הסכם קיבוצי בענף הספורט

1. במרכזו של הסכסוך שבפנינו נמצאת פרשת היחסים שבין דן רומן, שחקן קבוצת הכדורגל הפועל רמת גן גבעתיים ובין הקבוצה; וביתר דיוק, השתלשלות עניינים שהחלה בשלהי חודש נובמבר 2013 והסתיימה בהודעת הקבוצה לשחקן, ביום 14.1.14, כי הקבוצה לא תבקש להעסיקו בעונת המשחקים הבאה וכי הוא חופשי לחפש לו קבוצה אחרת לשחק במסגרתה.

על רקע זה, שפרטיו יתבררו בהמשך, הוגשו שני הליכים שאוחדו: בקשת צד בסכסוך קיבוצי, מטעם הסתדרות העובדים הכללית החדשה, אשר במסגרתה פעל רומן לקידום ענייניהם של שחקני ושחקניות הכדורגל וכן תביעתו האישית של רומן. הטענה המרכזית בשני ההליכים היא אחת – כי הצעדים שהקבוצה נקטה ביחס לרומן, מהווים פגיעה בחירות ההתארגנות.

2. טרם שנפנה לתיאור הרקע העובדתי ונדון במחלוקות שבין הצדדים, נעמוד על זהותם של הצדדים המעורבים בהליך.

המבקש, דן רומן, הוא שחקן כדורגל מקצועי, ששיחק בקבוצות שונות לאורך השנים. בעונה הנוכחית, בהיותו בן 32, הוא משחק במסגרת המשיבה, היא קבוצת הכדורגל הפועל רמת גן – גבעתיים (להלן ובהתאמה – רומן, הקבוצה).

הקבוצה היא אגודת ספורט המפעילה קבוצת כדורגל במסגרת הליגה הלאומית לגברים. יחסי העבודה בין הצדדים החלו בשלהי חודש יוני 2013, כחצי שנה לפני האירועים נשוא הליך זה (חוזה עבודה/ טופס הסכם שחקנים צורף כנספח א' לבקשה לסעדים זמניים).

המבקשת, הסתדרות העובדים הכללית החדשה, היא ארגון עובדים המבקש לארגן במסגרתו את שחקני הכדורגל.

המשיבה הפורמלית, ההתאחדות לכדורגל בישראל היא עמותה רשומה הפועלת מכח חוק הספורט, תשמ"ח - 1988, המסדירה את פעילות הכדורגל בישראל.

3. גוף נוסף הפועל בענף הכדורגל הוא ארגון שחקני הכדורגל בישראל. ארגון זה הגיש בקשה להצטרף להליך ובה טען כי הוא הארגון המייצג את שחקני הכדורגל בישראל והוא הפועל בשמם להסדרת זכויותיהם כעובדים.

הבקשה להצטרף להליך הוגשה בערבו של יום חמישי, כאשר הדיון בתובענה נקבע ליום א' הסמוך לו. חרף זאת, הארגון לא התייצב לדיון ועל כן בפתח הדיון ניתנה החלטה לפיה הבקשה להצטרף נדחית. על פי המתואר בבקשה, הארגון פעל ופועל להסדרת זכויותיהם של שחקני הכדורגל (ר' למשל בג"צ 176/90 מכנס נ' שר העבודה והרווחה, פ"ד מז (1) 711 (1993) שהארגון היה צד לו).

4. משמדובר במסכת עובדתית זהה לזו שפורטה בסכסוך הקיבוצי ומשהסעדים שנתבעו בהליכים אלו דומים במהותם, אוחד הדיון בשני ההליכים (החלטה מיום 23.1.14).

5. להלן הסעדים שהתבקשו בכתב התביעה ובבקשת הצד:
א. צו הצהרתי הקובע כי פיטוריו של רומן נערכו בשל פעילותו לטובת התארגנות שחקני הכדורגל ועל כן הם בטלים;
ב. צו עשה המורה על אכיפת יחסי העבודה בין הצדדים, במסגרתו רומן ישוב לעבודה סדירה, רגילה ומלאה בקבוצה, לרבות השתתפות סדירה באימונים ובמשחקים;
ג. צו הצהרתי הקובע כי תקנון המשמעת של הקבוצה בטל ומבוטל;
ד. צו הצהרתי לפיו כל החלטה שהתקבלה על פי תקנון המשמעת של הקבוצה בטלה ומבוטלת, ובכלל זה הקנסות (לרבות קנס על תנאי) שהוטלו על רומן;
ה. פיצוי בגין עגמת נפש בסך 50,000 ₪ ועוד נזק בלתי ממוני בגין שימוע שלא כדין בעניין הליך המשמעת בשיעור 3 משכורות (57,000 ₪) ועוד נזק שאינו ממוני בגין פיטורים שלא כדין, בשיעור 12 משכורות (228,000 ₪).
ו. צו המורה למשיבה לחדול לאלתר מפגיעה בהתארגנות העובדים, לרבות באמצעות הטלת עונשים או קנסות על עובדיה בשל פעולותיהם במסגרת התארגנות העובדים;
ז. צו המורה למשיבה שלא למנוע מעובדיה להשתתף בראיונות בתקשורת, ככל שהדבר נעשה למען התארגנות העובדים במשיבה ובענף ו/או לדרוש מהם לקבל את אישורה מראש להתראיין כאמור;
ח. צו הקובע כי המשיבה אינה מוסמכת להתקין תקנון משמעת במסגרתו יוטלו קנסות על עובדיה;
ט. צו הצהרתי לפיו המשיבה אינה רשאית להשעות את שחקניה ללא הסדר משמעתי מוסכם ודו צדדי;
י. צו הצהרתי לפיו במסגרת כל הליך משמעת שייערך בחצרי המשיבה, בינה לבין שחקניה, מחויבת המשיבה לפעול לפי כל כללי הדין, לרבות בדבר מתן זכות שימוע ומתן אפשרות לשחקן להיות מיוצג על פי בחירתו;
יא. פיצוי כספי לפי סעיף 33יא' לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957, בסכום של 223,452 ₪ בגין כל אחת מההפרות שפורטו בבקשה, ובסה"כ 446,904 ₪ או בסכום אחר בהתאם להוראות החוק, כפי שיראה לבית הדין נכון והולם בנסיבות העניין.

6. בתום ישיבת ההוכחות, הקבוצה הודיעה שלא תעמוד על אכיפת הקנסות המשמעתיים שהוטלו על רומן.

סמוך לאחר ישיבת ההוכחות, הודיעו המבקשים על ויתור על סעד האכיפה וזאת לאחר שרומן הסכים לבחון לגופה את הצעת קבוצת קטמון לשחק בשורותיה (הודעה מיום 3.2.14).

נוכח הודעות אלה, למעשה התייתר הצורך בדיון בסעד האכיפה. בנוסף, ביחס לדיון בשאלת נפקותו של תקנון המשמעת בקבוצה, זה הפך מדיון קונקרטי בשאלת יישומו על נסיבות הליך זה, לדיון תיאורטי עקרוני בשאלת מעמדו המשפטי של התקנון ותקפותו.

7. משכך, השאלה העובדתית המרכזית העומדת לדיון היא האם יש בהתנהלות הקבוצה ביחס לרומן משום התנכלות או תגובה לעובדת היותו פעיל בהתארגנות שחקני הכדורגל, במסגרת ההסתדרות.

אשר לנושא השני - תקפות תקנון המשמעת והקנסות שנקבעו בו (לרבות הקנסות שהוטלו על רומן), בעניין זה נקדים את המאוחר ונציין כי לדעתנו, מדובר בנושא שהפך לתיאורטי ואינו דורש הכרעה במסגרת הליך זה, נוכח הצהרת הקבוצה שלא תפעל לגביית הקנסות שהוטלו על רומן.

8. טרם שנפנה לדיון בטענות הצדדים, נציין כי בשים לב לנושאים העומדים לדיון ובעיקר חירות ההתארגנות שהיא זכות חוקתית, אין מקום להעביר את הסכסוך בין הצדדים לבוררות, כפי שביקשה הקבוצה וכפי שטענה ההתאחדות.

9. בדיון שהתקיים לפנינו העידו מטעם המבקשים, מר דן רומן ומר ניר אלון, ראש חטיבת מוסדות חינוך וספורט בהסתדרות. מטעם הקבוצה העיד מאמן הקבוצה, מר גיא לוי, חבר הנהלת הקבוצה, מר עינב חזנוולד ויו"ר המועדון, ומר חזי ויטקובסקי.

10. להלן העובדות העולות מחומר הראיות:
א. המבקשת (להלן – ההסתדרות) היא ארגון העובדים הגדול במשק. המבקשת החלה לאחרונה לצרף לשורותיה שחקני כדורגל במסגרת התארגנות ראשונית, במטרה לחתום על הסכמים קיבוציים בענף הכדורגל ולייצג את שחקני הכדורגל ברמת הפרט. ההסתדרות מבקשת לאגד תחתיה את שחקני הכדורגל בליגת העל, ליגה לאומית, ליגה א' וב' וליגת הנשים (עמוד 18 לפרוטוקול, שורה 15).

ב. במסגרת זו מונה ועד פעולה בראשו עומד מר אוהד כהן, ובנוסף חברים בו מר מיכאל זנדברג, מר דן רומן וכן גב' יפעת כהן, מר יואב זיו, מר שי אהרון ומר מהראן ראדי.

ג. במהלך חודש מאי 2013 חלו חילופי בעלות בקבוצה וממועד זה מכהנים בתפקידם מנהליה הנוכחיים.

ד. רומן הצטרף לשורות הקבוצה ביום 23.6.13 (החוזה בין הצדדים צורף כנספח א' לבקשה).

ה. ביום 14.10.13, מונה מר גיא לוי לתפקיד מאמן הקבוצה, והחליף את המאמן הקודם, מר אריק גילרוביץ. היחסים בין רומן ובין מאמנו היו עכורים ובפועל, מיום 22.11.13 רומן לא נכלל כחלק מסגל הקבוצה.

ו. ביום 11.12.13 החל רומן, יחד עם חבריו לוועד הפעולה, להחתים כדורגלנים על טפסי הצטרפות להסתדרות.

ז. ביום 26.12.13 התאמן רומן בנפרד מסגל הקבוצה, עם מאמן הכושר של הקבוצה, על מדרגות המגרש, ללא חולצה. לטענתו, הדבר נעשה באישור מאמן הכושר. בשלב כלשהו, פרץ רומן לעברו של מאמן הקבוצה, לוי (לטענת לוי - בריצה, לטענת רומן – בהליכה), נעמד בסמוך אליו וצעק "אתה לא תשבור אותי" ומשפטים נוספים באותה הרוח.

ח. ביום 29.12.13 שלחה ההסתדרות הודעת יציגות להתאחדות לכדורגל, ובה ביקשה להיוועד עם נציגי ההתאחדות על מנת לקדם חתימה על הסכם קיבוצי בענף (נספח 4 לבקשה). עותק ההודעה נשלח לקבוצה. לטענת חזי ויטקובסקי, יו"ר המועדון, ההודעה התקבלה בשעות הצהריים (15:00) (עמוד 39 לפרוטוקול, שורות 6-7).

הצדדים חלוקים באשר לאירועים שהתרחשו אותו ערב. לטענת רומן, בערבו של אותו יום, הודיע לו ויטקובסקי שלא להגיע לאימוני הקבוצה. מר חזנוולד אישר טענה זו (עמוד 33 לפרוטוקול, שורות 7-8), בעוד שויטקובסקי הכחיש?. מאחר שגרסתו של רומן נתמכת בעדותו של חזנוולד, אנו קובעים כי אכן ויטקובסקי שוחח עם רומן באותו ערב והורה לו לא להגיע לאימון למחרת.

ט. למחרת, 30.12.13, רומן השתתף בתוכנית "יציע העיתונות" בנוגע להתארגנות שחקני הכדורגל בהסתדרות. יש להבהיר שמדובר בתוכנית טלוויזיה המשודרת בערוץ הספורט ונצפית על ידי רבים מאוהדי הכדורגל (תמליל התוכנית צורף כנספח 5 לבקשה ואף דיסק התוכנית הוגש והמותב צפה בו). ויטקובסקי, יו"ר המועדון, היה מודע לכך מראש, וביקש מעורך התוכנית כי לא יעסקו בעניין הקבוצה עצמה (עמוד 40 לפרוטוקול, שורות 11-17).

בהקשר זה נציין כי בהתאם לחוזה עם רומן, חל איסור על השתתפות בראיון לתקשורת ללא תיאום עם דובר הקבוצה. יחד עם זאת, נוכח העובדה שויטקובסקי ידע על השתתפותו של רומן בתוכנית ולא מנע אותה, אנו למדים שהקבוצה היתה מוכנה למחול על עניין זה בזמן אמת. מתוך שיחתו של ויטקובסקי עם עורך התוכנית נלמד שהוא דאג לכך ששם הקבוצה לא ייקשר למחאת שחקני הכדורגל לגבי התנאים בענף.

אותו יום לא הגיע רומן לאימון הקבוצה, כאמור – על פי הוראתו של ויטקובסקי.


י. למחרת, ביום 31.12.13, הגיע רומן לאימון הקבוצה, נכנס לחדרו של המאמן כשעל מצחו נכתב בטוש שחור שמו של המאמן, "גיא לוי" ואמר: "גיא, ראית את הקעקוע החדש שעשיתי?". לטענת לוי, רומן נכנס לחדר ההלבשה של השחקנים כשעל מצחו כיתוב זה ועקב אחריו במהלך האימון (סעיף 16 לתצהיר לוי; עדות לוי בעמוד 29 לפרוטוקול, שורות 17-25).

יא. אותו יום רומן זומן לדיון ב"ועדת משמעת" של הקבוצה (נספח 6 לבקשה). על פי האמור במכתב הזימון, הזימון נקבע ליום 6.1.14, וצוין בו שהוא הוצא בגין הפרת "הוראות סעיף 3 יא לטופס הסכם השחקן וסעיף 5 מס 2 לנספח אותו הסכם". כמו כן נרשם במכתב שעד לדיון, רומן מושעה מאימונים וממשחקי הקבוצה והוא נדרש שלא להגיע למתחם האימונים והמשחק הקרוב.

יב. ביום 5.1.14, יום אחד לפני "ועדת המשמעת", ההסתדרות פנתה ליו"ר המועדון וקבלה השעייתו של רומן, תוך שהצביעה על סמיכות הזמנים בין ההודעה על התארגנות העובדים ובין זימונו של רומן לוועדת המשמעת. כמו כן קבלה על כך שהזימון לשימוע איננו מפורט - מהן עברות המשמעת שביצע רומן, מיהם חברי הועדה ומהו העונש הצפוי לו (נספח 7 לבקשה).

יג. הקבוצה השיבה לפניית ההסתדרות למחרת, ביום 6.1.14 (נספח 8 לבקשה) וההסתדרות השיבה למכתב זה במכתב נוסף (נספח 9 לבקשה).

יד. ביום 6.1.14 התקיים דיון ב"וועדת המשמעת" של הקבוצה, עליה נמנו מר ויטקובסקי, מר חזנוולד ועו"ד משה הוברמן. בדיון זה נכחו רומן ומר ניר אלון, נציג ההסתדרות. כעולה מפרוטוקול השימוע (נספח 11 לתגובה), פורטו בפני מר רומן עברות המשמעת שביצע:

"1. התראיינת לכלי התקשורת ללא אישור המועדון.
2. ביום 26.12.13, עשית דין לעצמך, הורדת את חולצת האימון ועלית להתאמן על מדרגות האיצטדיון ללא קבלת רשות ממאמן הקבוצה או מרופא הקבוצה.
3. בתום אימון רצת אחרי המאמן והתפרצת לחדרו ללא קבלת רשות לכך. 4. ביום 31.12.13 הופעת לאימון כשעל מצחך רשום בטוש 'גיא לוי'."

פרוטוקול הישיבה צורף כנספח 10 לבקשה.

ההסתדרות ביקשה לקבל את העותק המקורי של פרוטוקול ועדת המשמעת שנכתב בכתב יד, אולם הועבר לידיה עותק מודפס. על רקע זה נטען שמדובר בפרוטוקול "משופץ" שאינו משקף את הדברים שנאמרו בדיון ואת הלך הרוח של הדיון בוועדה ואף כרוך באי דיוקים. הטענה הוכחשה על ידי הקבוצה.

טו. זמן קצר לאחר סיום הישיבה, התקבלה החלטת ועדת המשמעת לפיה בהתחשב בכך שרומן הודה בכל העבירות, אם כי ניתן להן הסבר, הוטלו על רומן העונשים הבאים: קנס בסך 3,000 ₪ ועוד קנס על תנאי בגין כל עבירת משמעת נוספת שהשחקן יבצע. כמו כן הוחלט על סיום השעייתו של רומן, החל מאותו יום.

טז. החל מיום 7.1.14 רומן התאמן בנפרד מסגל השחקנים.

יז. ביום 14.1.14 רומן הגיע לאימון, אך בהוראת המאמן לא הוכנו לו מדים. אותה עת קיים לוי אסיפת שחקנים ורומן התבקש שלא להשתתף באסיפה. רומן סירב לצאת מהמקום ודרש לקבל הבהרות כתובות בנוגע למעמדו. בתגובה, לוי הפנה את רומן למנהל הקבוצה, ויטקובסקי. מאחר שלא קיבל הודעה כתובה בעניינו שב וביקש להצטרף לאסיפת השחקנים, ועקב כך, פוזרה האסיפה. לאחר מכן, הודיע ויטקובסקי לרומן שיעביר לו הודעה כתובה כבקשתו, לתיבת הדואר האלקטרוני. להלן נוסח המכתב שנשלח לרומן:

"14.1.14
הנדון: הסכם מיום 23.6.13

עקב אי שביעות רצון מקצועית מתפקודך כשחקן בקבוצה, ואי השתלבותך המקצועית בה, אנו מציעים לך לנסות ולחפש קבוצה אחרת בה תוכל לשחק.
אתמול, קיבלנו פנייה מהפועל קטמון החפצה בשירותיך המקצועיים. הינך רשאי לנהל מו"מ עם קבוצה זו ועם כל קבוצה אחרת, ע"מ שתוכל לעבור לקבוצה אחרת בחלון ההעברות בחודש ינואר.
בינתיים, לאור העובדה כי מבחינה מקצועית אינך נכלל בתוכניותיו של המאמן להמשך העונה, הינך מתבקש שלא להגיע לאסיפות הקבוצה. מנהל הקבוצה יודיע לך על מועדי האימונים שאליהם תוזמן."

בעקבות קבלת הודעה זו הוגשה הבקשה שלפנינו.

11. להלן תמצית טענת המבקשים:
א. הקבוצה פגעה ברומן מאחר שלקח חלק פעיל בהתארגנות שחקני הכדורגל. על כך מעידה סמיכות הזמנים בין מועד הודעת היציגות ובין המועד בו נמסר לו כי הוא נדרש שלא להגיע לאימונים ובהמשך, במתן הודעה בדבר הפסקת עבודתו בפועל ושחרורו מהקבוצה.
ב. אף אם נפל פגם בהתנהלותו של רומן, מן הפן המשמעתי, הרי בהתאם ל"מודל ההכתמה", עבר הנטל לשכמי הקבוצה להראות כי הפגיעה ברומן היתה שלא על רקע ההתארגנות, והיא לא עמדה בנטל זה. בנסיבות אלו, זכאי רומן לפיצוי בגין הליך הפיטורים שהיה פגום מעיקרו.
ג. ההליך המשמעתי שננקט כנגד רומן היה בלתי חוקי. לא נמסר לו מהן עבירות המשמעת בגינן הועמד בפני "ועדת משמעת", מהו הרכב הועדה ומהו הקנס הצפוי לו. כמו כן חברי הועדה הבהירו לרומן כי הוא אינו רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין והתירו לנציג ההסתדרות להשתתף בהליך לפנים משורת הדין. בנוסף, הקנס שהושת על רומן נקבע באופן שרירותי, ואין לו כל אחיזה בתקנון המשמעת של הקבוצה. אף אם בוטלו הקנסות שהושתו על רומן בהליך זה, הוא זכאי לפיצוי בגין נזק שאיננו ממוני נוכח ההליך הנדון.
ד. תקנון המשמעת של הקבוצה, מכוחו מוטלים קנסות על שחקניה, איננו חוקי והוא עומד בניגוד להוראות חוק הגנת השכר, תשי"ח - 1958 האוסרות על ניכוי עונשי משכר העובד אלא אם הוסדר נושא זה בהסכם קיבוצי או בחיקוק. משכך דינו להתבטל.
ה. הטענות בעניין יציגות ההסתדרות אינן רלוונטיות לצורך ההכרעה שלפנינו שכן עסקינן בפגיעה בעובד עקב מעורבותו בהתארגנות העובדים והיא זו העומדת לדיון ללא קשר לשאלת מעמדה של ההסתדרות.

12. להלן תמצית טענות הקבוצה:
א. רומן לא שותף בסגל הקבוצה מיום 22.11.13, נוכח חוסר שביעות רצון מקצועית מתפקודו.
ב. הקבוצה הודיעה לרומן כי הוא "משוחרר" ורשאי לעבור לקבוצה חלופית, נוכח חוסר שביעות רצונה מתפקודו וכמקובל בענף הכדורגל ובהחלטה זו לא נפל כל פגם.
ג. זימונו של רומן לדיון בוועדת המשמעת של הקבוצה נעשה על רקע עבירות משמעת חמורות שביצע וללא כל קשר להתארגנות העובדים. יתרה מכך, נראה כי רומן הוא שניסה לעורר פרובוקציה על רקע ניסיון ההתארגנות.
ד. יש לבחון את הסכסוך בשים לב לכך ששחקן כדורגל איננו עובד "רגיל" וכי ענף זה איננו דומה למסגרת יחסי עבודה מקובלת.
ה. ההסתדרות אינה הארגון היציג של שחקני הכדורגל שכן קיים ארגון עובדים - ארגון שחקני הכדורגל. מכל מקום, טענות בעניין התארגנות העובדים והפנייה בעניין הופנו להתאחדות לכדורגל ולא לקבוצה עצמה, אשר אין לה כל עמדה בנושא ההתארגנות.

13. להלן תמצית עמדת ההתאחדות:
א. ההתאחדות איננה מעסיקתו של רומן ואין כל יריבות בינה ובין המבקשים, הן לעניין ההתארגנות והן לעניין יחסיו של רומן עם קבוצתו. ההתאחדות גם איננה ארגון מעבידים לפי חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז - 1957 וסמכותה להתקין תקנונים קמה מכוח הוראות חוק הספורט בלבד.
ב. סכסוכים בין שחקן לקבוצתו צריכים להתברר במוסד הבוררות שליד ההתאחדות לכדורגל והבקשה שלפנינו מהווה ניסיון "לעקוף" את מוסד הבוררות.

דיון והכרעה
14. דומה כי אין צורך להכביר מילים על מעמדה של חירות ההתארגנות. בתי הדין לעבודה חזרו ושנו כי מדובר בזכות חוקתית שהיא זכותם של העובדים להתארגנות בארגון עובדים וכפועל יוצא ממנה, נקבעה ההגנה המתחייבת על זכויות העובדים במישור הקיבוצי ובמישור האישי (ר' למשל: סב"א (ארצי) 31575-02-13 הסתדרות העובדים הלאומית – הסתדרות העובדים הכללית החדשה, 9.9.13; עס"ק (ארצי) 41357-11-12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ, 15.1.13; ע"ע (ארצי) 17671-09-11 עיריית חולון – קסלר, 3.1.12, להלן פרשת קסלר).


ההגנה על חירות ההתארגנות עוגנה בסעיף 33י'(א) לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז – 1957, בו נקבע:

"מעביד לא יפטר עובד, לא ירע תנאי עבודתו של עובד ולא ימנע מקבלת אדם לעבודה, בשל אחד מאלה:
(1) חברותו או פעולתו בארגון עובדים;
(2) פעילותו לצורך הקמה של ארגון עובדים;
(3) הימנעותו מהיותו חבר בארגון עובדים או הפסקת חברותו בארגון עובדים;
(4) חברותו בועד עובדים או פעילותו בועד עובדים הפועל במסדרת ארגון עובדים; לעניין זה, יראו ועד עובדים כפועל במסגרת ארגון עובדים אם יושב ראש ארגון העובדים או מי מטעמו נתן הודעה בכתב המאשרת זאת;
(5) פעילותו לצורך הקמה של ועד עובדים."

סעיף זה מעגן בחקיקה את פסיקתו העניפה של בית הדין לעבודה בנושא חרות ההתארגנות והאיסור על פגיעה בעובדים מאורגנים. כך למשל, הגנה מפני פיטורים במהלך התארגנות חדשה או פיטורי עובדים מאורגנים במטרה להשתחרר מיחסים קיבוציים (עס"ק (ארצי) 24/10 הוט טלקום בע"מ – הסתדרות העובדים הלאומית, 16.3.10).

15. השאלה המתעוררת בענייננו היא האם צעדים שהקבוצה נקטה ביחס להתנהגותו של רומן, נבעו מהעובדה שרומן הוא שחקן פעיל בהתארגנות הכדורגלנים והכדורגלניות במסגרת ההסתדרות.

בפרשת הוט טלקום שנזכרה לעיל נפסק (ההדגשות במקור – ד.ו.)–

"...מציאות חיי העבודה מלמדת, כי במקרים רבים יפעל המעסיק לסיכול ההתארגנות, בעיקר בשלביה הראשונים, בדרך של פיטורי הפעילים, במקרים רבים, תוך הסוואת הסיבות האמיתיות לפיטורים. מטעם זה, קבעה הפסיקה היפוך נטל שכנוע במקרה של טענה לפיטורים על רקע התארגנות או פעילות בוועד עובדים. בחוות דעתי בפסק דין אי סי אי טלקום קבעתי, כי על המעסיק רובצת חובת ההוכחה כי בחירת המועמדים לפיטורים נעשתה מנימוקים ענייניים ולא מטעמי השתייכות לארגון עובדים. עוד נקבע, כי די בחשד שנימוקי הפיטורים אינם ענייניים על מנת להעביר את נטל ההוכחה אל כתפי המעסיק להראות, כי הליך הפיטורים נעשה כדין ומשיקולים ענייניים.
לטעמי, בנסיבות של טענה לפיטורים על רקע התארגנות, נטל השכנוע המוטל על כתפי המעביד, הוא נטל שכנוע מוגבר. זאת, נוכח מעמדה של זכות ההתארגנות כפי שמצאה ביטויה בתיקונים האחרונים לחור הסכמים קיבוציים."

16. לטענת המבקשים, מאחר שמדובר בהתארגנות ראשונית, על הקבוצה מוטל נטל השכנוע כי צעדיה ביחס לרומן ובעיקר הליכי המשמעת, הקנסות בעקבותיהם והודעת השחרור (מיום 14.1.14), אינם קשורים לעובדה כי רומן הוא אחד מהפעילים בהתארגנות שחקני הכדורגל.

עמדת המבקשים מעוגנת בפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה, לפיה "ההגנות שבדין על ההתארגנות באשר היא, חלות בעוצמה יתירה בהתארגנות הראשונית, נוכח השבריריות והרגישות המאפיינות התנהלותה" (עס"ק (ארצי) 25476-09-12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – פלאפון תקשורת בע"מ, 2.1.13, להלן – פרשת פלאפון; עס"ק (ארצי) 41357-11-12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ, 15.1.13 ור' גם בספרות הנזכרת באותם פסקי דין).

בניגוד למקרים שנדונו בפסיקה, בעניין שבפנינו אין מדובר בהתארגנות ראשונית בענף בו לא היתה התארגנות כלל, וזאת נלמד מבקשת "ארגון שחקני הכדורגל" להצטרף להליך.

מאידך גיסא, מלבד טענות ההסתדרות כי ארגון שחקני הכדורגל אינו פעיל כארגון עובדים, לא הובאו ראיות לכך, כגון נתונים מספריים לגבי שיעור השחקנים החברים באותו ארגון או כל נתון אחר רלוונטי לנושא. נתונים אלה דרושים רק להבנת רקע הדברים והמתרחש בענף הכדורגל, באשר שאלת התחרות בין שני ארגוני העובדים חורגת מההליך ומסמכותו של בית דין זה (סעיף 25(2) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969).

על רקע זה, ומבלי להדרש לשאלת פעילותו של ארגון שחקני הכדורגל, נראה שהראשוניות בהתארגנות נשוא הליך זה נעוצה בכך ששחקני הכדורגל מבקשים להתארגן במסגרת ההסתדרות, כארגון מתחרה לארגון הקיים.

מבחינה זו, אכן מדובר בהתארגנות ראשונית, אך לדעתנו, יש ליישם את פסיקת בית הדין הארצי שנזכרה לעיל בשינויים המחוייבים מתשתית עובדתית שונה זו.

מכאן נעבור לבחינת העובדות שהוכחו בהליך זה.

17. בחינת העובדות על ציר הזמן, מעלה כי קיימת חפיפה בין המועד בו ההסתדרות הודיעה שהיא הארגון היציג המבקש לקיים מו"מ עם ההתאחדות (המכתב מיום 29.12.13) ובין המכתב שהורה לרומן להתייצב לבירור המשמעתי (מיום 31.12.13).

יחד עם זאת, מהראיות עולה שפעילותו של רומן במסגרת ההתארגנות החדשה החלה תקופה ארוכה לפני המאורעות נשוא הליך זה. רומן תיאר בעדותו כיצד לפני חודשים רבים פנה יחד עם חבריו לוועד הפעולה לארגון שחקני הכדורגל, כיצד הוחלט לאסוף חתימות לשם הצטרפות להסתדרות וכיצד נאספו למעלה מ – 600 חתימות בתקופה שמיום 11.12.13 ועד יום 29.12.13, שאז הן הוגשו במרוכז להסתדרות (החל מעמוד 5 לפרוטוקול).

18. המבקשים טענו כי נושא ההתארגנות היה ידוע לקבוצה וזאת מאחר שהיתה ידיעה בנושא באתר האינטרנט "one", עוד ביום 27.12.13. הגם שעדי הקבוצה לא ידעו לאשר או להכחיש אם ראו את הידיעה באותו יום שפורסם, בהתחשב בכך שהקבוצה ידעה שרומן עומד להתראיין ביום 30.12.13 ב"יציע העיתונות", אנו מוכנים לצורך הדיון לצאת מנקודת הנחה כי הקבוצה ידעה על מעורבותו של רומן בהתארגנות.

חרף מודעות לעניין זה, לא היתה לכך נפקות מבחינת התנהלותה היומיומית של הקבוצה, באשר אף על פי עדותו של רומן, הוא לא פנה אל הקבוצה בעניינים הקשורים בהתארגנות כחבר בוועד הפעולה מטעם השחקנים (עמוד 8 לפרוטוקול, שורות 23-29).

19. מהראיות עולה כי רומן לא שיחק בסגל הקבוצה כבר מיום 22.11.13 (עמוד 10 לפרוטוקול, שורה 24 -25). עוד התברר כי מאמן הקבוצה, גיא לוי, היה מאוכזב מתרומתו של התובע להישגי הקבוצה. רומן אישר שיש לו יחסים מורכבים עם המאמן (עמוד 13 לפרוטוקול, שורות 14-15) והדברים מתיישבים עם עדותו המפורטת יותר של גיא לוי, שהעיד שלא העריך את רומן כשחקן (עמוד 22 לפרוטוקול, החל משורה 7 וכן בעמוד 29 לפרוטוקול, שורות 6-13). מכאן המסקנה כי ה?שבתו של רומן על הספסל בסוף חודש נובמבר 2013 היתה משיקולים מקצועיים של המאמן.

20. על רקע זה יש לבחון את מסכת האירועים שסופה בשחרור של רומן מהקבוצה (במכתב מיום 14.1.14) ואשר החלה ביום 26.12.13, עת רומן החליט, מסיבה שאינה ברורה להוריד את החולצה במהלך האימון. הטענה לפיה היה יום חם, אינה מתיישבת עם ההגיון, מאחר שמדובר בחודש דצמבר, ומכל מקום – לא הובאו ראיות לכך שמדובר בצעד מקובל בענף הספורט (אימון ללא מדים או חולצה).

21. על פי העדויות שנשמעו, ההליך המשמעתי שתחילתו במכתב מיום 31.12.13 בא בתגובה לשלושה אירועים: הורדת החולצה באימון והריצה כלפי המאמן (מיום 26.12.13), ההשתתפות בתוכנית יציע העיתונות (בליל 30.12.13) וכתיבת שמו של המאמן גיא לוי על מצחו של רומן ("אירוע הטוש" מיום 31.12.13).

22. שניים מהאירועים הם למעשה קריאת תגר על סמכותו של גיא לוי כמאמן הקבוצה – הורדת החולצה והריצה לעברו לקראת סופו של האימון וכן כתיבת שמו של המאמן על מצחו של רומן.

בעניין זה מקובל עלינו הסברו של לוי לחומרת המעשים, בהקשר של משמעת הקבוצה ומעמדו של המאמן בה (עמוד 27 לפרוטוקול, שורות 24-29):

"קבוצת כדורגל זו קבוצה שהתאספה כדי לממש מטרות מסוימות. לכל קבוצה אחרת יש כללים וחוקים שלפיהם נוהגים, כמו בכיתת ביה"ס. ברגע שמישהו חורג מהנהלים האלה, אתה לא יכול להעביר את הדברים שאתה רוצה. ברגע שהוא חרג מעבר לכל הגבולות, הוא התחיל להפריע לי להוביל את הקבוצה למקום ספורטיבי שבשביל זה התאספנו בעצם. ברגע שיש מישהו שבא ושובר את כל החוקים שלא לדבר על הקטע עם ה'יש לי קעקוע', זה אומר הכל, וכולם יודעים את זה, איך אני אמור לתפקד בכל זה?"

23. עוד נוסיף שההסבר של רומן ל"אירוע הטוש" אינו משכנע וזאת בלשון עדינה. בעדותו בבית הדין הוא הסביר כי "החלטתי לעשות אקט שיהיה במהותו לא אלים, זה היה לי מאוד חשוב, ולכן העדפתי לעשות משהו וויזואלי, שאני רואה בו אקט אומנותי... הרגשתי שמחאה שהיא שקטה ולא אלימה היא במקומה וזה מה שהיה" (עמוד 9 לפרוטוקול, שורות 10-13).

יש לציין כי בהליך המשמעתי, בפני ועדת המשמעת, רומן נתן הסבר אחר לפיו "כן, אני מודה בפה מלא, זה היה אקט אומנותי. יש לי גם כיתוב אחר על היד... אני לא מבין איך אני יכול לעמוד למשפט שאני כותב על הגוף שלי? לי מותר לכתוב על הגוף שלי מה שבא לי." (ההדגשות הוספו – ד.ו.).

גם אם בשתי הפעמים רומן חזר על אותו ביטוי, "אקט אומנותי", ההסבר שנתן שונה לחלוטין: בפעם הראשונה טען שמדובר באקט אמנותי שבו הוא מביע את עצמו ("מותר לכתוב על הגוף שלי מה שבא לי") ואילו בבית הדין, נתן לאותו "אקט אומנותי" הסבר של מחאה "שקטה ולא אלימה".

24. כתיבת שמו של אדם בטוש שחור על מצח של אדם אחר, יכולה להתפרש כמעשה אלים או לכל הפחות התגרות בוטה. כך הם פני הדברים בהקשר בו רומן פעל, היינו במסגרת יחסי שחקן בקבוצת כדורגל – מאמן הקבוצה, שיש בהם יסוד של מרות מעצם טיבם. נזכיר שהשם שרשם על מצחו הוא שמו של המאמן והדברים נעשו כאשר רומן התייצב במגרש. בנסיבות אלה, מדובר בהתרסה כנגד סמכותו של המאמן ואין תימה כי כך אף הדברים התפרשו הן על ידי לוי והן על ידי הנהלת הקבוצה. תגובת הקבוצה שהעמידה את רומן לדין משמעתי בעקבות צעד זה, היתה תגובה מתבקשת, שאם לא כן ניתן היה להבין כאילו הקבוצה אינה מגבה את המאמן מול התנהגות חריגה של שחקן כלפיו.

25. העובדה שרומן ראה בצעד זה אקט בלתי אלים, מעידה בעינינו על חוסר הבנה של הסיטואציה ומשמעות צעד זה כקריאת תגר על סמכותו של המאמן אל מול שאר חברי הקבוצה. אם נוסיף לכך, כי מהעדויות עולה שלרומן לא היה "עבר משמעתי בעייתי", אנו סבורים שיש בכך לתמוך בטענת הקבוצה כי צעד זה, יחד עם הורדת החולצה והתנהגותו ביום 26.12.13, היו פרובוקציה כלפי המאמן, ותו לא.

26. עוד נוסיף כי לא מצאנו הסבר או קשר בין התנהגותו של רומן ובין ההתארגנות. לא הובא כל הסבר שיכול להצדיק את התנהגותו של רומן כחלק ממהלך ההתארגנות במסגרת ההסתדרות ואף אין כל ראיה לכך שהצעדים ננקטו על דעת ההסתדרות, בהוראתה, באישורה או בעידודה. נדגיש שבשום שלב ההסתדרות לא טענה שהצעדים של רומן נעשו על דעתה ובהסכמתה. גם לא ברור במה הפעולות שרומן נקט בהן מקדמות את ההתארגנות.

מכאן המסקנה כי מדובר במהלך אינדיבידואלי על רקע יחסיו של רומן עם המאמן ולא כחלק מהפעילות לקידום ההתארגנות.

27. הראיון ב"יציע העיתונות" עסק בהתארגנות השחקנים והשחקניות בענף הכדורגל. מבחינה זו, ברור שההשתתפות בתוכנית קשורה להתארגנות. חרף זאת, שוכנענו שהכללת הנושא כאחת העילות להליך המשמעתי לא באה במטרה לפגוע בהתארגנות. זאת מאחר שמהראיות עולה שלא עצם הראיון הוא שגרם לקבוצה לפעול כנגד רומן במישור המשמעתי, אלא העובדה שרומן לא סייג את דבריו ולא הבהיר שהתופעות שתיאר (בעיקר הלנת שכר), אינן קיימות בקבוצה בה הוא משחק.

מסקנה זו מתבקשת נוכח עדותו של ויטקובסקי, לפיה הוא ידע מבעוד מועד על הראיון ביציע העיתונות, ולמרות זאת לא אסר על רומן להתראיין, אלא רק ביקש מהעורך שלא ידבר על הקבוצה (עמוד 40 לפרוטוקול, שורות 11-17). כלומר, הקבוצה ידעה על הראיון ולא פעלה בנושא, עד שהתברר לה שהשחקן רמז בדבריו לקבוצה ולא סייג אותם.

28. בדיון בבית הדין רומן אישר שהקבוצה משלמת שכר בזמן, בניגוד לקבוצות אחרות בהן שיחק (עמוד 10 לפרוטוקול, שורות 28-32). מהתמליל של תוכנית יציע העיתונות (והדברים מתחזקים בצפייה בתוכנית) עולה שרומן תיאר תופעות כגון הלנת שכר בענף הכדורגל. רומן לא הזכיר את שם הקבוצה ואף לא ציין במפורש כי תופעות כמו הלנת שכר מתקיימות בקבוצה בה הוא משחק. יחד עם זאת, הוא גם לא סייג את דבריו באופן שיבהיר כי אינו מתכוון לקבוצה בה הוא משחק במועד הראיון (ר' עמוד 2 לתמליל התוכנית, שורות 9-10; נספח 5 לכתב התביעה).

העובדה שרומן לא ידע מהו הכיתוב שיירשם בתחתית תמונתו בתוכנית או שלא ציין עובדה זו במפורש כי לא נשאל על כך, מהווה בעינינו היתממות (עמוד 11 לפרוטוקול). במיוחד כאשר מדובר בשחקן כדורגל ותיק, לגביו סביר להניח שהוא מנוסה בראיונות לעיתונות (לכל הפחות יותר מהעובד "הרגיל"). לדעתנו, היה ראוי שרומן יבהיר שטענותיו קשורות לענף בו הוא פועל ולא למעביד הספציפי אצלו הוא מועסק ומוטב אם היה מחדד את הדברים ומציין במפורש כי התופעות הענפיות המתוארות על ידו אינן קיימות אצל המשיבה (הקבוצה).

29. תגובתה של הקבוצה לראיון אינה נקיה מספקות, וזאת מאחר שהקבוצה כללה את נושא הראיון לאחר שמכתב ההזמנה לוועדת המשמעת כבר ניתן לרומן. לדעתנו, ייחוס עבירת משמעת לעצם הראיון, כאשר הקבוצה ידעה עליו עוד מראש, היה שגוי. יחד עם זאת, נראה כי בהקשר הענפי בו מדובר (קבוצת כדורגל), התנהגות של שחקן שניתן לפרש אותה כחוסר לויאליות לקבוצה בה הוא משחק, יכולה להתפרש כהתנהגות שאינה הולמת. בעניין זה נפנה לחוזה עם רומן, סעיף 3(יא) לטופס הסכם השחקנים, הקובע שעל השחקן "להתנהג התנהגות ספורטיבית תוך שמירה על כבוד עיסוקו וכבוד הקבוצה" ור' גם סעיף 5.2 לנספח לחוזה.

30. בבואנו לבחון אם הכללת הראיון בהליך המשמעתי היתה בתגובה למעורבותו של רומן בהתארגנות, אנו סבורים כי יש להשיב לשאלה זו בשלילה. זאת משום שהקבוצה ידעה על הראיון מראש ולא מנעה אותו, וההחלטה להכליל את הנושא בהליך המשמעתי נבעה מהאופן שבו הדברים הוצגו בראיון (שיכלו להשפיע על תדמיתה של הקבוצה) ולא מעצם הראיון עצמו.

31. לסיכום האמור לעיל, רומן לא שותף בסגל הקבוצה עוד מחודש נובמבר, כאשר ההחלטה בעניין היא על רקע יחסיו עם המאמן והערכת המאמן את יכולות המשחק שלו ולא כתגובה לפעילותו לקידום ההתארגנות.

אשר לאירועים שהביאו להליך המשמעתי, שני אירועים – מיום 26.12.13 ומיום 31.12.13 ("אירוע הטוש") הם אירועים שלא ניתן להסביר או לקשר להתארגנות. מכאן גם המסקנה כי העמדתו של רומן לדין משמעתי בתגובה לאותם אירועים אינה קשורה לעובדת היותו אחד הפעילים בהתארגנות.

האירוע השלישי – הראיון ב"יציע העיתונות", היה בידיעת הקבוצה שלא פעלה למנוע את הראיון ולא התרתה בשחקן. ניכר מתגובתה של הקבוצה, שהציגה את הנושא כאילו מדובר בהפרה בגלל היעדר אישור, כנסיון בדיעבד להצדיק את הכללת הנושא להליך המשמעתי. יחד עם זאת, חרף הפגם, ברי שלא הראיון בנושא ההתארגנות היה הבעייתי בעיני הקבוצה, אלא העובדה שטענות השחקן נקשרו או יכלו להיקשר לקבוצה. מבחינה זו, גם תגובתה של הקבוצה לראיון, אינה קשורה לעצם התארגנות, אלא להתנהגותו של השחקן.

32. מתיאור הדברים לעיל עולה כי חרף סמיכות הזמנים בין השלב בהתארגנות בו ההסתדרות הודיעה על יציגות ובין ההליכים המשמעתיים כנגד השחקן, המשיבה הרימה את נטל השכנוע כי היתה הצדקה עניינית לפעולותיה וכי הן לא נועדו לפגוע בהתארגנות השחקנים והשחקניות.

הוכח ששילובו של השחקן בסגל נעשה על ידי המאמן מטעמים מקצועיים ובשל כך לא שיחק בסגל מאז חודש נובמבר 2013. עוד הוכח שהקשר בין פעולותיו של רומן (הורדת החולצה במהלך האימון, הצעקות על המאמן וכתיבת שמו של המאמן על מצחו) ובין ההתארגנות הוא קשר מלאכותי. לא ניתן להסביר התנהגות זו שספק אם היא עומדת בקריטריונים של התנהגות ספורטיבית. העובדה שהקבוצה העמידה את רומן לדין משמעתי בתגובה לצעדים אלה, היא מתבקשת וברור לנו כי הקבוצה היתה נוקטת בצעד זה גם אלמלא רומן היה מעורב בהתארגנות הענפית, באשר התנהגות כזו מצדיקה נקיטת צעדים משמעתיים.

משום כך, לדעתנו, יש להשיב בשלילה לשאלה אם המשיבה התנכלה לרומן בגלל מעורבותו בהתארגנות השחקנים והשחקניות.

על רקע כל אלה, אין בסיס לטענה לפיה מכתב השחרור מיום 14.1.14 ניתן בשל מעורבותו של רומן בהתארגנות. לאור ההערכה המקצועית ששמענו ממאמן הקבוצה והתנהגותו של רומן, בהתחשב בכך שהמכתב ניתן בפרק הזמן שבו ניתן לשחרר שחקנים במהלך העונה ("חלון ההעברות"), אין מקום לטענה שהמכתב ניתן לרומן בגלל ההתארגנות.

33. בהקשר זה וטרם שנחתום חלק זה של פסק הדין, נזכיר כי על פי ההלכה הפסוקה, פעילות בארגון עובדים אינה מקנה לעובד חסינות ואין הוא רשאי לנהוג ככל העולה על רוחו, לזלזל בעבודה, להפר את נהלי העבודה, להתעלם מהם או להתבטא באופן בוטה כלפי הממונים עליו (פרשת קסלר; סעיף 51 לפסק הדין בפרשת פלאפון שנזכר לעיל).

34. בפסקאות הבאות נתייחס לשאר טענות המבקשים, העוסקות בתקנון המשמעת ובהליך המשמעתי. כפי שכבר צוין לעיל, למבקשים טענות רבות ביחס להליך המשמעתי שננקט בעניינו של רומן. כך למשל, נטען שהזימון שנמסר לרומן היה כללי ובלתי מפורט והמבקשים אף הצביעו על כך שנושא הראיון ב"יציע העיתונות" הוסף רק בדיעבד (עמוד 41 לפרוטוקול, שורות 7-24).

התמונה העולה מהראיות ביחס להליך המשמעתי מעוררת תהיות ואי נוחות. נציגי הקבוצה לא ידעו מהו הליך הערעור על החלטתם ואם קיימת ערכאת ערעור (עמוד 36 לפרוטוקול, שורות 5-9, עמוד 41, שורות 25-31), השיקולים לענישה לא היו ברורים ונראה כי הענישה נתונה לשרירות לבם של חברי ועדת המשמעת שראו עצמם חופשיים לסטות מהקנסות שנקבעו בתקנון המשמעת (עמוד 36 לפרוטוקול, שורה 25 עד עמוד 37, שורה 19; עמוד 42 שורות 5-13). בנוסף, השחקן הושעה למרות שבתקנון המשמעת לא נקבע עונש של השעיה (עמוד 34 לפרוטוקול, שורות 12-15).
35. למרות האמור לעיל, לא מצאנו שיש להיעתר לבקשה להצהיר על בטלות התקנון או שיש לפצות את רומן על ההליך המשמעתי, וזאת נוכח הצהרת הקבוצה שלא תפעל למימוש העונש המשמעתי שהוטל על רומן. אנו סבורים שהצהרת הקבוצה הפכה את הדיון בבעיה הפרטנית שהונחה בפנינו לתיאורטית ומשום כך אין להדרש לה (עס"ק (ארצי) 1015/01 פויכטונגר תעשיות אשדוד (1994) בע"מ – ההסתדרות הכללית החדשה, מרחב אשדוד, פד"ע לז 193 (2001); עס"ק (ארצי) 19/99 מקורות חברת מים בע"מ - שח"מ שירותים חשמליים מכניים בע"מ, פד"ע לו 560 (2001); ע"ע (ארצי) 151/05 טולדנו - עיריית נצרת עילית, 26.2.07; רע"א 8339/08 חברת כביש חוצה ישראל בע"מ נ' פורת, 3.12.12; בג"צ 3574/12 פישר נ' ממשלת ישראל, 7.7.13).
משעניינו של רומן נפתר באופן מעשי, אין מקום לקבוע מסמרות לגבי השאלה העקרונית. נוסיף שאף הצדדים לא הרחיבו את הטיעונים בנושא במסגרת סיכומיהם ולא התייחסו לעומקם של דברים, חרף הסוגיות המורכבות המתעוררות בנושא.

36. טענות המבקשים ביחס לבטלות תקנון המשמעת מעוררות שאלות עקרוניות וכבדות משקל, המצריכות דיון החורג מטיעוני הצדדים. כאמור, משהצדדים עצמם לא הרחיבו בנושא ומאחר שעניינו הפרטני של רומן בא על פתרונו, איננו סבורים כי זהו המקרה המתאים להכרעות עקרוניות בדבר היחס בין הדינים המסדירים את עולם הספורט ובין משפט העבודה, ובאופן ספציפי – את היחס בין הוראות חוק הספורט להוראות חוק הגנת השכר (להרחבה בנושא זה ר' סימה גולין, "קיפאונו של משפט העבודה בכדורגל הישראלי: סיבות, השלכות והצעה להפשרה" (עבודת גמר לתואר מוסמך במשפטים, אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה למשפטי, 2009).

להבהרת מורכבות הנושא, נעמוד על מספר שאלות המתעוררות בהתייחס לטענה כי יש להורות על בטלות התקנון בו נקבע באופן חד צדדי מנגנון של קנסות על השחקן.

לפי סעיף 10 לחוק הספורט, התאחדות או איגוד ספורט מצווים להתקין תקנונים, לרבות תקנוני משמעת. מתקנות הספורט (מידע בטופס הרשמה לאגודה), תשנ"ז – 1997, ניתן להסיק כי אף קבוצת ספורט רשאית להתקין תקנוני משמעת. מאידך גיסא, על פי סעיף 25(4) לחוק הגנת השכר, ניתן לנכות קנסות משכר העובד רק בהתאם להסכם קיבוצי או על פי חיקוק. לכאורה, תקנון משמעת שהותקן על ידי התאחדות ספורט, בהתאם לסמכות לפי סעיף 10 לחוק הספורט, אינו הסכם קיבוצי. מאחר שההתאחדות לכדורגל אינה ארגון מעבידים, גם אם תגיע להסכמות עם נציגות העובדים, המסמך המוסכם לא יכול להיות מוכר כהסכם קיבוצי ענפי. האם זהו המקרה שבו יש להגמיש את משפט העבודה ולאפשר הכרה בהסכם קיבוצי "בשינויים המחוייבים" תוך התאמה לענפי הספורט?

ברמת הקבוצה – לכאורה אם התקנון יהיה פרי הסכמה עם נציגות העובדים, הוא יתיישב עם הוראות חוק הגנת השכר. ברם על פי תקנות הספורט שנזכרו לעיל, הקבוצה רשאית להתקין תקנון משמעת אף ללא הסכמת נציגות העובדים. כיצד, אם כן, יש לפרש את הסמכות שנתן מחוקק המשנה בידי הקבוצה בשנת 1997, שעה שחזקה שהכיר את הוראות חוק הגנת השכר משנת 1957? האם יש לפרש סמכות זו כמתירה ענישה כגון השעיה או הרחקה ולא ענישה בצורת קנסות? האם ניתן לפרש את הדברים אחרת?

שאלות אלה ואחרות ימתינו לזמן המתאים ולמקרה המתאים שבו יתבררו. מבלי להכריע בשאלות אלה, נעיר רק שתי הערות אלה, בשולי השוליים של הכרעתנו –

א. קביעה שלא ניתן להטיל קנסות על שחקני ספורט היא קביעה עקרונית שיש לה השלכות רוחב הרבה מעבר לעניינו הפרטי של רומן וגם מעבר לעניינו של ענף הכדורגל, והיא נוגעת לכלל ענפי הספורט בישראל. אף מסיבה זו לא ראוי שקביעה בשאלה זו תנתן בהתייחס לעניין שנפתר ועל יסוד טיעונים דלים בנושא.

ב. גם אם היינו מגיעים למסקנה כי יש להורות על בטלות תקנון המשמעת אצל המשיבה, ראוי היה ליתן למשיבה ארכה ושהות על מנת להתקין תקנון חדש ולא להורות על ביטול מיידי של התקנון, תוך הותרת ֽריק בהסדרים המשמעתיים בקבוצה (השוו: בג"צ 4948/03 אלחנתי נ' שר האוצר, 15.6.08).

מיום 19.1.2014
תיקון מס' 9
ס"ח תשע"ד מס' 2409 מיום 21.10.2013 עמ' 2 (ה"ח 508)
37. סוף דבר – הגענו לכלל מסקנה כי פעולות הקבוצה: אי הכללתו של רומן בסגל השחקנים, זימונו לוועדת משמעת ושחרורו מהקבוצה, לא נעשו על מנת לפגוע בהתארגנות השחקנים והשחקניות בענף הכדורגל, אלא משיקולים מקצועיים ועניינים, בתגובה להתנהגותו של השחקן במסגרת הקבוצה. משום כך דין התביעה להידחות.

לאור מהות ההליכים, אין צו להוצאות.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון