הפרת צו עיקול זמני


בענין: בקשה להצהיר על פקיעת העיקולים הזמניים ולחילופין לבטלם

1. ביום 25.7.10 ניתן על ידי כב' השופט רובס צו עיקול זמני במעמד צד אחד, ברישום בלבד, על זכויות ו/או כספים המגיעים או יגיעו לנתבע בתיק הוצל"פ 02-23580-09-7 בלשכת ההוצל"פ בחיפה (להלן: "תיק ההוצל"פ").

2. ביום 10.10.10 הגיש הנתבע בקשה להצהיר על פקיעת העיקול הזמני בשל אי המצאתו לנתבע כפי שנקבע בהחלטה מיום 25.7.10, ולחילופין להורות על ביטולו של העיקול הזמני.

3. העיקול הופק במזכירות בית המשפט ביום 28.7.10, ועל כן היה על התובעת להמציאו לנתבע עד יום 31.7.10, אלא שמועד זה חל ביום שבת, ועל כן, משהומצא העיקול לב"כ הנתבע ביום 1.8.10, הרי שמדובר בהמצאה כדין. לפיכך אני דוחה את בקשת הנתבע להצהיר על פקיעתו של צו העיקול הזמני.


4. משכך, אעבור לדון בבקשת הנתבע לבטל את צו העיקול הזמני.

5. כמו לגבי כל סעד זמני, כך גם לגבי צו עיקול זמני, על המבקש לשכנע את בית המשפט, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיימת עילת תביעה (תקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות")). בנוסף, על המבקש לשכנע את בית המשפט, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שאי מתן צו העיקול הזמני יכביד על ביצוע פסק הדין (תקנה 374(ב) לתקנות).

קיומה של עילת תביעה:
6. מדובר בתביעה כספית בסך 259,636 ₪. על פי הנטען בכתב התביעה המתוקן, התובעת רכשה דירות מכספיה, ומשכנה אותן לזכות בנק המזרחי טפחות המאוחד בע"מ (להלן: "בנק המזרחי"), להבטחת החזר הלוואה שנטלה לרכישת הדירות. הזכויות בדירות נרשמו, מבחינה פורמלית, על שמו של הנתבע, שהינו בעל מחצית ממניות התובעת. ללא ידיעת התובעת משכן הנתבע את זכויותיה באחת מהדירות לזכות בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (להלן: "בנק דיסקונט"), וזאת בעת שהתנהלו בין הצדדים הליכי בוררות הנוגעים גם לשאלת הזכויות בדירות.
בנק דיסקונט פתח נגד הנתבע תיק הוצל"פ לשם מימוש המשכון על הדירה. משנודע לתובעת, כי הנתבע פועל למכירת הדירות פנתה לבית המשפט המחוזי בחיפה, ולבקשתה ניתן צו מניעה זמני המורה לנתבע להימנע מלעשות כל דיספוזיציה בדירות. צו המניעה הופר על ידי הנתבע, שהתקשר בהסכם למכירת הדירות.
בסופו של דבר ניתן פסק הבורר שקבע, כי הזכויות בדירות שייכות לתובעת. חלק זה של פסק הבורר אושר על ידי בית המשפט המחוזי בפסק דין מיום 5.4.09.
בינתיים מונה כונס נכסים מטעם בנק המזרחי ומכר את הדירות. התובעת פנתה לבית המשפט המחוזי בהמרצת פתיחה, וביקשה כי יצהיר, כי המשכון שנרשם לזכות בנק דיסקונט בטל, ואולם בפסק הדין שניתן קבע בית המשפט המחוזי, כי המשכון תקף. על כן הסכום שנותר בקופת הכינוס לאחר תשלום החוב לבנק המזרחי, בשיעור של כ-220,000 ₪, הועבר לבנק דיסקונט בשל השעבוד שבוצע על ידי הנתבע במרמה.
סכום נוסף של כ-30,000 ₪ הועבר לבנק דיסקונט מתוך סכום שהפקיד הנתבע בקופת בית המשפט, לאחר שחויב לעשות כן במסגרת הליכי ביזיון בית משפט שננקטו נגדו בגין הפרת צו המניעה.

7. התביעה מבוססת על ראיות טובות לכאורה, שכן לגבי מרבית העובדות הנטענות בה קיימות הכרעות שיפוטיות מחייבות, ובפרט בסוגית הבעלות בדירות נשוא התביעה. בנוסף, נספח 15 לכתב התביעה מצביע על העברת סכום של 215,980 ₪ (נכון ליום 5.4.09) לבנק דיסקונט על ידי כונס הנכסים. התובעת עמדה, איפוא, בנטל המוטל עליה להצביע על קיומה של עילת תביעה המבוססת על ראיות מהימנות לכאורה.

יסוד ההכבדה:
8. תקנה 374(ב) לתקנות קובעת:


"בית המשפט או הרשם רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסים של הנושים שברשותו, ברשות המבקש או ברשות מחזיק, בכפוף להוראות סימן א', ואם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין".

9. לטענת הנתבע, על מנת לזכות בצו עיקול זמני על מבקש הצו להוכיח, כי קיים חשש להברחת נכסים מצידו של הנתבע, וכי אם לא עולה בידיו של המבקש להצביע על חשש להברחת נכסים, דין בקשתו להידחות.

10. אני דוחה טענתו זו של הנתבע, לפיה יסוד ההכבדה שבתקנה 374(ב) מתקיים רק כאשר מתקיים חשש להברחת נכסים מצידו של הנתבע. בשורה של החלטות שניתנו בבית המשפט העליון למעלה מעשור לאחר שניתן פסק הדין ברע"א 8420/96 דן מרגליות נגד משכן, פ"ד נא(3) 789 המוזכר בבקשת הנתבע לביטול העיקול, קבע בית המשפט העליון, כי יסוד ההכבדה נבחן בכל מקרה לפי נסיבותיו בהתחשב בשיקולים שונים ולא רק בשאלת קיומו של חשש להברחת נכסים. אפנה בענין זה לרע"א 10076/07 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' ICC Industries Lnc (28.11.07) בו נקבע:
"התקנה המפרטת את התנאים המיוחדים למתן עיקול זמני - הסעד הזמני נשוא הבקשה - היא תקנה 374 לתקנות. תקנה זו קובעת, בין היתר, כי בית המשפט רשאי ליתן צו עיקול זמני "אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין" - יסוד ההכבדה. יסוד זה נבחן על רקע נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה תוך התחשבות, בין היתר, בסכום התביעה, ביכולתו הכלכלית של הנתבע ובחשש, אם אכן קיים כזה, מפני הברחת נכסים מצידו (ראו למשל: גורן, בעמ' 522-520; ר"ע 246/85 ארד חברה לביטוח נ' מ.ב.י בע"מ, פ"ד מא(1) 586, 587 (1985); רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות, פ"ד נא(3) 789, 800 (1997); רע"א 7513/06 גב ארי פיתוח והשקעות בע"מ נ' גייר (טרם פורסמה, 29.1.07) (להלן: עניין גב ארי)). יצויין, כי תוחלת ההכבדה שיש להוכיחה בגדרי העיקול הזמני, היא "הנמוכה ביותר לעומת תוחלת ההכבדה של הסעדים הזמניים האחרים" (דודי שוורץ סדר דין אזרחי, חידושים תהליכים ומגמות 431-429 (תשס"ז), וראו גם עניין גב ארי) (ההדגשות אינן במקור)".
בענין זה ראה גם: רע"א 7513/06 גב ארי פיתוח והשקעות בע"מ ואח' נ' גייר ואח' (29.1.07); רע"א 6614/06 כפרית תעשיות (1993) בע"מ נ' ICC INDUSTRIES INC (4.1.07).

11. אחד השיקולים שיכול להצביע על קיומו של חשש, כי אי מתן צו עיקול זמני יכביד על ביצועו של פסק הדין הינו קיומן של ראיות לכאורה המצביעות על מעשי מרמה מצד הנתבע (ראה: רע"א 228/99 – ב' אוחנה ואח' נ' מזור ואח' (15.3.99); רע"א 9569/07 רוזנברג נ' בנק דיסקונט (17.6.08)).

12. בענייננו טען הנתבע בתצהירו, כי מצבו הכלכלי איתן. ואולם מחקירתו הנגדית ומן החומר שהגישו הצדדים עולות העובדות הבאות:
א.במסגרת תיק הוצל"פ מס' 02-41545-08-9 בו הנתבע הינו החייב וזאב גורה הינו הזוכה, הגיש הנתבע בקשה בנובמבר 2008 למתן צו תשלומים, בה התבקש ראש ההוצל"פ לפרוש לו חוב בסך 9,600 ₪ ל-12 תשלומים בני 800 ₪.
ב.במסגרת תיק הוצל"פ מס' 02-14657-09-0 בו הנתבע הינו החייב והתובעת הינה הזוכה, הגיש הנתבע בחודש אפריל 2010 בקשה לצו תשלומים. סכום החוב בתיק עמד על כ-26,000 ₪.
ג.בכל ההליכים בין הנתבע לבין זאב גורה מעולם לא שילם הנתבע סכום כלשהו שלא במסגרת הליכי הוצל"פ שננקטו נגדו.
ד.בהחלטתי מיום 25.6.10, שבה דחיתי בקשה של הנתבע לסילוק התביעה בתיק זה על הסף, קבעתי כי הנתבע ישלם לתובעת הוצאות בסכום של 1,200 ₪ ומע"מ, וזאת תוך 30 יום. סכום זה לא שולם עד היום.
ה.נכסיו של הנתבע, אותם פרט בתצהירו, משועבדים.
ו.משכורתו של הנתבע מחברת עטיה גרופ בע"מ בה הוא עובד, אינה משולמת לו, אלא לחברה שבשליטתו.

13. לכך יש להוסיף את סכום התביעה, כ-260,000 ₪. כאמור לעיל, לגבי חובות העומדים על 10% מסכום זה ואף פחות מכך, הגיש הנתבע אך באחרונה בקשות למתן צווי תשלומים לראש ההוצל"פ, בטענה כי אינו יכול לעמוד בתשלומם.

14. כמו כן, כאמור לעיל, יש ראיות לכאורה התומכות בנטען בכתב התביעה, כי שעבודן של הדירות לטובת בנק דיסקונט, ואחר כך מכירתן, בניגוד לצו מניעה של בית המשפט המחוזי, נעשו בלא ידיעת התובעת, דהיינו במרמה.

15. כל אלה מצביעים על קיומו של חשש סביר, ואף למעלה מכך, כי ביטולו של צו העיקול הזמני יכביד על ביצועו של פסק הדין. מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת הותרת צו העיקול הזמני על כנו.

התיחסות לטענות נוספות שהעלה הנתבע:
16. הנתבע טען בהרחבה לחוסר תום לב ולחוסר ניקיון כפיים מצידה של התובעת בהגשת הבקשה למתן צו עיקול זמני. לטענת הנתבע, נמנעה התובעת במכוון מלגלות בבקשתה את העובדה, שהכספים המופקדים בהוצל"פ, שעיקולם התבקש, הם כספים שחייבים לו זאב גורה וחברות שבבעלותו ובשליטתו. התובעת אף לא ציינה בבקשתה, כי היא הוגשה לאחר שבית המשפט המחוזי אישר את החלק בפסק הבורר המתיחס לזאב גורה ולחברות שבשליטתו, ובקשת רשות ערעור שהגישו לבית המשפט העליון נדחתה. כמו כן לא ציינה התובעת בבקשתה, שטענת "פרעתי" שטענו החייבים בהוצל"פ נדחתה. לטענת הנתבע, הבקשה להטלת עיקול אינה נחוצה מבחינה עניינית, וכל כולה נועדה לעכב את העברת
הכספים לנתבע. הואיל וקבעתי כי יש חשש סביר לכך שביטול העיקול יכביד על ביצוע פסק הדין, הרי שדינה של הטענה האחרונה, בדבר חוסר נחיצות עניינית של העיקול, להידחות.

17. באשר לטענה בדבר חוסר תום לב ובדבר חוסר ניקיון כפיים אציין, ראשית, כי איני סבורה שהעובדה שזאב גורה והחברות שבשליטתו הם החייבים בתיק ההוצל"פ הינה בעלת השלכה לגבי מתן צו העיקול; שכן איני סבורה, כי יש חשיבות למקורם של הכספים המעוקלים. שנית, התובעת צרפה לבקשתה למתן צו העיקול את החלטת ראש ההוצל"פ מיום 12.7.10, בה סוקר ראש ההוצל"פ את ההליכים שהתנהלו בין הצדדים בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון, ומתיחס לטענת "פרעתי" שטען זאב גורה (נספח ב' לבקשה). לפיכך אין בסיס לטענת הנתבע, כי התובעת ניסתה להעלים הליכים אלה מבית המשפט.

18. הנתבע טען עוד, כי יש לבטל את צו העיקול הזמני נוכח השיהוי בהגשת הבקשה למתן הצו. השיהוי מתקיים, לטענת הנתבע, הואיל והכספים הופקדו בקופת ההוצל"פ חודשים רבים לפני הגשת הבקשה. בתשובה טוענת התובעת, כי רק באמצע יולי 2010 נוצרה זכותו של הנתבע לקבלת הכספים שהופקדו בהוצל"פ, ואז הוגשה הבקשה. סבורה אני, כי גם בענין זה הדין עם התובעת, דהיינו לא ניתן לומר כי קיים שיהוי כל עוד לא היה הנתבע זכאי לקבל את הכספים.

19. במהלך הדיון בבקשה העלה הנתבע בקשה חילופית, כי העיקול הזמני על הכספים המופקדים בתיק ההוצל"פ יומר בעיקול זמני על מחצית נכס מקרקעין השייך לו. איני סבורה, כי יש מקום לקבל אף עתירה חילופית זו. ראשית, לא הובא בפני כל מידע עדכני אודות מצב הזכויות בנכס. שנית, על פי הנטען בכתב התביעה מכר הנתבע דירה השייכת לתובעת בניגוד לצו מניעה שניתן בבית המשפט המחוזי, ולאחר שקודם משכן את הדירה במרמה. בנסיבות אלה, אין מקום להמרת העיקול הזמני שניתן לגבי הכספים שהופקדו במסגרת תיק ההוצל"פ בעיקול זמני על נכס מקרקעין.

20. אשר על כן אני דוחה את הבקשה להצהיר על פקיעת צו העיקול הזמני, ולחילופין לבטלו. הנתבע ישלם לתובעת הוצאותיה בבקשה זו בסכום של 1,800 ₪, וזאת תוך 30 ימים מהיום, אחרת ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאותו מועד ועד התשלום המלא בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אישור עיקולים

  2. הפרת צו עיקול

  3. ביטול עיקול רכב

  4. התיישנות עיקול

  5. אישור עיקול זמני

  6. ביטול עיקול צד ג

  7. ביטול עיקול זמני

  8. אישור הסרת עיקול

  9. ביטול עיקול חברה

  10. ביטול עיקול חלקי

  11. ביטול עיקול ידני

  12. ביטול עיקול מנהלי

  13. הערת אזהרה עיקול

  14. ביטול עיקול מע''מ

  15. ביטול עיקול במדיה

  16. חוב ארנונה עיקול

  17. התיישנות עיקולים

  18. אישור ביטול עיקול

  19. בקשה למחיקת עיקול

  20. ביטול עיקול פיקדון

  21. ביטול עיקול ארנונה

  22. בקשה למתן צו עיקול

  23. ביטול צו עיקול זמני

  24. הפרת צו עיקול זמני

  25. ביטול עיקול מקרקעין

  26. ביטול עיקול רכב נכה

  27. ביטול עיקול על מגרש

  28. ביטול עיקול פיצויים

  29. ביטול עיקולים זמניים

  30. ביטול עיקול בית משפט

  31. איחור במסירת צו עיקול

  32. ביטול צו עיקול על רכב

  33. ביטול עיקול פקיד שומה

  34. אישור עיקול אצל מחזיק

  35. ביטול צו עיקול מקרקעין

  36. ביטול עיקול לפני אזהרה

  37. ביטול עיקולים חברה זרה

  38. ביטול עיקול כספי ביטוח

  39. אי מתן תשובה לצו עיקול

  40. ביטול עיקול רכב של נכה

  41. ביטול עיקול הערת אזהרה

  42. ביטול עיקול רטרואקטיבי

  43. בקשה לשחרור רכב מעוקל

  44. ביטול עיקול חוסן כלכלי

  45. הערת אזהרה עיקול מאוחר

  46. ביטול עיקול חשבון עו''ש

  47. התנאים למתן עיקול זמני

  48. ביטול עיקול ביטוח לאומי

  49. תנאים להטלת עיקול זמני

  50. הערת אזהרה קודמת לעיקול

  51. ביטול עיקול במעמד צד אחד

  52. דחיית בקשה לביטול עיקול

  53. בקשה למתן צו עיקול זמני

  54. בקשה דחופה לביטול עיקול

  55. תנאים למתן צו עיקול זמני

  56. אישור זכויות נקי מעיקולים

  57. בקשה למחיקת עיקול מקרקעין

  58. התנאים למתן צו עיקול זמני

  59. הערת אזהרה גוברת על עיקול

  60. ביטול עיקול לאחר תשלום חוב

  61. ביטול עיקול רכב בהוצאה לפועל

  62. ביטול צו עיקול זמני על נכסים

  63. ביטול עיקול זמני במעמד צד אחד

  64. ביטול עיקול המרכז לגביית קנסות

  65. ביטול עיקול שניתן במעמד צד אחד

  66. ביטול צו עיקול זמני על מכוניות

  67. ביטול צו עיקול שניתן במעמד הצדדים

  68. איסור שימוש במידע בדבר הטלת עיקול

  69. ביטול צו עיקול שניתן במעמד צד אחד

  70. חיוב בתשלום סכום מעבר לסכום העיקול

  71. עיקול על רכב בגלל קנס מלפני 9 שנים

  72. בקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד

  73. חיוב המבקש בהוצאות אגרת עיקולי בנק מחמת אי-תשלום חשבון המים

  74. בקשה לאישור עיקול זמני על פי תקנה 378(א) לתקנות סדר הדין האזרחי

  75. בקשה לאפשר להשלים רישום זכויות במקרקעין ולהורות על ביטול עיקולים

  76. האם זכות כמוטב גוברת על זכות מכוח עיקולים מאוחרים לאחר מות המנוח ?

  77. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון