איזון משאבים קרן פנסיה


1. בפני מונחת תביעה בכותרת "פירוק שיתוף בדירה ותביעה ע"פ סעיף 11 לחוק יחסי ממון" שהגישה התובעת (שלהלן תכונה גם: "האישה") כנגד בעלה בנפרד – הנתבע (שלהלן יכונה גם: "האיש").

2. על אף שנישואי הצדדים טרם פקעו וכפי שיובא להלן, התפתחה התביעה, על פי הסכמת הצדדים לאיזון משאבים כולל.

רקע כללי-עובדות והליכים
3. התובעת והנתבע נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 1976 ומנישואיהם נולדו שלושה ילדים שהינם כולם כיום בגירים.

4. חיי הנישואין עלו על שרטון ובפי כל אחד מן הצדדים טענה כי בדבר נגרם בעטיו של בן הזוג השני.

5. הנתבע , קצין משטרה, פרש לפנסיה מוקדמת בשנת 2000 , בגיל 50, ואילו התובעת עובדת כמורה. אין חולק כי גובה קצבת הפנסיה של הנתבע היא בסך כ- 8,000 ₪ נטו לחודש (ראה בסע' 7 לכתב התביעה ובסע' 24 לסיכומי הנתבע).

6. בכתב התביעה עתרה התובעת,בין היתר, לסעדים כדלהלן:
א. פירוק השיתוף בדירה המשותפת ברח' ה... ב.... (להלן: "הדירה") בדרך של מכירתה למרבה במחיר וחלוקת התמורה בין הצדדים באופן שווה לאחר ניכוי הלוואות המשכנתא והוצאות המכירה.
ב. ליתן צו מניעה קבוע שימנע מן הנתבע לעשות כל פעולה, העברה או דיספוזיציה בנוגע לזכויותיו הרכושיות והכספיות ולמנוע פעולות שיהיו טענות הסכמת ביהמ"ש, הכל בהתאם להוראת סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג- 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון").
ג. להורות על איזון משאביהם המשותפים של הצדדים, כשהמועד לעריכת האיזון הוא יום הגשת כתב התביעה ועל פירוק השיתוף בהם.
ד. להצהיר כי התובעת זכאית למחצית מזכויותיו של הנתבע בכל רכוש לרבות: רכבים, כספים, חסכונות, קופ"ג, ני"ע, פוליסות ביטוח, פנסיה, כספי פיצויים וכל זכות אחרת.
ה. לצוות על הנתבע ליתן מידע מתאים בתצהיר ערוך כדין ביחס לכל החשבונות המתנהלים על שמו או על שם מי מטעמו וכן על כל הזכויות הרכושיות או הכספיות המגיעות לו מכל מקור אחר ושנרכשו על ידו החל ממועד הנישואין לתובעת, בין אם על ידו לבדו ובין אם על שמו בלבד ובין אם יחד עם אחרים.
ו. לצוות על הנתבע ליתן ערבויות מתאימות להבטחת שמירת זכויותיה של התובעת לקראת הסדר איזון המשאבים.

7. כבר בשלבים הראשונים של ההליך, הגיעו הצדדים להסכמות אשר קבלו תוקף של החלטות, אשר יפורטו להלן.
פירוק השיתוף בדירה

8. בישיבת קדם המשפט ביום 20/04/06 ניתן צו לפירוק השיתוף בדירה על פי הסכמת הצדדים. כמו כן הגיעו הצדדים להסכמות בנוגע להתחשבנות לגבי תשלומי המשכנתא, הארנונה ואחזקת הדירה המשותפת.

9. הדירה נמכרה ותמורתה חולקה שווה בשווה בין הצדדים (ראה סע' 4 לבקשת התובעת לעיקול במעמד צד אחד –בש"א ............. וכן סע' 4 לסיכומי התובעת).

איזון המשאבים
10. המועד הקובע לצורך ביצוע איזון המשאבים, על פי הסכמת הצדדים בישיבה הנ"ל נקבע ליום 01/01/06 (להלן: "המועד הקובע"/"מועד הקרע").

11. הצדדים הסכימו כי ימציאו אחד לשני את המידע המתאים על נכסיהם באמצעות הגשת תצהירים בנוגע לכספים
שבבעלות כל אחד מהם, בין אם רשומים על שמם ובין אם על שם צד ג' (ראה בעמ' 3 לפרוטוקול הדיון מיום 20/04/06ש' 11-12) והחליפו ביניהם תצהירים כאמור .

12. כמו כן הסכימו הצדדים על איזון שווי שני כלי הרכב שבבעלות הצדדים באופן שכל אחד מהצדדים יהיה זכאי למחצית השווי המשותף והצד ששווי מכוניתו נמוך יותר יהיה זכאי למחצית שווי ההפרש (שם, ש' 13-16).

מועד ביצוע איזון המשאבים
13. לטענת האישה, מדובר בצדדים פרודים שאינם חיים תחת קורת גג אחת ואף מתגוררים בערים אחרות. הם מכרו כאמור את דירתם המשותפת ומדובר לדבריה בנישואין מרוקנים מכל תוכן. בנסיבות אלה היא עתרה לביצוע איזון משאבים היום, לאלתר, על אף שעדיין לא הגיע מועד פקיעת הנישואין- המועד הקבוע בחוק לביצוע איזון המשאבים.

14. בכתב ההגנה ובתצהיר עדותו הראשית הסכים האיש לכאורה לביצוע איזון משאבים כולל בין הצדדים. ראה לעניין זה סעיף 10 סיפא לכתב ההגנה וכן סעיף 8 לתצהיר עדותו הראשית: "עתה בעת שאנו עומדים בפני איזון המשאבים שלנו...הסכום של קרן ההשתלמות הינו חלק מההתחשבנות הכוללת בזמן איזון המשאבים ולפיכך יש לכלול אותו באיזון. ההתחשבנות בינינו תעשה במסגרת הכספים שנקבל ממכירת דירתנו במבשרת וקרן ההשתלמות של התובעת לא תיפגע" (הדגשה שלי-א.כ).

15. על פי הסכמת הצדדים מונה ביום 18/06/06 רו"ח ראובן בכר כמומחה אקטואר מטעם בית המשפט לשום את שווי הפנסיות של שני הצדדים. הצדדים שיתפו פעולה עם רוה"ח וזה הגיש חוות דעתו לבית המשפט ביום 21/08/06; מועד החתך אשר ביחס אליו הוון שווי הפנסיות של הצדדים הוא ה- 01/08/06. על פי חוות הדעת , הערך המהוון של הפנסיה של האיש נכון למועד החתך הוא 1,423,483 ₪ ואילו שווי הפנסיה של האישה הוא 101,732 ₪. על פי חוות הדעת יוצא אפוא כי באיזון הפנסיות של הצדדים, האישה זכאית לסך של 660,875.5 ₪ המהווה מחצית ההפרש בין הפנסיות. ההפרש הגבוה בין שווי הפנסיות של הצדדים נובע בעיקר מן העובדה שהנתבע הינו פנסיונר משנת 2000 בעוד שהתובעת צפויה לצאת לפנסיה בשנת 2016, עת תגיע לגיל פרישה.

16. בישיבת קדם המשפט ביום 07/11/06 הודיע הנתבע, למגינת הלב, כי עבר אירוע מוחי ולראשונה העלה טענה באשר למועד ביצוע איזון המשאבים לפיה יש לבצע את איזון המשאבים בפקיעת הנישואין (ראה בעמ' 1 לפרוטוקול הדיון, ש' 9-13). עוד העלה הנתבע במסגרת הדיון הנ"ל טענות ביחס לבעייתיות לכאורה בחוות דעת המומחה.
17. לטענת האישה, טענת האיש בנוגע לדחיית מועד ביצוע איזון המשאבים, טענה המהווה שינוי חזית, הועלתה על ידו לראשונה רק לאחר שנתברר על פי חוות הדעת האקטוארית כי לזכותה סכומים נכבדים מכספי הפנסיה שלו. בתגובה הסבירה ב"כ הנתבע בדיון : "לא שינינו חזית, כל העניין השתנה בגלל העובדה שהבנאדם עבר אירוע מוחי. כל הצד המחשבתי שלנו השתנה כיוון שהאדם עבר אירוע מוחי" (עמ' 4 לפרוטוקול מיום 07/11/06, ש' 9-12).

18. בפתח ישיבת ההוכחות ביום 11/10/07 (שנדחתה למועד זה על פי בקשתם המוסכמת של ב"כ הצדדים לשינוי מועד הדיון) השיבה ב"כ הנתבע בתשובה לשאלת ביהמ"ש: "אין בעיה בעניין האיזון, אנחנו מסכימים לאיזון אנחנו רק מתנגדים לביצועו כל עוד הם לא מתגרשים" (עמ' 1 לפרוטוקול, ש' 4-5), ברם הנתבע השמיע עמדה שונה מזו של באת כוחו ואמר: "אני מוכן לביצוע איזון המשאבים עתה בכל הרכיבים למעט הפנסיה. לגבי הפנסיה אני מוכן שהאיזון יתבצע לפי ההחלטה האחרונה" (שם, 12-13; הדגשה שלי-א.כ).

19. ההחלטה האחרונה אליה כיוון הנתבע בדבריו הינו ההסדר אליו הגיעו הצדדים בנוגע לכספי הפנסיה בדיון ביום 04/09/07 בבקשה לביטול עיקול (בש"א ..............) (להלן: "ההסדר הזמני") לפיו:
"מבלי לפגוע בכל טענה מטענות הצדדים ועד למתן פסק דין סופי וכהסדר ביניים יערכו ב"כ הצדדים מידי חודש חישוב של סה"כ הפנסיה של הבעל ומשכורת האישה (ברוטו מינוס ניכויי חובה) באופן שלשני הצדדים תהיה הכנסה שווה, הבעל יעביר...לידי האישה או האישה לידי הבעל כל הפרש שינבע מחישוב זה".

20. נוכח השוני שנוצר בין עמדות הצדדים בנוגע למועד ביצוע איזון המשאבים (שלהלן נראה כי מדובר בשוני לכאורי בלבד) הוריתי בהחלטתי בדיון ביום 11/10/07, כי הצדדים יתייחסו במסגרת סיכומיהם לשאלת האפשרות לחזרה מהסכמות שניתנו בכתב ההגנה ובמהלך המשפט.

21. בסיכומי ב"כ הנתבע, לא זו בלבד שלא מצאתי כל התייחסות לשאלה הנ"ל, אלא שתוך התעלמות מוחלטת מהצהרת הנתבע לפרוטוקול כאמור בסע' 18 דלעיל, נכתב ברישא לסיכומים: "למען ההגינות יוער כי הנתבע מסכים שאיזון המשאבים יהא מיום הגשת התביעה דהיינו 1.1.06 אך הביצוע יעשה רק ביום פקיעת הנישואין כאמור בסעיף 5 לחוק יחסי ממון" .

22. התובעת טענה בסיכומיה כי יש לבצע איזון משאבים כולל בנכסי הצדדים כפי שהוסכם ביניהם בתחילת ההליך. לדבריה, הנתבע חזר בו מהסכמתו והעלה הטענה של דחיית מועד ביצוע האיזון למועד פקיעת הנישואין רק משהוגשה חוות דעת המומחה ומשהתחוור לו כי היא זכאית לסכומים נכבדים מכספי הפנסיה שלו. לשיטתה, הסכמתו למינוי אקטואר לבדיקת שווי הפנסיות של הצדדים מעידה על עמדתו ונכונותו לבצע איזון משאבים לאלתר ואין לאפשר לו לבטל במחי יד את הסכמתו ואת התנהלותו בהליך המשפטי. משכך, עתרה התובעת למתן סעד כדלקמן:


"על בית המשפט להורות על ביצוע איזון משאבים בין הצדדים כדלקמן:
א. מחצית מהפנסיה השוטפת שמקבל הנתבע לידי התובעת מידי חודש.
ב. עריכת איזון של הכספים, קופ"ג למעט קרן ההשתלמות של התובעת.
ג. כל אחד מהצדדים יהיה אחראי על כיסוי משיכת היתר בחשבונות בבנק לאומי באופן שהתובעת תהיה אחראית על החשבון המשותף והנתבע לחשבון על שמו".


דיון
מועד ביצוע איזון המשאבים
23. הצדדים לתביעה נישאו כאמור לעיל בשנת 1976 ומשכך, חל עליהם המשטר הרכושי הקבוע בחוק יחסי ממון אשר לפיו, במקום שבני זוג לא ערכו ביניהם הסכם ממון, יחול עליהם הסדר איזון המשאבים המפורט בפרק השני לחוק הקובע שיתוף אובליגטורי דחוי למועד פקיעת הנישואין.

24. ככלל, יבוצע איזון משאבים בהתאם לקבוע בסע' 5 לחוק , לאחר פקיעת הנישואין, בין אם מחמת גירושין ובין אם מחמת מותו של מי מבני הזוג.

25. משמעות ביצוע האיזון במועד פקיעת הנישואין הינה כפולה : א. האיזון יבוצע בפועל רק בהגיע אותו מועד היינו, כל עוד בני הזוג עודם נשואים זל"ז לא ייעשה כל שינוי במצבת נכסיו וזכויותיו של מי מהם ב. ערכם של הנכסים ברי האיזון יחושב נכון למועד פקיעת הנישואין .

26. על אף האמור, במקרה בו שני הצדדים מסכימים לביצוע איזון משאביהם טרם פקיעת נישואיהם, ניתן לבצע האיזון לאלתר על אף שטרם הגיע המועד הקבוע בחוק לעשות כן.

27. בענייננו כאמור החלו הצדדים לפעול לקראת ביצוע לאלתר של איזון משאביהם באמצעות ההסכמות אותן גיבשו. כן כאמור לעיל, בכתב ההגנה ובתצהירו של הנתבע לא הועלתה כל טענה באשר לעיתוי האיזון ואופן התנסחותו בכתבי הטענות דלעיל יש בו כדי להצביע על הסכמתו לביצוע לאלתר של האיזון. טענות הנתבע בעניין דחיית מועד האיזון לפקיעת נישואי הצדדים הועלו על ידי ב"כ רק בשלב מאוחר יותר כפי שהובא לעיל, אולם הנתבע השמיע דעה מפורשת ונחרצת השונה מזו שהעלתה ב"כ בדיונים ובסיכומים וממנה אני מסיק כי הוא מסכים לביצוע לאלתר של משאבי הצדדים; כאמור בסע' 18 לעיל, הצהיר הנתבע לפרוטוקול בית המשפט בדיון ביום 11/10/07: "אני מוכן לביצוע איזון המשאבים עתה בכל הרכיבים למעט הפנסיה. לגבי הפנסיה אני מוכן שהאיזון יתבצע לפי ההחלטה האחרונה" (הדגשה שלי-א.כ). הרישא להצהרתו זו מדברת היא בעד עצמה ובה מביע הנתבע את הסכמתו לביצוע לאלתר של איזון המשאבים. הסיפא של ההצהרה הנוגעת לפנסיה אינה מתייחסת למועד איזון הפנסיות, אלא לאופן שבו יש לדידו של הנתבע לאזנן ואין בה כדי לשנות מהסכמתו לביצוע לאלתר של איזון המשאבים.

28. משכך ולאור האמור, איני רואה מניעה להורות על ביצוע איזון משאבי הצדדים בעת הזו ובהתאם לקביעותיי בהמשך פסק הדין להלן.

אופן ביצוע האיזון
29. כזכור, הסכימו הצדדים כי מועד הקרע הסופי ביניהם אשר ביחס אליו יש לבצע את איזון המשאבים הוא ה- 01/01/06, מועד הגשת התביעה.

30. סע' 8 לחוק יחסי ממון מקנה לבית המשפט סמכויות מיוחדות לסטות מן ההסדר הרכושי הקבוע בחוק וביניהן:
"ראה בית המשפט או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, לבקשת אחד מבני הזוג שהוגשה לאחר פקיעת הנישואין - אם לא נפסק בדבר יחסי הממון בפסק דין גירושין - לעשות אחת או יותר מאלה:
(1) לקבוע נכסים נוספים על המפורטים בסעיף 5 ששוויים לא יאוזן בין בני הזוג;
(2) לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר שיקבע".

31. כפי שנראה להלן, התובעת עותרת כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו לפי סע' 8 (1) ויורה כי קרן ההשתלמות שלה לא תאוזן והנתבע עותר מנגד כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו לפי סע' 8 (2) ויורה כי איזון הפנסיות לא יעשה חצי-חצי.

32. אמנם תנאי להפעלת סמכות ביהמ"ש לפי סע' זה היא בקשה שמוגשת לאחר פקיעת הנישואין אולם משהצדדים מסכימים לאיזון טרם הפקיעה, אין כל מניעה לדון בטענות על פי סע' 8 הנ"ל . (ראה לעניין זה פסק דינה של חברתי, כב' סגנית הנשיא השופטת נ' מימון בתמ"ש 26473/97 א. נ' י., תק-מש 2004(2) 399,396).

הנכסים הנכללים בגדר האיזון
33. בתצהירי עדותם הראשית פירטו הצדדים את רכושם וכספיהם כדלהלן:
רכוש שנצבר על שם התובעת- חשבון בבנק דיסקונט סניף מבשרת; קרן השתלמות למורים בבנק הבינלאומי; קופ"ג תעוז
בבנק לאומי; קופ"ג "רשף"; קופ"ג "דפנה"; קופ"ג "גל" ;קופ"ג מקור תיכוניים; ביטוח פנסיוני ב- "מגדל" (על פי תצהיר עדותה הראשית של התובעת, הכספים שנצברו בביטוח זה נמשכו על ידה וראה להלן בסעיף 46).
רכוש שנצבר על שם הנתבע- חשבון בבנק לאומי; קרן השתלמות "קהל " בבנק לאומי; חשבון בבנק יהב; קופ"ג בבנק יהב .
כן ציינו הצדדים בתצהיריהם כי יש לכל אחד מהם זכויות בחשבון בנק משותף בבנק לאומי הרשום על שם שניהם.


34. זכותו של כל אחד מבני הזוג למחצית מן הזכויות שנצברו על ידי בן זוגו החל מיום הנישואין ועד למועד הקובע , ובכלל זה זכותו למחצית זכויות סוציאליות ממקום העבודה, הינה זכות מושרשת בדין ברם, הזכות ניתנת למימוש רק בעת הבשלתה כפי שנקבע זה בע"א 809/90 לידאי נ' לידאי, פ"ד מו (1) 602 .

35. לאור האמור, הנני קובע כי כל צד זכאי למחצית שווי הזכויות הפיננסיות של מישנהו: קופות גמל ,קרנות השתלמות וחסכונות שנצברו על ידו מיום נישואיהם ועד ליום 01/01/06 כאשר יגיע מועד מימושן וזאת, בכפוף לאמור להלן:

קרן ההשתלמות של התובעת
36. התובעת טוענת כי יש להוציא את קרן ההשתלמות הרשומה על שמה ובה נצברו כספים בסך 53,342 ₪ (נכון ליום 01/01/06), מגדר הנכסים ברי האיזון .

37. בכתב התביעה טענה התובעת כי היא זקוקה לכספים אלה למימון שנת השבתון אליה היא מתעתדת לצאת ועל כן אין לכלול כספים אלו במסגרת איזון המשאבים.

38. בסע' 15 לסיכומיה טענה כי אין לראות בקרן השתלמות זו נכס בר איזון: "שכן כספי קרן ההשתלמות נועדו למימון משכורותיה בשנת השבתון, אין מדובר אפוא ב-"תוכנית חסכון" כלשאר העובדים במשק, אלא שלעובדי הוראה מדובר בתחליף למשכורות במשך שנת השבתון" (הדגשה שלי-א.כ).

39. לדידו של הנתבע, קרן ההשתלמות של התובעת היא נכס הוני לכל דבר ויש לכלול אותה באיזון המשאבים יחד עם יתר קופות הגמל וקרנות ההשתלמות של הצדדים.

40. בין אם התובעת מעוניינת לעשות שימוש בכספי קרן ההשתלמות לקיומה בשנת השבתון על פי בחירתה ובין אם מדובר בקרן השתלמות המוגבלת לניצול לשנת שבתון בלבד ,כך או כך סבורני כי אין להוציא את קרן ההשתלמות של התובעת ממסת הנכסים ברי האיזון.

41. טענה דומה לזו שטוענת התובעת נטענה בתמ"ש 41000/98 פלוני נ' פלונית, תק-מש 2002 (1) 162. שם טענה האישה , אף היא כבענייננו-מורה במקצועה, כי אין לכלול במסגרת איזון המשאבים את הכספים שנצברו לזכותה בקרן ההשתלמות מאחר ואלו ניתנים למימוש לצורך שנת שבתון בלבד. בדחותה את טענת האישה, קבעה כב' השופטת ח' ריש-רוטשילד:
"בשורה של פסקי דין...הוכרו נכסי העתודה הכלכלית של המשפחה כנסים ברי-שיתוף וברי-איזון...בין נכסים אלו נכללת גם הזכות לקרן השתלמות. אכן, קיימות מגוון של קרנות השתלמות חלקן קרנות חיצוניות למעביד, חלקן מהוות חלק מהמעביד, חלקן מגבילות את הצרכים להם יכול העובד למשוך הכספים וחלקן אינן מגבילות האמור. השאלה אם יש מקום להבחין בין הסוגים השונים של קרנות השתלמות נידונה על ידי בית המשפט העליון בהרחבה בפסקי הדין אשר ניתנו בע"א 775/81 נציב מס הכנסה נ' ד"ר בר זאב, פ"ד לט (1) 579 וד"נ 9/85 נציב מס הכנסה נ' ד"ר בר זאב, פ"ד מ (4) 351. אמנם הדיון בפסקי דין אלו נסב על שאלת החיוב במס של הכספים להם זכאי הנישום מהקרן אולם, אין ספק שמניתוח מהות קרן ההשתלמות והיחס המשפטי לקרן ניתן ללמוד גם לענייננו"

42. וכאן מביאה כב' השופטת את דברי כב' הנשיא (כתוארו אז) מ' שמגר בד"נ הנ"ל:
" קרן ההשתלמות היא חלק ממכלול היחסים שבין עובד ומעביד, ואף שיעור הסכום המופרש אליה נקבע במשא והמתן על השכר. לצורך ההשתלמות, שהיא הוצאה ליצור הכנסה, אין חשיבות רבה לקיומה של הקרן; עיקר חשיבותה לעובד מתמצית בנכונות לדחות קבלת חלק מהשכר ביחד עם הפטור על הסכום הנדחה. זהו מעין חיסכון של העובד, אם אצל המעביד ואם אצל גוף הנפרד ממנו. המחוקק לא ראה להפריד בין סוגים שונים של קרנות השתלמות; איני סבור שיש לעשות זאת גם בדרך של פרשנות שיפוטית....".

וממשיכה השופטת וקובעת:
משהורינו, כי זקיפת ו/או הפרשת סכומים לקרן השתלמות מהווה חלק מהכנסות העובד מעבודתו אשר קבלתן נדחית, הרי מדובר למעשה ב"חסכון" המהווה חלק מהנכסים המשפחתיים שיש לאזנם העובדה שדרך המימוש של הכספים הוגבלה יש בה כדי להשפיע על שווי הזכות לאיזון. כך, למשל, ברור הוא שאם משיכת הכספים במזומן גורמת לחיוב כלשהו במס הרי הזכות שתעמוד לחלוקה תהא בניכוי המס שיש לשלם במקרה של מימוש כאמור, אולם, אין בה כדי לגרוע מהיות הנכס בר איזון". (ההגדשות שלי-א.כ)

43. לאור האמור לעיל, איני רואה להוציא את קרן ההשתלמות מגדר מסת הנכסים ברי האיזון ואני קובע כי זו תיכלל במסגרת איזון המשאבים בין הצדדים.


יתרות חוב בחשבונות בנק
44. מדובר על שני חשבונות בבנק לאומי: האחד- חשבון משותף הרשום על שני הצדדים והשני- חשבון פרטי של הנתבע הרשום על שמו בלבד.

45. נכון ליום 01/01/06, עמדה יתרת החובה בחשבון המשותף על סך של 12,500 ₪ ובחשבון ע"ש הנתבע עמדה יתרת החובה על סך של 31,645 ₪.

46. אין חולק כי התובעת כיסתה את יתרת החובה בחשבון המשותף באמצעות כספי ביטוח פנסיוני שלה ב- "מגדל" אותם פרעה לשם כך (ראה בסע' 3 ו' לתצהיר עדותה הראשית וכן בעדותה בעמ' 4 לפרוטוקול מיום 11/10/07, ש' 17-18).התובעת טוענת היא והנתבע סיכמו בשיחה ביניהם כי היא תהא אחראית לכיסוי יתרת החובה בחשבון המשותף, אשר שימש אותה בעיקר (עמ' 4 לפרוטוקול מיום 11/10/07 ,ש' 1 ובסע' 17 א' לסיכומיה) ואילו הנתבע יהא אחראי לכיסוי יתרת החובה בחשבון הרשום על שמו. לפיכך עתרה בסיכומיה בעניין זה: "ביהמ"ש הנכבד מתבקש...לקבוע כי התובעת אחראית לכיסוי משיכת היתר בחשבון המשותף ואילו הנתבע אחראי לכיסוי משיכת היתר בחשבון על שמו, ולמצער כי על שני הצדדים אחריות שווה לכיסוי משיכות היתר שני החשבונות גם יחד" (סע' 17 ה' לסיכומיה).

47. הנתבע מכחיש את טענת התובעת בנוגע להסכמה כביכול שנעשה ביניהם ; לטענתו, על התובעת לשאת לבדה ביתרת החובה בחשבון המשותף הואיל והיא עשתה בו את עיקר השימוש לצרכיה שלה ובנוסף לטענתו, על התובעת להשתתף עימו בכיסוי יתרת החובה בחשבונו הפרטי מאחר והוא שימש להוצאות הבית והמשפחה.

48. טענת ההסכמה שהעלתה התובעת לא הוכחה בפני ועומדות בפני למעשה שתי גרסאות בעניין זה שאף לא אחת מהן גובתה בראיות או אסמכתאות כלשהן . נוכח כך שנטל ההוכחה רובץ בהקשר זה על כתפי התובעת וזה, לא הורם על ידה, אין לי אלא להעדיף את גרסת הנתבע על פני גרסתה .
ולאופן חלוקת נטל הנשיאה בחובות בחשבונות אלה:

49. בנוגע לחשבון המשותף- יש לדייק ולומר כי נכס זה הינו בר שיתוף, להבדיל מבר-איזון, שהרי בהיותו רשום של שם שני הצדדים, הוא אינו חוסה במסגרת הסדר איזון המשאבים החל כידוע על נכסים הרשומים על שם אחד מבני הזוג.

50. לא מצאתי בענייננו להשית על התובעת לבדה את יתרת החוב בחשבון זה; אין להתעלם מן העובדה שחשבון זה רשום על שמם של שני הצדדים במשותף וכן כי מכך ששימש לתשלום חלק מן המשכנתא (ראה לעניין זה סע' 9 א' לכתב התביעה וסע' 9 לכתב ההגנה וכן בעדות הנתבע בעמ' 13 לפרוטוקול מיום 11/10/07,ש' 1-3), תשלום שהינו לכל הדעות מהווה הוצאה משותפת לצרכי המשפחה. נוכח כך, הרי שיתרת החובה הינה חוב משותף שעל שני הצדדים לשאת בו באופן שווה.

51. יחד עם זאת, אין להתעלם מן העובדה שאינה שנויה במחלוקת ולפיה התובעת כיסתה את יתרת החובה בחשבון זה באמצעות הפקדת סך 8,000 ₪ מכספים שמשכה מכספי הביטוח הפנסיוני שלה בחברת "מגדל". (ראה בסע' 3 ו' לתצהיר עדותה הראשית ובסע' 46 לעיל) אשר לנתבע חלק בהם בהיותם נכס בר איזון.

52. לפיכך הנני קובע כי על הנתבע לשאת במחצית יתרת החוב בחשבון המשותף נכון ליום 01/01/06 בניכוי סך של 4,000 ₪ המהווה את מחצית הצבירה בביטוח הפנסיוני הנ"ל של התובעת שהופקדו בחשבון.

53. בעניין חשבון הבנק ע"ש הנתבע- טענת הנתבע לפיה הכספים בחשבון שימשו לצרכי המשפחה לא הוכחשה על ידי התובעת. משכך, הרי שחוב זה הינו בר איזון ועל כן אני קובע כי על התובעת לשאת במחציתו נכון ליום 01/01/06.

זכויות הפנסיה
54. ככלל, זכויות פנסיה שצבר בן-זוג בעבודתו במהלך חיי הנישואין הינם נכסים ברי שיתוף/ברי-איזון, בין שגמלו ובין שטרם גמלו וזאת, נוכח ראייתן של זכויות אלה חלק מהתמורה הכוללת שקיבל בן-הזוג בגין עבודתו (ראה למשל: ע"א 841/87 רון נ' רון, פ"ד מה(3) 793; ע"א 809/90 לידאי נ' לידאי, פ"ד מו(1) 602; רע"א 964/92 אורון נ' אורון, פ"ד מז(3) 758; ע"א 6557/95 אבנרי נ' אבנרי, פ"ד נא(3) 541 וכן א' רוזן צבי יחסי ממון בין בני זוג (הוצאת מיקרושור, תשמ"ב) בעמ' 42-43).

55. התובעת טוענת כי יש לערוך איזון של הפנסיות של הצדדים על פי ממצאי חוות הדעת האקטוארית. הנתבע מנגד עותר למתן תוקף של פסק דין להסדר הזמני אליו הגיעו הצדדים כאמור בסע' 18-19 לעיל, תוך שהוא מבסס עתירתו זו על סע' 6 (ד) לחוק יחסי ממון ועל סמכות בית המשפט מכח סע' 8 לחוק המאפשר סטיה מדרך האיזון חצי-חצי (ראה בסע' 29 ו-36 לסיכומי הנתבע) וזאת, בשל מצבו הבריאותי נוכח האירוע המוחי שפקד אותו.

56. איני רואה לקבל טענות הנתבע כנגד חוות הדעת; לנתבע עמדו בשעתו אפשרויות דיוניות לבסס טענותיו בקשר לחוות הדעת דוגמת הפניית שאלות הבהרה למומחה וחקירתו אולם לא עשה כן ואין לו להלין בעניין זה אלא על עצמו. משכך, איני רואה לדון בטענותיו בקשר לחוות הדעת. מכל מקום וכפי שנראה להן- הופכת חוות הדעת לבלתי רלוונטית.

57. כאמור, עותר הנתבע בסיכומיו למתן תוקף של פסק דין להסדר הזמני אליו הגיעו הצדדים בנוגע לאופן איזון הפנסיות
בעת הזו ולפיו הפנסיה שלו בתוספת משכורתה של התובעת מחולקים ביניהם שווה בשווה. עוד טען הנתבע בסיכומיו כי יש לקבוע כי בהגיע מועד פרישתה של התובעת לגמלאות, הוא יהא זכאי למחצית מזכויותיה עד ליום 01/01/06 כולל דמי פרישה ופיצויי פיטורין ככל שיהיו ,ומאותה עת יהיה צורך לאזן את שתי הפנסיות ולחלקן בין הצדדים על פי שנות נישואיהם (ראה בסע' 40-41 לסיכומי הנתבע).

58. מאחר שמחד האיש הסכים כאמור לביצוע מיידי של איזון המשאבים אף לפני פקיעת הנישואין ומאידך- העלה טענה באשר לאופן איזון הפנסיות שלא ניתן לדחותה על הסף אם בשל שינוי מצבו הבריאותי ואם משום שלא היה ער לכל השלכות הסכמתו, נראה שיש מפגש רצונות בין הסכמתו של האיש לבין הסכמתה החילופית של האישה כפי שבאה לידי ביטוי בדברי ב"כ בדיון לפיה: אבקש לחילופין שההסדר שהגענו אליו ימשיך עד למועד שמרשתי תצא לפנסיה ואז יערך איזון בין שתי הפנסיות" (עמ' 2 לפרוטוקול מיום 11/10/07, ש' 8-10) .

59. לפיכך בנסיבות העניין, אני קובע כי מיום 01/01/06 ועד מועד צאתה של התובעת לגמלאות מעבודתה במשרד החינוך יחול ההסדר הזמני אליו הגיעו הצדדים בדיון ביום 04/09/07. הפרשי העבר מיום 01/01/06 ועד ליום התחלת ההסדר הזמני ישולמו על ידי הנתבע לתובעת מכספים ראשונים במסגרת איזון כספי הצדדים בבנקים ובקופות הגמל. ממועד יציאתה של התובעת לגמלאות ממשרד החינוך תהא התובעת זכאית למחצית מהפנסיה של הנתבע שנצברה בתקופה ממועד הנישואין ועד למועד הקרע דהיינו, יום 01/01/06, והנתבע יהיה זכאי למחצית מהפנסיה של התובעת שנצברה ממועד הנישואין ועד מועד הקרע.

60. בתצהיר עדותו הראשית, טען הנתבע כי במסגרת איזון המשאבים יש להתחשב בנתונים נוספים:
א. חסכון לדיור לרווקים שחסך טרם נישואיו לתובעת.
ב. השקעת כספי ירושת אימו ברכישת דירת הצדדים במבשרת ציון.
ג. חלקו בכספים שהושקעו ברכישת דירה לאימה של התובעת.
להלן אדון בטענותיו לגבי כספים אלה:

כספי חסכון לדיור לרווקים וכספי ירושת אימו שהושקעו ברכישת דירת מגורים קודמת של הצדדים
61. בהחלטתי מיום 18/06/06 (בש"א ...........) נעתרתי לבקשת הנתבע לתיקון כתב הגנתו על ידי הוספת הטענה לפיה טרם נישואיו לתובעת היה לו חסכון לדיור לרווקים בו השתמש לרכישת דירת המגורים הראשונה של הצדדים. להערכתו, כספים אלו היוו 16% מערכה של הדירה ולפיכך לשיטתו, הוא זכאי במסגרת איזון המשאבים לניכוי סכום זה מחלקה של התובעת.

62. טענה זו מצטרפת לטענה אחרת של הנתבע בכתב ההגנה המקורי, לפיה עם המעבר של הצדדים לדירה ב...., השקיע הנתבע סך של 8,600 $ מכספים שקבל בירושה מאימו , כאשר לדבריו הסכום שולם במלואו כתשלום ראשון עבור רכישת הדירה שם.

63. בכתב תשובתה הכחישה התובעת את טענת הנתבע בעניין חיסכון לדיור לרווקים. לחילופין טענה כי אף לו היה הנתבע מוכיח טענתו, מכל מקום, אין לכספים שהשקיע כל אחד מהצדדים בדירות השפעה על זכויותיהם הרשומות בהן משאלו נרשמו על שמם של שני הצדדים בחלקים שווים כפי שנעשה. לדבריה, הדירה הראשונה נמכרה ונרכשה אחרת תחתיה אשר נרשמה באופן שווה על שם שני הצדדים ואף זו נמכרה ונרכשה אחרת תחתיה ונרשמה אף היא באופן שווה על שם שניהם.

64. נחה דעתי כי דין טענת הנתבע בנוגע לזכאותו לכאורה להחזר כספי חיסכון הדיור לרווקים וכספי ירושת אימו, להידחות; בע"א 67/88 דקר נ' דקר , פ"ד מג(1) 122 , נקבע להלכה כי כאשר בני זוג רושמים נכס בבעלות משותפת, ההנחה היא שהתכוונו לאיזון ולשוויון, וכל תרומת יתר של צד אחד היא בגדר ויתור או מתנה של צד אחד לצד אחר.
"טענת המשיב היא, כי הוא תרם את חלק הארי של הכספים לרכישת הדירה. גם אם נכונה טענה זו, אין די בכך כדי לשלול את זכויותיה של המערערת. כאשר הסכם לרכישת נכס נעשה על ידי שני בני זוג, יש בכך ביטוי לרצונם לחלק את הזכויות ביניהם באופן שווה, יהא חלקו בהשקעה של כל צד אשר יהא. ישנם מצבים תדירים בהם בני הזוג הנישאים רושמים דירה על שם שניהם, והכסף ניתן על ידי צד אחד בלבד. האם פירוש הדבר שאחרי שנים ניתן יהיה לגלגל את העניין אחורה ולבטל שיתוף, שביטויו ברישום מקובל מאוד במציאות הישראלית, בהסתמך על המקורות הכספיים ששימשו כל צד במועד כלשהו בעבר? סבורני כי יש להשיב על כך בשלילה. כאשר בני זוג רושמים נכס בבעלות משותפת, הרי ההנחה היא שבני הזוג התכוונו לאיזון ולשיוויון וכל תרומת יתר של צד אחד היא בגדר ויתור או מתנה של צד זה לצד השני הקשורה עם הנישואין, ואשר מוצאת את ביטויה בהסכמה על רישום הבעלות המשותפת. גישה אחרת תרוקן את הרישום המקובל של שיתוף ברכוש בדירה של בני זוג מתוכנו ותהפוך אותו לאות מתה". (עמ' 127-128 לפסה"ד; הדגשה שלי-א.כ).

65. אין חולק בענייננו כי הצדדים היו בעלי זכויות שוות בדירה (ובדירות הקודמות שהיו בבעלותם), משכך הרי שהכספים להם מכוון הנתבע, ככל שאכן הושקעו על ידו כפי שהוא טוען, נטמעו למעשה בדירות המשותפות ואין להתחשב בגובה ההשקעה כפי שהוא עותר לעשות.

כספים שהושקעו ברכישת דירתה של אם התובעת
66. הנתבע טוען כי התובעת פרשה מעבודתה ב.....בשנת 1988 וקיבלה פיצויי פיטורין בסך של 15,000-12,000 ₪ אשר
הופקדו בחשבונם המשותף של הצדדים . מתוך סכום זה, הוציאו הצדדים בהסכמה משותפת סך של 10,000 ₪ לצורך רכישת דירה לאימה של התובעת. לטענתו, יתרת סכום הפיצויים, שימשה למימון נסיעת התובעת לצרפת עם בנם הבכור.

67. הנתבע עותר להשבת חלקו בהשקעה - סך של 5,000 ₪ בתוספת ריבית והצמדה מיום הרכישה.

68. התובעת אישרה כי אכן הופרש סכום מתוך דמי הפיצויים לטובת רכישת דירתה של האם ברם לטענתה, הנתבע אינו זכאי להחזר מחצית ההשקעה מן הטעם שאימה החזירה להם את הסכום שהשקיעו העומד לדבריה על סך של 3,000 דולר (ראה בעמ' 5 לפרוטוקול מיום 11/10/07).

69. בדיון ביום 20/04/06 אישר הנתבע כי הוחזר להם סך של 300 דולר ובתצהיר הרכוש שהגיש העלה לראשונה טענה לפיה סכום זה לא ניתן כחלק מהחזר השקעתם ברכישת דירת אם התובעת, אלא מדובר לדבריו ב- : "הכרת תודה מאת חמותי על כל עבודות אחזקת דירתה שבוצעו על ידי במשך השנים, ומידי פעם פיצתה אותנו" (סע' 7 ג' לתצהיר).

70. הנתבע העלה בסיכומיו טענה חדשה בעניין הכספים שניתנו לאם התובעת ולפיה מלכתחילה לא היה עליה להחזיר להם את הכסף שהשקיעו ברכישת דירתה היות ומטרת ההשקעה היתה שבבוא העת הם יוכלו לקבל את הדירה.

71. גרסאותיהם הנ"ל של שני הצדדים לא גובו באסמכתאות ו/או ראיות חיצוניות כלשהן ומביניהן מעדיף אני את גרסת התובעת ואת עדותה בחקירתה הנגדית בנקודה זו אשר היתה מהימנה עלי על פני גרסת הנתבע; זאת לאחר שהתובעת תיארה לפרטים ובאופן משכנע בחקירתה הנגדית את הנסיבות בהן לדבריה הוחזר להם הכסף שנתנו לאימה ואף הסבירה את השימוש שנעשה בו לצורך נסיעתה לחו"ל עם בנה הבכור בעת שלה ולנתבע לא עמדו בשעתו אמצעים כספיים אחרים למימון נסיעה בת שבועיים לחו"ל (ראה בעמ' 6 לפרוטוקול מיום 11/10/07 ובעמ' 4 לפרוטוקול מיום 20/04/06, ש' 5-9).

72. טענת הנתבע בסיכומיו (ראה בסע' 70 לעיל) לא היתה מהימנה עלי; סבורני כי העובדה שהנתבע העלה טענה זו לראשונה בסיכומיו מטילה צל על מהימנות גרסתו. זאת ועוד, בדיון ביום 20/04/06 לא השמיע הנתבע כל טענה מעין זו, עת טען שהאם החזירה להם 300 דולר .

73. לאור האמור, אני דוחה את טענת הנתבע ואיני רואה לחייב התובעת בהחזר הסכום הנתבע על ידו.

74. בסיכומיו עתר הנתבע לאיזון כספים שקיבלה התובעת במתנה מדודה בצרפת העומדים על סך של 10,000$; איני רואה להיעתר לסעד זה. לא זו בלבד שנתבע לראשונה במסגרת הסיכומים אלא שככל שיש ממש בטענתו זו, הרי שתביעתו מנוגדת להוראת סע' 5 (א) (1) לחוק יחסי ממון לפיה מתנות שקיבל אחד מבני הזוג בתקופת הנישואין אינן נכללות במסת הנכסים ברי האיזון ואיני רואה בנסיבות המקרה דנן לסטות מכלל זה.

סיכומם של דברים
איזון המשאבים בין הצדדים ייעשה על בסיס העקרונות כדלקמן:
כל צד זכאי למחצית שווי הזכויות הפיננסיות של משנהו: קופות גמל, קרנות השתלמות וחסכונות, שנצברו על ידו מיום נישואיהם ועד ליום 01/01/06 כאשר יגיע מועד מימושן. וזאת, בכפוף לאמור להלן:
א. על הנתבע לשאת במחצית יתרת החוב בחשבון המשותף נכון ליום 01/01/06 בניכוי סך של 4,000 ₪ המהווה את מחצית הצבירה בביטוח הפנסיוני של התובעת בחברת "מגדל".
ב. על התובעת לשאת במחצית יתרת החובה בחשבון הבנק ע"ש הנתבע נכון ליום 01/01/06.
ג. בנוגע לזכויות הפנסיה של הצדדים- מיום 01/01/06 ועד מועד צאתה של התובעת לגמלאות מעבודתה במשרד החינוך יחול ההסדר הזמני אליו הגיעו הצדדים. הפרשי העבר מיום 01/01/06 ועד ליום התחלת ההסדר הזמני ישולמו על ידי הנתבע לתובעת מכספים ראשונים במסגרת איזון כספי הצדדים בבנקים ובקופות הגמל. ממועד יציאתה של התובעת לגמלאות ממשרד החינוך תהא התובעת זכאית למחצית מהפנסיה של הנתבע שנצברה בתקופה ממועד הנישואין ועד למועד הקרע דהיינו, יום 01/01/06, והנתבע יהיה זכאי למחצית מהפנסיה של התובעת שנצברה ממועד הנישואין ועד מועד הקרע.
בהמשך לאמור לעיל ועל פי בקשת התובעת ליתן צו מניעה בהתאם להוראות סע' 11 לחוק יחסי ממון, ניתן בזאת צו מניעה קבוע האוסר על מי מהצדדים לעשות כל פעולה חד צדדית ללא הסכמת הצד שכנגד בזכויות הרכושיות והכספיות בנות האיזון כפי שפורטו לעיל וזאת, עד למועד ביצוע איזון המשאבים בפועל. ב"כ הצדדים יגישו נוסח מוסכם לחתימה בתוך 20 יום ממועד המצאת פסק הדין אליהם.
לאור התוצאה שהגעתי אליה, ולאחר ששקלתי את הטענות שנתקבלו לכאן ולכאן ואת משקלן היחסי, נוכח התנהלות הנתבע מחד ומאידך בהתחשב בכך שהצדדים הגיעו בסופו של יום להסכמות במספר נושאים, הנני קובע כי הנתבע ישא בשכ"ט ב"כ התובעת בסך של 8,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. בנוסף, ישא הנתבע בחלקה של התובעת בהוצאות חוות דעת המומחה ( בנוסף לחלקו שלו) וזאת, נוכח התנהלותו בעטיה הפכה חוות הדעת לבלתי רלוונטית. ככל שהסכומים הנ"ל לא ישולמו תוך 30 יום מהיום, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק דין זה ועד לתשלום המלא בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. איזון משאבים עסק

  2. איזון משאבים ירושה

  3. איזון משאבים כתובה

  4. איזון משאבים חובות

  5. איזון משאבים אקטואר

  6. איזון משאבים מוניטין

  7. איזון משאבים קרן פנסיה

  8. התיישנות איזון משאבים

  9. איזון משאבים קופות גמל

  10. איזון משאבים לא שוויוני

  11. איזון משאבים חלוקת רכוש

  12. איזון משאבים כספי ירושה

  13. איזון משאבים דירת מגורים

  14. איזון משאבים חזקת השיתוף

  15. איזון משאבים הלכת השיתוף

  16. איזון משאבים לפני גירושין

  17. חזקת השיתוף איזון משאבים

  18. איזון משאבים ידועים בציבור

  19. איזון משאבים בבית הדין הרבני

  20. איזון משאבים זכויות סוציאליות

  21. איזון משאבים בין בני זוג מוסלמים

  22. היום הקובע לאיזון המשאבים בין הצדדים יהיה יום גירושיהם

  23. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון