הקצאת מניות בחברה


1. בפניי בקשה, ליתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים להוציא לפועל את החלטת דירקטוריון המשיבה 4 (להלן: "החברה") מיום 28/07/11 בדבר הקצאת שש מניות רגילות של החברה.בנוסף, מתבקש צו מניעה זמני האוסר על המשיבים לבצע פעולות כלשהן לשינוי הונה של החברה, צו מניעה זמני האוסר על המשיבים לקבל החלטות בדירקטוריון החברה בניגוד לדעתו של המבקש, צו מניעה זמני האוסר על המשיבים לקבל החלטות באסיפת בעלי המניות בחברה בניגוד לדעתו של המבקש וצו עשה המשהה את תוקפן של ההחלטות שהתקבלו בחברה בניגוד לדעתו של המבקש.כל זאת עד להכרעה בתביעה העיקרית שבה נתבקשו צוי מניעה קבועים ,סעדים הצהרתיים וצוי עשה קבועים,כמפורט בסעיף 94 לתביעה.

2. הרקע לבקשה
2.1 בשנת 2004, החליט המבקש, שהינו רואה חשבון בהשכלתו, להקים חברה – ביו – מסה בע"מ - שתפתח ותשווק מוצרים מצמח ההודיה (Hoodia). הוא הציע למשיב 1 שהינו דוקטור בתחום הביולוגיה – אשר הסכים – שותפות בהקמת החברה.

2.2 המבקש מחזיק ב- 48 מניות רגילות של החברה.
המשיב 1, מחזיק ב- 48 מניות רגילות של החברה באמצעות חברה הנמצאת בשליטתו, בשם "נציצות ייזום והשקעות בע"מ" (להלן: "ניצוצות").

2.3 לצורך הקמת החברה השתמשו המבקש והמשיב 1, ב"חברת מדף" שנרשמה בשנת 2003 תחת השם "טנרם קסם השקעות בע"מ" ולא נעשתה בה פעילות כלשהי. ביום 31/10/2005 שונה שמה של החברה לשמה הנוכחי הנ"ל.
בתחילת דרכה של החברה, חלוקת המניות היתה שווה ולכל אחד מהם הוקצו 50 מניות של החברה. החלטות הנוגעות לניהולה התקבלו ע"י המבקש והמשיב 1 במשותף.

2.4 בשנת 2006, עקב הצורך להזרים לחברה כספים נוספים, חיפשו המבקש והמשיב 1, משקיעים נוספים. או אז, הציע המשיב 1, כי, עוה"ד המשיב 2 והמשיב 3, אשר היו שותפים עסקיים עם המשיב 1 בעסקים אחרים, יצטרפו כבעלי מניות בחברה, באופן שכל אחד מהם ירכוש 2 מניות בתמורה לתשלום של 22,000 ₪. הצעה אשר נתקבלה ע"י המבקש, לפיכך התאפשרה עסקת רכישת המניות ע"י המשיב 2 והמשיב 3, ביום 06/08/06. (ראו נספח 2 לבקשה).

2.5 המבקש, שימש כיו"ר הדירקטוריון החברה לפני עסקת רכישת המניות והמשיך לשמש בתפקיד זה עד חודש ספטמבר 2010, או אז התחלפו המבקש והמשיב 1 בתפקיד יו"ר דירקטוריון החברה.

2.6 בחודש ספטמבר 2008, גילה המבקש הסכם הצבעה, אשר לטענתו, הוסתר מפניו, מחודש ספטמבר 2006 (ראו נספח 3 לבקשה), המעיד על העברת זכויות ההצבעה של המשיב 2 והמשיב 3 לידי המשיב 1 ועל התחייבותם להצביע כמוהו, תמורת אלה, קיבלו המשיב 2 והמשיב 3 מניות בחברת "ניצוצות".
המבקש העלה את טענותיו בדבר התגלות ההסכם לעיל, ונענה באמצעות מייל, כי דבר לא נשתנה בניהול החברה (ראו נספח 4 לבקשה).

2.7 על רקע אי הסכמה בין המבקש לבין המשיב 1, שלח האחרון ביום 24/05/11, הודעה בדבר כינוס אסיפה של בעלי המניות בחברה, כשעל הפרק שינוי בהרכב הדירקטוריון ומינוי של דירקטור נוסף לחברה. (ראו נספח 5 לבקשה).

ביום 31/05/11, נערכה אסיפה של בעלי מניות החברה, בהיעדרותו של המבקש. במועד זה, נתקבלה החלטה – ללא נוכחות המבקש – בה מונה מר ציון כדירקטור נוסף בדירקטוריון החברה. ( ראו פרוטוקול הישיבה נספח 8 לבקשה).

עקב טענות המבקש, כינס המשיב 1 , אסיפה נוספת, בה נתקבלה החלטה ברוב קולות כנגד קולו של המבקש, הזהה להחלטה שנתקבלה לעיל. (ראו נספח 9 לבקשה).

ביום 28/06/11 נערכה ישיבת דירקטוריון נוספת, בה נתקבלה החלטה להעניק זכות חתימה, גם למר ציון - הדירקטוריון הנבחר הנ"ל, כמו גם,
לשנות את זכויות החתימה באופן שדי יהיה בחתימת שני דירקטורים מתוך השלושה על מנת ליתן תוקף לחתימת החברה. (ראו נספח 10 לבקשה).
בהמשך, נתקבלו החלטות נוספות בניגוד גמור לדעתו של המבקש ואשר גרמו לו להרגשה כי ההחלטות מתקבלות באופן חד צדדי ומקפח.

תמצית טענות הצדדים
3. עיקר טענות המבקש
3.1 המבקש טוען, כי בין בעלי המניות בחברה היתה הסכמה ברורה, שניהול החברה יתבצע ע"י המבקש והמשיב 1, הסכמה אשר מצאה את ביטויה בין השאר בפרוטוקול ישיבת דירקטוריון ובעלי מניות מיום 21/09/10 (ראו נספח 2 לסיכומי המבקש). כמו גם, היתה מקובלת גם על ידי המשיב 2 והמשיב 3, אשר אישרו זאת, לטעמו, בחקירתם בפרוטוקול הדיון מיום 29/08/11 בעמוד 20 שורה 12. כאשר לטענתו היתה למבקש זכות וטו על החלטות החברה, ב"כ המבקש תמך סוגיה זו באמצעות חקירת המשיב 1 בפרוטוקול הדיון הנ"ל, בע"מ 11 שורה 1.

3.2 לטענתו, שינו המשיבים את הסטטוס-קוו שהיה נהוג בחברה, באופן קיצוני, באופן שהמשיבים קיבלו החלטות בניגוד לדעתו של המבקש. לפיכך, טען שנעשו פעולות מקפחות כלפיו, באופן מובהק. לטעמו, אימצה הפסיקה את עמדתה של ד"ר כהן הנ"ל, בעניין הגדרת המושג "קיפוח":
" קיפוח יתקיים כל אימת שתהיה פגיעה בציפיות הלגיטימיות של הצדדים, אפילו אין בהתנהגות המשמשת בסיס לתביעה משום הפרת זכות המוקנית לבעל מניות במסמכי היסוד של החברה".
3.3 בנוסף, ציין, כי קיפוח יתקיים גם במצב כזה, כאשר הפעולה שמותרת לכאורה באופן פורמאלי על פי התקנון הינה מנוגדת להסדרים שעשו ביניהם בעלי המניות, הסדרים שעל בסיסם קמו לבעלי המניות המיעוט ציפיות לגיטימיות .
כפועל יוצא, גם ההחלטה על הקצאת מניות החברה, מהווה קיפוח כלפי המבקש והתקבלה ללא שנעשה בירור אובייקטיבי כלשהו על מנת לקבוע את שווין האמיתי. לטעמו של המבקש, הקצאת המניות מוצעת במחיר נמוך מהשווי האמיתי של נכסי החברה.


3.4 טענה עיקרית נוספת שהעלה ב"כ המבקש היתה, כי המשיבה 4 – ה"חברה", התנהלה כ"מעין שותפות" מאז הקמתה.
ב"כ המבקש, בחר להגדיר את המושג "מעין שותפות", בהתאם לאפיונה של ד"ר צ' כהן בספרה "בעלי מניות בחברה – זכויות תביעה ותרופות" (מהדורה שנייה, כרך ב') , אשר לטעמו גישתה אומצה בפסיקה:
"חברה שנוסדה או שהמשיכה לפעול על בסיס של יחס אישי הכרוך באמון הדדי, הסכם או הבנה שכל בעלי המניות בחברה, או חלקם, ייטלו חלק בניהול עסקי החברה, הגבלה על העברת מניות החברה".

3.5 בנוסף טען ב"כ המבקש, כי לא נדרש, שיחס האחזקות בחברה יהיה
שווה (50,50) בכדי ליצור מעין שותפות: "חלוקת יחס האחזקות בין בעלי המניות אין בה כדי להשפיע על שאלת קיומה של מעין שותפות. גם כאשר לאחד מבעלי המניות יש החזקה מצומצמת בחברה, יכולה החברה להיחשב כמעין שותפות, כאשר מתמלאים לגביה התנאים הנ"ל". (שם).

3.6 לפיכך, טען כי בעניינם מתקיימים מאפייני ה"מעין שותפות". שכן, המדובר בחברה פרטית קטנה עם בעלי מניות ספורים, כאשר שניים מהם מחזיקים ב- 96% מהמניות הרגילות. בנוסף, ציין, כי החברה הוקמה על בסיס מערכת יחסים אישית, בין המבקש לבין המשיב 1, כאשר גם המשיב 2 והמשיב 3 היו שותפים למערכת היחסים האישית האמורה. עוד אמר, כי על בעלי המניות היה מוסכם, כי החברה תנוהל ע"י המבקש וע"י והמשיב 1. הסכמה, אשר באה לידי ביטוי במסמכים (ראו פרוטוקול ישיבת דירקטוריון מיום 21/09/10 – נספח 2 לסיכומי המבקש).

3.7 לטעמו, לתביעה סיכויים טובים מאוד להתקבל, ב"כ המבקש רואה את התנהלות החברה כמעין שותפות, על כן, החובות והזכויות של הנוגעים בדבר נבחנות בהתאם לדיני השותפות. טוען, כי הפעולות וההחלטות שביצעו המשיבים בחברה ביטלו את מעמדו של המבקש ושללו את זכויותיו וקניינו וגרמו לשינוי הסטטוס-קוו שהתנהל בחברה מאז הקמתה. והוסיף את ההחלטה להקצאת מניות החברה שלא בשוויין האמיתי.

3.8 מבחינת מאזן הנוחות טוען, כי לדעתו לא ייגרם למשיבים או לחברה נזק כלשהו, שכן התוצאה תהא השבת הסטטוס- קוו על כנו. מנגד, במידה ולא יינתנו הסעדים המבוקשים, צפויים המשיבים להמשיך ולקבל החלטות המקפחות את המבקש ואשר ייגרמו לו לנזק רב.

4. עיקרי טענות המשיבים
4.1 ראשית, מבקשים המשיבים לציין, כי מחזיקת המניות בחברה הינה חברת ניצוצות יזום והשקעות בע"מ, ולא המשיב 1. החברה הינה חברה אשר המבקש והמשיבים שותפים בה ביחד עם המשיב 1 שהינו בעל השליטה.

4.2 המשיבים מכחישים בדבר קיומו של הסכם בעל פה, לפיו, למבקש היתה זכות וטו לכל החלטה ולתמיד. עוד טוענים לטענת השיהוי שכן, המידע בדבר הסכם ההצבעה אשר הוסתר מהמבקש, נמסר לידיו עוד בשנת 2008, והמבקש לא עשה דבר במשך 3 השנים שחלפו מאז.

4.3 עוד טוענים, כי ביולי 2006, כאשר ניהלו הצדדים משא ומתן לכריתת הסכם עם נציגי קיבוץ יוטבתה, הודיע המבקש, שאינו מוכן להשקיע כספים בחברה, בשל כך, פנו הצדדים לעורכי הדין שלהם, ואלה האחרונים הסכימו להשקיע בחברה סכום של 45,000 ₪ תמורת 4 מניות. לטענת ב"כ המשיבים, המבקש היה אחראי להקצאת המניות. ובביצוע פעולת העברת המניות, יצרה מצב בו ויתר המבקש על זכות הווטו אשר היתה מוקנית לו כבעלים.

4.4 בסמוך, ביום 25/09/06 שונה תקנון החברה, וביום 29/10/06 נחתם הסכם עם השותף ההולנדי בו הוקצו לשותף 12 מניות עובדים ללא כל זכות הצבעה. מהלך, בו המבקש היה שותף מלא.

4.5 עוד הוסיף וטען,ב"כ המשיבים, כי בחודש מרץ 2011, חילקה החברה דיבידנדים, בהתאם לחישובים אותם ערך המבקש, אשר בדיעבד טעה בסכום, לטענתם, הודה בטעותו ואף רשם מייל בנדון. ואולם, כאשר נדרשו הצדדים להשיב את הכספים, הציע המבקש לערוך גיוס של כספים לשנתיים – הצעה אשר נדחתה, או אז נמנע המבקש מהשקעת כספים נוספים ובנוסף התנגד לגיוס כספים במנגנון ההקצאה נשוא הבקשה. אחת המגבלות שנקבעה, על מנת לצמצם את הפגיעה היתה הגבלת סכום הגיוס לסכום הנחוץ בלבד בסך כולל של – 60,000 ₪. כמו גם, נקבע ערך גבוה של 10,000 ₪ למניה, סכום אשר דומה לסכום ששילמו המשיבים 2 ו-3 כאשר השקיעו בחברה. זאת להבדיל, מערך של 1,000 ₪ למניה, לפיו חשבו המשיבים והמבקש לגייס הון לפני כשנה. ואשר משקף שווי חברה של כחמישית מהשווי לפיו מנסים לגייס כיום. כמו כן, נקבע, כי לכל בעל מניות זכות ראשונה לשמור על חלקו בחברה ולהשתתף בהשקעה, בנוסף, הצדדים מצפים שהמבקש אשר בגללו נדרש גיוס ההון, ישקיע את הסכום הדרוש להמשך תפקוד החברה.

4.6 לטעמם של המשיבים, לא תפקד המבקש באופן אופטימלי בזמן שכיהן כדירקטור בחברת מעבות המדבר אותה רכשו הבעלים מקיבוץ יטבתה. היות ומינוי הדירקטורים בחברת פלנטילייט היה זמני מכורח ההסכם עם קיבוץ יטבתה – לתקופה של שנתיים או עד לגיוס נוסף בחברת הבת פלנטילייט – היה דרוש מנגנון למינויי ופיטוריי דירקטורים, דבר אשר לא מצא חן בעיני המבקש.

4.7 לטעמו, כל הפעולות, ההזמנות לאסיפות והישיבות ואופן ניהולן בוצעו לפי החוק ובהתאם לתקנון החברה. וההחלטות אשר נתקבלו היתה בסמכות ולא חרגה ממתחם הסבירות.

4.8 לטענת המבקש, כי יש לראות את מסגרת היחסים העסקיים בינו לבין המשיבים כשותפות, טוען ב"כ המשיבים שלא ניתן לראות את מערכת היחסים ככזו, והוא מפנה לפס"ד 2879/99 כהן נ' כהן אשר ניתן ע"י כבוד השופטת אגמון גונן.

4.9 גם לטענת הקיפוח אשר נטענה ע"י המבקש, טוען ב"כ המשיבים, כי אין לקבלה, שכן כל ההחלטות אשר נתקבלו, נעשו במצב שבו החברה מתקשה לתפקד ובוצעו באופן מסודר וחוקי. ומפנה לרע"א 8235/08 גד אנג'ל נ' שלמה א' בע"מ מיום 16/94/09.

5. דיון והכרעה
לצורך הכרעה בבקשה למתן צו מניעה זמני, על בית המשפט לבחון
את סיכויי התביעה ומאזן הנוחות של הצדדים וכן בטענות סף כגון שיהוי וחוסר ניקיון כפיים.

6. הדיון בסיכויי התביעה
6.1 השאלה הראשונה שיש לבחון , בהקשר להערכת סיכויי התביעה היא, האם יש לראות את ה"חברה" כ"שותפות" או כ "מעין שותפות" בה קיימת למבקש זכות וטו,כטענת המבקש או כ"חברה פרטית" רגילה כמשמעה בחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות").


השאלה השניה אשר יש לבחון ,הינה ,בהנחה שמדובר בחברה רגילה, האם נתקיימה טענת "קיפוח המיעוט" כלפי המבקש.

6.2 במקרה שלפניי, טענה מרכזית של המבקש, הינה כי יש לבחון את מסגרת היחסים בינו לבין המשיב 1, לאור הסכמה אשר נעשתה בעל פה וגובשה בסמוך להקמת החברה כשותפות ביניהם.המבקש טוען, כי בינו לבין המבקש 1 היתה הסכמה בדבר ניהול משותף מיום ייסוד החברה, על יסוד הסכמה זה, הסכים המבקש להעברת המניות למשיב 2 ו-3. גם לאחר הצטרפותם של המשיבים 2 ו-3 טוען המבקש, כי גם בחלוף 5 שנים ממועד הצטרפותם לחברה משנת 2006, התקיים נוהג זה.

6.3 לשיטתו, ההסכמה שבעל פה לעיל והנוהג אשר התקיים במשך 5 שנים מקימות לו את הזכות לראות בחברה כ"שותפות" ולטעון לטענת "קיפוח המיעוט", בה אדון להלן.

6.4 להבנתי , המבקש לא הוכיח ברמה הלכאורית את קיומה של אותה הסכמה בעל פה, היכולה להעיד על ניהול החברה כ"שותפות" בשונה מקיומה כחברה.בשנת 2003 הקימו המבקש והמשיב 1 "חברת מדף" – בה לא נעשתה כל פעילות – שנרשמה בשם "טנרם קסם השקעות בע"מ" וביום 31/10/2005, שונה שם החברה לשמה הנוכחי "ניצוצות ייזום והשקעות בע"מ".

6.5 החברה הוקמה לצורך פיתוחו של רעיון, נרשמה כחוק בחוק החברות, היא בעלת אישיות נפרדת ופעילותה מוסדרת באמצעות תקנון, המתווה את התנהלותה התקינה, וכפי שעולה מטענות הצדדים, הם פועלים בהתאם לנדרש מחברה על פי חוק החברות. הצדדים חילקו ביניהם את מניות החברה, הציגו עצמם כחברה, גייסו משקיעים תמורת מניות החברה, חילקו דיווידנדים, קיימו אסיפות ומינו דירקטוריונים בהתאם להחלטות אשר נתקבלו כדין.

6.6 משכך, אין לקבל את טענת המבקש, המבקש לבחון את בקשתו במסגרת יחסי שותפות בין הצדדים. ראו ת"א (ת"א) 2879/99 מרדכי כהן נ' כהן,פורסם ביום 17/08/11.

6.7 החברה פעלה בהתאם לתקנון שלה ובהתאם למסמכי היסוד שלה, הוראות אלה מחייבות, וככול שאלה לא הופרו שלא כדין, הרי שההחלטות שנתקבלו, נתקבלו כדין והן מחייבות גם את המבקש. זאת ועוד, המבקש לא הצליח להוכיח כל הסכם אחר אשר נעשה בין הצדדים בעל פה, לרבות טענתו לגבי קיום הסכם כזה, עם המבקש 1, בדבר זכות וטו אשר ניתנה לו לגבי כל החלטה שתתקבל, טענה אשר לא הוכחה.

6.8 אוסיף ואומר, כי טענת המבקש שנוצרה אצלו, עקב יחסי האמון בינו לבין המשיב 1 בראשית הדרך , ציפייה לגיטימית, שהחברה תתנהל לעולם ועד כשותפות ,ללא קשר למבנה הפורמאלי, היא טענה בעייתית ומוקשה ביותר . טענה כזו יכולה להלום חלק ניכר מהחברות הפרטיות במדינת ישראל, אשר להן מספר מייסדים מועט, מתקיימת על פי תקנונן הגבלה על עבירות המניות, ואשר התבססו, לפחות בראשיתן, על יחסי אמון או ידידות בין המייסדים.כנאמר בפש"ר (ת"א) 1260/00 אם.אם.ווי. בנייה, אחזקות וניהול נדל"ן בע"מ נ' משה בינדר מיום 14/07/2002) , מפי כב' השופטת ו' אלשייך:

"קבלת גישה זו הינה בלתי אפשרית, באשר היא חותרת תחת עצם אושיות דיני החברות המודרניים, ומחילה עליהם את דיני השותפויות. זאת בניגוד הן לאומד דעת הצדדים, כאשר בחרו להתקשר בתאגיד, הן בניגוד למצג אשר הם מציגים כלפי חוץ לנושים וצדדים שלישיים הרוצים להתקשר עם חברה, ולוא דווקא עם שותפות. כמו כן, סותרת גישה זאת את כוונת המחוקק העולה מחוק החברות המעודד "חברות מעט" ומקל על התאגדותן באופן החורג בהרבה מהדין הישן של פקודת החברות. כאשר עודד המחוקק אנשים מעטים הרוצים להקים עסק משותף להתאגד בחברה דווקא, התכוון כי יחולו עליהם דיני החברות, ולא דיני השותפויות".

6.9 כאשר בחרו המבקש והמשיב 1, לעגן את השותפות ביניהם כחברה, הגם שמתוך יחסי אמון ובתנאים המזכירים "מעין שותפות" לשיטתו של המבקש, הרי שהיה עליהם לקחת בחשבון , כי היחסים הטובים בעת ייסוד החברה עשויים להשתבש בהמשך ולהביא למשבר אמון בין הצדדים. דבר זה איננו חיזיון נדיר ובלתי צפוי בין בני אדם בכלל ובין אנשי עסקים בפרט ואפילו כשמדובר בחברה משפחתית.(ראו פש"ר (ת"א) 1260/00 הנ"ל).

7 המסקנה הלכאורית העולה מן המקובץ לעיל היא, כי במקרה דנן יתקשה המבקש להוכיח כי נתקיימה בינו לבין המשיב 1 שותפות שוות זכויות, שבה קמה למבקש זכות וטו על החלטת החברה.

8 גם בהנחה שנדחית טענתו הראשונה של המבקש בעניין קיומה של
"מעין שותפות", עדיין יש לבחון בפרספקטיבה של דיני החברות, האם מתקיים בעניינו טענתו של המבקש בדבר "קיפוח המיעוט".מסקנתי הלכאורית היא, כי בהתאם לנתונים שבפניי לא נתקיימה טענת קיפוח המיעוט.
9 קיפוח המיעוט הוא בעיקרו מצב של חלוקת משאבים בצורה בלתי הוגנת במתחם יחסי בעלי השליטה בחברה ובעלי המיעוט בה. (ראו ע"א 2699/92 בכר נ' ת.מ.מ. תעשיות מזון מטוסים (נתב"ג) בע"מ, פ"ד נ(1) מיום 02/06/1996 (להלן: פרשת בכר).

10 סעיף 192(ב) לחוק החברות קובע את החובה לפיה: "בעל מניה יימנע מלקפח בעלי מניות אחרים".

סעיף 191 לחוק קובע מה הדין במקרה של קיפוח בעלי מניות:
"א. התנהל עניין מעניינה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה.
ב. הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), יובאו בתקנון החברה ובהחלטותיה השינויים המתחייבים מכך, כפי שיקבע בית המשפט, ויראו שינויים אלה כאילו נתקבלו כדין בידי החברה, עותק מן ההחלטה יישלח לרשם החברות, ואם החברה היא חברה ציבורית – לרשות ניירות ערך."

10.1. פרשת בכר לעיל, הינו פסק הדין המרכזי בסוגיית קיפוח בעלי מניות,
ביהמ"ש מצטט את עמדות המלומדים צ.כהן וי.כהן.
לדעת פרופ' צ. כהן יש לבדוק את התוצאות הנובעות מקבלת החלטה ויתכן קיפוח גם כשהמניעים כשרים (ראו גם, צ. כהן בעלי מניות
בחברה, זכויות תביעה ותרופות, עמ' 307).י. כהן סבור שלצורך הוכחת הקיפוח די להוכיח שאדם סביר היה מסיק מהנסיבות ומההתנהגות המקפחים כי הם אכן נהגו בדרך מקפחת. (גישה זו אומצה בה"פ 2113/94 צנה בע"מ ואח' נגד פולן בע"מ ואח'. מפרשת בכר עולה, כי הביטוי "קיפוח" אשר החליף את הביטוי "עושק המיעוט", הינו בעיקרו מצב של חלוקת משאבים בצורה בלתי הוגנת במסגרת היחסים שבין בעלי השליטה בחברה ובעלי מניות המיעוט שבה.

10.2 מסקירת הסוגיה בפסיקה, עולה, כי די אם ניתן להוכיח שמבחינה אובייקטיבית ניתן להסיק שהפעולה אשר נעשתה, ושמבצעיה הם הרוב או בעלי השליטה, אכן מקפחת את המיעוט ופוגעת באופן בלתי סביר באינטרסים ובציפיות לגיטימית של המיעוט.

10.3 כעולה מ ע"א 2773/04 נצבא חברה להתנחלות בע"מ נ' מאיר עטר ו-35 אחרים, מיום 14/12/2006, תכליתו של סעיף 191 לחוק הנ"ל, הינו להבטיח יעילות והגינות בניהול ענייני החברה. הסעיף נועד גם להבטיח כי ענייני החברה יתנהלו ביעילות על ידי הרוב ובו בזמן ביקש הסעיף להבטיח, כי הרוב יפעל בהגינות כלפי המיעוט.פסה"ד מצטט את ד"ר צ' כהן בספרה , בעלי המניות בחברה – זכויות תביעה ותרופות (לשכת עורכי הדין, תשנ"א), 303:
" קשה להציע מבחן אנליטי, שלפיו ייקבע מה הן ציפיות לגיטימיות של הצדדים לעניין זה. על העוסק בשאלה זו להשתמש בחוש המומחיות של המשפטן, ובאמצעותו ליתן תשובה לשאלה האמורה. בקביעת מערכת הציפיות המוצדקת יש כאמור, מקום להתחשב באופייה של החברה ובמכלול נסיבות העניין" (הוספה, שם, בעמ' 309).

תוכנה של עילת הקיפוח הינו גמיש ותלוי באופיה של החברה ובנסיבות העניין.המחברת א' חביב-סגל, דיני חברות-לאחר חוק החברות החדש (תשנ"ט, כרך א', 449) ציינה:

" לעיתים, צרכיה העסקיים של החברה עצמה מחייבים את החלוקה הלא-שוויונית...מכאן, שהדינמיות העסקית בפעילותה של החברה עצמה מחייבת מידה מסוימת של גמישות וכוח בידי בעלי השליטה לבצע את הפעולות הנדרשות, גם כאשר אלו משנות את ההקצאה המקורית".

10.4 יש לבחון, האם בעניינו פגעו המשיבים, באופן בלתי סביר, באינטרסים ובציפיות של המבקש?

10.5 ראשית יש לומר , כי על המבקש להרים את הנטל הראשוני להוכיח את הקיפוח (ראו פרשת "בכר" הנ"ל). המבקש טוען שההחלטות האחרונות אשר נתקבלו בחברה שינו את הסטטוס-קוו בחברה שהתקיים עד אז. בכך הרים המבקש את נטל ההוכחה, בכך שהוכיח את טענת הקיפוח באופן לכאורי. ולכן, די בשינוי זה לרעת המבקש, בכדי להעביר את הנטל לכתפי המשיבים.

לטענת המבקש גם צמחה לו ציפייה מוצדקת ולגיטימית לכך שמעמדו בחברה לא ישונה לרעה, וזאת על בסיס ההסכמה בדבר ניהול משותף מיום ייסוד החברה ועל יסוד הבטחת המשיב 1 כי עניין זה לא ישתנה עם העברת המניות למשיב 2 ו-3. ולראייה הסכמה זו מצאה ביטוייה בחלוף 5 השנים שעברו מאז.

10.6 המבקש ,בסעיף 28 לסיכומיו , מסכים, כי, לכאורה, לא פעלו המשיבים בניגוד להוראות התקנון . אולם לטענתו על פי ההלכה, הקיפוח יכול להתקיים גם כאשר בעלי מניות הרוב בחברה פועלים בדיוק על פי הכוחות המוקנים להם בתקנון.לטעמי, הסמכות לקבלת ההחלטות, בחברה נתונה- מכוח עיקרון שלטון הרוב -לרוב . יכולה אומנם להיווצר ציפייה מסוימת כאשר המדובר בחברה פרטית של בעלי מניות מעטים , כי הם יכהנו גם כדירקטורים וכמנהלים בחברה. אולם במצב דברים שבו לא ניתן לנהל את החברה באופן תקין ושני הצדדים לוויכוח משמשים כמנהלים, כפי שהוכח לכאורה בענייננו, הרי שלא יכולה להיות למבקש ציפייה שלא ינקטו ע"י הרוב מהלכים "שוברי שיוויון" . זאת כאשר חוסר ההסכמה מתעצם ומונע תפקוד תקין של החברה וכאשר אופן קבלת ההחלטות מתבצע בהתאם לחוק החברות ותקנון החברה. מכאן שהמשיב 1 הצליח ,ברמה הלכאורית , בנסיבות העניין להרים את הנטל המשני ולהדוף את טענת הקיפוח בהקשר זה .



בנוסף, לטענת המבקש, הוא אכן נותר דירקטור בחברה, אולם חברותו בדירקטוריון, הינה כעלה תאנה בלבד. מהסיבה, שהמשיבים יחדיו יכולים לקבל כל החלטה ואילו למבקש אין כל דרך להשפיע על ההחלטות.כך,למשל, נתקבלה ההחלטה על הקצאת מניות החברה בסכום של 60,000 ₪. גם החלטה זו, הינה החלטה המקפחת את המבקש, לטענתו, הן בדרך קבלתה והן בשל השווי בו היא מתוכננת להתבצע.
בית המשפט העליון קבע בעבר כי:

" זכותו של המיעוט שלא לעשות עסקה שלפי הבנתו אינה משתלמת, מבלי שיאבד עקב כך חלק מזכויותיו הרכושיות כתוצאה מירידת ערכן של המניות שברשותו. הקצאה שכזו תוצאתה היא בגדר "עושק מיעוט", ומשום כך מותרת רק אם היא נחוצה לטובת החברה. אחרת ימנע בית המשפט את הפעולה". ראו חוות דעתה של כב' השופטת בן פורת , ע"א 667/76 גליקמן נ' ברקאי פ"ד ל"ב(2) 281

10.10 המבקש טוען, כי לא נעשה בירור אובייקטיבי כלשהו על מנת לקבוע את שווין האמיתי של המניות. לטעמו, הקצאת המניות מוצעת במחיר נמוך מהשווי האמיתי של נכסי החברה. המשיב 1 בחקירתו בבית המשפט, אומר לפרוטוקול הדיון מיום 29/08/11, כי מחיר החברה נקבע בהתאם למוכנות לשלם עבורה ולא לפי הדרישה לתשלום. (עמ 14 לפרוטוקול שורות 1-2). בנוסף הוא מתאר בעמ' 12 לפרוטוקול בשורות 1-4, כי לפני כ-8 חודשים, כאשר היו בעיצומו של ההליך ונדרשו לכספים על מנת לממן את ההליך המשפטי, חתמו על מסמך, לפיו שויי מניה עומד על 1000 ₪, כלומר שווי החברה עומד על 200,000 ₪.מנגד, המבקש מטעמו לא הצליח להראות באופן שונה את שווי ערך החברה. אני סבור, כי נטל ההוכחה להוכיח את חוסר הגינות העסקה,ואת השווי האמיתי של המניות הינו על כתפי המבקש.ראו ע"א 132/81 ג'י.בי. טורס בע"מ נ' ג'ורג' עזאר חאייק, פ''ד לח(2) 425 , 438. משלא עשה כן, ברמה הלכאורית ונוכח מצבה הכלכלי הרעוע של החברה וחוסר היכולת לגייס הון פרטי, דין טענתו להידחות.

11. טענת השיהוי
החובה, שלא להשתהות בפנייה לערכאות בבקשה לסעד זמני, נעוצה בעצם מהותו של הסעד. מבקש אשר השהה את בקשתו לסעד זמני אינו יוצא ידי חובה זו. בעצם השיהוי יש משום ראיה לסתור את טענתו שהצו חיוני ושהענקתו אינה סובלת דיחוי. ראו א. גורן בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה עשירית , עמ 525.

מתכתובת מייל אשר נעשתה בין הצדדים, מיום 08/09/2008, בה נודע למבקש לראשונה לפי הכתוב, על העברת המניות והסכמי ההצבעה אשר נעשו בין המשיב 1 לבין המשיבים 2 ו-3, עברו כ - 3 שנים, בהן בחר המבקש שלא לפעול מבחינה משפטית כנגד התנהלות. (ראו נספח 4 לסיכומי המבקש). המבקש הסביר שיהוי זה, בטענה, שנוכח יחסי האימון ששררו בין המבקש לבין המשיב 1, לא טרח לעגן את ההסכם בעל פה, וטענתו הנוספת, שדבר לא נשתנה בפועל, על כן לא היתה כל סיבה לפנות לבית המשפט.

11.1 אינני מקבל הסברו זה של המבקש, שכן מתוכן תכתובת הצדדים ניתן ללמוד, שהצדדים חזו האפשרות בעתיד, שבה יתממש מצב הדברים אשר בו נתונה החברה כעת.והדבר היה בתחום הציפייה של המבקש. לכן היה על המבקש לבקש סעד מבית המשפט במועד בו גילה לדבריו לראשונה על ההסכם.

11.2 שיהוי כשלעצמו לא יביא, בכל הנסיבות, להשבת פני המבקש ריקם, אך בהעדר נימוקים כבדי משקל , יגרום לכך. ראו רע"א 5240/92 חלמיש חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור בת"א יפו בע"מ נגד 1. אשרז עיבוד נתונים בע"מ 2. דטה מיכון בע"מ מיום 17/12/92.בענייננו לא הוצגו נימוקים כאלה ולפיכך דין הבקשה להידחות גם מחמת שיהוי.

12. שיקולי מאזן הנוחות
12.1 כאמור, בצד בחינת סיכויי העתירה, על בית המשפט לבחון גם את
מאזן הנוחות. בעניין זה מתקיימת נוסחת קשר בין שני הרכיבים, כאשר עוצמתו של האחד משליכה על חולשתו של האחר.

על בית המשפט לבדוק את מידת הנזק העלול להיגרם לכל אחד מבעלי הדין, אם יינתן הצו או אם לא יינתן, ועליו להשוות את הנזקים זה לזה (ראו א' גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 523).

בעניינו, יש לבחון האם ישתנה לרעה מצב החברה או מצבם של המשיבים, במידה וטענות המבקש תתקבלנה.

כאמור, בהתאם לנסיבות המקרה, ובמידה וטענות המבקש תתקבלנה, ברי כי לסעד המניעה עלולות להיות תוצאות קשות מבחינת המשכיות קיומה של החברה, שהרי שבאין מוצא אלטרנטיבי אחר, החברה עלולה להיות חדלת פרעון.
מנגד ,המבקש לא הוכיח כי כתוצאה מאי מתן הצו ייגרמו לו נזקים שאינם בני פיצוי כספי,במידה ויזכה בתביעה העיקרית או שלא ניתן יהיה להשיב את הגלגל לאחור .
13. בנסיבות אלה הבקשה נדחית . המבקש יישא בהוצות המשיבים 1-3 יחד בסך 10,000 ₪

14. הצו הארעי מיום 17.8.11 מבוטל

15 .



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הפקעת מניות

  2. ביטול קניית מניות

  3. ביטול הקצאת מניות

  4. ביטול העברת מניות

  5. בוררות בעלי מניות

  6. חוזה הקצאת מניות

  7. אישור מכירת מניות

  8. זכות קדימה מניות

  9. הקצאת מניות בחברה

  10. בעלות משותפת במניה

  11. ביצוע עסקאות מתואמות

  12. איסור על איסוף מניות

  13. זכות העיון בעל מניות

  14. התיישנות העברת מניות

  15. זכות עיון לבעל מניות

  16. הפרת הסכם רכישת מניות

  17. פרשנות הסכם בעלי מניות

  18. אכיפת הסכם העברת מניות

  19. היטל השבחה העברת מניות

  20. הקצאת מניות ביטול עסקה

  21. אופציות על מניות לעובדים

  22. זכות קדימה מכירת מניות

  23. פרשנות הסכם רכישת מניות

  24. זכות העיון של בעל מניות

  25. התפטרות בעל מניות בחברה

  26. חובת תום הלב בעלי מניות

  27. ביטול הסכם אופציות מניות

  28. אסיפה כללית של בעלי מניות

  29. הסכם אופציה לרכישת מניות

  30. הקצאת מניות בחברה משפחתית

  31. העברת תיק מניות מבנק לבנק

  32. הקצאת מניות חלוקת דיבידנד

  33. חובת הגילוי כלפי בעל מניות

  34. ביטול הסכם העברת שליטה במניות

  35. אי גילוי במשא ומתן לרכישת מניות

  36. זכות סירוב ראשונה לרכישת מניות

  37. התיישנות תביעה לביטול הקצאת מניות

  38. אחריות בעל מניות בחברה לחובות ארנונה

  39. חייב מוגבל באמצעים בעל מניות בחברה

  40. פרסום פרטים במהלך הנפקה ולאחריה של אגרות חוב

  41. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון