העברת תיק לשכת הוצאה לפועל


1. עיריית אילת נוקטת בהליכי הוצאה לפועל כנגד תושב אילת ובמסגרתם פועל למכירת בית מגוריו, שנמצא באילת.
תיק ההוצאה לפועל נפתח בתל אביב.

2. הדיון בבקשת רשות ערעור זו נסוב סביב החלטת רשם ההוצאה לפועל שדחה את בקשת המבקש להעביר את התיק לאילת.


כללי
3. כנגד המבקש נפתח תיק הוצאה לפועל שמספרו 01-33485-58-1 למימוש נכס המקרקעין שבבעלותו, ושעליו הטילה עיריית אילת עיקול בהתאם לסמכותה לפי פקודת המסים גבייה.

ב"כ המשיבה התמנה ככונס נכסים למימוש נכס המקרקעין.
ראוי להעיר כי טרם המכר והפינוי, יהיה להבטיח ולהסדיר את הדיור החלוף.

4. המבקש הגיש לראשונה ביום 27.6.11 בקשה לתיק ההוצאה לפועל במסגרתה גם עתר להעברת התיק לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל באילת, רשם ההוצאה לפועל הנכבד (מר נועם רף) דחה את הבקשה בו ביום, ללא תגובת המשיבה, ולעניין העברת התיק לאילת ציין כי:

"בהתאםלהוראותסעיף6לחוקההוצל"פרשאיהזוכהלהגישבקשהלביצועפסקדיןותיק "משכנתא"לכללשכתהוצל"פומשכךהננידוחה בזאתאתהטענהבדברהעדרסמכותמקומית".

5. המבקש הגיש ביום 3.8.11 בקשה נוספת, ונפרדת, להעביר את התיק ללשכת ההוצאה לפועל לאילת, הרשם הנכבד העבירה לתגובת המשיבה, ומשזו הוגשה, דחה את הבקשה בהחלטה מנומקת מיום 31.10.11, היא ההחלטה נשוא בקשת רשות ערעור זו.

הבקשה להארכת מועד ובקשת רשות הערעור
6. המבקש עותר להארכת המועד להגשת בקשת רשות הערעור וכן בקשת רשות ערעור.
הבקשה הועברה לתגובת המשיבה, ועל אף אורכה שניתנה (ומעבר לה) לא הגיבה עד למועד כתיבת פסק דין זה, ולפיכך אני דן בבקשה בהעדרה.

7. לגבי הבקשה להארכת מועד – נטען שהמינוי של הלשכה לסיוע משפטי בבקשה להגיש בקשת רשות ערעור על החלת רשם ההוצאה לפועל הנכבד התעכבה, ובנסיבות אלה המחדל באי הגשת הבקשה במועד לא נעוץ במבקש עצמו אלא בעניין זה, ועיכוב בלשכה לסיוע משפטי מהווה טעם מיוחד שמצדיק הארכת המועד, ובנסיבות העניין אני מאריך את המועד להגשת הבקשה עד למועד הגשתה בפועל.


8. בקשת רשות הערעור – בהעדר תגובה, אני דן בבקשת רשות הערעור כבערעור לגופו.

דיון והכרעה
9. כאמור, תיק ההוצאה לפועל נפתח בתל אביב, כאשר הזוכה היא עיריית אילת, המשיב תושב אילת והמדובר בנכס מקרקעין באילת.

לכאורה, מירב הזיקות מובילות למסקנה שאילת היא הפורום הנכון.

אולם למעשה, וכפי שציין, בצדק, רשם ההוצאה לפועל הנכבד בהחלטתו, הוראות סעיף 6 (א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל") קובעות כי הזוכה רשאי לפתוח את תיק ההוצאה לפועל בכל לשכה בה יבחר, מהטעמים המובנים.

מעבר לכך שהמדובר בהעדפת של המחוקק בזכות הזוכה, הרי ניהול תיק הוצאה לפועל, בשונה מניהול תיק בבית משפט, אינו מחייב דיונים בנוכחות צדדים, ואינה מחייבת הגעה פיזית של בעלי הדין ללשכת ההוצאה לפועל

10. עם זאת, אין המדובר בכלל מוחלט אלא יחסי, והמחוקק קבע בסעיף 11 לחוק ההוצאה לפועל הוראה המאפשרת העברת ביצוע פסק דין או הליך אם "הרשם ראה שהדבר מוצדק בנסיבות העניין".

המחוקק לא הגדיר את העקרונות לבחינת העברת תיק או הליך ללשכה אחרת, ואלה נתונים לשיקול דעת רשם ההוצאה לפועל, והדבר נבחן בכל מקרה לגופו ועל פי נסיבותיו.

11. במקרה דנן, יש לבחון אם כן, מה עמד לפני רשם ההוצאה לפועל הנכבד: הוגשו כאמור 2 בקשות – האחת, נדחתה ללא תגובה, והשנייה הועברה לתגובה, ולכן גם אם אמנם בתיק שלפניי לא הוגשה תשובה, הרי ניתן לראות את עמדת המשיבה, כפי שבאה לידי ביטוי בתגובה שהוגשה לרשם הנכבד.

עיון בתגובה שהוגשה לרשם הנכבד מעלה שאין בה, ולו נימוק ענייני אחד מדוע אין להעביר את התיק לאילת. נטען כי המדובר בחייב שאינו משלם את חובו ואינו עומד בהסדרים עמו, נאמר כי המדובר בבקשה חוזרת ונטען שהדבר מהווה מעשה בית דין, והחייב ממשיך בהגשת הבקשה בחוסר תום לב, אולם טעם או נימוק עניני אחד לא נמצא.

12. ראוי לציין שלטעמי, גם נימוק כי משרד באי כח הזוכה נמצאים בתל אביב, דבר שיקל על ביצוע ההליכים, מהווה טעם ושיקול ראוי להתחשב בו באופן משמעותי, טענה זו אמנם לא עלתה, אולם בזהירות אומר כי היא הגורם המכריע לפתיחת התיק בתל אביב.

13. רשם ההוצאה לפועל הנכבד דחה את הבקשה כאשר ציין שמקובלת עליו טענת המשיבה שבקשת המבקש נדחתה והמבקש מעלה את עתירתו מחדש כאשר אין בה טענה המצריכה דיון מחודש.

לו רשם ההוצאה לפועל הנכבד היה מסתפק בכך, הרי לא היה מקום לשוב ולבחון את ההחלטה במסגרת הערעור, אולם הרשם הנכבד פירט והוסיף להחלטתו נימוקים נוספים, הדוחים את העתירה להעברת התיק לאילת, ולמעשה מהם ניתן ללמוד שלשיטתו, לא התקיימו הנסיבות המצדיקות העברת התיק לאילת:
" ...
9. בכל הנוגע למצבו הכלכלי הקשה הנטען של החייב, טענה זו לא נתמכה באסמכתאות – למרות שהחייב מיוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי, ויתרה מכך, החייב אינו נזקק להגיע ללשכת ההוצל"פ בת"א חדשות לבקרים. התיק נפתח בשנת 2008 ועד היום החייב לא נדרש להתייצב בפני רשם ההוצל"פ ולו פעם אחת וספק אם יידרש לכך בעתיד.

10. החייב רשאי להגיש את בקשותיו ותגובותיו בדרכים אשר אינן מצריכות הגעה ללשכת ההוצל"פ בת"א, לרבות באמצעות הגשת בלשכת הוצל"פ אילת. ככל שיתקיים דיון בתיק זה, אזי איני סבור שעלות נסיעה באוטובוס לתושב אילת הינה השיקול המיוחד שיש בו בכדי להטות את כפות המאזניים בהעדפת בקשתו של החייב להעברת הדיון ללשכת ההוצל"פ באילת לעומת זכותו של הזוכה בדין להגיש הבקשה בכל לשכה שיחפוץ בכך".

14. נראה לי שעל אף האמור בהחלטה, הרי לצורך הדיון בשאלת הדיור החלוף, יהיה על מבקש להתייצב לפני רשם ההוצאה לפועל, ולפיכך ככל ויתבקש דיון כזה, יהיה על המבקש להתייצב לדיון כאמור, ויש לבחון האם טעם זה מהווה את הנסיבות המוצדקות להעביר את התיק כולו לאילת.
בסופו של יום התשובה לכך שלילית.

אין להתעלם מכך שהזוכה הוא אדון ההליכים, ואין להתעלם גם מהנוחות שלו עצמו בניהול התיק בלשכה הקרובה למשרדי בא כוחו. כל עוד לא מתנהל דיון, וכל עוד מתבקשות תגובות של חייב בכתב, הרי הוא יוכל להגיש את תגובותיו בין בדואר ובין באמצעות הלשכה באילת. לא ייגרם לו כל נזק, וגם לא טרחה או טרדה מיותרת.

כאשר מדובר בניהול תיק המחייב דיונים רבים או תכופים, ראוי לבחון איזון נכון יותר בין הצדדים, ולמצוא פתרון שיהיה נכון לאותו מקרה.

15. כשלעצמי אינני משוכנע שהנימוק שקבע רשם ההוצאה לפועל הנכבד לעניין עלויות הנסיעה לתל אביב לתושב אילת עומד כלשעצמו, כאשר ראוי לבחון את המכלול הכרוך בנסיעה כה ארוכה, העלולה להצריך ביטול יום עבודה.

כפי שציינתי לעיל, מובן שהמבקש יוכל להגיש את בקשותיו, עתירותיו ותגובותיו באמצעות הדואר או באמצעות הגשתן בלשכה באילת.

16. אולם, בסופו של דבר, לא ניתן להתעלם מהכלל לפיו זכותו של הזוכה כי ההליך יתנהל בלשכה בה יבחר, וגם מצוקה כלכלית של חייב , כשלעצמה, אינה יכולה להוות טעם להעברת תיק מלשכה אחת לשנייה.

אינני מתעלם מהמרחק הגדול בין שתי הערים, אולם בסופו של דבר, יש להעדיף את זכותו זו של הזוכה ונוחיותו אל מול זכות החייב.

17. עם זאת, ראוי שהרשם ישקול, בנסיבות תיק זה, כאשר יתעורר הצורך לקיים דיון במעמד הצדדים, כי הוא יתנהל בלשכה אחרת (בין אם בלשכה באילת ובין אם בכל לשכה אחרת במחוז הדרום), וזאת כפי שמורה סעיף 11 המאפשר לרשם ההוצאה לפועל להעביר ללשכה אחרת "הליך פלוני", דבר שיאזן בין זכויות הצדדים.

לסיכומו של דבר הערעור נדחה.

משלא הוגשה תשובה, אינני עושה צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אגרה דחויה הוצאה לפועל

  2. אי פתיחת תיק הוצל''פ

  3. הפרת חוזה הוצאה לפועל

  4. אי עמידה בצו התשלומים

  5. התיישנות הוצאה לפועל

  6. חיוב צד ג הוצאה לפועל

  7. העברת תיק הוצאה לפועל

  8. אי התייצבות לחקירת יכולת

  9. חובת הנמקה הוצאה לפועל

  10. אימות חתימה הוצאה לפועל

  11. ביטול החלטה הוצאה לפועל

  12. התנאים למתן צו תשלומים

  13. הגדרת זוכה בהוצאה לפועל

  14. ביטול ערבות הוצאה לפועל

  15. אי סגירת תיק הוצאה לפועל

  16. ביטול מכירה בהוצאה לפועל

  17. התיישנות תיק הוצאה לפועל

  18. חוסר תום לב בהוצאה לפועל

  19. אי עדכון חוב בהוצאה לפועל

  20. אחריות שילוחית הוצאה לפועל

  21. הפרת צו רשם ההוצאה לפועל

  22. אי חידוש דרכון הוצאה לפועל

  23. התיישנות תיקי הוצאה לפועל

  24. ביטול סגירת תיק הוצאה לפועל

  25. העברת תיק לשכת הוצאה לפועל

  26. אגרת הוצאה לפועל הפרשי הצמדה

  27. ביטול מכירת נכס הוצאה לפועל

  28. התיישנות תיקים בהוצאה לפועל

  29. אישור מכירת דירה הוצאה לפועל

  30. ביטול פקודת מאסר הוצאה לפועל

  31. ביטול החלטת רשם ההוצאה לפועל

  32. ביצוע פקודת מאסר הוצאה לפועל

  33. בקשה לעיון בתיק הוצאה לפועל

  34. בקשה להארכת מועד הוצאה לפועל

  35. ביטול עיכוב הליכי הוצאה לפועל

  36. בקשה לביטול החלטה הוצאה לפועל

  37. חוסר תום לב בהליכי הוצאה לפועל

  38. בירור טעות בפסק דין בהוצאה לפועל

  39. העברת תיק הוצאה לפועל ללשכה אחרת

  40. ביצוע פסק דין לפינוי בהוצאה לפועל

  41. דחיית בקשה לסגירת תיק הוצאה לפועל

  42. חוסר תום לב פתיחת תיק הוצאה לפועל

  43. התיישנות ביצוע פסק דין בהוצאה לפועל

  44. בקשה דחופה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל

  45. ביטול הצעה בהליכי מימוש בהוצאה לפועל

  46. התנגדות לביצוע פסק דין בהוצאה לפועל

  47. אי סגירת תיק הוצל''פ למרות הפקדת ערבות

  48. אי הגשת השיק המקורי לביצוע בהוצאה לפועל

  49. ביטול אישור מכירה על ידי ראש ההוצאה לפועל

  50. אי הגשת תביעה לאחר עיכוב הליכי הוצאה לפועל

  51. ביטול מכר מקרקעין אישור של ראש ההוצאה לפועל

  52. משלא בוצע פסק הדין ננקטו הליכי הוצאה לפועל

  53. בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות להוצאה לפועל

  54. המועד להגשת ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל

  55. התובע טוען כי הנתבע הטעה את רשם ההוצאה לפועל

  56. התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל

  57. נטען כי רשמת ההוצאה לפועל טעתה בעת שקבעה כי החוב נבלע

  58. פיצוי בגין נזקים אשר נגרמו לתובע בשל הליכי הוצאה לפועל

  59. בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל בתל אביב

  60. תביעה כספית שהתבררה לאחר שתחילה נפתח תיק בלשכת ההוצאה לפועל

  61. סעיף 6 לחוק ההוצל"פ מקנה רשות לזוכה להגיש בקשה לביצוע פסק הדין

  62. תביעה בגין נקיטת הליכי הוצאה לפועל לביצועו של פסק דין למרות ששולם

  63. מסמכויות רחבות לבית המשפט ביושבו כערכאת ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל

  64. אין בהגשת בקשה חוזרת כדי להאריך את המועדים בסעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל

  65. נטען כי נוכח מחדל באי קיום צווי המימוש והעברת הכספים, זומן לדין על ידי הזוכה בתיק ההוצאה לפועל

  66. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון