איזון משאבים מוניטין


א. זו בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית-המשפט המחוזי בחיפה (כבוד סגן הנשיא השופט י' יעקבי-שווילי, מיום 13.5.2004), שדחה ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט לענייני משפחה בחיפה (כבוד סגנית הנשיא השופטת צ' קינן, מיום 22.12.2003), ועניינה השאלה אם מוניטין אישי של בן-זוג הוא נכס בר-חלוקה האמור להיכלל במסגרת איזון משאבים בין בני-הזוג.

ב. אכן, סוגיה זו יש בה עניין במובן המשפטי, וייתכן שיכלה לבוא במובן זה בגדרם של מבחני בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ [1], שהיא נר לרגלי בית-משפט זה בהידרשו לבקשות ערעור הבאות לפניו כגלגול שלישי של התיק. זאת משום החשיבות הציבורית-משפטית שבה. דא עקא, חוששני שהתשתית העובדתית שעל יסודה באה הבקשה בתיק זה לבית-המשפט לענייני משפחה ולפני בית-המשפט המחוזי אין בה כדי להקים בסיס ראוי לדיון בשאלה המשפטית. טענת המבקש מופנית כלפי המשיבה באשר לתארים שקיבלה בכלכלה ובמשפטים ולפוטנציאל שלה כבעלת יכולת להניב הכנסות, ואלה – לשיטת המבקש – מולידים מוניטין שיבוא בחשבון איזון הנכסים כשם שבאות בחשבון זה הכנסותיו של המבקש. עיינתי בפסקי-הדין בשתי הערכאות ובטענות, ולא מצאתי כי מה שפיתחה המשיבה במהלך החיים המשותפים יוצר בסיס לטענת מוניטין. המשיבה אמנם למדה, קיבלה תארים אקדמיים והחלה זה לא כבר לעבוד כעורכת-דין, אך מכאן ועד הגדרת כל אלה כמוניטין שניתן לראותו כנכס וכפוטנציאל להכנסה אף אם טרם בא למימוש בתקופת הנישואין, רחוקה הדרך. כיוון שזו התשתית העובדתית, אין תיק זה, בכל הכבוד, מתאים אפוא לדיון ערעורי ולהכרעה בשאלה הנכבדה שעורר המבקש. מקובלת עליי בעניין זה מסקנתן של שתי הערכאות שקדמו, וסבורני כי לא הצטברה במקרה דנן "המסה הקריטית" הנחוצה כדי להצביע על מוניטין שנוצר. בהיקש אזכיר כי כבר צוין משכבר הימים בעניין פסקי-דין הצהרתיים כי אלה לא יינתנו בשאלות בעלות אופי אקדמי, אלא על התובע להראות את התועלת שתצמח לו מקבלת הסעד (ראו: י' זוסמן סדרי הדין האזרחי [8], סעיף 454 בעמ' 562; א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי [9], בעמ' 388; ע"א 282/59 היועץ המשפטי נ' סימון [2], בעמ' 1388 (הנשיא אולשן); ע"א 539/78 לואל נ' לויס [3], בעמ' 294). לענייננו, לא הוצבע על בסיס עובדתי שלפיו גם אם תוכרע השאלה המשפטית בחיוב, קרי מוניטין אישי יוכר כנכס בר-חלוקה, ישנו במקרה דנן מוניטין הנכנס לגדר זה. די בכך כדי שלא להיעתר לבקשה.



ג. (1) מעבר לצורך אזכיר כי במחלוקת המשפטית שנפלה בין שתי הערכאות שדנו בתיק דעתי, על פני הדברים ובלא קביעת מסמרות לעת הזאת, נוטה לדעת סגן הנשיא המלומד בבית-המשפט המחוזי.

(2) אמנם, סגנית הנשיא המלומדת בבית-המשפט לענייני משפחה סקרה את טיבו של מוניטין בדין הישראלי והמשווה, על גילוייו השונים כנכס – בעסק, במוצר ובאדם – ועל הדרך להעריכם. אך באשר להיותו של נכס מוניטין כבר-איזון סברה היא כי אין יכולת לממשו מטעמים של קושי מעשי ומטעמי צדק הכרוכים ביחס שבין מוניטין אישי לנכסים פיזיים בעת חלוקה.

(3) לעומתה סבר סגן הנשיא המלומד בבית-המשפט המחוזי, בחינת הרהורים כהגדרתו המשקפים את עמדתו הבסיסית, כי הקושי למוד ולכמת מוניטין אישי אינו טעם מספיק כדי להוציאו מכלל השיתוף, והוא הדגים באישה המאפשרת לבעלה ללמוד ולהשקיע בעבודתו, והוא רוכש לו מעמד מקצועי איתן, ויש מקום להביא זאת במסגרת איזון המשאבים. אכן, הקושי הוא כשמדובר בעצמאים, אך ניתן לדעת סגן הנשיא לחשוב על דרכים לקביעת ערכו של המוניטין הזה, אלא שהמקרה דנן אינו המתאים לכך.

(4) אף אני, בכל הכבוד, סבור – ככיוון חשיבה ראוי – כי עם כל הקושי המעשי שבדבר ניתן מוניטין אישי שרכש לו אדם במהלך הנישואין להערכה במקרים המתאימים. בעולם דהאידנא נקל לחשוב על בעלי מקצועות שונים ששמם יצא לפניהם בחוגי המקצוע ובקרב לקוחות, ולעתים מעבר להם, כי ניתן להביא לאומדן כלכלי של פוטנציאל זה שלהם. זאת, גם אם אין מדובר ב"פתרון מחשב" אלא באומדנה, כדברי סגן הנשיא המלומד בהקשר של סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 למשל, שעניינו איזון לאו דווקא לפי יחס של מחצה על מחצה. איזון כזה מאפשר גמישות לכיוונים שונים, והוא טעון חשיבה יצירתית. אין – בכל הכבוד – צורך להגיע לעניין זה לאמירה שמתן חלק במוניטין יצדיק אולי כי "על בעל המוניטין להעמיד עצמו וכישוריו למכירה למרבה במחיר ולהשתעבד לו...", כדברי כבוד השופט ג' קלינג בת"א (ת"א) 257/90 גוזנר נ' גוזנר (להלן – עניין גוזנר [6]), בעמ' 407 שציטטה סגנית הנשיא המלומדת (פסק-הדין בערעור שנדחה על תיק זה – ע"א 3394/97 גוזנר נ' גוזנר [4] – לא נדרש לשאלה זו).

אוסיף כי יש בתפיסה שניסיתי לתאר לעיל משום הגינות והרמוניה שיש לשאוף אליהן כחלק מיסודות הצדק שעליהם – בין השאר – מושתתת מדינת ישראל לפי ההכרזה על הקמת מדינת ישראל [11].

(5) (א) מוניטין מוכר כמובן במשפט הישראלי, כפי שציינה סגנית הנשיא המלומדת, ראו גם סעיף 88 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] וסעיפים 6 ו-7 לחוק לתיקון דיני הקנין הרוחני (התאמה להוראות הסכם הטריפס), תש"ס-1999. ציין בית-משפט זה בתיק שעסק במס הכנסה (ע"א 5321/98 אינווסט אימפקס בע"מ נ' פקיד שומה תל-אביב 1 [5], בפסק-דין מפורט מפי כבוד השופט ריבלין), את הקושי שבהגדרת מוניטין. פסק-הדין השיב בחיוב על השאלה אם ניתן להעביר, או למכור, לפלוני (לאדם או עסק) אותו מוניטין שאינו גלום בעסק, "...כי אם בתכונותיו האישיות של בעל העסק". לעניין זה נאמר כי "אכן, לעתים, שביעות רצונם של הלקוחות, ובעקבות זאת נטייתם לשוב לבית העסק, היא פועל יוצא של היחס האישי (personal interaction) שמעניק להם בעל העסק. מצב דברים שכזה מצוי לרוב אצל בעלי משלח-יד מסוימים המקיימים יחסי אמון מיוחדים עם לקוחותיהם, כגון עורכי-דין, רואי-חשבון ורופאים. ברי כי עצם היחס האישי אינו ניתן להעברה... ואולם... מוניטין זה עשוי להיות פרי תכונותיו האישיות של בעל העסק, אך בד בבד גם מוניטין שניתן להעברה ולמכירה... מי שרוכש את תיקי הלקוחות רוכש לעצמו את הזכות להציג עצמו בפני הלקוחות; הוא רוכש את ההזדמנות לזכות בנאמנותם. לעתים הוא רוכש גם את הזכות להציג עצמו כ'יורשו' וממשיכו של בעל העסק המוכר..." (בעמ' 250). להלן נדרש בית-המשפט להערכת המוניטין, ולאחר ניתוח הקשיים שבכך הוא מנחה באשר לשיטה שיש לילך בה בהערכת מוניטין עסקי, דבר החורג מענייננו כאן, והזכרתיו אך כדי לומר כי החישוב אפשרי גם בהקשר של המוניטין האישי (ואין לכאורה הבדל עיוני – לדעתי – בין הקשר זה להקשר עסקי אחר). באותו פסק-דין מזכיר בית-המשפט גם את הקושי שנתקלו בו בתי-משפט בארצות-הברית בנושא מוניטין אישי במסגרת חלוקת רכוש בין בני-זוג כבענייננו.

(ב) ואכן, גם בתי-המשפט האמריקניים מתלבטים בסוגיית המוניטין האישי וסיווגו, למשל המחברת A. Brokars Kelly נדרשת במאמרה “Sharing a Piece of the Future Post-Divorce: Toward a More Equitable Distribution of Professional Goodwill” [10] – לשאלה כיצד להכליל באיזון גם מוניטין "אישי", ולשיטתה, בתי-המשפט בארצות-הברית כללו נושא זה במסגרת "המוניטין הקלאסי", בעוד שיש מקום ליתן לכך מקום מובהק וחדש. בעיניה, המוניטין (goodwill) הקלאסי עניינו, ממקורותיו במשפט האנגלי והאמריקני של המאה הי"ט, נכס הקשור לישות הארגונית העסקית, בעוד היא עצמה תומכת בהגדרה של "מוניטין אישי" שאינו קשור בהכרח למארג עסקי, למשל סגולותיו של רופא מנתח קשורות לו עצמו, ליחיד ולא לעסק.

(ג) לדעתי עולה מכל אלה כי האתגר בנושא דנן הוא כפול רובד: תחילה הגישה העקרונית ואחר כך תרגומה הלכה למעשה לשיטת חישוב הוגנת, ואלה טעונים כאמור חשיבה נוספת, שהדעת נותנת כי שעתה תבוא.

(6) אגב אורחא אציין כי המונח מוניטין, שראשיתו מטבע (לשון רבים של מוניטה) של מלך (ראו למשל י' גור מילון עברי), היה בהתפתחות לשונית למונח שעניינו "שם טוב, פרסום לתהילה או לשררה" (שם). מדרש רבה, בראשית, פרשה לט [א] משלב בין השניים בהביאו ארבע דמויות שזכו לשם על-פי המקרא, ולכל אחת מהן היה מטבע שמשני צדיו צורות אופייניות שונות. נאמר שם: "ארבעה הם שיצאו להם מוניטין בעולם, אברהם 'ואעשך לגוי גדול', בראשית י"ב ב', יצאו לו מוניטין [מטבע – א' ר'] ומהו מוניטין שלו, זקן וזקנה מכאן, בחור ובתולה מכאן; יהושע 'ויהי ה' את יהושע ויהי שמעו בכל הארץ' (יהושע ו' כ"ז), יצא לו מוניטין בעולם". וכך גם לגבי דוד ומרדכי, שיצאו שמם ושמעם והיה להם מוניטין, שם ומטבע שירדו כרוכים. הדברים מופיעים במקומות שונים בהשאלה לשם טוב, אך גם כנכס בעל ערך כלכלי (ראו שו"ת חדוות יעקב לר' יעקב עדס, ירושלים, המאה הכ', אה"ע, לז [ב] (ראו פסק-הדין ער/שכ"א/64 גולד נ' גולד [7]). אולי לשם המחשה ראוי להביא מדברי הרב שמואל ווזנר, בעל שו"ת שבט הלוי, בתשובה מתשנ"ז (ח"י, רעה [ג]), הכותב: "ומעשים בכל יום בבתי דינים פה, שמלבד כל הפסדים ורווחים, לוקחים בחשבון המוניטין, דהינו מה שהראשון [מי שמכר זכויותיו – א' ר'] זכה על ידי שמו הטוב" (ההדגשה שלי – א' ר').

(7)כתום כתיבת הדברים עיינתי בעבודת הדוקטור של ד"ר ש' ליפשיץ הסדרה חוזית של יחסים זוגיים במשפט האזרחי [12], ובה מציין המחבר (בעמ' 535) – תוך הבעת ביקורת – כי כיום אין "נכסי קריירה" (ביטוי שאינו חביב עליי) כמו "מוניטין אישי" נחשבים בישראל כנכס בר-חלוקה, והוא מזכיר בין השאר את פסק-הדין הנזכר בעניין גוזנר [6]. הוא רואה במצב משפטי זה לגיטימציה להתנגדות לגירושין ממניעים כלכליים. להלן (בעמ' 561) מציע המחבר פתרונות באשר ל"נכסי העתיד" (שלגביהם דרושה לשיטתו רפורמה במשפטנו), בקירוב לכאורה להצעתו של סגן הנשיא יעקבי-שווילי הנזכרת לעיל בהקשר לחוק יחסי ממון בין בני זוג. כאמור, אף גישתי קרובה לצורך במתן ביטוי ראוי ל"נכסי עתיד".

ד. במישור העיוני אפוא יש לדידי לכאורה למי שיבקש לראות בשם מקצועי טוב – למשל – כמוניטין בעל ערך כלכלי על מה שיסמוך. קשה לדעתי לאבחן ולומר כי ייגרע מקומו של המוניטין בהקשר של איזון המשאבים אף שהדברים עודם טעונים ליבון במקרה הראוי.

ה. דא עקא, נוכח האמור לעיל באשר לתיק דנן אין בידי להיעתר לבקשה הנוכחית.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. איזון משאבים עסק

  2. איזון משאבים ירושה

  3. איזון משאבים כתובה

  4. איזון משאבים חובות

  5. איזון משאבים אקטואר

  6. איזון משאבים מוניטין

  7. איזון משאבים קרן פנסיה

  8. התיישנות איזון משאבים

  9. איזון משאבים קופות גמל

  10. איזון משאבים לא שוויוני

  11. איזון משאבים חלוקת רכוש

  12. איזון משאבים כספי ירושה

  13. איזון משאבים דירת מגורים

  14. איזון משאבים חזקת השיתוף

  15. איזון משאבים הלכת השיתוף

  16. איזון משאבים לפני גירושין

  17. חזקת השיתוף איזון משאבים

  18. איזון משאבים ידועים בציבור

  19. איזון משאבים בבית הדין הרבני

  20. איזון משאבים זכויות סוציאליות

  21. איזון משאבים בין בני זוג מוסלמים

  22. היום הקובע לאיזון המשאבים בין הצדדים יהיה יום גירושיהם

  23. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון