הפרת הסכם עבודה בעל פה


1. התובע עותר לחיוב הנתבע בפיצוי בגין הפרת הסכם עבודה, תשלום שכר ראוי בגין ביצוע עבודות עבור הנתבע עובר לתחילת ההעסקה, ופיצויי הלנת שכר.

2. בכתב ההגנה נטען כי ההסכם שצורף לכתב התביעה לא הובא לעיונו של הנתבע, וכי הנתבע לא אישר או חתם עליו; לא הוסכם על תקופת העסקה מינימאלית של 3 חודשים והתובע פוטר לאחר שבוע עבודה בפועל עקב אי מילוי הוראות הנתבע, אי שביעות רצון והיעדר כישורים וידע בהפעלת מחשב כמו גם טיפול בלקוחות פרטיים במשרד הנתבע.

עובר לתחילת העסקתו בפועל ביצע התובע הגהה של שני מסמכים לצורך הגשתם לבית המשפט וזאת על מנת שהנתבע יוכל להתרשם מאופן כתיבתו בלא שהוסכם על תשלום בגין עבודות אלו.
בפגישה בין הצדדים, לאחר סיום ההתקשרות, לפנים משורת הדין ולצרכי פשרה שולם לתובע סך של 4,362 ₪ שכלל את השכר הראוי בגין עבודות ההגהה של המסמכים הנ"ל.

דיון והכרעה

3. הנתבע, עו"ד עצמאי המנהל משרד לעריכת דין בכפר סבא.

4. בעקבות מודעה שפרסם הנתבע בחודש 09/07 בחיפוש אחר עו"ד שכיר לעבודה במשרד, שלח התובע לנתבע טופס קורות חיים והגיע לראיון עבודה במשרדו של הנתבע.


5. התובע התקבל לעבודה כעו"ד במשרדו של הנתבע, בעקבות הראיון שנערך עימו בחודש 9/07, ובכפוף למחלוקת בין הצדדים בשאלת מועד תחילת ההעסקה, כאשר לטענת התובע מועד תחילת עבודתו נקבע ליום 1/10/07 ואילו לטענת הנתבע התובע החל את עבודתו במשרד ביום 7/10/07, לאחר חול המועד סוכות.

6. עובר לתחילת העסקתו, ביצע התובע עבודות תיקון והגהה בשתי בקשות שהוגשו על ידי משרדו של הנתבע.

7. התובע פוטר על ידי הנתבע ביום 14/10/07.

8. ביום 20/12/07 שולם לתובע על ידי הנתבע סך של 4,362 ₪ בגין שכר עבודה, וכנגד חשבונית מס (נספח ג' לכתב התביעה).
לשאלת זכאות התובע לפיצוי בגין הפרת הסכם עבודה

9. לגירסת התובע נערך בין הצדדים הסכם עבודה לתקופה של שלושה חודשים, והוסכם כי בתום תקופה זו ישקלו הצדדים את המשך ההתקשרות ביניהם ואת תנאיה. לטענת התובע הנתבע הפר את הסכם העבודה, כאשר פיטר את התובע בתוך תקופת ההסכם, ובטרם חלפו 3 חודשים מתחילת ההעסקה, ומשכך זכאי הוא לפיצוי בגובה שכר העבודה המוסכם לתקופה של 3 חודשים.

10. ככלל, צד לחוזה עבודה רשאי להשתחרר מחוזה העבודה בין אם בפיטורים או בהתפטרות, כאשר על פי רוב פיטורי העובד אינם מזכים אותו בסעדים מעבר לסעדים הקבועים בחוק, כגון פיצויי פיטורין, הודעה מוקדמת וכדו'. ואולם עת נערך בין הצדדים לחוזה עבודה "חוזה העסקה לתקופה קצובה" יכולים פיטורי העובד לפני תום התקופה המוסכמת לזכותו בפיצוי נוסף בגין אי קיום החוזה. במקרים אלו ההתחייבות להעסקה לתקופה קצובה צריך שתוגדר באופן מפורש בחוזה (דב"ע נב/101-3 אבנשפנגר נ' עוף ירושלים בע"מ, פד"ע כה 499). חוזה לתקופה קצובה צריך לשקף חד משמעית את משך תקופת העבודה (דב"ע נה/84-3 חזן נ' מילובר בע"מ).


11. בענייננו, "הסכם העבודה" שהוצג על ידי התובע (נספח א' לכתב התביעה), ואשר משקף לטענתו את ההסכם בעל פה בין הצדדים בקשר לתנאי העסקתו על ידי הנתבע, אינו חתום על ידי מי מהצדדים. הנתבע הכחיש את תוכנו של
ההסכם וטען כי הסכם זה מעולם לא הובא לעיונו ולא אושר על ידו, וככל הנראה נכתב ללא ידיעתו על ידי התובע.
התובע לא הציג כל ראיה נוספת לתמיכה בטענותיו לעניין תנאי העבודה כפי שסוכמו עם הנתבע, ומשכך לא עלה בידו להוכיח כי הסכם העבודה, שאינו חתום על ידי מי מהצדדים אכן משקף את תנאי העסקתו.

12. לכך יש להוסיף כי גם בהסכם העבודה הלא חתום שהציג התובע, ועליו הוא מבסס את עילת התביעה, לא נכלל התנאי לפיו תקופת ההסכם נקבעה ל-3 חודשים, כך שלמעשה לא הוצגה ראיה כלשהי לתמיכה בטענת התובע כי בין הצדדים נכרת חוזה עבודה לתקופה קצובה.

לטענת התובע ההסכמה לגבי תקופת ההסכם נתקבלה בעל פה וביוזמת הנתבע. אכן ככלל אין מניעה כי ייכרת בין הצדדים הסכם מחייב בעל פה, כאשר על הטוען להסכם מסוג זה להוכיח את קיומו. ואולם בענייננו, כאשר טענת התובע היא בדבר קיומו של חוזה העסקה לתקופה קצובה, גם לו הוכח קיומה של הסכמה בעל פה להעסקת התובע לתקופה של 3 חודשים, הרי שהסכמה זו אינה עונה על דרישת הפסיקה כי ההתחייבות להעסקה לתקופה קצובה תוגדר באופן מפורש וחד משמעי בחוזה ההעסקה. כל שכן כאשר קיומה של הסכמה כאמור לא הוכח על ידי התובע.
בנסיבות העניין משלא עלה בידי התובע להוכיח כי נכרת בין הצדדים חוזה העסקה לתקופה קצובה לא הוכחה זכאותו לפיצוי בגין הפרת הסכם עבודה. הנתבע רשאי היה להביא את הסכם העבודה בין הצדדים לידי סיום בכל עת ובכפוף להוראות החוק.

13. העובדה כי עבודתו של התובע הופסקה ללא הודעה מראש, כמו גם העובדה כי התובע הפסיק לחפש עבודה לאחר שהתקבל למשרדו של הנתבע, אין בהן כשלעצמן כדי להקים לתובע זכאות לפיצוי בגין הפסקת עבודתו על ידי הנתבע. לעניין זה יוער כי נוכח תקופת העסקתו הקצרה התובע לא היה זכאי למתן הודעה מוקדמת לפיטוריו.

14. לאור האמור נדחית התביעה לפיצוי בגין הפרת הסכם עבודה והפסקת עבודתו של התובע.
אשר לתביעה לשכר ראוי

15. התובע עותר לתשלום "שכר ראוי" בגין עבודות התיקון וההגהה שביצע עבור הנתבע עובר לתחילת העסקתו.
בעדותו אישר התובע כי כאשר קיבל את המסמכים לתיקון בפגישה עם הנתבע בחודש 9/07, נושא השכר בגין עבודות אלו כלל לא הועלה על ידי הצדדים (עמ' 5 לפרוטוקול). עדות זו של התובע מתיישבת עם גירסת הנתבע לפיה תיקון הבקשות על ידי התובע נעשה במסגרת ראיון העבודה, ולצורך התרשמות מכישוריו של התובע.

16. טענת התובע לעניין היקף העבודה שנדרש להשקיע לצורך ביצוע התיקונים לא הוכחה, והיא אף אינה מתיישבת עם עדותו לפיה מלכתחילה לא היה בכוונתו לדרוש שכר עבור עבודות אלו (עמ' 5 לפרוטוקול).

17. כעולה מחומר הראיות, שכרו החודשי של התובע כפי שהוסכם בין הצדדים, עמד על סך של 7,000 ₪, ואולם הצדדים חלוקים בשאלה האם מדובר בתשלום בערכי ברוטו או נטו. נטל ההוכחה בדבר גובה השכר מוטל על העובד (דיון נד/23-3 חיים פרינץ נ' נתי גפן, פד"ע כו, 547 בעמ' 553), ובענייננו לא עלה בידי התובע להרים נטל זה, כאשר הראיה היחידה שהוצגה לתמיכה בטענתו בדבר גובה השכר היא הסכם עבודה שלא נחתם על ידי מי מהצדדים, כמפורט לעיל. לאור האמור יש לאמץ לעניין זה את גירסת הנתבע לפיה שכרו של התובע עמד על 7,000 ₪ בערכי ברוטו.

מהאמור לעיל עולה כי שכר העבודה אשר שולם לתובע בחודש 12/07 בסך של 4,362 ₪, היה גבוה משכרו בחודשי כפי שהוסכם בין הצדדים, גם אם נאמץ את גירסת התובע לפיה הועסק על ידי הנתבע במשך שבועיים. לפיכך ניתן לומר כי השכר אשר שולם לתובע בסופו של דבר, אשר לטענת הנתבע שולם לפנים משורת הדין ולצרכי פשרה, כלל בחובו את השכר הראוי עבור העבודות שביצע התובע טרם תחילת העסקתו. זאת בפרט נוכח העובדה כי תשלום השכר על ידי הנתבע נעשה לאחר קבלת מכתב הדרישה של התובע (נספח ב' לכתב התביעה) בו העלה לראשונה את טענותיו בדבר זכאותו לשכר ראוי.

18. אשר על כן דין התביעה ברכיב זה להידחות.

אשר לתביעה לפיצויי הלנת שכר

19. אין חולק כי שכרו של התובע בגין תקופת עבודתו הקצרה אצל הנתבע, שולם לו באיחור, כחודש וחצי לאחר מועד התשלום על פי דין.
לטענת הנתבע, פנה לתובע מספר פעמים בבקשה להגיע למשרדו על מנת להסדיר את עניין תשלום השכר, אולם בסופו של דבר התובע הגיע לפגישה רק בחודש 12/07, אז שולם שכרו כנגד חשבונית. אף אם תתקבל טענה זו של הנתבע, אשר הוכחשה על ידי התובע, הרי שאין בה כשלעצמה כדי להצדיק את הלנת שכרו של התובע. גם אם התובע אכן סירב להגיע למשרדו של הנתבע, יכול היה הנתבע לשלוח המחאה לפקודתו לכתובת מגוריו. זאת ועוד, במכתב הדרישה שנשלח לנתבע בחודש 11/07 (נספח ב' לכתב התביעה) ציין ב"כ התובע דאז פרטי חשבון להעברת התשלומים המגיעים לתובע, כך שלכל הפחות במועד זה לא היתה כל מניעה כי הנתבע יעביר את שכרו של התובע בהתאם לפרטים שנמסרו לו במכתב הדרישה.

20. לאור האמור זכאי התובע לפיצויי הלנת שכר בגין שכר חודש 10/07 לתקופה שמיום 1/11/07 ועד למועד תשלום
השכר בפועל ביום 20/12/07.
סוף דבר

21. הנתבע ישלם לתובע פיצויי הלנת שכר על הסך של 4,362 ₪ לתקופה שמיום 1/11/07 עד ליום 20/12/07.

22. נוכח תוצאת ההליך אין צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון