היתר בניה גלריה

כתב האישום

כתב האישום מייחס לנאשמת ביצוע עבודות טעונות היתר בנייה לפי הוראות חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") וזאת ללא היתר בנייה כדין ובסטיה מהיתר בנייה שהוצא ביום 9.8.04 (להלן: "היתר הבניה").

כנטען בכתב האישום העבודות שבוצעו על ידי הנאשמת הינן כדלקמן:

א.בניית גלריה בשטח של כ- 50 מ"ר במחסן חקלאי קיים במקרקעין (להלן: "הגלריה" ו "המחסן").
ב.בניית מבנה עשוי אסכורית, או חומר קל אחר, בשטח של כ- 5 מ"ר בצמוד למחסן בחזיתו המערבית ואשר משמש כשרותים (להלן: "השרותים").
ג.פתיחת חלונות בקומת הגלריה בחזית הצפונית (להלן: "החלונות").
ד.פתיחת דלת במחסן בחזית הצפונית (להלן: "הדלת").
ה.בניית גגון עשוי קונסטרוקצית ברזל המקורה בחומר פלסטיק קשיח בשטח של כ- 8 מ"ר בצמוד למחסן בחזית הצפונית (להלן: "הגגון").
ו.בניית קיר אבן באורך של כ- 13 מ"ר ובגובה של כ- 0.60 מטר בצמוד למחסן (להלן: "הקיר").
עוד נטען בכתב האישום כי החל מחודש דצמבר 2004 או בסמוך לכך משתמשת הנאשמת בעבודות הבניה בלא היתר ובסטיה מהיתר הבניה, וכן משתמשת במחסן המיועד על פי התוכנית לשמש כמחסן חקלאי, שימוש חורג למגורים בלא היתר כדין.

לכתב האישום צורף תרשים הסביבה ותשריט המבנה.

הנאשמת הודתה בביצוע עבודות המצוינות בסעיף 1 ב', ד', ה' ו- ו' לכתב האישום והורשעה על פי הודאתה בסעיפים אלה, וכן כפרה בבניה המתוארת בסעיפים א' ו- ג' לכתב האישום, ולענין זה התנהל הליך הוכחות.

עדויות התביעה

מטעם המאשימה העיד עד תביעה, מר אלישע חובב, מפקח בניה בועדת זמורה, אשר ביקר במקרקעין נשוא כתב האישום ביום 24.4.06 וערך את הדוח באשר לשימוש שנעשה במחסן לשם מגורים וכן ביחס לבניית הגלריה, וכן צילם את התמונות אשר צורפו יחד עם הדוח כ- ת/1, ת/2.

מר חובב העיד כי הנאשמת עשתה במחסן שימוש למגורים למרות היותו מיועד לשימוש חקלאי, וזאת בניגוד לתכנית החלה על המקרקעין ומבלי שהיה בידה היתר, וכן הגדילה את שטח המחסן ב- 50 מ"ר נוספים על-ידי בניית גלריה במחסן, אשר אף היא משמשת למגורים, הכל כפי שעולה מ- ת/1, ת/2 וכן מפרוטוקול הדיון, עמ' 3 שורות 10-16.

מר חובב הציג את ההיתר המתייחס לתכנית מתאר מקומית החלה בשטח השייך לנאשמת זמ/2/500 (ת/3), ממנה עולה כי "מותר: חקלאי – תוכנית שינויים ללא תוספת שטח".
לטענתו, בעת ביקורו הראשון במקום לצורך ביקורת לטופס 4, המחסן היה ריק, ורק במהלך ביקורת נוספת ב- 24.4.06 הבחין בשינוי שנעשה במקום, שעיקרו פתיחת חלונות במחסן למעלה ולמטה, בניית גלריה ותוספות של שרותים, וכן מבנים נוספים שצמודים למחסן המקורי.
מעדותו של מר חובב עולה כי בהיתר הבניה המקורי מיום 9.8.04 התבקש על-ידי הנאשמת לעשות שינוי כך שבמקום שתי סככות נתבקשה סככה אחת וזאת ללא שינוי בשטח, וזאת כאשר במסגרת היתר הבנייה (ת/3) אושר שימוש חקלאי בלבד. בפועל, הנאשמת לא עשתה שימוש חקלאי בשטח הנ"ל אלא שימוש למגורים וזאת כשהיא מסתמכת כפי הנראה על טעות דפוס שנפלה בטופס 4 שניתן לה ובו צוין שמדובר ב"אזור מגורים" ולא ב"שטח חקלאי". מר חובב העיד כי הוא סבור שהנאשמת הבחינה בטעות זו. (פרוטוקול עמ' 4 שורה 24).



במסגרת עדותו של מר חובב הוצגו עוד המסמכים הבאים: גליון גביית עדות של הנאשמת, סומן ת/5, טופס 4, סומן ת/6, הפסקת שרות חשמל, מים וטלפון לנכס, סומן ת/7.

עדויות הגנה

הנאשמת העידה כי היא משתמשת בשטח לגידול פרפרים ואף מתגוררת בו.

לטענת הנאשמת היא רכשה את השטח כאשר היה בו מבנה אחד וביקשה לחדש את היתר הבניה שהיה קיים למבנה זה, כאשר היא סומכת ידיה על פרוטוקול מליאת הועדה המקומית מיום 29.2.04 (נ/4), ממנו עולה כי ייעוד השטח הוגדר על ידי המאשימה כ"אזור מגורים" ועניין זה שב ועלה ב- נ/2, נ/5-נ/8. לטענת הנאשמת, הגדרת השטח כ"אזור מגורים", אף אם נעשתה בטעות על ידי המאשימה, גרמה לה להסתמך עליה בתום לב, ולכן סברה כי אין צורך בקבלת היתר נוסף לשימוש למגורים.

דיון

1.באשר לפתיחת החלונות במחסן, מגליון גביית עדות של הנאשמת (ת/5) עולה כי הנאשמת הודתה למעשה בשינוי מספר החלונות בגלריה באופן המהווה עבירת בניה שכן לא היה בידיה היתר לענין זה, כדבריה בגליון עדותה: "כן נפתחו חלונות בחזית הצפונית שהיא זווית הראיה לכל השטח, משם ניתן לצפות את היוצאים והבאים אל החלקה (בעיקר בלילות)...".

בנסיבות אלה ובהעדר היתר בניה לפתיחת החלונות בחזית הצפונית, אני מרשיעה את הנאשמת בפריט עבירה זה (א' 1 ג' לכתב האישום).

2.באשר לבניית הגלריה, הנאשמת הודתה בגליון גביית העדות (ת/7 שאלה 7) כי הגלריה ופתיחת החלונות לא היתה קיימת בעת שהיתה ביקורת לטופס 4 וכדבריה: "נכון כשהייתי בביקורת לטופס 4 לא היתה גלריה ופתיחת חלונות. נכון עדיין לא היתה פתיחת חלונות וגלריה".
גם בדיון מיום 14.12.08 כאשר השיבה הנאשמת לכתב האישום, טענה ביחס לגלריה: "לא בניתי גלריה. השלמתי גלריה" (פרוטוקול עמ' 2, שורה 3).

מכאן, שהודאתה של הנאשמת בצירוף עם עדותו של עד התביעה אשר העיד כי הגלריה נבנתה ללא היתר, ומשלא הציגה הנאשמת היתר כזה, אני מרשיעה את הנאשמת גם בבניית הגלריה בשטח של 50 מ"ר ללא היתר.

3.באשר לשימוש שנעשה על ידי הנאשמת במקרקעין בלא היתר ובסטיה מתוכנית:


כתב האישום מייחס לנאשמת כי החל מחודש דצמבר 2004 או בסמוך לכך היא משתמשת במחסן למגורים בניגוד להיתר הבניה המאפשר שימוש חקלאי בלבד. מכאן, שלא ניתן להכשיר מגורים במחסן. הנאשמת הודתה כי השתמשה בשטח גם למגורים (פרוטוקול עמ' 5 שורה 18-19), ללא שיש בידה היתר והדבר מהווה שימוש חורג למגורים בלא היתר ובסטיה מהיתר. הנאשמת אמנם טענה כי על פי התוכנית מותרים מגורי אדם בשטח חקלאי אלא שעל פי החלטת ועדת הערר מותרת בנייה אך ורק בשטח של 50 מ"ר ואשר קשורה ישירות בשימוש החקלאי, כאשר שימוש למגורים מהווה סטיה מהיתר זה.

4.הנאשמת אף הסתמכה בטיעוניה על טופס 4 שניתן לה ובו צוין בטעות כי ייעוד השטח הינו למגורים אלא שאין מחלוקת כי טופס 4 זה בוטל לאחר מכן על ידי הועדה המקומית והדבר היה ידוע לנאשמת ומכל מקום אין במתן טופס 4 שקיימת בו טעות כדי לסטות מהיתר בניה או תוכנית וממילא יש לראותו כמבוטל מאליו.

התייחסות לסוגיה דומה נעשתה על ידי כבוד השופט ברק בע"פ 768/08 שפירא ושות' ואחר' נ' מדינת ישראל (פ"ד לו(1)337, שם נקבע כי ניתן להעמיד לדין פלילי נאשם הפועל על פי היתר שניתן שלא כדין, כאשר תום ליבו וסבירות פעולתו של אותו נאשם אינה יכולה לשמש לו כהגנה. להשקפת כבוד השופט ברק, הגם שתוצאה זו נראית קשה על פניה, הרי שלנוכח הצורך באכיפה מחמירה וקפדנית של חוקי התכנון והבניה, יש בכך אינטרס צבורי ראשון במעלה ויש ליישם סטנדרט אחיד של מדיניות פלילית מחמירה וכלשונו:
"...האין האזרח יכול להניח, כי השלטון פועל כדין? לדעתי, התשובה על כך היא בשלילה. הביטוי "בלא היתר" בסעיף 204 לחוק, משמעו בלא היתר כדין, ואין משמעו בלא היתר, שהנאשם סבר שהוא כדין, שאם לא כן הכנסת את דינו בטעות בדלת אחורית והפכת עבירה מוחלטת לעבירה הדורשת מחשבה פלילית... "
(שם, בעמ' 360-361).

בית המשפט העליון חזר על עיקרי הדעות בדעת רוב בד"נ 12/81 שפירא ואח' נ' מדינת ישראל, פד"י ל"ו (3) 645, ודברים דומים נאמרו גם בע"פ (תל אביב) 443/83 טלגם נ' מדינת ישראל, פסקים מחוזיים תשמ"ה (1) 504).


5.סוגיה זו נבחנה שוב בע"פ 586/94 מרכז הספורט בע"מ נ' מדינת ישראל (פד"י נ"ה (2) 112), וכבוד השופט זמיר סבר כי יש להגמיש העמדה שננקטה בפסה"ד בענין שפירא, באופן שיש לבחון את ההיתר על פי מהות הפגם שנפל בו ולאור הנסיבות האחרות של המקרה.

6.לענייננו, מנסיבות הענין עולה, כי משלב מסוים, לפחות מ- 27.4.06, הנאשמת ידעה גם ידעה כי השימוש המותר במחסן אינו למגורים, וזאת כאמור נלמד מכך שבעקבות סדרת פעולות בהן נקטה המאשימה ובהן ביטול טופס 4, ניתוק חשמל, מים וטלפון (ת/7) נאלצה הנאשמת להגיש בקשות שונות לחיבורה לחשמל מחדש.
עיון ב- ת/7 שהוצא ב- 27.4.06 עולה כי יו"ר הועדה המקומית פנה לחברת החשמל, לספק המים, ולחברת בזק, בדרישה לבטל אישור טופס 4 שניתן לנאשמת על ידי הועדה ב- 24.8.04.

כמו כן, בנסיבות העניין ניתן ללמוד כי הנאשמת הבחינה בטעות (ראו עדותו של מר חובב פרוטוקול, עמ' 4 שורה 24), ופעולותיה בעקבות ת/7 (ראו פרוטוקול עמ' 4 שורות 27-29 וכן ת/7). מכאן שלא ניתן לקבל טענתה של הנאשמת כי הסתמכה על האמור בטופס 4 ולכן לא פעלה לקבלת היתר.

7.עוד הסתמכה הנאשמת בטיעוניה על מסמך נ/2 אשר מאפשר מגורי חקלאי על אדמתו ובו צוין כי היעוד הוא "אזור מגורים", וכן מפנה למסמכים נוספים נ/4-נ/8, המציינים אף הם כי מדובר ב"אזור מגורים". היתר הבניה, ת/3, מאפשר שימוש חקלאי בלבד, ואינו מאפשר מגורים ומכאן ששימוש למגורים כפי שנעשה על ידי הנאשמת נעשה בסטיה מהיתר זה כאשר תוכנית זמ/500 מאפשרת בניית 50 מ"ר בלבד לשימוש חקלאי, והמדובר בבנייה שקשורה ישירות בשימוש החקלאי.

השימוש שעושה הנאשמת בשטח הינו שימוש למגורים ולא שימוש שקשור ישירות בשימוש החקלאי ואף לדבריה שימוש זה נעשה כי מלכתחילה חיפשה מקום שתוכל לעבוד בו וגם לגור בו. אף אם הנאשמת סברה בתום לב בעת רכישת השטח כי הוא מיועד למגורים, אין בכך כדי לסייע לה.

8.אשר על כן, אני מרשיעה את הנאשמת בעבירות המיוחסות לה בסעיפים 1 א' ו- 1 ג' לכתב האישום.


גזר דין

הנאשמת הורשעה בעבירות של בנייה במקרקעין בלא היתר בניה ובסטיה מהיתר בניה, עבירות לפי סעיף 145 (א) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה - 1965, יחד עם סעיפים 204 ו- 208 ו- 219 לחוק, וכן הורשעה בשימוש במקרקעין בלא היתר בניה ובסטיה מתוכנית, הכל כמפורט בהכרעת הדין מיום 14.12.08 וכן בהכרעת הדין המשלימה מהיום.

מדובר בבניית גלריה בשטח של 50 מטר במחסן חקלאי קיים, בניית מבנה עשוי אסכורית אשר משמש כשרותים, פתיחת חלונות בקומת הגלריה, פתיחת דלת במחסן, בניית גגון עשוי קונסטרוקציית ברזל המקורה בחומר פלסטיק, ובניית קיר אבן באורך של כ- 13 מטר בגובה של 0.60 מטר בצמוד למחסן.

לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, ועל אף הדברים שאמרה הנאשמת, סבורה אני כי על בית המשפט להבהיר כי אין העבירה על חוק התכנון והבניה מסוג העבירות ש"דשים אותם בעקב" ובית המשפט מתעלם, אלא על בית המשפט לגרום לכך שלא רק שהנאשמת תבוא על עונשה בגין מעשיה, אלא יהא בכך אף משום מסר של ל"הזהיר הגדולים על הקטנים".


לאחר ששקלתי את הדברים ונסיבותיו של המקרה, אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים:

א.קנס בסך 30,000 ש"ח או 300 ימי מאסר תמורתם. הקנס ישולם ב- 24 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 15.7.09 ובכל 15 לחודש שלאחר מכן.
ב.ניתן בזה צו הריסה וכן צו איסור שימוש למבנים שנבנו בלא היתר כאמור בכתב האישום. צו ההריסה יבוצע עד ליום 28.6.2010 אלא אם כן יהיה בידי הנאשמת היתר בניה כדין.
ג.ב"כ המאשימה ידאג לרישום צו ההריסה בלשכת רישום המקרקעין וכן במנהל מקרקעי ישראל.
ד.הנאשמת תחתום על כתב התחייבות להמנע מעבירה על חוק התכנון והבניה, סכום ההתחייבות 10,000 ₪ לתקופה של 3 שנים מהיום. לא תחתם ההתחייבות – תאסר הנאשמת ל- 7 ימים.
ההתחייבות תחתם במזכירות בית המשפט.

זכות ערעור תוך 45 יום לבימ"ש מחוזי.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דק היתר בניה

  2. היתר בניה לול

  3. היתר בניה בגג

  4. היתר בניה חיפה

  5. היתר בניה חריש

  6. היתר בניה גדרה

  7. היתר בניה חריג

  8. היתר בניה אוהל

  9. היתר בניה חלון

  10. היתר בניה זמני

  11. בירור היתר בניה

  12. היתר בניה ישיבה

  13. היתר בניה דק עץ

  14. היתר בניה בעלות

  15. היתר בניה בחדרה

  16. אישור היתר בניה

  17. הארכת היתר בניה

  18. היתר בניה הרחבה

  19. איתור היתר בניה

  20. ארובה היתר בניה

  21. היתר בניה כבאות

  22. היתר בניה אריאל

  23. היתר בניה גלריה

  24. היתר בניה ארובה

  25. ביטול היתר בניה

  26. היתר בניה בטבריה

  27. היתר בניה בעפולה

  28. אי קבלת היתר בניה

  29. היתר בניה גנרטור

  30. היתר בניה בדיעבד

  31. היתר בניה הרצליה

  32. היתר בניה גרמושקה

  33. היתר בניה בית שמש

  34. היתר בניה גג פרטי

  35. היתר בניה גבעתיים

  36. היתר בניה באשקלון

  37. היתר בניה אישורים

  38. היתר בניה יזרעאלים

  39. דמי היתר בניה מנהל

  40. היתר בניה כיבוי אש

  41. היתר בניה גג משותף

  42. היתר בניה בכפר סבא

  43. היתר בניה כפר נופש

  44. היתר בניה התיישנות

  45. היתר בניה אבן יהודה

  46. היתר בניה אלפי מנשה

  47. היתר בניה אור עקיבא

  48. היתר בניה חלון נוסף

  49. התיישנות היתר בנייה

  50. היתר בניה דו משפחתי

  51. היתר בניה הוד השרון

  52. היתר בניה חיפה מערב

  53. היתר בניה חוף הכרמל

  54. היתר בניה גן אירועים

  55. היתר בניה בריכת שחיה

  56. היתר בניה היטל השבחה

  57. היטל השבחה היתר בניה

  58. דמי היתר בבניה רוויה

  59. היתר בניה ביתר עילית

  60. היתר בניה חדר מדרגות

  61. בקשה לשינוי היתר בניה

  62. היתר בניה הסכמת שכנים

  63. דחיית בקשה להיתר בניה

  64. היתר בניה להתקנת מזגן

  65. היתר בניה לגני אירועים

  66. היתר בניה אולם אירועים

  67. היתר בניה בניגוד לתקנות

  68. היתר בניה אולמות אירועים

  69. היתר בניה החזר היטל השבחה

  70. דחיית בקשה לקבלת היתר בניה

  71. בקשה לשינוי שם בעל היתר בניה

  72. היתר בניה בתחנה המרכזית החדשה

  73. ביטול היתר בניה שניתן שלא כדין

  74. ארכה להגשת בקשות מתוקנות לקבלת היתרי בנייה

  75. היטל השבחה בגין קבלת היתר בניה להקמת בית מגורים

  76. התניית היתר בניה באישור גורם חיצוני עומדת בניגוד לדין

  77. בקשה להיתר בנייה להכשרה בדיעבד של בנייה אשר בוצעה בבית

  78. המשמעות של העדר דרישת היטל השבחה במועד הנפקת היתר הבניה

  79. טענה כי היתר הבניה אינו חוקי שכן הבקשה אינה חתומה וללא הסכמת הדיירים

  80. היתר בניה להקמת ממגורות, מבנה שינוע גרעינים אנכי, דרך תפעולית וביתן שומר

  81. נסיבות בהן היתר בניה כבר הונפק, אולם עמד לפקוע רק עקב אי עמידה בלוחות הזמנים הקבועים בתקנות

  82. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון