הפרת הסכם ייעוץ


לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 10.10.11 במעמד צד אחד בהעדר הגשת בקשת רשות להתגונן.

פסק הדין אשר ביטולו מבוקש ניתן כנגד הנתבעת חברת דאקרים בע"מ.

הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה ע"י המבקשים, יזרעאל תמוז אגודה חקלאית שיתופית בע"מ (להלן:"תמוז") ומר ראובן אבי טל, בשמה של הנתבעת במסגרת בקשה להגשת הגנה נגזרת לתביעה.

ביום 19.12.11 התקיים דיון בבקשה במסגרתו סיכמו באי כוח הצדדים את טענותיהם בעל פה.

רקע:

המבקשת 1 – תמוז מחזיקה ב- 30% מהשליטה בחברת גלילאו בע"מ (להלן:"גלילאו") שהינה בעלת 100% ממניותיה של דאקרים (הנתבעת), וזאת מתוקף הסכם השקעה שנערך ביום 10.8.07 והסכם תיקון והסבת זכויות וחובות מיום 28.1.08 (נספח 2 לבקשה).
תמוז הינה בעלת 2 קולות מסך 6 קולות הצבעה בדירקטוריון.

המבקש 2 – מר ראובן אבי טל הנו יו"ר דירקטוריון של הנתבעת אשר מונה לתפקידו ע"פ החלטת בימ"ש המחוזי מרכז מיום 23.7.09, במסגרת סכסוך קודם בין בעלי המניות בנתבעת.

המשיב- התובע מר צבי רז מחזיק ב- 10.5% ממניותיה של גלילאו בע"מ ומכהן כדירקטור בדאקרים. רז הינו בעל 1 קולות מסך 6 קולות הצבעה בדירקטוריון.

מר יוסף אשכנזי (להלן:"אשכנזי") הינו בעל השליטה בנתבעת ומחזיק ב- 59.5% ממניותיה של גלילאו (המחזיקה ב- 100% ממניות הנתבעת), ומשמש כדירקטור ומנכ"ל בנתבעת. אשכנזי הינו בעל 3 קולות מסך 6 קולות הצבעה בדירקטוריון.
בין רז לאשכנזי קיים הסכם הצבעה לפיו הצדדים יצביעו במשותף (הסכם ההצבעה צורף כנספח 4 לבקשה).

בין התובע לבין החברה הנתבעת נחתם ביום 10.9.2007 הסכם ייעוץ (להלן:"הסכם הייעוץ") אשר מכוחו היה על התובע לספק שירותי ייעוץ לנתבעת ולחברת בת שבשליטתה ובתמורה זכאי לתשלום חודשי (הסכם הייעוץ צורף כנספח א' לכתב התביעה).

התביעה נשוא פסק הדין אשר ביטולו מבוקש הינה לתשלום חוב בגין אי תשלום כספים המגיעים לתובע ע"פ הסכם הייעוץ.

טענות המבקשים :

1. הנתבעת אינה יכולה להתגונן מפני התביעה שכן סכסוך בין בעלי מניותיה מונע את התגוננות הנתבעת. התובע שהינו אחד מבעלי המניות בנתבעת הגיש תביעה כנגד הנתבעת בשיתוף פעולה עם מר אשכנזי בעל השליטה בחברה, במטרה משותפת של שני בעלי המניות הנ"ל לעשוק את החברה הנתבעת ולגזול את כספיה על חשבון המבקשים.

2. במסגרת סכסוך קודם שבין המבקשת 1 לבין אשכנזי, על מנת להפסיק את התנהלותו הפסולה של בעל השליטה אשכנזי ומעילתו בחובותיו כלפי החברה הנתבעת ובעלי מניות המיעוט, במסגרת הליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי מרכז הגיעו הצדדים (23.7.09) לכלל הסכם שקיבל תוקף של פסק דין במסגרתו בין היתר מונה המבקש 2 כדירקטור ע"ח מכסה של המבקשת 1, ונקבע ששום העברה כספית מאת הנתבעת אל מי מבין בעלי המניות ו/או אל מי מבין הדירקטורים שלה ו/או אל מי מבעלי העניין בה , לא תעשה מבלי שתצורף לה חתימתו של המבקש 2.

3. לאחר שהסתיים ההליך בבימ"ש המחוזי מרכז, נוכח המבקש 2 בתפקידו כיו"ר הדירקטוריון כי התובע אינו מעניק הלכה למעשה שירותי ייעוץ כלשהם לחברה הנתבעת ו/או לחברה הבת שלה מעבר לחובות הקיימים לו ממילא כדירקטור בחברה.

4. בישיבת דירקטוריון שנערכה ביום 23.2.10 ביקש המבקש 2 להביא להפסקת ההתקשרות בהסכם הייעוץ עם התובע. בעל השליטה בנתבעת מר אשכנזי סיכל את האפשרות לסיים את ההתקשרות. (פרוטוקול הדיון מיום 23.2.10 צורף כנספח 7 לבקשה).

5. ביום 8.3.10 פנה המבקש 2 באמצעות בא כוחו למר אשכנזי המוגדר בהסכם הייעוץ כ"נציג החברה" הנתבעת לענין הסכם הייעוץ בדרישה לקבלת דו"ח מפורט על כל הפעולות והשירותים שהוענקו ע"י התובע לנתבעת ולחב' הבת. מכתב דומה נשלח גם לתובע. (המכתבים צורפו לבקשה כנספחים 8 ו-9 ). ביום 25.3.10 השיב ב"כ התובע למכתב האמור וזאת ללא כל פירוט של הנדרש.

6. ביום 3.4.11 התכנסה אסיפת הדירקטוריון של הנתבעת בה עלה שוב נושא סיום הסכם היועץ של התובע. מר אשכנזי בעל השליטה בנתבעת התנגד לביטול ההסכם(פרוטוקול הישיבה צורף כנספח 14 לבקשה).

7. התובע לא העניק ייעוץ מכל סוג לנתבעת ולא עשה כל פעולה בנתבעת מעבר לפעולותיו כדירקטור בחברה. על כן לא זכאי לקבל מהנתבעת כספים בגין "שירותי הייעוץ" שכביכול העניק לחברה, ולראיה שהתובע נמנע לספק דו"ח מפורט של הייעוץ שניתן על ידו לנתבעת.

8. הסכם הייעוץ אינו אלא למראית עין, אשר מטרתו האמיתית להעביר לתובע כספים אשר אינם מגיעים לו, במסווה של הענקת שירותי ייעוץ לנתבעת, אשר לא הוענקו על ידו מעולם לחברה.


9. המבקש 2 לא היה מוכן לתת יד לגזל כספיה של הנתבעת ולא היה מוכן לחתום על העברות הכספים לתובע ע"פ הסכם הייעוץ, ובמטרה לעקוף המגבלה של דרישת החתימה של המבקש 2 על כל העברה כספית לתובע, הגיש התובע את התביעה הנדונה מתוך הנחה כי לנוכח יחסי הכוחות בחברה הנתבעת לא יהיה מי שיתנגד בשם החברה לתביעה ובדרך זו יוכלו לאכוף את ביצוע התשלום.

10. לבקשת המבקש 2, יו"ר הדירקטוריון נערכו הכנות להגשת בקשה להגנה נגזרת ע"י המבקשים. עותק מהבקשה אשר נחתמה ביום 3.5.11 צורף כנספח 15 לבקשה.

11. בנק מרכנתיל דיסקונט אשר מממן את פעילות הנתבעת הבהיר כי לא יראה בעין יפה ניהול תביעה בין בעלי המניות בנתבעת, ועל רקע זה הוסכם בין בעלי המניות כי לעת עתה לא יינקטו צעדים משפטיים ע"י מי מהצדדים. בעקבות כך לא הוגשה לבימ"ש הבקשה להגנה נגזרת. התובע חטף פסק דין בהעדר הגנה בניגוד להסכמה האמורה.

טענות המשיב :

  1. בין התובע לבין הנתבעת נחתם הסכם ייעוץ מיום 10.9.07 למתן שרותי יעוץ כלכלי מטעם התובע לנתבעת ולחברת בת שלה.
  2. ע"פ ס' 5 להסכם הייעוץ זכאי התובע בגין מתן שרותי ייעוץ לתשלום חודשי קבוע בסך 3,000 $ בתוספת מע"מ כמפורט בהסכם.
  3. התובע מעניק לחברה הנתבעת שרותי יעוץ ע"פ ההסכם מיום 10.9.07 מאז כריתת ההסכם ועד היום.
  4. החל מחודש ינואר 2010 הנתבעת אינה משלמת את התשלומים החודשיים שהתחייבה לשלם ע"פ ההסכם לתובע.
  5. החברה הנתבעת אינה חולקת על חובה לתובע, הודתה בו ומבצעת בגינו הפרשות מלאות בספריה (צורף מכתב חשבת החברה הנתבעת נספח ב' לכתב התביעה).
  6. אי תשלום הכספים הינו עקב סירובו של יו"ר הדירקטוריון מר ראובן אביטל לחתום על שיקים לתשלום שכרו של התובע.
  7. ע"פ החלטת בימ"ש המחוזי מרכז מיום 23.7.09 אשר נתנה תוקף להסכמות הצדדים התחייבת החברה הנתבעת לשלם כסדרם את התשלומים בהם היא חבה ע"פ הסכמים עליהם היא חתומה. הנתבעת מפרה הוראות הסכם הפשרה ואת החלטת בימ"ש המחוזי.
  8. קיים העדר יריבות בין המבקשים למשיב(התובע). המבקשים אינם עומדים בתנאים הקבועים בדין להגשת הגנה נגזרת ולא פעלו ע"פ תנאי הדין. המבקשת 1 אינה בעלת מניות בנתבעת והמבקש 2 אינו מכהן בתפקיד פורמלי בנתבעת ואינו מחזיק כיום בזכויות חתימה בנתבעת ומשכך נטול זכות עמידה.


דיון:

לאחר שעיינתי בבקשה לביטול פסק הדין, בכתב התביעה ושמעתי סיכומי ב"כ הצדדים
אני מורה כדלקמן.

הגנה נגזרת – העדר יריבות :

בסעיף 1 לבקשה לביטול פסק דין מבהירים המבקשים כי הינם עותרים לביטול פסק הדין בשמה ולתועלתה של הנתבעת במסגרת בקשה להגשת הגנה נגזרת לתביעה, מאחר שהנתבעת אינה יכולה להתגונן בשל הסכסוך שבין בעל המניות.

ב"כ המשיב העלה בפתח סיכומיו טענה מקדמית לפיה יש לדחות על הסף את הבקשה לביטול פסק הדין אשר הגישו המבקשים בהעדר יריבות משפטית בין הצדדים לבקשה, מאחר והמבקשים לא עומדים בתנאים הקבועים בדין להגשת הגנה נגזרת.

נושא ההגנה הנגזרת מוסדר בסעיף 203 לחוק החברות הקובע כדלקמן:

"(א) הוגשה תובענה נגד חברה, רשאי בית המשפט לבקשת בעל מניה או דירקטור (בפרק זה - מתגונן), להתיר לו להתגונן בשם החברה (להלן - הגנה נגזרת) ובלבד שהשתכנע, כי ניהול ההגנה הנגזרת הוא לטובת החברה, וכי המתגונן אינו פועל בחוסר תום לב.

(ב) הוראות סימן זה בענין תביעה נגזרת יחולו, ככל שלא נקבעו הוראות על ידי השר, על הגנה נגזרת, בשינויים המחויבים".

ע"פ הוראת סעיף 203(א) לחוק החברות רשאים להגיש לבית המשפט בקשה להתיר הגשת הגנה נגזרת הינם : א. בעל מניה בחברה הנתבעת ב. דירקטור בחברה .

הוראות סעיף 194 ו- 203 לחוק החברות דנות בתביעה והגנה נגזרת ואינם מתייחסות במפורש לענין בקשה נגזרת לביטול פסק דין.

אמנם ב"כ הצדדים לא טענו בסיכומיהם כי הוראות החוק נוגעות להגנה נגזרת בלבד ולא להגשת בקשה נגזרת לביטול פסק דין, ועל כן, פטור אני מלהכריע בעניין זה.

יחד עם זאת , סבור אני כי הוראת סעיף 203 לחוק הדנה בהיתר להגשת הגנה נגזרת כוללת בחובה מכללא האפשרות כי תוגש בקשה נגזרת לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד לצורך הגשת ההגנה הנגזרת ולחילופין יש להחיל את הכללים הקבועים האמורים מכוח סמכותו הטבועה של בית המשפט ו/או בדרך של היקש.


הצדדים אינם חלוקים כי המבקש 2, מר ראובן אבי טל שימש בזמנים הרלוונטים לתביעה כיו"ר הדירקטוריון של הנתבעת ומאשרים עובדה זו בסעיף 9 לכתב התביעה.

הטענה כי המבקש 2 חדל מלשמש כדירקטור בחברה הנתבעת הועלתה לראשונה במסגרת סיכומיו של ב"כ המשיב, בלא שנתמכה בתצהיר מטעם המשיב או בכל אסמכתא בענין אף שהיה בידי ב"כ המשיב להגיש תגובה לבקשה לביטול פסק הדין, לא עשה כן, ועל כן יש לדחותה.

אשר על כן, המבקש 2 בהיותו דירקטור בחברה הנתבעת זכאי ע"פ הדין לעתור לפני בימ"ש להתיר לו הגשת הגנה נגזרת בשמה ומטעמה של הנתבעת.

ב"כ המשיב טען בסיכומיו כי המבקשת 1 אינה מחזיקה במניותיה של הנתבעת ועל כן אינה עומדת בתנאים הנדרשים לצורך הגשת בקשה נגזרת לביטול פס"ד.

אומנם טכנית המבקשת 1 אינה מחזיקה באופן ישיר במניותיה של הנתבעת אולם כפי שפורט בבקשה לביטול פסק דין, המבקשת 1 מחזיקה ב- 30% ממניותיה של חב' גלילאו בע"מ אשר מחזיקה ב- 100% ממניות הנתבעת, כאשר יתר בעלי המניות הינם התובע וכן מר אשכנזי.

מכאן שמהותית יש לראות את המבקשת 1 כמי שמחזיקה קונסטרוקטיבית במניות הנתבעת באמצעות אחזקותיה בחב' גלילאו,באופן בו מתקיים התנאי להיותה מחזיקה במניות הנתבעת.

משמצאנו כי המבקש 2 בתוקף היותו דירקטור בנתבעת רשאי היה להגיש את הבקשה להתיר הגשת הגנה נגזרת ובקשה לביטול פסק דין, די במבקש זה על מנת להכשיר בירור הבקשה לביטול פסק הדין ודחיית הבקשה לסילוקה על הסף, ופטור אני מלהכריע בעניין כשירותה של המבקשת, ומשאיר סוגיה הנדונה בצריך עיון.

ב"כ המשיב טוען בסיכומיו כי המבקשים לא פעלו ע"פ התנאים שנקבעו לצורך הגשת הגנה נגזרת שכן לא פנו לנתבעת בדרישה להגשת הגנה.

אומנם ע"פ סעיף 194(ב) לחוק החברות, צד המעוניין להגיש תביעה נגזרת יפנה תחילה לחברה בכתב וידרוש ממנה מיצוי זכויותיה בדרך של הגשת הגנתה.

אולם סבור אני כי בנסיבות המקרה חל החריג הקבוע בסעיף 194(ד)(1) לחוק, לפיו פטור מפניה בדרישה לחברה, מקום בו לאורגן המוסמך להחליט על הגשת ההגנה עניין אישי בהחלטה.

מהבקשה לביטול פסק הדין עולה כי בעל השליטה בנתבעת מר אשכנזי המחזיק ב- 59.5% ממניות גלילאו קשור בהסכם הצבעה עם התובע המחזיק ב- 10.5% מהמניות, דבר המצביע על קיומו של עניין אישי של בעל השליטה.

קיומו של ענין אישי זה מתחזק אף לנוכח התנגדותו של מר אשכנזי בשתי אסיפות דירקטוריון לבקשת המבקש 2 להביא לביטול ההתקשרות עם התובע (ראה:פרוטוקולי אסיפות הדירקטוריון מיום 23.2.10 (נספח 7 לבקשה לביטול פס"ד) ומיום 3.4.11 (נספח 14 לבקשה לביטול פס"ד).

מלשון סעיף 203 לחוק החברות אנו למדים כי בטרם יכריע בית המשפט בשאלה אם להתיר הגנה נגזרת אם לאו עליו לבחון ולהכריע בשתי השאלות שלהלן:

האחת, האם ניהול ההגנה הנגזרת הוא לטובת החברה.

השנייה, האם המתגונן, מגיש הבקשה להתרת הגנה נגזרת, פועל בתום לב, או בלשון סעיף 203, "אינו פועל בחוסר תום לב".

(וראו בעניין ההגנה הנגזרת בספרו של פרופ' יוסף גרוס, עו"ד, "חוק החברות החדש", מהדורה שלישית, בעמ' 251; וכן בע"א 273/85 יורם גיל נגד בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פד"י מא' (2) 294, בש"א (חי') 17808/06 סעד רסולי נ' עזר ואח' (אתר נבו)).

סבורני כי נסיבות המקרה שלפני מצדיקות מתן רשות להגשת בקשה נגזרת לביטול פסק הדין.

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת אשר במניותיה מחזיקים מר אשכנזי בעל השליטה וכן התובע אשר קשורים בהסכם הצבעה כאשר האחרון הינו בעל ענין בהצלחת התביעה כנגד החברה באופן המונע הלכה למעשה מהנתבעת מלהתגונן מפני התביעה ומותיר אותה חשופה לתביעה התלויה כנגדה.
על כן, בנסיבות האמורות בירור הבקשה לביטול פסק דין לגופו של עניין יש בו כדי לפעול לטובת הנתבעת אשר כחברה סבירה, שהינה גוף מסחרי כלכלי תהיה מעוניינת לצמצם ככל הניתן הפסדיה והוצאותיה.

אשר לרכיב השני, האם המבקש פועל בתום לב, אזי שבנסיבות המקרה לא הוכח לי כי הגשת הבקשה לביטול פסק דין הוגשה ע"י המבקשים בחוסר תום לב או ממניעים פסולים שלא ממין הענין.

אשר על כן, הבקשה לסילוק הבקשה לביטול פסק הדין על הסף נדחית ואני מתיר הגשת הבקשה הנגזרת לביטול פסק הדין.

הצדדים אינם חלוקים כי הן הנתבעת עצמה וכן המבקשים ידעו על הגשת התביעה עוד בטרם ניתן פסק הדין בהעדר הגשת בקשת רשות להתגונן, כך שלא עומדת למבקשים עילה לביטול פסק הדין מחובת הצדק.

בא כוח המבקשים עותר בסיכומיו לביטול פסק הדין משיקול דעתו של בית המשפט.

הלכה היא כי בבואו של בית המשפט לדון בבקשה לביטול פסק דין משיקול דעתו עליו להציג לעצמו שתי שאלות :

א. מהי הסיבה לאי הגשת ההגנה במועד.
ב. האם עומדת לנתבע הגנה לכאורית בעלת סיכויי הצלחה בפני התביעה.

הסיבה לאי הגשת בר"ל :

בסעיף 25 לתצהיר שניתן מטעם המבקש 2 בתמיכה לבקשה לביטול פסק הדין, מעיד המבקש כי מיד לאחר שלמדו על הגשת התביעה פעלו להכנת בקשה להגשת הגנה נגזרת שנחתמה ביום 3.5.11 (נספח 15 לבקשה לביטול פסק הדין).

כמו כן, מצהיר המבקש 2 בסעיף 28 לתצהיר כי לנוכח עמדת בנק מרכנתיל דיסקונט הממן את פעילות הנתבעת, סוכם בין בעלי המניות כי לא יינקטו צעדים משפטיים ע"י מי מהצדדים, ובעקבות כך לא הוגשה לבית המשפט הבקשה להגשת הגנה נגזרת, אולם התובע הפר הסכמתו זו ועתר למתן פסק דין בהעדר הגנה בניגוד לסיכום (סעיף 31 לתצהיר).

המשיב לא הגיש כאמור תגובה לבקשה לביטול פסק הדין ולא הכחיש קיומו של הסיכום האמור לעיל.

בפתח הדיון שהתקיים ביום 19.12.11 בבקשה לביטול פסק הדין העלה ב"כ המשיב טענה מקדמית לסילוק הבקשה על הסף אולם בפועל סיכם טענותיו בעל פה לגופו של עניין מבלי שחקר את המבקש 2 על תצהירו.

משלא נחקר המבקש 2 על תצהירו, האמור בתצהיר התומך בבקשה לביטול פסק הדין לא נסתר.

משלא נסתרה טענת המבקשים כי ביקשו לפעול להגשת בקשה להגנה נגזרת טרם שניתן פסק דין בהעדר התגוננות בתיק והימנעות מהגשתה נעשה ע"פ הסכמה בין הצדדים כי לא יינקטו באותו שלב הליכים משפטיים נוספים אזי שהמבקשים הראו טעם ראוי וסביר לאי הגשת בקשת הרשות להתגונן במועד.

סיכויי ההגנה:

במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין מעלים המבקשים שתי טענות הגנה עיקריות:

א. התובע הפר הפרה יסודית את הסכם הייעוץ שכן לא הוענק על ידו מעולם לנתבעת שירותי ייעוץ.
ב. הסכם הייעוץ אינו אלא הסכם למראית עין, אשר מטרתו האמיתית להעביר לתובע כספים אשר אינם מגיעים לו, במסווה של הענקת שירותי ייעוץ לנתבעת.

הפרת הסכם הייעוץ:

במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין ובסיכומיהם טוענים המבקשים כי התובע הפר הפרה יסודית את הסכם הייעוץ שנחתם בינו לבין הנתבעת, שכן לא הוענקו על ידו מעולם שירותי יעוץ לנתבעת.

המבקשים טוענים במסגרת סעיף 17-18 לבקשה כי פנו בכתב אל התובע ואל מר אשכנזי באמצעות בא כוחם בדרישה לקבל דו"ח מפורט של כל הפעולות והשירותים אשר הוענקו ע"פ הסכם ההתקשרות אולם במענה התקבל מכתב תשובה שניתן ע"י ב"כ התובע מיום 25.3.10 שהינו סתום ונעדר פירוט של הנדרש, עובדה התומכת בטענתם כי לא ניתנו כל שירותי יעוץ.

ב"כ המשיב דחה בסיכומיו את טענתם של המבקשים בדבר הפרת ההסכם ע"י התובע וטען כי התובע העניק ומעניק באופן שוטף לנתבעת שירותי יעוץ בגינם זכאי התובע לשכר ע"פ הסכם הייעוץ.

ב"כ המשיב טען בסיכומיו כי המבקשת 1 והמבקש 2 אשר מונה מטעמה ליו"ר הדירקטוריון, נכנסו להשקיע בנתבעת בשנת 2008, תוך ידיעה ברורה על קיומו של הסכם הייעוץ, אשר קיומו נזכר במפורש בסעיף 1.8 להסכם ההשקעה מיום 10.8.07 (נספח 1 לבקשה לביטול פס"ד).

לטענת ב"כ המשיב המבקשת 1 נטלה על עצמה את כל הזכויות וההתחייבויות של קרן קציר שהינה המשקיעה המקורית וזאת מכוח חתימתה של המבקשת 1 על הסכם לתיקון והסבת זכויות וחובות מיום 28.1.08 (נספח 2 לבקשה לביטול פס"ד) ידעה והסכימה להתחייבויות החברה הנתבעת כלפי התובע ע"פ הסכם היעוץ.

מעיון בהסכם ההשקעה מיום 10.8.07 ובהסכם לתיקון והסבת זכויות וחובות מיום 28.1.08 (נספחים 1 ו- 2 לבקשה לביטול פס"ד) אכן עולה כי המבקשת 1 ידעה על קיומו של הסכם הייעוץ ועל התחייבותה של הנתבעת לשלם על פיו לתובע שכר עבור שירותי הייעוץ.
בחתימתה על הסכם לתיקון הסכם ההשקעה קיבלה והסכימה המבקשת1 להתחייבויות שנטלה על עצמה הנתבעת בהסכם הייעוץ.

יחד עם זאת אני סבור כי אין בעובדה כי המבקשת 1 הסכימה להותרת הסכם היעוץ בתוקף כדי לשלול מהמבקשים ומהנתבעת מלהעלות טענה בדבר הפרה יסודית של ההסכם לנוכח אי מתן שירותי יעוץ.

כפי העולה מתצהיר המבקש 2 אשר לא נחקר והאמור בתצהירו לא נסתר, נעשתה ע"י ב"כ המבקש 2 פניה בכתב אל התובע וכן אל מר אשכנזי בדרישה לקבל דו"ח מפורט של פעולות היעוץ שניתנו ע"פ ההסכם, אולם דו"ח מפורט כאמור לא ניתן.

בנסיבות אלה, אני סבור כי לא נסתרה טענת המבקשים כי התובע הפר התחייבותו ע"פ הסכם הייעוץ מהטעם כי לא ניתנו על ידו שירותי ייעוץ, ועל כן, אינו זכאי לסכומים הנתבעים על ידו כשכר ייעוץ.

הסכם הייעוץ – חוזה למראית עין :

במסגרת סעיף 14 לבקשה לביטול פסק דין טוענים המבקשים כי הסכם הייעוץ הינו הסכם
למראית עין, אשר מטרתו להעביר כספים לתובע במסווה של הענקת מעין שירותי יעוץ.

ב"כ המבקשים טען בסיכומיו כי המבקשים סברו תחילה כי המדובר בהסכם אמיתי למתן
שירותי יעוץ בגינו מבוצעת עבודה , ורק עם הזמן התברר כי לא מבוצעת כל עבודת ייעוץ וכי
המדובר למעשה בהסכם למראית עין (ראה: עמ' 6 לפרוטוקול ש'8-12).

כפי שפורט לעיל, אף שניתנה לתובע טרם ההליכים בתיק זה האפשרות להעביר למבקשים דו"ח מפורט של פעולות הייעוץ שלטענתו ביצע, לא עשה כן, ואף לא הוגשה מטעמו בהליך זה תגובה לה רשאי היה לצרף דו"ח כאמור.

המצהיר מטעם המבקשים לא נחקר על תצהירו ועל כן, האמור בתצהירו לא נסתר.

בנסיבות אלה, אני סבור כי לא נסתרה טענת המבקשים לענין היותו של הסכם הייעוץ הסכם למראית עין בלבד אשר הינו חוזה בטל ע"פ הוראת סעיף 13 לחוק החוזים (חלק כלל) התשל"ג- 1973.

ב"כ המשיב טוען בסיכומיו כי יש לדחות את הבקשה לנוכח הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי מיום 23.7.09 לפיו התחייבה הנתבעת לשלם את כל התשלומים המגיעים ע"פ הסכמים הרלוונטים .

מעיון בסעיף 6 להסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין נמצא כי הצדדים לו כלל לא הזכירו במפורש את הסכם הייעוץ נשוא התביעה, אשר כפי הנראה לא עמד באותו שלב במחלוקת.

שכן כפי העולה מהבקשה שלפני, המחלוקת וטענות המבקשים בדבר הפרת ההסכם והיותו חוזה למראית עין, התבררה למבקשים ע"פ טענתם שלא נסתרה רק במהלך הזמן והתגלעה בסמוך לחודש פברואר 2010 עת ביקש המבקש 2 להביא לביטול ההתקשרות עם התובע וסרב לחתום על שיקים לתשלום שכר התובע ע"פ הסכם הייעוץ.

לאור כל המפורט לעיל, אני סבור כי טענות ההגנה שפורטו לעיל מגלות הגנה ולו לכאורה בעלות סיכויי הצלחה המצדיקה ביטול פסק הדין משיקול דעתו של בית המשפט וכן מתן רשות להתגונן בפני התביעה.

לפיכך, אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן כנגד הנתבעת, מתיר ניהול הגנה נגזרת ונותן לנתבעת רשות להתגונן.
התצהיר התומך בבקשה לביטול פסק הדין ישמש כתב הגנה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הפרת הסכם חתום

  2. הפרת הסכם הפצה

  3. הפרת הסכם כתוב

  4. הפרת הסכם מפיץ

  5. הפרת הסכם ניהול

  6. הפרת הסכם מעסיק

  7. הפרת הסכם מימון

  8. הפרת הסכם שירות

  9. הפרת הסכם העסקה

  10. הפרת הסכם מסגרת

  11. הפרת הסכם סולחה

  12. הפרת הסכם הרשאה

  13. הפרת הסכם השקעה

  14. הפרת הסכם ייעוץ

  15. הפרת הסכם מטפלת

  16. הפרת הסכם פאושלי

  17. הפרת הסכם ליסינג

  18. הפרת הסכם יסודית

  19. הפרת הסכם מכונות

  20. הפרת הסכם סודיות

  21. הפרת הסכם קיבוצי

  22. הפרת הסכם זיכיון

  23. הפרת הסכם פוליטי

  24. הפרת הסכם שירותים

  25. הפרת הסכם התקשרות

  26. הפרת הסכם אופציות

  27. הפרת הסכם עקרונות

  28. הפרת הסכם מייסדים

  29. הפרת הסכם זכיינות

  30. הפרת הסכם מקרקעין

  31. הפרת הסכם שלום בית

  32. עזיבת גננת הפרת הסכם

  33. הפרת הסכם סיום העסקה

  34. הפרת הסכם הובלה ימית

  35. הפרת הסכם בניה עצמית

  36. הפרת הסכם קניית דירה

  37. הפרת הסכם קואליציוני

  38. הפרת הסכם בהליך משפטי

  39. הפרת הסכם הסעת עובדים

  40. הפרת הסכם לרכישת דירה

  41. הפרת הסכם עבודות בניה

  42. הפרת הסכם בהעדר מימון

  43. הפרת הסכם הפסקת מימון

  44. הפרת הסכם פרויקט בניה

  45. הפרת הסכם טיפולי הפריה

  46. הפרת הסכם חלוקת רווחים

  47. הפרת הסכם שירותי בנייה

  48. הפרת הסכם הקמת מפעל בטון

  49. ביטול הוראת קבע הפרת הסכם

  50. הפרת הסכם אי רישום זכויות

  51. הפרת הסכם אספקת אריחי שיש

  52. הפרת הסכם רכישת מנוי עסקי

  53. הפרת הסכם ביצוע עבודה קבלנית

  54. הפרת הסכם ביצוע עבודות זיפות

  55. תביעה בגין הפרת הסכם פיתוח תוכנה

  56. הפרת הסכם העסקה טרם תחילת העבודה בפועל

  57. טענת הפרת הסכם תכנון ע"י פעולות לקידום התב"ע

  58. תנאי בהסכם כי פיגור של 3 חודשים במסירת הדירה לא ייחשב כהפרת הסכם

  59. תביעה לתשלום פיצויים בגין הפרת הסכם, ניהול משא ומתן בחוסר תום לב ובזדון

  60. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון