היתר בניה יזרעאלים


כב' השופט האשם ח'טיב:

ההליכים בפני בית משפט השלום:

1. כנגד המערער הוגש לבית משפט השלום בבית שאן בתיק עמק 20143/04 כתב אישום מתוקן לפיו הואשם המערער בעבירות הבאות:

א. ביצוע עבודות ושימוש במקרקעין ללא קבלת היתר כדין, עבירה לפי סעיפים 145 (א) ו- 204 (א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה").

ב. שימוש בקרקע חקלאית בניגוד להוראות התוספת הראשונה (כך ע"פ כתב האישום) בצירוף הוראות סעיף 204 (ג) לחוק התכנון והבניה.

ג. אי קיום צו בית משפט, עבירה בניגוד לסעיף 210 לחוק התכנון והבניה.

2. המעשים המיוחסים למערער ע"פ כתב האישום, ואשר בגינם הואשם המערער בעבירות הנ"ל הינם כדלקמן:

א. ביום 12/02/02 ובמסגרת ת.פ. 922/01 הרשיע בית משפט השלום בבית שאן את המערער (במסגרת ת"פ 922/01) בעבירות בניה- יציקת משטח בטון בשטח 484 מ"ר במקרקעין הידועים כגוש 17496 חלקה 39 בישוב זרזיר והנמצאים בתחום מרחב התכנון המקומי של הועדה המקומית לתכנון ולבניה יזרעאלים (להלן : "המקרקעין").

ב. בית המשפט גזר על המערער להרוס את המשטח הנ"ל תוך 18 חודשים ממועד מתן גזר הדין זולת אם יהיה בידו היתר כדין. כמו כן נאסר על המערער לבצע עבודות נוספות במקרקעין החל מיום 12/2/02 כאשר הפרה של צו האיסור תגרור כניסת צו ההריסה לתוקף מיידי.

ג. המערער לא השיג היתר בניה כדין עד למועד שנקבע וגם לא ביצע את ההריסה כפי שנצטווה, וביום 12/8/02 עדיין עמדו המבנים על תילם.

ד. ביום 20/12/02 או בסמוך לכך, נתגלה ע"י פקחים מטעם המשיבה, כי בוצעו באחריות המערער במקרקעין הנ"ל עבודות בניית אולם בגובה ממוצע של 8 מ', בשטח של 484 מ"ר והכולל בתוכו מבני משרדים בני 2 קומות .

ה. העבודות והשימושים הנ"ל בוצעו ללא היתר , תוך שימוש ללא אישור ו/או היתר בקרקע חקלאית ותוך הפרת צו ביהמ"ש בת"פ 922/01 הנ"ל.


ו. עוד נתגלה לפקחים מטעם המשיבה, ביום 20/9/03 או בסמוך לכך, כי בוצעו באחריות המערער במקרקעין הנ"ל עבודות בניית תוספת למבנה הנ"ל בשטח של 300 מ"ר הכולל קומת מרתף וקומת עמודים.

העבודות והשימושים הנ"ל בוצעו ללא היתר, תוך שימוש ללא אישור ו/או היתר בקרקע חקלאית ותוך הפרת צו ביהמ"ש בת"פ 922/02.

3. המערער הודה בפני בית המשפט קמא בכל העובדות שבכתב האישום המתוקן, בשני סייגים: האחד, באשר לגובה המבנה שבסעיף 2 (ד) שהינו, לטענת המערער, 5.5 מ' ועוד מטר אחד מעקה ולא 8 מ' כפי שנטען בכתב האישום, והשני, שטח הבניה של שני המבנים המצויינים בכתב האישום הינו 775 מ"ר ולא 784 מ"ר, כפי שנטען בכתב האישום.
ע"ס הודאתו, הרשיע בית משפט השלום את המערער בעבירות שיוחסו לו ואשר פורטו לעיל.

4. בעקבות הרשעה זו הטיל ביהמ"ש קמא על המערער את העונשים הבאים;

א. מאסר לתקופה של 20 חודשים מתוכם 6 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי כאשר התנאי הוא שהמערער לא יעבור במשך 3 שנים מיום גזר הדין על הוראות חוק התכנון והבניה ויורשע בהם בין בתקופת התנאי ובין לאחריו.

ב. הפעלת התחייבות שנחתמה ע"י המערער בת.פ. 922/01 ע"ס 6,000 ₪ ( או 60 ימי מאסר תמורתם).

ג. קנס בסך 85,000 ₪ ( או 8 חודשי מאסר תמורתם) כאשר הקנס ישולם ב-10 תשלומים.

ד. התחייבות כספית בסך 100,000 ₪ להימנע מלעבור תוך שלוש שנים עבירה על הסעיפים בהם הורשע.

ה. צו הריסה למבנים נשוא כתב האישום לביצוע תוך 30 יום. בנוסף נקבע כי צו ההפסקה שהוטל על המערער בת"פ 922/02 יעמוד בעינו. המועד לביצוע צו ההריסה שניתן במסגרת ת"פ 922/02 הוארך, לפנים משורת הדין, למשך 30 יום מיום מתן גזר הדין.

ו. צו איסור שימוש במבנים, כל עוד אין בידי המערער היתר כדין.


הטענות בערעור:

5. הערעור שבפנינו מכוון כנגד חומרת העונש, ובפרט, כנגד גובה הקנס שהוטל על המערער , עונש המאסר בפועל וכן צו ההריסה המיידי (בהודעת הערעור ביקש המערער לעכב את צו ההריסה לכחצי שנה).

באשר לגובה הקנס שהוטל עליו, טען המערער את הטענות הבאות;

5.1 לא נעשה כל שימוש ולא הופק כל רווח מעבירות הבניה אלא שנגרם למערער נזק כספי ניכר במימון הבניה.

במידה והבניה לא תוכשר הרי המערער יפסיד את כל הכסף שהשקיע.

מעבר לכך, ובמידה ובסופו של דבר הבניה תוכשר, הרי לאור העובדה כי המבנה הבלתי גמור עומד ללא שימוש מאז בנייתו ולאור ההוצאות בהקמתו, הפסד הוצאות המימון שהוציא המערער מגיעות כשלעצמן לעשרות אלפי שקלים.

ההפסד הכספי מהווה שיקול ענייני לביהמ"ש השוקל להטיל עונש ולגזור קנס בכדי לאיין את הכדאיות הכלכלית " שבביצוע העבירה ,ולטענתו, ביהמ"ש קמא לא התחשב בנתון זה עת הטיל את הקנס על המערער.

5.2 ביהמ"ש קמא החמיר עם המערער משום שבנה בשטח חקלאי ולא נתן את המשקל המתאים לעובדה כי המבנה הבלתי חוקי נמצא בשטח הסמוך לשטח המבונה של הכפר, ומבחינת ההשפעה על הסביבה, אין דין בניה בשטח חקלאי פתוח כדין בניה בצמוד לשטחים הבנויים ממילא.

5.3 ביהמ"ש קמא לא נתן משקל מתאים לבעיות התכנון והבניה במגזר הערבי הסובל ממצוקה חריפה של פער עצום בין צרכי המגזר למצב התכנוני הקיים.

בישוב זרזיר קיימים עשרות רבים של מבנים אשר קיימים לגביהם צווי הריסה שיפוטיים ומנהליים שהרשויות לא אוכפות אותן משום ההכרה בתנאים המיוחדים שבמקום.

5.4 ביהמ"ש לא נתן את המשקל המתאים לכך שהמערער הודה בעובדות כתב האישום וחסך מזמנו של ביהמ"ש.

6. לעניין עיכוב ביצוע צו ההריסה המיידי בפי המערער הטענות הבאות;


6.1 המערער טוען כי יש לעכב את ביצוע צו ההריסה על מנת ליתן לו אפשרות להכשיר את הבניה בכדי למנוע תוצאות קשות ובלתי צודקות.

6.2 התכנית החדשה שהוא הגיש לוועדה המקומית מעמידה סיכוי להכשיר את הבניה ומשום כך יש לדחות את ביצוע צו ההריסה.

6.3 עיכוב ביצוע צו ההריסה יאפשר מיצוי הליכים ויאפשר למצות את האפשרות להכשרת הבניה.

7. לעניין עונש המאסר טען המערער כי, העונש חורג מהותית מרמת הענישה המקובלת במקרים דומים.

לטענתו, נסיבות המקרה והעובדה כי פרנסתם של משפחות רבות תלויה במערער מחייבת קבלת תסקיר מטעם שירות המבחן בטרם מתן גזר דין.

8. בהשלמת הטיעונים בכתב, אשר הגיש חזר המערער על טענותיו בערעור והוסיף וטען כי יש להתחשב בעברו הנקי ובעובדה כי הוא מפרנס 11 נפשות. בנוסף, טען כי יש לקחת בחשבון את העובדה כי הוא בעל מוסך ומעסיק עשרות עובדים, ושליחתו למאסר בפועל תפגע בפרנסתם של עובדים אלו.


8.1 המערער ציין כנימוק לקולא את העובדה כי במסגרת התכנית שהגיש וכדי לכפר על חטאו, הוא הציע להפריש כארבעה מתוך שבעה דונם שבבעלותו , לצרכי ציבור ולהקמת פארק משחקים גדול שישרת את תושבי המקום.

טענות המשיבה:

9. המשיבה, מנגד, תומכת בפסק דינו של בית המשפט קמא ( ואף טוענת כי גובה הקנס מקל עם המערער) ומבקשת לדחות את הערעור. בין היתר, היא מעלה את הטענות הבאות;

9.1 מדובר במקרה חמור בו המערער ביודעין ומתוך הכרות עם הוראות חוק התכנון והבניה וחובתו להוצאת היתר בטרם הבניה, נטל לעצמו את הדין, הפר צו הריסה דחוי וצו שיפוטי האוסר להוסיף כל בניה.

9.2 המערער הוא בעל עבר פלילי בתחום עבירות התכנון והבניה ולחובתו הרשעה בעבירה של בניה ללא היתר ( ת"פ 579/98 שלום קריות ) וכן בניה על קרקע חקלאית ת"פ 922/01 ( ביהמ"ש שלום בבית שאן) .

9.3 אף במסגרת הליך הערעור ( נשוא פס"ד זה ) הפר המערער צווים של בית משפט זה בכך שלא כיבד את ההסכם שקיבל תוקף של החלטה ביום 1/2/05, על-פיו הוא התחייב להרוס את המבנה תוך 30 יום כאשר עד היום, וחרף חלוף שנה וחצי נוספות לא נהרס המבנה, דבר המהווה עבירה חדשה של הפרת צו שיפוטי.

9.4 לעניין המאסר בפועל, טוען ב"כ המשיבה כי אין להתערב במאסר שנגזר בבית משפט קמא, וכי אין להמיר את המאסר בעבודות שירות. לטענתו, לפי ההלכה, הרי במקרים בהם מבוצעת בניה רחבת היקף ועל קרקע חקלאית, מוצדק להטיל מאסר אפילו בעבירה הראשונה, קל וחומר שעה שבנייה רחבת היקף בקרקע חקלאית נעשית תוך הפרת צווים שיפוטיים. ב"כ המשיבה הפנה לפסיקה של בתי משפט השלום וגם בתי משפט מחוזים, שם הוטלו מאסרים בפועל בעבירות כגון אלה בהן הורשע המערער. כמו כן הוא הדגיש כי למערער עבר בעבירות התכנון והבניה, על כן לאור עברו ולאור חומרת מעשיו, אין להמיר את המאסר בעבודות שירות.

9.5 באשר למצב התכנוני, טוען ב"כ המשיבה כי חרף חלוף כשש וחצי שנים מתחילת הבניה וחלוף למעלה משנה וחצי ממועד הגשת ערעור זה, טרם אושרה תוכנית לשינוי היעוד, וקל וחומר טרם ניתן היתר למבנה.

התוכנית אותה הגיש המערער לפיה הוא ביקש לשנות את הייעוד מחקלאי למגורים ומסחר נדחתה ע"י הוועדה המחוזית. תוכנית חדשה אשר מבקשת לשנות את הייעוד למגורים ופארק, אף היא טרם הופקדה ומצויה בשלב שינויים והתנגדויות, והליכי התכנון בה אינם צפויים להסתיים אף בשנה זו.

מעבר לכך, וגם אם תאושר התוכנית הרי שהמבנה נשוא הערעור הינו מבנה תעשייתי רחב מימדים אשר נבנה ללא היתר וללא פיקוח הנדסי כדין, ואינו יכול לשמש למגורים מאחר וחסרות התכונות והתשתיות הנדרשות למגורים ואין בידי הועדה המקומית ליתן היתר בניה ושימוש למגורים בו.

9.6 בהתאם להלכת בית המשפט העליון, הרי שרק מקום בו קיים סיכוי כי המבנה יזכה להכשר תוך זמן קצר יאריך בית המשפט את המועד להריסה.

9.7 הקנס שהוטל בבית משפט קמא הינו מקל נוכח נסיבות המקרה. הימנעות מהטלת קנסות כבדים, יש בה בכדי לעודד את ביצוע העבירות ואין בה כדי לאיין את הכדאיות הכלכלית המצויה בבסיס ביצוע העבירה.


דיון והכרעה:

10. הערעור שבפנינו הוגש ביום 30/12/04 והדיון בו נדחה פעם אחר פעם, על מנת לאפשר למערער להשיג היתר בניה. להלן סקירה קצרה להשתלשלות הדברים ;

בדיון מתאריך 01/02/05 הגישו הצדדים הודעה בהסכמה ( א/1) לפיה התחייב המערער להרוס את המבנה נשוא כתב האישום תוך 30 יום, וערעורו ישמע לאחר ההריסה. בעקבות הודעה זו הדיון בערעור נדחה ליום 15/3/05 .

לאור טענות המערער בדבר הקושי בביצוע ההריסה, והטענה כי הייתה התקדמות בוועדה לתכנון ובניה אשר המליצה על שינוי היעוד והפקדת התוכנית, החליט בית משפט זה ביום 15/03/05 לתת למערער אורכה נוספת בת 60 יום לביצוע צו ההריסה.

בדיון מתאריך 31/05/05 שוב נעתרנו לבקשת ב"כ המערער ודחינו את שמיעת הערעור ( ליום 5/7/05) זאת לאור זימון המערער לוועדה המחוזית ליום 06/06/05.

בדיון מתאריך 05/07/05 התברר כי הוועדה לא אישרה את התוכנית אשר הוגשה ע"י המערער והוא הגיש תוכנית מתוקנת. למערער ניתנה אורכה נוספת.

בדיון מתאריך 29/11/05 ולאור טענות שהעלה המערער בין היתר בדבר הפרשת כארבעה דונם מתוך שבעה לצורכי ציבור ובדבר הגשת תכנית אשר הופקדה נדחה הדיון למועד אחר.

גם דיון שנקבע ליום 21/3/06 נדחה.

למערער ניתנו אין ספור הזדמנויות על מנת להביא לאישור תוכנית שבעקבותיה תוכשר הבניה, אך עד היום הוא לא הצליח לעשות כן.

11. נתתי את דעתי לחומרת מעשיו של המערער, ולכלל הנסיבות, בין אלה, נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של המערער, ושקלתי את כלל הטענות שהובאו בפנינו ע"י שני הצדדים, ובאתי למסקנה כי דינו של הערעור דחייה.

12. לעניין רמת הענישה ההולמת בעבירות על חוקי הבניה, התריע בית המשפט העליון לא אחת על הצורך להחמיר בענישה, בשל כך שעבירות הבניה ללא היתר נפוצות במקומותינו. הדברים אמורים במיוחד כאשר מצטרפת לבניה הבלתי חוקית גם הפרת צוים של בית המשפט.

ראה בעניין זה רע"פ 11097/99 סעדאללה טחאן נגד מדינת ישראל (פורסם בהוצאת נבו) שם קבע בית המשפט בזו הלשון:

"בית המשפט רואה בחומרה תופעה של הפרת צווים שיפוטיים ומינהליים בדיני התכנון והבניה וישנה חשיבות להבעת מסר עונשי מרתיע בעבירות של הפרת צווים שיפוטיים כדי להילחם בזלזול בצווי בית המשפט בכלל ובתחום התכנון והבניה בפרט".

באשר להארכת מועד לביצוע צו הריסה והשיקולים שצריכים להנחות את בית המשפט, בבואו להחליט בבקשות אלה, קבע בית המשפט העליון ברע"פ 4357/01 יעקב סבן נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "אונו" נו (3) 49, עמוד 59) את הדברים הבאים:

"... צו הריסה כי יבוצע יביא הביצוע לתוצאה שאינה הפיכה. מסקנה נדרשת מכאן היא כי נכון וראוי לפרש את החוק על דרך הענקת שיקול-דעת רחב ועמוק לבית-משפט, ולו כדי למנוע בנסיבות אלו ואחרות תוצאות קשות ובלתי צודקות. אם, למשל, יש סיכוי כי המבנה יזכה בהכשר תוך זמן קצר, מה צדק ומה טעם יש בפירוש המצמצם את סמכותו של בית-המשפט? וכי נאמר FIAT IUSTITIA, PEREAT MUNDUS
(ייעשה צדק וייחרב העולם)? או: DURA LEX - SED LEX )קשה הוא החוק, אך חוק הוא)? וכי נאמר, בלשוננו-שלנו: ייקוב הדין את ההר? מה טעם בכל אלה, אם נוכל לצרף את הטוב אל המועיל ונפרש את החוק על דרך ההרחבה? אכן, הנוהג עד-כה היה על דרך הפירוש המרחיב, ואנו לא נמצא לנו טעם טוב לסטות ממנו. "

עוד ציין ביהמ"ש בפסק דינו הנ"ל כי ביהמ"ש אמור ליתן אורכה לעבריין בניה אם ראה טעם לעשות כן וטעם פירושו טעם טוב.

13. מן הכלל אל הפרט, ולמקרה שבפנינו, המדובר במקרה החורג בחומרתו ממקרים רבים של בניה לא חוקית הבאים בפני בתי המשפט.


המדובר בבניה בקרקע שיעודה ע"פ התכנון באיזור הינו חקלאי.

אכן, צודק הסניגור בטענתו כי בישובי המגזר הערבי קיים פער בין התכנון לצורכי התושבים, הדבר ידוע, וצויין לא אחת הן ע"י בתי המשפט והן ע"י גורמים רשמיים אחרים, יחד עם זאת, אין בכך כדי להצדיק בנייה ללא היתר בקרקע חקלאית. חובתו של המערער לנקוט בהליכים של שינוי יעוד בקרקע והשגת רשיון בטרם יבצע את הבניה, ולא לבנות תחילה תוך הפרת החוק, ורק לאחר מכן לפעול לקבלת היתר בניה.

הבניה בה מדובר הינה בניה רחבת ידיים, ונועדה לשמש לעסקיו של המערער ולעשיית רווחים, בניגוד למקרים רבים של בניה, המיועדת למגורים ומתוך המצוקה החמורה של דיור במגזר הערבי.

התנהגות המערער, במשך 6 שנים, מאז שיצק את משטח הבטון בשטח של 484 מ"ר, מלמדת על כך שעל המערער אין מורא דין ואין מורא דיין. המערער אשר הועמד לדין סמוך לאחר יציקת אותו משטח בטון, ובין היתר, נאסר עליו לבצע בניה נוספת כלשהיא באותם מקרקעין, כל עוד ואין בידיו היתר לכך, בחר לעשות דין לעצמו, הקים על אותו משטח בנין רחב ממדים ואף הוסיף והקים מבנה נוסף לידו בשטח 300 מ"ר, שגם הוא נבנה ללא היתר.

חרף מעשיו אלה של המערער, בית המשפט קמא בא לקראתו ודחה ביצוע צווי ההריסה לפרקי זמן שונים, ע"מ לאפשר למערער להכשיר את הבניה ולקבל היתר לגביה, גם בית משפט זה הושיט יד למערער, אשר התחייב לבצע את צו ההריסה, אולם חרף האורכה שניתנה, הוא לא עשה כן.

ע"י הדחיות הרבות בשמיעת הערעור שרובן ככולן ניתנו ע"פ בקשת המערער, ועל סמך הצהרות שונות שלו בין אם להריסת המבנים ובין אם לשינוי יעוד, השיג המערער, הלכה למעשה, דחייה ואורכה נוספת להכשרת הבנייה של כשנתיים, אולם, ועל אף זאת, המערער לא השיג היתר וגם לא קיים את התחייבותו לבצע את צו ההריסה בעצמו.

מטרת הבניה הינה כאמור עסקית ועשיית רווחים.

למרות האמור, לא ניתן להמעיט מהעובדה שהמערער הסכים ומסכים לייעד חלק מירבי מהמקרקעין לטובת הציבור (ראה פרוטוקול הדיון לענין זה).

בהתחשב במכלול, אמנם העונשים שהושתו של המערער ע"י בית המשפט קמא, הנם מאוזנים, ראויים והולמים את כלל הנסיבות, למעט אופן ריצוי המאסר, בנסיבות המערער ועברו.

"במבוא להצעת חוק העונשין (תיקון מס' 25), תשמ"ו – 1986, בעמ' 76, בו עמדו מציעי החוק על מגמתו ומטרתו: נאמר בו, בין היתר, לאמור:

"ביסוד ההצעה עומדים בראש וראשונה הצורך לפעול, ככל האפשר, להקטנת הצפיפות בבתי הסוהר, וכן הגישה הדוגלת בהמרת עונש המאסר לתקופה קצרה בדרך ענישה שאינה לוקה במגרעותיו ההרסניות של המאסר. בהתאם לכך מוצע לקבוע בחוק את העיקרון שבית המשפט, בפסקו מאסר לתקופה קצרה, ישקול את האפשרות של ריצוי העונש בדרך ענישה תחליפית, בעיקר לגבי אנשים שאינם מעורים בחיי הפשע ושאין הכרח שישאו את מאסרם בדרך המקובלת, כלומר מאחורי סורג ובריח דוקא: הנחת ההצעה היא שיש אוכלוסית עבריינים שלגביה ניתן להשיג את מטרותיו העונשיות של המאסר בדרך מועילה יותר לחברה מחד גיסא, ומזיקה פחות לאותה אוכלוסיה מאידך גיסא. עם זאת מבחינה ענשית – עדיין נושאים הם בתיוג של היותם נדונים למאסר.

פקודת עבודת עונשין, שהיא הביטוי העכשוי להנחות שלעיל, ודרך הפעלתה, נבחנו בידי הועדה לדרכי ענישה ולטיפול בעברין, ומסקנת הועדה היתה שיש לשמר את העקרון, אך להפעילו במסגרת שונה".

דרך ענישה זו, שהותוותה בחוק העונשין (תיקון מס' 21) ולפניו בפקודת עבודת – עונשין, ראויה ורצויה היא בדרכי ענישה מתוקנות, שהגורם האינדיווידואלי מהווה בהן מרכיב עקרוני, ומטרתה למנוע את הצורך במאסרם בפועל של "אנשים שאינם מעורים בחיי הפשע ושאין הכרח שישאו את מאסרם בדרך המקובלת". המאסר בדרך של עבודת שרות ימנע, מחד, כל אותן השלכות מזיקות והרסניות המצויות במאסר מאחורי סורג ובריח, ומאידך, נשיאת העונש תהא באופן מועיל יותר לחברה (וראה ע"פ 1242/90 דנוך נ' מ"י וערעור שכנגד (2), בעמ' 322; וראה עוד הדיון בכנסת בקריאה הראשונה, השניה והשלישית של החוק (ד"כ 104 (תשמ"ו) 1669 ואילך; ד"כ 107 (תשמ"ז) 2541 ואילך)" (מ"י – ג'עפרי, פד"י מ"ז (1), שם, עמ' 426).

כאן, למרות החומרה ושעה שהתלבטנו לא מעט, יש בשל רקעו הנורמטיבי בדרך כלל של המערער ונסיבותיו האישיות, לקבוע כי עונש המאסר ירוצה – כפוף להמלצת הממונה וחוות דעתו בדרך של עבודות שרות.


אשר על כן, ובכפוף לאפשרות ריצוי עונש המאסר בפועל של 6 חודשים בעבודות שירות, כאמור לעיל, יש לדחות את הערעור.

האשם ח'טיב, שופט

כב' השופט יצחק כהן - אב"ד:

מסכים.

כב' השופטת אסתר הלמן:

מסכימה.

הוחלט, איפוא פה אחד כאמור בפסק דינו של כב' השופט האשם ח'טיב.

אנו קובעים התיק לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות וזאת ליום 21/11/06, שעה 9:30.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דק היתר בניה

  2. היתר בניה לול

  3. היתר בניה בגג

  4. היתר בניה חיפה

  5. היתר בניה חריש

  6. היתר בניה גדרה

  7. היתר בניה חריג

  8. היתר בניה אוהל

  9. היתר בניה חלון

  10. היתר בניה זמני

  11. בירור היתר בניה

  12. היתר בניה ישיבה

  13. היתר בניה דק עץ

  14. היתר בניה בעלות

  15. היתר בניה בחדרה

  16. אישור היתר בניה

  17. הארכת היתר בניה

  18. היתר בניה הרחבה

  19. איתור היתר בניה

  20. ארובה היתר בניה

  21. היתר בניה כבאות

  22. היתר בניה אריאל

  23. היתר בניה גלריה

  24. היתר בניה ארובה

  25. ביטול היתר בניה

  26. היתר בניה בטבריה

  27. היתר בניה בעפולה

  28. אי קבלת היתר בניה

  29. היתר בניה גנרטור

  30. היתר בניה בדיעבד

  31. היתר בניה הרצליה

  32. היתר בניה גרמושקה

  33. היתר בניה בית שמש

  34. היתר בניה גג פרטי

  35. היתר בניה גבעתיים

  36. היתר בניה באשקלון

  37. היתר בניה אישורים

  38. היתר בניה יזרעאלים

  39. דמי היתר בניה מנהל

  40. היתר בניה כיבוי אש

  41. היתר בניה גג משותף

  42. היתר בניה בכפר סבא

  43. היתר בניה כפר נופש

  44. היתר בניה התיישנות

  45. היתר בניה אבן יהודה

  46. היתר בניה אלפי מנשה

  47. היתר בניה אור עקיבא

  48. היתר בניה חלון נוסף

  49. התיישנות היתר בנייה

  50. היתר בניה דו משפחתי

  51. היתר בניה הוד השרון

  52. היתר בניה חיפה מערב

  53. היתר בניה חוף הכרמל

  54. היתר בניה גן אירועים

  55. היתר בניה בריכת שחיה

  56. היתר בניה היטל השבחה

  57. היטל השבחה היתר בניה

  58. דמי היתר בבניה רוויה

  59. היתר בניה ביתר עילית

  60. היתר בניה חדר מדרגות

  61. בקשה לשינוי היתר בניה

  62. היתר בניה הסכמת שכנים

  63. דחיית בקשה להיתר בניה

  64. היתר בניה להתקנת מזגן

  65. היתר בניה לגני אירועים

  66. היתר בניה אולם אירועים

  67. היתר בניה בניגוד לתקנות

  68. היתר בניה אולמות אירועים

  69. היתר בניה החזר היטל השבחה

  70. דחיית בקשה לקבלת היתר בניה

  71. בקשה לשינוי שם בעל היתר בניה

  72. היתר בניה בתחנה המרכזית החדשה

  73. ביטול היתר בניה שניתן שלא כדין

  74. ארכה להגשת בקשות מתוקנות לקבלת היתרי בנייה

  75. היטל השבחה בגין קבלת היתר בניה להקמת בית מגורים

  76. התניית היתר בניה באישור גורם חיצוני עומדת בניגוד לדין

  77. בקשה להיתר בנייה להכשרה בדיעבד של בנייה אשר בוצעה בבית

  78. המשמעות של העדר דרישת היטל השבחה במועד הנפקת היתר הבניה

  79. טענה כי היתר הבניה אינו חוקי שכן הבקשה אינה חתומה וללא הסכמת הדיירים

  80. היתר בניה להקמת ממגורות, מבנה שינוע גרעינים אנכי, דרך תפעולית וביתן שומר

  81. נסיבות בהן היתר בניה כבר הונפק, אולם עמד לפקוע רק עקב אי עמידה בלוחות הזמנים הקבועים בתקנות

  82. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון