העברת דיון מזונות


הנשיא מ' שמגר: הדיון בבית-המשפט קמא נסב על תביעת מזונות בין בני-זוג מוסלמים ובקשר לחובת המזונות של המערער כלפי הקטיניים, שהם המשיבים. לפני תום ההליכים בבית המשפט המחוזי, אולם אחרי שניתנה החלטה בדבר מזונות זמנים, ניתן פסק הדין של בית-משפט זה בע"א 250/83
[1], אשר בו קבע בית-משפט זה, ברוב דעות, כי בית המשפט המחוזי אינו מוסמך לדון בסכסוכים בעניני מזונות, הקמים ועולים בין בעלי-דין אשר עליהם חל הדין האישי המוסלמי.

בעקבות פסק הדין הנ"ל ראה בית המשפט המחוזי מקום להפעיל סמכותו לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984: מאחר שנוכח לדעת, שהענין שלפניו אינו בסמכותו הענינית אלא בסמכותו של בית הדין השרעי, החליט להעבירו בית הדין האמור. סעיף 79 קובע, כי אם הועבר העניין לבית-משפט או לבית-דין אחר, ידון בו הלה כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם.

2. לאור החלטתו של בית-משפט זה, בע"א 250/83 [1] הנ"ל, אין בעלי הדין יכולים עוד לטעון טענה כלשהי, המבקשת להביא, במישרין או בעקיפין, להשארתו של הדיון, כולו או מקצתו, בבית המשפט המחוזי, שהרי הנושא נתון עתה בידיו של בית הדין השרעי. המחלוקת שלפנינו מתעוררת בעיקרה לגבי נקודה אחת, והיא, מהו גודל המזונות הזמנים, אשר על תשלומם הורה בית המשפט המחוזי לפני שהפעיל את סמכותו על-פי סעיף 79 הנ"ל, ומה דין המזונות הזמנים, אשר על תשלומם הורה בית המשפט ביום 30.12.85, היינו ביום בו הפעיל סמכותו לפי סעיף 79. בע"א 44/72 [2] נזקק בית המשפט לשאלה, מה דינם של צווים זמנים לסוגיהם, שניתנו בבית המשפט לפני הפעלת הסמכות על פי סעיף 79 הנ"ל, אחרי שהתיק עבר לסמכותו של בית- משפט או של בית-דין אחר. בע"א 44/72 [2] הנ"ל נתקיים דיון פני בית המשפט המחוזי, ואף ניתן צו מניעה זמני בקשר לבניה לשם הרחבת דירה, אשר עליה סבה המחלוקת. לאחר מכן העביר בית המשפט המחוזי את הענין למפקח, שנתמנה לפי חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, כדי שהלה ידון בענין לפי סעיף 72 לאותו חוק.

בע"א 44/72 [2] הנ"ל נטען לפני בית-משפט זה, כי משפסק בית המשפט המחוזי,

שאין לו סמכות לדון בענין, חייב היה לבטל את צו המניעה הזמני, שכן דין הוא, כטענת המערערים דשם, שבית-משפט, שאינו מוסמך לדון בגוף העניין, גם אינו מוסמך להורות על מתן סעד זמני. אמר שם מ"מ הנשיא זוסמן (כתוארו אז), בעמ' 620:

"על-פי סעיף 37(א) לחוק בתי-המשפט (כיום סעיף 79 - מ' ש'), משהועבר עניין, בית-המשפט או בית-הדין שאליו הוא הועבר, ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה. אין פרושו של דבר שבית-המשפט או בית-הדין חייב לפתוח בדיון מחדש. נהפוך הוא, בפרוש נאמר בסעיף 37(א), סיפא, כי רשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע העניין בבית-השפט הקודם, המעביר. כוונת המלים ,כאילו הובא לפניו מלכתחילה' היא, שיראו את העניין לכל דבר כעניין שהוגש בתאריך בו הוגש, כמוגש לבית-המשפט המוסמך או לבית-הדין, שאליו הוא הועבר.
בית משפט זה רשאי, לפי שיקול-דעתו, לפתוח בדיון מחדש, ורשאי הוא להמשיך לדון בו מן השלב אליו הגיע העניין. נמצאנו למדים, משהועבר ענין על-פי סעיף 37(א), הוא הועבר כחטיבה אחת שלמה, כמות שהיא. כל החלטה שניתנה על-ידי השופט עד לשלב בו הוא העביר את הענין שרירה וקיימת, וכל עדות שנגבתה על-ידו, בית-המשפט או בית-הדין אליו הועבר העניין, רשאי להשתמש בה כאילו גבה אותה.
היוצא מכאן, שצו- המניעה הזמני אשר ניתן על-ידי בית-המשפט המחוזי, ניתן אמנם לביטול על-פי תקנה 227, אך בבקשת הביטול חייב לדון המפקח, הואיל והעניין כולו הועבר עכשיו אליו בגדר סמכותו.
הוא רשאי לקיים את הצו או לבטלו, ועל החלטתו ניתן לערער לפי סעיף 77(א) לחוק המקרקעין; אולם כל עוד לא החליט המפקח בטל את הצו, בעינו הוא עומד".

פירושם של דברים הוא, כי העברה לפי סעיף 79 אינה בגדר העברה של כתב- בי-דין שפתח את ההליך ותו לא. אלא מה שמועבר לבית המשפט או לבית הדין האחר הוא התיק על כל הראיות שהוגשו בו ועל כל ההחלטות שניתנו בו, עד לרגע שבו ניתנה ההחלטה בדבר להעברת העניין. אם ניתנה החלטה בדבר מזונות זמניים לפני שניתנה ההחלטה בדבר העברת העניין, הרי
ההחלטה האמורה בדבר המזונות הזמנים אינה מתבטלת IPSO FACTO בשל מתן ההחלטה בדבר העברת העניין, אלא היא שרירה וקיימת, כל עוד לא החליט בית הדין החלטה אחרת. משהועבר הענין לבית הדין האחר, מסורה בידיו, כמובן, הסמכות לשמוע את הראיות מראשיתן או לבטל החלטות, שניתנו על- ידי בית המשפט שהעביר אליו את הענין. כאשר מדובר על בית-דין, שביטל החלטה כאמור של הערכאה השיפוטית שהעבירה את העניין, אין מערערים אלינו, כי איננו יושבים בערכאת ערעור על בית הדין, אלא הערעור צריך להיות מופנה לבית הדין שלערעור, המופקד על הערעורים על החלטות של ית הדין הדתי.

במקרה שלפנינו, עלו טענות בדבר המזונות הזמניים שנקבעו ביום 30.12.85 ובעניין המזונות הזמנים שנפסקו לפני כן. כל אלה אינם מעניינו של בית המשפט המחוזי, אחרי שהעביר את העניין, ואינם מעניינה של ערכאה זו. מי שמבקש לבטל החלטות או צווי ביניים שניתנו בבית המשפט, לפני העברת העניין, צריך להפנות דבריו אל בית הדין, אשר אליו הועבר העניין.

סיכומו של דבר: בית המשפט או בית הדין, אשר אליו הועבר עניין לפי סעיף 79, מקבל את הענין על כל ראיותיו והחלטותיו, ובידיו הסמכות להחליט, מה יהא גורל ההחלטות או הראיות, לפי העניין.

לאור מסקנות אלו לא ראיתי כל מקום לקבל ראיות נוספות, כפי שנתבקש בב"ש 607/86, והבקשה נדחית.

הערעור נדחה. המערער יישא בהוצאות המשיבים בלוויית הצמדה וריבית עד לתשלום בפועל בסכום של 1,000 ש"ח.

השופט ד' לוין: אני מסכים.

השופט ג' בך: אני מסכים.

הוחלט כאמור בפסק-דינו של הנשיא שמגר.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוב דמי מזונות

  2. ביטול חוב מזונות

  3. התיישנות מזונות

  4. ביטול הסכם מזונות

  5. חישוב דמי מזונות

  6. אכיפת הסכם מזונות

  7. ביטול תביעת מזונות

  8. הבטחת הכנסה מזונות

  9. ביטול עיקול מזונות

  10. זכות קדימה מזונות

  11. העברת דיון מזונות

  12. מחיקת תביעת מזונות

  13. בוררות מזונות ילדים

  14. אי תשלום דמי מזונות

  15. התיישנות דמי מזונות

  16. התיישנות חוב מזונות

  17. התיישנות מזונות בגיר

  18. התיישנות גביית מזונות

  19. חיוב מזונות רטרואקטיבי

  20. בקשה לשינוי דמי מזונות

  21. התיישנות פסק דין מזונות

  22. חוסר סמכות בתביעת מזונות

  23. בוררות מזונות בין בני זוג

  24. בקשה למחיקת תביעת מזונות

  25. התיישנות פסק דין למזונות

  26. דחיה על הסף תביעת מזונות

  27. בקשה לקביעת מזונות זמניים

  28. בקשה לפסיקת מזונות זמניים

  29. בקשה לשינוי מזונות זמניים

  30. חייב מוגבל באמצעים מזונות

  31. בקשה דחופה למזונות זמניים

  32. דחיית בקשה למזונות זמניים

  33. גילוי מסמכים תביעת מזונות

  34. אי תשלום מזונות הוצאה לפועל

  35. בני זוג מוסלמים סמכות בית משפט

  36. התנגדות לביצוע פסק דין מזונות

  37. בקשה לפסיקת מזונות זמניים לקטין

  38. בקשת רשות ערעור על מזונות זמניים

  39. ביצוע פסק דין מזונות בהוצאה לפועל

  40. בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין מזונות

  41. חזקת שיתוף ספציפית - תביעת מזונות

  42. ביטול חיוב מזונות עקב שינוי מהותי בנסיבות

  43. פסק דין בתביעה למזונות לאור תקופת מגורים עם הבעל לשעבר

  44. זכאות לדמי מזונות לאור פתיחת תיק הוצל"פ כנגד הגרוש (החייב)

  45. סעיף 2 א לחוק המזונות: זוכה תושב ישראל זכאי לבקש תשלום חודשי

  46. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון