הסכם קיבוצי רשות מקרקעי ישראל

זוהי בקשה לצו מניעה זמני שימנע את המשיבה 1 משיבוצו של המשיב 2 למשרה שמספרה: 511/509- שהוגדרה כראש תחום בכיר- עסקאות מיוחדות (להלן המשרה 509/511).




המבקשת עובדת במינהל מקרקעי ישראל כ-13 שנים. חלק מתפקידיה היו בתחום המזכירות והמינהל. המבקשת ביקשה בכתב התביעה, שהוגש יחד עם צו המניעה לקבל את המשרה של ראש תחום בכיר- עסקאות מיוחדות. בסופו של דבר וועדת השיבוצים בחרה בה לתפקיד מרכז בכיר- עסקאות מיוחדות, משרה מספר 530- (להלן משרה 530).





בבקשה טענה המבקשת כי וועדת השיבוצים מנועה הייתה מלשבץ את המשיב 2 מר יקיר אלי למשרה, לנוכח העובדה שהוא מושעה בשל חשדות פלילים כנגדו. בעניין האחרון נאמר כי אין חולק שכנגד המשיב 2 מתנהלת חקירה פלילית בימים אלה ובעטיה הוא מושעה. כנגד המשיב 3 טענה, כי חסר לו ניסיון מקצועי כנדרש למשרה 509/511. בסופו של ההליך הזמני חזרה בה, וטוב שכך, מהטענות כנגד המשיב 3. לנוכח זאת נתמקד בטענות שיש למבקשת כנגד שיבוצו של המשיב 2 למשרה 509/511.




בעניין המשיב 1, נתקבלה החלטת ממשלה ביום 12.5.09, מספרה 123, להקים רשות מקרקעין ממשלתית שתנהל את מקרקעי ישראל. בעקבות החלטה זו, תוקן חוק מינהל מקרקעי ישראל, תש"ך – 1960. התנהל משא ומתן עם ארגון העובדים היציג, הסתדרות העובדים הכללית ונחתם הסכם קיבוצי מיוחד מיום 18.5.11. במסגרת הסכם זה, נוסחו עקרונות ונהלי הליך השיבוץ שיהיה לעובדים שעבדו עד אותה עת במנהל מקרקעי ישראל, ועוברים לעבוד ברשות מקרקעי ישראל שהוקמה בימים אלה (נוהל שיבוצים ראשונים במינהל מקרקעי ישראל, צורף כנספח א' לתצהירה של המבקשת). במסגרת זו נקבעו עקרונות לתהליך השיבוץ, והוקמה וועדת שיבוצים (להלן וועדת השיבוצים).




ביום 12/3/13 נשמעה בפנינו הבקשה, כאשר המבקשת העידה מטעמה, ומנגד העידו הגב' ליאורה טושינסקי, סגנית מנהל רשות המקרקעין, וכן המשיבים 2, 3. לאחר שמיעת העדים, סיכמו הצדדים. ההחלטה דלהלן הינה על יסוד הבקשה והתגובות כמו גם המסמכים שצורפו להם ולתצהירים וכן העדויות שנשמעו בפנינו. עוד מובהר כי ההחלטה הינה לכאורה בסעד הזמני בלבד, ולצורכו.


הכרעה



ההלכה העקרונית שנקבעה על ידי בית המשפט העליון, בענין סעדים זמניים, אומצה על ידי בית הדין הארצי לעבודה והובאה בפסק הדין בענין גנץ, (דב"ע לג/3-3 מדינת ישראל - מרדכי גנץ פד"ע ד' 161, 164), סוכמה שם בזו הלשון:

"עיקר תכליתם של צווי מניעה זמניים כגון אלה הוא לשמור, כל עוד תלויה בבית-המשפט תובענה בנדון, על מצב הדברים כפי שהוא היה קיים בעת הגשתה; אין בית-המשפט מרשה לאחד מבעלי הדין להביא שינויים במצב ההוא אשר עלול להיות בהם משום השפעה עניינית, כלכלית או משפטית על הדיון בתובענה או על תוצאותיו".



אף כי ייתכן שמדובר בבקשה לצו עשה במהותו, לטובת המבקשת בחנו את עניינה מתוך הנחה שמדובר בבקשה לצו מניעה, אך כפי שנראה להלן הגענו למסקנה כי אף אם מדובר בצו מניעה אין מקום ליתן את הסעד המבוקש.




ההלכה בעניין זה ברורה. על המבקשת להוכיח זכות לכאורה בכדי שתצמח לה זכאות לסעד המבוקש (ראה עניין גנץ, עמ' 164). הלכה זו חזרה ואושרה בפסקי דין מאוחרים יותר של בית הדין הארצי לעבודה (דב"ע נא/3-195 תובנה מכונות תרגום בע"מ - עמיחי סגל פד"ע כג 274, 275, להלן: "עניין תובנה - סגל").




בפסק הדין תובנה - סגל, הביא בית הדין הארצי לעבודה את דברי י. זוסמן (סדרי הדין האזרחי בסעיף 492) דברים היפים גם לעניננו:

"הכלל הוא, כי שעה שערכאה שיפוטית נזקקת לשאלה אם ליתן צו מניעה זמני אם למאן לתיתו, הרי "השאלה הראשונה היא, אם מתן הסעד הזמני הוא כה הכרחי עד כדי להצדיק את התערבותו של בית-המשפט בשלב מוקדם, לפני בירור התביעה. הצידוק לכך נעוץ לעיתים בדוחק הנסיבות, כמו בעניינו של הדייר שנושל, או בצורך להפסיק מיד מטרד מזיק קשה... אך לעיתים קרובות יותר הצורך לשמור על מצב קיים שאם יחול בו שינוי עד לגמר דיון עלול התובע לקפח את זכותו" (שם בעמ' 279).



המקרה שבפנינו, כפי שנראה להלן, אינו מצדיק התערבות בית הדין בשלב זה של מתן סעד זמני קודם בירור התביעה.





זאת ועוד. הפסיקה קבעה, כי מספר תנאים מצטברים צריכים להתמלא על מנת שיינתן סעד זמני, אלה כפי שיבואר להלן, לא התמלאו במקרה דנן וגם בשל כך, אין מקום ליתן סעד זמני כמבוקש.




כאמור, בקשת התובעת לסעד הזמני היא למעשה בקשה למנוע מהמבקש 2 להשתבץ למשרה 509/511 – ראש תחום בכיר עסקות מיוחדות. זאת מהטעם שמתקיימת בעניינו חקירה פלילית. בעניין זה סומכת המבקשת על הוראת התקשי"ר שמספרה 21.212 (א). בשל חשיבות האמור בהוראה זו, אנו נביא אותה במלואה:

"אין להעלות עובד בדרגה לרבות במתן דרגה אישית, ואין להציע לנציבות שירות המדינה להעלות עובד בדרגה כל עוד מתנהלים נגדו חקירה או דיון בקשר להאשמה משמעתית או פלילית, אלא אם מצא נציב שירות המדינה כי בנסיבות העניין מוצדק להעלותו בדרגה כאמור. תמו הליכי החקירה או הדיון נגד העובד, ולא הוטלו עליו אמצעי משמעת בנוגע לדרגתו, מותר להעלותו בדרגה אפילו בתחולה למפרע מהיום בו היה מועלה בדרגה אלמלא החקירה או הדיון נגדו, הכול בכפיפות לנסיבות המקרה ולתוצאות החקירה או הדיון. ההגבלה לפי פסקה זו אינה חלה על העלאות אוטומטיות בדרגה, הנקבעות על-פי הסכם קיבוצי".



כאמור, הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל שכתולדה ממנה הוקמה בימים אלו רשות מקרקעי ישראל, הינה פרי החלטת ממשלה מס' 123. מדובר ברפורמה מקיפה במסגרתה שובצו מעל ל- 650 עובדי מינהל מקרקעי ישראל בתפקידים אחרים או בתפקידים דומים או באותו תפקיד, במסגרת רשות מקרקעי ישראל. תנאי להצלחת הרפורמה הינו שיבוצם של כל העובדים. את השיבוץ יש להשלים בהקדם כדי שהרפורמה תצלח. עוד הוסבר, כי ככל שהמשיב 2 מר יקיר לא ישובץ בתפקיד, עלול הוא למצוא את עצמו ללא תפקיד, הואיל ותפקידו במינהל מסתיים ואילו לרשות שהוקמה הוא לא נכנס, בבחינת יצא "קירח מכאן ומכאן". עניין זה מוזכר כבר כעת הואיל ויש לו משקל נכבד לעניין מאזן הנוחות והנזקים.




כמוסבר לעיל במסגרת הרפורמה, נערך שיבוץ מחדש של כלל עובדי מנהל מקרקעי ישראל. מדובר במהלך בהיקף גדול מאוד ויוצא דופן. במסגרת זו, חלף הדרגות הרגילות שבהן דורגו עובדי המנהל, נקבע מדרג שונה וחדש שכולל 7 דרגות של רבדים, כאשר לכלל עובדי המנהל ניתנו תוספות שכר משמעותיות.




מהראיות שהובאו בפנינו עולה כי מר יקיר אלי, משיב 2, ממשיך למעשה את עבודתו בתפקיד דומה ובדרגה דומה אף אם יש עליה מסוימת בשכרו. בכל אופן, במקרה דנן כשמדובר ברה ארגון של כלל מקום העבודה שבמסגרתו יש העלאה בשכר לכלל העובדים, הרי שלדידנו לא חלה הוראת סעיף 21.212 הנ"ל. הוראה זו עניינה איסור העלאה בדרגה באופן אינדיבידואלי של עובד מסוים עת מתנהלת נגדו חקירה. במקרה דנן, אין מדובר בהעלאה של עובד מסוים, כי אם ברה ארגון של כלל המסגרת. בנסיבות אלה יש לפרש את ההוראה באופן מצומצם ולקבוע כי היא אינה חלה במקרה זה.




לחלופין, יש מקום לומר כי שיבוצו של המבקש למשרה 509/511, אין בה משום העלאה בדרגה. מדובר בדרגה דומה ותפקיד דומה ודי בכך כדי לשלול את תחולתו של סעיף 21.212 לתקשי"ר.




כמו כן, במקרה דנן חלה הסיפא של ההוראה כאמור, ולפיו ניתן להעלות בדרגה גם אם מתקיימת חקירה, אם מצא נציב שירות המדינה כי בנסיבות העניין מוצדק להעלותו בדרגה. במקרה דנן, מסרה הגב' טושינסקי, בסעיף 38 לתצהירה, כי המנהל לא קיבל הנחיה מאגף המשמעת שלא לשבץ את מר יקיר במסגרת הרשות. זאת במובחן מעובדים אחרים מושעים, לגביהם נתקבלה הוראה ספציפית מהנציבות שלא לשבצם. בעדותה מסרה גב' טושינסקי דברים ברורים יותר ומהם עולה כי נעשה בירור בעניין שיבוצו של המשיב 2, ובנציבות נמסר כי אין מניעה לשבצו. יש להדגיש כי שיבוצו למשרה – 511/509 אין בה כדי לבטל את השעייתו. ככל שיימצא שיש לבטל את ההשעיה, יוכל המבקש להיכנס למשרה. בעניין זה, טען ב"כ המבקשת כי לא הובאה ראיה בכתב אודות אישור של הנציב. אכן נכון כי לא הובאה ראיה כזאת. יחד עם זאת, יש לזכור כי מדובר בסעד זמני שהוגש ונוהל בלוח זמנים קצר וצפוף כמקובל בסעדים זמניים. כידוע בסעדים זמניים ניתן לקבל גם עדויות שמיעה ועדותה של גב' טושינסקי בעניין זה מקובלת עלינו.




הואיל ועוסקים אנו בסעד זמני, יש חשיבות יתרה לעניין מאזן הנוחות (בעניין הפעלת מאזן הנוחות בבית הדין לעבודה, ראו: דב"ע מז/3-149 שקם - גילה רוזין פד"ע יט 141, סעיף 13; תב"ע נג/ 564-3 אפרתי אבנר - מפעלי ים המלח (טרם פורסם, ניתן ביום 13.7.93)). יש לזכור כי הנזקים שעשויים להיגרם למשיבה 1 כמו גם למשיב 2 הינם גדולים מאוד לעומת אלה שעשויים להיגרם למבקשת.

המבקשת לא הוכיחה את זכותה לכאורה לקבל משרה ברובד 6, שהוא רובד של מנהל אגף או סגן מנהל אגף. לפיכך, אף השיקול של סיכויי התביעה העיקרית אינו מצדיק מתן הסעד הזמני. המבקשת הגישה ערר על ההחלטה לשבצה למשרה 530 ברובד 5 כמפורט בנספח ו' לתצהירה. הערר שהגישה נבחן ונדחה. מהראיות ששמענו עולה כי עיקר ניסיונה של המבקשת הינו בתחום המנהלי מזכירותי. מדובר בעובדת טובה מאוד. יחד עם זאת, הניסיון המקצועי בטיפול בעסקאות גדולות הינו מוגבל ביותר בוודאי בהשוואה למר אלי יקיר משיב מס' 2. המבקשת שובצה למשרה ברובד 5 במשרה 530. כפי ששמענו מדובר בקפיצה משמעותית ברמת השכר בדרגה ובתפקיד. אך בכך לדידה לא סגי.
לית מאן דפליג כי למבקשת תגרם אי-נוחות מאי מתן הצו, אך לאור כל האמור לעיל, ברור שהמבקשת לא הוכיחה, כי אי היענות לבקשה תגרום לנזק, שאינו ניתן לפיצוי כספי הולם, ושהינו גבוה מהנזק שעלול להיגרם למשיבים, אם ינתן הסעד הזמני. בשלב זה לפחות, לא הוכיחה המבקשת כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה. מנגד, הואיל והמבקשת לא הוכיחה את זכותה לקבלת משרה ברובד 6, אזי שיבוץ אדם אחר במשרה אינו פוגע בזכותה.



לעומת המבקשת, למשיבים 1, 2 עשוי להיגרם נזק רב בהקפאת השיבוץ. למשיבה 1 עלול להיגרם נזק מהותי והרפורמה עלולה, כפי שהוסבר לנו, להיכשל ככל שלא יימצא שיבוץ לכלל העובדים. מדובר בנזק משמעותי ונכבד.

למשיב 2 ייגרם נזק נכבד מאוד, ככל שלא ישובץ לתפקיד. המשיב ביצע תפקיד זהה לתפקיד נשוא הליך זה – משרה 509/511. ככל שלא ישובץ בתפקיד, וככל שתושלם החקירה והוא יימצא זכאי, לא יהיה לו לאן לחזור, הואיל ומשרתו במינהל מקרקעי ישראל לא קיימת עוד.

מהאמור עולה אפוא כי הנזקים שעשויים לסבול המשיב 2 והמשיבה 1 עולים לעין שיעור לאלה של המבקשת. מאזן הנוחות נוטה אפוא באופן מובהק לטובת המשיבים ומצדיק ביטול הצו הזמני שניתן ודחיית הבקשה.

סוף דבר



לאור כלל האמור לעיל, הרי שבנסיבות העניין כפי שפורטו אין כדי להצדיק מתן סעד זמני כמבוקש, ומשכך דין הבקשה להידחות.




הבקשה נדחית אפוא.




בנסיבות הענין אין צו להוצאות.




כתב הגנה יוגש תוך 30 יום.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חישוב דמי הסכמה

  2. חישוב דמי הסכמה למינהל

  3. כתב העברת זכויות במינהל

  4. התיישנות מינהל מקרקעי ישראל

  5. הקצאת מגרש מנהל קרקעי ישראל

  6. הסכם קיבוצי רשות מקרקעי ישראל

  7. הערת אזהרה מינהל מקרקעי ישראל

  8. היטל השבחה מינהל מקרקעי ישראל

  9. אישור זכויות רשות מקרקעי ישראל

  10. הסכם קיבוצי מינהל מקרקעי ישראל

  11. העברת זכויות רשות מקרקעי ישראל

  12. השגה על שומת מינהל מקרקעי ישראל

  13. חובת הנאמנות מינהל מקרקעי ישראל

  14. אחריות מינהל מקרקעי ישראל כלפי מציעים במכרז

  15. המרצת פתיחה להצהיר שמנהל מקרקעי ישראל נהג שלא כדין

  16. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון