הסכם קיבוצי ארגון המורים

1. ביום 20.3.1995 ניתן על-ידינו פסק-דין חלקי ובו התייחסנו לבקשת המבקש למנוע חתימת הסכם קיבוצי בין המדינה, מרכז השלטון המקומי ושלוש הערים הגדולות מחד גיסא לסתדרות המורים מאידך גיסא (להלן - ההסכם); עניינו של ההסכם - גביית דמי חבר מחברי הסתדרות המורים המועסקים על-ידי המעבידים שהם צד להסכם.


הרקע לבקשה - טענתו של המבקש כי טרם חתימת ההסכם יש לערוך "מפקד" בין כל מורי חטיבות הביניים, בדבר השתייכותם הארגונית.

2. המחלוקת והסיבה להגשת הבקשה הייתה העובדה כי קיימים שני ארגונים של מורים שאליהם משתייכים המורים; האחד - המבקש, והשני - הסתדרות המורים.

3. מהחומר שהוגש לבית-הדין התברר כי מספר ניכר של מורים בחטיבות הביניים, כ-9,000 במספר, רשומים כחברים בשני הארגונים, ומכאן השאלה שהתעוררה: לאיזה מהארגונים יש להעביר את דמי החבר?

4. בפסק-הדין החלקי החלטנו כי אין מקום לאסור על חתימת ההסכם;
יחד-עם-זאת, חייבנו את המעבידים להעביר למורים, אשר שמותיהם מופיעים כחברים בשני הארגונים, פנייה שבה יתבקשו לציין באיזה משני הארגונים הם חברים. כן ציינו כי דמי החבר להסתדרות המורים יועברו אליה רק בגין אלו מהמורים שאינם מופיעים כחברים במבקש, וכן מאלה שיצהירו על חברותם באותה הסתדרות.

5. למותר לציין כי אין להכיר בחברות כפולה נוגדת של מורה בשני הארגונים כאחד, לצורך יציגות, ומכאן שהדבר לא ייתכן לגבי גביית דמי חבר. חברות כפולה שכזו היא "חברות כפולה נוגדת" אשר בית-דין זה פסק כי אין להתירה (דב"ע מב/2 - 5 ההסתדרות הכללית - אגודת העובדים הבכירים בפז (להלן - עניין פז [1])). אין באמור, שעל-פיו אין להכיר בחברות כפולה נוגדת, כדי לפגוע בחופש ההתארגנות של עובד, חופש המעוגן בזכותו של כל אזרח להתאגד, שיש שרואים בו זכות חוקתית הנגזרת מחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וגם, ואולי בעיקר, ממשפט העבודה הקיבוצי. על חופש ההתאגדות של עובדים, לפניו השונים, עמדנו בדב"ע נה/130 - 4 "עמית" - הסתדרות עובדים מכבי - מרכז השלטון המקומי ואח' (להלן - פרשת עמית [2]), ואין מקום לחזור על הדברים.

6. להלן נתייחס לטענות השונות שהועלו במהלך הדיון, אף כי לא כסדרן:

(א) הסתדרות המורים טענה כי מעביד אינו רשאי להתערב בחברותם של עובדיו בארגון עובדים, וכתוצאה מכך אף אינו מוסמך לערוך מפקד בין העובדים על-מנת לדעת לאיזה ארגון משתייך עובד זה או אחר. הסתדרות המורים הייתה מודעת לצורך בעריכת אותו מיפקד, לאור הנתונים שהתגלו, וכל טענתה הייתה כי מפקד זה צריך שייעשה על-ידי גוף ניטראלי ולא על-ידי המעביד.

(ב) צודקת הסתדרות המורים בטענתה, כי אל לו למעביד להתערב בהשתייכותם הארגונית של עובדיו או בשאלה האם הם חברים בארגון עובדים אם לאו.
עמדנו על כך בעניין פז [1]: "...על מנת שלהתאגדות יהיה מעמד של ארגון עובדים במשפט העבודה הקיבוצי וביחסי עבודה קיבוציים צריך שההתאגדות תהיה חופשית מהתערבות המעביד" (בעמ' 386); כן ראה בנק המזרחי - בעמ' 309-308 ופרשת עמית [2], בסעיף 1 לפסק-הדין.

(ג) ענייננו שונה ואינו נוגע כלל לסמכותו של המעביד להתערב בהשתייכותם הארגונית של עובדיו. בהליך זה שלפנינו עומדת להכרעה השאלה: מאילו עובדים להעביר דמי חבר לארגונים. שאלה זו עולה מהסכמה, שהושגה בין המדינה ומעבידים אחרים, להסתדרות המורים, ועל-פיה המעבידים יגבו את דמי החבר מחבריה של הסתדרות המורים, על-מנת להעבירם לאותה הסתדרות.
למותר לציין כי בכך חוסכת הסתדרות המורים מאמץ ארגוני ניכר בגביית דמי החבר מחבריה.

(ד) בנסיבות אלה חייבת הסתדרות המורים להעביר למדינה את רשימת חבריה וכך אכן עשתה. אלא מאי? כפי שפורט לעיל בסעיף 3, חלקם של המורים המופיעים כחברים בהסתדרות המורים, על-פי רשימה שזו המציאה, חברים אף בארגון מתחרה והוא - המבקש. בנסיבות אלה כיצד ידע המעביד בגין אילו מורים יש להעביר להסתדרות המורים את דמי החבר?

(ה) זאת ועוד, עריכת ה"מפקד", בנסיבות אלה, אין בה כדי לפגוע כהוא זה בחופש ההתארגנות. המעביד אינו ממליץ בפני המורים להשתייך לארגון עובדים זה או אחר, או אם להשתייך לארגון עובדים בכלל.

ההחלטה בעניין זה נשארת בידיו של המורה, בלי שהמעביד ישפיע עליו כהוא זה, באיזה כיוון עליו לבחור.

(ו) מטעם זה החלטנו לאפשר מפקד שייערך על-ידי המעבידים בקרב אותם מורים, אשר שמותיהם מופיעים כחברים בשני ארגוני המורים.

7. (א) ומכאן לטענה של המבקש כי להסתדרות המורים, שהיא אורגן של ההסתדרות הכללית, "אין כלל חברים", וכל זאת כיוון שרובם המכריע של חברי הסתדרות המורים חברים בה מכוח חברותם בהסתדרות הכללית.

(ב) למותר לציין כי הסתדרות המורים דוחה מכול וכול טענה זו, תוך שהיא מדגישה שבין חבריה מצויים אף מורים שלא היו חברים בהסתדרות

הכללית ואשר מבוטחים בביטוח בריאות בקופת-חולים שאינה קופת-חולים הכללית.

(ג) נדגיש, כי העומד להכרעה בהליך זה הינו חברות בהסתדרות המורים ולא בהסתדרות הכללית. מאחר שהמבקש עמד על טענתו, בכל הנוגע להסתדרות הכללית, נתייחס גם לטענה זו.

(ד) המבקש מבסס טענתו בכך, שהחברות בהסתדרות הכללית הייתה קשורה בחברות בקופת החולים. זיקה זו נותקה עם חקיקתו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994, שהרי בטלה חברות המורים בהסתדרות הכללית ויחד עמה בהסתדרות המורים, וזאת כל עוד לא יצטרף כל מורה מחדש להסתדרות זו.

(ה) טענה זו של המבקש נדחתה על-ידינו, וכך נאמר בפסק-הדין החלקי:

"בראש ובראשונה, מטרתה העיקרית והבסיסית של ההסתדרות הכללית היא להיות ארגון עובדים המיצג קשת רחבה של עובדים במדינה, ולספק לחבריה מספר שירותים. מטרה זו לא נפגעה כהוא זה עם חקיקתו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

זאת ועוד: ההסתדרות הכללית היא אגודה עותמנית (חוק העמותות, התש"ם-1980 אינו חל עליה, מכוח סעיף 67 לאותו חוק). תקנונה של ההסתדרות הכללית, מכונה 'חוקת ההסתדרות', דינו כתקנון של אגודה שיתופית או של חברה בע"מ, המהווה חוזה בין אותו תאגיד לבין כל אחד מחבריו. עם ההצטרפות מסכים החבר כי התקנון של אותו תאגיד ישתנה בדרך שנקבעה לכך באותו תקנון ועל ידי הגופים המוסמכים לכך (דב"ע שן/60 - 3 ברקן ואח' - קרן הגימלאות המרכזית פד"ע כב 258, 265, וראה גם ע"א 4269/90 אגד - אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' דוברת ואח' פ"ד מז(5) 147, 160).

אין להבחין, לגבי העניין שלפנינו, בין שינוי תקנון על ידי התאגיד עצמו לבין שינוי על-פי חוק בדרך מתן השירות אשר ניתן על ידי התאגיד.

באשר לעקרונות משפט העבודה, ההסתדרות הכללית היא ארגון עובדים, שעה שחלק ממאפייניו של ארגון עובדים הוא הוולונטריות של חברות בו. כבר נפסק:

''וולונטרי' לענייננו פירושו, שחברות באגודה היא פרי רצונו של מי שבו מדובר רוצה - מצטרף לאגודה, רוצה - עוזב' (דב"ע מב/2 - 5 ההסתדרות הכללית - אגודת העובדים הבכירים בפז פד"ע יד 367, 385).

מכאן, שלצורך העזיבה של ארגון עובדים נדרש אקט פוזיטיבי".

(ו) על מהותו ותפקידיו של ארגון עובדים עמדנו בהרחבה בפרשת עמית [2], ואין מקום לחזור על הדברים בהליך זה.

ההסתדרות הכללית והסתדרות המורים עומדות בכל אמות המידה, שנקבעו להכרה בארגון כ"ארגון עובדים", ואין בכניסתו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי לתוקף, כדי לשלול מהן את מעמדן כארגון עובדים.

8. (א) באת-כוח המדינה, שייצגה גם את כלל המעבידים שהיו משיבים בהליך זה, טענה כי הנושא שלפנינו "אינו שפיט" בשלב זה, וזאת מהטעם שהסכם קיבוצי הוא מעין "אקט חקיקתי", ואין זה מדרכה של ערכאה שיפוטית להתערב בשלבי החקיקה, אלא לבחון את תוצאותיה, לאחר שנעשתה.

(ב) בטיעון זה מסתמכת המדינה על האמור בפסק-דינו של בית-דין זה:

"כן טענו להתערבות בית הדין בתוכנו של ההסכם מתוך אנלוגיה להתערבות בית-משפט עת לפניו חקיקת משנה מכוח חקיקה ראשית, כך שבית הדין יבחן כל נורמה שבהסכם הקיבוצי אם סבירה היא או לא, ואם אינה סבירה - יפסול אותה בשל חריגה מסמכות.

אנלוגיה זאת אינה תופסת כלל וזה מהטעם הפשוט, שבתחום משפט העבודה האוטונומי - השותפים ליחסי עבודה קיבוציים פועלים לא כקובעי נורמות משניות אלא כ'מחוקק' ראשי. הם פועלים בתחום שמדרכו של המחוקק הממלכתי לא להתערב בו" (דב"ע לו/7 - 4, 4-8, 4-9 אל-על בע"מ ואח' - גיא חרות ואח' [3], בעמ' 211; על דברים אלה חזר בית-הדין בדב"ע מה/117 - 3 שירותי תעופה בע"מ - עופר סלע ואח' [4], בעמ' 289).

(ג) אכן, יש להתייחס לצדדים להסכם קיבוצי כקובעי נורמות ראשוניות ולא משניות. אולם, יושם לב לעובדה שבית-הדין, בפרשת גיא חרות [3], שם, ולא בכדי, את המילה "מחוקק" במרכאות, ומכאן שמדובר באנלוגיה ותו לא.

(ד) יחד עם זאת, הסכם קיבוצי הוא הסכם ככל הסכם אחר, הן בחלקו הנורמטיבי והן בחלקו האובליגטורי, וזאת על כל המשתמע מכך, וחלים עליו, בין היתר, גם דיני החוזים הכלליים. לא בכדי נאמר כי "הסכם קיבוצי הוא אנדרוגינוס, באשר יש בו, הן מזה והן מזה, הן מהחוזה והן מהחוק, במשמעות של כלי הקובע נורמות להתנהגות" (דב"ע לא/1 - 4 בנק אוצר לחייל בע"מ - מרכז הסתדרות הפקידים ואח' [5], בעמ' 267 וראה גם בג"ץ 306/86 מדינת ישראל נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' [6], בעמ' 644).

(ה) המדינה מסתמכת, בין היתר, בטיעונה זה, על הוראת סעיף 6 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, שבו נאמר:

"סתימת טענת כשרות לאחר חתימה - טענה שארגון עובדים בעל הסכם קיבוצי לא היה בשעת עשייתו של ההסכם ארגון עובדים יציג לעניין אותו הסכם לא תישמע אלא מטעם ארגון-עובדים אחר".

טענתה של המדינה היא שמאותו סעיף ניתן ללמוד שאפשר לתקוף הסכם קיבוצי בטענת כשרות רק לאחר חתימתו, וזאת אך ורק בעילת היציגות של הצד החתום על אותו הסכם.

המבקש טוען כי אין מניעה שבדין ליתן את הצו המבוקש.

(ו) לדעתנו אין ללמוד מאותו סעיף את אשר מבקשת ללמוד באת-כוח המדינה.
סעיף זה בחוק קובע כי בעניין היציגות יוכל לטעון רק ארגון עובדים אחר. אין ללמוד מאותו סעיף כי לא ניתן לתקוף הסכם קיבוצי לאחר חתימתו או אף טרם חתימתו, בעילות אחרות. אף כי הדבר אינו נחוץ לענייננו נציין שבעילות האחרות ניתן לתקוף הסכם קיבוצי גם על-ידי מי שאינו ארגון עובדים אחר.

(ז) לדעתנו, מוסמך בית-הדין לעבודה, במקרים הראויים, ליתן צו, זמני או קבוע, המונע חתימתו של הסכם עבודה קיבוצי, העשוי להזיק לצד המבקש או ליחידיו. אנו עוסקים בסוג מיוחד של הסכם, כפי שפורט לעיל, אשר השפעה ישירה לו לא רק על הצדדים להסכם אלא גם, ואולי בעיקר, על יחידיהם. בנסיבות אלה, הנזק העשוי להיגרם אם הסכם כזה ייחתם ורק אז יהיה ניתן לפעול לביטולו, עולה בהרבה על הנזק שייגרם במניעת חתימתו של ההסכם.

סעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, שאומץ בסעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, קובע את סוגי הסעדים שבית-המשפט ובתי-הדין לעבודה מוסמכים להעניק, ובכללם צו-מניעה, "ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו". סמכות זו של בתי-הדין לעבודה עולה אף מסעיף 29 לחוק בית הדין לעבודה. מכאן שהחלטה בדבר מתן צו-מניעה היא פרי של שיקול-דעת שיפוטי.

זאת ועוד, המיוחד שבמשפט העבודה הקיבוצי, שעליו עמדנו לעיל, מצדיק את השימוש בסעד האמור, ולמותר לציין כי רק במקרים הראויים יעשה בית-הדין לעבודה שימוש בסמכות זו. המקרה שלפנינו נמנה על המקרים בהם ראוי לעשות שימוש בסמכות זו.

9. (א) במהלך הדיון בפנינו התברר כי הסתדרות המורים שלחה לחבריה טופס שכותרתו "בקשת המשך חברות/הצטרפות".

הצורך בשליחת אותו טופס נבע מחקיקתו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי שביטל את האפשרות של גביית דמי החבר לארגון באמצעות "מס הארגון" שאותו גבתה ההסתדרות הכללית. באותו טופס מצויה משבצת שבה היה על המורה לציין איזה שי מתוך רשימה של מספר מתנות, שכל חבר הסתדרות המורים זכאי לקבל, ברצונו לקבל. במכתב הלוואי נאמר: "בחירת השי תעשה באמצעות טופס מפקד החברים המצורף בזה".

עיון בטופס מראה כי ה"שי" הוא העיקר, ורק בתחתיתו מצוין, באותיות קטנות, עניין ה"מפקד", תוך קביעה, לפחות משתמעת, שבחירת השי היא חלק בלתי נפרד, אם לא תנאי, להתפקדות.

(ב) נראה לנו שפנייה כזו אינה נאותה וכי אין להתנות הצטרפות לארגון עובדים או המשך חברות בו במתן שי, ויהא ערכו הכספי אשר יהא.

מודעים אנו לעובדה כי מעבידים, לעתים אף ארגוני עובדים, מעניקים לעובדים מעת לעת שי, ובייחוד לחגים, ואין לראות בתופעה זו פסול.
אולם, לא מקובל עלינו כי חברות בארגון, בין "המשך חברות" ובין "הצטרפות לארגון" (כמצוין בראשו של הטופס), תהא מלווה במתן שי.
הצטרפות לארגון עובדים צריך שתהא וולונטרית, ועל-כך אין להרחיב את הדיבור. ואף כי לא נחשוד במורה כי הצטרף לארגון או המשיך חברות בו, על-מנת לזכות בשי, הרי שיש טעם לפגם בשילוב האמור.

(ג) חברות בארגון עובדים מעניקה יתרונות למצטרף, ולעתים אף טובות הנאה ממשיות. כמו כן היא מצביעה על סולידריות של המצטרף עם חבריו, תוך הענקת יתר כוח לארגון, שהרי ככל שרב מספר חבריו של הארגון, כך מעמדו במשא ומתן עם המעביד חזק יותר.

(ד) מטעם זה התעלמנו מהתשובות שניתנו לטופס האמור, והתייחסנו בפסק-הדין לנתונים שאותם המציאה הסתדרות המורים לפני עריכתו.

10. טענה נוספת אותה מעלה המבקש היא שחתימה על ההסכם עשויה לפגוע בחופש העיסוק של ארגונו. לדעתנו אין מקום לחשש זה לאור האמור לעיל.

11. הארגון מוסיף וטוען, כי אם ייחתם ההסכם בין המעבידים לבין הסתדרות המורים ייפגם עקרון השוויון. אין לקבל טענה זו. מעביד או קבוצת מעבידים רשאים לחתום על הסכם עבודה קיבוצי עם ארגון עובדים יציג, ומשנדחתה על-ידינו טענתו הבסיסית של המבקש, שעל-פיה אין הסתדרות המורים ארגון כלל (ראה פיסקה 7), הרי שאין חולק שאותה הסתדרות היא ארגון יציג שלו הסכמים עם המדינה, בדבר תנאי עבודתם של מורים, כשם שהמבקש הוא ארגון שכזה.

12. אין כל מניעה שהמדינה תחתום עם ארגון המורים הסכם שעל-פיו תגבה המדינה דמי חבר מחברי המבקש ותעבירם אליו, מה עוד שהמדינה הצהירה כי היא מוכנה לחתום על הסכם דומה אף עם הארגון המבקש.
השאלה מהי "יחידת מיקוח" לצורך קביעת היציגות של ארגון עובדים, לא עלתה בהליך זה.

13. שניים מחברי המותב בדעה כי בנסיבות הקיימות, דהיינו - פעילות של שני ארגוני מורים בחטיבות הביניים, והמספר הניכר של מורים הרשומים כחברים בשני הארגונים, מן הראוי לאפשר למעבידים לפנות לכל המורים העובדים בחטיבה, על-מנת שיצהירו לאיזה מן הארגונים הם משתייכים, או שאינם משתייכים לאף לא אחד מהארגונים.

אין לראות בפנייה שכזאת התערבות של מעביד בחופש ההתארגנות, מאחר שאין בפנייה האמורה המלצה למורה לאיזה מן הארגונים להשתייך, ואין פגיעה בחופש שלא להשתייך לארגון עובדים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התפטרות מורה

  2. התפטרות מורים

  3. חוזה אישי מורה

  4. חוזה דירה שכורה

  5. הסכם פרישה מורה

  6. ביטול פיטורי מורה

  7. שעות נוספות מורים

  8. חובת דיווח מורים

  9. הסכם קיבוצי מורים

  10. ועדה רפואית מורים

  11. בוררות ועדה פריטטית

  12. בחירות בארגון המורים

  13. ביטול פיטורים של מורה

  14. הפרת הסכם פנסיה מורה

  15. הסכם קיבוצי מורי דרך

  16. ארגון המורים שיפוט פנימי

  17. התפטרות מורה באמצע השנה

  18. אכיפת החלטה ועדה פריטטית

  19. הסכם קיבוצי מורים פנסיה

  20. ביטול החלטת ועדה פריטטית

  21. הסכם קיבוצי ארגון המורים

  22. ביטול מכתב פיטורים למורים

  23. ביטול עסקה הסתדרות המורים

  24. התפטרות מורה במשרד החינוך

  25. בית דין חברים ארגון המורים

  26. הסכם קיבוצי הסתדרות המורים

  27. אי שיבוץ מורה לשנת הלימודים

  28. ועדת חריגים הסתדרות המורים

  29. הסכם קיבוצי אגודת מורי הדרך

  30. ביטול העברת מורה לבית ספר אחר

  31. בסיס השכר לתוספת תשלום למורים

  32. חזרה לעבודה פרישה מוקדמת מורה

  33. אחריות המורה על אלימות בבית הספר

  34. הסכם קיבוצי ארגון המורים העל יסודיים

  35. ביטול פיטורים עובד משרד החינוך ועדה פריטטית

  36. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון