איזון משאבים חלוקת רכוש

1. לפני בקשה למחיקת חלקים מכתב תביעה בשל חוסר סמכות בינלאומית (ולהלן: "הבקשה").
הבקשה הוגשה במסגרת תביעת המשיבה כנגד המבקש שכותרתה "חלוקת רכוש".


טענות הצדדים

2. בבקשה עותר המבקש לקבוע כי בית המשפט נעדר סמכות בינלאומית לדון בשני נכסי המקרקעין שנכללו בתביעה המצויים במדינת ניו ג'רזי בארצות הברית אשר אחד מהם רשום על שם הצדדים בחלקים שווים והאחר רשום על שם המבקש וגיס המשיבה. כפועל יוצא של קביעה זו הוא מבקש להורות על מחיקת הסעיפים המתייחסים לנכסי המקרקעין הנ"ל מתוך כתב התביעה.

המבקש תומך יתדותיו בהלכת 'מוזמביק' שנקלטה במשפט הישראלי והקובעת כי סמכות הדיון בנוגע למקרקעין נתונה לבית המשפט של המדינה בתחומה הם נמצאים, ומבקש ללמוד כי הסמכות לדון בנכסים בניו ג'רזי נתונה לערכאה המוסמכת בארה"ב ולא לבית המשפט הישראלי. לטענתו, שלילת הסמכות האמורה חלה לא רק בתביעות קנייניות הקשורות לקרקע, אלא בכל תביעה בה מעורבת קרקע הנמצאת במדינה זרה, כשבבסיס ההלכה עומד "עקרון האפקטיביות" לפיו בית המשפט בתחומו נמצאים הנכסים הוא שיכול להוציא צו אשר ניתן לאכיפה בצורה היעילה ביותר בנוגע אליהם.

בשולי הבקשה, מזכיר המבקש, כי אף בתביעת הגירושין שהגיש לבית הדין הרבני ביום 13.2.12 לא ביקש כי זה יכריע בנוגע לדירות בחו"ל. הוא לא פירט אותן כרכוש רגיל, אלא כתב כי "אין רכוש בארץ, ישנה דירה בארה"ב.." כשציון הדירות בארה"ב נעשה לטענתו רק כדי להעמיד בפני בית הדין את מלא התמונה.

3. בתגובה לבקשה העלתה המשיבה טענות מספר. ראשונה בהן היא כי המבקש עצמו הכיר בסמכות הערכאות בישראל באופן מפורש; בתביעת הגירושין והכרוך לה שהגיש ביום 13.3.12 לבית הדין הרבני בירושלים ביקש המבקש כי בית הדין "ידון ויפסוק... בענייני הרכוש של הצדדים". בבקשתו למחיקת אותה תביעה שוב ציין המבקש כי "מתבקש למחוק את תביעת הגירושין הכרוכה..." ומכאן שמדובר בהודאת בעל דין אשר המבקש מנוע כיום מלהתכחש לה.

על פי טענתה השניה של המשיבה, בסמכות בית המשפט לאזן את כלל נכסי בני הזוג בכל מקום שיהיו. לשון החוק היא "כלל נכסי בני הזוג" כאשר סעיף 5(א) מונה את הנכסים היוצאים מהאיזון ואינו מזכיר דבר בנוגע לנכסים בחו"ל. מכאן שאין הגבלה כזו וגם אין בכך הגיון, שכן האיזון מכוון להיות כולל.

שלישית, זכויות הצדדים בנכסים שבניו ג'רזי אינן זכויות שבמקרקעין. המבקש לא הביא הוכחה כלשהי לכך שהצדדים בעלי זכויות במקרקעין משום שהם לא. המדובר בזכויות שנרכשו במניות של תאגיד. על פי חוקי מדינת ניו ג'רזי, זכויות אלה אינן זהות לזכויות במקרקעין.

מעבר לכך, טוענת המשיבה כי לא העלה המבקש את הטענה בהזדמנות הראשונה. עם הגשת כתב הגנתו, לא צירף המבקש בקשה כזו העומדת לדיון עתה. על אף שבבקשה הוא עומד על כך שהזכיר את העניין בסעיף 27 לכתב הגנתו, הרי שעיון בסעיף מגלה כי אינו חולק על סמכותו של בית משפט זה לדון באיזון הנכסים בין בני הזוג משטענת המבקש בסעיף נוגעת לקביעת הזכויות הקנייניות בנכסים בחו"ל, ולא לאיזונן.

באשר להלכת מוזמביק, מוסיפה המשיבה כי זו אינה דנה כלל בענייננו, שכן אינה מתייחסת לאיזון משאבים בין בני זוג, אלא בפירוק שיתוף בין שותפים זרים במקרקעין. אף אם תחול, תהא המשמעות מניעה מלעתור לסעד של פירוק שיתוף אך לא של הצהרה על זכות לאיזון משאבים.

יתרה מזאת, בסיס הלכת מוזמביק הוא עקרון האפקטיביות. דווקא במקרה זה, יישום מבחן האפקטיביות מביא לתוצאה לפיה על בית המשפט הישראלי לדון בתיק מאחר ואין מניעה לאכוף את פסק הדין בניו ג'רזי, אין הגיון בפיצול הדיון בעניינם של הצדדים ולבית המשפט שם אין סמכות לדון בחלוקת רכוש הצדדים משאינם תושבי המדינה.


4. בתשובה לתגובה דחה המבקש את הטענה לפיה הסכים לדון בעניין הנכסים בחו"ל- בארץ. לשיטתו הוא החריג במפורש את הנכסים הנ"ל וכרך בתביעתו רק את המטלטלין.

כן הבהיר המבקש כי התביעה כאן היא לפירוק שיתוף ולא כטענת המשיבה, לאיזון משאבים. אף אם היה כך, אין בטענה לשנות מן העקרון השולל את סמכות בית המשפט לדון במקרקעין שחוצה לישראל.

לטענתו גם בטענת המשיבה לפיה הזכויות המדוברות אינן במקרקעין אין ממש; מתחילת ההליך היא מתייחסת אליהן כאל זכויות במקרקעין. הדרך בה בחרו הצדדים להיקשר בהסכם רכישה, שהיא נפוצה ושכיחה בארה"ב, היא בחירה טכנית שנעשתה לענייני מיסוי, ניהול הנכס וכד'. למעשה הטענה רק מחזקת את דברי המבקש, שכן הליך המכירה נעשה עתה יותר מסורבל וזר למערכת המשפט הישראלית.

אף לעניין השיהוי מגיב המבקש באמרו כי עניין הסמכות הועלה כבר בכתב ההגנה. יתרה מזאת, הטענה מכוונת להעדר סמכות עניינית ולא מקומית. בעוד שאת האחרונה יש להעלות בהזדמנות ראשונה, הרי שאת הראשונה ניתן להעלות לכל אורך ההליך ואף בערעור.

בסיום תשובתו, מביע המבקש תמיהה על החלוקה אותה ביקשה המשיבה ללמוד באשר לתחולת הלכת מוזמביק. לדבריו, המשיבה טענה בעלמא וללא שום אסמכתא כי ההלכה אינה חלה בנסיבות דנן.

דיון והכרעה

5. לאחר שעיינתי בכל טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה.

6. עיון בתביעת המבקשת מלמד כי הגם שהוכתרה על ידה באופן הכולל "חלוקת רכוש" עניינה למעשה איזון משאבים.
כך עותרת המשיבה לסעד בסעיף 26.2 לכתב התביעה: "להצהיר שהתובעת זכאית מכלל הרכוש של בני הזוג וחלוקת הרכוש בחלקים שווים בין הצדדים ואיזונו בין הצדדים"
ובסעיף 26.8: "לאזן את נכסי בני הזוג".

בסעיף 23 לכתב ההגנה טוען הנתבע בעצמו כי: הנתבע אינו חולק כי הנכסים המשותפים והנכסים אשר נצברו במהלך הנישואין, יאוזנו בין הצדדים".

7. מכל מקום חל על הצדדים חוק יחסי ממון התשל"ג-1973 אשר קובע בסעיף 5 את הזכות "לאיזון משאבים", ובסעיף 6 את דרכי מימושה.

מקבלת אני את טענת המשיבה לפיה לא החריג המחוקק את מסת הנכסים שיכנסו לאיזון בנכסים המצויים בישראל בלבד, וכי בתיבת המילים "כלל הנכסים" שבסעיף התכוון המחוקק לכלול באיזון הנכסים את כלל הזכויות, הרכוש והנכסים שצברו הצדדים בתקופת הנישואין, בין היתר גם אלה המצויים בחו"ל.

8. השאלה לדיון הינה האם הלכת מוזמביק, כפי שנקלטה במשפט הישראלי, מחריגה הכללת נכסי מקרקעין שמעבר לים במסת הנכסים בתובענה לאיזון משאבים.
דומני כי יש להשיב על שאלה זו בשלילה.

9. הפסיקה בישראל הכירה בהלכת "מוזמביק" (British South Africa Co. v. Compania de Mozambique (1983) A.C. 602) המכירה ב"עקרון האפקטיביות", היינו, שרק בית המשפט שבתחומו מצויים נכסי המקרקעין מוסמך (ויכול) להורות בדבר הנכסים. שכן, יש "מקום לחשש שהמדינה הזרה שבה מצויים המקרקעין תסרב להכיר ולאכוף את פסק הדין של הפורום, בראותה בדיון במקרקעיה התערבות שאין לה מקום" (ע"א 490/88 בסיליום – המוטראן הקופטי של הכסא הקדוש של ירושלים והמזרח הקרוב נ' עדילה ואח', פ"ד מד(4) 397.
מכאן הכירה מדינת ישראל, כי אין לה סמכות לתת הוראות כלשהן לביצוע הקשורות למקרקעין הנמצאים מעבר לים.

בהקשר לכך יצויין, כי בפסק דין אנגלי מאוחר יותר (בעניןHepersides Hotils v. Muftizade (1978) 2 All E.r. 1168 (H.L.)) נקבע כי שלילת הסמכות תחול לא רק בתביעות קנייניות גרידא בקשר לקרקע, אלא, בכל תביעה שמעורבת בה קרקע במדינה זרה (ע"א 490/88 הנ"ל, בעמ' 403, בג"צ 8754/00 רון נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד נו(2) 625, 645; ע"א 2846/03 ריצ'ארד ב' אלדרמן עו"ד נ' דן ארליך, תק-על 2004(4) 2027, 2030).
אך בסופו של דבר נחקק באנגליה חוק המגביל את הלכת מוזמביק לתביעות שנושאן העיקרי הוא בעלות או החזקה במקרקעין הזרים. עם זאת, בארה"ב הלכת מוזמביק עדיין תקפה (מיכאיל קרייני, השפעת הליך ברירת הדין על סמכות השיפוט הבינלאומית (2002), 74).

10. הנה כי כן, הרציונאל העומד מאחרי המגבלה לדון במקרקעין שבמדינה זרה מקורו למניעת מצב של העדר אפקטיביות בביצוע פסה"ד.

11. עניינה של תובענה אובליגטורית לאיזון משאבים אינו בבעלות בנכס ספציפי. בגדרה ממילא לא יתבקשו ולא ינתנו סעדים אופרטיביים בנוגע לרישום הנכס בחו"ל, העברת הבעלות וכו', וכל עניינה בשומת מסת הנכסים הכוללת ועריכת איזון בין הצדדים. מכאן, שבמסגרתה ינתנו צווים אישיים לביצוע איזון כנגד הצדדים אשר אין מניעה לתיתם על אף שמדובר במקרקעין במדינה זרה. שהרי, וכפי שיובהר להלן, גם לפי כלל המשפט הבינלאומי הפרטי שעה שמדובר בציווי אישי ההסתכלות שונה מאשר כשמדובר בציווי שאיננו מוטל אישית על צד להליך כי אם מעורב בו צד ג', רשות או אירגון של מדינה אחרת. על כן סבורני כי בתובענה לאיזון משאבים החשש להעדר אפקטיביות של פסק הדין אינו קיים.

12. במקרה דנן אף שאלת הבעלות בזכויות בנכסים האמורים על פניו כלל אינה במחלוקת. הדירה האחת רשומה בבעלות שני הצדדים והשניה רשומה ע"ש הנתבע וגיסה של המשיבה וגם בקשר אליה אין המבקש כופר בזכות המשיבה אלא טוען בסעיף 27 לכתב הגנתו: "בעת איזון המשאבים בין הצדדים יש לקחת בחשבון את העובדה כי הדירה הנ"ל נרכשה בסיוע הלוואה שנתנו הורי הנתבע (המבקש – א.ב.ד) לצדדים, בסך של 135,000 $ שהיוו את מלוא התמורה של הנכס".
עולה מהאמור כי הנתבע מסכים כי גם דירה זו הינה חלק ממסת הנכסים לאיזון שידונו בתביעת המשיבה, בכללה תידון ממילא גם ההלואה הנטענת.

13. כמו כן, לטענת המשיבה, אשר טרם נתבררה, כלל אין מדובר בזכויות בעלות במקרקעין אלא בזכויות במניות בלבד. לאור טענה זו הזכויות בנכסים האמורים הן זכויות במטלטלין ולא במקרקעין בעוד אשר הלכת מוזמביק חלה בעקרון על זכויות במקרקעין שבמדינה אחרת.

ודוק. שאלת האפקטיביות של פסק דין במדינה אחת באשר לזכויות במטלטלין כשהמטלטלין מצויים במדינה אחרת שונה תכלית השינוי מאשר זכויות במקרקעין במדינה אחרת, שכן ברגיל ציווי הניתן בפסק הדין בהקשר למקרקעין מעורב בו צד ג' והוא מצריך פעולה של רשות או אירגון רשמי על מנת לממשו. ואילו באשר לציווי הנוגע לזכויות במטלטלין די בציווי אישי המוטל על צד להליך. כאמור לעיל, משמדובר בציווי אישי החשש להעדר אפקטיביות שהינו הרציונאל לקיום הלכת מוזמביק כלל אינו קיים.

ואכן, בענייננו אין חולק בין הצדדים כי לבית המשפט סמכות בינלאומית לדון בזכויות במטלטלין שמעבר לים, וכך גם אין המבקש חולק על סמכות בית המשפט לדון למשל בזכויות הצדדים בחשבונות בנק בארה"ב במסגרת התביעה דנן.

14. לאור האמור אני קובעת כי אין בהלכת מוזמביק כדי לפגוע בסמכות בית המשפט לדון במסגרת התביעה לאיזון משאבים גם בנכסי המקרקעין האמורים שבניו ג'רזי.

15. נוכח המסקנה אליה הגעתי מתייתר הצורך לדון ביתר טענות המשיבה הנוגעות להסכמת המבקש לדון ברכוש בחו"ל במסגרת תביעת הגירושין ובשיהוי העלאת הטענה.

16. מכאן, דין הבקשה להדחות.
המבקש ישא בהוצאות המשיבה בסך של 2,500 ₪.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. איזון משאבים עסק

  2. איזון משאבים ירושה

  3. איזון משאבים כתובה

  4. איזון משאבים חובות

  5. איזון משאבים אקטואר

  6. איזון משאבים מוניטין

  7. איזון משאבים קרן פנסיה

  8. התיישנות איזון משאבים

  9. איזון משאבים קופות גמל

  10. איזון משאבים לא שוויוני

  11. איזון משאבים חלוקת רכוש

  12. איזון משאבים כספי ירושה

  13. איזון משאבים דירת מגורים

  14. איזון משאבים חזקת השיתוף

  15. איזון משאבים הלכת השיתוף

  16. איזון משאבים לפני גירושין

  17. חזקת השיתוף איזון משאבים

  18. איזון משאבים ידועים בציבור

  19. איזון משאבים בבית הדין הרבני

  20. איזון משאבים זכויות סוציאליות

  21. איזון משאבים בין בני זוג מוסלמים

  22. היום הקובע לאיזון המשאבים בין הצדדים יהיה יום גירושיהם

  23. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון