיה (עמ' 12 ש' 20) אזי אחיה העיד: "יש סלון וחדר ועוד חדר קטן שלא פתחתי אותו ויש מטבח (עמ' 25 ש' 1-2).

ד.זאת ועוד, חוקר הנתבע מר חממי, העיד בחקירתו, כי מששאל בשכונת ראס אלל עמוד למגורי התובעת, ומשכיר הנכס לרבות את בעל המכולת לא הכירו את התובעת ואף לא את המשכיר.

12.מכל האמור לעיל, עולה כי התובעת לא הוכיחה כי החל משנת 97 התגוררה בתחום ישראל, דהיינו: לא הוכיחה כי התגוררה במקומות להם טענה בתחום ישראל.

13.משמצא בית הדין כי מרכז חייה של התובעת הינו מחוץ לתחום ישראל, מתייתר הצורך לדון בשאלה האם הגישה התובעת תביעה לקצבת ילדים למוסד לביטוח לאומי ומתי.

14.התוצאה היא כי התביעה נדחית - אין צו להוצאות.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון