הערת אזהרה פטירה


א. פתח דבר

1. תביעה של אלמנה בת 73 כנגד עיזבון בעלה, והיורשות על-פי הצוואה - ילדותיו של המנוח מהנישואין הראשונים.

הנתבעות 2-3 צורפו לתובענה על-ידי בית-המשפט המחוזי (כב' הנשיא א' גורן כתוארו דהיום) והתביעה הועברה להמשך דיון לבית-המשפט לענייני משפחה.

בפועל טרם ניתן צו קיום צוואה. הוגשה התנגדות לבית-המשפט המחוזי, ובירורה נדחה עד למתן הכרעה בתובענה זו.

2. עילתה של התביעה בהוראה בהסכם ממון בין בני זוג, שאושרה על-ידי בית-המשפט המחוזי (כב' הנשיא וינוגרד) על-פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973.

בני-הזוג נישאו ב-25.11.1973 ולשניהם היו אלה הנישואין השניים. בני-הזוג חיו יחדיו 21 שנים עד לפטירת הבעל ב-14.10.1994. הסכם הממון נושא הדיון אושר בבית-המשפט המחוזי ב-17.11.1980, כ-14 שנים לפני פטירתו של הבעל.
3. בסעיף 6(ג) להסכם הממון נקבע:

"הבעל מתחייב להעביר הבעלות על מחצית הדירה על שם האשה... וזאת חיוב מעתה אלא שיתבצע לאחר אריכות ימיו ושנותיו של הבעל...".

על-פי הוראת סעיף 7 להסכם הממון, נרשמה ב-24.11.1980, בחייו של הבעל, הערת אזהרה במרשם המקרקעין כדי להבטיח זכויותיה של התובעת על-פי הסכם הממון. עוד נקבע בהוראה זו שהבעל לא יהא רשאי למכור את הדירה, להשכירה או לשעבדה כל ימי חייו, וזאת כדי להבטיח זכויות התובעת על-פי ההסכם.

4. הדירה הינה דירת המגורים של בני-הזוג מאז רכישתה ב-1978. התובעת עותרת בתביעה להצהיר על בעלותה במחצית הזכויות בדירה מכוח הוראת סעיף 6(ג) להסכם הממון שאושר בבית-המשפט המחוזי.

נכון למועד בירור התביעה, הזכויות רשומות במרשם המקרקעין על שם עיזבון הבעל.

5. עיקר טענות הנתבעים, שהוראת סעיף 6(ג) להסכם הממון נוגדת את סעיף 8(א) לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, ולפיכך היא בטלה.

בצד טענה מרכזית זו, שטרם נדונה בפסיקה, טוענים הצדדים טענות נוספות.

ב. הוראות סעיף 8 לחוק הירושה

6. סעיף 8 לחוק הירושה מסדיר את הסוגיה של עיסקאות בירושה עתידה כשהמוריש עודנו בחיים.

סעיף 8 לחוק הירושה מורה:

"(א) הסכם בדבר ירושתו של אדם... שנעשו בחייו של אותו אדם - בטלים.
(ב) מתנה שאדם נותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן, אינה בת-תוקף אלא אם נעשתה בצוואה...".

7. בע"א 103/89 מ' אזולאי נ' פ' אזולאי ואח' [1] מדגיש השופט שמגר, שהרעיון המונח ביסודו של סעיף 8(א) לחוק הירושה:

"המחוקק לא רצה לתת אפשרות למוריש לקשור עצמו בדבר ירושתו ע"י... הסכם אלא לתת לו אפשרות לצוות באופן שיוכל לחזור בו מצוואתו ורצונו עד מותו (מדברי השופט קיסטר)".


8. פסקי-הדין המנחים בעניין פרשנות סעיף 8(א) לחוק הירושה הם:


ע"א 682/74 יקותיאל נ' ברגמן (להלן - פרשת יקותיאל [2]).

ד"נ 39/80 ברדיגו ואח' נ' ד.ג.ב. 9 טקסטיל בע"מ ואח' [3].

9. בפרשת יקותיאל [2] פסק השופט ח' כהן:

(א) סעיף 8(א) לחוק הירושה מגביל את חופש החוזים ויש לפרשו על דרך הצמצום המרבי והקפדנות החמורה.

(ב) המחוקק מבחין בין ירושה לבין עיזבון. הירושה היא הזכות שמכוחה עובר במות המוריש העיזבון לידי יורשיו. סעיף 8(א) אינו אוסר עיסקאות בעיזבון אלא אוסר עיסקאות בירושה.

(ג) מה שאסור לפי סעיף 8(א) אינו הסכם הנוגע לעיזבונו העתידי של מוריש אשר עודנו בחיים או הסכם בדבר נכס מסוים מנכסי העיזבון.

(ד) האיסור חל רק על הסכמי ירושה והם אינם אלא הסכמים המתיימרים להעביר יורש מירושתו או לעשות ליורש את מי שאינו יורש לא על-פי דין ולא על- פי צוואה. המדובר בהענקה או בשלילה של זכות ירושה ולא ביעסקאות הנוגעות לנכסי העיזבון.

(ה) המתיימר לקבוע לעצמו סדרי ירושה משלו כאילו מסיג גבולו של המחוקק ועוקר ירושה מאלה שהחוק מצאם ראויים לה.

(ו) ההסכם האסור בסעיף 8(א) לחוק הירושה אינו מוגבל רק להסכם בין יורשים ויכול ויכלול גם הסכם בין המוריש ובין היורשים או מקצתם או בין המוריש לבין צד שלישי.

פרשנות זו של השופט ח' כהן היא המקובלת בפסיקה.

10. לעניין זה מוסיף השופט ברק בד"נ 39/80 הנ"ל [3]:

"נראה לי כי ראוי הוא לפרש את סעיף 8(א) לחוק הירושה באופן שהוא יוגבל לאותם מקרים בהם זכות עוברת מאדם לרעהו עם מותו של הראשון".

כאשר ההתחייבות המקנה היא בת פועל עם מות המקנה - ההסכם אסור לפי סעיף 8(א) לחוק, ודינה בטלות.

11. בהסכם הממון נושא הדיון התחייב הבעל שמחצית זכויותיו בדירה תועברנה לבעלות האישה עם פטירתו. התחייבות זו הינה הסכם בדבר ירושתו של אדם לעניין סעיף 8(א) לחוק. סייג זה אינו בגלל שההסכם נוגע לנכס מנכסי העיזבון של המוריש אלא משום שמכוח ההסכם אין היורשות על-פי הצוואה יורשות את הנכס נושא הדיון אלא האלמנה.

12. לעניין זה אומר השופט ח' כהן בפרשת יקותיאל [2], בעמ' 763:

"מדבריו של חברי השופט קיסטר בע"א 155/73 שרון נ' ליבוב כח(2) 673, 676 משתמעת המסקנה שההסכם בפתיחת חשבון בבנק על השמות המשותפים של המוריש ושל זר שאינו יורשו, על מנת שהכספים המופקדים בו יעברו לאחר מות המוריש לידי אותו זר, הוא הסכם כמשמעו בסעיף 8(א) לחוק הירושה... מפני שמכוח ההסכם ההוא צריך היה להעשות יורש מי שאינו יורש. .. ולא מפני שההסכם נוגע לנכס מנכסי עזבונו של מורישו".

13. באשר לפרשנות סעיף 8(ב) לחוק הירושה אומר השופט ד' לוין בע"א 763/88 ע' פילובסקי ואח' נ' בלס ואח' [4]:

"לצורך סעיף 8(ב) לחוק הירושה, השאלה היא אחת בלבד - האם המתנה ניתנה למערערים לאלתר או שמא הם זכו בה בפועל רק עם מות המנוחה...
וכאמור קובע סעיף 8(ב) לחוק הירושה את בטלותה של מתנה שכזו".

14. בין אם המדובר בסעיף 6(ג) להסכם הממון נושא הדיון - בהסכם בדבר ירושה (סעיף 8(א) לחוק הירושה) או במתנה שתוקנה למקבלת לאחר מות הנותן (סעיף 8(ב) לחוק הירושה) - הוראה זו בוטלה לכאורה על-פי סעיף 8 לחוק הירושה.

ג. הסכם ממון מכוח חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 גובר על הוראת סעיף 8 לחוק הירושה 15. הסכם הממון הסטטוטורי הקבוע בחוק יחסי ממון חל הן בקרות אירוע של גירושין והן בקרות אירוע של פטירה (ראו סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973).

הסכם הממון הוולונטרי שערכו בני זוג שנישאו לאחר 1.1.1974 יכול לחול גם בקרות אירוע של פטירה (ראו סעיף 3(א) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973).

הוראות הפרק הראשון של חוק יחסי ממון מאפשרות גם לבני זוג שנישאו לפני 1.1.1974 לערוך הסכם וולונטרי שיכול ויאמץ את דפוסי ההסכם הסטטוטורי בחוק יחסי ממון, השונה מהסדר איחוד המשאבים.

חופש החוזים נגזר מכבוד האדם. אין הגבלה על תוכן הסכם ממון בחוק יחסי ממון בין בני זוג. יתרה מכך, מהחוק משתמעת הוראה המאפשרת לבני זוג שנישאו לפני 1.1.1974 להסדיר בהסכם ממון הקניית רכוש של בן זוג למשנהו לאחר מות בן-הזוג. חוק יחסי ממון אינו מגביל את תוכן ההסכם רק לפעולות שתבוצענה בחיי בני-הזוג.


16. ההסדר בחוק יחסי ממון לעניין הקניית רכוש לאחר פטירת בן-הזוג עומד בסתירה להוראות סעיף 8 לחוק הירושה. ההסדר בהסכם הממון נושא הדיון עומד בסתירה להוראות סעיף 8 לחוק הירושה.

17. ההסדר בחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 גובר על הוראת סעיף 8 לחוק הירושה. תוצאה זו מתבקשת גם על-פי פירוש פנימי של חוק הירושה, וגם על-פי פירוש חיצוני לפיו חוק הירושה כחוק כללי נדחה בפני חוק יחסי ממון כחוק ספציפי.

18. ניתן להגיע למסקנה זו על-פי פירוש פנימי של חוק הירושה:

(א) חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 חוקק לאחר חקיקת חוק הירושה. בחוק יחסי ממון תוקן גם סעיף 11(ג) לחוק הירושה. בסעיף 16(2) לחוק יחסי ממון נאמר:

"בסעיף 11(ג) [לחוק הירושה - י' ג'] במקום 'הוראה זו אינה באה לפגוע' יבוא 'הוראה זו לא תחול על מה שמגיע לבן זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק, ואינה באה לפגוע'".

(ב) תיקון זה בחוק הירושה קובע שלא ינוכה מחלקו של היורש בעיזבון מה שמגיע לבן זוג לפי הסכם ממון כמשמעו בחוק יחסי ממון בין בני זוג.

(ג) הפירוש הפנימי של חוק הירושה מחייב לומר שאין סתירה בין סעיף 8 לחוק הירושה לסעיף 11(ג) לחוק הירושה.

(ד) חוק יחסי ממון אינו מגביל את תוכן הסכם הממון לפעולות שתבוצענה רק בחיי בני-הזוג.

(ה) ההסדר שנקבע בסעיף 11(ג) לחוק הירושה בעניין אי-ניכוי ערך הרכוש שהוקנה לבן-הזוג בהסכם ממון לאחר פטירת בן-הזוג השני מלמד על כך שהסכם ממון, שמקנה לאחר פטירה רכוש שהיה בבעלות המנוח, הינו תקף וגובר על הוראות סעיף 8 לחוק הירושה.

(ו) ההכרה בחוק הירושה בהסכם ממון כמשמעו בחוק יחסי ממון מבוטאת אגב ההוראה על אי-ניכוי מחלקו של היורש בעיזבון.

(ז) בע"א 169/83 י' (שרעבי) שי נ' ש' (שרעבי) שי [5] אמרה לעניין זה השופטת מ' בן פורת:

"ראינו כי סעיף 11 לחוק הירושה שונה בעקבות החוק בו עסקינן (חוק יחסי ממון) ולא מן הנמנע שהסכם ממון שאושר כדין יכול לקבוע למי יהיה נכס פלוני במות אחד מבני הזוג".

19. ניתן להגיע למסקנה זו גם על-פי פירוש חיצוני לחוק הירושה וגם על-פי הנמקות נוספות:

(א) חוק יחסי ממון הינו חוק מאוחר יותר מחוק הירושה, ואם קיימת סתירה יש להעדיף את החוק המאוחר.

בהצעת חוק הירושה ראה המחוקק סוג של הסכם ממון בין בני זוג החל בקרות פטירה כהסכם שאין בו פסול. המחוקק יישם המלצה זו לא בחוק הירושה אלא בחוק יחסי ממון, שחוקק מאוחר יותר.

(ב) חוק יחסי ממון דן בסוג מסוים של הסכם, והסדר ספציפי זה גובר על הוראה כללית בחוק הירושה.

(ג) הסכם ממון אינו יכול להיות כפוף להוראת סעיף 8 לחוק הירושה באשר על-פי סעיף 11 לחוק יחסי ממון הזכות מהווה התחייבות תקפה כבר במהלך הנישואין, וניתן לנקוט אמצעים לשמירתה של הזכות. הסדר זה אינו מתאים לציפייה לרשת נכס עיזבון על-פי דיני הירושה, שיכול ולא תמומש.

(ד) הסכם ממון אינו בגדר הסכם בדבר ירושתו של אדם המאוזכר בסעיף 8(א) לחוק הירושה. הסכם ממון נובע מיחסי ממון בין איש לאשתו ומזכויות הנובעות מקשר האישות (השווה סעיף 148 לחוק הירושה).

(ה) בד"נ 39/80 הנ"ל [3], בעמ' 217 הדגיש השופט ברק:

"מקובל הוא לגרוס כי יש לפרש את הוראת סעיף 8(א) על דרך הצמצום המירבי והקפדנות החמורה".

על דרך פרשות זו יש לאמץ את הגישה שהסכם ממון על-פי חוק יחסי ממון גובר על הוראת סעיף 8 לחוק הירושה.

(ו) סעיף 8 לחוק הירושה מבקש להבטיח את גמירת דעתו של המוריש על-ידי הפניה לעריכת צוואה במקום עריכת חוזי ירושה. חשש מעין זה לא קיים בהסכם ממון.
על-פי חוק יחסי ממון, הסכם ממון נערך בכתב וטעון אישור בית-משפט. האישור לא יינתן אלא רק לאחר שבית-המשפט נוכח שבני זוג עשו את ההסכם בהסכמה והבינו את תוכנו.

הקביעה שהסכם ממון, כמשמעו בחוק יחסי ממון, תקף חרף הוראת סעיף 8 לחוק הירושה, אינה נוגדת את תקנת הציבור.

20. לתמיכה בעמדה שחוק יחסי ממון גובר על הוראת סעיף 8 לחוק הירושה ראו גם:

(א) פרופסור ש' שילה פירוש לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (כרך א) [7], בעמ' 98.

(ב) פרופסור פ' שיפמן "יחסי ממון בין בני זוג" [8], בעמ' 129-130.

21. אשר-על-כן, נקבע בזה שהוראת סעיף 6(ג) להסכם הממון תקפה ואין מניעה להורות על אכיפתה.

ד. טענה בעניין הפרת ההסכם

22. טוענים הנתבעים שהתובעת הפרה את הוראות סעיף 2(ג) להסכם הממון ולפיכך אין להורות על אכיפת הוראת סעיף 6(ג) בעניין העברת מחצית הזכויות בדירת המגורים.

בסעיף 2(ג) להסכם הממון מ17.11.1980- נאמר:

"האשה תטפל בבעלה ותדאג לו, תכין ארוחותיו, תדאג לבגדיו ורווחתו הגופנית והנפשית במשך כל קיום חיי הנישואין".

23. התחייבות זו, שמאפיינת רכיבים של חיי שלום-בית, אין לה שיעור וקשה לכמת אותה כשדנים בשאלה אם הייתה הפרה אם לאו.

24. לא הוכח שהייתה הפרה של הוראות סעיף 2(ג) להסכם ממון. הנתבעים לא הרימו את נטל ההוכחה.

(א) ד"ר סויפר וצ'סלב העיד בעמ' 6 לפרוטוקול: "הכרתי את המנוח... הוא היה בטיפולי. מדובר בחודשים רבים. ראיתי אותו פעם בשבועיים לפחות, הוא היה מגיע אלי עם אשתו. אני יכול להצביע עליה".

(ב) עורך-דין מיכלביץ אברהם העיד בעמ' 17 לפרוטוקול "זכורים לי ישיבות שהיו נמשכות עד שעות מאוחרות וכמעט תמיד בתום הישיבה הוא היה מתקשר לאשתו כדי שתגיע לקחת אותו. מכאן הכרתי את פני". עוד הוסיף בעדותו בעמ' 17 לפרוטוקול, שורות -65: "הוא אמר שאינו מרגיש טוב ושהוא מבקש לדאוג לקיומה של אשתו".

(ג) ד"ר בסרדליק, רופאת המשפחה העידה בעמ' -1819 לפרוטוקול: "במקרה של המנוח... אני שמחה לומר שהמקרה הזה הוא בשבילי מודל לבת זוג מאד תומכת... בכל התקופה עד למותו פני הייתה האדם שתמך בו ביותר... הוא חזר על כך שהוא מודה למזל שיש לו בת זוג כזאת... המנוח היה אצלי בטיפול בין השנים 901-994".

(ד) מר פלינר אפרים העיד בעמ' 25 לפרוטוקול: "שמעתי שהוא רוצה להשאר איתה ביחסים טובים בגלל אין לו ברירה כי הוא הזדקן והוא לא יכול לנהוג לבד ודברים כאלה. זה רכילות וזהו". העדות התייחסה לשנה קודם הפטירה.

(ה) החוקר מר חזי מורן העיד בעמ' 28 לפרוטוקול, שורות -1516 שנתבקש על-ידי המנוח בשנת 1992 לבצע חקירה אחר התובעת אולם החקירה הופסקה, ו"לא היו ממצאים".

(ו) מר בני ליטמן העיד בעמ' 47 לפרוטוקול שהמנוח נסע לחוץ-לארץ בשנים האחרונות עם אשתו, התובעת.

(ז) פרופסור שיפמן העיד בעמ' 54-55 לפרוטוקול: "הסיבה של השאלה של אלונה באה בעקבות כך שתאבונו לאחרונה ירד מאד וכאשר התחיל גם להקיא... כעבור חודש נודע לי... מתגלתה אצלו מחלה ממארת".

25. כדי להפיס את דעתם של הנתבעים ייאמר, שגם אם הייתה מוכחת הפרה לא היה בה כדי להביא לביטול ההתחייבות להעביר את מחצית הזכויות בדירה על שם התובעת.

(א) המנוח במשך 14 שנים, מאישור הסכם הממון ועד לפטירתו, לא הגיש תביעה על הפרת ההסכם ולא נקט בכל הליך כדי לממש תרופות בגין טענות על הפרת ההסכם.

(ב) פרקליטו של המנוח העיד בעמ' 51 לפרוטוקול: "בשנת 91' היה סכסוך... לא הייתי יכול לתת לו פתרון מכיון שהוא לא רצה ללכת עם זה עד הסוף... אני יכול לדבר רק על שני סכסוכים. הסכסוך של 91' נגמר... ולא תעשה... 94' זה היה סוף הדרך והוא רצה את השקט שלו".

(ג) המנוח בחייו, במשך 14 שנה מחתימת ההסכם ועד הפטירה, בחר שלא לתבוע בגין הפרת ההסכם. תביעה בגין הפרת הסכם יש להגיש תוך זמן סביר. תביעה כזו לא הוגשה. יתרה מכך, מהתנהגות המנוח בחייו ניתן ללמוד על ויתור על זכות התביעה בגין הפרת התניות בעניין שלום הבית.

(ד) משוויתר על כך המנוח בחייו, זכות זו לא עברה ליורשיו, ואין יורשיו יכולים לתבוע את אשר המנוח לא תבע בחייו.

השווה: ע"א 11/75 ועד הישיבות בא"י נ' מיכאלי, עו"ד, ואח' וערעור שכנגד [6].

בפרשת ועד הישיבות נפסק שהחזרה לפי סעיף 5(ב) לחוק המתנה היא זכות אישית הבאה להבטיח "מקום חרטה" למי שהתחייב לתת מתנה ואין זכות זו עוברת למנהלי עזבונו או ליורשיו של הנותן.

ה. טענה בעניין הסכם מתנה על-תנאי

26. התניה בסעיף 2(ג) להסכם הממון לא הפכה את ההסכם למתנה על-תנאי עם תנאי מפסיק. טענה זו הועלתה על-ידי הנתבעים בקדם-המשפט אולם נזנחה בסיכומים. לא הובא שמץ של ראיה שהמדובר בסעיף 6(ג) להסכם הממון במתנה על-תנאי, כאשר התנאי המפסיק נקבע בסעיף 2(ג) להסכם.


לא ניתן לקבוע מתוכן ההסכם שהתנאי בסעיף 2(ג) הוא תנאי מפסיק לעניין ההקניה בסעיף 6(ג) להסכם. לא ניתן לקבוע מהראיות שהובאו בפני בית-המשפט שהמדובר בהסכם מתנה עם תנאי מפסיק.

ו. ההוראה בצוואה בעניין ירושת הנתבעות 2 ו-3

27. ההוראה בצוואה בעניין הירושה, גם אם היא תקוים, חלה על העיזבון ואינה חלה על מחצית הזכויות בדירה שהוקנו לאישה בהסכם הממון נושא הדיון.

28. הסכם הממון מקנה זכויות כדוגמת הקניית זכויות בר-עיזבון על-פי סעיף 147 לחוק הירושה. זכויות שהוקנו בהסכם ממון אינן חלק מהעיזבון.

ז. תביעת האישה מכוח חזקת השיתוף

29. עילה זו שטענה לה האישה בעמ' 2 לפרוטוקול נזנחה על-ידי באת-כוח התובעת בסיכומים לאחר סיום שלב הבאת העדויות.

30. בפועל הוכח במשפט שעל הנכס נושא הדיון לא חלה חזקת השיתוף או לחלופין הוכח שחזקת השיתוף, אם חלה, נסתרה. האישה העידה בעדותה בעמ' 8 לפרוטוקול:
"מעולם לא היה לנו חשבון משותף... לא תרמתי כספים לדירה, לא יכולתי ולא נדרשתי לתרום כספים לרכישת הדירה". לשני בני-הזוג היו אלה הנישואין השניים.

מהנישואין הראשונים היו לכל אחד מבני-הזוג ילדים. עוד העידה האישה בעמ' 9 לפרוטוקול, שגם הדירה הקודמת שנרכשה הייתה רשומה על שם המנוח והאישה לא השתתפה ברכישתה, בלשון האישה: "לא היה לי כסף לדירה ולא נדרשתי לכסף בשתי הדירות".

עוד הוסיפה בעדותה בעמ' 9 לפרוטוקול:

"יש לי דירה שנקנתה על שמי ברמת אביב שמכרתי את הדירה שלי בחיפה, כשהתחתנתי באותה השנה 73' אחרי נישואין... את הדירה ברמת אביב לא רשמתי גם על שם בעלי כי בעלי לא רצה. אמר שזה הרכוש שלי, של הילדים שלי... דמי השכירות נשארו לקופת גמל שלי. בעלי לא קיבל מזה כלום, הוא רצה שאני אחסוך עבורי".

בני-הזוג שמרו על הפרדה ברכוש. רכישת הדירה מומנה ממקורותיו הכספיים הנפרדים של הבעל. כל אחד מבני-הזוג, שהיו לו אלה הנישואין השניים, נשאר עם דירתו ולא הייתה כוונה לשיתוף בדירת המגורים. העילה הנפרדת של חזקת השיתוף נזנחה על-ידי התובעת בסיכומים וגם לא הוכחה.

ח. סוף דבר

31. מוצהר בזה שהתובעת זכאית להירשם כבעלת מחצית הזכויות בדירה הידועה כגוש 6106 חלקה 511/9.

32. באת-כוח התובעת עורכת-דין חניתאי אליגון ממונה על-ידי בית-המשפט לחתום בשם עיזבון המנוח בן דרור חיים על כל מסמך שיידרש לצורך העברת מחצית הזכויות על-שם התובעת: במס שבח, בעירייה ובמרשם המקרקעין.

33. שאר העתירות בתובענה נזנחו בסיכומי התובעת.

34. הנני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 7,500 ש"ח + מע"מ צמוד למדד ונושא ריבית מיום מתן פסק-הדין ועד התשלום המלא בפועל.

35. על הפסק לא יחול צו איסור פרסום.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הערת אזהרה בנק

  2. בקשה הערת אזהרה

  3. הערת אזהרה תוקף

  4. הערת אזהרה מידע

  5. הערת אזהרה שניה

  6. הערת אזהרה חברה

  7. הערת אזהרה קבלן

  8. הערת אזהרה בנכס

  9. אישור הערת אזהרה

  10. הערת אזהרה בדיקה

  11. הערת אזהרה סותרת

  12. הערת אזהרה אנכית

  13. הערת אזהרה רישום

  14. הערת אזהרה בעלות

  15. הערת אזהרה נוספת

  16. הערת אזהרה שנייה

  17. הערת אזהרה כפולה

  18. הערת אזהרה פטירה

  19. הערת אזהרה פרטנית

  20. הערת אזהרה אופקית

  21. הערת אזהרה שכירות

  22. הערת אזהרה מורחבת

  23. הערת אזהרה משולשת

  24. הערת אזהרה מפורטת

  25. הערת אזהרה מסמכים

  26. הערת אזהרה רחובות

  27. הערת אזהרה עסק חי

  28. הערת אזהרה כבטוחה

  29. הערת אזהרה שלילית

  30. הערת אזהרה סעיף 26

  31. אגרה רישום הערת אזהרה

  32. הערת אזהרה תקנה 27

  33. התיישנות הערת אזהרה

  34. הערת אזהרה נוסח חדש

  35. הערת אזהרה סעיף 126

  36. הערת אזהרה סעיף 127

  37. הערת אזהרה סעיף 128

  38. הערת אזהרה משרד החוץ

  39. הערת אזהרה דירה חדשה

  40. הערת אזהרה מניעת עסקה

  41. הערת אזהרה זכות קדימה

  42. הערת אזהרה קרקע מינהל

  43. הערת אזהרה דירה מקבלן

  44. רישום הערת אזהרה שליח

  45. חובת רישום הערת אזהרה

  46. הערת אזהרה לטובת הבנק

  47. הערת אזהרה אתר עתיקות

  48. הערת אזהרה לטובת קטין

  49. ביטול רישום הערת אזהרה

  50. הערת אזהרה חברה משכנת

  51. הערת אזהרה הסכם שיתוף

  52. בקשה למחיקת הערת אזהרה

  53. הערת אזהרה תקנות חדשות

  54. הערת אזהרה חברה בפירוק

  55. הערת אזהרה חריגות בניה

  56. הערת אזהרה לטובת הקונה

  57. רישום הערת אזהרה לחברה

  58. הערת אזהרה למניעת עסקה

  59. הערת אזהרה זכות מגורים

  60. בקשה לתיקון הערת אזהרה

  61. איחור בביטול הערת האזהרה

  62. הערת אזהרה משרד המשפטים

  63. הערת אזהרה חוק המקרקעין

  64. הערת אזהרה רשות העתיקות

  65. הערת אזהרה רשם המשכונות

  66. הערת אזהרה בהסכמת הצדדים

  67. הערת אזהרה יורש אחר יורש

  68. הערת אזהרה כזכות קניינית

  69. הערת אזהרה על הערת אזהרה

  70. הערת אזהרה עסקאות סותרות

  71. הערת אזהרה בהסכמת הבעלים

  72. אי רישום הערת אזהרה רשלנות

  73. הפרת חוזה רישום הערת אזהרה

  74. רישום הערת אזהרה סעיף 130

  75. הערת אזהרה מכוח הסכם שיתוף

  76. הערת אזהרה זכות אובליגטורית

  77. בקשה למחיקת הערת אזהרה אגרה

  78. רישום הערת אזהרה רשם החברות

  79. רישום הערת אזהרה בפתח תקווה

  80. הערת אזהרה זכות מעין קניינית

  81. הערת אזהרה להימנע מלעשות עסקה

  82. אי רישום הערת אזהרה זכות קדימה

  83. הערת אזהרה הימנעות מעשיית עסקה

  84. אי רישום הערת אזהרה לטובת הקונים

  85. אי רישום הערת אזהרה מיד לאחר העסקה

  86. אי רישום הערת אזהרה עקב אי תשלום חוב

  87. אי רישום הערת אזהרה על ידי הקונה הראשון

  88. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון