הפקעת רישיון אסיר


בפנינו עתירה כנגד החלטת ועדת שחרורים מיוחדת לאסירי עולם (להלן: "ועדת השחרורים המיוחדת") מיום 25.9.11 לפיה בקשת העותר לשחרור על תנאי תידון בפניה ולא בפני ועדת שחרורים רגילה.

כללי
1. העותר מרצה מאסר שלישי לתקופה כוללת של 19 שנים, 5 חודשים ו-25 ימים שהושת עליו בגין העבירות כדלקמן:
1. 12 שנים בגין ניסיון לרצח ונשיאת נשק.
העותר קשר קשר עם אחר לרצוח אדם על רקע סכסוך עסקי ביניהם, הוא וחברו נסעו באופנוע לעבר רכב בו נהג המתלונן וירו בו חמש יריות שלא פגעו בו. ביהמ"ש המחוזי בת"א-יפו הטיל על העותר 20 שנות מאסר, מתוכן 15 שנים לריצוי בפועל ובימ"ש העליון הקל בעונשו וגזר עליו 12 שנים לריצוי בפועל (ראה נספחים ב' ו- ב' 1 לתגובת המשיב 2).
2. 18 חודשי מאסר (מהם 6 חודשים במצטבר), בגין סחר בסמים, סחיטה באיומים והחזקת סם שלא לצריכה עצמית.
3. הפקעת רישיון אסיר למשך 7 שנים.

2. בעברו של העותר הרשעות בעבירות מין בגינן ריצה שנתיים מאסר, ממנו שוחרר על תנאי, וחודשים ספורים לאחר מכן ביצע את הרצח בגינו נידון למאסר עולם. העותר שוחרר ממאסר העולם שחרור מוקדם בשנת 1991 וחמש שנים לאחר מכן, בתקופת הרישיון, ביצע את ניסיון הרצח, בגינו הופקע רישיון האסיר שלו.

ההליכים שהתקיימו בעניינו של העותר

1. ביום 5.5.10 התקיים דיון בפני ועדת שחרורים רגילה והדיון נדחה לצורך קיום מפגש בין העותר לרש"א.

2. ביום 8.7.10 התקיים דיון נוסף בפני ועדת שחרורים רגילה ולנוכח טענת ב"כ העותר, כי מאסרו של העותר הינו, בין היתר, בגין הפקעת רישיון אסיר על עבירת רצח, הורתה הוועדה על העברת הדיון לוועדת שחרורים מיוחדת והעותר לא התנגד לכך.


3. ביום 12.9.10 התקיים דיון בפני ועדת השחרורים המיוחדת, ב"כ העותר ביקש את דחיית הדיון כדי להשלים תוכנית שיקומית והועדה נעתרה לבקשתו.

4. ביום 17.10.10 התקיים דיון בפני ועדת השחרורים המיוחדת והוועדה קבעה, כי אין מקום לשחרורו המוקדם של העותר שכן עליו לעבור תהליך שיקומי, לנסות למצוא עבודה מחוץ לכלא, לבקש לצאת לחופשות ולעשות הכל כדי שתוגש תוכנית שיקומית מפורטת.

5. ביום 5.7.11 התקיים דיון בעתירה שהגיש העותר כנגד קיום הדיון בעניינו בפני ועדת השחרורים המיוחדת ונקבע כי הדיון יוחזר אליה כדי שתדון בעניינו, כולל בשאלת הסמכות נושא העתירה שלפנינו.

החלטת ועדת השחרורים המיוחדת

ביום 25.9.11 קיימה ועדת השחרורים המיוחדת דיון בבקשת העותר לשחרור מוקדם וקבעה כי סמכות הדיון מצויה בידיה.
הועדה נימקה החלטתה בכך שכאשר "תקופת מאסר מורכבת ממספר רבדים, שאחד מהם מכיל תקופה של יתרת מאסר עולם שנקצבה, כי אז תקופה זו מקרינה על כל תקופת המאסר שהוטלה בשל עבירות אחרות וקלות יותר והיא הופכת כולה למאסר עולם, ולכן העותר נחשב כאסיר עולם" וכאסיר עולם עניינו יידון בפני ועדת שחרורים מיוחדת ולא בפני ועדת שחרורים רגילה.

עוד נקבע, כי בקשת העותר לשחרור על תנאי תידון בפניה במועד שיתואם אך העותר סירב לקיים דיון בטרם תתקבל החלטת בימ"ש זה בעניין זהות הוועדה המוסמכת לדון בבקשתו.

נימוקי העתירה
1. ועדת השחרורים המיוחדת אינה מוסמכת לדון בעניינם של אסירים שאינם אסירי עולם, כהגדרתם בסעיף 5 לחוק שחרור על תנאי ממאסר תשס"א-2001 (להלן: "החוק").

2. עד ליום 8.7.10 נדונה בקשת העותר לשחרור מוקדם בוועדת שחרורים רגילה.
ביום 8.7.10 נדון עניינו של העותר, בהעדרו ובהיעדר נציג מטעמו, בפני ועדת השחרורים הרגילה, והוחלט על העברת הדיון לועדת השחרורים המיוחדת.
ביום 17.10.10 התקיים דיון בפני ועדת שחרורים מיוחדת ונקבע, כי העותר הוא אסיר רגיל, שכן את תקופת מאסרו כאסיר עולם הוא כבר ריצה והדיון נדחה כדי שיבשילו התנאים לשחרורו המוקדם.

3. העותר אינו נכלל בהגדרה הקבועה בסעיף 5 לחוק ולכן הוא לא מוגדר אסיר עולם "שעונשו נקצב ושנשא לפחות שני שלישים מהתקופה שנקצבה".
4. הגדרת העותר היא כפי שמורה סעיף 3 לחוק ולכן הוא בגדר אסיר רגיל, כפי שקבעה גם ועדת השחרורים המיוחדת, ולכן ועדת שחרורים רגילה מוסמכת לדון בעניין שחרורו המוקדם.

5. המחוקק לא קבע, כי הפקעת רישיון אסיר בגין תקופת מאסר עולם הופכת את העונש כולו למאסר עולם ואת האסיר לאסיר עולם.


6. העותר לא עונה על ההגדרה הקבועה בסעיף 5 לחוק, מאחר ועונשו לא נקצב במאסרו הנוכחי והוא לא נשא שני שלישים מהתקופה שנקצבה, שכן שני השליש הם גם מתקופת מאסר אחרת, שאינה מאסר עולם, ולפיכך היא גם לא נקצבה.

7. סעיף 35 לחוק קובע, כי כאשר מדובר באסיר עולם הסמכות נתונה לוועדת השחרורים המיוחדת והעותר אינו אסיר עולם.

8. העותר כבר סיים לרצות את תקופת הפקעת רישיון האסיר בגין הרצח ולכן עליו להתייצב בפני ועדת שחרורים רגילה בהתאם לסעיף 3 לחוק.

9. הרצון להחמיר עם העותר בשל חומרת העבירה בגינה הופקע רישיון האסיר שלו, ע"י החלת הוראות סעיפים 10(ב) ו- 19(ב) לחוק עליו, לא מצדיקה קביעה שסותרת במפורש את סעיף 5 לחוק.

10. החלטת הוועדה לא מתיישבת עם הוראות סעיפים 3-5 לחוק באשר לסמכויות של הוועדות השונות לדון בבקשותיהם של אסירים לשחרור מוקדם.
מדובר בהחלטה עקרונית שיש בה להשליך על ציבור נרחב של אסירים ולכן דרושה הנמקה מספקת בנסיבות העניין ולא כפי שנימקה הוועדה.

תגובת ב"כ היועמ"ש

1. לאור העובדה שרישיון האסיר של העותר הופקע לפני כניסת החוק לתוקף הרי שהתקופה שהעותר מבקש להשתחרר שחרור על תנאי כוללת בחובה גם את החלק היחסי מהתקופה אותה הוא מרצה בשל הפקעת רישיון האסיר.

2. ביטול שחרור על תנאי משמעו השבת האסיר לרצות את יתרת עונש המאסר המקורי, בה הוא זכה לשחרור מותנה, ועל כן הינה חלק מעונש המאסר המקורי.

3. יש לראות במאסרו של העותר מאסר אחד המורכב ממספר רכיבים, אשר אחד מהם הינו חלק מעונש מאסר העולם שועדת השחרורים חייבה אותו בעבר לשוב ולרצות בשל ביטול שחרורו על תנאי והפקעת רישיון האסיר שלו.

4. יש לראות בהפקעת רישיון האסיר חלק מעונש מאסר עולם, שכן מדובר בהשבת העותר לרצות את יתר העונש ממנו הוא שוחרר בעבר שחרור מותנה. לכן ועדת שחרורים מיוחדת היא זו שצריכה לדון בביטול שחרורו של העותר על תנאי מעונש מאסר עולם שכן עונש זה מהווה חלק מאותו מאסר עולם.

5. העותר מרצה את מאסרו, בין היתר, בגין הפקעת רישיון של מאסר עולם, ועל כן חלק ממאסרו הינו אותו מאסר עולם שהעותר משלים את ריצויו.
אין אפשרות להפריד בין הפקעת הרישיון ובין העונש האחר שהושת על העותר מכיוון שמדובר ביחידת מאסר אחת. כל חלוקה אחרת תהא מלאכותית ותפגע בתכלית של בחינת מסוכנותו של העותר על רקע המעשים בגינם הוא מרצה את מאסרו.

6. מעבר לפרשנות הלשונית ממנה עולה שהעותר מרצה את עונשו גם בגין ריצוי יתרת עונש מאסר עולם קצוב, הרי שגם התכלית החקיקתית, דהיינו, הצורך בפיקוח הדוק יותר חלה על העותר ומצדיקה בחינת שחרורו המוקדם ע"י ועדת שחרורים מיוחדת.

7. יש לדחות את טענת העותר לפיה הוא סיים לרצות את המאסר בגין ביטול השחרור על תנאי ועתה הוא מרצה אך ורק חלק אחר של מאסרו בגין הניסיון לרצח ועבירות הסמים והסחיטה באיומים.

8. בשל העובדה שרישיון האסיר של העותר הופקע לפני כניסת החוק לתוקף, הרי שהעותר רשאי לזכות בשחרורו מוקדם גם בגין התקופה של הרישיון שהופקע (שליש על שליש). העובדה שהדיון בבקשת השחרור המוקדם חלה גם על שליש מביטול השחרור על תנאי של עונש מאסר העולם מורה, כי הדיון יתקיים בפני ועדת שחרורים מיוחדת.

דיון והכרעה

1. סעיף 35 לחוק קובע שהסמכויות שנתונות לפי החוק לועדת שחרורים רגילה לגבי אסיר יהיו נתונות לגבי אסיר עולם רק לועדת שחרורים מיוחדת.
סעיף 1 לחוק, הוא סעיף ההגדרות, מגדיר אסיר עולם כמי שנגזר עליו עונש מאסר עולם, בין אם עונשו נקצב ובין אם לאו.
סעיף 5 לחוק קובע כי
"אסיר עולם שעונשו נקצב ושנשא לפחות שני שלישים מהתקופה שנקצבה, רשאית ועדת שחרורים מיוחדת לשחררו על-תנאי מנשיאת יתרת תקופת המאסר; ואולם לא תשחרר ועדת השחרורים המיוחדת אסיר עולם כאמור, אלא אם כן שוכנעה כי האסיר ראוי לשחרור וכי שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור".

2. העותר שבפנינו מרצה את עונש המאסר ממנו הוא מבקש להשתחרר על תנאי, בין היתר, בגין הפקעת רישיון אסיר לתקופה של 7 שנים לאחר שבביצוע העבירה של ניסיון לרצח הוא הפר תנאי שחרור מוקדם ששוחרר משנת 1991 ממאסר עולם שהוטל עליו בגין רצח, לאחר שנקצב עונשו.

3. תקופת הרישיון של 7 שנים, שהופקעה ע"י ועדת השחרורים ביום 22.4.09 (ראה נספח ג' לתגובת המשיב), היא חלק מתקופת מאסר העולם שנקצבה לעותר בגין הרצח. משכך, תקופת ההפקעה היא חלק מהעונש של מאסר עולם והעותר מרצה חלק ממאסרו הנוכחי כאסיר עולם שרישיון האסיר שלו הופקע. עפ"י הוראות סעיף 35 לחוק לועדת השחרורים המיוחדת נתונה סמכות ייחודית לדון בכל בקשה הקשורה במאסר שמרצה העותר בגין הפקעת רישיון האסיר לתקופה של 7 שנים.

4. העותר שוחרר ברישיון ממאסר העולם הקצוב שנגזר עליו לפני כניסת החוק לתוקפו בשנת 2001 ועפ"י הוראת סעיף 48(א) לחוק דינו כדין אסיר עולם ששוחרר על תנאי לפי החוק ועניינו יובא בפני ועדת שחרורים מיוחדת ככל שמדובר במאסר למשך 7 שנים (ראה ספרו של א. שרון ז"ל, שחרור מוקדם ממאסר, עמ' 108 למעלה).

5. לפני כניסתו של החוק לתוקף מי שרישיון האסיר שלו בוטל נשא את יתרת עונשו לאחר שנשא כל עונש מאסר כשהנטל עליו בגין העבירה שבגללה הופקע רישיון האסיר שלו כך שתרוצה "יחידת מאסר חדשה" שמורכבת מתקופת הרישיון שבוטל ומעונש המאסר החדש.
המצב בענין זה שונה כיום לאור סעיף 8(א) לחוק לפיו תקופת התנאי שבוטלה מהווה יחידת מאסר בפני עצמה לענין ביטול השחרור ולא נמנית עם מאסרים אחרים, גם לא עם המאסר בגין העבירה בגללה בוטל רישיון האסיר. תקופה זו לא מצטרפת לחישוב תקופת המאסר לענין שחרור על תנאי נוסף מאותו מאסר (ראה ספרו של א. שרון הנ"ל בעמ' 295-294).

6. עם זאת, אין באמור לעיל כדי לתמוך בטענת ב"כ העותר באשר חוסר הסמכות של ועדת השחרורים המיוחדת לדון בבקשת העותר לשחרור על תנאי שכן עפ"י החוק לא ניתן לשחרר על תנאי ממאסר בגין הפקעת רישיון אסיר ואילו העותר רשאי לבקש זאת רק בשל המצב המשפטי שהיה בזמן מתן רישיון האסיר והפקעתו לפני כניסת החוק לתוקפו.

7. אם היתה מתקבלת טענת ב"כ העותר לפיה תקופת המאסר בגין הפקעת רישיון האסיר נפרדת מתקופת המאסר בגין העבירה של ניסיון לרצח והעבירות האחרות בכל הקשור לסמכות הדיון בבקשה לשחרור על תנאי היתה הסמכות לדון בבקשה ככל שהיא מתייחסת לתקופת המאסר של 7 שנים נתונה לועדת השחרורים המיוחדת ואילו הסמכות לדון בבקשה לגבי המאסר בגין העבירות האחרות היתה מסורה לועדת השחרורים הרגילה.
מדובר בתוצאה אבסורדית ולא רצויה וגם ב"כ העותר לא מציעה אותה אלא טוענת שסמכות ועדת השחרורים הרגילה משתרעת על כל מרכיבי מאסרו של העותר, לרבות עונש המאסר לתקופה של 7 שנים בגין הפקעת רישיון אסיר, שכן אין להגדיר אותו כ"אסיר עולם".

8. כאמור, איננו מקבלים את הטענה לפיה העותר אינו "אסיר עולם", ועל מנת לא ליצור פיצול אבסורדי של הסמכות לדון בבקשתו נושא העתירה בהתייחס לכל מאסרו, לרבות המאסר בגין הפקעת רישיון האסיר, מוצדקת קביעת הועדה נושא העתירה.
איננו מתעלמים מכך שהדרישות לשחרור על תנאי של אסיר עולם עפ"י סעיף 10 א' לחוק קפדניות יותר מאלה שנדרשות מאסיר "רגיל" אך יש בכך כדי לבטא את הצורך להוכיח העדר מסוכנות כתנאי לשחרור מוקדם, במיוחד כשמדובר באסיר עולם ששוחרר על תנאי והפר את תנאי הרישיון בביצוע עבירה של ניסיון לרצח בגינה נידון ל- 12 שנות מאסר, כמו העותר.

9. תמיכה מסוימת בגישת היועמ"ש באשר לסמכות ועדת השחרורים המיוחדת לדון בבקשת העותר נתמכת בהחלטתה של כב' השופטת פרוקצ'יה ברע"ב 10164/03 נגר נ' מדינת ישראל והיועמ"ש תק-על 2004(1) 612 שבו דנה ועדת השחרורים המיוחדת בבקשה לשחרור על תנאי שהגיש אסיר שריצה ארבע וחצי שנות מאסר בגין החזקת הירואין שלא לצריכה עצמית שביצע בעודו משוחרר ברישיון בגין עבירת רצח, ועדת שחרורים מיוחדת הפקיעה את רישיון האסיר שלו וסרבה לשחררו על תנאי בחלוף שני שליש מתקופת המאסר הכוללת.
כב' השופטת פרוקצ'יה קבעה בסיפא החלטתה, שדחתה את בקשת המערער לשחרור על תנאי פעם נוספת, כי
"ייאמר מעבר לנדרש, כי החלטת ועדת השחרורים הינה החלטה ראויה לגופה. הועדה בחנה את נסיבותיו המיוחדות של המבקש כשלנגד עיניה עומד שיקול מרכזי והוא – האם חל בו אותו שינוי בולט וממשי המבטיח את נכונותו להשתלב בחברה ולתרום לה. היבט זה נשקל בהקשר לשאלה בדבר פוטנציאל המסוכנות לשלם הציבור הצפוי משחרורו המוקדם של האסיר (סעיפים 9 ו- 10(ב) לחוק (השווה בג"צ 3439/99 מדינת ישראל נ' ועדת השחרורים, ופרשת אסיאס, שם).

מהדברים הנ"ל עולה כי השיקול המרכזי בעניין בקשתו של אסיר המרצה עונש מאסר בגין עבירה אחת ועונש מאסר בגין הפקעת רישיון אסיר שקיבל בקשר להיותו אסיר עולם, הוא האם חל בו שינוי בולט וממשי ושיקול כזה מוסמכת לשקול רק ועדת שחרורים מיוחדת הדנה בשחרורו על תנאי של אסיר עולם, כמו העותר שבפנינו.

10. לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את העתירה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אסיר - השגחה

  2. אוכל כשר בכלא

  3. ביטול חופשה אסיר

  4. ביטול שחרור אסיר

  5. הבטחת הכנסה לאסיר

  6. הפקעת רישיון אסיר

  7. אישור יציאה לחתונה

  8. פשיטת רגל של אסיר

  9. ביקור התייחדות בכלא

  10. אסיר נכה ועדה רפואית

  11. איסור על אסיר להתראיין

  12. ביקור אסירים ביטחוניים

  13. אסיר משוחרר ביטוח לאומי

  14. דחיית בקשה לשחרור מוקדם

  15. טיפול רפואי אסיר מחוץ לכלא

  16. איסור על אסיר לכתוב בעיתון

  17. אחריות השב''ס על תקיפת אסיר

  18. ביקורת שיפוטית החלטות ועדת השחרורים

  19. המועד להגשת עתירה על החלטת ועדת השחרורים

  20. תביעת פיצויים על תקיפה מינית של אסיר בכלא

  21. תביעה כספית של אסיר ביטחוני בגין ציוד שאבד ועגמת נפש

  22. תביעה של אסיר נגד המדינה בגלל אובדן רכוש במהלך נסיעה לבית המשפט

  23. ועדת השחרורים החליטה להפקיע רישיון נוכח הרשעה בעבירות בתקופת היותו אסיר ברישיון

  24. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון