הסכם קיבוצי מגדל

I. ההליך

1. ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי בתל-אביב-יפו (אב-בית-הדין - השופטת הרדוף; נציגי ציבור: ה"ה מזרחי ומס; תב"ע מא/1386 - 3) שדחה את עתירת המערער לחייב את המשיבה בתשלומים שונים בגין התקופה 1.1.1980 עד 15.8.1980.

2. ואלה העובדות הצריכות לעניין כעולה, במיוחד, מפסק-הדין שבערעור:

א) המערער החל העובד אצל המשיבה באוגוסט 1974;

ב) ב-3.12.1979 נערך בין הצדדים זכרון דברים (להלן - הסכם 1979) בו נאמר, כי המערער יתפטר מן העבודה, בהסכמת המשיבה, ב-31.12.1979 ויעמדו לו "כל הזכויות והחובות בהתאם להסכם העבודה" כאילו פוטר בתאריך הנ"ל. הסכם 1979 כלל הוראה נוספת - לעניין פדיון חופשה ודמי מחלה - שעליה ידובר בפסקה (ז) שלהלן.


ג) לא הוכח קיומו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים. הדברים אמורים לגבי "הסכם מגדל" ולגבי זכרון דברים מיום 19.8.1980. "הסכם מגדל" הוא הסכם קיבוצי מיוחד בין "מגדל בנין" חברה לביטוח בע"מ לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, שנערך ב-30.11.1978 ונרשם ב-15.2.1979, ולפי הודעת הממונה הראשי על יחסי עבודה - "הסכם של חברת מעוז האמור לאמץ את ההסכם הנ"ל, או כתב הצטרפות, לא הוגש אלינו לרישום".
הוא הדין לגבי זכרון הדברים מיום 19.8.1980 שבין "מגדל" ו"מעוז" (המשיבה) לבין ההסתדרות. זכרון הדברים לא נרשם בהסכם קיבוצי;

ד) ל"הסכם מגדל" ולזכרון הדברים מיום 19.8.1980 היה תוקף שלהסדר קיבוצי, עם כל המשתמע מכך, לעניין יחסי העבודה בין המשיבה לבין עובדיה;

ה) סעיף 47, י"ד ל"הסכם מגדל" קובע וזו לשונו:
"י"ד. פדיון חופשה לרגל סיום עבודה.
מגיע לעובד בעת עזיבת העבודה (פיטורים או התפטרות) חופשה שנתית, תשלם לו ההנהלה את התמורה, וייחשב לעובד לכל דבר באותה תקופה. אולם, העובד לא יהיה זכאי עבור תקופת פדיון החופשה לחופשה שנתית נוספת והוצאות נסיעה";

ו) מהקשר הדברים ברי, שהדיבור ,פדיון חופשה" בסעיף 47 י"ד אינו מדוייק וכי הכוונה לדמי חופשה עבור מספר ימי חופשה המגיעים לעובד שחדל לעבוד ובמשך ימים אלה ממשיכים להתקיים יחסי עובד ומעביד;

ז) לאור האמור בשתי הפסקות הקודמות יש להבין את ההוראה בהסכם 1979 שהוזכרה בפסקה (ב) דלעיל. וזו לשון ההוראה:

"מוסכם שלמרות האמור בהסכם העבודה, אם יזדקק ישראל (המערער) לטיפול רפואי כתוצאה מהתאונה ברגלו לאחר שנסתיימו ימי החופשה המגיעים לו ושעבורם יקבל פדיון ימי חופשה תוך התקופה של שלושה חודשים לאחר שנסתיימה תקופת החופשה שעבורה קיבל פדיון, והטיפול ימנע מישראל אפשרות עבודה, תשלם לו החברה ימי מחלה עד מקסימום של חודש משכורת בהתאם למשכורת דצמבר 1979" (ההדגשה שלנו);

ח) ב-10.6.1980 נערך בין המערער והמשיבה, על-פי דרישת המערער, זכרון דברים נוסף, עליו חתם גם נציג ועד העובדים (להלן - הסכם 1980) ובו נקבע כלהלן:

"1. ישראל (המערער) יקבל 7.5 משכורות 12/79 בהתאם למפורט מטה (78 ימי חופשה ו-102 ימי מחלה).

2. בנוסף לכך יופרשו עבורו כל ההפרשות הסוציאליות שהיו נהוגות בחברה ב-12/79 עבור החודשים ינואר 1980 עד ליום 15.8.1980.


3. ישולמו לו באופן חד-פעמי הסכומים הבאים: -...

4. מכל התשלומים הנ"ל ינוכו כל המקדמות ששולמו עד כאן.

5. פירוט השכר 12/79 - (הפירוט מכיל רשימת סכומים בגין:
שכר, מזנון, טלפון, שעות נוספות קבועות, אחזקת רכב).

6. מוסכם בין הצדדים, שעם מילוי הסעיפים 1 עד 4 לא יהיו לישראל כלפי החברה כל תביעות וטענות או דרישות מכל סוג שהוא בקשר לתקופת עבודתו בחברה".

3. בפסק-הדין שבערעור קבע בית-הדין קמא, כי -

א) מאחר שלא הוכח כי "הסכם מגדל" אומץ על-ידי המשיבה במסמך שנרשם כהסכם קיבוצי וכי זכרון הדברים מיום 19.8.1980 מהווה הסכם קיבוצי (סעיף 2 (ג) דלעיל) - פטור בית-הדין מלדון בשאלה, אם בהסכם 1979 או בהסכם 1980 כלולה הוראה הגורעת מזכות המוקנית למערער על-פי הסכם קיבוצי;

ב) לטענת המערער, כי יחסי העבודה הסתיימו ב-15.8.1980 "וכי עד אז היה זכאי למשכורת ולהטבות הנלוות שהיו מגיעים לו אילו עבד בפועל", השיב בית-הדין, כי אכן עולה מהסכם 1979 שהיחסים עובד ומעביד לא הסתיימו ביום 31.12.1979; עם זאת, אין צורך לקבוע את מועד גמר היחסים, שכן הסכם 1980 "שינה מכללא" את הסכם 1979 בכל הנוגע לחופשה שנתית ולחופשת מחלה ומשנאמר בסיף 4 שבהסכם 1980, כי מהתשלומים המפורטים בו "ינוכו כל המקדמות ששולמו עד כאן", אין עוד חשיבות לסכומים ששולמו על-פי הסכם 1979;

ג) המסמך העומד לפירוש הוא איפוא הסכם 1980, בו נקבע שהמערער יקבל 7.5 משכורות 12/79 ופורטו כל מרכיבי משכורת זו. מכאן שאין המערער זכאי בגין התקופה 1.1.1980 עד 15.8.1980 למשכורת שהיה מקבל לו עבד בפועל. לעומת זאת קובע הסכם 1980, כי המערער זכאי ל"דמי הבראה, משכורת י"ג וספרות מקצועית יחסית עד ל-15.8.1980". אין חולקין שהסכומים שפורטו בהסכם שולמו במלואם. המערער אינו טוען כי 7.5 משכורות 12/79 מהוות סכום הפחות מסך כל הסכומים שהיה זכאי להם לפי חוק חופשה שנתית, תשי"א-1951, וחוק דמי מחלה, תשל"ו-1976, ואין כל יסוד לתביעתו "להפרשי תוספת יוקר, לתוספת שכר על-פי זכרון הדברים מיום 19.8.1980 וליתרת דמי מחלה".

4. בא-כוח המערער טען לפנינו, כי יחסי העבודה המשיכו להתקיים עד 15.8.1980 מכוח הסכם 1979 ומכוח הוראות שונות שב"הסכם מגדל". על-פי סעיף 34ב' ו-ג' ל"הסכם מגדל" - ימי מחלה החלים בזמן החופשה השנתית אינם באים במניין החופשה ונזקפים לחשבון חופשת מחלה. סעיף 40 מבטיח 30 ימי חופשת מחלה לשנה וימים אלה מצטברים. המערער עבד 5 שנים והיה זכאי ל-150 ימי חופשת מחלה, מהם ניצל רק 15. בא הסכם 1979 והוסיף עוד 30 ימי מחלה "בהתאם למשכורת דצמבר 1979" (סעיף 2 (ז) דלעיל). בתקופת "פדיון החופשה" (78 ימי חופשה) חלה המערער, נותח ולא היה מסוגל לעבוד 111 יום, היינו 9 ימים יותר ממה שהוסכם עליו בהסכם 1980 (102 יום) ומגיעה לו יתרת ימי מחלה. כן זכאי הוא לתוספת מפעלית על-פי זכרון הדברים מיום 19.8.1980 ולתוספת יוקר בגין התקופה 1.1.1980 עד 15.8.1980 על אף הקביעה בהסכם 1980 שכל המשכורות תהיינה לפי משכורת דצמבר 1979.

5. בא-כוח המשיבה תמך בקביעתו של בית-הדין האזורי, כי לא חל כל הסכם קיבוצי על הצדדים ו"הסכם מגדל" היה בבחינת הסדר קיבוצי, שאת הוראותיו רואים ככלולות מכללא בחוזה העבודה האינדיבידואלי. על הוראה שחלה "מכללא", אפשר גם אפשר להתנות. וכך עשו בהסכם 1979 ובהסכם 1980, אשר שניהם זיכו את המערער בתשלומים שונים ללא כל קשר או זיקה ל"הסכם מגדל". אשר לזכרון הדברים מיום 19.8.1980, סעיף 2 שבו קבע, כי "המשכורת והתשלומים הנלווים ישולמו לעובדים המועסקים בחברה ביום חתימת הסכם זה". לית מאן דפליג שלא התקיימו עוד יחסי עובד ומעביד בין הצדדים ביום הנ"ל. לעניין יתרת ימי מחלה, הפנה אותנו בא-כוח המשיבה למוסכמה 8 ברשימת המוסכמות שנקבעה בדיון המקדמי אודות "78 ימי חופשה צבורה ו-102 ימי מחלה שאותם התובע לא ניצל בתקופת עבודתו" וטען, שאין כל יסוד להאריך באופן מלאכותי את תקופת יחסי העבודה בעזרת 9 ימי מחלה, כך שיגיעו לסיים יחסים אחרי ה-19.8.1980 (יום חתימת זכרון הדברים בין המשיבה וההסתדרות). אשר לתוספת יוקר טען הפרקליט המלומד, כי אין המדובר בוויתור מראש או בדיעבד "על זכות שמקנה משפט העבודה המגן או הסכם קיבוצי" (דב"ע לח/3-59, [1], בע' 44 - סעיף 16), 30). להסכם 1979 ולהסכם 1980 אופי של פשרה ושניהם מהווים, יחד, שלמות הממצה את הסכם הפרישה של המערער, כשהדגש הוא על סעיף 6 שבהסכם 1980 (ראה סעיף 2 (ח) דלעיל). מאחר והמשיבה מילאה את כל המוטל עליה על-פי סעיפים 1 עד 4 של ההסכם האמור, נסתתמו טענותיו של המערער, ואל לו להעלות עוד "תביעות וטענות או דרישות מכל סוג שהוא בקשר לתקופת עבודתו בחברה".

II. פסק-דין

1. המערער הומרץ להגיש את תובענתו לבית-הדין קמא מפני שסבר, כי זכויותיו בגין התקופה 1.1.1980 עד 15.8.1980 לא מוצו על-ידי קיום הסכם 1979 והסכם 1980, והגיעו לו סכומי כסף נוספים מתוך שילוב שני הסכמים אלה עם "הסכמי עבודה קיבוציים ואחרים לגבי התקופה האמורה" (סעיף 7 (ב) לכתב התביעה).

2. טעותו של המערער, כפי שכבר צוין בפסק-הדין שבערעור, היתה בזאת ששני ההסכמים בהם ראה משענתו לאו הסכמים קיבוציים הם: המשיבה לא הגישה לרישום כתב הצטרפות ל"הסכם מגדל" ולא אימצה אותו "במסמך שנרשם כהסכם קיבוצי". אין לנו אלא לסמוך את ידינו על המסקנה של"הסכם מגדל" נפקות של "הסדר קיבוצי", כך שאם תמצא בהסכם 1979 או בהסכם 1980, הוראה שאינה תואמת את האמור ב"הסכם מגדל", אין בכך ולא כלום, שכן -

"כבר נפסק, כי ל'תנאי מכללא' שמ'הסדר קיבוצי' מעמד נחות לא רק יחסית לתנאי הסכם קיבוצי, אלא אף יחסית לתנאי מפורש מחוזה עבודה אינדיבידואלי" (דב"ע מא/115 - 3, [2], בע' 181).

האמור לגבי תנאי מפורש שבחוזה עבודה אינדיבידואלי, כוחו יפה גם לגבי תנאי מפורש בהסכם פרישה.

3. אם הדברים נכונים לגבי תנאי "הסכם מגדל", נכונים הם מקל וחומר לגבי התנאים שבזכרון הדברים מיום 19.8.1980. "המשכורת והתשלומים הנלווים" שהוקנו לעובדים תחולתם אמנם "בדיעבד מיום 1.1.1980", אך בכפוף לכך שעצם הזכאות לאותם תשלומים - וממילא התחולה הרטרואקטיבית ("בדיעבד") - כוחן יפה אך ורק לגבי העובדים שהועסקו בחברה "ביום חתימת הסכם זה", קרי - ב-19.8.1980. אין המערער נמנה על עובדים אלה. 4. כל שנותר בידי המערער כמקור לעתירה הוא הסכמי 1979 ו-1980. לפי ההסכם הראשון הובטחו לו "כל הזכויות והחובות" בהתאם להסכם העבודה ("הסכם מגדל") כאילו פוטר ב-31.12.1979, ומאידך נקבע, כי למרות ההסכם, המערער לא יקבל יותר מחודש אחד של דמי מחלה (לפי משכורת דצמבר 1979), אם יזדקק לטיפול רפואי וכו'.
.. (ראה סעיף 2 (ז) שבהליך).

5. בא הסכם 1980 - כאמור, לפי דרישת המערער ובהסכמת הוועד - הרחיב את יריעת ההסכם הקודם וזיכה את המערער - ב-7.5 משכורות דצמבר 79 בגין 78 ימי חופשה ו-102 ימי מחלה (משכורת 7.5 חודשים עולה למעשה על סיכום ימי החופשה והמחלה); ב"הפרשות סוציאליות" עבור 7.5 חודשים (עד 15.8.1980) לפי משכורת דצמבר 79; בסדרה של תנאים נלווים (ביטוח חובה, ביטוח מקיף, רישוי רכב, דמי הבראה, משכורת י"ג וספרות מקצועית - הכל יחסית עד 15.8.1980 ומתנה לחג).

שתי תניות נוספות היו, כי מסכומים אלה ינוכו המקדמות שכבר שולמו, וכי עם קבלתם לא חהיינה למערער "כל תביעות, טענות או דרישות" בקשר לתקופת עבודתו בחברה.

6. צא וראה: מששולמו כל הסכומים הללו, עוד ביוני 1980, כיצד ועל מה ילין המערער? מכל הטענות שהעלה, אחת בלבד ראויה שנתייחס אליה, זו הנוגעת לתוספת יוקר. זכות זו, הנובעת מצו הרחבה, ברי שאינה ניתנת לוויתור אף כי יכול ותהא נושא לפשרה. בדב"ע לח/59 - 3, [1], אמר בית-הדין, כי בעניין זה רואה הוא לאמץ את הגישה שנתקבלה בגרמניה אם כי לא על כל פרטיה "כך שרק הצדדים להסכם הקיבוצי יכולים להגיע לפשרה בת-תוקף, אף אם חילוקי הדעות והפשרה שבעקבותיה הם בין עובד למעבידו" (שם, [1], בע' 50). מבלי להידרש, באותו פסק-דין, לשאלה "אם, מתי ובאילו סייגים תופסת פשרה", קבע בית-הדין כי "די שייאמר, כי כשם שאין הדלת לפשרה סגורה הרמטית, כן אין היא פרוצה לכל רוח" (שם, [1], שם),

ומה בעניינו? בהסכם 1980 טרחו הצדדים ומנו, אחת לאחת, הטבות שונות וזכויות נלוות ונכנסו לפרטי פרטים של רכיבי משכורת דצמבר 1979. המשכורת הנ"ל כל תכליתה היה לשמש בסיס לחישוב תשלומים שונים בעד פרק זמן אחרי שהמערער חדל לעבוד. גורם תוספת היוקר לא הוזכר בהסכם 1980 ואין להעלות על הדעת שהיה זה מפאת ויתור, אלא פשיטא, מפני שהדיבור "משכורת ("משכורת 12/79") נקבע במשמעות "סטטית" של יחידת חישוב מוסכמת. העובדה, שסך כל המגיע שולם ביוני 1980 - בניכוי המקדמה ששולמה במרס 1980 - מצביעה אף היא על כך שלא ב"שכר" עסקינן, ואם חובה היא לסווג את דבר אי-אזכור תוספת היוקר, הסיווג ההולם הוא פשרה (מכללא) במסגרת עסקת חבילה. בפני פשרה זו, על נסיבותיה, אין לסגור את הדלת הרמטית.

7. מכל האמור עולה, כי דין הערעור להידחות. המערער ישלם למשיבה הוצאות משפט בסך 2,000 שקלים בצירוף מע"מ.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הסכם קיבוצי דן

  2. הסכם קיבוצי תרו

  3. הסכם קיבוצי אסם

  4. הסכם קיבוצי אשל

  5. הסכם קיבוצי צים

  6. הסכם קיבוצי שפע

  7. הסכם קיבוצי נמל

  8. הסכם קיבוצי טרה

  9. הסכם קיבוצי מגדל

  10. הסכם קיבוצי הדסה

  11. הסכם קיבוצי מחשב

  12. הסכם קיבוצי מחלה

  13. אישור הסכם קיבוצי

  14. הסכם קיבוצי משען

  15. הסכם קיבוצי תנאים

  16. הסכם קיבוצי מחייב

  17. הסכם קיבוצי אמונה

  18. הסכם קיבוצי בצלאל

  19. הסכם קיבוצי מרצים

  20. הסכם קיבוצי אסותא

  21. הסכם קיבוצי אחזקה

  22. הסכם קיבוצי גננות

  23. הסכם קיבוצי דוגמא

  24. הסכם קיבוצי דור ג

  25. הסכם קיבוצי אפייה

  26. הסכם קיבוצי אפקון

  27. הסכם קיבוצי הוראה

  28. הסכם קיבוצי מתכות

  29. הסכם קיבוצי הלבשה

  30. הסכם קיבוצי נהגים

  31. הסכם קיבוצי רפואה

  32. הסכם קיבוצי הסעות

  33. הסכם קיבוצי קניאל

  34. הסכם קיבוצי ביגוד

  35. הסכם קיבוצי תנובה

  36. הסכם קיבוצי כבאים

  37. הסכם קיבוצי חוגלה

  38. הסכם קיבוצי מנורה

  39. הסכם קיבוצי חניתה

  40. הסכם קיבוצי טבעול

  41. הסכם קיבוצי מתמחים

  42. הסכם קיבוצי טבע טק

  43. הסכם קיבוצי טקסטיל

  44. הסכם קיבוצי מכללות

  45. הסכם קיבוצי אולמות

  46. הסכם קיבוצי מעונות

  47. הסכם קיבוצי ישרוטל

  48. הסכם קיבוצי זכויות

  49. הסכם קיבוצי קביעות

  50. הסכם קיבוצי הפסקות

  51. הסכם קיבוצי פלסטיק

  52. הסכם קיבוצי רוקחים

  53. הסכם קיבוצי רשויות

  54. הסכם קיבוצי נביעות

  55. הסכם קיבוצי טכנאים

  56. הסכם קיבוצי תדיראן

  57. הסכם קיבוצי מאוחדת

  58. הסכם קיבוצי מאפיות

  59. הסכם קיבוצי שופרסל

  60. הסכם קיבוצי שחקנים

  61. הסכם קיבוצי שטראוס

  62. הסכם קיבוצי מכתשים

  63. הסכם קיבוצי אגרקסקו

  64. הסכם קיבוצי רשת עמל

  65. הסכם קיבוצי בית ברל

  66. התפטרות הסכם קיבוצי

  67. הסכם קיבוצי ישראכרט

  68. הסכם קיבוצי קלדניות

  69. הסכם קיבוצי קמעונאי

  70. הסכם קיבוצי רשת עתיד

  71. הסכם קיבוצי קופי בין

  72. הסכם קיבוצי לבורנטים

  73. הסכם קיבוצי קוסמטיקה

  74. הסכם קיבוצי סגל זוטר

  75. הסכם קיבוצי אקרשטיין

  76. סעיף 14 להסכם קיבוצי

  77. התיישנות הסכם קיבוצי

  78. הסכם קיבוצי הסכם אישי

  79. הסכם קיבוצי מנהל ומשק

  80. הסכם קיבוצי יוניליוור

  81. הסכם קיבוצי ימי בחירה

  82. הסכם קיבוצי בתי זיקוק

  83. הסכם קיבוצי משרד החוץ

  84. הסכם קיבוצי כללי ענפי

  85. הסכם קיבוצי כללי במשק

  86. הסכם קיבוצי מענק יובל

  87. הסכם קיבוצי סגל מנהלי

  88. הסכם קיבוצי בית זיקוק

  89. הסכם קיבוצי מכוח נוהג

  90. הסכם קיבוצי אלקטרוניקה

  91. הסכם קיבוצי משאבי אנוש

  92. ביטול סעיף בהסכם קיבוצי

  93. הסכם קיבוצי קידום נוער

  94. הסכם קיבוצי רשות הנמלים

  95. הסכם קיבוצי מצילי בריכה

  96. הסכם קיבוצי הסדר קיבוצי

  97. הסכם קיבוצי מכון התקנים

  98. הסכם קיבוצי שימוש במחשב

  99. הסכם קיבוצי במגזר הפרטי

  100. הסכם קיבוצי גני אירועים

  101. הסכם קיבוצי ראשון לציון

  102. הסכם קיבוצי ביקור חולים

  103. הסכם קיבוצי אולם אירועים

  104. הסכם קיבוצי שירות המדינה

  105. הסכם קיבוצי שיכון ובינוי

  106. הסכם קיבוצי תעשייה זעירה

  107. הסכם קיבוצי תקופת ניסיון

  108. הסכם קיבוצי בענף הזכוכית

  109. הסכם קיבוצי משרד המשפטים

  110. הסכם קיבוצי מגן דוד אדום

  111. הסכם קיבוצי החזרה לעבודה

  112. הסכם קיבוצי מוסד הטכניון

  113. הסכם קיבוצי רשתות השיווק

  114. הסכם קיבוצי כרמל אולפינים

  115. הסכם קיבוצי זכויות גמלאים

  116. הסכם קיבוצי מפעלי ים המלח

  117. הסכם קיבוצי חיפה כימיקלים

  118. הסכם קיבוצי בשלטון המקומי

  119. הסכם קיבוצי פיזיותרפיסטים

  120. הסכם קיבוצי סגל אקדמי בכיר

  121. הסכם קיבוצי מדרשת שדה בוקר

  122. הסכם קיבוצי ידיעות אחרונות

  123. הסכם קיבוצי אולמות אירועים

  124. הסכם קיבוצי עוזרים משפטיים

  125. הסכם קיבוצי בשירות הציבורי

  126. הסכם קיבוצי הסתדרות הפקידים

  127. הסכם קיבוצי כללי בענף המזון

  128. הסכם קיבוצי כללי בענף המתכת

  129. הסכם קיבוצי איגוד התעשיינים

  130. הסכם קיבוצי פריגו פרמצבטיקה

  131. הסכם קיבוצי כללי עוז לתמורה

  132. הסכם קיבוצי רשות שדות התעופה

  133. הסכם קיבוצי כללי בענף האפייה

  134. הסכם קיבוצי קרן קיימת לישראל

  135. הסכם קיבוצי כללי בענף ההובלה

  136. הסכם קיבוצי כללי בענף הטקסטיל

  137. הסכם קיבוצי מרכז השלטון המקומי

  138. ד שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון