איזון משאבים קופות גמל

בפניי תביעה לפירוק שיתוף ואיזון משאבים שהגישה X ( להלן: "התובעת") כנגד בעלה X (להלן: "הנתבע").

רקע עובדתי

  1. הצדדים נישאו בשנת 2006.
  2. ביום 04.08.2006 לקחו הצדדים הלוואה בסך של 50,000 ₪ מבנק פועלי אגודת ישראל (להלן: "ההלוואה מבנק פאג"י") ההלוואה נלקחה על שם הנתבע, בעוד התובעת חתומה כערבה.
  3. ביום 28.01.2010 לקח הנתבע הלוואה בסך 65,000 ₪ מחברת הראל ביטוח ופיננסים- הראל גמל בע"מ (להלן: "ההלוואה מחברת הראל") .
  4. ביום 08.12.10, הגישה התובעת התובענה לפירוק שיתוף ואיזון משאבים. בד בבד, הגישה התובעת גם בקשות לעיקולים ולצו האוסר ביצוע דיספוזיציה. בו ביום נעתרתי לבקשה לעיקולים, במעמד צד אחד, תוך קביעה כי העיקולים יעשו ברישום בלבד ועל מחצית מן הזכויות, בכפוף לזכויות הניתנות לעיקול על פי חוק. משלא שוכנעתי כי יש ליתן צו נוסף לאיסור דיספוזיציה, דחיתי את הבקשה.
  5. כתב ההגנה הוגש ביום 20.02.11. ביום 03.03.11 הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם הנתבע. תצהיר עדות ראשית מטעם התובעת לא הוגש בתיק זה אלא בתיק המזונות, תמ"ש 12169-04-10, ביום 06.03.11.
  6. ביום 08.03.11 קיימתי קד"מ בתובענה זו, הפרוטוקול מצוי בתמ"ש 12169-04-10, במהלך הדיון הגיעו הצדדים לידי הסכמה כי המחלוקת העיקרית בין הצדדים, וככל הנראה היחידה, הינה בגין הקרקע באשקלון בלבד, כפי שיורחב בהמשך. קרקע אשר נרכשה ככל הנראה בשנת 2009 על ידי הנתבע, בזמן נישואי הצדדים.
  7. לאור המחלוקת בין הצדדים בגין הקרקע באשקלון, ניתן צו לרשות מיסוי המקרקעין להמציא את המסמכים המצויים בידיה בגין קרקע זו.
  8. ביום 25.01.12 קיימתי קד"מ נוסף, בה חזרה ב"כ התובעת על ההסכמה כי המחלוקת היא בגין הקרקע בלבד. לאור האמור קבעתי במעמד הדיון כי הצדדים יגישו הודעתם באשר להמשך קיום ההליך עד ליום 01.03.12.
  9. ביום 08.02.12 התקבלה הודעת לשכת רישום המקרקעין ברחובות כי לא נמצאו כל רישומים לזכותו של הנתבע.
  10. ביום 24.04.12 הודיעה התובעת לבית המשפט כי קיבלה את המסמכים הנדרשים מרשות מיסוי המקרקעין וצירפה המסמך להודעה. עוד באותו היום, ניתנה החלטה כי המסמך שהוגש אינו קריא כלל. יודגש כי המסמך לא הוגש פעם נוספת.
  11. לאחר ארכות רבות שנצרכו להשגת המסמכים מרשות מיסוי המקרקעין, לאור בקשת הצדדים, ניתן צו להגשת סיכומים.
  12. ביום 10.06.12 הוגשו סיכומי התובעת, יצוין כי לסיכומים לא צורפו תימוכין לטענותיה. ביום 12.09.12, לאחר מתן ארכה, הוגשו סיכומי הנתבע.



טענות התובעת
13. בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג – 1973 יש להורות על איזון משאבים על כלל נכסי הצדדים, לרבות על זכויות עתידיות.
14. לתובעת נודע לאחרונה כי לנתבע ישנו רכוש רב על שמו, רכוש אשר הנתבע הסתיר ממנה בזמן נישואיהם.
15. הזכויות להן התובעת טוענת, כפי שאף הרחיבה בסיכומיה, הם כלהלן:
א. מניות בחברות :
i. .... בע"מ - ח.פ. .....
ii. .... בע"מ – ח.פ. ..... – לטענת התובעת לחברה זו יש פיקדונות בסך 500,000 ₪.
ב. קופות גמל וקרנות השתלמות:
i. דש קופות גמל- 19,413 ₪ .
ii. גמל פסגות כנרת כללי – 2,000 ₪ .
iii. מגדל פלטינום קרה"ש שכיר – 26,548 ₪ .
iv. מגדל פלטינום קרה"ש עצמאי – 24,567 ₪ .
v. הראל גמל – 141,040 ₪ .
vi. מנורה מבטחים – 1,488 ₪.
vii. הדס מרכנתיל ארזים – 4,840 ₪ .
viii. חב' אינפינטי השתלמות- טרם התקבל מידע.
ג. חשבונות בנקים
ד. מגרש ב.... באשקלון - מגרש ... גוש ...חלקה ... וגוש ... חלקה ..., שנרכש ביום 16.06.2009.
ה. רכב ..... שנת יצור 2004 מ.ר. ....
ו. פיצויים ממנהלת סלע.
ז. עתודה כלכלית- הנתבע למד משפטים בזמן נישואי הצדדים וצבר ידע וכישורים אשר הוא עתיד ליישם לצורך השתכרותו העתידית והמוניטין שירכוש, במשך תקופת הלימודים התובעת היא שפרנסה את המשפחה.
16. לעניין החובות המשותפים טענה התובעת כי לעניין ההלוואה מבנק פאג"י בסך 50,000 ₪, ההלוואה לא נלקחה לצורכי החיים המשותפים, אלא לצורכי הנתבע. התובעת אינה מודעת לשם מה נלקחה הלוואה אלא רק שהוחתמה כערבה, הנתבע הוא הנהנה היחידי מן ההלוואה. טענת הנתבע כאילו ההלוואה מבנק פאג"י באה לממן את צורכי החתונה ותחילת החיים המשותפים אינה נכונה שכן הוריה נתנו לצדדים את כסף לצורך מימון החתונה. לתמיכה בטענה זו, הביאה התובעת תצהיר מטעם אביה.
17. באשר להלוואה מחברת הביטוח הראל בסך 64,000 ₪ היא אינה יודעת על ההלוואה דבר והנתבע לא פירט בכתב הגנתו פרטי ההלוואה וסכומה. לפיכך, אין מדובר בחובות משותפים ואין לחייב את הנתבעת בגינם.

טענות הנתבע
18. נישואי הצדדים לא ארכו זמן רב, בעת תחילת הקרע והגשת התובענות היו הצדדים נשואים פחות מ- 4 שנים.
19. הנתבע הינו נכה צה"ל, 20% נכות צמיתים, כתוצאה מתאונת אימונים שעבר הנתבע בשנת 1991. בשל נכותו זו, קיבל הנתבע גמלה ותמיכה ממשרד הביטחון.
20. לעניין הנכסים טען הנתבע כדלקמן:
א. מניות בחברות :
i. .... בע"מ - ח.פ. .....- התאגדה ב-29.05.2003, אינה פעילה החל מינואר 2006. לחברה קיים חוב של למעלה מ- 4,500,000 ₪ בגין פסילת ספרים. הנתבע הביא אישור רו"ח והודעת רשות המיסים כי החברה אינה פעילה וכי קיימים הליכים בגין חוב לרשות המיסים.
ii. .... בע"מ – ח.פ. .... – החברה התאגדה ב-11.11.2002, טרם נישואי הצדדים. עד שנת 2005 מקום מושבה של החברה היה במחסום ארז, עקב ההתנתקות הועברה ה.... ל..... באשקלון. החברה שבעבר שגשגה, נמצאת היום בקשיים כלכליים, לתמיכה בטענותיו המציא הנתבע דו"ח כספיים מאושרים על ידי רו"ח לשנים 2006-2010. החל משנת 2006 לא נרשמו רווחים או פירות לחברה.


ב. באשר לקופות הגמל וקרנות ההשתלמות צירף הנתבע אסמכתאות כי ההפקדות לקופות הגמל בוצעו טרם נישואי הצדדים, כדלקמן :
i. דש קופות גמל- בקופה הופקדו כספים עד שנת 1995.
ii. גמל פסגות כנרת כללי – הפקדה אחרונה בוצעה בשנת 1997.
iii. מגדל פלטינום קרה"ש שכיר - הפקדה אחרונה בוצעה בשנת 2005.
iv. מגדל פלטינום קרה"ש עצמאי – הפקדה אחרונה בוצעה בשנת 2005.
v. הראל גמל – הפקדה אחרונה בוצעה בשנת 2005.

ג. חשבונות בנק – לנתבע חשבונות כלהלן:
i. 925....- בנק לאומי - פרטי- מצוי ביתרת חובה של 49,412.97 ₪ – נכון ליום 28.02.11
ii. 925.... – בנק לאומי - חשבון פיצויים- מצוי ביתרת זכות בסך של 17.62 ₪ – נכון ליום 28.02.11.
iii. 925... – בנק לאומי - חשבון פיצויים – מצוי ביתרת חובה בסך של 22.18 ₪ - נכון ליום 28.02.11.
iv. 952.... - בנק לאומי --חשבון עסקי – מצוי ביתרת חובה בסך של 263,303.54 ₪ - נכון ליום 28.02.11.
v. 692....- בנק הפועלים- פעיל אך ורק לשם החזרי הוצאות בגין ימי מילואים - מצוי ביתרת זכות בסך של 289.01 ₪ נכון ליום 31.10.10. מן האישור עולה כי בין החודשים 07.2010 ל- 10.2007 הופקד בחשבון סך של 940.80 ₪ בלבד, מ"מת"ש מיל".
vi. לתובעת חשבון פרטי על שמה אותו לא פירטה בתביעה לאיזון המשאבים.
בחשבונות בבנק לאומי iii ו- iiהיו מצויים כספי הפיצויים אשר קיבל הנתבע ממדינת ישראל בגין הפינוי בתוכנית התנתקות, פיצויים אלו גובשו ושולמו לנתבע טרם נישואי הצדדים. הנתבע המציא דו"חות מטעם הבנקים המאשררים הנתונים דלעיל.
ד. הקרקעות-
i. בחודש 04/2009 זכתה משפחת הנתבע בזכות לרכוש מגרש באשקלון, גוש ... חלקה ...., כחלק מהטבה אשר ניתנה למפוני גוש קטיף מהמדינה. זכאות זו אינה שייכת לנתבע באופן אישי אלא למשפחתו והזכאות למגרש זה הינה כתוצאה מתוכנית ההתנתקות ומשכך גובשה טרם נישואי הצדדים ולתובעת אין כל חלק במגרש זה.
ii. בשנת 1999 רכש הנתבע קרקע במחסום ארז עליה בנה מבנה תעשייתי אשר שימש את "...." ואשר בנייתו הסתיימה בשנת 2003. רכישה זו בוצעה באמצעות הלוואות מהבנק. בגין פינוי הקרקע בתוכנית ההתנתקות קיבל הנתבע 671,785 ₪ והכספים הושבו לבנק לשם כיסוי ההלוואות שנלקחו לרכישת הקרקע ובניית המבנה. לאחר פינוי הקרקע קיבלה ".... בע"מ" פיצויים בגין נזקי הפינוי בסך של 685,273 ₪. כספים אלו הושקעו בחברה תוך ניסיון לשקמה לאחר המעבר.

ה. רכב .... שנת יצור 2004 מ.ר. ....- הנתבע מאשר כי בבעלותו הרכב הנ"ל, ואולם טוען כי הרכב נקנה בשנת 2004, עובר לנישואי הצדדים. לתובעת רכב על שמה אשר התובעת אינה טורחת לציין קיומו בפני בית המשפט.

ו. פיצויים ממנהלת סלע – הפיצויים שקיבלו הנתבע ומשפחתו עמדו על סך של 588,205 ₪. פיצויים אלו הינם בגין פינוי דירת המגורים אשר הייתה רשומה על שם הנתבע אך בפועל התגוררה בה הורי הנתבע ואחיו. הפיצוי הוא עבור כל בני המשפחה. לראיה תמך הנתבע טענה זו בדף יתרה המציג כיצד חושב סכום הפיצוי. מן הדף עולה כי הפיצוי הוא בגין משפחה ולא לאדם בודד.

ז. עתודה כלכלית- אין בלימודי הנתבע בכדי להקים לתובעת זכות עתידית כיוון שאף אם יעסוק הנתבע כעו"ד, אם יעסוק במקצוע, דבר שלא בטוח כלל וכלל לאור המצב המקצועי הקיים כיום בארץ, לא ניתן לצפות סך הכנסתו העתידית ממקצועו זה. יתר על כן, משרד הביטחון הוא אשר מימן את לימודי הנתבע ואף נתן לו מלגת קיום חודשית אשר נכנסה לקופת המשפחה. מלגה זו הסתיימה ב02/2009 עם סיום לימודי הנתבע. לתמיכה בטיעוניו המציא הנתבע "ריכוז תשלומים" בו מצאתי רכיבים של הוצאות שכר לימוד וספרים, כן מצאתי כי בשנים בהן למד הנתבע אכן דמי התגמול היו גבוהים יותר באופן משמעותי, דבר התומך בטענת הנתבע כי קיבל מלגת לימודים.
21. כן טוען הנתבע לחובות משותפים אשר על התובעת לשאת עמו בחלקים שווים, כדלקמן:
א. הלוואה מבנק פאג"י אשר נלקחה עם נישואי הצדדים בסך של 50,000 ₪, הלוואה שנלקחה לצורך מימון החתונה ותחילת החיים המשותפים. התובעת ערבה להלוואה ועליה לשאת בתשלומים.
ב. הלוואה מחברת ביטוח הראל בסך 64,000 ₪ שלקח הנתבע בחודש ינואר 2010, אשר החזרה החודשי עומד על 1,431 ₪.

סיכום ביניים.
22. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים כולל הרישומים שצורפו, ומעת שהנתבע תמך גרסתו באסמכתאות מהימנות, הוכח להנחת דעתי כי הכספים שהופקדו בקופות הגמל הופקדו קודם לנישואי הצדדים, משכך אני קובע כי בקופות הגמל המנויות לעיל לא יבוצעו איזון משאבים בין הצדדים, למעט הקופות הבאות:
א. קופת הגמל "הדס מרכנתיל הדסים" – לא מצאתי באסמכתאות הנתבע אישור כי הסכומים הופקדו עובר לנישואי הצדדים, לאור הודעת הבנק כי בחשבון קיימים לנתבעים זכויות, אני מורה להעביר לידי התובעת מחצית מן הזכויות שהופקדו עבור הנתבע בקופה, על פירותיהם, ממועד נישואי הצדדים בשנת 2006 ועד ליום 08.12.10.
ב. קופת הגמל ממנורה מבטחים- לא הוכח בפניי הסכומים הנמצאים בחשבון הנתבע ותקופת הפקדתם. אשר על כן, אני מורה למחזיקה להעביר לידי התובעת מחצית מן הזכויות שהופקדו עבור הנתבע בקופה, על פירותיהם, ממועד נישואי הצדדים בשנת 2006 ועד ליום 08.12.10.
23. באשר לחברת .... בע"מ - ח.פ. ...., מעת שהנתבע הגיש דו"ח רו"ח, אשר לא נסתר ומעת שהתובעת לא הסתייגה מן האמור בדו"ח ולא הציגה כל מסמך מפריך אחר, אני קובע כי החברה סיימה פעילותה עוד טרם נישואי הצדדים. לאור האמור אין לתובעת כל חלק בזכויות או בחובות החברה.
24. מדו"חות הבנק שהוצגו עולה כי חשבונות של הנתבע שהוצגו נמצאים ביתרת חובה, לרבות החשבון העסקי. הוכח להנחת דעתי כי אכן החשבון בבנק פועלים פעיל לשם הפקדות ממשרד הביטחון בלבד. מאידך גיסא לא הוכח בפניי הרכב החובות בחשבונות ..... ו- .... ובאם יש לאזן את החובות בחשבונות בין הצדדים, כן לא הובהר בפניי לשם מה נלקחה ההלוואה מחברת הראל בשנת 2010 בסמוך למועד הקרע. באשר להלוואה שנלקחה מבנק פאג"י בשנת 2006 מסתבר כי יתרת החוב נכון למועד הקרע עומד על סך של 11,559 ₪ , כך שרובה של ההלוואה שולמה במהלך הנישואין. לאור האמור ומכיוון שבסופו של יום, עניין החובות לא נדון בדיונים, ולפי שבמסגרת הסיכומים עתר הנתבע לדחיית התביעה ולא לאיזון החובות הרי שאין בפסק הדין קביעה שיפוטית לעניין החובות בבנקים או ההלוואות מחברת הראל ובנק פאג"י. מבלי שבית המשפט נותן דעתו לסיכויי תובענה שכזו, הנתבע יהא רשאי לעתור לאיזון המשאבים בחובות אלו.
25. באשר לרכב .... שנת 2004, אשר נרכש טרם נישואי הצדדים, לא קמה לתובעת זכות איזון.
26. באשר לכספים שהתקבלו ממנהלת סלע, אין חולק כי עילת התשלום התגבשה עובר לנישואי הצדדים, משכך, לפי שהתובעת לא הוכיחה כל כוונת שיתוף ספציפית, ולא רק זאת אלא אף טענה מפורשות כי הנתבע לא שיתף אותה בכספים אשר היו ברשותו, אין לתובעת חלק בכספים אשר התקבלו בגין התקופה שקדמה לנישואין.
27. בעלותו של הנתבע במגרש בגוש ... חלקה ... תת חלקה ... לא הוכחה בפניי, ומשכך אין בידי בית המשפט לבחון הבקשה לסעד זה.
28. בשולי פרק זה אציין כי כלל ידוע הוא שבבוא בעל דין בשערי בית המשפט עליו לבוא בידיים נקיות ותום לב. נראה לבית המשפט כי העובדה שהתובעת טוענת לאיזון משאבים בנכסי הנתבע בעוד אינה מגלה את הנכסים המוחזקים בידיה, מעידה על חוסר תום ליבה של התובעת, רק בשל כך היה ראוי לדחות את התובענה. ואולם, לפי שהנתבע לא טען לאיזון בנכסים המוחזקים אצל התובעת ולאור תוצאות פסק הדין נראה כי הדבר אינו מעלה ואינו מוריד מבחינת התוצאה אליה הגיע בית המשפט.
29. לאחר הדברים האלו, נשאר בידינו לבחון טענות התובעת לעניין כושר השתכרות ומוניטין וכן המגרש אשר נרכש בשנת 2009.

כושר השתכרות ומוניטין.
30. הצדדים נישאו כדמו"י בשנת 2006 ולפיכך חל עליהם חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"). סעיף 5(א) לחוק קובע כי עת התרת הנישואין (במקרים של פטירת אחד מבני הזוג חלילה), זכאי כל אחד מן הצדדים למחצית משווי הרכוש אשר מצוי בידי בני הזוג. סעיף 5(א) מחריג נכסים מסוימים מן האיזון, כאשר בענייננו המדובר בנכסים שהיו למי מן הצדדים ערב הנישואין, סעיף 5(א)(1):
5(א) עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –
(1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;

31. התובעת טוענת כי הנתבע רכש מקצוע במהלך החיים המשותפים, בעוד היא מכלכלת ומפרנסת את המשפחה. מעת שהיא זו שהשקיעה בכושר ההשתכרות ובמוניטין של הנתבע יש לאזן אף נכס זה בין הצדדים.
32. לעניין איזון משאבים בכושר השתכרות ומוניטין, יפים דבריו של כב' המשנה לנשיאה א. ריבלין בע"מ 4623/04 (ניתן ביום 26.08.07 – ) אשר כותב כדלקמן:
"... היכולת לעשות וליצור דבר-מה בעל ערך אובייקטיבי. הוא מושפע ממשתנים רבים ומגוונים, בהם כשרונותיו האישיים של האדם, המקצוע שבו בחר, השכלתו, ניסיונו והמוניטין האישי שרכש. חלק מכושר ההשתכרות אינו בא לאדם מן הטבע. הוא אינו טבוע בצופן הגנטי שלו. הוא פרי שקידה ומאמץ, למידה והתנסות. רכישתם של חלק מאלה, בעיקר רכישתה של השכלה, מצריכה זמן וכסף. הללו, בדרך כלל, עומדים לבני הזוג באופן מוגבל, והקצאתם תלויה בשיקולים שונים. כל זוג וסיפורו-שלו. העיקר הוא, שבני-הזוג עשויים לעמול יחד למען יגבר כושר ההשתכרות של אחד מביניהם, לרווחת המשפחה כולה. "הקריירה" של אותו פרט לא נועדה אך לשם הערך האינדיוודיואלי הטמון בה, אלא גם לשם הערך הקולקטיבי – פרנסתו של בן הזוג השני ופרנסתה של המשפחה כולה. אכן, הזמן המשפחתי הוא אחד, והוא נוצר בשניים. היכולת של כל אחד מבני הזוג להשיא את יכולת ההשתכרות שלו תלויה לא מעט בתרומת-זמן (ומשאבים אחרים) מצדו של בן הזוג האחר."
(ראו גם פסקה 21 לפסק דינו; וכן ראה פסק דינה של כב' השופטת ש' גליק בתמ"ש 52231/09 מ' ב' נ' ע' ב' (2011) ופסק דינו של כב' השופט נ' פלקסר בתמ"ש 3640/10 א' כ' נ' צ' כ' (המאגר המשפטי נבו (2012)) .

33. ואולם, בהשאלה ממילותיו של כב' השופט ריבלין, כל זוג וסיפורו- שלו. לא אצל כל הזוגות רוכש מי מן הצדדים מוניטין על חשבון בן זוגו. יש אם כן, ליתן את הדעת האם הנסיבות המסוימות של הצדדים מצדיקות איזון בנכס, אם לאו. לעניין זה ממשיך וכותב כותב כב' השופט ריבלין בבע"מ 4623/04 פלוני נ' פלוני כדלקמן:
"אכן, תרומתם של בני-זוג זה לזו וזו לזה, במישורים רבים וגם במישור המקצועי, היא תרומה בלתי-מוחשית. קשה לכמת אותה. בדומה לקושי בהערכת נזק שאינו נזק ממון – בדיני הנזיקין – כך גם אין מתקיימת נוסחה אקטוארית לזיהוי אותו חלק מנכסי הקריירה שהוא פועל יוצא של השיתוף הזוגי. אולם הקושי בהערכת חלקם של בני-הזוג אינו מאיין את הזכאות. שומת תשלומי האיזון תעשה, ממקרה למקרה, וניתן להניח כי תתגבשנה במהלך הזמן אמות מידה שתסייענה בהערכת התשלום. כעיקרון, ישנם מספר מודדים לחישוב. נקודת המוצא עשויה להימצא בפוטנציאל ההשתכרות של בן-הזוג, המבטא את מימוש נכסי הקריירה שנצברו. אולם פוטנציאל זה – יש לזכור ולהדגיש – מורכב לא רק מפרי המאמץ המשותף של בני-הזוג, אלא גם, ולעיתים בעיקר, מכישרון אישי, מיכולת הטבועה באדם וממרכיבים נוספים שאין להם תלות בקשר הזוגי. את אלה, וכן את אותו חלק מנכסי הקריירה שיש לייחס לתקופה שלפני תחילת הקשר הזוגי ולתקופה שלאחר סיומו, יש להוציא מגדר חשבון האיזון. החלק שנותר הוא התוצר של המאמץ המשותף, ואותו יש לחלק ברגיל בין בני-הזוג בחלקים שווים. עם זאת, יש להתחשב גם בנתונים נוספים, ובכללם: משך תקופת הקשר הזוגי, גילם של בני-הזוג ואופק השתכרותם, הפרשי ההשתכרות של בני-הזוג - בין ראשית הקשר הזוגי לבין סופו - נתונים על רכישת השכלה ועל צבירת ניסיון ומוניטין, וכן מרכיב הויתור שעשה כל אחד מבני-הזוג עבור העזר שכנגד – ככל שניתן לאתר מרכיב זה."
(ההדגשות אינן במקור – ד.ט.)

34. בענייננו הוכיח הנתבע כי עלויות שכר הלימוד וכן גמלה חודשית התקבלו ממשרד הביטחון לצורכי הלימודים. קרי, כספי הלימודים לא הוצאו מקופת החיים המשותפת ולו לא היה הנתבע לומד, הנתבע לא היה זכאי לקבלם. הצדדים היו נשואים פחות מ- 4 שנים. הנתבע לא רכש מוניטין אלא רק למד המקצוע ואין כל ערבות כי הנתבע יעסוק במקצוע, ואם אכן יעסוק במקצוע מה יהיה המוניטין לו יזכה או שכרו העתידי. אשר על כן לא הוכח בפניי כי לנתבע קיים כושר השתכרות ומוניטין אשר נצבר במהלך החיים המשותפים או במאמץ משותף המצדיקים איזון.
35. במאמר מוסגר אציין כי יש לזכור כי התרומה של בני זוג לפיתוח כושר ההשתכרות עשויה להיות הדדית, אף התובעת בנתה לעצמה מוניטין במקום עבודתה, לא הוכח בפניי כי התובעת ויתרה על התפתחותה הכלכלית למען התפתחותו הכלכלית של הנתבע, ועל כן, אף מהטעם הזה איני רואה לנכון לאזן המוניטין הצפויים לנתבע, אם ישתמש בהכשרתו בתחום המשפטים.

מגרש.
36. לאחר הדיון הארוך נשארה באמתחתנו הסוגיה בגין המגרש באשקלון.
37. כבר בפתח פרק זה אציין, כי כלל לא הוכח בפניי קיומה של בעלות בפועל על המגרש, כל שהוכח בפניי כי לנתבע קיימת הזכות לרכישת המגרש וכי חלק מן הכספים שולמו. יחד עם זאת, מכתבי הטענות עולה כי אין מחלוקת בין הצדדים כי בשנת 2009 אכן נרכש מגרש על ידי הנתבע ומשפחתו. מכאן, אדרש בקצרה לשאלה האם לתובעת קיימות זכויות במגרש זה, כאשר אין חולק כי רכישת המגרש נעשה עת היו הצדדים נשואים. יוזכר כי הנתבע טוען כי מדובר בנכס חיצוני שאין להחיל עליו איזון משאבים, לפי שהזכות להשתתף בהגרלה לרכישת המגרש נולדה עובר לנישואי הצדדים ואינה אישית שלו אלא שייכת לכל משפחתו.
38. לעניין שיתוף בנכס חיצוני יפים דבריו של כב' השופט דנצינגר בבע"מ 1398/11 אלמונית נ' פלונית (ניתן ביום 26.12.12- ) כותב כדלקמן:
"כאמור, הנחת המוצא הינה כי נכס שמצוי בבעלותו של אחד מבני הזוג בנקודת הפתיחה (ערב הנישואין) נותר בבעלותו המלאה גם בנקודת הסיום (התרת הנישואין) ואינו נכלל במאסת הנכסים במסגרת הסדר איזון המשאבים. יחד עם זאת, הנחת מוצא זו אינה סוף פסוק. בית משפט זה קבע במספר הזדמנויות כי סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון אינו מונע יצירת שיתוף בנכס ספציפי מכוח הדין הכללי החל על העניין – כגון דיני הקניין, דיני החוזים, דיני הנאמנות, עיקרון תום הלב וכיו"ב – וכי הדברים אמורים גם בנכס "חיצוני" שנרכש על ידי אחד מבני הזוג טרם הנישואין [ראו: עניין אבו רומי בעמ' 183; עניין יעקובי בעמ' 561 (הנשיא מ' שמגר) ובעמ' 621 (השופט ט' שטרסברג-כהן); עניין ששון בעמ' 615; בע"מ 10734/06 בפסקה ה(1)]. נטל ההוכחה מוטל, מטבע הדברים, על בן הזוג שאינו רשום כבעלים של הנכס, שהינו "המוציא מחברו". יודגש כי טענת אחד מבני הזוג לזכויות בנכס שנרכש על ידי בן הזוג השני טרם הנישואין יכולה להתבסס על הדין הכללי, אך לא על חזקת השיתוף, אשר לגביה נקבע שאינה חלה במקביל להסדר איזון המשאבים שבחוק יחסי ממון [ראו: דעת הרוב בעניין יעקובי בעמ' 589-585; עניין אבו רומי בעמ' 183-182; בע"מ 4951/06 פלוני נ' פלונית ([], 14.6.2006)].
...
הנה כי כן, על בן הזוג שמבקש שיוקנו לו מחצית הזכויות בדירת המגורים שרשומה על שמו של בן הזוג האחר, מוטל להוכיח – מעבר לקיומם של חיי נישואין משותפים, אף אם ממושכים – קיומו של "דבר מה נוסף" שיעיד על כוונת שיתוף בנכס הספציפי. מעיון בפסיקה עולה כי במרבית המקרים בהם קיבלו בתי המשפט את טענת השיתוף, הוכח כי בוצעו השקעות כספיות בנכס מצידו של בן הזוג הטוען לשיתוף והשקעות אלה היוו "דבר מה נוסף" המעיד על כוונת השיתוף"
39. בענייננו, אין חולק כי הזכות להשתתף בהגרלה לרכישת המגרש נולדה טרם נישואי הצדדים עם פינוי הנתבע ומשפחתו ב"תוכנית ההתנתקות". הוכח להנחת דעתי כי בני משפחתו של הנתבע הפקידו חלק מן הכספים בגין רכישת הקרקע ואולם לא הוכח בפניי כי הכספים שולמו במלואם והבעלות במקרקעין עברה על שם הנתבע. קרי, לא הוכח כי הנתבע רכש זכות בעלות מלאה בנכס ומהיכן הגיעו המשאבים לרכישת הנכס. כמו כן מטענת התובעת, כי הנתבע לא שיתף אותה בכספו וכי היא האמינה כי הוא אינו בעל ממון וכי לא ידעה על הזכויות הקיימות לנתבע במהלך החיים המשותף, נמצאנו למדים כי לנתבע לא הייתה כל כוונה לשתף את התובעת בנכס זה או בשאר הנכסים והזכויות אשר צבר הנתבע טרם לנישואין. סיכומו של פרק זה הוא כי לתובעת לא קיימות זכויות במגרש.

סיכום
אשר על כן אני קובע כדלקמן:
40. מאחר והוכח בפניי כי נכסי הנתבע, לרבות נכסי הנדל"ן, נצברו ברובם עובר לנישואי הצדדים או שלא נרכשו על ידי הנתבע מכספים משותפים, אין לאזן הנכסים בין הצדדים, וזאת למעט קופות הגמל, "הדס מרכנתיל הדסים" ו"מנורה מבטחים", אשר יש לאזן הזכויות אשר נצברו בתקופת החיים המשותפת, אם נצברו זכויות כאלו. הצדדים יפעלו על פי האמור בסעיף 22 א,ב לעיל
41. לעניין החובות וההלוואות להן טען הנתבע בכתב הגנתו, מעת שלא נדון בתובענה זו החובות וההלוואות לגופן אין בית המשפט נותן דעתו לכך.
42. אני דוחה את טענת התובעת לזכויות בגין מוניטין וכושר השתכרות של הנתבע.
43. לאור תוצאות ההליך, אני מחייב את התובעת, לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪. בנוסף מאחר והנתבע יוצג על ידי עוה"ד מטעם הסיוע המשפטי, התובעת תשלם גם הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 1,000 ₪.
44. סכומים אלו, ישולמו תוך 30 יום מקבלת פסק הדין. לאחר מועד זה ישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה כחוק החל מהיום ועד התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. איזון משאבים עסק

  2. איזון משאבים ירושה

  3. איזון משאבים כתובה

  4. איזון משאבים חובות

  5. איזון משאבים אקטואר

  6. איזון משאבים מוניטין

  7. איזון משאבים קרן פנסיה

  8. התיישנות איזון משאבים

  9. איזון משאבים קופות גמל

  10. איזון משאבים לא שוויוני

  11. איזון משאבים חלוקת רכוש

  12. איזון משאבים כספי ירושה

  13. איזון משאבים דירת מגורים

  14. איזון משאבים חזקת השיתוף

  15. איזון משאבים הלכת השיתוף

  16. איזון משאבים לפני גירושין

  17. חזקת השיתוף איזון משאבים

  18. איזון משאבים ידועים בציבור

  19. איזון משאבים בבית הדין הרבני

  20. איזון משאבים זכויות סוציאליות

  21. איזון משאבים בין בני זוג מוסלמים

  22. היום הקובע לאיזון המשאבים בין הצדדים יהיה יום גירושיהם

  23. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון