הסכם פשרה בתביעה ייצוגית

ביום 14.7.2002 הגישו התובעים נגד הנתבעת תביעה, ובקשה לאישורה כתביעה ייצוגית. לטענתם, הנתבעת הטעתה אותם ביחס לחיבור שלהם לשירות האספקה של אינטרנט מהיר הידוע בשם WOW. התובעים טענו בתביעה ובקשה, בין היתר, כי הם החלו לשלם עבור השירות הזה עוד בטרם הם יכלו לעשות בו שימוש בפועל, קרי עוד בטרם סופק להם המודם על ידי ספק האינטרנט שעמו הם התקשרו (חברת נטוויז'ן).

לאחר שהנתבעת השיבה לבקשה, נדונה הבקשה לגופה. המצהירים נחקרו, הצדדים הגישו סיכומים בכתב מטעמם. ביום 10.10.05, ניתנה החלטה בבקשה (להלן: "ההחלטה"), בה התקבלה הבקשה והתביעה אושרה כתביעה ייצוגית. בהחלטה נקבע כי הקבוצה תכלול את כל מי שהזמין בתקופה הרלונטית (החל מיום 29.5.02 ועד מועד הגשת התביעה, 14.7.02) חיבור לאינטרנט המהיר WOW באמצעות ספק אינטרנט שהיה חתום על הסכם שיווק עם הנתבעת, ואשר חויב לשלם עבור השירות עוד בטרם קבל אותו בפועל. עוד נקבע בהחלטה כי הנזק של כל חבר בקבוצה יתבטא בסכום בו חויב על ידי הנתבעת עבור השירות, עד למועד בו הוא קבל את השירות בפועל, וכי המידע לגבי גודל הקבוצה יימסר על ידי הנתבעת.

הנתבעת הגישה בקשת רשות לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון. הבקשה נדחתה, ובית המשפט העליון קבע כי טרם הגיעה השעה לברר את השאלות שהועלו במסגרת בקשת רשות הערעור, והם יידונו על פי הצורך אם תחליט הנתבעת לערער על פסק הדין. התיק הוחזר לכן לבית המשפט במחוזי, להמשך הדיון בו. ביום 30.11.09 התקיימה ישיבת קדם משפט, שלאחריה היתה הנתבעת אמורה להעביר מידע ביחס לגודל הקבוצה. הנתבעת גילתה לטענתה כי קיים קושי ראייתי ממשי הנוגע לקבלת פרטים ביחס לגודל הקבוצה וגובה הנזק.

הנתבעת טענה כי לאחר בירור שערכה, הסתבר לה כי אין אפשרות ממשית לזהות באופן ספציפי את הלקוחות הזכאים לפיצוי אם בכלל, ובנוסף אין אפשרות ממשית לבצע כימות מדויק של הפיצוי הספציפי לו זכאי כל אחד מבחרי הקבוצה. בהתאם למידע חלקי שעמד לרשותה, בצעה הנתבעת אומדן של הנזק, ממנו עולה כי גודלה של קבוצת הלקוחות הזכאים לפיצוי, עמד על כ-1,356 אנשים. התובעים לעומת זאת טענו כי מדובר בקבוצה גדולה יותר.

לאחר דין ודברים בין הצדדים, הוחלט ביניהם במשותף להסכים לצורכי פשרה כי הקבוצה מונה 3,993 איש. כן הוסכם, בהתאם לנתוני הנתבעת, כי הפיצוי הממוצע לו היה זכאי כל חבר קבוצה עומד על 80 ₪, נכון למועד הגשת הבקשה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית. לאור נתונים אלה, סכום הפיצוי הכולל עומד על כ-319,000 ₪ נכון למועד הגשת הבקשה, ובשערוך להיום עומד הסכום על 500,185 ₪.

הצדדים הסכימו כי הפיצוי יינתן בדרך של סעד לתועלת הציבור, משום שקיים קושי לאתר את הלקוחות שזכאים לפיצוי. הם הסכימו על העברת סכום הפיצוי לשתי עמותות – עמותת Appleseed ועמותת "עמדא" שכעולה מהסכם הפשרה, הן עמותות שחרטו על דגלן נושאים חברתיים חשובים (ר' פירוט בס' 32-33 לבקשה לאישור הסכם הפשרה).

ביום 26.12.10, התנהל דיון בבקשה לאישור הסכם הפשרה. בהחלטה ממועד זה נקבע כי אין מקום לדחות על הסף את הבקשה, וכי יש לקדם אותו בהתאם לאופן שנקבע במסגרת חוק תובענות ייצוגיות - קרי על הצדדים לפעול בהתאם לאמור בס' 18 לחוק. כן נקבע כי לאור מהותו של הסכם הפשרה, אין מקום למינוי בודק משום שהעניינים שיש לבחון אותם במסגרת אישור הסדר הפשרה, הם בעיקרם עניינים משפטיים.

הצדדים פעלו בהתאם להוראות ס' 18 לחוק תובענות ייצוגיות, ובכלל זה פורסמה הודעה בשני עיתונים יומיים. ביום 18.5.11, התקבלה הודעת היועץ המשפטי לממשלה, לפיה הוא מותיר את ההחלטה בענין אישור הסכם הפשרה לשיקול דעתו של בית המשפט.


האם יש מקום לאשר את הסכם הפשרה?
לאחר עיון בכול החומר שבתיק בית המשפט, אני סבורה כי יש לאשר את הסכם הפשרה.

סכום הפשרה משקף את האפשרות שהתביעה היתה מתקבלת במלואה. כאמור, המחלוקת בין הצדדים לא היתה ביחס לסיכויי קבלת התביעה, אלא ביחס לגובה הנזק הכולל שהיה נפסק לזכות הקבוצה – לו היתה התביעה מתקבלת. החישוב של הנזק הכולל, התייחס הן לשאלת מספר חברי הקבוצה והן לשאלה מהו הנזק הממוצע שנגרם לכול אחד מהם, וזאת לאור העובדה שכעולה מעמדתה של הנתבעת שלא נסתרה, לא היתה אפשרות ממשית לכמת את חברי הקבוצה.

הטעם לכך שלא היו לנתבעת די נתונים ביחס לכימות חברי הקבוצה, היה משום שלנתבעת אין ולא יכולים היו להיות נתונים אודות המועד המדויק בו קבל כל אחד מהלקוחות את המודם בפועל, מועד ממנו הוא יכול היה להנות משירות הגלישה, הואיל ולא הנתבעת היא זו שסיפקה את המודמים.

הנתבעת פנתה לטענתה אל שני ספקי האינטרנט העיקריים - נטוויז'ן ובזק בינלאומי, על מנת לקבל מידע הנוגע ללקוחות שהזמינו את השירות באמצעותם, וכן לגבי מועד קבלת המודם אצלם. לטענת ספקי האינטרנט הללו, קיים קושי ממשי לספק את המידע או שאין בידיהם המידע הנ"ל.

לכן, טענו הצדדים, קיימת בעיה ממשית לקבל מידע מספקי האינטרנט בתקופה הרלוונטית, מידע שניתן היה להצליבו עם המידע הקיים בידי הנתבעת.

בנסיבות אלה, פעלו הצדדים בהתאם לנתונים שהיו בידי הנתבעת. מלכתחילה טענה הנתבעת כי מקבוצת המדגם אותה היא בדקה עולה כי 10.9% מלקחותיה קבלו זיכוי כזה או אחר מסיבות שונות, וכי מספר זה עשוי לשמש אינדיקציה למספר הלקוחות הזכאים לפיצוי כזה או אחר במסגרת התובענה הייצוגית, אם בכלל. בין הנתבעת לבין התובעים התנהל משא ומתן בהקשר זה, כאשר התובעים טענו לאחוז גבוה יותר, משום שלגישתם לא כל לקוח שנפגע בהכרח זיהה את הפגיעה ולא כל לקוח שנפגע – בהכרח פנה לנתבעת בקשר לכך.

בסופו של דבר ולאור המחלוקת בין הצדדים, הסכימו הצדדים להניח כי שיעור הנפגעים עומד על 30% מכלל המינויים שהזמינו חיבור לאינטרנט המהיר, ומשיעור זה נגזר מספר הלקוחות שכלולים בקבוצה לצורכי הפשרה.

באשר לנזק הממוצע – על פי ההחלטה בבקשה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית, לא ניתן פיצוי בעילות תביעה של עשיית עושר ולא במשפט ולא בעילה החוזית. הנזק של כל חבר בקבוצה על פי ההחלטה, אמור היה להיות בשיעור בו חויב הלקוח על ידי הנתבעת עבור השירות, עד למועד בו הוא קבל את השירות בפועל. מאחר שלפי נתוני הנתבעת, רוב הלקוחות שבקשו לבטל את חיבורם לאינטרנט המהיר עשו זאת תוך פרק זמן של עד חודש ימים, ומאחר שעלות השירות לחודש היא כ-100 ₪, הוסכם על פיצוי לכול חבר בקבוצה בשיעור של 80 ₪.

אני סבורה כי לצורכי פשרה, אין מקום להתערב בסכומים הללו – לא מבחינת מספר חברי הקבוצה ולא מבחינת סכום הפיצוי לכול חבר קבוצה. פשרה בתביעה ייצוגית, כמו כל פשרה, מביאה בחשבון סיכויים וסיכונים, הן ביחס לעצם האחריות (שאלה שטרם הוכרעה בערעור שהגישה הנתבעת), והן ביחס לגובה הנזק שהיה נפסק לזכות חברי הקבוצה. לאור כל האמור בבקשה ביחס לקושי בחישוב הסכומים, ולאור העובדה כי הצדדים עשו שימוש במנגנון חישוב אפשרי, שאינני בלתי סביר לקביעת סכום הפיצוי, ומאחר שמדובר כאמור בפשרה, אני סבורה כי יש לאשרה. מאותן סיבות אני סבורה כי יש לאשר גם את אופן תשלום הסכום – לא כפיצוי לחברי הקבוצה עצמם, אלא באמצעות תרומה לגופים עליהם הסכימו הצדדים.

הגמול לתובעים ושכר טרחת באי כוחם
הצדדים בקשו כי בית המשפט יאשר סכום של 200,000 ₪ + מע"מ כשכר טרחה לבאי כוח התובעים, וסכום של 80,000 ₪ כגמול לתובעים.

סעיף 22 לחוק תובענות ייצוגיות המתייחס לגמול לתובע הייצוגי, קובע:
(א) הכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית, כולה או חלקה, לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, לרבות בדרך של אישור הסדר פשרה, יורה על תשלום גמול לתובע המייצג, בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהדבר אינו מוצדק בנסיבות הענין.
(ב) בקביעת שיעור הגמול יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:
(1) הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה הוא סעד הצהרתי;
(2) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;
(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית.

סעיף 23(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, מתייחס לשיקולי בית המשפט בקביעת שכר טרחת עורכי הדין של בא כוח התובע המייצג. על פי הסעיף, על בית המשפט להתייחס לשיקולים הבאים:


התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;
מורכבות ההליך, הטרחה שטרח בא הכוח המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך;
מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית;
האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך;
הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית".


במאמרו של דר. אלון קלמנט "קווים מנחים לפרשנות חוק תובענות ייצוגיות התשס"ו -2006" (הפרקליט מט, תשס"ז 131, בעמ' 158-162), מתייחס המלומד קלמנט לשלוש קטגוריות של שיקולים בפסיקת שכר טרחה – שיקולי תשומה (העלויות והסיכון שהתובע המייצג ובא כוחו לקח ועל עצמם), שיקולי תפוקה לקבוצה המיוצגת (קרי התועלת שהתובענה הייצוגית הביאה לקבוצה המיוצגת), ושיקולי הכוונה ציבורית (שיקולים כלליים הנוגעים להרתעה, יעילות, הוגנות וכד', כתוצאה מגשתן של תביעות ייצוגיות מוצדקות).

לאור השיקולים הללו נבחן את השאלה אילו סכומים יש לאשר במסגרת הסכם הפשרה לתובעים הייצוגיים ולבאי כוחם.

באשר לשכר הטרחה – בפסיקת שכר טרחת עורכי דין במסגרת הסכם פשרה בתביעה ייצוגית, קיימות שתי שיטות עיקריות – האחת, קביעת שכר הטרחה כאחוז מסכום הפיצוי שנספק לזכות הקבוצה. השיטה האחרת (loadstar) היא שיטה במסגרתה מחושב שכר הטרחה בהתאם לשעות העבודה שבית המשפט סבור כי סביר היה להשקיע בטיפול בתביעה. שכר הטרחה על כל שעת עבודה במסגרת כזו, מביא בחשבון "בונוס" לעורך הדין. זאת משום שלו היה נפסק לזכות בא כוחו של התובע הייצוגי שכר טרחה שהיה משקף רק את עלות שעות העבודה שהושקעו על ידיו – לא היה תמריץ לעורך הדין להשקיע בניהול תביעות ייצוגיות – שחלקן אינן מסתיימות בהצלחה. התמריץ לעורך הדין נובע מההנחה שאם הוא יזכה בתביעה ייצוגית מסוימת, ישקף שכר הטרחה רווח מעל הרווח בגין כל שעת עבודה שלו.

כאמור, ב"כ התובעים העריך כי בתיק הושקעו מאות שעות עבודה. לאור העובדה כי מדובר בתיק בו נדונה הבקשה לאישור תביעה ייצוגית עד תום, כולל חקירות וסיכומים, ולאחר מכן התקיים גם דיון בבית המשפט העליון – אני סבורה כי הערכה של מאות שעות עבודה איננה בלתי סבירה. בהנחה של 400 שעות עבודה, משקף שכר הטרחה שנפסק – סכום של 500 ₪ לשעת עבודה. סכום זה הוא סכום סביר, וודאי שהוא סביר אם ניקח בחשבון את העובדה שכפי שצוין לעיל יש מקום להוסיף על התעריף גם "בונוס".

מאידך גיסא יש לציין כי סכום שכר הטרחה הוא גבוה יחסית לסכום הפשרה. הסכום שנפסק בסופו של דבר הוא רלוונטי ביחס לשיעור שכר הטרחה. יש לציין כי במסגרת בקשת התובעים לאישור התביעה כתביעה ייצוגית, הם עתרו כי בית המשפט ישלם לעורכי הדין שלהם שכר טרחה בשיעור של 15% מסך התשלומים שבו תחוייב הנתבעת במסגרת התביעה.

עוד יש להביא בחשבון, כפי שנקבע גם בסעיף 23(ב) (5) לחוק תובענות ייצוגיות, את " הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית". בענייננו, מדובר בפער גדול. אף שהתביעה והגשה על סכומים גבוהים, הרי כפי שהובהר לעיל, הצדדים הסכימו בסופו של דבר כי סכום הפשרה משקף פחות או יותר את הסכום שהיה נפסק לזכות הקבוצה, לו היתה התביעה מתבררת עד תום. סכום הפשרה הוא כאמור כ-500,000 ₪, כך שסכום שכר הטרחה עומד על כ-40% ממנו. זהו שיעור גבוה.

לכן, אני סבורה כי יש להפחית את סכום שכר הטרחה במידה מסוימת, לאור האמור לעיל, ולהעמידו על סכום של 125,000 ₪. סכום זה מביא בחשבון הן את התועלת שהביאו עורכי הדין לקבוצה, והן ובעיקר את התועלת לציבור, בכך בהגשתן של תביעות ייצוגיות "טובות" ומוצדקות, כדוגמת התביעה הנוכחית, תביעה שכאמור אושרה כתביעה ייצוגית. הגשתן של תביעות כאלה, מועילה לציבור בכך שחברות דוגמת הנתבעת עשויות להימנע בעתיד מביצוע פעולות שיש בהן כדי לפגוע בלקוחותיהן.

באשר לגמול לתובעים – אני סבורה כי השיעור עליו הוסכם בין הצדדים (סכום של 80,000 ₪) הוא גבוה, ויש להעמידו על סכום של 50,000 ₪.

הסכומים הללו ישולמו לתובעים ולבאי כוחם לאחר שהנתבעת תגיש לבית המשפט ולתובעים אישור על העברת סכום הפשרה לגופים המוסכמים על ידי הצדדים במסגרת הסכם הפשרה.

לכן, אני מאשרת את הסכם הפשרה.
התובעים יקבלו גמול בשיעור של 50,000 ₪ ובאי כוחם – שכר טרחה בשיעור של 125,000 ₪.
הצדדים יפעלו בהתאם להוראת סעיף 25 לחוק תובענות ייצוגיות.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול תביעה ייצוגית

  2. התיישנות תביעה ייצוגית

  3. הסתלקות מתובענה ייצוגית

  4. התיישנות תובענה ייצוגית

  5. הסכם פשרה בתביעה ייצוגית

  6. בקשה לתיקון תובענה ייצוגית

  7. חוסר תום לב בתביעה ייצוגית

  8. תנאים לאישור תביעה ייצוגית

  9. גילוי מסמכים תובענה ייצוגית

  10. התנגדות לביצוע תביעה ייצוגית

  11. אישור הסכם פשרה תביעה ייצוגית

  12. תביעה ייצוגית נגד זאפ דפי זהב

  13. דחיית בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  14. תנאים לאישור פשרה תביעה ייצוגית

  15. אישור הסדר הסתלקות תביעה ייצוגית

  16. הגשת ראיות נוספות תביעה ייצוגית

  17. בקשה לסילוק תביעה ייצוגית על הסף

  18. דחיית בקשה לאישור תובענה ייצוגית

  19. על מה אפשר להגיש תביעה ייצוגית ?

  20. בקשה להוספת נתבעים תביעה ייצוגית

  21. בקשה לצירוף תובעים לתביעה ייצוגית

  22. חובת דיווח סביבתי - תביעה ייצוגית

  23. הסתלקות מבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  24. סעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות

  25. תביעה ייצוגית בסוגיית הסכם קיבוצי ?

  26. בקשה לקביעת שכר טרחה בתביעה ייצוגית

  27. בקשת רשות ערעור אישור תביעה ייצוגית

  28. חובת דיווח על תקלות - תביעה ייצוגית

  29. תביעה ייצוגית "מעוררת שאלות מהותיות"

  30. אובדן השקעה אלטרנטיבית - תביעה ייצוגית

  31. בקשה לאישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  32. גילוי מסמכים לפני אישור תביעה ייצוגית

  33. בקשה למחיקת בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  34. אחוזי שומן במוצרי חלב תביעה ייצוגית על הטעיה

  35. כתב תביעה אישית ובקשה לאישור תובענה ייצוגית

  36. אישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית בבית הדין לעבודה

  37. תביעה ייצוגית: שירות תזכורת לסיום החניה "פנגו"

  38. תביעה ייצוגית נגד חברת סלולר על אי קבלת זיכויים

  39. בקשה לפי סעיף 9 של חוק תובענות ייצוגיות לאשר הודעת חדילה

  40. תביעה ייצוגית: סכומי הארנונה לא עודכנו בהתאם למדדים שליליים

  41. טענה כי לא פנו אליה על מנת לקבל את אישורה למשלוח דברי הפרסומת

  42. אזרח ותיק זכאי להנחה בשיעור של 50% מדמי הנסיעה בתחבורה ציבורית

  43. החריג בסעיף 10(3) המונע בירור תביעה כתביעה ייצוגית כשיש הסכם קיבוצי

  44. הודעת חדילה מוסכמת לפי סעיף 9(ב) של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006

  45. תביעה ייצוגית: התברר כי מכשיר בו בוצעה בדיקה שימש קודם לבדיקת נשא איידס

  46. גביית ריבית בשיטת "ריבית דרבית" ולא בשיטת ה"ריבית הצמודה" - תביעה ייצוגית

  47. תביעה ייצוגית שענינה "החזר הוצאות" שמקבלת מכבי שירותי בריאות מכלל בריאות חברה לביטוח

  48. תביעה ייצוגית: סימון שטח חניה המצוי בבעלות פרטית ככזה המחייב בתשלום אגרת חניה (סימון כחול לבן)

  49. תביעה ייצוגית: הנגשת אוטובוסים בקווים עירוניים ותחנות קו לשימוש עיוורים וכבדי ראיה לפי חוק שוויון

  50. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון