הפרת הסכם סיום העסקה




מונח בפני ערעורו של מר ג'רונימו מונוז (להלן: "המערער") על החלטת המפרק לחברת אקסאנט בע"מ (להלן: "החברה") בתביעת החוב שהגיש המערער.
ביום 1.12.05 נחתם בין המערער לחברה הסכם העסקה שעל פיו החל המערער לעבוד בחברה.
ביום 29.10.09 חתמו המערער והחברה על הסכם סיום העסקה לפיו סוכם שיחסי העבודה בין הצדדים יסתיימו ביום 31.1.10.
ברם, ביום 10.12.09 נכנסה החברה להליכי פירוק.
המערער הגיש תביעת חוב בה תבע את כל הסכומים להם הוא זכאי בקשר עם הסכם סיום ההעסקה בסך כולל של 139,029 יורו.
המפרק קיבל את תביעת החוב אך בחלקה, כאשר הוא מאשר תשלום בסך של 32,637.20 יורו.
בהחלטתו, דחה המפרק שני רכיבים בתביעת החוב:

1. החלק ברכיבי השכר החודשי והוצאות הרכב שמתייחס לתקופה שאחרי מועד הפירוק.

2. רכיב עמלות לרבעון 4 לשנת 2009.

טענות המערער בקצירת האומר;
המערער, טוען כי שגה המפרק בכך ששלל את זכאותו של המערער לקבל את רכיבי השכר ותקציב הרכב בתקופה שלאחר כניסת החברה להליכי פירוק.
מנמק המערער כי, יחסי העבודה בין הצדדים לא הסתיימו עם היכנסה של החברה להליך הפירוק אלא עם מתן צו הפירוק אשר ניתן ביום 18.3.10, ולפיכך , לא היה בכך כדי להשפיע על המערער אשר עפ"י הסכם סיום ההעסקה שלו, הסתיימו יחסי העבודה שלו עם החברה כר ביום 31.1.10.
בהתאם לכך, טוען המערער, לא כלל המערער בתביעת החוב דרישת תשלום בגין פיצויי פיטורין וזאת משום שבמועד מתן צו הפירוק לא היה עוד המערער עובד של החברה.
לטענת המערער אף אם ילך לשיטת המפרק לפיה יחסי העבודה הסתיימו עם כניסת החברה להליכי פירוק, אין בכך כדי לפטור את החברה מכל תשלום או חוב כלפי המערער על פי ההסכם ביניהם; לעניין זה טוען המערער כי הוא זכאי לפיצויי הפרה בגין הפרת הסכם סיום העסקה.
להשלמת התמונה מדגיש המערער כי מטרת הסכם סיום ההעסקה בינו ובין החברה, היה הסדרת סיום היחסים בין הצדדים. מלשונו של ההסכם היה ברור כי המערער אינו נדשרש לעבוד בפועל בתקופה זו אלא נדרש רק להיות זמין ולסייע לחברה על פי דרישתה.
כך, לטענת המערער, ההסכם נועד לכלול בתוכו גם מעין פיצויי פיטורין ואף לעגן את הסכמת הצדדים בקשר עם מעין תקופת "הודעה מוקדמת".


אשר לרכיב העמלות שדחה המפרק, טוען המערער כי המפרק שגה בטענתו כי לא בוצעה עסקת מכר ועל כן המערער אינו זכאי לעמלות.
עוד טוען המערער; זכאותו לקבלת עמלה מעסקה, מתגבשת במועד ביצוע ההזמנה על ידי הלקוחות כאשר עפ"י תוכנית העמלות, 50% מן העמלה ישולם במועד ביצוע ההזמנה ו-50% נותרים ישולמו במועד הגבייה. אשר על כן, טוען המערער הוא זכאי למצער לתשלום של 50% מגובה העמלה בגין פעילות שהתבצעה בתקופה שעד 31.1.10 כאמור בהסכם סיום ההעסקה.
סוג נוסף של עמלה היה אמור להשתלם לו בגין הזמנות שנגבו בחודשים פברואר -יוני 2010. לעניין עמלות אלו הוא מציין כי תשלומן תלוי בגביית הכספים מן הלקוחות ועל כן הוא אינו מתנגד להחלטתו של המפרק ותחת זאת מבקש להורות כי ככל שיצלחו פעולות הגבייה אזי יהא המערער זכאי לקבל סכומים אלו.

המפרק טוען, כאמור, כי יחסיה העסקיים של החברה עם המערער הופסקו עם היכנסה של החברה להליכי פירוק, ביום 10.12.09 ומשכך רכיב השכר והטבת הרכב מאושרים רק ביחס לתקופה שעד ליום הפירוק.
המפרק דוחה את טענתו של המערער כאילו עולה מהסכם סיום ההעסקה כי התקופה המדוברת נובמבר דצמבר 2009 וינואר 2010 הינה מעין הודעה מוקדמת וכי המערער לא נדרש ליתן שירותים בפועל לחברה.
לשיטת המפרק היחסים בין המערער לחברה נמשכו כמקודם והיו נמשכים עד ליום 31.1.10 אלמלא הליך הפירוק.
משנכנסה החברה להליך הפירוק לא נזקקה עוד לשירותיו של המערער בגין יתרת התקופה כאשר תשלום בגין שירותים שלא ניתנו בתקופה הזו יהווה העדפת נושים פסולה.
בהתאם לכך, המפרק דוחה טענת המערער לפיה היחסים בין הצדדים הופסקו ביום מתן צו הפירוק, ולא ביום מינוי המפרק הזמני ומדגיש כי ביום בו מונה למפרק זמני החברה כבר סגרה שעריה ויחסיה העסקיים עם כל גורם שהוא הופסקו.

בתשובתו לערעור עומד המפרק על עמדתו כי בכל הנוגע לדחיית תשלום העמלות משלא נעשתה עסקת מכר. המפרק דוחה את פרשנותו של המערער כי המכר נעשה עם ביצוע ההזמנה של הלקוח ואף דוחה את הפנייתו של המערער לתכנית העמלות בה נקבע כי 50% מן העמלה תשולם עם ביצוע ההזמנה.
המפרק טוען לעניין זה כי הסכם סיום ההעסקה בין הצדדים לא מעגן את הקבוע בתכנית העמלות ואינו מזכיר קיומה של "מקדמה" כתשלום למערער. יתרה מכך, בנסיבות המקרה, לאור היחסים העכורים בין המערער לחברה (אשר היחסים ביניהם באו על סיומם בעקבות טענות החברה כי המערער עובד עם חברה מתחרה במועד בו היה קשור עמה בבלעדיות), במועד החתימה על הסכם סיום ההעסקה נדמה סביר כי החברה תבקש להגן על עצמה ולהבטיח תשלום למערער רק במקום בו שירותיו הביאו לרווח ממשי.

עיינתי בטענות הצדדים ובעמדתו של כונס הנכסים הרשמי וזוהי החלטתי כדלקמן;

1. בענייננו מחלוקת בשתי שאלות:
האחת, המועד בו הסתיימו היחסים בין הצדדים והשניה, זכאותו של המערער לתשלומי העמלות.

2. אשר לסוגיה הראשונה יש לציין כי בהתייחסו למועד סיום היחסים בין הצדדים, מתייחס המערער לעצמו כעובד של החברה וסומך טיעוניו על אסמכתאות העוסקות ביחסי עובד-מעביד.

3. מאידך גיסא, לטענת המפרק המערער כלל איננו עובד של החברה אלא נושה רגיל אשר מעולם לא הגיש תביעת חוב כעובד.
במסגרת זו אני מוצאת לקבל את עמדתו של המפרק; בנסיבות המקרה עולה כי אף אם המערער עבד בפועל בחברה ובמהלך תקופת עבודתו התקיימו יחסי עובד-מעביד בינו ובין החברה, הרי שיחסים אלו, על פניו, הסתיימו ביום 29.10.09 בעת שחתמו המערער והחברה על הסכם סיום ההעסקה שהסדיר את היחסים ביניהם למשך שלושה חודשים נוספים.

4. המערער הגיש את תביעת החוב מכוחו של הסכם סיום ההעסקה ועל בסיס הסכומים המגיעים לו במסגרת ההסכם קרי, בשלב בו הופסקה פעילותה של החברה ומונה לה מפרק זמני, היחסים בין הצדדים הושתתו על בסיס הסכם סיום ההעסקה אשר לא גיבש יחסי עובד-מעביד.

5. לא יכולה להיות מחלוקת על כך כי פירוקה של חברה, על פי דין, מתחיל ביום בו הוגשה בקשת הפירוק. בקשת הפירוק הוגשה ביום 7.12.09 כאשר ביום 10.12.09 מונה המפרק בזמני לתפקידו, כלל עובדי החברה פוטרו, החברה כבר סגרה את שעריה וכל יחסיה העסקיים של החברה עם כל גורם שהוא, הופסקו.
עולה, בנסיבות אלו, כי גם יחסיה של החברה עם המערער הופסקו במועד זה.

6. יוצא כי דווקא את טענותיו של המערער כי הוא זכאי לפיצויי הפרה בנסיבות הפסקת קיום החוזה מצד החברה עקב הפירוק במועד מוקדם מן הצפוי, אני מוצאת שיש מקום לקבל.

7. אשר לסוגיה השניה, במסגרת העתירה לתשלום עמלות, חילק המערער את העמלות לשני סוגים: בכל הנוגע לסוג השני של העמלות אותו אמור המערער לקבל עם גביית הכספים מן הלקוחות הרי שבתשובתו לערעור חזר בו המערער מדרישה זו וביקש כי ככל שתתבצע גבייה של הכספים אז הוא יזכה לקבל את העמלות.
משהסכים המפרק לדרישה זו, ואיני מוצאת מקום או צורך להתערב בהסכמה זו המתבססת על ההסכם בין המערער לחברה.

8. בעניין הסוג הראשון של העמלות אשר לשיטת המערער 50% מהן אמור להשתלם עם ביצוע ההזמנה מצאתי לקבל לעניין זה את עמדת המפרק כאשר בין המפרק למערער נטושה מחלוקת אודות פרשנות הסעיף נשוא העמלות;
עפ"י הסעיף בהסכם, העמלות ישולמו למערער בעבור מכירות שנעשו ללקוחות קיימים בתקופה שמסתיימת ביום 31.1.10 כאשר הסעיף עושה שימוש במילה "sold" .
לשיטת המפרק פירוש המילה "sold" הוא כי בוצעה מכירה קרי, הושלמה עסקת מכר. היות ועפ"י הנתונים שהונחו בפני הנאמן, העמלות אותן תובע המערער צמחו מארבע הזמנות שביצעו לקוחות. הזמנות אשר לא הביאו בסופו של יום להשלמת עסקת מכר והחברה לא קיבלה תמורה בגינן, הרי שעפ"י האמור בהסכם סיום ההעסקה, לא מגיע לערער עמלה בגינן.
לשיטת המערער מאידך גיסא, המילה "sold" נוגעת לעבודתו של המערער בחברה, דהיינו- ביצוע הזמנות מלקוחות ולא לקבלת התמורה בגין אספקת השירותים. המערער אף מפנה לתכנית העמלות של החברה שעל פיה, תשלום בגין עמלות מתבצע בשני שלבים: 50% במועד ביצוע ההזמנה והיתרה במועד הגבייה.

9. לאור העובדה כי הסכם ביום ההעסקה על בסיסו הוגשו תביעות המערער הסדיר הסכמות אחרות בין המערער לחברה ואינו מזכיר תשלומה של עמלה במועד ביצוע ההזמנה, אני מוצאת כאמור לקבל עמדתו של המפרק בעניין זה וזאת אף נוכח נסיבות סיום ההעסקה של המערער.

10. סוף דבר, דין הערעור להידחות.

11. כפי שציינתי בגוף החלטתי, אני מקבלת את טענת המערער, בה תומך כונס הנכסים הרשמי, לפיה יש מקום לפסוק לו פיצויי הפרה בגין סיומה בטרם של תקופת החוזה בינו לבין החברה.
יחד עם זאת, משאנו מצויים בתחומם של דיני חדלות פירעון אני סבורה כי חישוב הפיצוי על בסיס ההפסד שנגרם למערער קרי, תשלום של שכר ונלווים, אינו ראוי.
טעם נוסף לכך שאין לפסוק פיצויים למערער בגובה הסכומים שהפסיד לכאורה עפ"י החוזה אני מוצאת בנסיבות סיום ההעסקה של המערער. מהן עולה כי עוד טרם שנחתם הסכם סיום ההעסקה אשר קבע תקופה נוספת של שלושה חודשים של התקשרות בין המערער לחברה, כבר התקשר המערער עם חברה אחרת, מתחרה. ייתכן שהיה בדבר כדי להגן על הפסדיו של המערער מכוח ההסכם עם החברה אם לא לשפותו לחלוטין.

12. נוכח האמור לעיל אני פוסקת, לפנים משורת הדין, כי המערער יקבל פיצויים בסך של 10,000 ₪ נוסף על הכספים שפסק לו המנהל המיוחד.
הכספים יועברו למערער במסגרת החלוקה שמבצע המנהל המיוחד ולאור החלטתי זו תבוא אף בקשה 46 לסיומה.
אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הפרת הסכם חתום

  2. הפרת הסכם הפצה

  3. הפרת הסכם כתוב

  4. הפרת הסכם מפיץ

  5. הפרת הסכם ניהול

  6. הפרת הסכם מעסיק

  7. הפרת הסכם מימון

  8. הפרת הסכם שירות

  9. הפרת הסכם העסקה

  10. הפרת הסכם מסגרת

  11. הפרת הסכם סולחה

  12. הפרת הסכם הרשאה

  13. הפרת הסכם השקעה

  14. הפרת הסכם ייעוץ

  15. הפרת הסכם מטפלת

  16. הפרת הסכם פאושלי

  17. הפרת הסכם ליסינג

  18. הפרת הסכם יסודית

  19. הפרת הסכם מכונות

  20. הפרת הסכם סודיות

  21. הפרת הסכם קיבוצי

  22. הפרת הסכם זיכיון

  23. הפרת הסכם פוליטי

  24. הפרת הסכם שירותים

  25. הפרת הסכם התקשרות

  26. הפרת הסכם אופציות

  27. הפרת הסכם עקרונות

  28. הפרת הסכם מייסדים

  29. הפרת הסכם זכיינות

  30. הפרת הסכם מקרקעין

  31. הפרת הסכם שלום בית

  32. עזיבת גננת הפרת הסכם

  33. הפרת הסכם סיום העסקה

  34. הפרת הסכם הובלה ימית

  35. הפרת הסכם בניה עצמית

  36. הפרת הסכם קניית דירה

  37. הפרת הסכם קואליציוני

  38. הפרת הסכם בהליך משפטי

  39. הפרת הסכם הסעת עובדים

  40. הפרת הסכם לרכישת דירה

  41. הפרת הסכם עבודות בניה

  42. הפרת הסכם בהעדר מימון

  43. הפרת הסכם הפסקת מימון

  44. הפרת הסכם פרויקט בניה

  45. הפרת הסכם טיפולי הפריה

  46. הפרת הסכם חלוקת רווחים

  47. הפרת הסכם שירותי בנייה

  48. הפרת הסכם הקמת מפעל בטון

  49. ביטול הוראת קבע הפרת הסכם

  50. הפרת הסכם אי רישום זכויות

  51. הפרת הסכם אספקת אריחי שיש

  52. הפרת הסכם רכישת מנוי עסקי

  53. הפרת הסכם ביצוע עבודה קבלנית

  54. הפרת הסכם ביצוע עבודות זיפות

  55. תביעה בגין הפרת הסכם פיתוח תוכנה

  56. הפרת הסכם העסקה טרם תחילת העבודה בפועל

  57. טענת הפרת הסכם תכנון ע"י פעולות לקידום התב"ע

  58. תנאי בהסכם כי פיגור של 3 חודשים במסירת הדירה לא ייחשב כהפרת הסכם

  59. תביעה לתשלום פיצויים בגין הפרת הסכם, ניהול משא ומתן בחוסר תום לב ובזדון

  60. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון