המחאת זכויות בצוואה

1. בפני תובענה מסוג "טען ביניים" שהגיש עו"ד ש', אשר מונה כמפרק שתי חברות (בפירוק מרצון, להלן "החברות"), מחזיק בידיו כספים השייכים לחברות שבפירוק, ומבקש מביהמ"ש הוראות בשאלה- מי הוא הזכאי לקבלת הכספים הנ"ל (להלן "הכספים שבמחלוקת").

2. רקע כללי-

שתי אחיות מתמודדות על קבלת הכספים שבמחלוקת: המשיבה מס' 5 (להלן "א'") מחד, והמשיבה מס' 2 (להלן "צ'"), מאידך. המשיבים האחרים זנחו טענותיהם, ולא הגישו סיכומים.

(בחלוף המועד להגשת הסיכומים, הוגשו סיכומיו של המשיב מס' 4 (להלן "מוטי", אליהם מתייחס פסה"ד בהמשך).

3. המשיבים 2-5 הינם אחים והוריהם היו בעלי מניות בחברות שבפירוק.

4. האב נפטר ביום 17.06.99, ועל פי צוואה מיום 14.01.99 שקויימה ביום 15.02.00- היורשת אחריו היתה האם.

5. האם נפטרה ביום 31.08.03 (לאחר הגשת הבקשה שבפני) והשאירה אחריה שתי צוואות:

האחת מיום 14.01.99 לפיה היורש הינו בעלה- האב (שנפטר לפניה), ואחריו שלושה מילדיה: לא'- את זכויות המנוחה בחברות שבפירוק, לז'- דירה ועוד 25% מדירה אחרת, לצ'- 75% מהדירה האחרת.

הצוואה השניה מיום 19.04.00, לפיה היא מורישה את כל מה שירשה מבעלה לארבעת ילדיה בחלקים שווים, ואת כל יתרת העיזבון (מקרקעין, כספים, מניות וכו') לצ'.
בצוואה זו לא אוזכר רכוש ספציפי (מש17/5).

יצויין, כי טרם ניתן צו בעניין יורשי עיזבונה של האם. תובענה בעניין זה תלויה ועומדת בפני כב' השופט ש', אשר החליט להשהות החלטותיו, עד להכרעה בעניין שבפני (החלטה מיום 02.06.04 בת.ע 102160/04).

6. שני ההורים חתמו ביום 28.12.98 על "כתב המחאת זכויות והוראות בלתי חוזרות" (להלן "כתב המחאת זכויות" או "המחאת הזכויות"), שם נקבע כי הכספים שבמחלוקת מומחים לא'.

7. עוד יש לציין, כי ביום 17.11.98 העבירו ההורים לילדיהם צ' וז', ללא תמורה, שתי דירות.

8. שתי הדירות והכספים שבמחלוקת היוו את עיקר רכושם של ההורים, ולרכוש זה מתייחסות במפורש הוראות הצוואות ההדדיות שערכו ההורים המנוחים ביום 14.01.99 במשרדו של עו"ד רוזובסקי. כאמור, בשלב מאוחר יותר שינתה האם את צוואתה, כמפורט לעיל.

9. השאלה שבמחלוקת הינה- איזה מבין המסמכים (הסותרים) הוא המחייב, ומכוחו יחולקו הכספים שבמחלוקת.

10. טענות א'-


עם חתימת כתב המחאת הזכויות, נגרעו הזכויות מעזבונם של ההורים, והם אינם יכולים להוריש מה שאינו שייך להם עוד. לפיכך, המסמך המחייב הינו כתב המחאת הזכויות, ועל המפרק להעביר את הכספים לידיה.

11. טענות צ'-

כתב המחאת הזכויות נחתם ע"י ההורים עקב השפעה בלתי הוגנת, ומבלי שיבינו משמעות חתימתם, והראיה לכך, הצוואות המאוחרות יותר, והסותרות, עליהן חתמה האם.

12. דיון-

כתב המחאת זכויות הינו עביר, וגובר על פעולה משפטית מאוחרת, ואין נפקא מינא אם ניתנה בעדו תמורה, אם לאו-

בניגוד לדיני שטרות, חוק המחאת חיובים איננו דורש מתן תמורה כיסוד להמחאה, ומכאן כי אין מניעה להמחות זכות במתנה. עם העברתו בפועל של כתב המחאת הזכות לידיו של הנמחה, עוברת אליו הבעלות בזכות המומחית. היינו, זוהי מתנה שהסתיימה.

ר' מ' בן-פורת, חוק המחאת חיובים התשכ"ט- 1969 פירוש לחוקי החוזים בעריכת פרופ' ג. טדסקי, חוברת עידכון תשל"ז, עמ' 7-6.

לעניין עדיפות המחאת הזכות על פני עיקול, ר' ע"א 165/75 לוינגר נ' הפארק הזאולוגי ר"ג בע"מ פד"י ל (2) 25, שם נקבע כי עיקולים שהוטלו לאחר המחאת הזכות, נדחים מפני זכותו של הנמחה, שכן בעת שהוטלו העיקולים הכספים כבר לא היו בבעלות הממחה.

הלכה דומה נקבעה בע"א 568/85 BANK HAPOALIM נ' חברה לנאמנות פד"י מב (4) 507, 511:


"נמצא, אם כן, שאכן המחתה אינטלקט לבנק הפועלים את זכויותיה המותנות בפיקדון, דבר שהיתה רשאית לעשות. לפיכך, לא נותרה לאינטלקט אותה עת זכות כלשהי, שהיתה עשויה לשמש נושא לעיקול".

מכאן, כי התחייבות על פי כתב המחאת זכות שנמסר בפועל לנמחה, מעבירה את הזכות הנמחית לבעלות הנמחה, וגורעת זכות זאת מבעלותו של הממחה, ומעזבונו.

לעניינינו, במילים אחרות, עם העברת כתב המחאת הזכויות לא', נגרעו הזכויות המומחות (הכספים שבמחלוקת) מעזבונם של ההורים.

13. טענת "השפעה בלתי הוגנת" –

האם אומצה טענה זו לחיק דיני החוזים?

נראה כי התשובה שלילית, וכי גם צ' הכירה במסקנה משפטית זאת. שכן, בסיכומיה, טענה צ' רק לאי הבנת משמעות המסמך ע"י המנוחים, ולא חזרה עוד על טענת "השפעה בלתי הוגנת".

לפיכך, למעלה מן הנדרש, ורק על מנת להבהיר נקודה זו, נפנה ל- עמ (ת"א) 1298/04 פלונית נ' פלונית (לא פורסם, פס"ד של כב' השופט שנלר מיום 31.10.05), שם בעמ' 11 ואילך מנתח כב' השופט שנלר את הסוגיה, ומגיע למסקנה (בעמ' 13):

"מסכים אני, עם כל הכבוד, לדעתה של כב' השופטת גדות, לפיה אין להחיל במסגרת דיני החוזים, את עילת ההשפעה הבלתי הוגנת, אשר לא מצאה ביטויה בחוק החרות, דהיינו בחוק החוזים" ועל כן, לדבריו, "מדובר בהסדר שלילי".

(ובעמ' 14 לפסה"ד):

"אין אני סובר כי בגין נימוקים אלו יש מקום להחלת עילת ההשפעה הבלתי הוגנת במקרה של מתנה".

מכאן, שלא ניתן לטעון לבטלות מסמך חוזי בגין "השפעה בלתי הוגנת", שכן עילה זו איננה נמנית על אחת מעילות הבטלות המפורטות בחוקים הרלוונטים לעניינינו (חוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973; חוק המחאת חיובים התשכ"ט-1969; חוק המתנה תשכ"ח-1968).


14. טענת non est factum- "לא נעשה דבר"-

כאמור, טוענת צ' כי ההורים המנוחים לא הבינו פשר המסמך עליו חתמו, וכי הסברי עו"ד רוזובסקי לא היו מספקים. בטענה זו, המוכרת כטענת "לא נעשה דבר", או " non est factum”, מוטל הנטל להוכיחה במלואו על הטוען, ובעניינינו על צ'.

המדובר בנטל כבד במיוחד, שכן חזקה היא כי בהעדר טעות או הטעיה רואים מי שחתם על מסמך מבלי לקראו תחילה ומבלי לדעת את תוכנו, כאילו לקח על עצמו מרצון את הסיכון הכרוך בחתימתו על מסמך סתם. ר' ע"א 126/70 גלעדי נ' אוריון חברה לביטוח בע"מ פד"י כה (1) 648, 649.

ר' גם ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' לופו פד"י נד(2) 559, 570:

"הנטל להוכחת 'לא נעשה דבר' הוא כבד מן הנטל הנדרש להוכחת טענות אחרות במשפטים אזרחיים. שכן, 'בדרך כלל דין הוא שאדם החותם על מסמך בלי לדעת תוכנו, לא ישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא'..."

וכן ראה ע"א 36/99 ראובן יפה נ' עיזבון המנוחה חנה גלזר פד"י נה (3) 272, 287:


"טענת "לא נעשה דבר" מבקשת לקעקע את יסודות קיומו של החוזה אף שהנתבע הטוען לה חתם עליו. היא באה לסתור את החזקה כי החותם על מסמך קרא את תוכן הדברים האמורים בו, יודעם ומבינם. ככזו, היא מרחיקת לכת ובעלת משמעות "קיומית" לחוזה. רק סביר הדבר כי בנסיבות אלה מידת ההוכחה שתידרש לביסוס הטענה תהיה מידה משמעותית, מעבר לזו הנדרשת דרך כלל לגבי טענות הגנה אחרות המועלות כנגד תביעה חוזית".

15. מן הכלל אל הפרט-

מהפן העובדתי, נסתרו טענותיה של צ' בעדותו של עו"ד רוזובסקי (כפי שיפורט בהמשך). ויודגש, עדותו של עו"ד רוזובסקי עדיפה על עדותה של צ' משני טעמים: ראשית, עו"ד רוזובסקי הינו עד ניטראלי, בעוד שצ' הינה נוגעת בדבר. שנית, צ' הודתה כי אין לה ידיעה אישית באשר לנסיבות החתימה על כתב המחאת הזכויות (פרוטוקול עמ' 89) בעוד עו"ד רוזובסקי נכח בעת החתימה, ושוחח עם ההורים המנוחים לפני החתימה ולאחריה.

16. טענות המתייחסות למחשבותיו הכמוסות של אדם, או הבנתו הסוביקטיבית את תוכנו של מסמך מסויים, קשות להוכחה. הקושי גדל שבעתיים כאשר אותו אדם הלך לעולמו, ולא ניתן לשאול את פיו.

17. ואולם דומה, כי בעניין שבפני ניתן להיעזר בעדותו של עו"ד רוזובסקי, הוא אשר יזם את חתימות ההורים על המסמכים המשפטיים בכלל, ועל כתב המחאת הזכויות בפרט.

18. לדבריו (פרוטוקול, עמ' 23 ואילך), בשנת 1997 פנו אליו הורי המשיבים בבקשה "לארגן את הנושא הרכושי" שלהם.

באותה עת היו להם שלושה נכסים עיקריים- דירה קטנה יחסית ברח' דפנה, דירה יותר יקרה ברח' ריינס, והכספים שבמחלוקת. מנגד, היו לבני הזוג 4 ילדים.

עו"ד רוזובסקי דיבר עם ההורים ועם הילדים. התברר כי הבן מוטי קיבל בעבר מוסך, ובתקופה הרלוונטית לא היה בקשר טוב עם ההורים.

נותרו אם כן שלושה נכסים ש"היו צריכים להתחלק בין הילדים, חלוקה צודקת". הכוונה, כפי שמסביר עו"ד רוזובסקי, לשלושה ילדים בלבד, שכן מוטי קיבל את חלקו בעבר (פרוטוקול עמ' 37 שורות 5-4).

ה"חלוקה הצודקת" באה לידי ביטוי בסע' 4א'-ב'-ג' לצוואות האב והאם (המדובר בצוואות הדדיות; כל אחד מוריש לבן הזוג, ולילדים אחריו): היינו- ז' יקבל את הדירה הקטנה + רבע מהדירה הגדולה. צ' תקבל ¾ מהדירה הגדולה, א' תקבל את הכספים שבמחלוקת (אז לא היה ידוע בכלל אם יש כספים ו/או מה סכומם).

למרות שהדברים באו לידי ביטוי בצוואה שנחתמה בינואר 1999, פעל עו"ד רוזובסקי לביצוע החלוקה הנ"ל גם בדרך של מתנה, כאשר מסמכי המתנה והמחאת הזכויות נחתמו ב-12/98.

עו"ד רוזובסקי הוסיף ואמר כי ההורים ביקשו שהחלוקה תבוצע בעודם בחיים, כנראה משום שהילדים לחצו עליהם,
ולכן הוא החל בפעולות בעודם בחיים, בדרך של מתנה, וערך גם צוואות בבחינת ביטחון כפול, או כלשונו הציורית, חגורה וגם "שלייקעס"(פרוטוקול עמ' 24).

19. כאמור, מאוחר יותר נפטר האב, כשהוא משאיר צוואה לפיה האם הינה היורשת. בצוואה מפורטים שלושת הנכסים שהוזכרו לעיל.

20. כאמור, לאחר מכן נפטרה האם, אשר השאירה שתי צוואות: הראשונה מיום 14.01.98 השנייה מיום 19.04.00, שם קיימת עדיפות לבת צ', ואין בה פירוט ספציפי של הנכסים.

21. ביום 10.03.00 הופיעו האם וצ' במשרדו של עו"ד רוזובסקי, אשר ערך תרשומת ממנה עולה כי צ' ניסתה לשכנע את האם כי הכספים שבמחלוקת יעברו אליה. צ' נתבקשה לצאת מהחדר, ואז הבהירה האם לעו"ד רוזובסקי כי : "ז' +ציפי קיבלו דירות. רצוני הוא שא' תקבל הכסף. יש לי 2 בנות ואני רוצה שישארו לי שתי בנות" (מוצג מש6/5).

22. הנה כי כן, הן על פי הראיות האוביקטיביות (עצם החתימה על המסמך, והנסיבות שהביאו לחתימה כמתואר בעדותו של עו"ד רוזובסקי), והן על פי הראיות הסוביקטיביות (הבאות לידי ביטוי בתרשומת שערך עו"ד רוזובסקי, מוצג מש6/5) לא הוכחה טענת צ' לפיה, ההורים לא הבינו פשר המסמך עליו חתמו.

ר' לעניין זה ע"א 685/88 קוטרמן נ' קרן תורה ועבודה ואח' פד"י מז (2) 598.

וכן ר' ע"א 36/99 ראובן יפה נ' עיזבון המנוחה חנה גלזר, שם, בעמ' 288:

"כללו של דבר: כאשר אומדים את מכלול הראיות על רקע התייחסות בית משפט קמא אליהן נותר ספק של ממש באשר לטענת המשיבה כי לא הבינה את טיבו של המסמך עליו חתמה. קשה לומר כי הראיות מתיישבות עם המסקנה כי המשיבה לא הבינה על מה חתמה יותר מאשר המסקנה ההפוכה כי היא ידעה והבינה תוכן העיסקה שלה נתנה חתימתה, במיוחד לאור החזקה הקיימת כי החותם על מסמך מוחזק כיודע את תוכן הדברים האמורים בו. בהינתן מידת ההוכחה המשמעותית הנדרשת לביסוס טענת "לא נעשה דבר", מתבקשת המסקנה כי נטל ההוכחה המוטל על המשיבה לא הורם, והספק שנותר הוא כזה שאינו מצדיק קבלת טענת הגנה זו, וזאת גם אילו הנחנו כי עילת הגנה זו חלה במקומנו, וכי היא רלוונטית למערכת הנסיבות שארעו בעניינינו".

והדברים נכונים ויפים גם בעניין שבפני.

23. בנסיבות אלה, המסקנה היא כי האם המנוחה הבינה בהחלט את מהות הפעולות המשפטיות עליהן המליץ עו"ד רוזובסקי, וכי אין באמור בצוואותיה כדי לרמוז על אי הבנה לה טוענת צ'.

24. אינני רואה בצוואה המאוחרת בכמה ימים ממועד המפגש אצל עו"ד רוזובסקי, משום ראיה לאי הבנתה של האם את תוכנו של כתב המחאת הזכויות. ואפרט.

כאמור לעיל, אין ספק כי ביום 10.03.00 הביעה האם המנוחה את רצונה כי א' תקבל את הכספים שבמחלוקת בהתאם לכתב המחאת הזכויות. הצוואה שנחתמה מס' ימים לאחר מכן איננה מזכירה כספים אלה ספציפית, ויתכן כי האם המנוחה לא התכוונה אליהם. יתכן גם כי חתמה על הצוואה לנוכח עמדתה של צ' (כמתואר במוצג מש6/5), ובאותה מידה יתכן כי התחרטה, ושינתה דעתה כפי שהוצגה מס' ימים לפני כן בפני עו"ד רוזובסקי.

כל ההשערות הללו (שמא נאמר- ספקולציות) אינן רלוונטיות, משום שלאחר שהגענו למסקנה כי לא נפל כל פגם בהמחאת הזכויות, והיא תקפה, ממילא הכספים שהומחו לא' נגרעו מהעיזבון, ואין בצוואה- בכל נוסח שהוא- כדי לשנות מסקנה משפטית זאת, שכן, אדם איננו יכול להוריש מה שאין לו.

25. לא זו אף זאת, שוכנעתי, כי הצוואות מיום 14.01.99 נערכו בנוסף להעברת המתנות בחיים, משום "ביטחון כפול" להגשמת רצונותיהם של ההורים המנוחים, וכי ההורים הבינו זאת היטב.

26. תמוהה טענתה של צ' לפיה צוואתה השנייה של האם מלמדת על אי הבנת החתימה על המחאת הזכויות, בשעה שהאם המנוחה פעלה בדיוק באותו האופן ביחס לדירה אותה קיבלה צ' במתנה (סעיף 9 לסיכומי התשובה של א').

27. התוצאה היא, כי המסמך התקף שעל המפרק לפעול לפיו- הינו כתב המחאת הזכויות, ומכאן כי עליו להעביר את הכספים שבמחלוקת לא'.

28. אחר הדברים האלה-


לאחר כתיבת טיוטת פסה"ד, וככל הנראה באיחור, הגיש מוטי (המשיב מס' 4) את סיכומיו.

29. נזכיר, כי מוטי הודר מהצוואות ההדדיות של הוריו, והוא מופיע לראשונה בצוואתה השניה של האם כיורש (בחלקים שווים עם כל אחיו) את החלק שירשה האם מהאב (את היתרה הורישה האם בשלמות לצ').

30. לגבי מוטי, העיד, כאמור, עו"ד רוזובסקי כי הוא קיבל מההורים בחייהם מוסך, ולא היה ביחסים טובים עימם בתקופה הרלוונטית (פרוטוקול עמ' 23).

עו"ד רוזובסקי הוסיף והעיד, כי האב המנוח אמר לו כי מוטי קיבל את המוסך ששוויו רב, יש לו כסף והוא לא זקוק לעוד (עמ' 35 שורה 27) ואח"כ העיד ששני ההורים אמרו לו שמוטי קיבל את העזרה הגדולה ביותר וע"כ הוא לא צריך לקבל יותר (עמ' 37 שורה 4).

עדות זאת לא נסתרה.

31. טענות מוטי-

למוטי שתי טענות: הראשונה, כי כתב המחאת הזכויות בטל מאחר שנחתם בעקבות השפעה בלתי הוגנת שהשפיעה א' על הוריה. השנייה, כי מדובר במסמך שמשמעותו העברת מניות בתקופת פירוק חברה, ללא אישור המפרק, פעולה זו בטלה לנוכח הוראת סעיף 329 לפקודת החברות (נוסח חדש) תשמ"ג-1983.

32. באשר לטענת השפעה בלתי הוגנת, כפי שהראנו לעיל, טענה זו איננה מוכרת במסגרת דיני החוזים- זו המסגרת הנורמטיבית בה אנו מצויים.

33. אם לא די בכך, צודק ב"כ א' בטענתו הפרוצדוראלית כי מוטי מנוע מלטעון טענות עובדתיות בעניין זה (וטענת השפעה בלתי הוגנת הינה, תמיד, טענה עובדתית) בשעה שנמנע מלהגיש תצהיר מטעמו.

34. ומעבר לנדרש, יש לדחות, עובדתית, טענה זו לנוכח עדותו של עו"ד רוזובסקי, והתרשומת שהכין (מש6/5) ממנה עולה במפורש, כי האם הבינה היטב את תוכן המסמך ואת משמעותו.

35. בטלות המסמך על פי סעיף 329 לפקודת החברות-

זוהי טענת סרק. לית מאן דפליג (ואף מוטי מודה בכך בסיכומיו) כי כתב המחאת הזכויות איננו דן בהעברת מניות, אלא בהעברת כספים.

36. מדובר בכספים, רווחי החברות, עליהם שולם מס כדין. כספים אלו, ככל שהיו קיימים, עמדו מלכתחילה לזכותם של ההורים המנוחים, והם בחרו להעבירם לא' בדרך של המחאת זכויות.

אין כל הבדל בעניין זה בין העברת כספים מכל מקור שהוא, בכל דרך שהיא (שיק, כתב, מזומן, המחאת זכויות). ור' עדותו של עו"ד רוזובסקי (פרוטוקול עמ' 32):

ש: היית ער לכך שעל פי דיני החברות להעברת מניות בעת פירוק אין תוקף ללא אישור המפרק?
ת: לא בדקתי את זה. לא בדקתי את נושא העברת המניות, לא שקלתי את הנושא של העברת מניות. הנקודה שבה התבקשתי לקבל זה אותו כסף שהמפרקים מחזיקים ולא מחלקים. יש כסף, והכסף לא מגיע למנוחים משום שלמפרקים יש ויכוח עם מס הכנסה".

לפיכך, הטענה לפיה יש לראות בהתחייבות ההורים משום העברת מניות, כאמור לעיל, אין בה ממש, והיא מרחיקת לכת.

בעניין זה אני מאמצת את טענות ב"כ א', לרבות האסמכתאות שהביא, ובמיוחד האמור בסע' 7 לסיכומי תשובתו מיום 07.11.05.

37. התוצאה –

משנדחו טענות המשיבים 2 ו-4, חוזרים אנו לתוצאה לפיה המחאת הזכויות שרירה וקיימת, ועל המבקש לפעול בהתאם לאמור בה.

אני מחייבת את המשיבה מס' 2 לשלם למבקש הוצאות הבקשה בסך 5,000 ₪ + מע"מ, ולשלם למשיבה מס' 5 את הוצאותיה בסך 5,000 ₪ + מע"מ.


אני מחייבת את המשיב מס' 4 לשלם למשיבה מס' 5 הוצאות בסך 5,000 ₪ + מע"מ.

כל הסכומים צמודים למדד הידוע היום, ויתווספו להם הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פרשנות צוואה

  2. אגרה קיום צוואה

  3. חיסיון צוואה

  4. הסכם פשרה צוואה

  5. ביטול צוואה קודמת

  6. ביטול צוואה הדדית

  7. ביטול צוואה דוגמא

  8. הוכחת אובדן צוואה

  9. ביטול תנאי בצוואה

  10. ביטול רישום צוואה

  11. ביטול צוואה שנייה

  12. הערת אזהרה צוואה

  13. ביטול צוואה בעל פה

  14. עילות ביטול צוואה

  15. ביטול צוואה מאוחרת

  16. בקשה לעיון בצוואה

  17. ביטול צוואה אחרונה

  18. ביטול צוואה שהופקדה

  19. השלמת פרטים בצוואה

  20. ביטול צוואה בכתב יד

  21. המחאת זכויות בצוואה

  22. הסתלקות מצוואה הדדית

  23. ביטול צוואה בפני רשות

  24. התנגדות לביצוע צוואה

  25. הסתלקות חלקית מצוואה

  26. בקשה להגשת העתק צוואה

  27. אי כשירות לעריכת צוואה

  28. בקשה לתיקון פגם בצוואה

  29. בקשה לתיקון טעות בצוואה

  30. העברת זכויות מכוח צוואה

  31. בקשה להוספת פרטים בצוואה

  32. ביטול צוואה על ידי המצווה

  33. העברת זכויות על פי צוואה

  34. איחור בהגשת התנגדות לצוואה

  35. ביטול צוואה השפעה בלתי הוגנת

  36. הארכת מועד להגשת התנגדות לצוואה

  37. ביטול צוואה עקב השפעה בלתי הוגנת

  38. ביטול צוואה עקב מצבו הנפשי של המצווה

  39. העברת זכויות שימוש במשק באמצעות צוואה

  40. בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לצוואה

  41. צו המקיים את צוואתו של המנוח - הוראות חלוקת עזבון על ידי מנהלי העזבון

  42. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון