הפטר חלוט



מבוא

1. בפניי בקשה, שהוגשה על ידי הכנ"ר ביום 15/05/12, לעיון מחודש בהחלטה שניתנה על ידי ביום 01/04/12, ולפיה נעתרתי לבקשת החייב למתן צו הפטר.

לטענת הכנ"ר, החסירה ההחלטה "ממצא משמעותי ומהותי מטענת הכונ"ר באשר לתחולתה של הלכת השיתוף בין החייב ובת זוגתו בנוגע לנכס המגורים" ואשר נזכרה בהודעת הכנ"ר מיום 08/05/12. פועל יוצא, לטענת הכנ"ר, כי "השמטת הפרט המהותי בשוגג בנוגע לתחולת הלכת השיתוף, הביא את כב' בית המשפט כ'אפקט הדומינו, מאחר שדבר נובע מדבר - לשרשרת טעויות ביחס לטיעוניו של החייב באשר לנכס ובסופו של דבר למסקנה השגויה כי החייב הזים את טענות הכונ"ר (סע' 10 רישא להחלטת ההפטר) וכי אין תועלת לנושים מהמשך הליכי הפש"ר".

עוד טוען הכנ"ר, כי נפלו טעויות ושגגות נוספות בהחלטה, ואלה פורטו במסגרת בקשת הכנ"ר אחת לאחת, כמפורט בסעיפים 35-47 להחלטה, ובאופן שהכנ"ר השיג על מרבית קביעות ההחלטה מיום 01/04/12 בדבר מתן הפטר לחייב.

ב"כ הכנ"ר טען בבקשתו, כי בפני בית המשפט הונחה התשתית העובדתית המספקת לתחולתה של חזקת השיתוף לגבי דירת המגורים, המצויה ברחוב הנשיא 4 בחדרה, על כן יש לדחות את בקשת החייב למתן הפטר ולהורות על מינוי של נאמן, אשר יפעל למימוש הזכויות בנכס ויוכל לסייע לחייב להגיש הצעה כספית על בסיס חלקו של החייב בנכס, תוך התחשבות במצבו הרפואי של החייב.

2. החייב מתנגד לבקשה, ובתגובה שהגיש ביום 18/06/12 טען, כי יש לדחות על הסף את בקשת הכנ"ר לעיון חוזר. לגוף העניין טוען החייב, כי העובדות שבבסיס טענת הכנ"ר והלכת השיתוף ביחס לדירת המגורים הוכרעו על ידי בית המשפט, כאשר הראיות שנזכרו מלמדות כולן על הפרדה רכושית בה נקטו החייב וגרושתו מאז שנות ה-80, כאשר דירת המגורים נרכשה מכספי גרושת החייב ונרשמה על שמה בלבד, לאחר מכירת נכסי מקרקעין משותפים לחייב ולגרושתו, בשעה שלחייב לא היו חובות כלשהם ואילו חלקו של החייב ממכירת הנכסים הושקעו בעסק שהיה בבעלותו הבלעדית.

עוד טוען החייב, כי אמנם נקט בגילוי נאות והביא לידיעת הכנ"ר עוד מראשית ההליך שהתגורר לסירוגין תחת חסדי גרושתו בהיותו חולה ונפשו דואבת בשל אובדן בנו, ואולם אין בין האמור ליצור חזקת שיתוף, בכל הנוגע לדירת המגורים, שעה שאין שיתוף בין בני הזוג משנות ה-80, בני הזוג פירקו נכסיהם לפני 30 שנה ואף התגרשו רשמית לפני למעלה מעשור שנים.

3. הגם שניתנה לכנ"ר זכות תשובה, לא עשה הכנ"ר שימוש בזכות זו ולא הוגשה על ידו תשובה לתגובת החייב.

4. במאמר מוסגר יצוין, כי בפועל במסגרת ההחלטה שניתנה ביום 01/04/12 לא ניתן לחייב צו הפטר חלוט, כי אם צו הפטר מותנה בתשלום חוב פיגורים, וזאת לנוכח טענות הכנ"ר לקיומו של חוב פיגורים, טענות אשר לא התיישבו עם הודעות שונות שהגיש הכנ"ר במהלך ההליך, כמפורט בהחלטה מיום 01/04/12, וניתנה, אפוא, לכנ"ר שהות נוספת להודיע באם קיימת לחייב יתרת חוב פיגורים, וזאת תוך 10 ימים ממועד מתן ההחלטה.


5. הכנ"ר לא פעל על פי הוראות ההחלטה מיום 01/04/12 ולא הגיש, כאמור, כל הודעה לעניין יתרת חוב הפיגורים תוך המועד שנקצב.

6. לנוכח האמור, ולאחר שהוגשה בקשה על ידי החייב למתן צו הפטר חלוט, משחלף המועד להגשת תגובת הכנ"ר, ניתנה על ידי החלטה נוספת ביום 25/04/12, ובה נקבע כי ככל שהכנ"ר לא ייתן עמדתו בבקשת החייב למתן צו הפטר חלוט עד ליום 10/05/12, ייחשב הכנ"ר כמי שזנח טענתו בדבר חוב הפיגורים לחייב ואזי יינתן לחייב צו הפטר חלוט.

7. גם לאחר שניתנה לכנ"ר, כאמור, תזכורת נוספת בהחלטה מיום 25/04/12, לא נתן הכנ"ר תגובתו תוך המועד שנקצב ו/או בכלל, ולפיכך ניתן על ידי ביום 13/05/12 צו הפטר חלוט לחייב.

8. הכנ"ר בחר שלא להשיג על החלטתי מיום 01/04/12 ואף לא לפעול על פיה, וביום 15/05/12 הוגשה בקשת הכנ"ר לעיון חוזר בהחלטה מיום 01/04/12, וזאת לאחר שניתן צו ההפטר החלוט לחייב.

דיון

9. הכנ"ר סומך ידיו על סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: פקודת פשיטת הרגל"), הקובע כדלקמן:

"בית המשפט רשאי לחזור ולעיין בכל צו שנתן מכוח סמכותו בפשיטת רגל, לבטלו או לשנותו".

בשורה ארוכה של החלטות שניתנו אומצו דבריה של כב' השופטת ו. אלשייך, בבש"א (תל-אביב) 14811/03, א.י.ע. יובלים השקעות בע"מ נ' רו"ח חיים קמיל בתפקידו כנאמן בהקפאת הליכים של חברת רובננקו שמואל אחזקות בע"מ, תק-מח, 2004(2), 10605, לפיהם הליך העיון מחדש הינו הליך השמור למקרים חריגים וקיצוניים, ואף כאשר קיימת לבית משפט סמכות לעיין מחדש בהחלטותיו, אל לו לבית המשפט לעשות בה שימוש, אלא במשורה.
וראה גם: פש"ר (תל-אביב) 2086/01, עו"ד חיה אזולאי נאמנת בפש"ר שלמה שחמורוב, נ' שושנה שחמורוב (פרסום נבו), 07/08/02 (להלן: "פסק דין שחמורוב"); ובש"א (נצרת) 2860/04, רייך מתיתיהו נ' הכונס הרשמי (פרסום נבו), 16/12/04.

הליך העיון מחדש אינו מהווה הליך של ביקורת ביחס להחלטה שניתנה על ידי בית משפט, אלא הליך הננקט על ידי בית המשפט ככלל, בהתגלה נתונים חדשים שונים, אשר ככל שיעמדו בפני בית המשפט יהיה בהם כדי לשנות את מערך שיקוליו והכרעתו של בית המשפט.

עוד נקבע בפסיקה, כי ניתן לבקש עיון חוזר אם נשתנו הנסיבות או נוספו נסיבות חדשות, אשר לא היו לנגד עיניו של בית המשפט, שעה שנתן את החלטתו, ואשר לו היו בפניו, ייתכן והיה מחליט באופן שונה. וראה: ע"א 5335/92, לאה סייג נ' האפוטרופוס הכללי (פרסום נבו), 02/10/94; ע"א 5000/92, יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני, הנאמן על נכסי י' בן –ציון, פ"ד מח(1) 830. ובלשונו של בית המשפט, בע"א 341/82, מרדכי בר דרור נ' מ' כסיף, פ"ד לז(3) 729:

"בקשה כזו לעיון מחודש יש לה מקום רק אם חל שינוי במצב או התבררה עובדה חדשה, שלא הובאה לידיעת בית המשפט בעת הדיון המקורי, ש"אחרת יהא בפניה משום שימוש לרעה בהליך משפטי".

הסמכות המוקנית לבית משפט של פשיטת רגל לעיון מחדש בהחלטותיו מתייחסת בעיקרה להחלטה הקשורה לנסיבות מתמשכות, האופייניות להליך פשיטת הרגל, ושעה שביחס להחלטות אלה הנסיבות המשתנות מצדיקות לא פעם עיון מחודש בהחלטה. לפיכך, אחת השאלות, אותן ישקול בית משפט בואו לעיין מחדש בהחלטה, נעוצה בטיב ההחלטה בה מבוקש העיון מחדש. ובלשונה של כב' השופטת ו. אלשייך בפסק דין שחמורוב:

"האם ההחלטה אותה מבקשים לשוב ולפתוח לדיון הינה מסוג ההחלטות אשר טיבם להיות 'מתמשכות' ודורשות עיון מחדש מדי פעם בפעם, כאשר הוסבר בראשית החלטתי, או שמא הינה דומה להכרעה חד-פעמית בסכסוך אזרחי רגיל, אשר אינו מטיל אלא חיוב קבוע ובלתי משתנה על הצד המפסיד".

10. אין חולק, כי ההחלטה שניתנה בבקשת החייב למתן הפטר אינה צו מתמשך במסגרת הליכים, בדומה לצו תשלומים, אשר בשינוי נסיבות עשוי להיות בלתי הולם.

אין ולא יכולה להיות מחלוקת, כי ההחלטה לגביה מתבקש עיון מחדש הינה החלטה ארוכה ומנומקת, אשר ניתנה לאחר שמיעת הצדדים, קבלת תגובותיהם ולאחר שניתנה בידם מלוא ההזדמנות לטעון טענותיהם.

בנסיבות העניין, לא נטען על ידי הכנ"ר, כי העיון המחודש נובע מחמת שינוי נסיבות או מחמת גילוין של עובדות וראיות חדשות. הנימוקים אותם מעלה הכנ"ר בבקשתו לעיון המחודש מתמצים בטענות לטעויות ולשגגות שנפלו בהחלטה מיום 01/04/12, כמו גם לאי התייחסות ראויה ונאותה ולהיעדר משקל לטענות כאלה ואחרות, שנטענו על ידי הכנ"ר בתגובותיו לבקשת החייב למתן צו הפטר. עיון בבקשה מעלה, כי אין בטענות הכנ"ר כל פרטים מהותיים חדשים שלא עמדו לנגד עיניי בעת מתן החלטתי מיום 01/04/12, ואשר היה או יש בהם כדי לשנות את מסקנותיי. למעשה, כל שטוען הכנ"ר בבקשה זו אינו אלא אותן טענות, אשר נדונו והוכרעו בדיון בבקשה הקודמת, אלא שלטענת הכנ"ר ההכרעה בטענות נעשתה מתוך שגגה ומתוך טעות במשפט.

הוראת סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל אינה חלה ככלל על החלטה סופית, לגביה יש למצות את הליכי הערעור.

אם סבור הכנ"ר, כי נפלה טעות או טעויות בהחלטתי, פתוחה הייתה בפניו הדרך למיצוי הליכי הערעור, וזאת לנוכח העובדה, כי לא חל כל שינוי בנסיבות, המצדיק עיון חוזר, ובפרט לנוכח העובדה, כי כל טענות הכנ"ר אינן אלא טענות ערעוריות.

11. לא ראיתי מקום להתייחס לכל אחת ואחת מהשגותיו של הכנ"ר על החלטתי. עם זאת, למעלה מן הצורך אתייחס בקצרה לטענתו העיקרי של הכנ"ר, לפיה מחמת טעות לא נקבע בהחלטה כי לחייב זכויות בדירת המגורים, המצויה ברחוב הנשיא 4 בחדרה.

אקדים ואציין, כי נכס מקרקעין זה נרכש על ידי גרושתו של החייב בלבד, מכספיה היא ולאחר שבשנת 1987 חולקו הכספים שנתקבלו ממכירת נכסי המקרקעין בין החייב ואשתו, ובאופן שהרישום בטאבו מעלה אף הוא כי מלוא הזכויות בנכס הינן של גרושתו של החייב מאז רכישתו, וכי הצדדים בחרו עוד בשנת 1987, ובטרם היו לחייב חובות כלשהם, לנהוג הפרדה רכושית מוחלטת, כאשר נכסיהם חולקו, באופן שמחלקה של גרושתו של החייב בכספי מכירת נכסי המקרקעין רכשה גרושתו של החייב את דירת המגורים ברחוב הנשיא 4 בחדרה, וחלקו של החייב ממכירת הנכסים הושקע בעסק שהיה בבעלותו ובניהולו הבלעדי, ואשר קרס לימים. וכאמור, הסכם הגירושין, שנחתם בין החייב וגרושתו ביום 08/02/04, כשנתיים לפני שהחייב הגיש את בקשתו למתן צו כינוס, שיקף אף הוא את כוונתם המפורשת של החייב וגרושתו וכן את התנהלותם לקיום הפרדה רכושית מאז שנות ה-80.

עצם העובדה, שגרושתו של החייב אפשרה לחייב להתגורר מעת לעת תמורת תשלום בדירתה, בהיותו חסר בית, חולה ופגוע רגשית, עקב נסיבות חייו, אין בה כדי לבסס את הלכת השיתוף, שכן מהתנהלות הצדדים מאז שנת 1987 לא עולה כל כוונת שותפות בנכס ולא ניתן, בנסיבות מגוריו של החייב בנכס, לבסס כוונת שותפות בנכס.

אוסיף ואציין, כי מהראיות שהובאו בפניי אף עלה, כי בפרקי זמן לא מבוטלים התגורר החייב לסירוגין אצל בניו.

אשוב ואציין, כי הגם שחלפו שנתיים ממועד הכרזתו החייב ועד למתן ההחלטה בבקשת החייב להפטרו, ושעה שהחייב היה מצוי בהליך הפש"ר כ-6 שנים, לא הגיש הכנ"ר בקשה לביטול ההענקה ואף בכך יש כדי להצביע על סיכויי ההצלחה שראה הכנ"ר לייחס לטענתו. ראה: פש"ר (ירושלים) 1018/04, בש"א 6139/07, קול אהרון רוני נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז י-ם (פרסום נבו), 02/07/09.

12. לנוכח כל האמור לעיל, ולאחר ששבתי ועיינתי בטענות הכנ"ר, לא מצאתי עילה בדין לשינוי החלטתי, והנני מורה על דחיית בקשת הכנ"ר.

13.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הפטר מלא

  2. כתב הפטר

  3. הפטר ערב

  4. הפטר חוב

  5. הפטר חלוט

  6. הפטר רגיל

  7. הפטר חלקי

  8. הפטר לערב

  9. הפטר קנסות

  10. הפטר כתובה

  11. הפטר חובות

  12. תהליך הפטר

  13. הפטר מוחלט

  14. הפטר מותנה

  15. הפטר מיידי

  16. הפטר לאלתר

  17. הפטר מערבות

  18. הפטר משכנתא

  19. הפטר מחובות

  20. הפטר פושט רגל

  21. הפטר חוב מזונות

  22. הפטר כונס נכסים

  23. הפטר נושה מובטח

  24. דחיית בקשת הפטר

  25. הפטר מכונס נכסים

  26. בקשה למתן צו הפטר

  27. התנגדות לבקשת הפטר

  28. תנאים למתן צו הפטר

  29. הפטר הליך פשיטת רגל

  30. הפטר שינוי יסודי בעסקה

  31. הפטר חייב מוגבל באמצעים

  32. בקשה למתן צו הפטר דוגמא

  33. הפטר פשיטת רגל שיקולי צדק

  34. בקשה למתן צו הפטר פשיטת רגל

  35. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון