אובדן כושר עבודה קרוהן


1. נשוא התביעה שבפנינו היא החלטת הנתבע מיום 15/7/03, לפיה הגם שנקבעה לתובע דרגת אי כושר בשיעור של 100%, הרי שמאחר והוא מקבל גמלה ממשרד הביטחון עליו לבחור בין הגמלה האמורה לבין זו לה הוא זכאי מכוח נכותו האמורה.

2. אין חולק באשר לעובדות שדלקמן:

א. התובע יליד 13/1/82, הגיש תביעה לקצבת נכות כללית מיום 11/1/03.

ב. התובע התחיל את שירותו בצה"ל בתאריך 7/11/00 במהלך תקופת שירותו אירעה לו תאונת דרכים ב-29/6/01 (להלן: "התאונה") בעקבות התאונה מונתה ועדה רפואית מטעם אגף השיקום של משרד הביטחון אשר קבעה כי ישנה פגיעה ניכרת בתפקודים האשיותיים וההתנהגותיים של התובע. על סמך ממצאי הועדה נקבע על ידי משרד הבטחון כי התובע בלתי כשיר לשירותו והוקצה לו 40% נכות.

ג. התובע אושפז בבית החולים ע"ש רבקה זיו – צפת במרכז לבריאות הנפש בתקופה שבין 19/8/02 עד ל-15/10/02. על פי דו"ח סיכום המחלה התאונה הולידה אצל התובע הפרעות קוגנטיות, הפרעות בהתנהגות וסימנים דכאוניים בהתנהגותו.

ד. על פי סיכום קופת חולים מיום 12/6/02 התובע סובל ממחלת קרוהן המלווה בכאבי בטן וירידה חדה במשקל (להלן: "המחלה").


ה. לשם בדיקת זכאותו של התובע לנכות כללית, הנתבע זימן את התובע לועדה רפואית לבדיקה פסיכיאטרית ובדיקה פנימית. חוות דעתו של הפסיכיאטר היתה כי התובע סובל מדכאון על בסיס אורגני ומהפרעת אישיות אורגנית, דבר אשר שולל מהתובע את כשירותו לעבודה. ממצאי הבדיקה הפנימית היו כי התובע סובל ממחלת קרוהן אשר התפרצה לאחר תאונת הדרכים.

ו. הנתבע קבע לתובע דרגת אי כושר זמנית בשיעור של 100% החל מתאריך 29/6/01 ותאריך זכאות 27/9/01 כמו כן, נקבעו לו 78% נכות רפואיים החל מ-29/6/01 המשוקללים מ-50% נכות בגין הליקוי הנפשי, 50% נכות בגין הליקוי הגופני (מחלת קרוהן) ו-10% בגין תת משקל.

3. לטענת הנתבע, אומנם נקבעו על ידי הועדה הרפואית 50% נכות בגין המחלה ו-10% נכות בגין תת משקל, אחוזי נכות המספיקים בכדי שלתובע תהיה הנכות הרפואית הדרושה על מנת לעבור את הסף הרפואי הדרוש בנכות כללית, אך הנכות הרפואית לבדה אינה מספיקה בכדי לזכות בגימלת נכות.

על פי סעיף 195 נכה הוא מבוטח אשר איבד את כושר ההשתכרות בעקבות ליקוי גופני, שכלי או נפשי, היינו המבחן הדרוש לקביעת נכות הוא מבחן הקשר הסיבתי. בכדי שמבוטח יוגדר כנכה דרוש קשר סיבתי בין אובדן הכושר להשתכר לבין הליקוי ממנו הוא סובל.

הנתבע טען כי אובדן הכושר לעבודה של התובע נגרם בעיקרו כתוצאה מהליקוי הנפשי של התובע, ואילו המחלה אינה גורם משמעותי בקביעת אובדן הכושר להשתכרות. אילו התובע היה סובל מהמחלה בלבד הוא היה כשיר לעבודה.

הנתבע טען כי אם מעלים את השאלה האם התובע היה זכאי לקצבת נכות כללית ללא שהוכרו כנכויות אותן נכויות שהוכרו במסגרת השירות הצבאי התשובה היתה שלא. דבר אשר מעיד על כך כי מדובר במאורע אחד המזכה את
התובע בגימלת נכות על פי חוק הביטוח הלאומי ובתגמול מטעם משרד הבטחון.


הנתבע מבקש להדגיש כי התובע לא הוכיח כי נעשה בלתי כשיר לעבודה עקב המחלה. בנוסף, הוא לא המציא חוות דעת רפואית הסותרת את חוות הדעת מטעם הנתבע ולא ערער על ממצאי הועדה הרפואית, דבר אשר מעיד על כך שהתובע מסכים עם ההחלטות הרפואיות מטעם הנתבע.

4. לטענת התובע, אין מדובר ב-"מאורע אחד" כהגדרתו בחוק.

עוד טוען התובע, כי הנתבע לא בדק ולא נתן כל החלטה שהיא בגין נכותו התפקודית של התובע כתוצאה ממחלת קרוהן ובגין תת משקל, דחייתו של הנתבע היתה אך ורק בגין טענה אחת שמסתכמת בהפניה לסעיף 323(ג) לחוק הביטוח הלאומי ותו לו, ובגין כך אין לטעון שנכותו של התובע המורכבת מ-50% ו-10% אינם מספיקים לנכות כללית.
עיננו הרואות שהנתבע מסכים שאכן יש לתובע 60% נכות צמיתה שלא קשורה לתנאי שירותו אך לטענתו נכות זו אינה מספיקה לבדה לזכותו בקצבת נכות כללית ודרוש לו לתובע אובדן כושר עבודה כתוצאה מנכות זו (דרישה שלא נבדקה על ידי הנתבע).

אם כך הם פני הדברים ועל מנת שתתברר תביעתו של התובע באופן אובייקטיבי יש להחזיר את עניינו של התובע לועדה הרפואית (בהרכב אחר) שתבדוק האם נשלל כושר העבודה של התובע כתוצאה ממחלת קרוהן ומתת משקל שנקבע בגינם נכות צמיתה בשיעור 60% במנותק מבעיות נפשיות שיש לתובע.

5. סעיף 323 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה 1995 קובע כדלקמן-

"(א) (1) הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי פרקים ה', י"א או י"ג ולתגמול או למענק או להענקה לפי חוק הנכים, חוק משפחות חיילים, חוק תגמול לחייל, חוק המשטרה, חוק שירות בתי הסוהר או סעיפים 63ז ו-63ח לחוק שירות המדינה, הברירה בידו לבחור באחד מהם.
(2) תגמול המשולם לפי סעיף 20א(א) לחוק הנכים לא ייחשב כתגמול לענין סעיף קטן זה.

(ב) הזכאי בעד פרק זמן אחד לדמי פגיעה ולתגמול לפי פרק י"ב, הברירה בידו לבחור באחד מהם.

(ג) הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי פרק ט' ולתגמול או לקצבה לפי אחד החוקים המפורטים להלן. הברירה בידו לבחור באחד מהם:

(1) חוק הנכים; (2) חוק המשטרה; (3) חוק שירות בתי הסוהר; (4) סעיפים 63ז ו-63ח לחוק שירות המדינה; (5) חוק נכי המלחמה בנאצים; (6) חוק נכי רדיפות הנאצים; (7) חוק נפגעי פעולות איבה; (8) חוק תגמול לחייל"...

כבר נפסק כי "המילים "גמלאות שונות עקב מאורע אחד" שבסעיף 143 (ב)(2) לחוק הביטוח הלאומי, יש לפרש כגימלאות שונות, אשר נוצרה זכאות להן, עקב מאורע אחד. במילים אחרות, ככל שמאורע אחד יצר זכאות לגמלה בענף ביטוח אחד, אך אותו מאורע, כמות שהוא, יצר בעת אירוע המאורע או אף לאחר מכן, זכאות לגמלה בענף הביטוח השני, התוצאה היא גמלאות שונות עקב מאורע אחד על פי סעיף 143 (ב)(2) לחוק. לעומת זאת, ככל שאותו מאורע, כמות שהוא, לא יצר, בעת אירוע המאורע או אף לאחר מכן, זכאות לגימלה בענף הביטוח השני, התוצאה היא גימלאות שונות שלא עקב מאורע אחד". ( ראה, דב"ע נד/189-0 יצחק בן ארי נ. המוסד לביטוח לאומי פד"ע כח 306).

בענייננו, הנתבע מפנה להוראות סעיף 323 לחוק הביטוח הלאומי, אולם סבורים אנו שהדין עם התובע, בטענתו לפיה סעיף זה איננו בר יישום בענייננו בהתחשב בעובדה שגם הנתבע עצמו מסכים שאין כל קשר בין מחלת הקרוהן ממנה סובל התובע והשלכותיה לבין הנכות שנקבעה כנובעת משירותו הצבאי.

למעשה, הנתבע גם אינו חולק על כך שלתובע אחוזי נכות המספיקים בכדי לעבור את הסף הרפואי אשר דרוש לעניין נכות כללית, אולם לגישתו - אבדן כושר העבודה ממנו סובל התובע אינו נובע מנכותו בגין מחלת קרוהן ואין קשר סיבתי בינה ובין השלכותיה לבין אבדן כושרו לעבוד.

לכאורה, מדובר בהחלטה של פקיד התביעות בעניין כושר, שאת ההשגות עליה יש להעלות במסגרת ערר שיוגש בפני ועדה לעררים לעניין אי כושר.

דע עקא שפקידת התביעות אשא הודיעה לתובע על ההחלטה נשוא התביעה, נימקה את החלטתה בהוראות סעיף 323 לחוק הביטוח הלאומי, תוך שהיא מפנה אותו לזכותו להגיש תביעה כנגד היבט זה של החלטתה בפני בית הדין לעבודה (ראה מכתבה של הגב' אורנה אלון מיום 15/07/03).

בנסיבות העניין סבורים אנו שנכון יהיה שהנתבע יסכים לראות בתביעתו זו של התובע כערר אשר הוגש כנגד החלטת פקידת התביעות בעניין אי כושר, ויעמיד עניינו בפני ועדה לעררים, אשר תבחן את השאלה שהיא היא השנויה
במחלוקת בין הצדדים - האם התובע איבד כושרו לעבוד בגין מחלת הקרוהן ותת המשקל מהם הוא סובל.

ניתנת, אם כן, ארכה לנתבע עד ליום 12/04/06 להודיע האם הוא מסתייג מהעמדת התובע, כאמור, בפני ועדה לעררים בעניין אי כושר.

באם יסתייג מהאפשרות האמורה - ינמק הסתייגותו.

לא יודיע מאומה תוך המועד האמור - יחשב כמסכים להצעה זו, ויחוייב לפעול בהתאם לה.

6. לעיון ביום 12/04/06.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אובדן כושר עבודה נהג

  2. אובדן כושר עבודה חלקי

  3. אובדן כושר עבודה ראיה

  4. אובדן כושר עבודה חרדה

  5. אובדן כושר עבודה קצבה

  6. אובדן כושר עבודה החרגה

  7. אובדן כושר עבודה עצמאי

  8. אובדן כושר עבודה קרוהן

  9. אובדן כושר עבודה ושחרור

  10. אובדן כושר עבודה קבוצתי

  11. אובדן כושר עבודה צרידות

  12. אובדן כושר עבודה ספציפי

  13. אובדן כושר עבודה דיכאון

  14. אובדן כושר עבודה כאבי גב

  15. אובדן כושר עבודה דיבידנד

  16. אובדן כושר עבודה אפילפסיה

  17. אובדן כושר עבודה צו הרחבה

  18. אובדן כושר עבודה קולקטיבי

  19. אובדן כושר עבודה פגיעה בגב

  20. אובדן כושר עבודה קצבת נכות

  21. אובדן כושר עבודה ריסק זמני

  22. אובדן כושר עבודה טרשת נפוצה

  23. התיישנות אובדן כושר עבודה

  24. אובדן כושר עבודה דלקת פרקים

  25. אובדן כושר עבודה בקרן פנסיה

  26. אובדן כושר עבודה שמירת הריון

  27. אובדן כושר עבודה כפל ביטוחים

  28. אובדן כושר עבודה תקופת המתנה

  29. אובדן כושר עבודה שחקן כדורגל

  30. אובדן כושר עבודה צווארון לבן

  31. אובדן כושר עבודה על רקע נפשי

  32. אובדן כושר עבודה פרמיה קבועה

  33. אובדן כושר עבודה תקופת אכשרה

  34. אובדן כושר עבודה כהוצאה מוכרת

  35. ביטוח אובדן כושר עבודה ערעור

  36. הגדרת אובדן כושר עבודה מוחלט

  37. אובדן כושר עבודה רופא תעסוקתי

  38. אובדן כושר עבודה ושינוי מקצוע

  39. אובדן כושר עבודה הפרשות מעביד

  40. אובדן כושר עבודה פיברומיאלגיה

  41. אובדן כושר עבודה ארגון המורים

  42. ועדה רפואית אובדן כושר עבודה

  43. אובדן כושר עבודה פנסיה תקציבית

  44. התיישנות ביטוח אובדן כושר עבודה

  45. ביטוח אובדן כושר עבודה קרן פנסיה

  46. ביטוח אובדן כושר עבודה מכתב דחייה

  47. ביטוח אובדן כושר עבודה 75% אי כושר

  48. אובדן כושר עבודה בגלל הרמת משקל כבד

  49. ביטוח אובדן כושר עבודה נהג אוטובוס

  50. תנאים כיסוי ביטוח אובדן כושר עבודה

  51. הגדרת אובדן כושר עבודה מוחלט בפוליסה

  52. ביטוח אובדן כושר עבודה בביטוח מנהלים

  53. אובדן כושר עבודה קרן פנסיה ביטוח מנהלים

  54. אובדן כושר עבודה חלקי תגמולים חודשיים מופחתים

  55. המרצת פתיחה לקבוע שביטוח אבדן כושר עבודה הינה לכל החיים

  56. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון