הפרת הסכם פירוק שיתוף


1. בפני בקשת הנתבע לסילוק התביעה שהוגשה נגדו על הסף מחמת "מעשה בית דין".
המדובר בתביעה לסעד הצהרתי וכן בתביעה כספית בגין יתרת חוב נטענת-תשלום מלוא התמורה ע"פ הסכם מיום 2.10.08 שנכרת בין התובע לנתבע ושותפו של הנתבע בשם דני אדרי (להלן:"אדרי"),לרכישת זכויות התובע במסעדה בראש פינה.
על פי הנטען, הנתבע ואדרי נותרו חייבים סך של 238,750 ₪ אשר שולמו בשתי המחאות אולם, משהגיע מועד פירעונן של ההמחאות נעתר התובע לבקשת הנתבע ואדרי לדחות את מועד הפקדת ההמחאות ורק לאחר זמן, משהופקדו ,התברר כי חוללו מחמת חשבון מוגבל.
עוד נטען כי ביום 11.12.08 נכרת הסכם בין הנתבע לאדרי לפירוק השותפות בינהם. במסגרת ההסכם רכש אדרי את הזכויות במסעדה והתחייב לפרוע, בגפו, את החוב כלפי התובע ואף התחייב לשלם לנתבע סך של 60,000 ₪ בשש המחאות.

משלא עמד אדרי בהסכם ולא שילם לתובע את התמורה על פי הסכם הפירוק הגיש התובע תביעה (ת"א 3837-08-09) נגד אדרי וביום 3.11.09 ניתן פסק דין כנגדו על מלוא סכום החוב.

בתביעה דנן עתר התובע לחייב את הנתבע לשלם לו את הסך של 238,750 ₪. התובע טען כי משאדרי לא קיים התחייבויותיו לפירעון החוב וניתן נגדו פסק דין אשר לא שולם, קמה לו הזכות לדרוש את התשלום, ביחד ולחוד, מן השותף השני-הוא הנתבע .

4. לטענת הנתבע, מאחר שהגיש בעבר תביעה נגד אדרי (ת"א 16046-01-09) (להלן:"תביעת הנתבע"),בגין הפרת הסכם פירוק השיתוף בינהם,במסגרתה נתבע גם התובע כערב לאותו הסכם ומאחר שניתן פסק דין בתביעה שם הרי שפסק הדין שניתן שם,מקים מעשה בית דין בגינו דין התביעה דנן להידחות על הסף. למען הסדר יפורט כי באותה תביעה תבע הנתבע את אדרי והתובע (כערב להסכם פירוק השיתוף), יחד עם שלושה ערבים נוספים, בטענה שאדרי לא שילם לו סך של 60,000 ₪ אותו התחייב לשלם ע"פ הסכם הפירוק. הנתבע טען שם כי נתבעים 5-2 ובכללם התובע, ערבו לחובות אדרי משכך יש לחייבם בחובו של אדרי (וכן בפיצוי מוסכם על סך של 50,000 ₪). במסגרת התביעה אף נתבקש סעד של אכיפת הסכם – לאכוף על אדרי להסיר את ערבותו של הנתבע מהסכם השכירות של המבנה. בפסק הדין שניתן על דרך הפשרה בתביעת הנתבע, חויב אדרי, יחד עם הערבים, ובכללם התובע, ביחד ולחוד, לשלם לנתבע סך של 40,000 ₪. אדרי נצטווה להסיר את ערבותו של התובע מהסכם השכירות.

5. התובע התנגד לבקשה וטען כי לא מתקיים בנסיבות דנן מעשה בית דין שכן תביעת הנתבע, נסובה סביב אי קיום חיוביו של אדרי מכוח הסכם לפירוק שותפות,בעוד תביעתו הינה לתשלום החוב בגין מכירת המסעדה,חוב אשר לא הוכרע במסגרת פסק הדין שניתן בתביעת הנתבע.


דיון והכרעה:

8. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות. הדוקטרינה של מעשה-בית-דין נועדה לייעל את הדיון המשפטי, למנוע הכרעות סותרות ואף למנוע הטרדת בעל דין בהתדיינויות חוזרות ונשנות:

"משנתן בית-משפט מוסמך פסק-דין סופי בהתדיינות כלשהי, מקים פסק-הדין מחסום דיוני לפני בעלי-הדין, המונע כל התדיינות נוספת ביניהם בנושא או בשאלה שהוכרעו בפסק-הדין. כל עוד לא בוטל פסק-הדין, בין על-ידי ערכאת ערעור ובין על-ידי בית-המשפט שנתנו, מחייב פסק-הדין את הצדדים לו ביחס לכל קביעה עובדתית או משפטית הכלולה בו, ואין איש מהם יכול להעלות, במסגרת התדיינות אחרת כלשהי ביניהם, טענה העומדת בסתירה לקביעה זו" (נינה זלצמן, מעשה-בית-דין בהליך אזרחי, בעמ' 4-3).

9. התובע טען לקיומו של השתק פלוגתא. מהותו של השתק הפלוגתא הינה מניעת האפשרות לחזור בין אותם הצדדים למחלוקת עובדתית שהוכרעה: "מהותו של השתק פלוגתא היא שהחלטה שיפוטית בפלוגתא שהיתה חיונית להכרעה במחלוקת, על ממצאיה העובדתיים ומסקנותיה המשפטיות, שניתנה לאחר שלצדדים היתה הזדמנות להשמיע את טענותיהם ולהביא את ראיותיהם, מחייבת את הצדדים בכל התדיינות אחרת. בית המשפט בהליך נוסף אינו בודק אם ההחלטה בהליך הקודם היתה נכונה." (רע"א 3416/02 – לידו כנרת בע"מ ואח' נ' מקורות חברת מים בע"מ).

השתק פלוגתא, מתקיים לפיכך בהתקיימם של מספר תנאים מצטברים:
א. שמדובר באותה פלוגתא על רכיביה העובדתיים והמשפטיים.
ב. שהפלוגתא הייתה חיונית לתוצאה הסופית,
ג שהפלוגתא הוכרעה שם, במפורש או מכללא,
ד. שמדובר באותם בעלי הדין או חליפיהם . (ע"א 1041/97 סררו נ' נעלי תומרס בע"מ, פ"ד נד(1) 642)

10. הפלוגתא בעניינו –האם הנתבע עדיין חב כיום, גם הוא, בחוב ע"פ ההסכם לרכישת המסעדה- לא נידונה ולפיכך, לא הוכרעה כלל כלל במסגרת פסק הדין שניתן בתביעת הנתבע. בטרם אתייחס להבדל בין הפלוגתאות בשתי התביעות,אבהיר כי בכל מקרה כוחו של פסק דין שניתן על דרך הפשרה ליצור מעשה בית דין נמוך יותר מכח הכרעה רגילה. נקבע בפסיקה כי ככלל בהעדר אידיקציות ברורות אחרות,פסק דין שניתן לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט מכריע רק בסכסוך נקודתי ספציפי. ראה:רע"א 682/07 לבייב נ' גילר :

"אין הכרח לבחון את הסוגיה של השתק פלוגתא במקרה של הכרעה על דרך הפשרה במשקפיים זהים במדויק לאלה שבהם נבחן השתק פלוגתא במקרים "רגילים,. ברי, כי בהכרעה על דרך הפשרה גישתו הבסיסית של בית המשפט "רכה" וגמישה מאשר בהכרעה רגילה, המבוססת על דיני ראיות מדוקדקים ממילא גם כוחה של ההכרעה במקרה כזה איננו באותה עוצמה כהכרעה "רגילה", על פי ראיות שבהן ייקוב הדין, אלא בדרגה נמוכה מזה"

נפסק כי יש לבחון את הרכיב ההסכמי במקרה הספציפי הנדון וכי סביר להניח כי ההולך לפשרה בתיק פלוני אינו רואה בפשרה כזו החולשת על סכסוך או סכסוכים רחבים יותר. ההתייחסות לפסק דין על דרך הפשרה, תהא אפוא כהכרעה מתוחמת לתיק הספציפי שהיה בפני בית המשפט בהיעדר אינדיקציות אחרות: "ככלל, זה גם טבעו של פסק דין על דרך הפשרה, שהוא בא לברר סכסוך נקודתי במקומו ובזמנו, בהעדר אינדיקציות ברורות אחרות" (שם, בסיפא לסעיף י"ב (5) לפסק הדין).

ובהמשכם של הדברים: "הדעת נותנת לכאורה, כי כשהמדובר במחלוקת בסכומים גבוהים, לא יינתן "שיק פתוח" במבט צופה פני עתיד, קרי, סביר להניח שההולך לפשרה בתיק פלוני אינו רואה אותה מניה וביה כמשתרעת על סכסוך או סכסוכים רחבים יותר" (שם, בסיפא לסעיף י"ב (6))

11. כאמור במקרה דנן אף אין המדובר כלל באותה הפלוגתא:בפסק הדין בתביעת הנתבע הועלו עניינים כספיים הנוגעים לפירוק השותפות, כאשר התובע נתבע כערב לאותו הסכם לפירוק שיתוף. פסק הדין שם הכריע בחיובו של אדרי לשלם לנתבע 60,000 ₪ המהווים, על פי לשון הסכם הפירוק, פיצוי בגין השקעותיו של הנתבע ועבור המוניטין של המסעדה. הפלוגתא בתביעה דנן שונה ומתייחסת לחוב ע"פ הסכם הרכישה שנכרת עוד קודם בין התובע מחד לאדרי והנתבע מאידך.
עיון בפרוטוקול הדיון בתביעת הנתבע מעלה שאין בו כל התייחסות לכך שמדובר בהכרעה עקרונית המתייחסת למחלוקת הכללית בין הצדדים, או כאילו היא מתייחסת גם לחוב בגין ההסכם לרכישת המסעדה. יתרה מזאת, עיון בפרוטוקול מגלה שהצדדים הסכימו להגשת מסמך-חובות של השותפות לרשויות מע"מ. הגשת מסמך זה היא הנותנת לכך שהצדדים נתנו הסכמתם לסיים את הסכסוך בדרך האמורה ככל שזה נוגע להתחשבנות כספית פנימית בסיום יחסי השותפות שבין הנתבע לאדרי כאשר הערבים (ובכללם התובע כאמור), כשמם כן הם- עוגן או בטוחה כספית גרידא למקרה שבו לא יעמוד אדרי בהתחייבויותיו.

בנסיבות אלו, לא רק שאין המדובר באותה פלוגתא ולא רק שהפלוגתא לא הוכרעה הרי בכל מקרה ולאור ההלכה ביחס למשמעות פסק דין על דרך הפשרה לעניין השתק כמפורט לעיל, הרי שאין גם "אינדיקציות ברורות", לכך שמדובר בפסק דין שהשלכותיו הן מעבר לסכסוך הספציפי שבין הצדדים בתביעת הנתבע שם.

13. גם החלטת כב' הרשמת במסגרת תיק הוצאה לפועל 21-00685-12-1 אינה מהווה מעשה בית דין. בהחלטה קבעה כב' הרשמת שטענת התובע לקיזוז חוב הנתבע כלפיו היא טענת קיזוז נטענת ולא מוכחת ולכן היא מנועה מלדון בה.כלומר הטענה כלל לא נידונה וגם בהליך זה לא הוכרעה. כב' הרשמת קבעה במפורש כי תרופתו של התובע על מנת שידונו טענותיו כי לנתבע (הזוכה שם) חוב כלפיו,הינה להגיש תביעה מתאימה.

14. למעלה מן הצורך ולמרות שהנתבע טען רק להשתק פלוגתא אציין כי ספק רב בעיני גם אם יכול היה להיווצר בענייננו השתק עילה,זאת מאחר שהתובע בהליך דנן היה נתבע בהליך הראשון. הגישה הרווחת בפסיקה היא שהשתק עילה נוצר רק ביחס לתובע (ולא ביחס לנתבע)בהליך בו ניתן פסק הדין, ומונע מהתובע לתבוע שוב בגין אותה עילה. ראה פרופ' זלצמן בספרה מעשה בית דין, עמ' 44:

"כלל השתק העילה אינו משמש "מחסום" לפני הנתבע שהפך לתובע, שהרי העילות, אפילו הן דומות במרכיביהן העובדתיים, אינן זהות, משום חילופי עמדות בעלי הדין. רק מי שהיה התובע התביעה הראשונה יהא מושתק מכוחו של פסק הדין שניתן בתביעה זו, אך לא אחר. אף אין נפקא מינה לעניין זה אם הטענות שמעלה הנתבע בתביעתו שלו הן אותן טענות שהעלה בתביעה הראשונה כטענות הגנה, או אם הן טענות חדשות, שנמנע מלהעלותן כנתבע. בהיעדר הוראה הכופה על הנתבע להגיש תביעה שכנגד, אין על אמצעי דיוני אחר למנוע את התוצאה של כפל ההתדיינות באותו עניין או באותו נושא, כאשר בעלי הדין תופסים עמדות שונות בכל אחת מן ההתדיינויות."(וראו רע"א 785/05 בנק הפועלים בע"מ נ' מומי ושלמה בן אריה אגאי; ע"א 7883/09 עו"ד יששכר בר הלל, כונס נכסים לחברת שלמי עד בע"מ נ' בירי בראשי עבודות עפר פיתוח תשתית וכבישים (1987) בע"מ)

אמנם קיימת גם גישה אחרת בפסיקה לפיה השתק עילה יכול לחסום גם את הנתבע בהליך המקורי מליזום הליך נוסף [(השוו רע"א 6498/05 צבעוני נ' בנק הפועלים בע"מ, השופטת ע' ארבל).יחד עם זאת, ב-רע"א 8973/10 בנק אוצר החייל בע"מ נ' גולייט בן ברוך אשר ניתן אך לאחרונה נמנע כבוד השופט י' דנציגר מלהכריע האם קם השתק עילה כנגד נתבע המגיש בהמשך תביעה: "אכן מקובל כי השתק עילה חל רק כלפי התובע בהליך הראשון ולפיכך לא קם השתק עילה כלפי המשיבה שהייתה הנתבעת בהליך המקורי... ואולם בפסיקה קיימת גישה שונה לפיה השתק עילה יכול לחסום גם את הנתבע בהליך העיקרי מליזום הליך נוסף...כך או כך,נוכח מסקנתי לפיה קם בעניינו השתק פלוגתא,אננני נדרש להכריע בשאלה האם קם גם השתק עילה" (הדגשה שלי ר.א).

15. בכל מקרה אני סבורה כי במקרה דנן אף אין המדובר בעילות תביעה זהות. עילת התביעה בתביעה הנדונה לפני היא אי תשלום מלוא התמורה- הפרת הסכם רכישת המסעדה שנכרת בין התובע לאדרי והנתבע במסגרתו התחייבו השניים האחרונים (לכאורה) לרכוש את המסעדה בתמורה לסך של 250,000 ₪ ומע"מ עליו. בהליך נשוא תביעת הנתבע העילה הייתה הפרת הסכם אחר- הסכם פירוק השותפות כשעילת התביעה הספציפית כלפי התובע הייתה מכוח ערבותו לחובות אדרי כלפי הנתבע. וראה בפסק הדין שניתן שם: "לעניין הנתבעים 2 עד 5 מוצא אני לנכון להפנות לסעיף 10 להסכם לפיו: "העדים הם גם ערבים להסכם זה".

לאור כל האמור אני דוחה את טענת הנתבע כאילו קיים מעשה בית דין המונע מהתובע להגיש תביעתו דנן.

16. בקשתו החלופית של הנתבע להפקדת ערובה הועלתה בעלמא, ללא הנמקה ,ללא ביסוס וממילא איננה עומדת במבחנים שהותוו בפסיקה לחיוב תובע בהפקדת ערובה על פי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי- התשמ"ד-1984, ועל כן נדחית אף היא.

לאור כל האמור, הבקשה נדחית. הנתבע יישא בהוצאות התובע בסך של 1,500 ₪.

הנתבע יגיש כתב הגנה תוך 20 יום ועם הגשתו תקבע המזכירות את התיק לקדם משפט.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול פירוק שיתוף

  2. התמחרות פירוק שיתוף

  3. הפרת הסכם פירוק שיתוף

  4. אגרה פירוק שיתוף במקרקעין

  5. אפשרות פירוק שיתוף בעין

  6. זכות קדימה בפירוק שיתוף

  7. תביעה לפירוק שיתוף במלון

  8. הסכם פירוק שיתוף במקרקעין

  9. מחיקת תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין

  10. בעל דין דרוש - תביעה לפירוק שיתוף

  11. חוות דעת מומחה תביעה לפירוק שיתוף

  12. בקשה למינוי כונס נכסים פירוק שיתוף

  13. זכות בעל הערת אזהרה לתבוע פירוק שיתוף במקרקעין

  14. לא התקבל אישור רשם ההוצאה לפועל להגשת תביעה לפירוק שיתוף

  15. תביעה לפירוק השיתוף בדירה בדרך של מכירה למרבה במחיר בהתאם לחוות דעת שמאית

  16. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון