הפרת הסכם חתום

  1. עניינו של פסק הדין, ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל רביע ג'באלי מיום 13.9.11, בתיק הוצל"פ 10-06072-04-6, לפיה נקבע, כי לא נפל פגם באישור הסכם מכר (להלן: הסכם א')בית מגורי הצדדים ברח' x הידוע כגוש x חלקה xxx (להלן:"הנכס") לצד ג'(ש.ו.,המשיב 2) שיש בו להצדיק את ביטול המכר. וכן כי אין לבטל או לשנות מהחלטות כבוד הרשם קודסי מיום 14.6.09 ומיום 15.7.10.
  2. החלטת הרשמת התקבלה, לאחר שבימ"ש קיבל ערעור, ביום 3.1.11, על החלטת הרשם קודסי מיום 14.6.09 ומיום 15.7.09. בית המשפט הורה לכב' הרשמת, לבדוק את הליך מכירת הנכס, שהתקיים בהוצל"פ ולהחליט באם לאשר את המכר, או לקיים התמחרות חדשה.
  3. המערערים הינם בני הזוג ב. המשיבה 1 עו"ד א.- כונסת הנכסים, היתה ב"כ המערער וכונסת נכסים מטעמו נגד המערערת.

המשיב 2 הינו רוכש הנכס הראשון(להלן: רוכש א'), בהתאם להסכם המכירה מיום 28.5.10 (להלן: הסכם א').
המערערים על דעת עצמם, (המערער חבר למערערת וביקש לפטר את עו"ד א.), חתמו על הסכם מכר נוסף של הנכס, ביום 25.11.10 (להלן: הסכם ב') עם המשיב 3, אשר הציע סכום הגבוה מהסכום הנקוב בהסכם א'.
הליכים קודמים
4. רשמת ההוצאה לפועל, סקרה באריכות (עיין שם), בהחלטה נשוא הערעור, את ההליכים בין הצדדים, מאז מתן פסק דין בעניינם של הצדדים ביום 20.1.82, שנתן תוקף להסכמות הצדדים למכירת הנכס באמצעות ב"כ הצדדים, ככונסי נכסים ועד לפסק הדין בערעור שבפני, המורה על ביצוע בדיקה של הליך מכירת הנכס. לא מצאתי מקום לחזור על הדברים, למעט ציון האירועים הנדרשים לענייננו שיפורטו בגוף פסק הדין.

טענות הצדדים
5. לטענת המערערים, אליהם מצטרף המשיב 3, משמעות החלטה מיום 17.2.10, המאפשרת לכונסת הנכסים לפעול במסגרת ההוצל"פ, משמעה קיום התמחרות בדרך שבהם נמכרים מקרקעין בלשכת ההוצל"פ. בהעדר התמחרות, יש להורות על ביטול הסכם א' ,עם רוכש א'.
לטענת כונסת הנכסים, המכירה נעשתה על בסיס הסכמות מיום 17.2.10, שקיבלו תוקף של החלטה. הכונסת מציינת את חוסר תום ליבם של המערערים, שהסכימו למכר א', ולרוכש הספציפי. נחתם הסכם א' עם הרוכש א', ביום 28.5.10. רשם ההוצל"פ אישר את ההסכם א' וקבע כי כונסת הנכסים רשאית לחתום בשם המוכרת על מסמכי העברת הדירה ע"ש הקונה. ברור שחתימה על מסמכי העברה כוללת חתימה על ההסכם. ללא הסכם אין מסמכי העברה.
המכר הוסכם ואושר בבית המשפט לענייני משפחה ביום 17.2.10. הסכם א' עצמו אושר ע"י רשם ההוצאה לפועל ביום 14.6.10.
6. לטענת מר ו., רוכש א',יש לדחות את הערעור על הסף. המכר אושר בהוצל"פ בהחלטה מיום 14.6.10. בהחלטה מיום 5.5.10 לא נקבע כי החזרת התיק להוצל"פ, משמעה ביטול הסכמות עם הרוכש. רשמת ההוצאה לפועל ציינה, כי לא נפל פגם באישור מכר הנכס וכי צד ג', הרוכש א', פעל לאורך כל ההליכים בתום לב, על סמך החלטת בית המשפט מיום 17.2.10 ועל סמך אישור המכר מיום 17.2.10. יש להתחשב באינטרסים של הקונה הפוטנציאלי. על סמך אישור המכר הועברה התמורה במלואה, בשיעור גבוה מחוות דעת השמאי לענין שווי הנכס. שולמו המיסים ונרשם משכון ברשם המשכונות. טעות המערערים הינה טעות בכדאיות עיסקה. אין די בהופעת מציע חדש המציע סכום גבוה יותר כדי להביא לפתיחת ההליך.
דיון
ההליכים המתחרים- הוצאה לפועל מול בית המשפט
7. במהלך השנים, ממתן פס"ד בשנת 1982,לא נמכר הנכס. רק בשנת 2004 פנה המערער ללשכת ההוצאה לפועל לביצוע פסק הדין משנת 1982.
8. המערערת מצידה הגישה ביום 20.1.09 תובענה למתן הוראות ביצוע, לפי ס' 7 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, כאשר טענתה העיקרית, חוסר אפשרות למכור את הנכס בשל חובות המערער וכי קיימת "זכות" ראשונית, לביצוע פרוק שיתוף, לביהמ"ש למשפחה על פני הליך בהוצל"פ. כן ציינה צורך למנות את ב"כ המערערת, ככונס ולא רק את ב"כ המערער, בהתאם לפסק הדין משנת 1982.
ההחלטה מיום 17.2.10
9. על רקע תאור ההליכים יש להבין את ההחלטה מיום 17.2.10. לאור חשיבותה להלן סעיף 6 להחלטה :
"נרשמה הסכמת ב"כ הנתבע כי מינוי משותף(של כונסי הנכסים- א. מ.) זה יעמוד בתוקפו ל-30 יום אלא אם כן הוסכם אחרת ע"י הצדדים ובמידה וההסכם לא יצא לפועל תהיה רשאית להמשיך ולפעול ככונסת נכסים יחידה במסגרת הוצל"פ."
חשוב לציין כי "ההסכם" המצוין בהחלטה, הינו הסכם א' למכירת הנכס, למר ו.,הרוכש א', כאשר אי חתימת הסכם א' ,עשויה לבטל את מינוי הכונסים המשותף ולאפשר פעולה למכירת הנכס לכונסת הנכסים היחידה עו"ד א., במסגרת ההוצאה לפועל.
עיקר טענת המערערת בפנייתה לבית המשפט, היתה למינוי כונסת נכסים נוספת מצידה ולא לגבי הצורך בהתמחרות. המעבר להוצאה לפועל, הינו על רקע אי שיתוף פעולה מצד המערערת, כאשר באותו מועד, לא היה כלל רוכש נוסף. העברה להוצל"פ היתה לצורך פעולה באמצעות כונס נכסים אחד ,כאשר יש רוכש אחד קונקרטי הוא מר ו.
10. חשוב לציין כי בהחלטה מיום 5.5.10 שניתנה בעקבות בקשת המערערת בקיום הליך כינוס מסודר והשאת מחיר גבוה יותר קבע בית המשפט:
"מכל המקובץ לעיל וכפי שציינתי בתחילת ההחלטה, לא שוכנעתי כי יש מקום לסטות מההחלטה שניתנה ביום 17.2.10 ומההחלטות שבאו בעקבותיה בתאריכים 23.3.10, 6.4.10 ו-11.4.10, לפיהן על הצדדים לפעול במשותף להשלמת המכירה לאלתר. ההחלטה ניתנה בהסתמך על מכירה לרוכש ובמחיר ידוע. האלטרנטיבה לאי מימוש ההחלטה הינה פעולה במסגרת ההוצל"פ. יש בפעולות המבקשת מידה לא מבוטלת של חוסר תו"ל במגמה למנוע את מכירת הנכס בין ע"ד ספק בקיומו של קונה , בין ברצון למכור את הנכס רק לאחר הכרעה בחלוקת כספים ועוד."
דהיינו בית המשפט הביא בין שיקוליו את האפשרות למכירה במחיר גבוה יותר והליך של התמחרות. עם זאת, לאור הקשיים שהערימה המערערת, ברירת המחדל היתה לפעול במסגרת ההוצל"פ ,תוך עקיפה של סרבנות המערערת, ומכירה לרוכש הספציפי-מר ו., ולא בהכרח במסגרת התמחרות.
וכפי שציינתי בהחלטה מיום 14.6.10:
"עם זאת, לאחר עיון בהחלטה מיום 5.5.10 ובהעדר שיתוף פעולה מטעם המבקשת עד ליום 25.5.10 , כאשר הבקשה מוגשת רק ביום 9.6.10 המשיבים היו רשאים לחזור לניהול ההליך בפני לשכת ההוצאה לפועל כפי שנהגו בפועל."
דהיינו לשכת ההוצאה לפועל שימשה מעקף לסרבנות המערערת ולפעולה חד צדדית כאמור תחת הוראות רשם ההוצאה לפועל.
חובת התמחרות- האמנם?


11. נבחן האם בהפניית צד ללשכת ההוצאה לפועל ,לביצוע פסק דין ,הכולל מינוי כונסי נכסים, קיימת חובה למכירת הנכס,בהליך התמחרות או שמא ניתן לפעול למכירת הנכס באופן אחר.
סעיף 40(ב) לחוק המקרקעין, תשל"ג-1973 קובע:
"המכירה תהיה בדרך שנמכרים מקרקעין מעוקלים בהוצאה לפועל, זולת אם הורה בית המשפט על דרך אחרת שנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות הענין."
דהיינו, החוק אינו שולל מכירה בדרך אחרת שהינה "יעילה וצודקת בנסיבות העניין".
בתא (ת"א) 47727/05 נאות ניסים בע"מ נ' אלון מירב (פז) (ניתן ביום 9.3.11) נדונה פרשנות סעיף 40 (ב) לחוק המקרקעין:
"הפעלת סמכותו של בית המשפט מכוח סעיף 40(ב) לחוק המקרקעין להורות על מכירת המקרקעין בדרך שאיננה דרך המלך, דהיינו שלא במכירה פומבית כהוראת הרישא, חזרה ועלתה בפסיקה. בע"א 190/73 ראובן חזקיהו נ' יעקב שרף, פ"מ כח(2) 44, נידונה בערעור טענה כנגד הוראת בית המשפט למכור את המקרקעין שלא בדרך הקבועה בהוראות החוק, ובית המשפט שלערעור הכריע:
"...משקבע השופט שהנכס אינו ניתן לחלוקה, ישמע תחילה טענות בעלי-הדין בדבר מה ומה היא הדרך הטובה ללכת בה לשם מכירתו; והיה אם לא יניחו דעת השופט שקיימת לכך דרך "יעילה וצודקת" יותר, ילך השופט בדרך שהותוותה לו על-ידי המחוקק, והיא דרך המכירה במתכונת הליכי הוצאה-לפועל. ודברים האלה אמורים מלכתחילה; אבל בדיעבד, לאחר שהשופט כבר הגיע לידי מסקנה שיש דרך "יעילה וצודקת" יותר לביצוע המכירה, וכבר ביצע את המכירה בדרך זו, שוב לא יחזיר בית-המשפט שלערעור את הגלגל אחורנית ויבטל את המכירה, אם לא שוכנע שהדרך בה הלך השופט לא היתה יעילה ולא היתה צודקת."

דהיינו טרם נבחן את הנסיבות המיוחדות בענייננו ,עולה כי אין דרך אחת בלבד למימוש נכסי מקרקעין בהוצל"פ, קרי- התמחרות ,ובלבד שהדרך תהא "יעילה וצודקת בנסיבות העניין" . יתרה מזאת, קיים שיקול דעת באשר לאופן ביצוע המכירה.
לאור האמור נבחן את הנסיבות בענייננו.
נסיבות מיוחדות
13. במקרה דנן קיימות נסיבות מיוחדות, כאשר המערער מופנה לביצוע בהוצאה לפועל, בזמן שיש קונה אחד קונקרטי וכפי שציינה עו"ד א. בדיון מיום 17.2.10:
"אם אנחנו מגיעים להסכמות. המחיר ושמו של האיש ידועים. יחתם חוזה, ואם תוך 30 יום לא יחתם בגלל האישה-אפעל ככונסת נכסים של ההוצל"פ."
דהיינו מעבר יחד עם הקונה לביצוע המכר בהוצל"פ .
במקרה דנן, עם קיומו של רוכש יחיד קונקרטי, שרק אי חתימת המערערת הביאה לאי סיום ההליך, תחת שרביט כונסות הנכסים, הרי שלא היתה חובה לקיים התמחרות.
בפסק הדין משנת 1982, מונו כונסי נכסים ולא ניתנה הוראה לענין אופן ביצוע פירוק השיתוף ומכירת הנכס.
בע"מ 766/08 פלונית נ' אלמוני (מיום 15.7.08) נקבע :
"בפני כונה"ס עמדה האפשרות לבצע מכר של בית המגורים באמצעות מכרז או בדרך של מכירה פומבית- התמחרות. בשני המקרים מדובר בפנייה לציבור לצורך קבלת הצעות.
דרך נוספת היא מכירה בדרך של משא ומתן עם מציע ספציפי מבלי לבקש הצעות נוספות."


מכל המקובץ עולה, כי בנסיבות המיוחדות בעניינו, באשר בית המשפט מפנה את המערער ללשכת ההוצל"פ וקיים רוכש הממתין משך מספר חודשים וכל עילת העיכוב הינה בעטייה של המערערת, כי לשכת ההוצאה לפועל תפעל לסיכום העיסקה כפי שנעשה בפועל ולא תתור אחר רוכשים אחרים לביצוע התמחרות.

סיום המכירה למר ו.
כאמור כל הפעולות שנדרשו לצורך מכירת הנכס לרוכש א' למר ו. הסתיימו כדלקמן:
א. החלטת בימ"ש מיום 17.2.10, המאשרת את המכר ואת הסכמת הצדדים (כולל המערערת) לביצוע המכר למר ו.
ב. חתימה על הסכם א' עם מר ו. ביום 28.5.10.
ג. אישור הוצל"פ- להסכם המכר עם מר ו. בהחלטת רשם ההוצאה לפועל מיום 14.6.10.
ד. העברת הכספים- ביום 1.7.10 העביר מר ו. את הכספים לכונסת הנכסים והשלים את חלקו בביצוע העיסקה.
ה. חתימה על משחי"ם- רשם ההוצאה לפועל בהחלטה מיום 15.7.10 מתיר לכונסת הנכסים לחתום על משחי"ם ויתר מסמכי העברת הבעלות.
ו. שולמו מיסים ונרשם משכון ברשם המשכונות.
ז. מר ו. קיבל את החזקה בדירה בהתאם להחלטה מיום 3.10.11.
מכל המקובץ עולה כי העיסקה עם מר ו. הושלמה ואושרה מתחילתה ועד סופה.

מאידך, הסכם ב' עם המשיב 4, נחתם על דעת המערערים בלבד, ביום 25.11.10, תוך עשיית דין עצמית, הפרת ההסכם א' וללא החלטה של בית המשפט או ההוצאה לפועל.
בין סיום המכר עם מר ו. ועד חתימת הסכם ב' חלפה כחצי שנה.

חוסר תום לב של המערערים
14. המערערים לא השכילו לממש את פסק הדין משנת 1982, במשך 30 שנה. לאחר פניית המערער להוצל"פ, המשיכו המערערים לריב האחד נגד רעהו, בעניינים שאינם קשורים לרוכש מר ו. לבסוף אף מונו ב"כ הצדדים יחד למכירת הנכס. המערערים לא הצליחו להגיע להסכמה על מכירת הנכס והמערער הופנה להוצל"פ למימוש חד צדדי.
העניין היחיד שהצליח לאחד את הצדדים הינו ניסיון למקסם את מחיר הנכס ,כאשר מר ו. הרוכש א', משלם 1,520,000 ₪ והרוכש השני ,המשיב 3, הציע סכום של 2,080,000 ₪.
עם זאת המערערים חברו יחד לערעור, לאחר שכונסת הנכסים, קיבלה את מלוא תמורת המכר מרוכש א' , ולאחר שהמערער חתם על ההסכם.
בהחלטה מיום 7.12.10 ציינתי לענין חתימה על ההסכם לרוכש ב':
"לא הייתה כל הוראה לחתימה על הסכם והצדדים עשו זאת על דעת עצמם ובאחריותם."
עו"ד א. ייצגה את המערער נגד המערערת, ורק בשלב מאוחר המערער על דעת עצמו ,הצטרף למערערת, בחוסר תום לב ובקש שחרורה של עו"ד א. מתפקידה ככונסת נכסים.
כזכור, המערערת היא זו שסיכלה את חתימת מכר הנכס, תחת שתי כונסות הנכסים.
סעיף 54 (א) לחוק ההוצאה לפועל קובע:
"כונס הנכסים יקח לרשותו את הנכס שנתמנה לו, ינהלו, ימכרנו, יממשו ויעשה בו כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל; וידו של כונס הנכסים בכל אלה כיד החייב."
דהיינו לא היה צורך בחתימתה של המערערת על הסכם א' ,גם בהתאם להחלטת רשם ההוצאה לפועל מיום 15.7.11.

החלטות רשם ההוצאה לפועל
15. רשם ההוצאה לפועל בהחלטתו מיום 15.7.10 קבע:
"מתיר ומסמיך את כונסת הנכסים לחתום על משחי"ם ועל יתר מסמכי העברת הבעלות בהתאם לצו הכינוס."
רשם ההוצ"לפ, בהחלטתו מיום 14.9.10 ,ציין כי המכר אושר בהחלטה מיום 14.6.10.
טענת המערערים כי לא הותר לכונסת הנכסים לחתום על הסכם המכר, אין לה על מה שתסמוך. המדובר בהליכים המאוחרים לחתימה על הסכם א'.
יתר על כן, המערערת הביעה הסכמה בדיון מיום 17.2.10 למכירת הנכס למר ו., כאשר גדר המחלוקת אינו קשור לתמורת הדירה.
כאמור בהחלטתי מיום 1.9.10, הטענה בדבר קיום רוכש אחר ,נטענה בשיהוי ניכר ולאחר חתימת הסכם א' ,עם מר ו., ביום 28.5.10 ,כאשר התמורה כבר שולמה במלואה.

אינטרס ההסתמכות של רוכש א'.
16. לרוכש א', מר ו., שהיה כבר בדיון ביום 17.2.10, כאשר היתה הסכמת המערערים למחיר, קיים אינטרס הסתמכות. ביום 1.7.10 העביר את הכספים לכונסת ובכך השלים את חלקו בביצוע העיסקה. בהתאם להחלטת בית המשפט, ניתנה למר ו. זכות החזקה בנכס ולא מצאתי מקום לטרוניה שהועלתה בבקשה למתן פסק דין, בדבר השכרת הנכס, כדי להעלות או להוריד.
בע"מ 766/08 פלונית נ' אלמוני (מיום 15.7.08) קובעת כב' ס.נ השופטת וסרקרוג:
"גם אם אצא מנקודת מבט, שיש להשוות בין הליך ההתמחרות במקרה דנן, להליך הוצאה לפועל- והנחה זו בענייננו, אינה נטולת ספק- אין ערך מיקסום שווי הנכס, צריך שיהא שיקול בלעדי או מכריע. השגת מטרה זו, אינה יכולה להיעשות במרוץ ללא מעצורים, תוך דריסת ערכים אחרים. מירוץ כזה, אם יאושר עלול בסופו של דבר לגרום לנזק העולה בהרבה על "הרווח" המסוים הנראה לכאורה כי ניתן להשיגו במקרה זה."
וכן
"ניהולו של משא ומתן וקיומו של חוזה מכר, גם אם דורש השלמות על ידי בית המשפט, צריכים להיעשות תוך ערנות והקפדה על תום הלב, הגינות ותקנת הצבור."
השופטת אלשיך במסגרת פש"ר 1308-08 אברמוב נ' דדון קובעת:
"ההלכה המנחה בסוגיה זו נקבעה ע"י בית המשפט העליון בע"א 509/00 לוי נ' ברכה,פ"ד נה (4) 410 (2001) ...בעניין לוי קבע בית המשפט העליון כי בבוא בית המשפט לבחון הצעת רכש מאוחרת, עליו ליתן דעתו לאינטרסים שונים, ולא רק לשאלה של השאת התמורה לקופת הנושים. בין היתר , על בית המשפט לתת דעתו לשאלת הגינות ההליך בכללותו, לאינטרס הציפייה הסבירה של הזוכה אשר חתם כבר על הסכם המכר, ולאמון הציבור בהליכי המכר...בית המשפט העליון הוסיף כי רק במקרים חריגים ומיוחדים יתערב בית המשפט בשיקולי המנהל המיוחד ויעדיף הצעה מאוחרת על פני ההצעה הזוכה."

17. כאמור לעיל המערערים חברו יחדיו שלא בתום לב, להשאת רווח ממכירת הדירה , תוך הפרת הסכם חתום ,שבוצע כמעט במלואו, למעט מסירת החזקה. יתכן שהיתה טעות מצדם בכדאיות העסקה, אך אין בכך כדי לבטל את ההסכם.
בפסק הדין פלונית לעיל נקבע :
"טעות בכדאיות העסקה, אינה בגדר טעם המאפשר ביטולו של המכר."
וכן
"טעות בכדאיות העסקה אינה מותרת, מן הטעם שיש לקיים דינאמיות מסחרית המבטיחה בטחון בביצוע עיסקאות. דיני חוזים אינם מאפשרים לצד לחוזה להתנער מן ההתחייבויות שקיבל על עצמו- גם כאשר הוא נמצא בהליך של משא ומתן לקראת כריתתו של חוזה- רק מן הטעם שבשל התמשכות אישורו של ההסכם , הגיע למסקנה שהעסקה אינה כדאית לו."

אחרית דבר
18. לאחר ששקלתי את הדברים ואיזנתי בין האינטרסים השונים, מצאתי כי לא נפל פגם בהחלטת רשמת ההוצל"פ וכי בנסיבות העניין אין הצדקה לבטל את הסכם המכר א' עם הרוכש א'- מר ו.
החלטת רשמת ההוצאה לפועל נכונה עת מסווגת את ההליך, מכח סעיף 7 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 והמשכו בלשכת ההוצל"פ ומכח החלטת בית המשפט מיום 17.2.10 ואת הצורך בסיום העיסקה מול הקונה הקונקרטי. לפיכך, מסקנתה כי אישור המכר ניתן כדין וכי לא נפל פגם באישור המכר שיש בו להצדיק את ביטול המכר מוצדקת ונכונה בנסיבות העניין.
המערערים בכלל והמערערת בפרט, פעלו בחוסר תום לב קיצוני עת ניסו להפר את הסכם המכר. דומה כי בנסיבות שנוצרו ובפועלה של עו"ד א., שגובו ע"י החלטות הרשם קודסי, יש למר ו., אינטרס הסתמכות, כנגד טעותם של המערערים בכדאיות העיסקה אם בכלל. חובת ההתמחרות בהוצאה לפועל, אינה סד שלא ניתן לחרוג ממנו. החלטות רשמת ההוצל"פ ניתנו ברוח הדברים כמצוין ואין כל ממש בטענות המערערים.

לסיכום

19. מכל המקובץ לעיל ולאחר ששקלתי את הדברים הריני דוחה את הערעור.
20. המערערים יחד וכל אחד לחוד, ישאו בהוצאות המשיב 2 ובשכ"ט עו"ד ,בסכום של 20,000 ₪ (כולל מע"מ).
21.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הפרת הסכם חתום

  2. הפרת הסכם הפצה

  3. הפרת הסכם כתוב

  4. הפרת הסכם מפיץ

  5. הפרת הסכם ניהול

  6. הפרת הסכם מעסיק

  7. הפרת הסכם מימון

  8. הפרת הסכם שירות

  9. הפרת הסכם העסקה

  10. הפרת הסכם מסגרת

  11. הפרת הסכם סולחה

  12. הפרת הסכם הרשאה

  13. הפרת הסכם השקעה

  14. הפרת הסכם ייעוץ

  15. הפרת הסכם מטפלת

  16. הפרת הסכם פאושלי

  17. הפרת הסכם ליסינג

  18. הפרת הסכם יסודית

  19. הפרת הסכם מכונות

  20. הפרת הסכם סודיות

  21. הפרת הסכם קיבוצי

  22. הפרת הסכם זיכיון

  23. הפרת הסכם פוליטי

  24. הפרת הסכם שירותים

  25. הפרת הסכם התקשרות

  26. הפרת הסכם אופציות

  27. הפרת הסכם עקרונות

  28. הפרת הסכם מייסדים

  29. הפרת הסכם זכיינות

  30. הפרת הסכם מקרקעין

  31. הפרת הסכם שלום בית

  32. עזיבת גננת הפרת הסכם

  33. הפרת הסכם סיום העסקה

  34. הפרת הסכם הובלה ימית

  35. הפרת הסכם בניה עצמית

  36. הפרת הסכם קניית דירה

  37. הפרת הסכם קואליציוני

  38. הפרת הסכם בהליך משפטי

  39. הפרת הסכם הסעת עובדים

  40. הפרת הסכם לרכישת דירה

  41. הפרת הסכם עבודות בניה

  42. הפרת הסכם בהעדר מימון

  43. הפרת הסכם הפסקת מימון

  44. הפרת הסכם פרויקט בניה

  45. הפרת הסכם טיפולי הפריה

  46. הפרת הסכם חלוקת רווחים

  47. הפרת הסכם שירותי בנייה

  48. הפרת הסכם הקמת מפעל בטון

  49. ביטול הוראת קבע הפרת הסכם

  50. הפרת הסכם אי רישום זכויות

  51. הפרת הסכם אספקת אריחי שיש

  52. הפרת הסכם רכישת מנוי עסקי

  53. הפרת הסכם ביצוע עבודה קבלנית

  54. הפרת הסכם ביצוע עבודות זיפות

  55. תביעה בגין הפרת הסכם פיתוח תוכנה

  56. הפרת הסכם העסקה טרם תחילת העבודה בפועל

  57. טענת הפרת הסכם תכנון ע"י פעולות לקידום התב"ע

  58. תנאי בהסכם כי פיגור של 3 חודשים במסירת הדירה לא ייחשב כהפרת הסכם

  59. תביעה לתשלום פיצויים בגין הפרת הסכם, ניהול משא ומתן בחוסר תום לב ובזדון

  60. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון