הפרת הסכם הפצה


1. בפני בקשה מטעם הנתבעים (להלן:"המבקשים") לדחיית התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין, עפ"י תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן:"תקסד"א") וכן להורות על השתק פלוגתא. לחלופין, להורות על מחיקת התביעה על הסף מחמת העדר עילה.

2. עפ"י כתב התביעה שבפני, התובע (להלן:"המשיב") יזם, הקים ויצר יחד עם המבקשת מותג משקה אנרגיה בשם " טריפל איקס".

במסגרת מיזם משקה האנרגיה, הקימו המבקשים חברה בשם "אוברסי הפצה בע"מ" אשר דרך פעילותה ובאמצעותה, ביצעו פעולות אשר היוו הפרה של ההסכמות וההבנות שנוצרו בין הצדדים בע"פ, תוך הסבת נזק ניכר למשיב.

המשיב טוען כי הזכות שנגזלה ממנו, היתה הזכות להפיץ את המוצר באופן בלעדי בשליש הצפוני של מדינת ישראל וכי שווי זכותו, מגיע ללא פחות מערכם של הרווחים הצפויים עפ"י הפעילות המשותפת בעבר, לתקופה של חמש שנים לפחות, המתבטאת בסך של1,421,345 ₪, כמפורט בחוות דעת רו"ח.

בנוסף, המשיב טוען כי הוא זכאי לפיצוי בגין השקעותיו והוצאותיו בהסתמך על מצגי המבקשים בסך 115,196 ₪.

3. ביום 2.7.07 הגישה חברת אוברסי הפצה בע"מ תביעה בסדר דין מקוצר במסגרת ת.א. 42658/07 כנגד המשיב, בגין חוב בכרטסת הנה"ח בסך 95,828.97 ₪ ובנוסף בגין שיקים שנמסרו ובוטלו בסך כולל של 97,980 ₪ ובסך הכול 193,808.97 ₪ בערכי קרן.

חברת אוברסי טענה בכתב התביעה כי המשיב נקשר עמה ביחסי מסחר לרכישה ושיווק מוצריה (בעיקר "טריפל איקס") באזור צפון הארץ והתחייב לשלם את תמורת הסחורה שסופקה לו עפ"י בקשתו. המשיב חייב כלפיה מכוח התחייבותו החוזית, מכוח קבלתו בפועל את הסחורה והפרתו את התחייבותו לתשלום בגין הסחורה שסופקה לו (נספח א' לבקשה).

מהחלטת כב' הש' מ' סובל שניתנה ביום 22.10.07 (נספח ד' לבקשה) עולה כי המשיב טען בבקשת רשות להגן להגנת קיזוז בגין סכומים שונים. בהחלטה מצוין שהמשיב טען כי "היה שותף במיזם של יבוא משקה אנרגיה בשם "טריפל איקס" וקיבל זכיון בלעדי להפצת המוצר. עוד טוען הנתבע כי התובעת הפרה את ההסכם שהיה בינהם באופן שביטלה את זכות הבלעדיות שלא כדין ומבלי שהנתבע הפר את התחייבויותיו שלו לתובעת, ובכך גרמה לו לנזקים אותם הוא מבקש לקזז".

ביום 22.10.07 התקיים דיון בבקשת רשות להגן בפני כב' הש' מ' סובל במהלכו נחקר המשיב על תצהירו, שהוגש בתמיכה לבקשת רשות להגן (נספח ג' לבקשה).

באותו הליך, נדחתה בקשת המשיב למתן רשות להגן.

כב' הש' סובל קבע בהחלטתו מיום 22.10.07 בין היתר, כי:

"...מסתבר כי אין ממש בטיעוניו של הנתבע שעמד בכל התחייבויותיו לתובעת ולכן, על פי גרסתו של הנתבע עצמו הפסיד את זכות הבלעדיות גם אם היתה לו זכות כזאת.

מכתבי הטענות עולה כי הנתבע לא פרע את חובותיו מחודש יוני 2006 ואילך, בפרק הזמן המוסכם של 60 יום ואף לא בפרק זמן גדול יותר ועד בכלל, ולכן נשמט השטיח מטענתו בדבר זכותו לבלעדיות ובשל הפרתה לקיזוז נזקים.


4. באשר לטענת הקיזוז אכן עומדת לנתבע הטענה על פי הדין המהותי ואולם דינה של הטענה להדחות מהפן הדיוני...

5. התצהיר לוקה באופן מובהק בהעדר פירוט בכל הקשור לטענת הקיזוז, שכן נרשמו סכומים באופן סתמי וללא פירוט התחשיב והדרך החשבונאית אשר הביאה את הנתבע לסכומי הקיזוז הנטענים...

לעניין ההשקעות הכספיות אשר הנתבע טוען בתצהירו כי השקיע מכספו במיזם המשותף של הפצת משקה האנרגיה, הרי שטענה זו נסתרה מניה ובניה בחקירתו הנגדית כאשר אישר שלא השקיע כסף אלא תרם בידע, בנסיון וברעיון ולא בכסף של ממש".

4. ביום 27.11.07 הגיש המשיב ערעור על פסק דינו של הש' סובל מיום 22.10.07 בגדרו נדחתה בקשתו ליתן לו רשות להגן, לביהמ"ש המחוזי בת"א (ע"א 3841/07)(נספח ה' לבקשה).

בהחלטת כב' הרשם א' זמיר מיום 5.6.08 נדחה הערעור בשל אי הפקדת ערבון (נספח ו' לבקשה).

5. תמצית טענות המבקשים בבקשה:

א. עילת התביעה הינה זכות לפיצוי עקב הפרת הסכם הפצה. טענת המשיב כי עומדת לו זכות לפיצוי עקב הפרת הסכם הפצה כבר נדחתה ע"י ביהמ"ש.

ב. המשיב הגיש בקשת רשות להגן בת.א. 42658/07, במסגרתה העלה את אותן טענות המועלות בתביעה דנן – כי היה הסכם הפצה שהופר והוא זכאי לפיצוי בגין הפרת הסכם ההפצה.

ביום 22.10.07 התקיים דיון בבקשה וכב' הש' סובל קבע כי הוא דוחה את הבקשה.


בהחלטה מיום 22.10.07 קבע כב' הש' סובל כי גם לשיטת המשיב הוא זה שהפר את הסכם ההפצה וגרם בהתנהגותו לביטול הסכם ההפצה, כי טענת המשיב היתה כי ההסכם היה עם החברה וכי המשיב אישר כי אם הוא מפסיק לשלם אין לו זכות בלעדיות.

המשיב קיבל את יומו בתיק, טענותיו נבחנו לגופו של עניין ונדחו, לאחר שהמשיב סתר בעצמו את טענותיו ונקבע כי גרסתו אינה אמת.

המשיב הגיש ערעור על פסה"ד ביום 27.11.07.

גם בערעור נטען כי ההסכם נכרת בין המשיב לחברה, המשיב היה מפיץ של החברה, החברה ביטלה את ההסכם והחברה היא זו שחייבת כספים למשיב.

ביום 5/6/08 נדחה הערעור. על החלטה זו לא הוגשה בקשת רשות ערעור ופסק הדין הפך חלוט.

ג. העילה הועמדה לדיון והוכרעה בפסק דין סופי וחלוט והמשיב מנוע מלהעמיד אותה בשנית לדיון.

כן מצוין כי מדובר באותם בעלי דין.

ד. מדובר גם בהשתק פלוגתא.

ביהמ"ש מתבקש לקבוע כי נקבע ממצא עובדתי ע"י ביהמ"ש לפיו "גם אם היה הסכם הוא הופר ע"י המשיב עצמו והמשיב הפסיד את זכות הבלעדיות גם אם היתה לו זכות כזו", ולאור הכרעה זו – מושתק המשיב שהעלה את הטענה מלשוב ולהעלותה.

ה. יש למחוק את התביעה על הסף בהעדר עילה.

המשיב טען במפורש כי ההסכם שלו היה עם החברה וכי החברה ביטלה את ההסכם.

המשיב טען בסעיף 2 לתצהירו מיום 30.11.08, שהוגש לביהמ"ש המחוזי בערעור כי שימש כמפיץ של החברה, כי ההסכם היה עם החברה והחברה ביטלה את ההסכם.

גם בתצהיר שצורף לבקשת הרשות להגן טען המשיב כי יחסיו היו עם החברה ולא עם המבקשים.

לפיכך, מנוע המשיב כיום מלטעון טענה עובדתית סותרת, כי ההסכם שלו היה עם המבקשים ולא עם החברה.


אין כל עילה נגד המבקשים באופן אישי, אלא רק עילה לכאורה נגד החברה, שכלל אינה נתבעת.

6. תמצית טענות המשיב בתגובה לבקשה:


א. טענות המשיב בבקשת רשות להגן נדחו משום שלא היו מספיק מפורטות ולא נתמכו כראוי במסמכים, כפי דרישת הדין במסגרת בקשת רשות להגן וביהמ"ש כלל לא דן בטענות המשיב לגופן.

כל שנקבע באותו הליך, מבלי שהעובדות העומדות בבסיס התביעה נדונו ונבדקו, היה כי המשיב חייב לשלם למבקשים את תמורת ההמחאות שנתן בידם.

אותו הליך כלל לא התייחס לטענות בכתב התביעה ולא בדק אותן ומסיבה זו אין כל מקום לדחות את התביעה שכן לא היה מעשה בית דין.

ב. טענותיו של המשיב בבקשת רשות להגן כלל לא נדונו לגופן ואף לא הוכרעו לגופן, כי אם נדחו מסיבה דיונית בלבד, כפי שציין ביהמ"ש במפורש בהחלטתו מיום 22.10.10.

כמו כן, לא מתקיים אף אחד מארבעת התנאים לקיום השתק פלוגתא.

ג. טענת המבקשים לסילוק התביעה על הסף מחמת היעדר עילה, ראוי שלא היתה נטענת.

7. בתשובה לתגובה מוסיפים המבקשים וטוענים כיטענת המשיב כי מדובר בבקשת רשות להגן ובדחיה בעלת אופי דיוני ולא מהותי הינה חסרת בסיס הואיל וההלכה הינה כי פס"ד שניתן בעקבות דחיית בקשת רשות להגן יוצר מעשה בית דין. כמו כן, טענות המשיב אף נבחנו באופן מהותי ונדחו לגופן.

עוד מוסיף המשיב כי מדובר אף בהשתק פלוגתא לאחר ששאלת זכות המשיב לפיצוי עקב הפרת הסכם ההפצה הוכרעה, והוא מושתק מלהתדיין לגביה מחדש במשפט נוסף ובניגוד לאמור בתגובה מדובר בדיוק באותה פלוגתא, התקיים דיון והמשיב קיבל יומו ביחס לפלוגתא, קיימת הכרעה מפורשת ופוזיטיבית של ביהמ"ש בפלוגתא והיא היתה חיונית לצורך פסה"ד.

לפיכך, מושתק המשיב מלטעון כי יש לו זכות לפיצוי עקב הפרת הסכם הפצה מחמת השתק פלוגתא.

זאת ועוד; בהעדר תגובה לטענה בדבר העדר עילה, מתבקש ביהמ"ש למחוק את התביעה מחמת העדר עילה והואיל והתגובה לא נתמכה בתצהיר, די בכך כדי לדחות את האמור בה.

8. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להידחות מהנימוקים כדלקמן:

מעשה בית דין

א) לפי תקנה 101 (א) (1) לתקסד"א, בית המשפט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה מחמת מעשה בית דין.

"כלל מעשה בית-דין (res judicata) מבוסס על הרעיון בדבר כוחו של פסק דין, שניתן בסיומו של הליך שיפוטי כלשהו, להוליך לסיומה המוחלט של ההתדיינות בין הצדדים להליך או כל מי שהוא ביחסי קרבה משפטית עם אחד מהם, באופן שלא יוכלו עוד לחזור להתדיין ביניהם בבתי המשפט בכל עניין או שאלה שנדונו והוכרעו בפסק הדין" (נ' זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי (פרסומי הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת ת"א).

ב) בנושא זה של מעשה בית-דין, יש להבחין בין השתק עילה להשתק פלוגתא.

את כלל השתק העילה באר הנשיא אגרנט בע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב(2)561, 583:

"מקום שתביעה נדונה לגופה והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך, שוב אסור להיזקק לתביעה נוספת בין אותם הצדדים או חליפיהם, אם זו מבוססת על עילה זהה. במקרה כזה, אם במשפט הראשון זכה התובע בדין, כי אז אומרים שעילתו שם "נבלעה"...בפסק הדין, אשר הכיר בזכותו ובא במקום העילה, שאיננה עוד...וכן, אם במשפט הראשון זכה הנתבע בדין, אזי אומרים שקם מחסום...המשתיק את התובע מלחזור על תביעה שניה המבוססת על אותה עילה, בחינת היותה חסומה או מושתקת...".

ג) כדי לבחון האם קיים הכלל של השתק עילה בוחנים האם יש זהות בין העילות כלומר, יש לבחון את מערכת העובדות בשני ההליכים.


כמו כן חייב להתקיים תנאי יסודי שמחייב קיום של זהות צדדים בשני ההליכים (ע"א 143/51 ראש העיר רמת גן נ' חב' פרדס ינאי, פ"ד י 804, 812, ופרשת קלוזנר ע"א 246/66 קלוזנר נ' שמעוני, פ"ד כב(2)561) עקרון ההדדיות הוא יסוד בכללי מעשה בית דין ובכלל זה בדבר השתק עילה.

ד) בע"א 785/05 בנק הפועלים נ' חזן מומי ואח' נקבע כי:

"השתק עילה לא יכול היה להיווצר בענייננו, מאחר והתובע בהליך זה היה הנתבע בהליך הראשון. השתק עילה נוצר רק ביחס לתובע בהליך בו ניתן פסק הדין, ומונע ממנו לתבוע שוב בגין אותה עילה. כדברי המלומדת זלצמן:

כלל השתק-העילה אינו משמש 'מחסום' לפני הנתבע שהפך לתובע, שהרי העילות, אפילו הן דומות במרכיביהן העובדתיים, אינן זהות, משום חילופי עמדות בעלי הדין. רק מי שהיה התובע בתביעה הראשונה, יהא מושתק מכוחו של פסק-הדין שניתן בתביעה זו, אך לא אחר. אף אין נפקא מינא לעניין זה אם הטענות שמעלה הנתבע בתביעתו שלו הן אותן הטענות שהעלה בתביעה הראשונה כטענות-הגנה, או אם הן טענות חדשות, שנמנע מלהעלותן כנתבע (זלצמן בספרה הנ"ל, בע' 44)".

ה) בענייננו, התובע בהליך שבפני היה הנתבע בהליך הראשון שהוגש במסגרת ת.א. 42658/07 ורק מי שהיה תובע במסגרת ת.א. 42658/07, יהא מושתק מכוחו של פסק הדין שניתן בתביעה זו.

כלל השתק העילה לא משמש מחסום בפני המשיב בענייננו.

לפיכך, אין עסקינן בטענה של מעשה בית דין מחמת השתק עילה, ויש לבחון האם נוצר מעשה בית דין מחמת השתק פלוגתא.

ו) דחיית בקשת רשות להתגונן, אינה מקימה השתק פלוגתא.

כך שנינו מן ההלכה הפסוקה.

ברע"א 144/00 ש.נ. גימורים בע"מ ואח' נ' בנק הפועלים לישראל בע"מ, פ"ד נפסק כי:

"הלכה פסוקה היא כי החלטה הדוחה בקשת רשות להתגונן איננה קובעת ממצא ואין היא מהווה השתק פלוגתה בהתדיינות נוספת שבין בעלי הדין (ראו:ו ע"א 202/79 אליהו נ' יחזקאלי, פ"ד כה(2)425, בעמ' 437-438; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, בעריכת ש' לוין) בעמ' 688).

ובהמשך:

"אכן פסק הדין, שניתן בעקבות דחיית בקשת הרשות להתגונן, הוא כשלעצמו מהווה מעשה בית דין (ראו:ב ע"א 583/88 ברנע נ' ארקיע, פ"ד מה(5)670, בעמ' 682; ע"א 76/86 פיינשטיין נ' ה.ש. מלונות בע"מ, פ"ד מהג(3)124, בעמ' 132). אך הפלוגתאות שהועלו בבקשת הרשות להגן שנדחתה אינן מושתקות".

לפיכך, לא ניתן לקבוע כי קיים השתק פלוגתא בסוגייה שלפנינו.

העדר עילה

א) עפ"י תקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, רשאי בית המשפט לדחותעל הסף או למחוק תובענה על הסף, אך אין הוא חייב לעשות כן.

כבר נקבע בפסיקה , כי תקנה 101 מיועדת "לאפשר לנתבע לעשות קפנדריה, כאשר מפני טענת החוק או אפילו טענה עובדתית קצרה ניתן לסיים את המשפט, בלא אשר ידון בית המשפט בכל השאלות השנויות במחלוקת".

וראה לעניין זה: ע"א 316/56 קרמש נ' דבי פ"ד יא 1336, 1341 וכן ע"א 7261/97 שרבני ואח' נ' חב' האחים שבירו בע"מ ואח' פד"י נד(4)464, 478.

מחיקת תביעה ובוודאי דחיית תביעה על הסף, הם אמצעי חמור שיש לנקוט בו רק במקרים קיצוניים ודרסטיים ובית המשפט מעדיף תמיד, הכרעה עניינית על פני פתרון דיוני. ראה לעניין זה: ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני פ"ד לו(2)151, 156-155.


סילוקה על הסף של התובענה הוא צעד דראסטי. יש להשתמש בו רק כאשר כלו כל הקיצין וברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד שביקש, אפילו הוכיח את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה (ראה לעניין זה: ע"א 109/84 ורבר ואח' נ'אורדן תעשיות בע"מ ואח', פ"ד מא(1)577; ע"א 642/89 עזבון המנוח מאיר שניידר ז"ל נ' עיריית חיפה פ"ד מו(1)470; ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה ואח', פ"ד מה(4)18; ע"א 450/78 מדינת ישראל נ' זאב יוליס, פ"ד כד(2)522; ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין תל אביב- יפו, פ"ד מ(2)668)

ב) מכתב התביעה שבפני עולה כי המשיב טוען שהמבקשים ביצעו פעולות, באמצעותה של חברת אוברסי הפצה בע"מ, אשר היוו הפרת ההסכמות וההבנות שנוצרו ביניהם בעל פה.

לא מצאתי כי המשיב מנוע מלהעלות את טענותיו אלה, בשל טענות קודמות שטען.

ג) לאור האמור לעיל, אין בידי לקבל את טענת המבקשים כי יש למחוק את התביעה בהעדר עילה.

9. לסיכום:

א. לאור האמור, לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה.

ב. המבקשים יישאו בהוצאות הבקשה בסך 4,000 ₪ + מע"מ.

ג.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הפרת הסכם חתום

  2. הפרת הסכם הפצה

  3. הפרת הסכם כתוב

  4. הפרת הסכם מפיץ

  5. הפרת הסכם ניהול

  6. הפרת הסכם מעסיק

  7. הפרת הסכם מימון

  8. הפרת הסכם שירות

  9. הפרת הסכם העסקה

  10. הפרת הסכם מסגרת

  11. הפרת הסכם סולחה

  12. הפרת הסכם הרשאה

  13. הפרת הסכם השקעה

  14. הפרת הסכם ייעוץ

  15. הפרת הסכם מטפלת

  16. הפרת הסכם פאושלי

  17. הפרת הסכם ליסינג

  18. הפרת הסכם יסודית

  19. הפרת הסכם מכונות

  20. הפרת הסכם סודיות

  21. הפרת הסכם קיבוצי

  22. הפרת הסכם זיכיון

  23. הפרת הסכם פוליטי

  24. הפרת הסכם שירותים

  25. הפרת הסכם התקשרות

  26. הפרת הסכם אופציות

  27. הפרת הסכם עקרונות

  28. הפרת הסכם מייסדים

  29. הפרת הסכם זכיינות

  30. הפרת הסכם מקרקעין

  31. הפרת הסכם שלום בית

  32. עזיבת גננת הפרת הסכם

  33. הפרת הסכם סיום העסקה

  34. הפרת הסכם הובלה ימית

  35. הפרת הסכם בניה עצמית

  36. הפרת הסכם קניית דירה

  37. הפרת הסכם קואליציוני

  38. הפרת הסכם בהליך משפטי

  39. הפרת הסכם הסעת עובדים

  40. הפרת הסכם לרכישת דירה

  41. הפרת הסכם עבודות בניה

  42. הפרת הסכם בהעדר מימון

  43. הפרת הסכם הפסקת מימון

  44. הפרת הסכם פרויקט בניה

  45. הפרת הסכם טיפולי הפריה

  46. הפרת הסכם חלוקת רווחים

  47. הפרת הסכם שירותי בנייה

  48. הפרת הסכם הקמת מפעל בטון

  49. ביטול הוראת קבע הפרת הסכם

  50. הפרת הסכם אי רישום זכויות

  51. הפרת הסכם אספקת אריחי שיש

  52. הפרת הסכם רכישת מנוי עסקי

  53. הפרת הסכם ביצוע עבודה קבלנית

  54. הפרת הסכם ביצוע עבודות זיפות

  55. תביעה בגין הפרת הסכם פיתוח תוכנה

  56. הפרת הסכם העסקה טרם תחילת העבודה בפועל

  57. טענת הפרת הסכם תכנון ע"י פעולות לקידום התב"ע

  58. תנאי בהסכם כי פיגור של 3 חודשים במסירת הדירה לא ייחשב כהפרת הסכם

  59. תביעה לתשלום פיצויים בגין הפרת הסכם, ניהול משא ומתן בחוסר תום לב ובזדון

  60. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון