הפרת הסכם מייסדים

בקשה לסילוק התביעה

רקע כללי

1. לפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר יריבות, העדר עילת תביעה ומעשה בית דין – השתק עילה ופלוגתא. זאת ועוד, הנתבעים (להלן : "המבקשים") מבקשים כי התביעה תסולק כנגד נתבעים 2 ו- 3 בשל היעדר עילה נגדם וכן מבוקש דחיית התביעה מחמת היעדר פירוט הנזקים הנתבעים "לצרכי האגרה".

2. המשיבה הינה התובעת בתביעה כספית על סך של 350,000 ₪.

3. על פי הנטען בכתב התביעה, המבקשים 2 ו- 3 שהינם הבעלים של המבקשת 1, התקשרו עם מר ברק סער (להלן : "סער") שהינו הבעלים של המשיבה במטרה להקים חברה לתדלוק כלי רכב בגז בשם א.ז.י.ק גזקו בע"מ (להלן : "גזקו").

4. ביום 18.06.06 הוקמה חברת גזקו. כפי העולה מכתב התביעה המניות בזמן ההקמה הוקצו בחלוקה שווה בין המבקשת מס' 1 לבין המשיבה.

5. הצדדים הסכימו כי יזרימו כספים בסכומים שווים לגזקו בדמות הלוואות בעלים. דברים אלו הועלו בכתב ובאו לידי ביטוי בהסכם הלוואה מיום 1.11.2006.

6. נטען בכתב התביעה כי מכיוון שהמשיבה הייתה בניצול מלא של מכסת האשראי, סוכם כי המימון הבנקאי יושג על ידי המבקשת מס' 1 וכי המשיבה תשפה אותה עד להשגת איזון בהשקעות. כפי העולה מחומר הראיות ניתנו 19 שיקים על ידי המשיבה לפקודת המבקשת, חלקם בסך של 10,000 ₪, 4 מתוכם הוגשו לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל במסגרת תיק מס' 13-06779-08-1. המשיבה הגישה התנגדות והיא נידונה בבית משפט השלום בקריות במסגרת ת"א 2519-08-08.


7. על פי הנטען, בשלב מאוחר יותר נזקקה גזקו למימון נוסף, אשר על כן פנתה המבקשת מס' 1 לבנק הפועלים לקבלת מימון נוסף. הבנק התנה מתן המימון בבעלות בלעדית של המבקשת מס' 1 במניות גזקו וכי המשיבה תוותר על מניותיה לטובת המבקשת מס' 1. הצדדים הסכימו ביניהם כי יועברו המניות כבקשת הבנק באופן זמני עד שתוסר ההגבלה שהוטלה על המשיבה. כן עולה מכתבי הטענות של הצדדים כי, ההעברה של המניות לא גרעה מזכויות וחובות המשיבה והיא המשיכה לנהוג כמנהג בעלים בחברה כמוסכם בין השתיים.

8. יצוין כי מר סער נבחר לכהונה כיו"ר הדירקטוריון עוד ב – 05.06.07.

9. על פי הנטען בשנת 2008 נמכרה חברת גזקו תמורת 230,000 ₪ לצד שלישי. עניין מכירת החברה וכל אשר כרוך בו שנויים במחלוקת. היינו, כל אשר קשור לשווי השוק של החברה במועד מכירתה, התמורה וכן קבלת הסכמת המשיבה לעניין המכירה.

ההליך שלפניי וטענות הצדדים

10. המשיבה הגישה את תביעתה הנוכחית בה היא טוענת כי המבקשים 2-3 נהגו לא כשורה עת מכרו את גזקו בלא שניתנה הסכמתה לכך. עוד היא מוסיפה כי החברה נמכרה בשווי העולה על הסכום המוצהר על ידי המבקשים. על כן היא מבקשת פיצוי עבור אבדן רווחים ממכירת גזקו על סך של 135,000 ₪ .

11. זאת ועוד, טוענת המשיבה כי המבקשים חייבים לשלם להם בגין התקנות בכלי הרכב הפרטיים של מבקשים 1 – 2 אשר הוסבו לשימוש בגז. מתווסף לחוב זה חובות צריכת גז נוספים של לקוחותיהם של המבקשים אשר לא שולמו. לפי חישוביה של המשיבה מדובר בסך של 51,573 ₪ משוערך.

12. כמו כן, בעקבות הפרת הסכם המייסדים ושלל הנזקים שנגרמו לה בעקבות מכירת גזקו לצד ג', תובעת המשיבה נזקים והפסדים שנגרמו לה בשל התנהלות המבקשים בסך של 300,000 ₪.

13. לסכומים אלה מתווסף מרכיב פיצוי נוסף שדורשת המשיבה בסך של 50,278 ₪, שלטענתה סכום זה נמשך מחשבון גזקו על ידי מבקש 2 כשכר.

14. לצרכי אגרה העמידה המשיבה את תביעתה על סך של 350,000 ₪.

15. המבקשים טוענים בבקשתם כי, עניינם נדון בתביעה הקודמת וניתן פסק דין היוצר מעשה בית דין או לחילופין השתק פלוגתא. המשיבה העלתה בפני התביעה שם אותן טענות הגנה שהיא מעלה בתביעתה כעת ולמרות זאת בית משפט חייבה לשלם למבקשת מס' 1.

16. לשיטתם של המבקשים, המשיבה אינה זכאית להעלות טיעונים בדבר ההפסדים, אם כי אלה צריכים להיות מועלים על ידי גזקו. כך או כך במועד מכירת גזקו, המבקשת 1 הייתה בעלת המניות הבלעדית בה. אשר על כן מתבקשת דחיית התביעה מחמת העדר עילת תביעה והעדר יריבות למשיבה והעדר עילה כנגד המבקשים 2 ו- 3.

17. המשיבה בתגובתה טוענת כי אין השתק פלוגתא מאחר והתביעה שהוגשה בזמנו כנגדה עניינה ביצוע השטרות ותו לא. פסק הדין ניתן על דרך הפשרה ולא הוכרעו בו הפלוגתאות שבמחלוקת בין הצדדים. תימוכין לדבריה המשיבה מפנה לדבריה של כב' השופטת אטיאס שקבעה מפורשות כי הפלוגתאות בין הצדדים אין מקומן להתדיין בהליך שבפניה וכי לא הובאו בפניה כלים, נתונים וראיות מספקות שיש בהם בכדי לסייע לה בהכרעה וקביעת ממצאים (ראה נספח ח' לכתב התביעה).

18. כן מוסיפה המשיבה, כי דין הטענות כנ"ל להתברר בשלב שמיעת הראיות וכי בשלב זה לא ניתן יהיה לקבוע מסמרות בעניין ההשתק.

19. באשר לטענת העדר יריבות ועילה, המשיבה טוענת כי משיכת המשכורות מחברת גזקו מהווה הפרה להסכם המייסדים שמתנה העברת תשלומים מחשבון החברה בהחלטת דירקטוריון שבמקרה זה היה הבעלים של המשיבה. לשיטתה קמה לה עילה חוזית כלפי המבקשת.

20. יתרה מזאת, המשיבה טוענת כי המשיכות מחשבון גזקו בוצעו על ידי המבקשת והעבודות נעשו ברכבים הפרטיים של המבקשים 2 ו- 3.


21. בנוסף, המשיבה טוענת כי הנזק שהוסב ממכירת גזקו הוסב למשיבה ולא לגזקו על כן קמה למשיבה עילת תביעה.

דיון והכרעה

השתק פלוגתא ומעשה בית דין

22. בענייננו ניתן פסק דין בהסכמת הצדדים על דרך הפשרה. ברע"א 682/07 לב לבייב נ' שמעון גילר [טרם פורסם] דן בית משפט העליון בשאלה הא פסק דין שניתן על דרך הפשרה מקים השתק פלוגתא. וכך קבע כב' השופט רובינשטיין :

"השכל הישר ושורת ההגינות מחייבים, איפוא, כי ההתייחסות לפסק דין כזה (פסק דין על דרך הפשרה – א.כ) תהא קרובה לזו של פסק דין בהסכמה, ואף ביתר שאת, כי ההכרעה מתוחמת ככלל לתיק הקונקרטי שהיה בפני בית המשפט."

23. יוצא אפוא, כי פסק דין שניתן על דרך הפשרה כוחו יפה ביחס לאותה הסכמה וההכרעה אשר מתוחמת לאותה פלוגתא בלבד. עיגון למסקנתי אני מוצא אף בדבריה של כב' השופטת אטיאס בתביעה השטרית, שם קבעה:

"אין ספק כי קיימות שאלות רבות שיש לבררן, ואף יש לערוך את ההתחשבנות הנכונה הכרוכה בסיום הפעילות העסקית בין הצדדים. ואולם, לאור הפלוגתאות שהותוו על ידי הצדדים בכתבי הטענות, הדבר אינו יכול וצריך להיעשות בהליך שבפניי, ואף לא הובאו בפניי כלים נתונים וראיות מספקות שיש בהם לאפשר עריכת התחשבנות שכזו במסגרת הליך זה."

24. לסיכומו של דבר, בענייננו לא נקבע ממצא חיובי בתביעה השטרית באשר לסכסוך ענייננו ולפלוגתאות העולו לפני. כמו כן, לא התנהל דיון אדוורסרי שבו מיצו הצדדים את כל שבפיהם מפלוגתאות אשר נובעות מהסכסוך ביניהם. משכך אני רואה בפסק דין שניתן בתביעה השטרית, כפסק דין המחייב רק באשר לקביעה הספציפית בעניין השטרות שמשכה המבקשת לפקודת המשיבה ותו לא. אין בקביעה זו בכדי לסיים את הסכסוך בין השניים וליצור מעשה בית דין.

25. משכך, הנני קובע כי הדיון והפסק דין שניתן בתביעה הקודמת לא יצרו השתק פלוגתא או מעשה בית דין ביחס לתביעה הנוכחית.

מעמדה של גזקו – זכות התביעה של בעל מניה

26. כפי שהובא לעיל המבקשת הינה בעלת מניות בחברת גזקו וזאת חרף העברת המניות והבעלות למשיבה וזאת לצרכי ההלוואה. עובדה זו אינה שנויה במחלוקת ומוסכמת היא על הצדדים. כך נטען בכתב התביעה והמבקשים אישרו זאת בסעיף 48 לכתב ההגנה באומרם:

"חשוב לציין כי המניות הועברו ללא תמורה שכן היה ברור כי הדבר נעשה מטעמים טכניים/פורמאליים, ואין בכך כדי לגרוע מזכויות התובע בגזקו, כמו גם מחובותיה...גם לאחר העברת המניות המשיכה הפעילות בגזקו להיות בשיתוף פעולה מלא עם התובעת, בראשותו של סער..."

27. יוצא אפוא כי, לצורכי הדיון יש להתייחס למשיבה כבעלת מניות בחברת גזקו.

28. השאלת שניצבת בפניי, היא האם יש למשיבה זכות תביעה אישית, כבעלת מניות בגזקו בראשים השונים שצוינו על ידה, כנגד בעלת המניות האחרת בגזקו? או שמא המדובר בתביעה של גזקו עצמה ואז הדרך הנכונה להפעלת הכוח לתבוע הוא על ידי הגשת תביעה נגזרת?

29. התביעה הנגזרת הינה חריג לכלל אי ההתערבות בדיני החברות. החריג של חריג זה הינו תביעה אישית אשר מגיש בעל מניות בשמו בגין פגיעה אישית בו. בעניין מגן וקשת הבחין בית המשפט העליון בין תביעה אישית של בעל מניות לבין תביעה נגזרת בקובעו:

"החברים בחברה אינם יכולים לתבוע בשמה אלא במקרים חריגים שבהם רשאי חבר בחברה להפעיל את זכות התביעה של החברה על ידי תביעה נגזרת. תביעה זו מוגשת על ידי בעל מניות שלא בשמו ושלא בשל פגיעות אישיות בו ובבעלי מניות אחרים אלא בשם החברה הנפגעת.
......
עם זאת יכול שתקום עילה לתביעה אישית או לתביעה ייצוגית, ובו זמנית תקום גם עילה לתביעה נגזרת, והכול תלוי בטיב העילה ובנסיבות היווצרה".

(ראו ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות בירה בע"מ ואח', פ"ד נא (2) 312, עמ' 324).


במקום אחר נקבע בעניין מגן וקשת בעמ' 326 כי:

"הכלל הוא, בעיקרון, כי כאשר בעל מניות סובל נזק תלוי בנזק שאותו סובלת החברה, קמה לו תביעה אישית בלתי תלויה בנזק שנגרם לחברה. אולם אם הנזק נגרם לבעל מניות עקב ירידת ערך החברה ושווי מניותיה, וכל בעלי המניות ניזוקים באותה מידה, לא קמה – בדרך כלל – לבעל מניות עילת תביעה אישית. זהו נזק משני המשקף את נזקי החברה.
לכלל הנ"ל חריגים מכמה סוגים, וביניהם נזק שנגרם כתוצאה מהפרת זכות חוזית של בעל מניות בתור שכזה או נזק שנגרם לבעל מניות או לקבוצת בעלי מניות השונה מהנזק שנגרם לבעלי מניות אחרים, או נזק שנגרם עקב קיפוח המיעוט." (ההדגשה שלי – א.כ.)

30. לצד החריגים שנקבעו בעניין מגן וקשת בית המשפט העליון בעניין דרין קבע חריגים נוספים שבהם תינתן זכות תביעה לבעל מניות אף במקרה שבו נגרם לו נזק משני הנגזר מנזקה של החברה, כך נקבע :

"ככלל, התרשלות כלפי החברה לא תקים זכות ברשלנות לבעל המניות, אך בגין הנזק שבפחיתת שווי מניותיו. אפילו כך, מוצא אני לנכון ... להותיר גם כעת בצריך עיון את האפשרות, שבנסיבות מיוחדות ביותר תוכר בכל זאת עילת תביעה אישית של בעל מניות כלפי מי שהזיק לחברה, ולו עקב ירידת שווי המניות שבידיו. ניתן להעלות על הדעת מצבים חריגים, בהם האמצעים הקיימים לפיקוח ולבקרה על יוצרי סיכונים כלפי חברות אינם מעוררים הרתעה מספקת, או לא יוצרים את התמריץ הראוי להגשת תביעה נגזרת, במידה כזו שראוי יהיה להטיל אחריות אישית כלפי בעל המניות".(ראו ע"א 3051/98 ברוך דרין נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ, פ"ד נט (1) 673, 695).

31. בספרות ובהלכה הפסוקה התייחסו לחברות פרטיות שהוקמו לצורך ביצוע מיזם משותף, כדוגמת גזקו בענייננו, כמייזם הדומה במהותו לשותפות (ראה: ת.א. (ת"א) 1369/99 ניר מאיר נ. נבון יפתח [לא פורסם]; אירית חביב-סגל "דיני החברות" עמ' 681). בבואי לקבוע האם מדובר בתביעה אישית של בעל המניות או בתביעה של החברה אדון בכל ראש נזק בנפרד.

32. באשר לתביעה המתייחסת להתקנת גז עבור המבקשים או לקוחותיהם שתמורתם לא שולמה המדובר בתביעה של גזקו ולא בתביעה של בעלי מניותיה. חסרון הכיס בשל טענה זו נגרם לגזקו ועל כן בעלי המניות לא יכולים להגיש תביעה בשל כך, בשים לב לכך דין התביעה בכל הקשור לסעיפים אלו להידחות על הסף.

33. בכל הקשור למכירת מניית גזקו מתחת לערך השוק גם זו תביעה של גזקו (ראה: ע"א 9014/03 גרינפלד נ. לסר ואח') ועל כן לא קמה לבעלי המניות זכות תביעה כלפי בעל מניות אחר. יחד עם זאת, המשיבה טוענת כי המבקשת ציינה בחוזה המכירה של גזקו סכום הפחות מערך השוק ומהערך שקיבלה בפועל לידיה ואת ההפרש שלשלה לכיסה. אכן אם תתברר טענה זו כנכונה, טענה שבמהותה הינה טענת תרמית, אזי תקום למשיב זכות תביעה ועל כן אינני מסלק את התביעה בכל הקשור לראש זה.

34. בכל הקשור לתביעת נזקים בגין הפרת הסכם מייסדים, מוקנית בגין הפרה נטענת זו זכות תביעה ישירה בין בעלי המניות לבין עצמם ועל כן יש למשיבה כבעלת מניות זכות תביעה אישית בשל טענה זו. כך גם לגבי משיכת כספים מגזקו. ההסכמות לגבי עניין זה עוגנו בהסכם המייסדים כאשר הפרתם מקנה זכות לבעל המניות, שהינו צד להסכם, זכות תביעה חוזית בגין הפרת הסכם.

35. לסיכום דין התביעה להיות מסולקת על הסף בכל הקשור לסכומים הנתבעים בגין התקנת גז למבקשים או ללקוחותיהם. יתר ראשי התביעה יעמדו על כנם.

אחריות המבקשים 2-3

36. המבקשים 2 - 3 הינם הבעלים של מבקשת 1 שהיא בעלת המניות במשותף עם המשיבה בגזקו. הסכם הייסוד היה בין המבקשת מס' 1 למשיבה והמבקשים 2 – 3 לא היו צד להסכם זה.

37. יחד עם זאת, המשיבה טענה כי יש להרים את מסך ההתאגדות בין המבקשת מס' 1 למבקשים 2 – 3. עוד נתבעו המבקשים 2 – 3 בעילה לפי עשיית עושר ולא במשפט.

38. ברי כי טענות אלו דורשות ליבון עובדתי אשר מקומו אינו בבקשה לסילוק התביעה על הסף. לכן אין מקום לדחיית התביעה בשל טענה זו.

היעדר פירוט הנזקים הנתבעים "לצרכי אגרה ":

39. המשיבה אינה חולקת על חובתה לפרט את ראשי הנזק, והיא מבקשת רשות או לשלם את הפרש האגרה או לפרט את ראשי תביעתה בהתאם לסכום שהיא ביקשה לתבוע. משכך הנני מורה למשיבה לבחור בין תשלום הפרש האגרה הנדרש לבין פירוט ראשי התביעה וכיצד הנזק מתחלק. המשיבה תודיע לבית המשפט תוך 7 ימים מהיום באיזה חלופה היא בוחרת.

סוף דבר

40. לאור האמור לעיל, הנני מקבל את הבקשה באופן חלקי.

41. המשיבה תישא בהוצאות המבקשים בסך של 1500 ₪. לקחתי בחשבון בעת פסיקת ההוצאות שהבקשה התקבלה בחלקה.

42. קובע ישיבת קדם משפט נוספת ליום 21.3.2013 שעה 8:50.

43. הצדדים יודיעו עמדתם להפנייתם להליך גישור בתוך 7 ימים מהיום ובמקביל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הפרת הסכם חתום

  2. הפרת הסכם הפצה

  3. הפרת הסכם כתוב

  4. הפרת הסכם מפיץ

  5. הפרת הסכם ניהול

  6. הפרת הסכם מעסיק

  7. הפרת הסכם מימון

  8. הפרת הסכם שירות

  9. הפרת הסכם העסקה

  10. הפרת הסכם מסגרת

  11. הפרת הסכם סולחה

  12. הפרת הסכם הרשאה

  13. הפרת הסכם השקעה

  14. הפרת הסכם ייעוץ

  15. הפרת הסכם מטפלת

  16. הפרת הסכם פאושלי

  17. הפרת הסכם ליסינג

  18. הפרת הסכם יסודית

  19. הפרת הסכם מכונות

  20. הפרת הסכם סודיות

  21. הפרת הסכם קיבוצי

  22. הפרת הסכם זיכיון

  23. הפרת הסכם פוליטי

  24. הפרת הסכם שירותים

  25. הפרת הסכם התקשרות

  26. הפרת הסכם אופציות

  27. הפרת הסכם עקרונות

  28. הפרת הסכם מייסדים

  29. הפרת הסכם זכיינות

  30. הפרת הסכם מקרקעין

  31. הפרת הסכם שלום בית

  32. עזיבת גננת הפרת הסכם

  33. הפרת הסכם סיום העסקה

  34. הפרת הסכם הובלה ימית

  35. הפרת הסכם בניה עצמית

  36. הפרת הסכם קניית דירה

  37. הפרת הסכם קואליציוני

  38. הפרת הסכם בהליך משפטי

  39. הפרת הסכם הסעת עובדים

  40. הפרת הסכם לרכישת דירה

  41. הפרת הסכם עבודות בניה

  42. הפרת הסכם בהעדר מימון

  43. הפרת הסכם הפסקת מימון

  44. הפרת הסכם פרויקט בניה

  45. הפרת הסכם טיפולי הפריה

  46. הפרת הסכם חלוקת רווחים

  47. הפרת הסכם שירותי בנייה

  48. הפרת הסכם הקמת מפעל בטון

  49. ביטול הוראת קבע הפרת הסכם

  50. הפרת הסכם אי רישום זכויות

  51. הפרת הסכם אספקת אריחי שיש

  52. הפרת הסכם רכישת מנוי עסקי

  53. הפרת הסכם ביצוע עבודה קבלנית

  54. הפרת הסכם ביצוע עבודות זיפות

  55. תביעה בגין הפרת הסכם פיתוח תוכנה

  56. הפרת הסכם העסקה טרם תחילת העבודה בפועל

  57. טענת הפרת הסכם תכנון ע"י פעולות לקידום התב"ע

  58. תנאי בהסכם כי פיגור של 3 חודשים במסירת הדירה לא ייחשב כהפרת הסכם

  59. תביעה לתשלום פיצויים בגין הפרת הסכם, ניהול משא ומתן בחוסר תום לב ובזדון

  60. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון