הפטר לערב


1. תיק זה ראשיתו בתביעה בסדר דין מקוצר שהגיש התובע בשנת 1993 (ת.א 855/93).

2. על פי כתב התביעה בת"א 855/93 –

ביום 09/03/90 פתח התובע ליוסף מרסיאנו (להלן - נתבע 1) חשבון חוזר דביטורי (להלן – חשבון 1).

ביום 01/04/90, העמיד התובע (להלן - התובע או הבנק) לנתבע 1 הלוואה בסך 50,000 ₪ (להלן – ההלוואה) ולשם כך חתם נתבע 1 על כתב התחייבות וערבות להחזר ההלוואה (להלן - כתב הערבות).

להבטחת הסכומים המגיעים לבנק מנתבע 1 חתמו נתבעים 4 – 2: יובל דברת (שהינו נתבע 2 והנתבע בתביעה שבפניי; להלן – הנתבע), יוסף אימנו (להלן – נתבע 3) וסרג' עדה (להלן – נתבע 4), על כתב הערבות.

ביום 16/09/90 פתח התובע לנתבע 1 ולאיריס עדה (להלן – נתבעת 5), חשבון חוזר דביטורי (להלן – חשבון 2).

לטענת התובע, נתבע 1 לא פרע את חובותיו על פי חשבון 1 וההלוואה, ונתבע 1 ונתבעת 5 לא פרעו את חובותיהם על פי חשבון 2.

לפיכך הגיש התובע את תביעתו כנגד החייבים בשני החשבונות (נתבע 1 ונתבעת 5), וכנגד הערבים להלוואה (הנתבע ונתבעים 3 – 4).

3. ביום 30/08/00 דחתה כב' הרשמת פומרנץ את בקשת הרשות להתגונן של נתבעים 3 – 1, ובהמשך ניתן על ידה פסק דין חלקי בתיק לפיו חויבו נתבעים 3 – 1.

לנתבעים 4 ו-5 ניתנה רשות להתגונן בהסכמת התובע.

4. התיק הועבר לשמיעה בפניי בעניינם של נתבעים 4 ו-5.
נוכח בקשת ב"כ התובע ניתן על ידי ביום 20/06/01 פסק דין המורה על דחיית התביעה נגד נתבעים 4 ו-5.


5. הנתבע הגיש ביום 31/05/04 ערעור לבית המשפט המחוזי על ההחלטה הדוחה את בקשתו למתן רשות להתגונן ועל פסק הדין שניתן כנגדו.

ביום 01/02/05 ניתן פסק דין על ידי ערכאת הערעור (ע"א 2524/04), לפיו בוטל פסק הדין שניתן על ידי הרשמת נגד הנתבע וכן נתקבל הערעור על דחיית בקשתו למתן רשות להתגונן.

התיק הוחזר לבית משפט זה בשאלה אחת - האם ההפטר שניתן לנתבע 4 כערב להלוואה (נוכח פסק הדין שניתן על ידי בהסכמת התובע המורה על דחיית התביעה נגד נתבע 4 ונתבעת 5), יש בו גם כדי להפטיר את הנתבע מערבותו. ערכאת הערעור הבהירה את גדר המחלוקת במילים אלו: "מדובר בשאלה של פרשנות שבמסגרתה יש גם להבהיר את כוונתם של הצדדים באשר לסעיף 12(א)(4) של תנאי הערבות בזיקה לסעיף 55(ג) של חוק החוזים (חלק כללי)" (עמ' 2 לפסק הדין בע"א 2524/04).

6. לאחר שמיעת טיעוני ב"כ הצדדים בישיבת 28/03/05 ועיון בטיעונים המשלימים מטעם הצדדים ובמסמכים שצורפו לתיק, שוכנעתי לקבל את טענת הנתבע, לפיה משהופטר נתבע 4 מערבותו להלוואה, מופטר בנסיבות גם הנתבע מערבותו. נימוקיי:


6.1. סע' 55(ג) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973 (להלן – החוק) קובע:

"הפטיר הנושה אחד החייבים מן החיוב, כולו או מקצתו - בוויתור, במחילה, בפשרה או בדרך אחרת - הופטר גם השני באותה מידה, זולת אם משתמעת מן ההפטר כוונה אחרת".

הוראות סע' 55 לחוק הינן הוראות דיספוזיטיביות, אשר ניתנות להתנאה על ידי הצדדים להסכם (ראה לעניין זה - ע"א 7960/00 - באומל משה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נו(2) 491, עמ' 499-500; ע"א 538/86 - זמיר נ' הבנק הבינלאומי לישראל בע"מ, פ"ד מ"ב(4) 433).

בנוסף, ברע"א 6280/97 נקבע כי "כאשר בהסכם בין הנושה לערב נקבע במפורש שהפטר לערב אחר אינו משפיע על הערבות הנוכחית, אין להיזקק כלל להוראת סעיף 55(ג) לחוק החוזים. די בהתנאה מפורשת ביחסים בין הצדדים לערבות אחת כדי שערבות זו לא תיפגע על ידי הפטרו של ערב אחר" (רע"א 6280/97 - בנק לאומי לישראל בע"מ נ' קניגסברג שרון, תק-על 98(1), 86; ההדגשות אינן במקור – א.ר).


לפיכך, ביחסים בין נושה לערב, על מנת להתנות על החזקה הקבועה בסע' 55(ג) לחוק, יש צורך לקבוע במפורש בהסכם בין הצדדים כי מתן הפטר לערב אחד אינו משפיע על ערבותו של ערב אחר.

6.2. סע' 12(א)(4) לכתב הערבות, בענייננו, קובע:

"12. (א) הבנק יהיה רשאי, בכל עת, לפי שיקול דעתו הבלעדי ובלי שיהיה עליו להודיע לערבים על כך: -

(4) להתפשר, לוותר או לעשות הסדר אחר כלשהו עם הלווים או עם אחד או עם אחדים מהם או עם אחד או אחדים מהערבים או עם אחר/ים;"

בסעיף זה, לא נקבע במפורש בין הצדדים כי מתן הפטר ע"י התובע לאחד מן הערבים לא ישפיע על ערבותו של ערב אחר להלוואה (זאת בניגוד לסע' 12(א)(5) לכתב הערבות הדן במימוש בטוחות ערובות וזכויות אחרות בו צוין במפורש כי: "הערבים מסכימים לכך שכל פעולה או הימנעות מפעולה כנ"ל של הבנק לא יפגעו, לא יבטלו ולא ישפיעו בכל אופן שהוא על אחריותם של הערבים על פי כתב זה").

כל שנכתב בסע' 12(א)(4) הוא כי לתובע שמורה הזכות להתפשר, לוותר או לעשות הסדר עם אחד הערבים או חלק מהם מבלי להודיע לשאר.

לפיכך, אין בכתב הערבות התנאה מפורשת על סע' 55(ג) לחוק כנדרש על פי הפסיקה ולכן החזקה הקבועה בסע' 55 (ג) חלה בענייננו.

בפסקי הדין אשר אוזכרו בהשלמת הטיעונים מטעם התובע (ע"א 538/86 - זמיר נ' הבנק הבינלאומי לישראל בע"מ, פ"ד מ"ב (4) 433; ע"א (חיפה) 152/95 - הרי פרל נ' הבנק הבינלאומי הראשון, תק-מח 96(3), 507), בהם נדחו טענות ערבים להפטר עקב הפטרם של ערבים אחרים, צוין כי דחיית טענות הערבים נעשית עקב התנאה מפורשת של הצדדים בהסכם הערבות, לפיה מתן הפטר או ויתור מסוג אחר לערב לא ישפיע על מעמדם של ערבים אחרים - התנאה כזו לא מצאה ביטוי בסע' 12(א)(4) לכתב הערבות בענייננו (ראה בנוסף - רע"א 6280/97 - בנק לאומי לישראל בע"מ נ' קניגסברג שרון, תק-על 98(1), 86 ובסע' 6.1 לפסק הדין).

6.3. כאמור, התובע הפטיר את נתבע 4 (מערבותו להלוואה) ואת נתבעת 5 (בגין יתרת החובה בחשבון 2), כנגד הפקדת סכום מסוים לחשבון 2.

מעיון בתצהירו ועדותו של מר הוד, מנהל סניף הבנק בתקופה הרלוונטית (להלן – הוד), לא עולה כי נאמר או הוסכם בין התובע לנתבעים 4 ו-5 כי הפטרם מהערבות להלוואה ובגין יתרת החובה בחשבון 2 - אינו משפיע על היחסים בין התובע לשאר הערבים להלוואה.

בהקשר זה יצוין, כי על פי עדותו של הוד ונתבע 4, לא נערך מסמך בכתב בין הצדדים הקובע את תנאי שחרורו של נתבע 4 מערבותו להלוואה (ראה עדות מר הוד ונתבע 4 בעמ' 9 –5 לפרוטוקול ישיבת 12/03/96 בת.א 855/93).

בעת מתן ההפטר לנתבע 4 היה על התובע לקבוע מפורשות שמתן ההפטר אינו משפיע על היחסים בין התובע לערבים האחרים (ראה לעניין זה - ע"א (חיפה) 4614/97 - ממן מאיר התובע בע"א נ' בנק איגוד, תק-מח 99(2), 648 ,עמ' 650, שם נדחתה טענת חייבים להפטר על סמך הפטרו של חייב אחר עקב העובדה שהבנק ציין בהסכם הפשרה בינו לחייב - "בסעיף 10 במפורש שאין בהסכמת הבנק בהסכם הפשרה כדי לגרוע מזכויות הבנק להמשיך בנקיטת הליכים משפטיים לגביית חוב החברה לבנק במלואו הן כנגד החברה והן כנגד הערבים " (ההדגשה לא במקור – א.ר)).


נוכח האמור לעיל, התובע לא עמד בתנאי הקבוע בסיפא של סע' 55(ג) לחוק, לפיו מתן הפטר לערב אחד גורר אחריו את הפטרם של הערבים האחרים "זולת אם משתמעת מן ההפטר כוונה אחרת".

6.4. יתר על כן, כלל מקובל בפירוש חוזים הוא שדו משמעות בניסוח חוזה תתפרש כנגד הצד המנסח ולטובת הצד השני.

הכלל חל במקום שלשון החוזה ניתנת לשני פירושים סבירים ביניהם צריך בית המשפט להכריע (ע"א 631/83 המגן נ' מדינת הילדים, פ"ד לט(4) 561, 572).

העובדה שצד לחוזה יוצג במשא ומתן על ידי עורך דין וכי החוזה הוכן ונוסח בידי יועץ משפטי של הצד תגרור אף היא את החלת הכלל ובמיוחד כאשר מדובר בחוזה אחיד (ע"א 224/76 חברת נופש ערד בע"מ נ' הסוכנות היהודית, פ"ד לא(1) 449, 458).

דוגמאות להרחבת הכלל ניתן למצוא בפסיקה רחבה שעניינה תניות פטור בחוזי ביטוח (ראה לדוגמה – ע"א 682/82 בן אריה נ' סהר, פ"ד לז(3) 589, 603 – 602).

מן המקובץ, גם אם ניתן לפרש את האמור בסע' 12(א)(4) לכתב הערבות, בשני אופנים – האחד כי הסע' אכן מתנה על סע' 55(ג) לחוק באופן מפורש, והפרוש השני לפיו התניה כאמור לא נעשתה בסע' זה (כאמור בסע' 6.2 לפסק הדין), הרי שבנסיבות אלו יש להפעיל את כלל הפירוש נגד המנסח (התובע) ולקבוע כי הפירוש השני, המיטיב עם הנתבע, הוא הפירוש שיחול בענייננו.

7. אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה ומחייב את התובע לשלם לנתבע סך של 20,000 ₪ הכולל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין כולל מע"מ.

חיוב זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

8. בנוסף אני מורה על סגירת תיק ההוצל"פ מס' 9–00–29699–02 אשר נפתח נגד הנתבע, ככל שהחיוב בו מתייחס לנתבע – יובל דברת –
9.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הפטר מלא

  2. כתב הפטר

  3. הפטר ערב

  4. הפטר חוב

  5. הפטר חלוט

  6. הפטר רגיל

  7. הפטר חלקי

  8. הפטר לערב

  9. הפטר קנסות

  10. הפטר כתובה

  11. הפטר חובות

  12. תהליך הפטר

  13. הפטר מוחלט

  14. הפטר מותנה

  15. הפטר מיידי

  16. הפטר לאלתר

  17. הפטר מערבות

  18. הפטר משכנתא

  19. הפטר מחובות

  20. הפטר פושט רגל

  21. הפטר חוב מזונות

  22. הפטר כונס נכסים

  23. הפטר נושה מובטח

  24. דחיית בקשת הפטר

  25. הפטר מכונס נכסים

  26. בקשה למתן צו הפטר

  27. התנגדות לבקשת הפטר

  28. תנאים למתן צו הפטר

  29. הפטר הליך פשיטת רגל

  30. הפטר שינוי יסודי בעסקה

  31. הפטר חייב מוגבל באמצעים

  32. בקשה למתן צו הפטר דוגמא

  33. הפטר פשיטת רגל שיקולי צדק

  34. בקשה למתן צו הפטר פשיטת רגל

  35. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון