הסכם קיבוצי אוניברסיטת תל אביב

הסוגיה העומדת להכרעתנו, מהו ההסדר הפנסיוני שיש להחיל על עובדים חדשים של ארגון הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטת תל-אביב.

רקע

1. ביום 8.9.92 החליטה ממשלת ישראל להטיל על הממונה על השכר במשרד האוצר לפעול להפסקת ביטוח עובדים חדשים ועובדים ארעיים הנקלטים בשירות המדינה בפנסיה תקציבית והעברתם לפנסיה צוברת:

"לפעול לשם הפסקת צבירת התחייבויות בפנסיה תקציבית לגבי עובדי מדינה חדשים ובמקביל לאפשר להם להבטיח את זכויותיהם הסוציאליות על ידי הצטרפות לתוכניות צוברות ולהחיל עקרונות אלה גם על גופים מתוקצבים ונתמכים."

בעקבות החלטת הממשלה, הגישה ממשלת ישראל בשנת 1996 הצעת חוק לתיקון חוק שירות המדינה (גימלאות) (נוסח משולב), תש"ל-1970 (תיקון מספר 39).

2. בעקבות זאת, תוקן חוק שירות המדינה (גימלאות) והעובדים במשק הציבורי הועברו מפנסיה תקציבית לצוברת ונקבע כי עובדים ותיקים ימשיכו להיות מבוטחים בפנסיה תקציבית, אולם הסדר זה לא יחול על עובדים חדשים.

3. ביום 3.3.99 נחתם הסכם קיבוצי כללי בין מעסיקים במגזר הציבורי לבין ההסתדרות בדבר העברת המגזר הציבורי מפנסיה תקציבית להסדר של פנסיה צוברת. בהסכם נכללו האוניברסיטה העברית והטכניון (להלן: "הסכם 1999" או "הסכם המעבר").

4. העקרון שהוסכם בהסכם 1999 הוסכם בהסכמים קיבוציים שונים כגון הסכמים קיבוציים שנחתמו עם ההסתדרות הרפואית בישראל.

5. בהסכם 1999 נקבע כי החל מהמועד הקובע לא ניתן לעבור להסדר של פנסיה תקציבית.

6. ארגוני עובדים שונים עתרו לביהמ"ש העליון וביקשו שהתיקון לא יחול עליהם אולם עתירות אלה נמחקו.

= 2 =

7. בס"ק 1002/01 הוסכם בהסדר פשרה בין השלטון המקומי לבין הסתדרות העובדים כי המועד הקובע יידחה ליום 1.11.01.

8. לפנסיה התקציבית, מול פנסיה צוברת, יתרונות וחסרונות, אולם במכלול השיקולים הפנסיה התקציבית עדיפה על פני פנסיה צוברת.

א. תקופת האכשרה לזכאות לפנסיה תקציבית הינה 10 שנים ומעלה. עובד אשר איננו משלים עשר שנות עבודה, איננו זכאי לפנסיה ואילו בפנסיה צוברת אין הגבלה ועובד יכול לעבור ממקום עבודה אחד למשנהו ולהמשיך את קרן הפנסיה הצוברת במקום עבודה אחר וזכויותיו לא יפגעו.

ב. בפנסיה תקציבית לא נדרשת הפרשה משכרו של העובד לצורך הפנסיה (אם כי כיום העובד נדרש להפרשה חלקית) ואילו בפנסיה הצוברת העובד מפריש משכרו לצורך הפנסיה הצוברת.

ג. היכולת הפיננסית של הפנסיה התקציבית תלויה בחוסן הכלכלי של הגוף המשלם ואילו קרנות הפנסיה הצוברות הינן אקטואריות אשר מקנות לכאורה בטחון כלכלי שבעתיד הפנסיה תשולם.

ד. בפנסיה צוברת סכום הקיצבה שישולם לעובד ביום הפרישה הוא תוצר של הסכומים שהופרשו על ידו ועל ידי המעביד בפועל לקופת הפנסיה ואילו בפנסיה תקציבית חישוב הקיצבה נעשה בהתאם לשיעורים על פי המשכורת הקובעת ובדרך כלל הקיצבה החודשית תהיה גבוהה יותר (העלאת שכר סמוך לפרישה תגדיל משמעותית את גובה הקיצבה).

העובדות:

9. המבקש הינו ארגון עובדים יציג המייצג את הסגל האקדמי הבכיר וגימלאיו באוניברסיטת תל-אביב (להלן: "הארגון").

10. המשיבה הינה אוניברסיטת תל-אביב והיא מעסיקתם של חברי סגל הארגון (להלן: "האוניברסיטה").

11. ביום 24.3.72 נחתם הסכם קיבוצי ובו התחייבה האוניברסיטה לבטח את כל חברי הסגל בפנסיה תקציבית (להלן: "הסכם 1972"). זכותם של חברי הסגל עוגנה בתקנות ההתאגדות של קופת התגמולים לעובדים אקדמאים של אוניברסיטת תל אביב (להלן: "קופת התגמולים של האוניברסיטה"). בתקנון עוגן הסדר ייחודי אשר בו שולבו הסדרי הפנסיה התקציבית והסדרי ההפרשה לתגמולים של העובדים.

תקנון קופת התגמולים מסדיר בין השאר את פרישת חברי הסגל מהאוניברסיטה. סעיף 39 לתקנון דן בפרישת עובד מעבודתו באוניברסיטה וסעיף 40 לתקנון קובע את שיעורי הפנסיה לעובד:

"מיום פרישתו משרותו באוניברסיטה בהתאם לסעיף 39 דלעיל ובמשך כל שאר ימי חייו, יקבל העובד מהאוניברסיטה פנסיה שתשולם לו ע"י האוניברסיטה ומקופתה בסוף כל חודש בשעורים כדלקמן עד למקסימום של 70% לאחר 30 שנות שרות"

בסעיף 47 לתקנון הנ"ל התחייבה האוניברסיטה למתן פנסיה תקציבית:

"האוניברסיטה אחראית לקיים כל התחייבויותיה של החברה כלפי הפורשים משרות האוניברסיטה בהתאם לתנאים המפורטים בתכנית, בכל מקרה שהחברה לא תוכל לעמוד בהן. תשלומים לפנסיונרים קודמים לתשלום המשכורת לעובדי האוניברסיטה ע"י האוניברסיטה. כמו כן מתחייבת בזאת האוניברסיטה כלפי החברה והעובד או הבאים במקומו, לקיום כל ההתחייבויות לפי תקנות אלה,

= 3 =

בין של החברה ובין של האוניברסיטה כפי שיהיו מדי פעם בפעם."

12. בחודש 02/1987 מינתה הוועדה לתכנון ותקציב של המועצה להשכלה גבוהה (להלן: "הות"ת") ועדה בהשתתפות נציגי משרד האוצר, לשם בחינת מכלול תנאי הפרישה במוסדות להשכלה גבוהה, הביטוח הפנסיוני ותנאי הפרישה במוסדות להשכלה גבוהה (להלן: "ועדת סורוקר"). ועדת סורוקר המליצה להפסיק במוסדות להשכלה גבוהה את הסדר הפנסיה התקציבית, ולהעביר את כל עובדי מוסדות ההשכלה הגבוהה לפנסיה צוברת. בחודש 03/1990 נידונו המלצות הוועדה בות"ת והות"ת החליטה לאמץ את המלצות ועדת סורוקר והטילה על יו"ר הות"ת להציע למוסדות להשכלה גבוהה לאמץ גם הם את ההמלצות. ועדת סורוקר המליצה שמשרד האוצר והות"ת יגדילו את בסיס התקציב של המוסדות להשכלה גבוהה, שבהם הונהגה פנסיה תקציבית, כדי לממן את ההפרשות הכרוכות במעבר לפנסיה צוברת ונתקבלה החלטה שעניינה תוכנית תמריצים לסיוע כספי לאוניברסיטאות, שחברי הסגל בהן יעברו מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת.

13. ביום 20.8.01 פנתה הות"ת לאוניברסיטה וביקשה להפסיק ולבטח עובדים בפנסיה תקציבית ולהתחיל לבטח עובדים בפנסיה צוברת ובתמורה התחייבה הות"ת, בין השאר, כי בתקופת המעבר תשתתף בעלות ההוצאות לתשלומי הפנסיה התקציבית, תעמיד לרשות האוניברסיטה מענק מיוחד ותסייע לאוניברסיטה בתוכניות לפיתוח אקדמי (להלן: "תוכנית התמריצים"). וכך נכתב במכתב שנשלח ע"י מנכ"ל הות"ת דאז למנכ"ל האוניברסיטה דאז ביום 20.8.01:

"ות"ת רואה במעבר הסגלים באוניברסיטאות מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת מהלך חשוב שיסייע לאוניברסיטאות לייצב את מצבן הכלכלי, לטווח ארוך. מכאן, החלטתה לסייע לאוניברסיטאות שסגל עובדיהן יעבור לפנסיה צוברת.

החלטת ות"ת מתייחסת למספר עקרונות:

1. כל עובדי האוניברסיטה יעברו לפנסיה צוברת החל ממועד שנקבע.

2. בתקופת המעבר, עד לסיום תשלומי הפנסיה התקציבית, תשתתף ות"ת בעלות ההוצאות לתשלומי הפנסיה תקציבית, בשיעור שייקבע עם האוניברסיטה. סכום השתתפות ות"ת יהיה סכום משלים לסכומים אותם תעמיד האוניברסיטה. האוניברסיטה תפריש מדי חודש בחודשו את הסכומים שהיה עליה לשלם, עבור הסגל הנמצא בפנסיה תקציבית, אילו היה בפנסיה צוברת; וכן סכום נוסף עליו יוסכם בין ות"ת לאוניברסיטה.

3. האוניברסיטה תפעל במסגרת תקציב מאוזן כאשר הכנסותיה יתבססו על מודל התקצוב של ות"ת, כפי שיהיה מעת לעת, הכנסות משכ"ל והכנסות עצמיות."

14. ביום 12.12.01 השיב מנכ"ל האוניברסיטה דאז לות"ת:

"ברצוני ליידע אותך כי הנהלת אוניברסיטת תל-אביב קיבלה בישיבתה מיום 11.12.2001 החלטה לחתור לכך שחברי סגל אקדמי בכיר חדשים ייקלטו באוניברסיטה אך ורק בשיטת הפנסיה הצוברת.

ההנהלה מתכוונת ליישם את ההחלטה בהקדם האפשרי תוך ניהול משא ומתן מואץ עם ועד הסגל האקדמי הבכיר של אוניברסיטת תל-אביב. לצורך ניהול המו"מ אנו נדרשים לעותק של הסכם דומה שנחתם בין ההנהלה לבין ועד הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה העברית, וכן לנספחים או תוספות להסכם זה (במידה ויש) להם קשורה ות"ת.

מאחר שמדובר בהסכמים הנוגעים לסקטור הציבורי ולכספים במימון ציבורי, אנו סוברים שהסכמים אלה מהווים מידע פומבי ואינם חסויים."

15. ביום 11.12.02 הודיעה הות"ת לנשיא האוניברסיטה כי החל מיום 1.1.03 לא יתקבלו עובדים חדשים בפנסיה תקציבית (נספח ח' לבקשה):

"ביום 11 בנובמבר 2002 קיימה ועדת הכספים של הכנסת דיון בתקציב ההשכלה הגבוהה. בין הנושאים המרכזיים שהעלינו בדיון

= 4 =

זה היה המעבר לפנסיה צוברת במוסדות שיש בהם פנסיה תקציבית ומימוש המלצת "ועדת סורוקר" משנת 1987 שבה השתתפו גם נציגי האוצר, שמשרד האוצר וות"ת יגדילו את בסיס התקציב של האוניברסיטאות שבהן נהוגה פנסיה תקציבית כדי לסייע בתקופת המעבר.



על מנת לחזק את עמדתנו בדיונים עם האוצר, בגיבוי ועדת הכספים של הכנסת, בנושא הגדלת התקציב לצורך המעבר לפנסיה צוברת, אנו מעבירים אליכם את הדרישה כי החל ב- 1.1.03 לא יתקבלו עוד עובדים חדשים בפנסיה תקציבית."

16. ביום 5.3.03 פנה מנכ"ל האוניברסיטה דאז לארגון:

"הנדון: פנסיה צוברת – סגל אקדמי בכיר חדש

כללי

הפסקת הסדרי הפנסיה התקציבית לעובדים החדשים הוא מהלך אסטרטגי שמקיף את כל הסקטור הציבורי. כידוע לכם, עובדי הרשויות המקומיות, עובדי המדינה, ארגוני המורים ואף רופאי המדינה השלימו את המהלך או עומדים על סף השלמתו.



יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, בהוראתה של ועדת הכספים של הכנסת, הורה לכל המוסדות להשכלה גבוהה שבהם נוהגת פנסיה תקציבית, שלא לצרף חברי סגל אקדמי חדשים לפנסיה תקציבית החל מ- 1.1.03.



ולכן, החל מתאריך זה, קבלת עובד מחדש לאוניברסיטה תותנה בקבלת הסכמתו כי זכויותיו הפנסיוניות יבוטחו בקופה צוברת ובתנאים שיסוכמו במו"מ בין האוניברסיטה לבין ארגון הסגל האקדמי הבכיר.

המסמך מציג את עיקרי הפנסיה הצוברת המשופרת אותה נציע למצטרפים חדשים לסגל האקדמי הבכיר, ואת הפנסיה המוצעת ביחס לפנסיה התקציבית. "

17. ביום 23.3.03 פירסמה האוניברסיטה חוזר ובו נכתב:

"לכבוד

עובדי אוניברסיטת תל אביב

שלום רב, במסגרת תוכנית ההבראה של אוניברסיטת תל אביב ולקראת הקיצוצים הנוספים הצפויים בתקציב המדינה, החליטה הנהלת האוניברסיטה על המתווה שיפורט להלן. מתווה זה נערך בהתאמה למודל התיקצוב מחדש והוא חלק ממכלול המיועד להקטין את נפח ההוצאות של האוניברסיטה, בייחוד בסעיפי כוח אדם, ולהביא את האוניברסיטה לאיזון תקציבי במהלך של 3-5 שנים. הנהלת האוניברסיטה מאמינה שביצוע תוכנית ההבראה, בשיתוף פעולה עם הסגלים שונים יאפשר להגיע ליעד תוך שמירת אופייה ורמתה של האוניברסיטה ותוך המשך טיפוח דור המשך.



המתווה:

1. מעבר לפנסיה צוברת לחברי סגל אקדמי בכיר חדשים שיקלטו באוניברסיטה החל מיום 1/1/03. ההנהלה דנה עם ועד ארגון הסגל האקדמי על יישום המעבר לפנסיה צוברת.



18. בחוזר הנ"ל הודיעה האוניברסיטה לעובדיה כי חברי סגל חדשים יבוטחו בפנסיה צוברת החל מיום 1.1.03. תוכן חוזר זה נעשה על דעת האוניברסיטה בלבד, ללא ידיעת הארגון וללא קבלת הסכמתו. בעקבות חוזר זה הכריז הארגון ביום 27.3.03 על סכסוך עבודה ושביתה.

19. ביום 1.4.03 פנה מנכ"ל המשיבה אל יו"ר הארגון דאז והבהיר לו שהחוזר שהוצא על ידי ההנהלה ביום 23.3.03 אינו חוזר חד-צדדי, אלא מתווה שאמור לשמש את הצדדים להידברות ביניהם.

= 5 =

20. במהלך החודשים שלאחר מכן התנהל משא-ומתן בין הצדדים. במהלך אותו פרק זמן, ננקטו עיצומים על ידי הארגון. האוניברסיטה פנתה לבית הדין האזורי בבקשה לקבל צו המורה על הפסקת העיצומים (ס"ק 69/03 וס"ק 70/03).

21. ביום 16.9.03 הגיעו הצדדים לפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין. ההסכמה כללה את כלל הנושאים מושא סכסוך העבודה בין הצדדים. בעקבות פסק הדין, נחתם ביום 1.10.03 הסכם קיבוצי מיוחד (להלן: "הסכם 2003").

22. הסכם 2003 עיגן בהסכם את כל ההסכמות שקיבלו תוקף של פסק-דין.

23. הנושא שלא הוכרע בהסכם 2003 היה נושא המעבר לפנסיה צוברת. בסעיף 11 להסכם 2003 נקבע: "הסכם זה אינו מסדיר את נושא הביטוח הפנסיוני בפנסיה צוברת, אשר לגביו מתקיים משא ומתן בין הצדדים."

24. להסכם 2003 צורף מכתב מאת נשיא האוניברסיטה דאז (נספח ט"ו לבקשה), וזו לשונו (להלן: "מכתב הנשיא"):

1.10.2003

הנדון: כתבי מינוי לחברי סגל חדשים – שנה"ל תשס"ד – הסדרי פנסיה

בהמשך לדיונים שהתקיימו בבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב ביום 10.9.2003 וביום 16.9.2003 ולאמור בפרוטוקול של אותם דיונים, להלן מספר הבהרות:

1. בין האוניברסיטה לבין הארגון מתנהל מו"מ למעבר לפנסיה צוברת.

2. בשלב זה טרם הושג הסכם בנושא הפנסיה, ואנו ממשיכים במו"מ, מתוך ציפייה להגיע לסיכום של הדברים במהרה, ועוד במהלך שנת הלימודים הקרובה.

3. בזמן שהמו"מ בנושא זה נמשך, נוצר צורך דחוף להוציא כתבי מינוי לחברי הסגל החדשים, אשר יחלו עבודתם באוניברסיטה בשנת הלימודים תשס"ד. ברצון האוניברסיטה לציין בכתבי המינוי את העובדה שמתנהל מו"מ לגבי הסדרי פנסיה חדשים שיחולו על אותם חברי סגל.

4. לפיכך הגענו להסכמה על נוסח הסעיף שיתייחס לעניין זה בכתבי המינוי של חברי סגל חדשים, אשר תוקף מינויים הראשון באוניברסיטה מתחיל בשנת תשס"ד, כך: "הריני להביא לידיעתך, כי מתנהל מו"מ בין האוניברסיטה לבין ארגון הסגל האקדמי הבכיר לגבי הסדרי הפנסיה החדשים, אשר יחולו על חברי סגל שיתחילו את עבודתם באוניברסיטה בשנת הלימודים תשס"ד, הסדרי הפנסיה שיחולו עליך יהיו כפי שיסוכם בענין זה."

5. הריני לאשר, כי בשלב זה הושגה הסכמה לגבי הפצת הנוסח דלעיל אך ורק לחברי סגל שיחלו עבודתם בשנת הלימודים תשס"ד, ולא מעבר לכך.

6. עוד הריני לאשר, כי חברי סגל חדשים זכאים לפנסיה למן מועד תחילת עבודתם באוניברסיטה. על כן, לכשיושג הסכם בעניין הסדרי הפנסיה החדשים, נפעל להחלתו על חברי הסגל שהחל עבודתם בשנה"ל תשס"ד, ככל הניתן למפרע למועד תחילת עבודתם. אם לא ניתן יהיה להחיל רטרואקטיבית הסכם שיושג, תפצה האוניברסיטה את חברי הסגל החדשים בגין

= 6 =

התקופה שלגביה לא הוחל עליהם הסדר פנסיה כלשהו, בשיעור הפרשות חלק המעביד ובניכוי מסים ותשלומי חובה כחוק.

7. אם לא יושג הסכם עד ליום 31.7.2004, ייושם לגבי חברי הסגל שיחלו עבודתם בשנת הלימודים שתשס"ד, הסדר הביניים שבין האוניברסיטה העברית בירושלים לבין ארגון הסגל האקדמי הבכיר בירושלים בענין זה.

8. אני מקווה שנוכל להמשיך לשתף פעולה לטובת האוניברסיטה ועתידה, וכי גם בעניין הפנסיה נגיע להסכם שייחתם בהקדם."

25. ביום 20.11.03 הוציא מנכ"ל האוניברסיטה מכתב נוסף בהסכמת הארגון (נספח ט"ז לבקשה) (להלן: "מכתבי המנכ"ל"):

שלום רב,

בהמשך לפגישתנו היום ובהתאם לסיכום בינינו, חברי הסגל האקדמי הבכיר שמועד תחילת המינוי שלהם הוא 1.10.2003, יבוטחו בקרן "מקפת" החדשה בתקופת המעבר, עד לחתימת ההסכם בין הארגון לבין האוניברסיטה בדבר המעבר לקרן הפנסיה הצוברת, שתחולתו תהייה 1.10.2003 ההסכם שייחתם יתייחס למצב אנשי הסגל בתקופת המעבר"

26. ביום 23.9.04 הוציא מנכ"ל האוניברסיטה מכתב נוסף אל הארגון (נספח י"ז לבקשה) (להלן: "מכתבי המנכ"ל"):

"אודה לך אם תוכל להחליף את מכתבי אליך מיום 19.9.04 במכתב זה. הואיל והמשא ומתן בין ארגון הסגל האקדמי הבכיר לבין האוניברסיטה, בדבר תנאי המעבר לקרן פנסיה צוברת לחברי סגל אקדמי בכיר חדשים, טרם הסתיים, אני מבקש, למען הסדר הטוב, להעלות על הכתב את ההסכמות הבאות בינינו:

1. כל האמור במכתב נשיא האוניברסיטה פרופ' איתמר רבינוביץ, מיום 1.10.03, אל יו"ר ארגון הסגל האקדמי הבכיר, פרופ' רזי דמיאל, נותר ללא שינוי, למעט: בכל מקום בו מוזכרת תשס"ד צריך להיות תשס"ה, וכן, התאריך המצוין בסעיף 7 במכתב זה יידחה מ- 31.7.2004 ל- 31.7.2005.

2. כל האמור במכתב מנכ"ל האוניברסיטה, פרופ' גדעון לנגהולץ, מיום 20.11.03, אל יו"ר ארגון הסגל האקדמי הבכיר, פרופ' רזי דמיאל, נותר ללא שינוי, דהיינו, האוניברסיטה תמשיך לבטח את חברי הסגל האקדמי הבכיר, שהחלו עבודתם באוניברסיטה ב- 1.10.2003, בקרן מקפת החדשה, וזאת עד לחתימת הסכם בין ארגון הסגל האקדמי הבכיר לבין האוניברסיטה בדבר תנאי המעבר לקרן פנסיה צוברת. בנוסף, האמור במכתב הנ"ל יחול גם על חברי הסגל האקדמי הבכיר שיחלו עבודתם ב- 1.10.04 ובמהלך תשס"ה."

3.

27. ביום 1.11.05 שלח הארגון מכתב אל האוניברסיטה (נספח י"ח לבקשה) ובו נכתב בין השאר:

"הצטערנו לשמוע שהאוניברסיטה הודיעה לאחרונה לחברי סגל העומדים להתחיל את עבודתם בשנת תשס"ו, שבדעתה להחיל עליהם הסדרי פנסיה צוברת. זאת, מבלי להיוועץ עם הארגון ולקבל הסכמתו מראש, כפי שמתבקש מן ההסכמים שנחתמו בין האוניברסיטה ובין הארגון, וכפי שנהגה האוניברסיטה בשנים קודמות. אני מבקש להודיעך שהארגון מתנגד להחלת הסדרי פנסיה צוברת על חברי סגל חדשים שיחלו עבודתם בשנת תשס"ו, באופן חד צדדי, ובניגוד להסכמות קודמות עם הארגון. הארגון יפעל בכל האמצעים העומדים לרשותו כדי למנוע קבלת החלטות חד צדדיות הפוגעות בזכויות חברי הסגל, לרבות בכל הקשור בענייני הפנסיה.



מן האמור לעיל עולה, שבשנים תשס"ד ותשס"ה נהגה האוניברסיטה, ככל הידוע לארגון, בהתאם למוסכם בהסכם

= 7 =

הקיבוצי מיום 1.10.03 לגבי החלת הסדרי פנסיה על חברי סגל חדשים."

28. ביום 17.11.05 השיבה האוניברסיטה לארגון (נספח י"ט לבקשה) :

"אני מתייחס למכתבך מיום 1.11.05.

הצטערתי לקבלו. כפי שהבהרתי בפגישה שהתקיימה בינינו בסמוך לאחר שקבלתי מכתב זה, העובדה שלא הארכנו בכתב את תוקף ההסכמות בינינו, בנוגע לביטוח חברי סגל חדשים בפנסיה צוברת, נבעה מתקלה בלבד ולא מכוונה תחילה לפעול באופן חד צדדי כטענתך."

29. ביום 11.12.05 ביקשה האוניברסיטה מהארגון להאריך את תוקף מכתבי הלוואי לשנת תשס"ו (נספח כ"א לבקשה):

"… לכן אני מבקש להציע את הדברים הבאים:

א. הארכת תוקף מכתבי הלוואי:

1. כל האמור במכתב נשיא האוניברסיטה, פרופ' איתמר רבינוביץ, מיום 20.11.03, אל יו"ר ארגון הסגל האקדמי הבכיר דאז, פרופ' רזי דמיאל, יוותר ללא שינוי, למעט התאריך מצוין בסעיף 7 במכתב זה, שנדחה כבר מ- 31.7.2004 – ל- 31.7.2005, שיידחה עתה עד ל- 31.7.2006.

2. כל האמור במכתבי מיום 1.10.03, אל יו"ר ארגון הסגל האקדמי דאז, פרופ' רזי דמיאל, יוותר ללא שינוי, דהיינו, האוניברסיטה תמשיך לבטח את חברי הסגל האקדמי הבכיר, שהחלו עבודתם באוניברסיטה ב- 1.10.2003 ואילך, בקרן מקפת החדשה, וזאת עד לחתימת הסכם בין ארגון הסגל האקדמי הבכיר לבין האוניברסיטה בדבר תנאי המעבר לקרן פנסיה צוברת."

30. ביום 8.1.06 הסכים הארגון להארכת תוקף כתבי מינוי (נספח כ"ב לבקשה):

"….באשר למכתבי המינוי, הרי שמבלי שהדבר ישתמע כאישור כולל לעתיד או כויתור על טענות הארגון בעניין זה, ובלי שאנו מסכימים לפרשנותך בדבר כוונת הצדדים בהסכם תשס"ג – 2003, אנו מסכימים להארכת תוקף כתבי המינוי לחברי הסגל החדשים בשנה נוספת, אם כי לא כמפורט בסעיף א' במכתבך… "

31. מידי שנה, מאז חתימת הסכם 2003 ועד שנת הלימודים תשס"ז (1.10.2006), ביקשה האוניברסיטה את אישורו של הארגון לבטח חברי סגל חדשים, המתקבלים לאוניברסיטה בפנסיה צוברת.

32. בין הצדדים הוסכם כאמור לעיל כי לכשייחתם הסכם קיבוצי מיוחד שיסדיר את המעבר לפנסיה צוברת, יחול ההסדר למפרע על כל חברי הסגל החדשים.

33. ביום 1.10.06 הגיעו הצדדים להסכמה לידי נוסח סופי ומוסכם במחלוקת שביניהם.

34. בחודש 5/07 נחתם הסכם קיבוצי בין הצדדים אשר היה מותנה באישור הממונה (להלן: "הסכם 2007"). בהסכם קיבוצי זה נקבע כי עם חתימתו, מוצו תביעות הצדדים בכל הקשור במעבר עובדים מפנסיה תקציבית לצוברת. תנאי מתלה בהסכם 2007 היה שההסכם מצריך אישור של הממונה על השכר וכל עוד האישור לא התקבל, ההסכם לא יכנס לתוקף: "הסכם זה על נספחיו מותנה באישורו של הממונה על השכר במשרד האוצר" (סעיף 18 להסכם 2007).

35. הממונה על השכר מסרב לאשר את הסכם קיבוצי 2007.

36. הארגון פנה אל האוניברסיטה וביקש שלא להוציא כתבי מינוי לחברי סגל חדשים לפיהם יבוטחו בפנסיה צוברת, מבלי לקבל

= 8 =

את הסכמת הארגון.

37. האוניברסיטה מוציאה כתבי מינוי ללא הסכמת הארגון.

38. ביום 27.11.07 טענה האוניברסיטה (נספח כ"ד לבקשה) כי בחתימת הארגון על הסכם 2007, הסכים הארגון להמשך הסדר הפנסיה הצוברת לגבי עובדים חדשים:

"אכן ניתן להבין ממכתבו של נשיא מיום 1.10.03, כי יש לקבל את אישורו של ארגון הסגל הבכיר להחלת הסדר הפנסיה הצוברת על חברי הסגל החדשים, עד אשר יסוכם אחרת בעתיד. נכון גם שבשנת תשס"ו, בשל תקלה (לא מתוך רצון לפעול באופן חד צדדי), לא פנתה האוניברסיטה מראש לקבלת אישור הארגון, וזה ניתן בדיעבד."

39. ביום 25.5.08 הכריז הארגון על סכסוך עבודה.

40. ביום 26.11.09 נחתם בין הצדדים הסכם קיבוצי המסדיר באופן זמני זכאותם של חברי הארגון לפנסיה תקציבית (להלן: "הסכם 2009"). הרקע לחתימתו של הסכם קיבוצי 2009 הינו פסק דינה של הנשיאה, כב' השופטת עליה פוגל בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב (עב (ת"א) 4805/08 איתמר אבן זהר ו-486 אח' נ' קופת התגמולים לעובדים האקדמיים של אוניברסיטת תל-אביב (1965) ניתן ביום 6.5.09 - פורסם במאגרים האלקטרוניים).

פסק הדין הורה לאוניברסיטה לשנות את תקנון קופת התגמולים של האוניברסיטה וכן הורה לתובעים בתיק ולאוניברסיטה להסדיר את זכאותם של התובעים לפנסיה תקציבית בהסכם מחוץ לתקנון הנתבעת 1.

בית הדין קבע כי "בסיכומו של דבר, דחינו את תביעת התובעים להותיר את הסדר הפנסיה התקציבית שלהם בתקנון הנתבעת 1. התובעים והאוניברסיטה יסדירו את סוגיית הפנסיה של התובעים ביניהם בהסכם נפרד וחיצוני, או בכל דרך אחרת עליה יסכימו… האישור שניתן לנתבעת 1 לפעול כקופת גמל, יעמוד בתוקפו במשך 90 ימים בלבד מיום מתן פסק דין זה. עד למועד זה, תשנה הנתבעת 1 תקנונה, כך שהסדר הפנסיה התקציבית של התובעים יוצא ממנו.

בהתאמה, תוך תקופה של 90 יום מיום מתן פסק דין זה, תגיע האוניברסיטה להסכמה עם התובעים בדבר הסדרת זכויות הפנסיה התקציבית שלהם.

האישור שניתן לנתבעת 1 לפעול כקופת גמל, יעמוד בתוקפו במשך 90 ימים בלבד מיום מתן פסק דין זה.


עד למועד זה, תשנה הנתבעת 1 תקנונה, כך שהסדר הפנסיה התקציבית של התובעים יוצא ממנו.

בהתאמה, תוך תקופה של 90 יום מיום מתן פסק דין זה, תגיע האוניברסיטה להסכמה עם התובעים בדבר הסדרת זכויות הפנסיה התקציבית שלהם." (שם בעמ' 13-14).

41. במבוא להסכם 2009 נכתב:

"והואיל והצדדים הסכימו ביניהם לחתום על הסכם ביניים עד לחתימת הסכם קיבוצי חדש שיסדיר את הוראות הפנסיה התקציבית;"

42. בסעיף 5 להסכם 2009 הוסכם:

"הצדדים מסכימים בזאת, שבתקופת ההסכם ימשיכו לחול על זכאי הפנסיה הוראות תקנון הקופה המסדירות את הזכאות או אי הזכאות לפנסיה תקציבית…"

זכאי הפנסיה הוגדרו בסעיף 2 להסכם 2009:

= 9 =

"עובדים פעילים ו/או גימלאים ו/או שאירים"

ו"עובדים פעילים" הוגדרו באותו הסכם:

"חברי סגל אקדמי של האוניברסיטה, כל עוד הם עונים על הגדרת "עובד" כהגדרתו של מונח זה בתקנון הקופה ואשר היו חברי קופת התגמולים ביום 30.9.2003."

טענות הצדדים

טענות הארגון:

1. כאמור במכתב נשיא האוניברסיטה, הסכמת הארגון להחיל פנסיה צוברת על חברי סגל חדשים, בטרם נחתם הסכם תקף בין הצדדים, הייתה לשנת הלימודים תשס"ד ולאחר מכן נעשה הסדר דומה בשנת תשס"ה.

2. פניית האוניברסיטה אל הארגון ובקשת הסכמתו להוצאת כתבי מינוי לחברי סגל חדשים ולפיהם יבוטחו בפנסיה צוברת בשנת הלימודים תשס"ה וגם בשנת הלימודים תשס"ו, מלמדת על כך שכל עוד לא נחתם הסכם קיבוצי מיוחד תקף בין הצדדים בעניין המעבר לפנסיה צוברת, נדרשת הסכמה מפורשת של הארגון להוצאת כתבי מינוי כאמור.

3. לטענת הארגון, האוניברסיטה איננה פועלת על פי הסכם 2003 ומכתבי הלוואי. על האוניברסיטה לקבל מידי שנה אישור מהארגון לביטוח חברי סגל חדשים בפנסיה צוברת וזאת כל עוד הסכם 2007 לא נכנס לתוקפו.

4. בהסכם 2007 לא ניתנה הסכמת הארגון להמשך ההסדר הפנסיוני לגבי עובדים חדשים ובכל מקרה, ההסכם אינו תקף משלא ניתנה הסכמתו של הממונה על השכר להסכם.

5. מינוי חברי סגל חדשים וביטוחם בפנסיה צוברת ללא קבלת אישורו המוקדם של הארגון עומד בניגוד לסעיף 11 להסכם 2003 ולאמור במכתבו של הנשיא וכן בניגוד לסעיף 18 להסכם 2007.

6. האוניברסיטה מתעלמת מהסכמות עליהן חתומים נציגיה.

7. על כן טוען הארגון כי יש להשיב את הפנסיה התקציבית לעובדי הארגון החדשים המתקבלים לאוניברסיטה ולחלופין קבלת חברי ארגון חדשים וביטוחם בפנסיה צוברת מותנה בהסכמת הארגון.

טענות האוניברסיטה:

1. בשל מצבה הקשה של האוניברסיטה הונהגה תוכנית הבראה מקיפה והמעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת היווה חלק מאותה תוכנית.

2. תוכנית ההבראה נועדה לחלץ את האוניברסיטה ממשבר כספי אליו נקלעה. תוספות התקציב שקיבלה האוניברסיטה הייתה בעקבות תוכנית ההבראה ועל בסיס ההסכמה של הארגון בדבר המעבר מפנסיה תקציבית לצוברת.

3. ביטול הפנסיה התקציבית הינו חלק מעסקת חבילה שאיננה ניתנת להתרה.

4. ההסכמות שנתן הארגון בעניין ביטול הפנסיה התקציבית יצרו הסתמכות אצל האוניברסיטה וכעת לא יכול הארגון לחזור בו.

5. הארגון נתן את הסכמתו העקרונית למעבר לפנסיה צוברת.

= 10 =

6. הסדר פנסיה תקציבית לעובדים חדשים שייך לעבר ולא ישוב עוד.

7. בבקשה מושא סכסוך קיבוצי זה מבקש הארגון לחזור בו מהסכמתו לפנסיה צוברת.

8. ביום 3.3.99 נחתם הסכם קיבוצי בין מדינת ישראל, מרכז השלטון המקומי ושלושת הערים הגדולות ומעסיקים ציבוריים נוספים לבין ההסתדרות. בהסכם זה נקבע העיקרון שעובדים חדשים יבוטחו בפנסיה צוברת. הסכם המעבר של עובדי המדינה מפנסיה תקציבית לצוברת אינו חל ביחסי העבודה שבין האוניברסיטה לבין עובדיה, אולם המגזר הציבורי ומוסדות להשכלה גבוהה עברו משנת 1999 מפנסיה תקציבית לצוברת.

9. על פי מכתב הנשיא מיום 1.10.03 שצורף להסכם קיבוצי 2003 ושנוסחו הוסכם בין הצדדים, נקבע כי חברי הסגל החדשים לא יבוטחו יותר בפנסיה תקציבית אלא בפנסיה צוברת.

10. בהסכמת הארגון, חברי סגל חדשים שנקלטו לאוניברסיטה החל משנת הלימודים תשס"ד מבוטחים בפנסיה צוברת.

11. קבלת פרשנות המבקש וחיוב האוניברסיטה בביטוח פנסיה תקציבית מנוגדת להתחייבויות האוניברסיטה כלפי צדדים שלישיים (משרד האוצר והות"ת).

12. הארגון היה שותף בכל שלב ושלב במהלך המעבר של האוניברסיטה מהסדר פנסיה תקציבית לצוברת החל מ- 12/01 ועד 31.5.07, בחתימתו על ההסכם הקיבוצי ב- 2007.

13. האוניברסיטה עומדת בהתחייבויותיה כלפי הארגון ומבטחת את חברי הסגל הבכיר בפנסיה צוברת. הארגון מבקש לחזור בו מהסכמות כאשר הוא מבקש לחדש את ביטוח חברי הסגל הבכיר החדשים בפנסיה תקציבית.

14.החתימה על ההסכם הקיבוצי (2007) ייתרה את מכתב הנשיא ואת מכתבי המנכ"ל.

15. בהסכם הקיבוצי 2007 נקבע כי בחתימת הצדדים על ההסכם מוצו כל תביעות הצדדים בכל הקשור במעבר מפנסיה תקציבית לצוברת.

16. על פי הסכמת הארגון בוטחו חברי הסגל הבכיר בפנסיה צוברת וההסכמות שנתן הארגון במשך 5 שנים, יצרו הסתמכות אצל האוניברסיטה ולהן משמעות כספית. הארגון הסכים לביטול של הזכות שהוקנתה בעבר לפנסיה תקציבית לחברי הסגל האקדמי הבכיר.

17. הסכם 2007 כפוף היה לאישור הממונה ואם הממונה לא נתן את אישורו, על הצדדים לחזור לשולחן המשא-ומתן ובכל מקרה הפנסיה התקציבית לא תשוב.

18. עוד טוענת האוניברסיטה, כי סעיף 29 לחוק יסודות התקציב אינו חל על האוניברסיטה.

19. ביה"ד אינו נדרש לשאלת סמכות הממונה מכח יסודות התקציב לאשר את הסכם 2007 משהצדדים הסכימו ביניהם כי הסכם 2007 נכנס לתוקפו באישור הממונה על השכר.

20. נוכח הסתייגות הממונה לתוכן ההסכם, התנהלו מגעים משותפים ונפרדים בין הצדדים לממונה במטרה להביא לאישור ההסכם.

= 11 =

21. לאחר שנחתם הסכם 2007, אין צורך בהפעלת המנגנון שנקבע לתקופה בה התקיימו מגעים בין הצדדים.

22. יש ליתן תוקף מלא להסכמת הצדדים להסכם 2007.

טענות הממונה:

1. על פי סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, זכויותיהם של עובדי גוף נתמך או מתוקצב צריך להיות בהתאם למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה.

2. על פי התיקון לחוק הגימלאות, החל מיום 1.9.02 הסדרי הפנסיה התקציבית אשר חלו על עובדים ותיקים, לא יחולו על עובדים חדשים שיועסקו בשירות המדינה ויצורפו להסדרי פנסיה אחרים.

3. על פי החלטת ממשלה באשר למעבר מפנסיה תקציבית לצוברת, הסכם המעבר, תיקון לחוק הגמלאות ונוכח העובדה שכל המגזרים במשק עברו מפנסיה תקציבית לצוברת, אין לאפשר לעובדים אשר נקלטו במגזר הציבורי הסדרי פנסיה תקציבית לאחר אותו מועד. לא ניתן לבטח את עובדי הסגל בפנסיה תקציבית אלא עליהם להצטרף לקופת גמל לקצבה כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) תשס"ה – 2005.

4. הסעד העיקרי המבוקש בבקשה מנוגד לסעיף 29 לחוק יסודות התקציב.

5. דרישות הארגון הינן בניגוד לכל אמות המידה הציבוריות.

6. הלכה למעשה משנת הלימודים תשס"ג חברי סגל חדשים מבוטחים, בהסכמת הארגון, בפנסיה צוברת, ופנסיה תקציבית אינה מונהגת כלל לחברי הסגל החדשים ולכן הממונה לא פעל על פי סמכותו מכח סעיף 29ב לחוק יסודות התקציב, מאחר שהאוניברסיטה ביטחה את חברי הסגל החדשים בפנסיה צוברת ולא תקציבית.

7. אומנם הצדדים לבקשה אינם חתומים על הסכם המעבר משנת 1999, אולם לכך אין נפקות לגבי עובדי סגל חדשים הנקלטים באוניברסיטה.

8. הסכם 1999 נוהל בזמנו בין המדינה לבין הסתדרות העובדים הכללית, שהינה ארגון העובדים הגדול במשק ולכן הוא חל על חברי סגל חדשים של הארגון.

9. הכנסת עובדים חדשים לפנסיה תקציבית, עלולה להשפיע על קבוצות עובדים אחרות, כקבוע בפרק י"ג להסכם המעבר (נספח א' לעמדת הממונה) שכותרתו "השוואת הזכויות" ואשר קובע:

"אם ייקבעו, במסגרת הסכם ו/או הסדר בנוגע למעבר מפנסיה תקציבית לצוברת, עם ארגון עובדים ביחס לקבוצת עובדים כלשהי אשר הסכם זה לא חל לגביהם (להלן: "הסכם אחר"), תנאים שונים ו/או אם יהא הסכם כאמור שונה בדרך אחרת כלשהי מהסכם זה, כי אז כל הטבה באותו הסכם אחר והתנאים העדיפים בו יחולו גם על העובדים עליהם חל הסכם זה והצדדים לו, וזאת בכפוף לאמור בסעיף 2 ובתחולה ממועד תחולת ההטבות והתנאים העדיפים באותו הסכם אחר."

10. מכתב הנשיא ומכתבי המנכ"ל שבאו בעקבותיו סייגו את ההסכם הקיבוצי משנת 1972 בכל הנוגע לחברי סגל חדשים הנקלטים באוניברסיטה.

= 12 =

11. המעבר מפנסיה תקציבית לצוברת היווה נדבך מרכזי בתוכנית ההבראה של האוניברסיטה. האוניברסיטה קיבלה תוספת תקציבית משמעותית מהות"ת. אילמלא אותו מעבר לא הייתה האוניברסיטה מקבלת תקציבים נוספים. מדובר היה בעסקת חבילה ואין להתיר עסקת חבילה זו.

12. במכתב הנשיא אל הארגון מיום 1.10.03 עולה כי לא הייתה מחלוקת בין הצדדים באשר למעבר מפנסיה תקציבית לצוברת.

13. קבלת הבקשה תביא להפלייתם של כלל העובדים בשירות הציבורי שנקלטו מיום 1.9.02 אל מול עובדי סגל שנקלטו באותו מועד ואל מול עובדי סגל בכירים שנקלטו באוניברסיטאות אחרות, וזאת ללא כל הצדקה.

14. יש לנהוג כלפי חברי סגל חדשים הנקלטים באוניברסיטה כפי שנוהגים כלפי כל עובד חדש הנקלט בשירות הציבורי. קרי, העדר זכאות לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת בלבד.

15. דרישת הארגון לאישור מראש מטעמו לביטוח חברי סגל בפנסיה צוברת הינה בניגוד לצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק מיום 30.12.07 ובניגוד לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) תשס"ה 2005.

16. דרישתו החלופית של הארגון ולפיה עליו ליתן אישור מראש לביטוח עובד סגל חדש בפנסיה צוברת, עלולה להביא לכך כי עובד חדש לא יהיה מבוטח בהסדר פנסיה כלל, ועל כן, דרישה זו מנוגדת לחוק ועל האוניברסיטה חלה חובה לבטח חבר סגל חדש בביטוח פנסיוני מקיף. על פי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) לעובד ניתנת הבחירה לבחור את הקופה שאליה הוא מבקש להשתייך. הגבלה על בחירה זו על ידי הארגון, מנוגדת לחוק.

17. על פי צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, עובד שאין לו הסדר פנסיוני מיטיב כהגדרתו בצו ההרחבה, זכאי להיות מבוטח ולבחור פנסיה מקיפה ואין הארגון יכול למעשה לחסום את דרכו של עובד חדש להיות מבוטח בקרן פנסיה.

18. כעולה מעמדת האוניברסיטה, קיים נוהג לבטח חברי סגל חדשים בפנסיה צוברת, לכן לכאורה אין תחולה לצו הרחבה לפנסיה מקיפה במשק ועל כן יש לבטחם בפנסיה צוברת, כפי שנהגה האוניברסיטה בשנים האחרונות.

19. המעבר מפנסיה תקציבית לצוברת הינו עובדה מוגמרת ולא ניתן להשיב את המצב לקדמותו.


20. למעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת חשיבות כלכלית מכרעת, מאחר שהסדרי הפנסיה התקציבית כרוכים בעלויות אקטואריות מרחיקות לכת ואין כל הצדקה להטיל עלויות אלה על הקופה הציבורית.

21. הסדרי הפנסיה התקציבית יצרו יציבות כלכלית של המשק כולו. כך המצב במדינה וקל וחומר בגופים הנתמכים מכספי ציבור.

22. לממונה אין התנגדות כי בכתבי המינוי, אשר ינתנו לחברי הסגל החדשים יירשם לצד ההוראה בדבר ביטוחם בפנסיה צוברת, כי הסכמות הצדדים אשר יקבלו את אישור הממונה על השכר במשרד האוצר, יחולו אף עליהם.

23. על פי דין, אין באפשרות האוניברסיטה לבטח את חברי הסגל החדשים בפנסיה תקציבית.

= 13 =

הכרעה:

לאחר שעיינו בטענות הצדדים, במסמכים שצורפו ובהסכמים הקיבוציים הרלוונטיים, באנו לכלל מסקנה כי דין הבקשה לסכסוך קיבוצי להתקבל.

נוכח השתלשלות העניינים שתוארה לעיל, סבורים אנו כי במצב דברים זה יתכנו ארבעה מצבים משפטיים בלבד לאחר שהסכם 2007 לא אושר על ידי הממונה:

א. להמשיך ולפעול על פי ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים משנת 2003 עד 2007, קרי ביטוח עובדי הארגון החדשים בביטוח פנסיה צוברת, בכפוף לקבלת אישור הארגון והסכמה מפורשת של הארגון להוצאת כתבי מינוי.

ב. האוניברסיטה תמשיך לבטח את חברי הארגון החדשים בפנסיה צוברת, ללא הסכמת הארגון.

ג. למרות שהסכם 2007 לא קיבל את אישור הממונה, הרי שההסכמות הקיבוציות בו בעינן עומדות.

ד. החלת הסכם קיבוצי 1972 על חברי סגל חדשים, תוך ישום הסכם 2009.

א. להמשיך ולפעול על פי ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים משנת 2003 עד 2007, קרי ביטוח עובדי הארגון החדשים בביטוח פנסיה צוברת, בכפוף לקבלת אישור הארגון והסכמה מפורשת של הארגון להוצאת כתבי מינוי:

1. ההסדרים שנהגו בין הצדדים משנת 2003 ועד החתימה על הסכם 2007 כללו בחובם ביטוח בפנסיה צוברת של חברי ארגון חדשים, בכפוף לקבלת אישור הארגון להסדר זה.

2. בשנת 2007 (27.11.07) מסכים מנכ"ל האוניברסיטה במכתבו ליו"ר הארגון כי ממכתב הנשיא ניתן להבין ש"יש לקבל את אישורו של ארגון הסגל הבכיר להחלת הסדר הפנסיה הצוברת על חברי הסגל החדשים עד אשר יסוכם אחרת".

3. הסדרים אלו הינם למעשה הסכמות קיבוציות זמניות שניתנו לאורך השנים, עד לחתימה על הסכם קיבוצי מחייב. ניתן לראות כי בין הצדדים הוסכם כי אלו אומנם הסכמות זמניות, עד שיגיעו הצדדים להסכם קבוע ומחייב, כפי שעולה ממכתב הנשיא וממכתבי המנכ"ל. איננו סבורים כי מצב משפטי זה יכול ויהיה תקין. להלן נבהיר.

4. ראשית, מול הסכמות קיבוציות זמניות אלו קיים הסכם קיבוצי 1972, שאושר על ידי רשם ההסכמים הקיבוציים ושהשתכלל לכדי הסכם קיבוצי והינו עדיף על הסדרים זמניים שאליהם הגיעו הצדדים. הסכם קיבוצי יהיה תקף לאחר הגשתו ורישומו כחוק וכך גם כל מסמך המבקש לשנות הסכם קיבוצי. לאחר הסכם קיבוצי 1972 לא הוגש כל הסכם קיבוצי המתייחס לפנסיה התקציבית לרישום, למעט הסכם 2009, שאליו עוד נתייחס בהמשך. לו חפצו הצדדים בשינוי התנאים בהסכם הקיבוצי 1972, היה עליהם לשנות את ההסכם הקיבוצי כדין, כפי שעשו זאת באופן חלקי בהסכם 2009.

בע"א 378/70 עזבון המנוח משה שהד - צבי דרדיקמן (פד"י כה(2)182. שם עמ' 188) נקבע:

"סעיף 10 לחוק מחייב לשלוח הסכם קיבוצי לרישום תוך שלושה חדשים מיום עשייתו, ולפי ההגדרה של הסכם קיבוצי בסעיף 1 של החוק, תנאי הכרחי להענקת מעמד של הסכם קיבוצי הוא עשייתו והגשתו

= 14 =

לרישום לפי החוק. בסיפא של סעיף 10 נאמר, שהוא הדין לגבי כתב-שינוי של הסכם קיבוצי. משמע, שמסמך המתיימר לשנות הסכם קיבוצי רשום כחוק והוא עצמו לא הוגש לרישום, אין בו, כשהוא לעצמו, כדי לשנות את ההסכם הקיבוצי בצורה המחייבת את העובדים והמעבידים שעליהם הוא חל."

(ההדגשה לא במקור – א.ג.כ)

5. סבורים אנו, כי ליתן תוקף של הסדר זמני שהוסכם על הצדדים על פני הסכם קיבוצי חתום ומאושר, איננה תוצאה רצויה במסגרת יחסים קיבוציים.

6. שנית, ארגון עובדים אשר "שולט" על קבלת עובדים בדרך של מתן הסכמה מפורשת להוצאת כתבי מינוי של חברי הארגון הינו בניגוד לפררוגטיבה הניהולית של האוניברסיטה ולפיה על המעביד לבחור את מספר עובדיו, בכפוף לעקרונות שנקבעו בפסיקה. מתן סמכות שכזו לארגון עובדים, פוגע בזכות יסוד של המעביד לנהל את עסקו, ובכלל זה לקבל עובדים חדשים.

"זכות הקניין והפררוגטיבה של המעסיק – כוחו של המעסיק לנהל את עסקו כרצונו נובע מזיקתו הקניינית למפעלו, זיקה שהוכרה כזכות יסוד בסעיף 3 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. מן הזיקה הקניינית הנ"ל נגזרת גם הפררוגטיבה של המעסיק לבחור למפעלו את העובדים המתאימים והנחוצים לו….אולם פררוגטיבה זו אינה מוחלטת; היא כפופה לעקרון שוויון ההזדמנויות, תום-לב, עקרונות המשפט הציבורי ואף לזכויות הקנייניות של העובדים במקום עבודתם…" (עס"ק 400024/98 הסתדרות העובדים החדשה – האיגוד הארצי לקציני הים נ' צים חברת השייט הישראלית בע"מ פד"ע לו 97. שם עמ' 124)

אשר על כן מצב משפטי זה הינו בניגוד לפסיקה ובניגוד לחוק.

ב. האוניברסיטה תמשיך לבטח את חברי הארגון החדשים בפנסיה צוברת, ללא הסכמת הארגון:

1. אין צורך להכביר במילים על חשיבותו של המשא ומתן הקיבוצי, אשר יוצר איזון ביחסי הכוחות בין העובד למעביד במהלך המשא ומתן המתגבש בסופו של יום לכדי הסכם קיבוצי. יפים הם לענייננו דברי נשיא ביה"ד הארצי לעבודה, כב' השופט סטיב אדלר בעס"ק 400005/98 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - הסתדרות עובדי המדינה - הוועד הארצי של עובדי מנהל ומשק בבתי החולים הממשלתיים נ' מדינת ישראל (פד"ע לה 103 תש"ס 2000 שם עמ' 115-116):

"צדדים להסכם קיבוצי חייבים לנהל משא ומתן לשם חידוש ההסכם, לגבי הנושאים הכלולים בהסכם הקיבוצי החל עליהם. קביעה זו נובעת מעצם החתימה על ההסכם הקיבוצי. צד להסכם המבקש לשנות את הנושאים הכלולים בו יפעל בהתאם להוראות שנקבעו בחוק הסכמים קיבוציים, והנוגעות לשינוי או ביטול הסכמים.



מקור נורמטיבי אחד שמכוחו קמה למעסיק המאורגן החובה לנהל משא ומתן קיבוצי הוא הוראות סעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים, הקובע כי:

"הסכם קיבוצי הוא הסכם בין מעביד או ארגון מעבידים לבין ארגון עובדים שנעשה והוגש לרישום לפי חוק זה, בענייני קבלת אדם לעבודה או סיום עבודתו, תנאי עבודה, יחסי עבודה, זכויות וחובות של הארגונים בעלי ההסכם, או בחלק מעניינים אלה" (ההדגשה הוספה – ס' א').

"מכאן, שבין הנושאים שלגביהם חייב המעסיק המאורגן, ובמקרה דנן המדינה, לנהל משא ומתן קיבוצי נמנים: שכר העובדים, לרבות תמורה אחרת בגין העבודה; תכניות עידוד, לרבות פרמיות ושיתוף עובדים ברווחים; קידום בעבודה, לרבות דירוגים ודרגות; פנסיה וביטוחים מסוגים שונים; הוצאת עבודה לחברות קבלני כוח אדם; בטיחות וגיהות ושירותים והנחות בעבודה, לרבות ארוחות בעבודה.

= 15 =

הצד השווה לנושאים הנ"ל הוא היותם בעלי נגיעה משמעותית לעובדים.

מקור נוסף לקביעת הנושאים שלגביהם חלה על המעסיק חובה לנהל משא ומתן קיבוצי הוא בחינת ההגדרה שניתנה ל"סכסוך עבודה" בסעיף 2 לחוק יישוב סכסוכי עבודה, הקובע כדלקמן: "לענין חוק זה סכסוך-עבודה הוא סכסוך באחד הנושאים המנויים להלן שנתגלע בין מעביד לעובדיו או לחלק מהם, או בין מעביד לארגון-עובדים או בין ארגון-מעבידים לארגון-עובדים, להוציא סכסוך היחיד; ואלה הנושאים:

(1) כריתתו, חידושו, שינויו או ביטולו של הסכם קיבוצי;

(2) קביעת תנאי-עבודה;

(3) קבלת אדם לעבודה או אי-קבלתו או סיום עבודתו;

(4) קביעת זכויות וחובות הנובעות מיחסי עובד ומעביד" (ההדגשות הוספה – ס' א').

לשון אחרת, ניתן להכריז על סכסוך קיבוצי לגבי נושאים שלגביהם ניתן לכרות הסכם קיבוצי. לפיכך, משנקבע, כי נושא לסכסוך קיבוצי יכולים להוות "תנאי עבודה" או עניין שב"יחסי עבודה", קמה חובה לנהל לגביהם משא ומתן קיבוצי."

2. לאור דברי ביה"ד הארצי, כפי שהובאו לעיל, יחסי עבודה בין עובדים למעבידיהם ללא משא ומתן קיבוצי וכפועל יוצא מכך, ללא הסכם קיבוצי, יגרום לחופש פעולה מוחלט של המעביד אשר יפעל באופן חד-צדדי כלפי עובדיו ומבלי להתחשב בארגון העובדים ואל לו לביה"ד ליתן יד לתוצאה זו וגם אם היא זמנית. על פי הדין קיימת חובה לנהל משא ומתן קיבוצי ויש לנהלו בתום-לב:

"חובות הצדדים ליחסים הקיבוציים נובעות בראש ובראשונה מן ההתחייבויות שקיבלו על עצמם בהסכמים הקיבוציים החלים עליהם. בנוסף לכך עליהם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב, הן בקיום של חיוב הנוגע מחוזה והן בחיובים שאינם נובעים מחוזה (סעיפים 39 ו-61 (ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973)" (דיון מס' נב/2-4 נב/4-5 חברת תרכובות ברום בע"מ - ההסתדרות הכללית, פד"ע כ"ג 456. שם עמ' 464).

3. זאת ועוד, ההסכם הקיבוצי שנכרת בין צדדים למשא ומתן קיבוצי, נקלט לתוך חוזה העבודה האישי של חברי ארגון העובדים.

"הזכות קמה במסגרת יחסים חוזיים-נמשכים שבין 'צים' לבין כל אחד מהעובדים, בבחינת אותו עלה הצומח מענף שעל גזע העץ, נושר, וחדש בא במקומו" (דב"ע לח/102-3; 103-3 [4] הנ"ל, בעמ' 242). תיאור יפה זה משקף נכונה את הדין. חוזה עבודה אישי הוא גזע - שלעתים צמח ממשא ומתן אינדיווידואלי ולרוב בא כתניה מהסכם קיבוצי, מהסדר קיבוצי או מנוהג - המתקיים כל עוד לא בא עליו הכורת. במשך חייו, עשויים לצמוח לו ענפים חדשים ועלים חדשים, וענפים ועלים ישנים נופלים, וכל זאת במסגרתו של הגזע הקיים. אך תנאי יסודי הוא, כי התחדשות זו תבוא בדרך ההסכמה. התוכן החדש - כמו גם התוכן הישן - הוא תוכן הסכמי, והוא מקבל משמעות נורמאטיבית מתוך הסכמתם (המפורשת או המשתמעת) של הצדדים." (נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק בבג"ץ 239/83 יהושע מילפלדר ואח' - בית הדין הארצי לעבודה פ"ד מא(2) 210. שם עמ' 218)

לפיכך בחוזי העבודה של חברי הארגון נקלטו הסכמות הצדדים לאורך השנים, ולא ניתן כיום לבוא ולכרות "ענפים" אלה המהווים חלק מחוזי העבודה של חברי הארגון.

4. הסכם קיבוצי אינו ניתן לשינוי באופן חד צדדי על ידי אחד הצדדים להסכם הקיבוצי, כפי שמנסה האוניברסיטה לפעול, על ידי קבלת חברי סגל חדשים בפנסיה צוברת וללא קבלת אישור הארגון.

"מבנה העסקה (קרי, רכישת החברה ככזו ומיזוגה בתוך שופרסל בתנאים דנן), דרש למעשה ביטול או למצער שינוי דראסטי בהסכם הקיבוצי שנחתם בין קלאב מרקט לעובדים המאורגנים (להבדיל

= 16 =

מהעובדים המועסקים בחוזים אישיים). בעניין זה, אין צורך להכביר מילים לעניין העובדה, כי הסכם קיבוצי אינו ניתן לשינוי באורח חד-צדדי, אף לא במסגרת של הקפאת הליכים"

(כב' השופטת אלשיך ורדה בפשר (ת"א) 1700/05 עובדי החברה בחוזים אישיים - רו"ח גבי טרבלסי (ניתן ביום 01/01/2006, שם עמ' 2-3)

5. סבורים אנו כי לא יתכן מצב, כפי שטוענת האוניברסיטה, ולפיו האוניברסיטה יכולה כיום לקלוט חברי ארגון סגל חדשים, לבטחם בפנסיה צוברת ומבלי לקבל את אישור הארגון, שאם המצב הוא כך לשם מה נחוצים במשק משאים ומתנים קיבוציים? אם נקבל את טענת האוניברסיטה, הרי שאין צורך במשא ומתן קיבוצי, האוניברסיטה איננה זקוקה לחתימה על הסכם קיבוצי וחמור מכך, על חברי הסגל החדשים לא חלה כל הסכמה קיבוצית. זוהי פעולה חד-צדדית של האוניברסיטה ללא הסכמת הארגון מהווה "חלל ריק קיבוצי" שאסור שיתקיים במקום עבודה מאורגן.

6. נוסיף ונציין, כי לא יכולה להיות מחלוקת בין הצדדים כי מכתבי הנשיא מתייחסים להסדר זמני בלבד, אולם ברור שהאוניברסיטה, אף לשיטתה, איננה יכולה להתעלם אף מהסדר זמני זה ולקבל חברי סגל חדשים, ללא הסכמת הארגון.

ג. למרות שהסכם 2007 לא קיבל את אישור הממונה, הרי שההסכמות הקיבוציות בו בעינן עומדות

טענת האוניברסיטה ולפיה ההסכמות בהסכם קיבוצי 2007 בעינן עומדות – דינה להידחות. להלן נפרט נימוקינו.

1. מעמדו המשפטי של הסכם קיבוצי נקבע בפסיקה:

"יחד עם זאת, הסכם קיבוצי הוא הסכם ככל הסכם אחר, הן בחלקו הנורמטיבי והן בחלקו האובליגטורי, וזאת על כל המשתמע מכך, וחלים עליו, בין היתר, גם דיני החוזים הכלליים. לא בכדי נאמר כי "הסכם קיבוצי הוא אנדרוגינוס, באשר יש בו, הן מזה והן מזה, הן מהחוזה והן מהחוק, במשמעות של כלי הקובע נורמות להתנהגות" (דב"ע נה/24-2 ארגון המורים בבתי-הספר העל-יסודיים - מדינת ישראל ואח' פד"ע לא 439, 446 תשנ"ח-תשנ"ט 1998)

וכן נפסק:

"לענייננו יפה המימרה של פרופ' קרנלויטי, כי "הסכם קיבוצי הוא 'מונסטרום' משפטי, שגופו חוזה ונשמתו חוק". על אותו משקל אפשר לומר שההסכם הקיבוצי הוא אנדרוגינוס, באשר יש בו הן מזה והן מזה, הן מהחוזה והן מהחוק, במשמעות של כלי הקבע נורמות להתנהגות.

החלק האחד של ההסכם הקיבוצי – החלק החיובי (האובליגטורי), שעניינו זכויות וחובות בעלי ההסכם – הוא כולו חוזה. החלק השני, המסדיר (הנורמטיבי), שעניינו זכויות וחובות העובדים והמעבדים שעליהם חל ההסכם (סעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים, תש"יז-1957) – הוא בבחינת חוק, כי קובע הוא כללי התנהגות מחייבים החלים על ציבור שלם, כשאלה שעליהם חלים הכללים אינם הקובעים, ועל כל פנים – אינם הקובעים ישירות."

(דיון מס' לא/1-4 פד"ע ב 260 בנק אוצר לחייל בע"מ – מרכז הסתדרות הפקידים (שם עמ' 267-268) )

העולה מהאמור לעיל הוא, שהסכם קיבוצי הוא גם חוזה לכל דבר ועניין, ויש לבחנו גם על פי חוק החוזים.

2. הסכם 2007 קבע שחברי סגל חדשים יבוטחו בפנסיה צוברת ולא בפנסיה תקציבית ובתמורה, יקבלו הטבות כספיות שאמורות לפצותם על הסכמת הארגון למעבר לפנסיה צוברת.

= 17 =

3. הסכם 2007 לא ניתן להפעלה באופן חלקי משאוניברסיטה איננה יכולה לשלם פנסיה צוברת במקום פנסיה תקציבית, ללא הפיצוי שניתן לעובדים החדשים בדמות הטבות כספיות, משהממונה איננו מאשר הטבות אלה. האוניברסיטה מבקשת לפעול למעשה על פי חלק מההסכם הקיבוצי (מעבר מתקציבית לצוברת) ולא לפעול על פי חלק אחר של ההסכם (סל ההטבות). צד לחוזה אינו יוכל להפריד כרצונו בין חלקים בהסכם. לכן לא ניתן להחיל על חברי הסגל החדשים מעבר לפנסיה צוברת ללא קבלת ההטבות הכספיות, המופיעות בהסכם.

4. האם אישור הממונה מהווה תנאי מתלה להסכם הקיבוצי ?

א. "תנאי מתלה" מוגדר בחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973:

"27 (א) חוזה יכול שיהיה תלוי בהתקיים תנאי (להלן – תנאי מתלה) או שיחדל בהתקיים תנאי (להלן – תנאי מפסיק).

(ב) חוזה שהיה טעון הסכמת אדם שלישי או רשיון על פי חיקוק, חזקה שקבלת ההסכמה או הרשיון הוא תנאי מתלה."

ב. תנאי מתלה ייקבע על פי אומד דעתם של הצדדים. סעיף 18 להסכם 2007 קובע במפורש ובהסכמת הצדדים כי ללא אישור הממונה, ההסכם בטל.

"כידוע, תנאי מתלה הינו תנאי חיצוני לצדדים בחוזה אשר התקיימותו הינה עתידית ואינה וודאית (גבריאלה שלו דיני חוזים – החלק הכללי: לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי 467 (2005) (להלן: שלו)). במקרה דנן, קבעו הצדדים במפורש כי ההסכם ביניהם יהיה תלוי בקיומו של תנאי מסוג זה. כך, נקבע בהסכם כי המערערים מודעים לכך שההסכם מותנה בקבלת היתרים מסוימים, ואף נקבע באופן מפורש כי קבלת היתר הבניה תהא תנאי מתלה." (ע"א 1363/04 צאלים החזקות בע"מ - "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ, ניתן ביום 11.12.07, שם עמ' 8)

זאת ועוד, אף ללא סעיף 18 להסכם הקיבוצי, כאמור בסעיף 27 (ב) לחוק החוזים, עצם הפנייה לגורם שלישי, במקרה דנן – הממונה על השכר – על מנת לקבל את הסכמתו, מהווה תנאי מתלה. סבורים אנו כי משהממונה לא נתן את אישורו להסכם 2007, כל ההסכם לא השתכלל לכדי הסכם קיבוצי.

"אמנם, בחוזה על תנאי הכלל הוא כי כאשר התנאי לא מתקיים במועד שקבעו לכך הצדדים, או תוך זמן סביר, פוקע החוזה ומתבטל למפרע… עם זאת, יכולים הצדדים לקבוע כי באי-התקיימות התנאי לא יפקע החוזה באופן "אוטומטי", אלא יקנה לצדדים זכות לביטול החוזה… " (ע"א 1363/04 צאלים החזקות בע"מ - "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ 11.12.07 עמ' 13)

אולם כאמור לעיל, נוכח הסעיף הספציפי בהסכם הקיבוצי, אשר מבהיר בסעיף 18 להסכם הקיבוצי כי ההסכם מותנה באישור הממונה על השכר. כלומר, לא ניתן האישור – ההסכם הקיבוצי בטל.

5. אומנם בסעיף 16 להסכם נכתב, כי עם חתימת ההסכם מוצו תביעות הצדדים בכל הקשור במעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת באוניברסיטה, אולם ברי כי לא ניתן להתעלם מס' 18 להסכם ולפיו ההסכם בטל למעשה משהממונה על השכר לא אישר את ההסכם.

= 18 =

"צד לחוזה אינו רשאי (אין לו זכות) ואינו יכול (אין לו כוח) לקרוע מעל החוזה תניות אלו או אחרות ולהביא בהן שינוי על-ידי מעשה חד-צדדי. החוזה הוא יחידה אחת, המאגדת בתוכה מכלול של הסדרים. צד לחוזה אינו רשאי ואינו יכול להפריד כרצונו בין חלקי החוזה ולהכניס בו שינויים חד-צדדיים כרצונו. אכן, אם צד לחוזה עומד על רצונו להכניס שינוי בתניות החוזה, עליו להביא תחילה את החוזה כולו לסיומו - כפי שהוא רשאי לעשות. משעשה כן, עליו לכרות חוזה חדש, תוך שעליו לשכנע את בעל דברו להסכים לתוכנו של החוזה החדש, שלא יכלול בחובו את התניות אותן מבקשים להשמיט" (נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק בבג"ץ 239/83 יהושע מילפלדר ואח' - בית הדין הארצי לעבודה פ"ד מא(2)210. שם עמ' 215).

ד. החלת הסכם קיבוצי 1972 על חברי סגל חדשים, תוך יישום הסכם 2009:

1. הסכם 1972 הינו הסכם קיבוצי שעיגן את זכותם של חברי הסגל לפנסיה תקציבית. מאז אותו הסכם, נחתם הסכם קיבוצי נוסף – הוא הסכם 2009 – אשר מתייחס לביטוח הפנסיוני של חברי הסגל.

2. הסכם 1972 מעולם לא בוטל על ידי מי מהצדדים, גם לא בהסכם 2009.

3. אומנם במהלך השנים הגיעו הצדדים להסכמות בנוגע לביטוח הפנסיוני, אולם אלה לא עוגנו במסגרת הסכם קיבוצי והיו הסדרים זמניים בלבד (ראה לעיל עמ' 34 לפסק דין זה סעיף 3). (למעט הסכם 2009 שאליו נתייחס בהמשך).

4. נוכח מצבה הכספי של האוניברסיטה, התקבלה החלטה של הות"ת שעניינה תוכנית לסיוע כספי לאוניברסיטאות שבהן חברי הסגל יעברו מפנסיה תקציבית לצוברת. הות"ת הסכימה לסייע לאוניברסיטאות, ובלבד שעובדיהן יעברו לפנסיה צוברת. תוכניתה של הות"ת הובאה במכתבו של מר ניסן לימור, מנכ"ל האוניברסיטה דאז לפרופ' ניב אחיטוב סגן נשיא האוניברסיטה ומנכ"ל אוניברסיטת תל אביב, מיום 20.8.01. בסעיף 8 לאותו מכתב נכתב כי ההסכם בין האוניברסיטה לות"ת יבחן אחת לכמה שנים. עינינו הרואות, כי הענקת התקציבים לאוניברסיטה הותנתה אומנם במעבר מפנסיה תקציבית לצוברת, אולם על האוניברסיטה והות"ת לבחון את תוכנית התמריצים אחת למספר שנים. האוניברסיטה השיבה (מכתב מיום 12.12.01) לות"ת כי בכוונתה "לחתור לכך שחברי סגל בכיר אקדמי חדשים יקלטו באוניברסיטה אך ורק בשיטת הפנסיה הצוברת" וכי בכוונת האוניברסיטה לנהל משא ומתן עם הארגון. ברי כי גם בשלב זה עדיין האוניברסיטה לא התחייבה למעבר לפנסיה צוברת, אלא התחייבה לנהל משא ומתן בנושא זה.

5. על רקע תוכנית התמריצים נתבקש הארגון על ידי האוניברסיטה להיכנס למשא ומתן בנושא המעבר לפנסיה צוברת.

6. בין הצדדים התנהל משא ומתן בנושאים אחרים, כאשר הארגון מתנה ניהול משא ומתן בנושא הפנסיה הצוברת בהתקדמות בנושאים אחרים שבמחלוקת בין הצדדים.

7. ביום 11.12.02 הודיעה הות"ת לאוניברסיטה כי החל מיום 1.1.03 לא יתקבלו עובדים חדשים בפנסיה תקציבית. חרף הודעה זו, המשיכה האוניברסיטה לבטח את חברי הסגל החדשים בפנסיה תקציבית, גם לאחר 1.1.03. בהתנהגותה זו של האוניברסיטה מאיינת היא את טענתה כי לא ניתן להחיל החל מהסכם קיבוצי 2003 את הפנסיה התקציבית.

= 19 =

תוכנית התמריצים והודעת הות"ת הנ"ל לא ביטלה דה פקטו את הסכם 1972 בנוגע לפנסיה תקציבית.

8. לאחר 1.1.03 התנהלו מגעים בין הצדדים שבסופם, ביום 27.3.03, הוכרז סכסוך עבודה על ידי הארגון והארגון נקט בעיצומים. האוניברסיטה פנתה לבית הדין לעבודה (ס"ק 69/03 ו-70/03) למתן צו המורה על הפסקת העיצומים. לאחר משא ומתן שהתנהל תחת חסות בית הדין הגיעו הצדדים להסכמה שהתגבשה לכדי הסכם קיבוצי מיוחד, הוא הסכם 2003.

9. מעיון בהסכם 2003 עולה כי בנושא הביטוח הפנסיוני לא הגיעו הצדדים להסכם וכי לגביו נקבע כי ימשיך להתקיים משא ומתן (סעיף 11 להסכם הקיבוצי). זאת ועוד, במכתב הנשיא מיום 1.10.03 שצורף להסכם הקיבוצי 2003 נכתב מפורשות בסעיף 2 למכתב כי לא הושג הסכם בנושא הפנסיה וכי הצדדים מנהלים משא ומתן.

10. במכתב הנשיא מודיע נשיא האוניברסיטה לארגון כי הגיעו להסכמה עם הארגון על נוסח סעיף שיוסף בכתבי המינוי של חברי הסגל החדשים בשנת הלימודים תשס"ד. בנוסח הנ"ל הוסכם כי יובא לידיעת חבר סגל חדש כי מתנהל משא ומתן בין הצדדים לגבי הסדרי פנסיה חדשים, אשר יתחילו את עבודתם באוניברסיטה בשנת הלימודים תשס"ד והסדרי הפנסיה שיוסכמו, יחולו על חבר הסגל החדש שהתקבל בשנת הלימודים תשס"ד, ככל הניתן למפרע ממועד תחילת עבודתם. עוד נכתב במכתב הנשיא, כי המכתב מתייחס "אך ורק לחברי סגל שיחלו עבודתם בשנת הלימודים תשס"ד, ולא מעבר לכך" (סעיף 5 למכתב). כלומר, בשנת 2003 היה ברור לצדדים כי המעבר לפנסיה צוברת בהסכמת האירגון, הינו הסדר זמני עד להסדר קבוע.

11. ביום 20.11.03 הוצא מכתב המנכ"ל שהשלים את האמור במכתב הנשיא, בו הוסכם כי חברי סגל בכיר שמועד תחילת המינוי שלהם ביום 1.10.03, יבוטחו בקרן מקפת החדשה בתקופת המעבר עד לחתימת הסכם בעתיד בין הצדדים.

12. הצדדים לא הצליחו לגבש הסכם בעניין ביטוח חברי סגל אקדמי חדשים בפנסיה צוברת ומכתב המנכ"ל, שהיווה למעשה הסדר זמני, הוארך משנה לשנה. כך למשל, בשנת 2005 גילה הארגון שהאוניברסיטה שולחת כתבי מינוי לשנת הלימודים תשס"ו בהם נאמר שחברי הסגל החדשים יבוטחו בפנסיה צוברת, מבלי שניתנה הסכמת הארגון. בעקבות התנהלות זאת של האוניברסיטה, הוחלפו בין הצדדים תכתובות. בשנת 2005 כתב מנכ"ל האוניברסיטה (17.11.05) כי רק עקב תקלה לא הוארך בכתב תוקף ההסכמה בין הצדדים באשר לביטוח חברי סגל חדשים בפנסיה צוברת ולמעשה, הסכמת ביניים זו המשיכה לחול. העולה מהאמור, כי האוניברסיטה ביקשה להאריך את תוקף מכתב הנשיא ומכתב המנכ"ל גם לשנת הלימודים תשס"ו (מכתב מנכ"ל האוניברסיטה מיום 23.9.04 ומכתב מיום 11.12.05).

13. ביום 16.7.06 ניתנה הסכמת הארגון להארכת ההסדר הנ"ל לשנת 2006-2007 (שנת הלימודים תשס"ז).

במהלך התקופה שמשנת 2003 ועד 2007, בוטחו חברי הסגל הבכיר החדשים בפנסיה צוברת ובהסכמת הארגון.

14. ביום 31.5.07 נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין הצדדים, הוא הסכם 2007, שבו נקבע כי חברי הסגל החדשים יבוטחו בהסדר פנסיוני ולא יחול עליהם מסלול הפנסיה התקציבית (סעיף 7 להסכם). לחברי סגל אלה ניתנו הטבות שונות על מנת לפצותם על כך שהם אינם מבוטחים בפנסיה תקציבית.

= 20 =

15. סעיף 18 להסכם הקיבוצי קובע כי ההסכם הקיבוצי מותנה באישורו של הממונה על השכר במשרד האוצר. על יסוד מסקנתנו דעיל (ראה לעיל עמ' 44 לפסק דין זה), ללא אישור הממונה להסכם אין תוקף, וזאת לנוכח הסעיף הספציפי בהסכם הקיבוצי, אשר מבהיר בסעיף 18 להסכם הקיבוצי כי ההסכם מותנה באישור הממונה על השכר. נכון למועד כתיבת שורות אלה, הממונה איננו מאשר הסכם זה. כלומר, לא ניתן האישור – ההסכם הקיבוצי משנת 2007 בטל כולו.

סיכום ביניים:

16. המצב המשפטי כיום הוא שהסכם 2007 לא נרשם כהסכם קיבוצי ולמעשה איננו קיים. לפיכך, עלינו לבחון את המצב המשפטי כפי שהיה ערב חתימת ההסכם הקיבוצי 2007 וכן המצב המשפטי לאחר חתימת הסכם קיבוצי 2009.

17. מצאנו לנכון לציין כי הצדדים בסיכומיהם ציינו בצורה מינורית (בהערת שוליים) כי בשנת 2009 נחתם הסכם קיבוצי המתייחס לפנסיה תקציבית ואין לנו אלא לתמוה על כך ולתהות מדוע נהגו כן באי כוח הצדדים.

הסכם 2009

18. האם הסכם 2009 ביטל הלכה למעשה את הסכם 1972 ? סבורים אנו שלא. להלן נימוקינו:

א. במבוא להסכם הקיבוצי מציינים הצדדים כי הסכם 2009 הינו הסכם ביניים בלבד ולא הסכם קבע.

ב. בהסכם 2009 לא נרשם ולא הוסכם ע"י הצדדים כי הסכם 1972 בוטל.

ג. הסכם 2009 הוחל על חברי הארגון אשר היו חברי קופת התגמולים באוניברסיטה עד ליום 30.9.03 (ס' 2 להסכם). וכך למעשה הסכם 2009 "קיבע" את הסכם 1972 לגבי חברי הארגון עד שנת 2003.

ד. סעיף 5 להסכם 2009 קובע כי הוראות תקנון הקופה המסדירות את הזכאות ואת האי זכאות לפנסיה תקציבית ימשיכו לחול. לפיכך ברור כי הפנסיה התקציבית לא בוטלה ע"י הצדדים.

ה. בסיפא להסכם 2009 הוסכם בין הצדדים כי ימשיכו לנהל משא ומתן לצורך חתימה על הסכם קיבוצי שיסדיר את הפנסיה התקציבית (ס' 17 להסכם). גם אם יכול היה להיות ספק כטענת האוניברסיטה ולפיה בס' 11 בהסכם 2003 נכתב כי מתקיים משא ומתן באשר לפנסיה הצוברת, בא הסכם 2009 וריפא לכאורה פגם זה ונכתב כי הצדדים ינהלו משא ומתן באשר לפנסיה התקציבית.

19. נכון להיום קיימים שלושה הסכמים קיבוציים בתוקף: הסכם קיבוצי 1972, הסכם קיבוצי 2003 והסכם קיבוצי 2009. הסכם קיבוצי 2003 קבע במפורש כי הוא איננו מסדיר את נושא הביטוח הפנסיוני בפנסיה צוברת, אשר לגביו מתקיים משא ומתן בין הצדדים. לפיכך הסכמים 1972 ו-2009 הם ההסכמים האחרונים המסדירים פנסיה בין הארגון לבין האוניברסיטה.

20. מאז הסכם 1972 לא נחתם כל הסכם אחר בין הצדדים בנושא פנסיה, למעט הסכם 2009. אומנם נכון כי הוחלפו תכתובות בין הצדדים והצדדים נהגו על פי תכתובת אלו (מכתבי הנשיא) אולם, כאמור לעיל, לא נחתם כל הסכם קיבוצי מיוחד בעניין זה והסכם 2009 קיבע את הסכם 1972.

= 21 =

21. הסכם 1972 והסכם 2009 עיגנו את זכותם של חברי הארגון לפנסיה תקציבית ולפיכך כל עוד הסכמים אלו לא בוטלו – הם בעינם עומדים. אין מחלוקת כי הסכם 1972 והסכם 2009 חלים על כל חברי הארגון שהצטרפו לקרן עד ליום 30.9.03. ישאל השואל, מה דינם של חברים שהתקבלו לאוניברסיטה לאחר תקופה זו ? גורלם יוכרע במו"מ כפי שהוסכם בין הצדדים לאורך השנים ובפרט בהסכם 2009 אולם כל עוד אין הסכמה, לא יתכן כי חברים אלה "ירחפו" בחלל קיבוצי ולכן אין לנו אלא לפנות להסכמים קיבוציים אשר חלים ואשר לא שונו עד עצם היום הזה. קרי, הסכם 1972.

22. אין בידנו לקבל את טענות הממונה כפי שהובאו בעמדתו לביה"ד ובסיכומיו. להלן נבהיר.

23. על פי סעיף 14 לחוק הסכמים קיבוציים תש"יז – 1957, ביטולו או שינויו של הסכם קיבוצי, לתקופה בלתי מסויימת, יכולים להיעשות בדרך הבאה:

"הסכם קיבוצי לתקופה בלתי מסויימת, רשאי כל צד לבטלו במתן הודעה מוקדמת על כך לצד השני במועד הקבוע לכך בהסכם, ואם אין קביעה בהסכם, שני חדשים לפחות לפני יום הביטול, ואולם תקפו של הסכם קיבוצי שנעשה לכתחילה לתקופה בלתי מסויימת הוא לפחות שנה אחת."

במקרה דנן, בהסכם 1972 נקבע שהוא לתקופה בלתי מסויימת, אולם עד היום טרם ניתנה הודעה על ידי מי מהצדדים באשר לביטולו, ועל כן ההסכם הקיבוצי 1972 בעינו עומד.

24. בחתימה על הסכם קיבוצי חדש מתבטל אוטומטית ההסכם הקיבוצי הקודם ובלבד, שההסכם הקיבוצי החדש מתייחס לנושאים שנקבעו בהסכם הקיבוצי הקודם. היה וההסכם הקיבוצי החדש שותק לגבי נושאים מסויימים, הרי שההסכם הקיבוצי הקודם באשר לאותם נושאים ממשיך לחול כמקודם. היה וההסכם הקיבוצי החדש משנה את ההסכמות שנקבעו בהסכם הקיבוצי הקודם, הרי שההסכם הקיבוצי החדש הוא הקובע וההסכם הקיבוצי הקודם, מתבטל. הסכם 2003 קבע במפורש שאינו מתייחס לסוגיית המעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת והסכם 1972 שדן בסוגיה הנ"ל לא בוטל עד היום.

25. חוק שנחקק ואשר סותר הסכם קיבוצי, החוק הוא שיגבר. החלטת ממשלה בעניין צימצום ו/או ביטול פנסיה תקציבית ופרוטוקולים של ישיבות ועדות הכספים של הכנסת אינם תחליף להליכי חקיקה ואלה אינם גוברים על ההסכם הקיבוצי. הצעות חוק ופרוטוקולים של ישיבת ועדות הכספים והחלטות הממשלה אינם גוברים על הסכם קיבוצי (1972) שנחתם בין הצדדים על פי חוק. חוק שירות המדינה גימלאות מתייחס לעובדי המדינה בלבד וסעיף 107 א (3) לחוק שירות המדינה (גמלאות) (נוסח משולב) תש"ל – 1970 מחיל את התיקון לחוק הגימלאות גם על עובדים שתנאי עבודתם על פי כל דין הם כתנאי עבודתם של עובדי מדינה:

"הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על עובדים שתנאי עבודתם על פי כל דין הם כתנאי עבודתם של עובדי המדינה".

אך זה איננו רלוונטי לענייננו, מאחר שתנאי עבודתם של חברי הארגון אינם תואמים את תנאי עבודתם של עובדי המדינה ועל כן סעיף 107 דלעיל איננו חל ובוודאי שלא קיים חוק אשר קבע שתנאי עבודתם של חברי הארגון הם כתנאי עבודתם של עובדי המדינה (גיל הפרישה באוניברסיטה הוא גבוה מגיל הפרישה במדינה ואחוזי ההפרשה שונים). מסקנתנו היא שחוק הגמלאות

= 22 =

אינו חל על העובדים חברי הארגון מאחר שתנאי עבודתם אינם כתנאי עבודתם של עובדי המדינה.

26. סעיף 105 לחוק הגימלאות החיל את חוק הגימלאות על עובדים בגופים שאינם המדינה, כך למשל עובדי תאגיד שהוקם על פי חוק. סעיף 105 לחוק שירות המדינה (גימלאות) קובע:

"(א) בכל מקום שנקבע בחוק כי תנאי עבודתם של עובדי תאגיד שהוקם על פי חוק הם כתנאי עבודתם של עובדי המדינה, יהיו הרשויות הפועלות לפי חוק זה מוסמכות גם לפעול לגבי עובדי התאגיד, כאילו היו עובדי המדינה, ובלבד שנציב השירות לא יחליט על יציאתו לקצבה של עובד תאגיד שלא הגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004, אלא על פי המלצת מי שהוסמך למנות את עובדי התאגיד.

(ב) הגמלאות לעובדי התאגיד ישולמו מקופת התאגיד."

במקרה דנן, עובדי האוניברסיטה אינם עובדי תאגיד שהוקם על פי חוק ותנאי עבודתם אינם כשל עובדי מדינה. לפיכך התיקון לחוק הגימלאות אינו חל על חברי הארגון.

27. לא זו אף זו, מפרוטוקול ועדת הכספים מיום 29.1.02 עולה כי הממונה על השכר באותה תקופה, מר יובל רכלבסקי, בהשיבו על שאלת חבר הכנסת עופר חוגי באשר לדינם של עובדים שאינם נמצאים בהסכם 1999 – האם החוק יכפה עליהם לעבור – השיב הממונה על השכר, שכן, אולם בתוך 9 חודשים יצטרכו הצדדים לנהל משא ומתן "אנחנו נצטרך להפעיל הוראות ותקנות". כלומר, ניתן יהיה לכפות את הסכם 1999 בכפוף להליכי חקיקה מתאימים שאלה כאמור לעיל לא נעשו.

28. הסכם 1999 הינו הסכם קיבוצי מיוחד שנחתם בין המדינה להסתדרות. סעיף 15 לחוק הסכמים קיבוציים תשי"ז – 1957 מגדיר על מי חל הסכם קיבוצי מיוחד:

"הסכם קיבוצי מיוחד חל על –

(1) בעלי ההסכם;

(2) המעבידים המיוצגים, לענין אותו הסכם, על ידי ארגון מעבידים שהוא בעל ההסכם;

(3) כל העובדים מהסוגים הכלולים בהסכם, המועבדים על ידי מעביד שהוא בעל ההסכם או שהוא מיוצג כאמור בפסקה (2), במקצועות או בתפקידים הכלולים בהסכם"

הסכם 1999 נחתם כאמור בין המדינה להסתדרות והארגון לא היה שותף למשא ומתן וברי, כי לא חתם על הסכם מעבר זה. מעמדו של הסכם 1999 הוא כהסכם קיבוצי מיוחד וככזה הוא חל על הצדדים לו ועל מעבידים המיוצגים על ידי ארגון המעבידים שהוא בעל ההסכם ועובדים הכלולים בהסכם. האוניברסיטה והארגון אינם צד להסכם המעבר והארגון איננו ידה הארוכה של ההסתדרות (בשונה מהאוניברסיטה העברית והטכניון שהיו שותפים להסכם 1999). מסקנתנו היא שהאוניברסיטה אינה צד להסכם 1999, שהינו הסכם קיבוצי מיוחד, ולכן הסכם 1999 אינו חל על חברי הארגון.

29. זאת ועוד, המדינה לא פנתה מעולם לארגון על מנת לנהל משא ומתן כאמור בהצהרתו של הממונה על השכר, מר יובל רכלבסקי, וכאשר גיבשו והגיעו הצדדים להסכם קיבוצי בעניין המעבר (הסכם קיבוצי 2007), סירב הממונה דהיום לתת את אישורו להסכם.

30. לא זו אף זו, במשק נחתמו הסדרים פנסיוניים נוספים עם ארגוני עובדים אשר אינם שייכים להסתדרות הכללית, כך למשל נחתם הסכם עם ההסתדרות הרפואית בישראל.

= 23 =

31. לו חפצה הממשלה בהרחבת הסכם המעבר, היה עליה להרחיב את ההסכם הקיבוצי באמצעות צו הרחבה.

32. סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים קובע:

"שר העבודה רשאי, ביזמתו הוא או לפי בקשת בעל הסכם קיבוצי כללי, להרחיב, בצו, היקף תחולתה של כל הוראה שבהסכם קיבוצי כללי (להלן - צו הרחבה), אם לדעתו נכון לעשות כן בשים לב למספר העובדים והמעבידים, שעליהם חל ההסכם הקיבוצי הנדון, ולמשקלו של ההסכם בהסדר יחסי העבודה ובקביעת התנאים בשוק העבודה; השר רשאי לעשות כך בין שההסכם תקף ובין שהותנה תקפו במתן צו הרחבה".

אולם משהמדינה לא עשתה כן, לא ניתן להחיל ולכפות על חברי הארגון את הסכם המעבר.

33. מעמדה המשפטי של אוניברסיטת ת"א על פי חוק יסודות התקציב:

סעיף 29 (א) לחוק יסודות התקציב קובע:

"גוף מתוקצב או גוף נתמך לא יסכים על שינויים בשכר, בתנאי פרישה או בגימלאות, או על הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה, ולא ינהיג שינויים או הטבות כאמור, אלא בהתאם למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה או באישורו של שר האוצר;"

סעיף 32 לחוק יסודות התקציב מגדיר מהו גוף מתוקצב או נתמך:

" "גוף מתוקצב" – כהגדרתו בסעיף 21;

"גוף נתמך" – תאגיד שהממשלה משתתפת בתקציבו במישרין או בעקיפין, ושר האוצר קבע לגביו בהודעה ברשומות כי הינו גוף נתמך לענין חוק זה;"

סעיף 21 לחוק יסודות התקציב מגדיר מהו גוף מתוקצב:

" "גוף מתוקצב" – תאגיד, רשות מקומית, מועצה דתית, בנק ישראל, חברה ממשלתית וחברה עירונית;"

סעיף 3 לחוק הפרשנות תשמ"א – 1981 מגדיר "תאגיד":

"גוף משפטי, כשר לחיובים, לזכויות ולפעולות משפטיות".

המדינה לא צירפה לעמדתה הודעה ברשומות, כאמור בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, בדבר צירוף האוניברסיטה כגוף נתמך.

34. בנוסף, על פי חוק המועצה להשכלה גבוהה, לאוניברסיטה חופש פעולה ובכלל זה בעניינים מנהליים ומשקיים. סעיף 15 לחוק המועצה להשכלה גבוהה תשי"ח 1958 קובע:

"מוסד מוכר הוא בן חורין לכלכל עניניו האקדמיים והמינהליים, במסגרת תקציבו, כטוב בעיניו.

בסעיף זה, "ענינים אקדמיים ומינהליים" – לרבות קביעת תכנית מחקר והוראה, מינוי רשויות המוסד, מינוי מורים והעלאתם בדרגה, קביעת שיטת הוראה ולימוד, וכל פעולה מדעית, חינוכית או משקית אחרת"

האם סעיף 15 הנ"ל יכול לדור בחפיפה אחת עם חוק יסודות התקציב? האם קביעת גובה שכר וביטוחם של עובדי האוניברסיטה בפנסיה הינם במסגרת החופש האקדמי? אנו נשאיר סוגיה זו בצריך עיון מאחר שאיננו מוצאים מקום לקבוע

= 24 =

מסמרות בעניין זה, אולם נציין כי העובדה כי לאוניברסיטה מועברים תקציבים על ידי משרדי הממשלה, יש בכך כדי להכריע כי מדובר בגוף שסעיף 29 חל עליו, אולם משאיננו נדרשים לשאלה זו מאחר שהצדדים הסכימו בהסכם 2007 כי ההסכם כפוף לאישור הממונה, הרי שממילא הסכימו כי סעיף 29 לחוק יסודות התקציב חל על הצדדים. במאמר מוסגר נציין כי הערכאות השונות חלוקות באשר למעמדה המשפטי של האוניברסיטה. בהיותה גוף דו-מהותי אם לאו, ולכך תיתכנה השלכות גם לעניין סוגיית חלות חוק יסודות התקציב על האוניברסיטה.

סגנית הנשיא, כב' השופטת נילי ארד בע"ע (ארצי) 1185/04אוניברסיטת בר-אילן - ד"ר צמח קיסר (ניתן ביום 24.3.2005, שם עמ' 15) קובעת:

"מתוקף הוראות חוק המועצה להשכלה גבוהה ובהיותה מוסד מוכר להשכלה גבוהה, זכאית האוניברסיטה להשתתפות המדינה בתקציבה ואף כפופה לביקורת ולפיקוח, בתנאים הקבועים בחוק ועל פי דין. בהתאם, ולאור פעילותה בתחום המשפט הציבורי והפרטי כאחד, הרי שככל שהמדובר בפעילותה של האוניברסיטה כמעסיקה, יש לראותה כגוף דו-מהותי בעל מאפיינים ציבוריים מובהקים. משכך הוא, חלות על האוניברסיטה החובות שמתחום המשפט הציבורי וכללי המשפט המינהלי, לרבות חובת תום הלב וההגינות" (ההדגשות אינן במקור – א.ג.כ).

מנגד, קבעה כב' השופטת עדנה ארבל בבג"ץ 4485/08 רבקה אלישע - אוניברסיטת תל-אביב (ניתן ביום 5.10.09, שם עמ' 20):

"עם זאת, אין להתעלם מכך שהמשיבה אינה גוף פרטי באופן מובהק, וזאת, בין היתר, נוכח מקורותיה התקציביים מכספי הציבור ואופי השירות שאותו היא נותנת לציבור. אי-לכך, אף אם לא נקבע כי האוניברסיטה הינה גוף דו-מהותי כהגדרתו, הרי שאין ספק כי יש לה מאפיינים או סממנים ציבוריים המקרבים אותה להגדרה זו. כאמור, האוניברסיטאות זוכות למימון גם מכספי הציבור, יש להן תפקיד חברתי וציבורי חשוב ביותר בקידום המחקר בישראל בתחומים השונים, בהכשרתו של ציבור בוגרים משכיל שיתרום מכישוריו ומהידע שרכש באוניברסיטאות לציבור ולמדינה במישורים שונים ובעיצוב פניה של החברה. " (ההדגשות אינן במקור – א.ג.כ)

אולם כאמור, לעניות דעתנו, איננו נדרשים לסוגיה זו.

35. אך גם אם נקבל את עמדת הממונה כי סעיף 29 לחוק חל על האוניברסיטה, האם, כטענת הממונה, הסכם קיבוצי 1972 מהווה הסכם חורג כהגדרתו בסעיף 29 א לחוק יסודות התקציב ולפיכך הוא בטל.

סעיף 29 א (א) לחוק יסודות התקציב קובע:

"ראה שר האוצר כי הסכם או הסדר בגוף מתוקצב או בגוף נתמך נוגד לכאורה את הוראות סעיף 29(א), רשאי הוא -

(1) להודיע לצדדים להסכם או להסדר כי החליט לבדוק אותו, וכי קיים חשש שההסכם או ההסדר בטל, כאמור בסעיף 29(ב), במידה שהוא נוגד את הוראות סעיף 29(א) (להלן – הסכם בבדיקה);

(2) ליתן לצדדים להסכם בבדיקה, לאחר ההודעה כאמור בפסקה (1), ולמשך תקופה שלא תעלה על חודש ימים, הזדמנות להביא את טענותיהם בכתב וכן כל מידע כתוב שימצאו לנכון."

36. על פי סעיף 29 א (א) לחוק, כאשר קיים חשש להסכם נוגד, על הממונה להודיע לצדדים כי ההסכם נתון בבדיקה האם הוא נוגד את הוראת סעיף 29 לחוק וכי הצדדים להסכם יוכלו להביא טיעוניהם בפני הממונה. 29 ב לחוק יסודות התקציב קובע כי אם עסקינן בהסכם נוגד, הרי שדינו להתבטל. אולם על הממונה -

= 25 =

(1) להודיע לצדדים להסכם על בטלות ההסכם או ההסדר כאמור בסעיף 29(ב) (להלן - ההסכם הנוגד), ועל החובה של הגוף המתוקצב או הגוף הנתמך להפסיק לאלתר כל הטבה כספית הקשורה לעבודה שמקורה בהסכם הנוגד;

(2) בהתחשב במדיניות השכר הכוללת במגזר הציבורי, במידת החריגה של ההסכם הנוגד מן הנהוג לגבי כלל עובדי המדינה, ומטעמים שבצדק –

(א) לקבוע מהו ההסכם או ההסדר אשר יכול לחול על הצדדים במקום ההסכם הנוגד, לרבות בדרך של אישור הוראה מהוראות ההסכם הנוגד;

(ב) לקבוע הוראות אשר יחולו על הגוף המתוקצב או הנתמך אשר הינו צד להסכם הנוגד, בדבר חובתו לתבוע השבה של הטבה שהוענקה על פי ההסכם הנוגד, היקפה של ההשבה ומועדיה; פעולה לפי פסקה זו תינקט לאחר שניתנה לצדדים להסכם הנוגד הזדמנות להשמיע את טענותיהם, ואולם אם צד הביא את טענותיו לפי סעיף 29א(א)(2) תינתן לו הזדמנות להוסיף עליהן בלבד;

(3) להורות על העברת הכספים שהופקדו לפי סעיף 29א(ב) (3) לגוף המתוקצב או הנתמך, או לעובד, לפי הענין, ובהתאם להודעתו.

37. סבורים אנו שהסכם 1972 איננו הסכם חורג, ראשית משום שמדובר בהסכם קיבוצי שנרשם ועיגן את המצב המשפטי שהיה נהוג באותה תקופה ואין המדובר בהסכם אשר שינה מצב עובדתי או משפטי ולפיכך הוא איננו נכנס לגדר סעיף 29 לחוק יסודות התקציב.

38. בנוסף, חוק יסודות התקציב חוקק לאחר הסכם 1972 ולפיכך הממונה איננו יכול מכוח חוק שחוקק לאחר הסכם 1972 לבטל רטרואקטיבית את ההסכם. זאת ועוד, הממונה לא נהג על פי סעיף 29 א (1) או (2) קרי, לא הודיע לצדדים להסכם 1972 כי החליט לבדוק אותו וכי קיים חשש שההסכם יבוטל, וממילא לא ניתנה לצדדים ההזדמנות להביא טענותיהם בכתב באשר להיות הסכם 1972 הסכם חורג.

39. זאת ועוד, לא ברור לבית הדין כיצד כיום, לאחר 30 שנה מיום חתימת ההסכם, יכול הממונה לבוא ולבטל הסכם שהיה בתוקף עשרות שנים ולא נהיר כיצד ניתן לעשות הבחנה לגבי חברי הארגון אשר נקלטו במהלך ה-30 שנה שבאמתחתם פנסיה תקציבית לבין חברי ארגון שנקלטו בשנים האחרונות. שאם כך, לשיטת הממונה, יש צורך לבטל את הסדרי הפנסיה של כל חברי הארגון שנקלטו מאז 1972 בפנסיה תקציבית ולא רק את חברי הארגון שנקלטו בשנים האחרונות (למרות שהממונה טען בסיכומיו כי ניתן לעשות אבחנה כזו). מאי נפשך? אם הסכם 1972 מהווה הסכם חורג הוא מהווה הסכם חורג לכל חברי הארגון שנקלטו עם הסדרי פנסיה תקציבית ולא רק לחברי הארגון שנקלטו בשנים האחרונות והתוצאה תהיה כי כל חברי הארגון שבוטחו בפנסיה תקציבית לאורך עשרות השנים, יועברו לפנסיה צוברת.

40. בשל יתרונותיה של הפנסיה התקציבית כמפורט לעיל, הרי שהסכם 1972 הינו הסכם מיטיב. סעיף 20 לחוק הסכמים קיבוציים קובע: "זכויות המוקנות לעובד בהוראות אישיות שבהסכם קיבוצי אינן ניתנות לויתור."

סעיף 21 לחוק הסכמים קיבוציים קובע כי: "זכויות עובד הקבועות בחוק יכול הסכם קיבוצי להוסיף עליהן אך לא לגרוע מהן."

לפיכך בשל היותו של הסכם 1972 הסכם מיטיב הוא גובר על כל הסדר אחר.

41. נציין כי מצבה הכלכלי הקשה של האוניברסיטה, אין בו כדי לבטל הסכם קיבוצי שנחתם כדין בין הצדדים. זאת ועוד, הצדדים הביעו נכונות ואומנם חתמו על הסכם קיבוצי חדש, אך משהממונה לא נתן לכך את אישורו, אין מנוס מלחזור אל הסכם קיבוצי 1972 ולהחיל את האמור בו על עובד סגל חדש הנקלט

= 26 =

לאוניברסיטה.

42. על פי חוק יסודות התקציב, זכותו של הממונה שלא לאשר או לבקש הבהרות באשר להסכמים שנחתמים בין צדדים אשר לו הסמכות לפקח עליהם. הסכם 2007 מבוטל כל עוד לא ניתן אישור הממונה. אין אנו נכנסים לשיקוליו של הממונה לאשר או לא לאשר הסכם זה. זוהי זכותו וסמכותו על פי דין.

סוף דבר:

הסכם קיבוצי 1972 בעינו עומד וחברי ארגון סגל חדשים המתקבלים באוניברסיטה ושהתקבלו עד היום בתקופת הביניים יבוטחו בפנסיה תקציבית, כאמור בהסכם 1972 ועל פי הסכם קיבוצי 2009.

פסק הדין יכנס לתוקפו בתוך 6 חודשים, וזאת על מנת לאפשר לצדדים לנסות ולסיים את הסכסוך בהסכם.

ערים אנו להשלכות הכלכליות של תוצאת פסק הדין אולם סבורים אנו כי בנסיבות העניין זוהי הפרשנות המשפטית הראויה לסכסוך אשר הובא בפנינו, בהתאם לסמכותו של בית-דין זה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תנאים להכרה במכללה

  2. ביקורת שיפוטית חופש אקדמי

  3. הסכם קיבוצי שכר סטודנטים

  4. אוניברסיטת לטביה אישור שקילות

  5. הסכם קיבוצי אוניברסיטת חיפה

  6. הסכם קיבוצי אוניברסיטת תל אביב

  7. הסכם קיבוצי האוניברסיטה העברית

  8. הסכם קיבוצי אוניברסיטת בר אילן

  9. הסכם קיבוצי האוניברסיטה הפתוחה

  10. הסכם קיבוצי מוסדות להשכלה גבוהה

  11. הסכם קיבוצי סגל אקדמי אוניברסיטה

  12. הסכם קיבוצי אוניברסיטת בן גוריון

  13. עתירה לביטול סעיף בתקנון אוניברסיטה

  14. תביעה על ציון נמוך במבחן באוניברסיטה

  15. מכרז פומבי להקמת בניין מעבדות ומשרדים באוניברסיטה

  16. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון