הפרת הסכם עבודה אישי


1. לפנינו תביעה לחייב הנתבעות לשלם לתובע 250,000 ₪ כפיצויים בגין הפרת הסכם עבודה אישי, פיצויים נזקיים, פיצויים עונשיים, וכן הפרשי הודעה מוקדמת, עוגמת נפש, אובדן הזדמנות לביצוע עבודה, ופיצויי הלנת שכר.

2. בכתב ההגנה הוכחשו טענות התובע, נטען כדלקמן:

הנתבעות אכן ניהלו מו"מ עם התובע במטרה לשקול את העסקתו ב"רשת" שתשרת את מפעלי תאגידי קיבוץ יזרעאל.

תנאי העבודה סוכמו בין הצדדים, הועלו על הכתב במסמך שנשא את הכותרת "הסכם עבודה אישי" (להלן: "ההסכם"). הצדדים להסכם היו התובע מצד אחד ותמוז יזרעאל בע"מ (הנתבעת 2) מצד שני, ההסכם לא נחתם פורמלית אך הוא משקף את המוסכם בין הצדדים בכל הנוגע לתנאי העבודה. (מפנה לעותק ההסכם).

היה ברור ומוסכם על שני הצדדים כי שלושת חודשי העבודה הראשונים של התובע מהווים תקופת ניסיון.

בתקופה זאת יהיה שכרו של התובע 11,500 ₪ לחודש ברוטו, במשך תקופה זאת כל צד רשאי לבטל את ההסכם ולסיים את ההתקשרות בהודעה בכתב שתתן לצד השני 14 יום מראש.

לנתבעות התברר כי הוטעו ע"י התובע, טעו בבחירתן התובע נמצא בלתי מתאים באופן מוחלט למילוי התפקיד שהועידו לו.

כבר ביום העבודה הראשון נהג התובע בצורה בלתי מקובלת במגעיו עם קודמו בתפקיד נועם ועם עובדים אחרים במערכת עמם נפגש.

התנהגותו של התובע היתה בלתי נסבלת. כך שנועם הודיע לאחר יום החפיפה הראשון, כי אין ביכולתו לבצע את החפיפה לנוכח יחסו והתנהגותו של התובע.

התקיים ניסיון חפיפה נוסף ביום 3/5/01 אך גם ניסיון זה נכשל עקב התנהגות התובע.

לאחר ניסיון נוסף התברר לנתבעות כי התובע איננו מתאים באופן מוחלט מבחינת אישיותו, אופיו והתנהגותו, לביצוע התפקיד.

יתר על כן, בדיקה נוספת שנערכה העלתה ספיקות כבדים לגבי אמינות ההמלצות והממליצים שמסר התובע לגבי כישוריו ומקום עבודתו הקודם.

ביום 13/5/01 נמסרה לתובע הודעה על סיום עבודתו.

נטען כי הסכומים ששולמו לתובע כמפורט בסעיף 26 לכתב התביעה כוללים כל סכום שהגיע לו מן הנתבעות,
לפי ההסכם ולא מגיעים לתובע סכומים נוספים כלשהם.


3. להלן העובדות הנוגעות לענין:

א) מקום עבודתו הקודם של התובע היה מעגלי מלתא בע"מ.

ב) הנתבעות הנן תאגידים רשומים והיו מעסיקותיו של התובע.

ג) התובע עבר לפני קבלתו לעבודה, בדיקות איבחון והתאמה במכון אבני. (ראה נספח ט"ז לתצהיר התובע).

ד) לפני קבלתו לעבודה הצדדים ניהלו ביניהם מו"מ שבסופו נשלחה ע"י הנתבעות ו/או מי מהם ע"י גב' ליאורה כמיליאן טיוטת הנחיות להכנת הסכם למשרד עו"ד של הנתבעות.

ה) לפני העסקתו, התובע ביקר במפעלי הנתבעות, מבלי לקבל כל תמורה לכך על מנת להקל ולייעל את השתלבותו בעבודה.

ו) ביום 13/5/01 הודע לתובע באופן סופי על סיום תפקידו והתובע נתבקש במעמד זה למסור את מפתחות הרכב בחזרה לנתבעות ולהשאיר את הרכב בחצר הנתבעות. (מכתב הפיטורים צורף כנספח י' לתצהיר התובע).

לצורכי נוחות להלן נוסח המכתב:

"לכבוד
יוסי קליין

הנדון: מכתב פיטורין

הרינו מצטערים להודיעך על סיום עבודתך כמנהל רשת המחשוב בתאריך 13/5/01.

אנו מתחייבים לשלם למר יוסי קליין את תקופת ההודעה המוקדמת לפי 30 יום החל מתאריך 1/6/01.


אנו מאחלים לך הצלחה בהמשך דרכך.

מנהל משאבי אנוש
יזרעאל תמוז בע"מ".

ז) לאחר שהודע לתובע על סיום תפקידו, לא הוצע לתובע כל תפקיד ו/או עבודה חלופית אחרת כלשהי אצל הנתבעות.

ח) התובע קיבל מהנתבעות סך של 11,103 ₪, כמפורט בתלוש השכר לחודש 5/01 בחלקו כשכר עבודה מהנתבעות מיום 1/5/01 ועד ליום 13/5/01 כולל. (חלקו עבור הודעה מוקדמת). (ראה נספח ט"ו לתצהיר התובע).

ט) לגרסת התובע בהסתמך על המו"מ עם הנתבעות וקבלתו לעבודה הוא עזב עבודה קודמת בחברת מלתא בלא שקיבל מהחברה הקודמת פיצויי פיטורים.

בעבודתו הקודמת השתכר בממוצע 9,500 ₪ ברוטו לחודש (ראה נספחים ו'-ז' לתצהיר התובע).

י) בעקבות המו"מ שנוהל בין התובע לנתבעות שלחה מנהל כ"א בנתבעת 2 הנחיות לעו"ד המתייחסות להכנת הסכם העבודה (ראה נספח ח'1 לתצהיר התובע), לגרסת התובע מסמך זה נשלח ב- 28/3/01 (ראה ס' 12 לתצהיר התובע).

יא) לגרסת הנתבעות תנאי העבודה כפי שסוכמו לעיל גובשו בהסכם עבודה אישי אשר לא נחתם (ראה נספח ה' לתצהיר הנתבעות).

יב) ביום 1/5/01 החל התובע בעבודתו, וביום 13/5/01 פוטר במכתב פיטורים מאותו יום.

יג) התובע היה אמור לבצעו חפיפה עם העובד הקודם אך לגרסת התובע, זה עזב ויחד עם זאת נפסקה
החפיפה. (ראה ס' 18.5 לתצהיר התובע).

יד) לגרסת התובע הסיבה לפיטוריו הנה מצבן הכלכלי של הנתבעות (ראה ס' 22 לתצהיר התובע).

טו) לגרסת הנתבעות הסיבה לפיטורי התובע היתה התנהגותו האישית הבלתי הולמת כלפי העובד הקודם עמו היה צריך לבצע חפיפה וכן עם העובדים האחרים (ראה ס' 19 – 31 לתצהיר הנתבעות), ואין לכך קשר למצבן הכלכלי של הנתבעות (ראה ס' 22 לתצהיר הנתבעות).

4. (א) המסמך המחייב את הצדדים

(1) המסמך המחייב את הצדדים הנו אותו דף המכיל הנחיות לעו"ד להכנת הסכם העבודה (נספח ח'1 לתצהיר התובע, נספח ד' לתצהיר הנתבעות).

לגבי מסמך זה מסכימים הצדדים שהוא מחייב אותם (ראה רישא לסעיף 11 לתצהיר הנתבעות וכן ס' 12 לתצהיר התובע).

(2) ההסכם האישי שצורף לתצהיר הנתבעות (נספח ה' לתצהיר הנתבעות) אינו חתום ע"י הצדדים, ולצורך הענין אין גם צורך לבדוק אם הוא תואם או אינו תואם את דף ההנחיות הנ"ל, בשעה שהוסכם שדף ההנחיות מחייב את הצדדים.

(3) דף ההנחיות הנ"ל מכיל אותם פרטים מהותיים להתקשרות בין הצדדים לצורך הענין, ובהתחשב בתקופת ההעסקה, אין צורך שנעסוק בהסכם האישי הבלתי חתום.

בנוסף, לא עולה מהראיות שהוצגו בפנינו כי ההסכם האישי הועבר לתובע ו/או שהוא הסכים לתוכנו בטרם תחילת העסקתו, מה גם והדבר הוכחש על ידו (ראה סעיף 18.1 לתצהיר התובע).

(ב) הנפקות המשפטית לדף ההנחיות

(1) כפי שצויין לעיל דף ההנחיות מחייב את הצדדים ויש להתייחס אליו כהסכם המכיל את תנאי העסקת התובע.

(2) כעולה מדף ההנחיות העסקת התובע הנה לתקופת ניסיון, ותקופת ניסיון כשמה כן היא "תקופת ניסיון" לשני הצדדים.

(3) בשעה שהנתבעת עשתה שימוש בזכותה לסיום העסקת התובע במהלך תקופת הניסיון אין התובע יכול לבוא בטענה כל שהיא.

(4) השאלה הטעונה ברור, אם סיום עבודה לאחר 13 ימים מתחילת העבודה הנה תקופה מספקת לבחון כישוריו, וסגולותיו של התובע, לדעתנו התשובה לכך שלילית, זאת לנוכח המו"מ הארוך שהתנהל בין הצדדים במשך מספר חודשים, משלוח התובע לאבחון במכון אבני, וקבלת המלצות.

בהתייחס לאמור לעיל יש לדחות טענות הנתבעות לענין כישוריו המקצועיים של התובע וטיב ההמלצות שהגיש (ראה ס' 49, 70, 79-80 לסיכומי הנתבעות).

(5) האמור לעיל יפה גם לדחות טענות התובע לקבלת זכויות מעבר לאותם זכויות המעוגנות באותו דף הנחיות.

התובע הסכים לאותם תנאים בדף ההנחיות, ובהתאם לאותם תנאים הוא היה בתקופת נסיון, ובהתאם לה הוא היה אמור לצפות גם לסיום העסקתו במהלך תקופת הניסיון.

(ג) הזכויות הכספיות שזכאי להם התובע

(1) המסקנה מכל האמור לעיל, שהתובע היה בתקופת ניסיון, במהלכה כל צד, ולעניינינו הנתבעות, היו רשאיות לסיים את תקופת העסקת התובע, והשאלה הנשאלת הנה אם 13 יום לאחר תחילת תקופת העסקה הנה תקופה סבירה לתהות על כישורי התובע וסגולותיו, ולכך השבנו בשלילה.

(2) לענין סיום העסקה בתקופת ניסיון ישנה פסיקה עניפה, ב"כ הצדדים התייחסו לפסיקה זאת, כאשר כל צד מדגיש החלק הנוח לו.

(3) באשר לדעתינו, הננו סבורים שהנתבעות גילו קוצר רוח בהפסקת עבודת התובע שאינו תואם את נסיבות הענין, היה מקום לתקופה ארוכה יותר להעסקת התובע לתהות על טיבו, וכישוריו, תקופה זאת בהתחשב
בדף ההנחיות תשמש אבן בוחן לפיצוי התובע.

(4) בדף ההנחיות נקבע כי תקופת הניסיון הנה 3 חודשים (ראה ס' 8), והזכות להפסיק ההסכם 60 יום מראש (ראה ס' 9).

(5) ישום האמור בסעיפים הקודמים תוך שילוב ההוראות הנ"ל בדף ההנחיות יש בו כדי לחייב הנתבעות לשלם לתובע פיצוי בשיעור של חודשיים ימים, ומסכום זה יופחת הפיצוי ששולם לתובע.

(6) בסיס הפיצוי יהיה השכר כפי שהוסכם עם התובע בתקופת הנסיון, דהיינו, 11,500 ₪ ברוטו ללא התנאים הנלוים.

(7) יתר תביעות התובע הנוספות דינן להידחות, מהטעם, שלא הוכחו (זאת לנוכח טענות הנתבעות) וטעם נוסף הנובע מהאמור לעיל, שימוש בזכות החוקית של הנתבעות לסיום תקופת העסקת התובע במהלך תקופת הניסיון.

בשעה שהנתבעות עשו שימוש בזכותם כאמור, אין לבוא אליהן בטענות, ובוודאי שאין מקום לחיוב כספי בגין שימוש בזכות חוקית.

5. לפיכך, יש לחייב הנתבעות לשלם לתובע הסכום העולה מסעיף 4 (ג) לעיל, כשסכום זה ישא הצמדה וריבית מיום 1/6/01 ועד התשלום המלא בפועל.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון