הערת אזהרה מסמכים





תובענה בדרך של המרצת פתיחה לסעד הצהרתי הקובע כי התובעת היא הבעלים היחיד של בית הכולל שתי דירות מגורים הידוע כגוש 6740 חלקה 348 ברח' הופיין חולון (להלן "הבית").




המבקשת אישה ערירית ללא ילדים, כבת 80 מתגוררת במינכן שבגרמניה ולטענתה דוברת עברית בסיסית ללא ידיעת קרוא וכתוב בשפה זו. המשיבה 1 הינה אלמנתו ויורשת עזבונו של אחיה המנוח של המבקשת אשר נפטר ביום 5/9/10 (להלן "האח").




ביום 17/10/06 חתמה המבקשת במשרדו של עו"ד בועז נוס על חוזה ותצהיר מתנה בעברית על פיהם העבירה ללא תמורה את זכויותיה בבית הנ"ל לאחיה ולרעייתו המשיבה, כן חתמה על מסמכי דיווח לרשויות המס.




הצדדים כנראה שינו טעמם, אולי משיקולי מס, וביום 4/2/07 חתמה המבקשת על תצהירי מתנה חדשים, בביתה במינכן, בנוכחות ע"ד בועז נוס ואחיה, על פיהם מבוטל התצהיר הקודם והמבקשת מעבירה את הבית במתנה לאחיה בלבד. גם האח חתם על תצהיר על פיו הוא מסכים לקבל את המתנה. כן נחתמו טופסי מש"ח חדשים.




לטענת המבקשת, לא הייתה לה כל כוונה להעביר את זכיותיה בבית לאחיה ולמשיבה, היא חתמה על המסמכים בסברה כי היא חותמת על מסמכים לצורך השכרת הבית. בפועל הדירות הושכרו על ידי האח וביום 27/5/08 נחתם מסמך נוסף בו נקבע כי האח הוא הבעלים של הבית וכי הוא מעביר לידי המבקשת את דמי השכירות עד לאחרית ימיה.





ברקע הדברים טוענת המבקשת, כי לפני מספר שנים נעשה מעשה מרמה ע"י דודניה ביחד עם נוכל בשם אמיר אפרתי, אשר זייפו מסמכים המתייחסים לבית. אחיה המנוח של המבקשת סייע לה בעניין זה, שכר עבורה שירותי עורך דין, ולאחר הליכים משפטיים הוחזרו הזכויות בבית לבעלות המבקשת. על כן, באחד מביקוריה בישראל, שכנע אותה אחיה המנוח ללכת לעו"ד ולחתום על מסמכים שימנעו מעשי מרמה וניתן יהיה להשכיר את הבית. זו הסיבה לחתימתה על מסמכי המתנה, מבלי שהבינה את האמור בהם, תוך שבטחה באחיה ובנאמר לה על ידו. לטענת המבקשת דבר המתנה נודע לה רק לאחר פטירת האח ורק בסוף שנת 2011 - 2012 הובהרו והוסברו לה תוכנם של המסמכים. עוד התברר לה, כי עובר להחתמתה במינכן על תצהירי המתנה מיום 4/2/07, כתב עו"ד נוס לרשויות המס כי הוא עומד לנסוע למינכן על מנת להחתים את המבקשת על מסמכים שכן בשל מחלה וקשיי ניידות נבצר ממנה לגשת לחתום בפני הקונסול. לטענת המבקשת, היא לא הייתה חולה ולא סבלה מקשיי ניידות באותה עת, והגעתו של עו"ד נוס למינכן כדי להחתימה נועדה למנוע מהקונסול להקריא לה את המסמך עליו היא חותמת ולו היתה יודעת את תוכן המסמך, לא הייתה חותמת על המסמכים בהעדר כל כוונה להעביר לאחיה את הבית ללא תמורה.




לטענת המבקשת, בסמוך לאחר פטירת האח, הגיעה לישראל והודיעה למשיבה כי ברצונה למכור את הבית, להפתעתה ענתה לה המשיבה כי הבית כבר לא שלה ואם היא רוצה להמשיך ולקבל את דמי השכירות עליה לחתום על מספר מסמכים. על כן ביום 3/10/10 חתמה בפני עו"ד בועז נוס על מסמכים שבדיעבד התברר לה כי נכתב בהם שהמשיבה הינה בעליו של הבית וכי המשיבה מתחייבת להעביר את דמי השכירות למבקשת עד יום מותה וכן היא מתחייבת לאפשר לה לגור באחת מהדירות שבבית אם תרצה בכך. כמו גם תרשם הערת אזהרה לטובתה שתימחק לאחר פטירתה.




מנגד טוענת המשיבה, כי המבקשת העבירה את זכויותיה בבית לאחיה היחיד, בימי חייו, ללא תמורה, מרצונה הטוב והחופשי. מיום עשיית המסמכים ועל פי תוכנם ידעה לקבל את דמי השכירות ולמשוך כספים שהופקדו לחשבונה. עוד נטען כי תביעת המבקשת נעשית תחת לחץ של דודניה אשר רימו אותה בעבר וגם עתה מבקשים להשתלט על רכושה. נטען, כי המבקשת אישה פקחית, יודעת מספר שפות, אשת עסקים, צלולה לחלוטין, בעלת רכוש ומודעת היטב למעשיה, כל הפעולות במקרקעין נעשו על ידה תוך כוונה וגמירות דעתה. המבקשת לא פנתה מעולם אל אחיה בעניין ביטול המתנה ובזמנים הרלוונטיים לחתימתה על המסמכים, היתה ביחסים קרובים עם אחיה ורעייתו המשיבה. לטענת המשיבה, המבקשת דאגה לקבל עותק מכל המסמכים עליהם חתמה, שהיו בידיעתה ועל דעתה, ועובר לחתימתה על מסמכי המתנה מיום 4/2/07, היא עברה מספר ניתוחים והיו לה קשיי ניידות, מה גם שהיא בקשה להסתיר את נכסיה מפני שלטונות גרמניה ועל כן נמנעה מלגשת לקונסול.




המערכת ההסכמית בין הצדדים – המבקשת צרפה לתובענה מסמכים עליהם חתמה ולטענה הגיעו לידיה בשנת 2011 -2012 לאחר שבא כוחה הנוכחי פנה לעו"ד נוס וביקש לקבלם:

הסכם מתנה יום 17/10/06 על פיו מעבירה המבקשת את זכויותיה בבית במתנה ללא תמורה לאחיה ולרעייתו המשיבה (נספח א).
תצהיר מתנה מיום 17/10/06 לאח המנוח ולמשיבה (נספח ב).
טופס מש"ח מיום 17/10/06 בגין העברה ללא תמורה מהמבקשת לאחיה ולמשיבה (נספח ג').
תצהיר מתנה מיום 4/2/07, על פיו המבקשת מעבירה את כל זכויותיה בבית לאח בלבד ומבטל תצהיר קודם (נספח ד).
תצהיר האח מיום 4/2/07, מקבל המתנה המבטל תצהיר קודם (נספח ה).
טופס מש"ח מיום 4/2/07 בגין העברת הבית ללא תמורה מהמבקשת לאח (נספח ו).
תצהיר המשיבה מיום 20/2/07 על פיו מוותרת המשיבה על המתנה (נספח ט).
שטר העברת זכויות חתום בשמה של המבקשת על ידי עו"ד בועז נוס על פי ייפוי כח בלתי חוזר (נספח י).
הסכם מיום 27/5/08 בין המבקשת והאח על פיו הואיל והאח הינו בעל הזכויות בבית, והבית מושכר, הוא מעביר למבקשת את דמי השכירות החל יום 4/2/07 וכל זמן היותה בחיים (נספח יב).
הסכם מיום 3/10/10 בין המבקשת והמשיבה, על פיו הואיל והמשיבה הינה הבעלים של הבית, והבית מושכר, היא מתחייבת להעביר את דמי השכירות המתקבלים בגין הבית אל המבקשת לכל ימי חייה ומסכימה שתרשם הערת אזהרה על כך (נספח יג).
ייפוי כח בלתי חוזר מיום 3/10/10 המייפה את כוחו של עו"ד בועז נוס לרשום הערת אזהרה לטובת המבקשת (נספח יד).
כתב הוראות מיום 3/10/10 החתום ע"י המבקשת והמשיבה והמופנה לעו"ד נוס על פיו הן מבקשות שלא לרשום הערת אזהרה (נספח טו).
כתב הוראות בכתב יד שאינו נושא תאריך, חתום ע"י המבקשת, מופנה לעו"ד נוס המורה לו לרשום הערת אזהרה לטובת המבקשת (נספח כא).
נסח רישום מקרקעין על פיו הזכויות בבית נרשמו ע"ש המשיבה מכח צוואה ביום 3/1/2011 (נספח כ).



נוכח המערכת ההסכמית שבין הצדדים ובהעדר ראיה לסתור, אין לקבל את טענות המבקשת. נטל ההוכחה המוטל על המבקשת הינו גבוה יותר מהטיית מאזן ההסתברות הנדרש מתובע במשפט אזרחי רגיל. בענייננו, עסקינן בתובענה כנגד עזבון האח המנוח. במקרה כגון דא, עת המנוח לא נמצא עימנו להציג גרסתו ולעמוד על הגנתו, מוטל נטל מוגבר על התובע המבקש להיפרע מהעיזבון או כבמקרה דנא, לבטל עסקת מתנה שנעשתה בחייו של המנוח. וכך נקבע בע"א 459/59 פינקלשטיין נ' פרושטייר, פ"ד יד 2327 (1960)).

"וכלל גדול בדין כי בכגון זה מדקדקין עם התובע יתר על המידה הרגילה – והטעם גלוי וידוע: כי בהעדר הבעל דבר גופו אין לדעת אם לא היה מצליח – אילו עוד בחיים חייתו – להזים או לסתור את ראיות יריבו"

לפיכך נקבע בפסיקה, כי על התובע להביא ראיות חזקות במיוחד וסיוע לעדותו שלו (ע"א 2556/05 זלוטי נ. אינדיבי (8.2.09);ע"א 118/75 שריידי נ' מנסור, פ"ד לא(2) 659, 664 (1977) 6.9.1989); ע"א 843/87 כוכב נ' חיטרוש 25.7.1989); נתן קנת וחיים קנת נטל ההוכחה וחזקות 51 (2002)).

כלל זה עוגן בסעיף 54(4) לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, הקובע:

"פסק בית משפט במשפט אזרחי באחד המקרים שלהלן על פי עדות יחידה שאין לה סיוע, והעדות אינה הודיית בעל דין, יפרט בהחלטתו מה הניע אותו להסתפק בעדות זו; ואלה המקרים:
...
(4) התובענה היא נגד עיזבון, קטין, חולה נפש או נעדר;"

הכלל הוא אם כן, כי להוכחת תביעה כנגד עיזבון נדרש סיוע לעדותו של התובע. ברם, בהעדר סיוע יכול בית המשפט להסתפק בעדותו של התובע בלבד תוך נימוק החלטתו.



יתר על כן, בענייננו על המבקשת לחלוף על פני משוכה גבוהה נוספת; לטענת המבקשת, היא הוטעתה והוחתמה על כל המסמכים מבלי שתדע על מה היא חותמת בשל אי ידיעת קריאה בשפה העברית, ומבלי שהייתה לה כוונה להעביר את הבית במתנה לאחיה. דין הוא, כי חזקה על אדם שיודע הוא את תוכנו של מסמך עליו חתם. חזקה זו ניתנת לסתירה באמצעות ראיות כבדות משקל ואילו ראיותיה של המבקשת מסתכמות בטענות בעל פה כנגד מסמכים בכתב. וכך נקבע בע"א 2503/11 עזבון בועז בתיה נ. בנק אוצר החייל (18/12/11)

"אדם החותם על מסמך בלא לדעת תוכנו, לא ישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא" (ע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור, פ"ד יט(2) 113, 117 (1965); ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' לופו, פ"ד נד(2) 559, 570 (2000) (להלן: עניין לופו); ע"א 325/88 טוויל נ' בית מנוחה לזקנים בני ברק, פ"ד מד(1) 341, 348 (1990); ע"א 1513/99 דטיאשוילי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נד(3) 591, 594 (2000); ע"א 6645/00 שלמה ערד, עו"ד נ' אבן, פ"ד נו(5) 365, 375 (2002)). מי שמבקש לסתור חזקה זו מוטל עליו נטל כבד להוכיח את גרסתו, וכוחה של החזקה יפה במיוחד כאשר מדובר במסמך מהותי (ע"א 9538/06 סגל נ' בנק לפיתוח ומשכנתאות בע"מ (לא פורסם, 10.6.2008) "



אף אם נכונה העובדה כי המבקשת אינה יודעת קרוא וכתוב בשפה העברית, אין הכרח ללמוד הימנה כי המבקשת לא ידעה על מה היא חותמת. עובדה היא, כי המבקשת חתמה גם על תצהיר התומך בתובענה זו כשהוא ערוך בשפה העברית, ואף לא מצויין שם כי התצהיר תורגם לה לגרמנית. חזקה כי תצהיר זה הוקרא לה והיא הבינה את תוכנו. טענת המבקשת, כי האח, המשיבה ועו"ד נוס נסעו לגרמניה על מנת להחתימה על המסמכים מיום 4/2/07 ונמנעו מלהחתימה בפני הקונסול על מנת שזה לא יקריא לה את תוכנם, לא הוכחה. אין כל ידיעה מדוע נסעו השלושה לגרמניה על מנת להחתים את המבקשת על המסמכים, ניתן לשער ולהעלות על הדעת סיבות רבות ולאו דווקא להסיק מכך על הרצון למנוע ממנה את ידיעת תוכן המסמכים. עדותה בעל פה של המבקשת כנגד מסמכים בכתב, אינה מפריכה את החזקות הללו ואינה מרימה את נטל ההוכחה הכבד כנדרש בתביעה נגד עיזבון. מה גם, כי המבקשת במחדלה לא טרחה לזמן את אותו אדם נוסף, ישראלי בשם אמיר, שסייע בידה והסיע אותם לטיול בעת שהגיעו עו"ד נוס והאח למינכן בפברואר 2007 וגם כתב בשמה את נספח כא (הוראה לעו"ד נוס לרשום הערת אזהרה לטובתה). כך גם עו"ד נוס שהיה מעורב בעריכת כל ההסכמים לא זומן ע"י המבקשת לעדות. שני אלו היו יכולים לשפוך אור על נסיבות חתימת המסמכים. אין לקבל את נסיונה של המבקשת להטיל את מחדל אי זימונו של עו"ד נוס לעדות לפתחה של המשיבה. נטל ההוכחה מוטל על שכמה של המבקשת לבטל מתנה שניתנה לאח המנוח ולא על המשיבה. על כן, כלל הוא, כי הימנעות מהבאת ראיה תיזקף לחובתה של המבקשת שכאמור עליה מוטל נטל הוכחה כבד בנסיבות העניין.




יצויין כי גם המבקשת מאשרת, כי מיד לאחר פטירת האח הודיעה לה המשיבה כי הבית אינו שלה. מכאן, כי ההסכם שנחתם בין המבקשת והמשיבה מיום 3/10/10 על פיו המשיבה הינה בעלת הזכויות בבית, היה בידיעתה של המבקשת. דא עקא, כי המבקשת סותרת עצמה בעניין זה ובחקירה הנגדית מצאה להכחיש גם עובדה זו.




המבקשת מכחישה את חתימתה על נספחים יב', יג ו כא- הסכם בדבר העברת דמי שכירות מהאח למבקשת; הסכם העברת דמי שכירות מהמשיבה למבקשת שנערך לאחר פטירת האח; הוראותיה לעו"ד נוס לרשום הערת אזהרה לטובתה, אך מודה כי נתנה הוראות (ח.נ. 12/5/14 עמ' 6).

לטענת המבקשת מישהו זייף את חתימתה על מסמכים אלו, אלא שגם טענה זו אינה נתמכת בראיה כלשהי והנטל מונח על שכמה. שומה היה על המבקשת הטוענת לזיוף להמציא חוות דעת מומחה לעניין זה. גם לא נמצאה ראיה, כי למרות הטענה החמורה הוגשה על כך תלונה במשטרה. הוא הדין לגבי טענת המבקשת, כי היא שילמה לאחיה עמלה בגין הטיפול בהשכרת הדירות בסך של 1500 ₪, כמו גם נשאה בהוצאות שיפוץ המטבח ותיקונים שונים. טענות אלו אינן מעוגנות בהסכמים ולא הוכחו. יתרה מכך, אף אם יש אמת בטענות אלו, לא מצאתי כי הן אינן מתיישבות עם בעלות האח על הזכויות בבית, שכן, אך סביר הוא, כי מי שנהנה מפירות הבית הוא גם נושא בהוצאותיו.



בנסיבות המפורטות לעיל, המבקשת לא הרימה את הנטל הנדרש להוכחת התובענה ולפיכך התובענה נדחית.

המבקשת תשא בהוצאות ושכ"ט ב"כ המשיבה 1 בסך של 20,000 ₪.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הערת אזהרה בנק

  2. בקשה הערת אזהרה

  3. הערת אזהרה תוקף

  4. הערת אזהרה מידע

  5. הערת אזהרה שניה

  6. הערת אזהרה חברה

  7. הערת אזהרה קבלן

  8. הערת אזהרה בנכס

  9. אישור הערת אזהרה

  10. הערת אזהרה בדיקה

  11. הערת אזהרה סותרת

  12. הערת אזהרה אנכית

  13. הערת אזהרה רישום

  14. הערת אזהרה בעלות

  15. הערת אזהרה נוספת

  16. הערת אזהרה שנייה

  17. הערת אזהרה כפולה

  18. הערת אזהרה פטירה

  19. הערת אזהרה פרטנית

  20. הערת אזהרה אופקית

  21. הערת אזהרה שכירות

  22. הערת אזהרה מורחבת

  23. הערת אזהרה משולשת

  24. הערת אזהרה מפורטת

  25. הערת אזהרה מסמכים

  26. הערת אזהרה רחובות

  27. הערת אזהרה עסק חי

  28. הערת אזהרה כבטוחה

  29. הערת אזהרה שלילית

  30. הערת אזהרה סעיף 26

  31. אגרה רישום הערת אזהרה

  32. הערת אזהרה תקנה 27

  33. התיישנות הערת אזהרה

  34. הערת אזהרה נוסח חדש

  35. הערת אזהרה סעיף 126

  36. הערת אזהרה סעיף 127

  37. הערת אזהרה סעיף 128

  38. הערת אזהרה משרד החוץ

  39. הערת אזהרה דירה חדשה

  40. הערת אזהרה מניעת עסקה

  41. הערת אזהרה זכות קדימה

  42. הערת אזהרה קרקע מינהל

  43. הערת אזהרה דירה מקבלן

  44. רישום הערת אזהרה שליח

  45. חובת רישום הערת אזהרה

  46. הערת אזהרה לטובת הבנק

  47. הערת אזהרה אתר עתיקות

  48. הערת אזהרה לטובת קטין

  49. ביטול רישום הערת אזהרה

  50. הערת אזהרה חברה משכנת

  51. הערת אזהרה הסכם שיתוף

  52. בקשה למחיקת הערת אזהרה

  53. הערת אזהרה תקנות חדשות

  54. הערת אזהרה חברה בפירוק

  55. הערת אזהרה חריגות בניה

  56. הערת אזהרה לטובת הקונה

  57. רישום הערת אזהרה לחברה

  58. הערת אזהרה למניעת עסקה

  59. הערת אזהרה זכות מגורים

  60. בקשה לתיקון הערת אזהרה

  61. איחור בביטול הערת האזהרה

  62. הערת אזהרה משרד המשפטים

  63. הערת אזהרה חוק המקרקעין

  64. הערת אזהרה רשות העתיקות

  65. הערת אזהרה רשם המשכונות

  66. הערת אזהרה בהסכמת הצדדים

  67. הערת אזהרה יורש אחר יורש

  68. הערת אזהרה כזכות קניינית

  69. הערת אזהרה על הערת אזהרה

  70. הערת אזהרה עסקאות סותרות

  71. הערת אזהרה בהסכמת הבעלים

  72. אי רישום הערת אזהרה רשלנות

  73. הפרת חוזה רישום הערת אזהרה

  74. רישום הערת אזהרה סעיף 130

  75. הערת אזהרה מכוח הסכם שיתוף

  76. הערת אזהרה זכות אובליגטורית

  77. בקשה למחיקת הערת אזהרה אגרה

  78. רישום הערת אזהרה רשם החברות

  79. רישום הערת אזהרה בפתח תקווה

  80. הערת אזהרה זכות מעין קניינית

  81. הערת אזהרה להימנע מלעשות עסקה

  82. אי רישום הערת אזהרה זכות קדימה

  83. הערת אזהרה הימנעות מעשיית עסקה

  84. אי רישום הערת אזהרה לטובת הקונים

  85. אי רישום הערת אזהרה מיד לאחר העסקה

  86. אי רישום הערת אזהרה עקב אי תשלום חוב

  87. אי רישום הערת אזהרה על ידי הקונה הראשון

  88. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון