הסדר נושים בתיק איחוד

בקשה לאישור הסדר נושים בהליך לפי סעיף 19 א. לפקודת פשיטת רגל היא הבקשה שלפני.

בטרם אתייחס לבקשה ראיתי להביא מספר נקודות ציון בהתנהלות בהליך שלפני, התנהלות שמצאתי אותה רלוונטית למסקנה שלהלן.

ביום 22.6.03 הגיש החייב בקשה לעיכוב הליכים לפי סעיף 19 א. לפקודת פשיטת רגל.
במסגרת זו הציע החייב לשלם לנושיו סך של "35% מכלל חובות השותפות אשר ישולמו ביחד לנושי שן רוזנצוויג מדיה כאשר סך החובות הכולל לא יעלה על 35% מחובו של כל נושה" (סעיף 5 לבקשה במסגרת בש"א 12482/03); ההצעה היתה כי החובות ישולמו תוך 50 חודשים "כאשר 10% ישולם במעמד אישור הסדר הנושים".

בתגובתו לבקשה הסכים הכנ"ר לעיכוב ההליכים המבוקש בכפוף לתנאים שונים שהציב ובין השאר הפקדת סך של 10,000 ₪ כתנאי לעיכוב ההליכים סכום שיהיה על חשבון הוצאות ההליך וכן "בכפוף לתשלום חודשי של 3,000 ₪ ...".


בית המשפט (כבוד השופט המנוח הד"ר אזר) אישר את עיכוב ההליכים בכפוף למילוי כל התנאים שהציב הכנ"ר ולאחר שהחייב הסכים למלא את התנאים הללו.

מאז אותו עיכוב הליכים חלף זמן ארוך מאוד – וליתר דיוק 8 שנים ארוכות בהן לא יצא ההסדר המוצע אל הפועל, החייב נהנה מצו עיכוב הליכים שעדיין תקף, החייב אינו משלם כסדרו, ואף הפסיק בשלב מסוים לשלם את התשלום החודשי שהושת עליו ולו הסכים, ובמצב עובדתי זה שוב הובאה הצעת הסדר נושים לאישור (עדיין לפי סעיף 19 א. לפקודה).

במשך השנים הארוכות שחלפו מאז נתבקש אישור ההסדר, ארעו אירועים נוספים, כך אישר בית המשפט בשנת 2005 את הצעת ההסדר של החייב, למורת רוחו ועמדתו של אחד הנושים שערער לבית המשפט העליון, והציג לו את הנסיבות בהן אושר ההסדר.

בית המשפט העליון קיבל את עמדת הנושה וביטל את ההסדר שאושר תוך שהוא מציין כי:

"אין ספק שהמהלכים לאישורו של הסדר הנושים לגבי המשיב לא נעשו בדרך הנכונה והראויה, כמוכתב בהוראות הפקודה ובתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985.
אפשר שההתייחסות יכולה הייתה להיות שונה אילו היה ברור שכל נושיו של המשיב מסכימים להצעת ההסדר.
במקרה דנא, אין ספק שידוע היה למשיב ולפרקליטו כי המערערת מתנגדת להצעה. על כן הייתה מוטלת חובה לערוך אסיפת נושים כהלכתה, ולדווח באופן מדויק על תוצאותיה. אפילו נניח שבמקרים מסוימים ניתן להסתפק בעמדות כתובות של הנושים, הרי המינימום הנדרש הוא רשימה של הנושים, סכומי הנשייה של כל נושה ונושה וציון חלקו היחסי של הנושה מכלל הנשייה, והבאת התייחסות נפרדת של כל אחד מן הנושים להצעה.
כמובן, שיש אף להפריד בין נושים מובטחים, נושים בדין קדימה ונושים רגילים...

...התמונה שנתגלתה לנו במקרה זה הינה מטרידה. הסדר הנושים אושר בלא שקוימו ההליכים הנדרשים על פי הפקודה... מכל מקום, משמתברר כי לא הייתה הסכמה של כל הנושים, ברור כי הייתה חובה על בית המשפט לקיים דיון...
יש לזכור כי לבית המשפט נתון שיקול דעת האם לאשר הסדר נושים (סעיף 35 לפקודה)... ...בשל הפגמים שנתגלו לנו, אין מנוס אלא לבטל את האישור שניתן להסדר הנושים. יהא צורך לקיים אסיפת נושים כהלכתה ובעקבות זאת ניתן יהיה, כמובן, להגיש בקשה חדשה לבית המשפט" [ע"א 9644/05 מיל"ה נ. רוזנצוויג והכונס הרשמי].

לאחר שבית המשפט העליון ביטל את הסדר הנושים שאושר – נכון היה לתקן את הנדרש ולנסות ולהציג הסדר נושים כמתחייב מהערות בית המשפט העליון.
לא כך היה.
בינתיים ולאור ההתנהלות חזר הנושה מיל"ה שערער על אישור הסדר הנושים, ושבעקבות ערעורו בוטל ההסדר, ופנה חזור ופנה לבית המשפט להורות על ביטול עיכוב ההליכים שמאפשר לחייב להמשיך ולהנות כל אותה תקופה ארוכה מהגנת הפקודה ומנגד אין לנושים כל תועלת מעיכוב הליכים זה באשר העיכוב רק גורם להם נזק מאחר שאינם יכולים לפעול למימוש זכויותיהם לגבות את חובותיהם ומנגד החייב מוגן מפניהם בלי לקיים חיובים מינימאליים שדורשת הפקודה למי שנכנס להליכי הפש"ר וניתן צו כינוס לנכסיו, כך לא הגיש החייב כל דוח חודשי למן כניסתו להליך, כנדרש ממי שניתן לנכסיו צו כינוס וכך אין לנושים ולא לכנ"ר כל מידע באשר למצבת נכסיו, מצבו הכלכלי העדכני, ממה מתפרנס, וגם אין כל התייחסות לטענות שונות בדבר הענקות פסולות לכאורה (בהעדר כל מידע).

מעיון בתיק עולה כי מאז החל החייב בהליכי הפש"ר התקיימו דיונים מספר בתיק זה ולנוכח אי התקדמות ההסדר וכמו גם לנוכח התנהלות החייב לא נעשה מאומה במהלך התקופה ובמהלך הדיונים ומשום מה אף לא ניתנה החלטה לגופה בבקשות לביטול עיכוב הליכים; גם בדיון שהתקיים לפני כבוד השופט זמיר ובה העלו הנושים את טענותיהם נגד ההסדר, דיון בו הסתבר כי חרף הערות בית המשפט העליון אין חלק מהנושים מודע לפרטי ההסדר ואף לא ידעו כי רכיבי ההסדר שונו ואינם כוללים עוד את השותף לעסקי החייב.
כך למשל אמר ב"כ הנושה בנק המזרחי "...האישור של מרשי עדיין בהסתמך על אותו הסדר משותף. אם יאמר היום שההסדר של מר שן מבוטל אצטרך הסכמה מחודשת של הבנק" (עמ' 4 לפרוטוקול הדיון מיום 2.6.08); באותו דיון הודיע הנושה בנק הפועלים כי "אני אתחיל ואומר שאנחנו חוזרים בנו מההסכמה" (עמ' 4 , שם) גם הנושה מיל"ה אינה מסכימה להסדר ובאת כוחה הציגה עמדת שני נושים נוספים שבקשו לחזור בהם מההסכמה.
מאז התקיים הדיון לפני כבוד השופט זמיר ובטרם החלטתו, הוגשו בקשות לא מעטות באופן שנמנע מכבוד השופט זמיר ליתן החלטה, הגם שבסיום הדיון דחה בית המשפט למתן החלטה.

לציין כי בתגובת הנושה מיל"ה (מיום 3.3.10) מפורטים בהרחבה כל ההליכים והאירועים שהיו בתיק זה ומשקפים לפרטיו את העובדות בתיק.

עוד לציין כי גם לפני התקיימו שני דיונים והגם שהחייב מסר לכאורה "הצעה מפורשת אשר תבהיר את סכום הדיבידנד שישולם לנושים, כמו כן לענין המועדים וההוצאות בהם מתחייב החייב מעבר לדיבידנד וערבויות במידת הצורך", הרי בדיון האחרון שהתקיים לפני ציין ב"כ אחד הנושים כי "לא קבלתי את הצעת ההסדר האחרונה אף לא מב"כ החייב. הגשנו בשעתו התנגדות. אגב, אני מבין שתביעת החוב שלנו למשל טרם נבדקה כלל. אני לא יודע אם היא נמנית במניין האחוזים..." (עמ' 7 – פרוטוקול 31.3.11); עוד לציין כי נושה נוסף (מר טרביטש) ביקש להתנגד להסדר ושלח עותק מפנייתו לנאמן בה ציין כי "לא צרפת למכתבך שבנדון פירוט של הצעת ההסדר החדש כך שהנושים יוכלו לקרוא אותה ולהחליט ללא לחץ זמן...".
להוסיף כי עד שבאתי ליתן החלטה זו, נתקבלה פנייה נוספת מאת אשתו בנפרד של החייב, גב' רוזנצוויג שציינה כי יש לה "מידע" נוסף על 'מעשי' החייב ועל 'העלמת רכוש משותף וסיכול הליכים של שמירת זכויותיו' ואף ביקשה "להציג את כל התמונה בבית המשפט בבואו לשקול את אישור ההסדר האמור".

לאחר כל אלה אציין כי אין בדעתי לאשר ההסדר המוצע לפי סעיף 19 א. לפקודה ואין לי אלא לאמץ את דברי בית המשפט העליון בערעור שהגיש הנושה בע"א 9644/05 הנ"ל ולומר כי הדברים שנאמרו על ידי בית המשפט העליון בהחלטתו מיום 15.1.07 ושבעטים ביטל את אישור ההסדר המוצע יפים גם לעת הזאת כי "התמונה שנתגלתה לנו במקרה זה הינה מטרידה".

התחושה העולה מקריאת כל הבקשות ומהעובדות שהובאו לפני, שרב הנסתר על הנגלה, ובהעדר דוחות חודשיים, בהעדר חקירת החייב על ידי בעלי תפקיד, ובהעדר עמדת הכנר הסבור כי אין הוא נדרש להתערב בהליכים לפי סעיף 19 א. לפקודה – לא ניתן ליתן החלטה לאישור ההסדר שתבטא אכן את רצון הנושים; שהרי בהעדר מידע רלוונטי למתן הסכמה נשמטת הקרקע מהסכמה ככל שניתנה, לא רק זאת אלא שגם פרטים רלוונטיים להסדר אינם ברורים כדברי הנושים כפי שציטטתי לעיל; התרשמתי כי כל רצונו של החייב (הלגיטימי כשלעצמו) לסיים את ההליך ויהי מה, ולא חשוב אם יש פגמים (לשיטתו הם טכניים בלבד) ולא חשוב כי אין רוב ברור כי גם לא ידוע מה היקף הנשייה ולְמָה הנושים כן הסכימו – אך הוא מבקש לסיים את ההליכים בדרך של אישור ההסדר, שנראה כי רק הוא יודע את פרטיו.

הרעיון הגלום בסעיף 19א. לפקודת פשיטת רגל הוא, בין היתר, לבצע מימוש מהיר של נכסי החייב לטובת הנושים, ובתוך כך, להביא למצב שבו הנושים מקבלים חלק מחובם בלוח זמנים קצר יחסית למסלול ארוך ומפותל של הליכים משפטיים הכוללים בין השאר את הליכי ההוצאה לפועל לעיתים שהייה בתיק איחוד ולעיתים הליכי פשיטת רגל שאף אינם קצרים.

אכן מאפשרת הפקודה לחייב ולנושיו להגיע להסדר בטרם צו כינוס ונכון שהליך זה מאפשר לאשר את ההסדר, חרף התנגדות המיעוט מבין נושי החייב, שרוב הנושים הסכימו לו, אלא שבענייננו המטרה של סעיף 19 א. לפקודה, קרי, הליך מהיר לטובת הנושים, כבר אינו מתקיים, ולהפך – חלוף הזמן רק הקשה עם הנושים.

לאור הדברים ששמעתי בבית המשפט, לאור העובדות שהובאו בפני, ולאור כל האמור לעיל, מצאתי כי אין לאשר את ההסדר המוצע לפי סעיף 19 א. לפקודת פשיטת רגל

אומר עוד, כי דיני פשיטת הרגל הם דינים קולקטיביים המתייחסים לכלל הנושים באורח שווה, ולעיתים נוצר מצב של ניגוד אינטרסים בין הנושים השונים שחלקם מבקש לסיים את ההליך וחלקם עומדים על מיצוי זכויותיהם למיקסום הדיבידנד, ואמנם לעיתים התחושה היא כי אחד הנושים מתעקש לשווא, ובמקרה כזה על בית המשפט לבחון האם 'ההתעקשות' היא סתמית או שיש בה ממש.
בעניננו ראיתי כי טענות הנושה הן ממשיות, כפי שאף סבר בית המשפט העליון בהליך שהובא לפניו ואין למהר ולהחפז באישור הסדר שכלל אינו ברור, הן לאור ההתנהלות כפי שתארתי והן לאור תחושתי כי המצב העובדתי ונסיבות החייב כלל אינו ברור לנושים גם לא לכנ"ר.

משלא ראיתי לאשר את ההסדר, יבהיר הכנ"ר אם יש מקום לתת לחייב צו כינוס, למנות מנהל מיוחד, ולפעול בדרך הרגילה של חייב שפנה להליכי פשיטת רגל.
ברור כי אין הדבר מונע מהחייב להציע הסדר לנושיו, הסדר מגובש וברור בהתאם לנדרש בפקודה וזאת במסגרת סעיף 35 לפקודת פשיטת רגל, כדי שגם הכנ"ר יביע את עמדתו לאחר שהחייב יחקר כנדרש בהליך, ולאחר שמלוא העובדות יהיו בפני הכנ"ר והנושים עת הם באים לבחון את ההסדר המוצע להם.

הכנר יבהיר תוך 30 ימים את עמדתו ביחס להמשך ההליכים לרבות התייחסות לעיכוב ההליכים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. איחוד תיקים ערב

  2. איחוד תיקים זמני

  3. איחוד תיקים כפוי

  4. העברת תיק איחוד

  5. איחוד תיקים יזום

  6. איחוד תיקים פנסיה

  7. הפטר איחוד תיקים

  8. איחוד תיקים עיקול

  9. איחוד תיקים 3 אחוז

  10. איחוד תיקים ארנונה

  11. איחוד תיקים עיקולים

  12. תקנה 520 איחוד תיקים

  13. איחוד תיקים פעם שניה

  14. איחוד תיקים פשיטת רגל

  15. בקשה להחזרת תיק איחוד

  16. הסדר נושים בתיק איחוד

  17. איחוד תיקים לאחר פיזור

  18. איחוד תיקים העדפת נושים

  19. הסדר נושים איחוד תיקים

  20. חוב ארנונה איחוד תיקים

  21. איחוד תיקים עיכוב הליכים

  22. בקשה נוספת לאיחוד תיקים

  23. איחוד תיקים ביטול הליכים

  24. דחיית בקשה לאיחוד תיקים

  25. בקשה חוזרת לאיחוד תיקים

  26. בקשה לאיחוד תיקים דוגמא

  27. בקשה לאיחוד תיקים שנדחתה

  28. איחוד תיקים מוגבל באמצעים

  29. תשלום כתנאי לפתיחת תיק איחוד

  30. בקשה לצירוף תיק לתיק האיחוד

  31. בקשה לאיחוד תיקים בבית משפט

  32. איחוד תיקים עיכוב יציאה מהארץ

  33. בקשה להוספת תיק לאיחוד תיקים

  34. בקשה לאיחוד תיקים לאחר פיזור

  35. איחוד תיקים חייב מוגבל באמצעים

  36. בקשה לאיחוד תיקים בהוצאה לפועל

  37. חייב מוגבל באמצעים איחוד תיקים

  38. בקשה לאיחוד תיקים מוגבל באמצעים

  39. בקשה לאיחוד תיקים בבית הדין לעבודה

  40. בקשה לאיחוד תיקים חייב מוגבל באמצעים

  41. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון