העברת התיק לפרקליטות


1. עניינה של החלטה זו, טענה מקדמית לביטול כתב האישום מתוקף סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן – החסד"פ).

לטענת הנאשם, הוא לא קיבל הודעה על הגשת כתב האישום נגדו, כמתחייב מסעיף 60א הנ"ל, ועל כן דין כתב האישום להתבטל.

הרקע

2. נגד הנאשם, שעסק בשיווק ביצים ועופות לשחיטה, הוגש ביום 2.8.05 כתב אישום, בשל עבירות מס המתייחסות לשנים 1999 – 2001. על פי כתב האישום, הנאשם השמיט הכנסות מדו"ח, הגיש דו"חות כוזבים, לא הוציא חשבוניות מס, ניהל פנקסי חשבונות כוזבים והשתמש במרמה, עורמה ותחבולה על מנת להקטין את הכנסותיו ובכך את תשלומי המסים – עבירות לפי פקודת מס הכנסה ולפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975.

טענות הנאשם לעניין הבקשה

3. לטענת הנאשם, הפסיקה בענין "יידוע" הינה חד משמעית – משלא קיבל הנאשם את הזכות לשימוע, הרי שדין כתב האישום להימחק.

הנאשם מסתמך, בין היתר, על פסיקת בית המשפט העליון לפיה הליך השימוע מניח אפשרות לנחקר לשטוח את טענותיו במלואן "ועל הגורם המחליט להאזין לדברים בנפש חפצה ומתוך נכונות להשתכנע ככל שבדברים יש ממש (בג"צ 554/05 אשכנזי נ' מפכ"ל המשטרה; בג"צ 1400/06 התנועה למען איכות השלטון נ' מ"מ ראש הממשלה, תק-על 2006 (1), 3037; בג"צ 4175/06 אלבז נ' היועמ"ש ואח' מיום 29.5.06, וגם בג"צ 3379/03 מוסטקי נ' פרקליטות המדינה פ"ד נח(3) 865).

4. לטענת הנאשם, מימושה של אפשרות השימוע פירושה מתן הזדמנות לנחקר להציג את מלוא הנתונים שבידיו קודם לקבלת החלטה סופית של המאשימה בדבר הגשת כתב אישום.

לטענתו, המחוקק גילה את דעתו בסעיף 60א לחסד"פ ובדברי ההסבר להצ"ח, כי על רשות התביעה, בבואה להגיש כתב אישום, למנות בין שיקוליה לא רק את ממצאי החקירה אלא גם את טיעוני החשוד.

טענות המאשימה

5. לטענת המאשימה, התיק הועבר לפרקליטות לצורך החלטה בדבר הגשת כתב אישום באוגוסט 2003, דהיינו קודם לכניסתו לתוקף של סעיף 60א לחסד"פ, וזו הסבה שלא נשלחה לנאשם הודעה בהתאם לסעיף האמור. יחד עם זאת, לאחר העברת התיק לפרקליטות נמסר לנאשם על ידי מפקח מס הכנסה שטיפל בעניינו כי התיק הועבר לפרקליטות. הנאשם אף טען בפני רשויות המס כי אין באפשרותו להתמודד עם השומה מהטעם שמסמכים שונים הדרושים לו מוחזקים בפרקליטות.

6. המאשימה טוענת, כי ביטול כתב אישום מחמת שלילת זכות הטיעון יהא אך ורק בנסיבות בהן קיים חשש של ממש כי הנאשם קופח בהגנתו, וכי ריפוי הפגם על ידי תיקון כתב אישום אינו מועיל. המאשימה מסתמכת על פח 856/05 (מחוזי-ים) מדינת ישראל נ' גבאי ואח' מיום 21.3.06 (להלן – פס"ד גבאי).


7. המאשימה הודיעה, כי מעבר לצורך ובכדי להסיר כל חשש מוסכם עליה כי המשך המשפט יועכב לתקופה של 30 ימים, במסגרתם יוכל הנאשם לפנות למאשימה ולפרט את נימוקיו כנגד כתב אישום.

דיון


8. סעיף 60א הוסף לחסד"פ בתיקון מיום 28.7.00 (ס"ח התש"ס, 242) (להלן- התיקון).

בתיקון, בסעיף 60 (א) א, נקבע כי רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך (להלן – ההודעה).
על פי סעיף 60א(ד), רשאי חשוד בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום.

9. במקור נקבע בתיקון כי תחילתו של סעיף 60א תהיה ביום 28.7.01, שנה לאחר פרסומו. לאחר מכן, נדחה מועד התחילה בחוקי ההסדרים השונים, וזאת נוכח העלויות הגבוהות הכרוכות בתיקון.

בתיקונים משנת 2002 (ס"ח התשס"ב, 173 מיום 17.2.02, וס"ח התשס"ב, 445 מיום 16.6.02) נקבע, כי תחילתו של סעיף קטן (א) (המחייב את משלוח ההודעה) תהיה ביום 1.1.03, ואילו תחילתו של סעיף קטן (ד) (המאפשר פניה של החשוד לרשות התביעה) תהיה ביום .1.1.04 ובתיקון משנת 2003 (ס"ח התשס"ג, 395) נדחה המועד האמור לעניין סעיף קטן (ד) בשנה נוספת קרי – 1.1.05.

10. הואיל ולטענת המאשימה במקרה שלפנינו הועבר התיק לפרקליטות באוגוסט 2003, דהיינו לאחר מועד התחילה של סעיף 60א (א), היה על המאשימה לשלוח לנאשם את ההודעה, דבר שלא נעשה על ידה.

יחד עם זאת, נשאלת השאלה האם יש באי קיומה של חובת היידוע בענייננו כדי להביא להחלטה שדין כתב האישום להתבטל.


בפס"ד גבאי, בפסקה 18 לפסק הדין, נאמר כי זכות החשוד לקבלת ההודעה והזכות הנגזרת מכך להביא טיעוניו בכתב לפני רשות התביעה אינה זכות מוחלטת.

בת.פ. (מחוזי חיפה) 5039/06 מדינת ישראל נ' אסידו [(פורסם בתקדין) נקבע, שלא כל פסול או פגם בכתב האישום יביאו לתוצאת הבטלות וכי הסעד המועדף הינו בדרך של ריפוי הפגם כדוגמת מתן שימוע חלופי, וזאת מאחר שסעיף 60א לחסד"פ, "במהותו בסופו של יום, מטרתו שלא תקופח הגנתו של הנאשם"].

ברוח זו נקבע לאחרונה בבית המשפט העליון, אף שבענין אחר, בע.פ.

"...מטעמים אלה, כבר הובעה בבית משפט זה הדעה בעבר כי אין

מקום לאימוץ כללי פסיקה נוקשים כדוגמת אלה הנהוגים בשיטת המשפט

האמריקאית, וזה עולה בקנה אחד עם תורת האיזונים הכללית המאפיינת

את שיטתנו המשפטית, והיא תואמת את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה

יהודית ודמוקרטית..."

11. במקרה שלפנינו, עמדת הנאשם כפי שהועלתה על ידו בפני פקיד השומה, הגיעה לידיעת הפרקליטות ביחד עם כל חומר החקירה ויש להניח שעמדה לנגד עיניה בעת הפעלת שיקול הדעת לענין הגשת כתב האישום. הנאשם ידע על העברת התיק לפרקליטות ולא היתה כל מניעה שיפנה וישטח את טענותיו גם אם לא קיבל הודעה פורמלית.

נראה שההודעה לא נשלחה והשימוע לא התקיים קודם לקבלת ההחלטה בפרקליטות על הגשת כתב האישום עקב שגגה, תקלה, או אמונה מוטעית כי סעיף 60א לחסד"פ טרם נכנס לתוקף.

על כך נקבע בבג"צ 2911/94 באקי נ. מנכ"ל משרד הפנים פ"ד מח' (5) 291 ו – 305:

"יהיו מקרים בהם ניתן יהיה לכפר על הטעות שבאי קיום שימוע קודם

ההחלטה על ידי קיום שימוע מאוחר, שימוע בו תהיה הרשות מוכנה לשקול

את הענין מחדש. במקרה כזה, על הרשות לעשות את מיטבה

כדי לאפשר לאזרח הפונה לשטוח את טענותיו לנהוג בהגינות ובפתיחות

לשכנוע ולשקול את כל השיקולים הענייניים מבלי להיות מחוייבים


להחלטה המוקדמת".

(ראה לענין זה גם י. זמיר "הסמכות המינהלית" (תשנ"ו-1996) בעמ' 823 ואילך).

הגם שבענייננו לא הודעה לנאשם לפני הגשת כתב האישום נגדו זכותו לבקש שימוע לפי סעיף 60א לחסד"פ, נראה שמשקלו של מחדל זה במערכת השיקולים שהובילו להגשת כתב האישום אינו מכריע.

סוף דבר

12. לאור כל האמור, ולאור הודעת ב"כ המאשימה כי מוסכם עליה לקיים את השימוע – נראה שאין מניעה במקרה דנן לדחות את הדיון על מנת לקיים השימוע עתה, ללא מחיקה של כתב האישום.

לפיכך, אני קובעת כדלקמן:

(א) כתב האישום ישאר על כנו.

(ב) הנאשם רשאי לפנות למאשימה תוך 30 ימים ולפרט את נימוקיו וטענותיו כנגד כתב האישום.

13. נקבע להקראה ליום 12.2.07 בשעה 9:30.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אי הגשת כתב אישום

  2. אי הקראת כתב אישום

  3. אין להשיב על האשמה

  4. התיישנות כתב אישום

  5. טענת פגם בכתב האישום

  6. אין מקום להשיב לאשמה

  7. היתר בניה כתב אישום

  8. מועד להגשת כתב אישום

  9. איחור בהגשת כתב אישום

  10. העברת התיק לפרקליטות

  11. ביטול כתב אישום פלילי

  12. ביטול כתב אישום בהסכמה

  13. ביטול כתב אישום תעבורה

  14. בקשה למחיקת כתב אישום

  15. זכות עיון בכתבי אישום

  16. ביטול כתב אישום התיישנות

  17. ביטול כתב אישום עקב סחבת

  18. התיישנות הגשת כתב אישום

  19. ביטול כתב אישום טרם הקראה

  20. ביטול כתב אישום מסירה כדין

  21. ביטול כתב אישום לאחר הקראה

  22. איחוד הדיון בשני כתבי אישום

  23. אי הארכת חוזה בגלל כתב אישום

  24. אין להשיב לאשמה בהליך אזרחי

  25. ביטול כתב אישום חריגות בניה

  26. ביטול כתב אישום אכיפה בררנית

  27. ביטול כתב אישום הגנה מן הצדק

  28. ביטול כתב אישום טענות סותרות

  29. הגנה מן הצדק ביטול כתב אישום

  30. ביטול כתב אישום מחמת התיישנות

  31. התיישנות לאחר הגשת כתב אישום

  32. אינטרס ציבורי בהגשת כתב אישום

  33. איחוד אישומים - הפרדת אישומים

  34. טענות מקדמיות הקראת כתב אישום

  35. ביטול כתב אישום בשל אכיפה בררנית

  36. אי הוכחת נסיבות העבירה בכתב האישום

  37. ביטול כתב אישום אי קיום חובת היידוע

  38. דחיית בקשה לביטול כתב אישום מן הצדק

  39. הכשרת בניה בדיעבד, בניה שלגביה הוחלט על הגשת כתב אישום

  40. היתרי בנייה התקבלו עוד בטרם הוגש כתב האישום ביחס לעבודות הבניה

  41. כתב האישום על הפקרה אחרי פגיעה, לפי סעיף 64א(א) לפקודת התעבורה

  42. בקשה מקדמית למחוק את כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק ואכיפה בררנית

  43. כתב אישום על שימוש בשלוש יחידות נפרדות למגורים במקום, שבו הותר שימוש ביחידה אחת

  44. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון