הקצאת קרקע בית ספר


1.בפניי עתירה שמטרתה חיוב המשיבה (העירייה) להקצות לעותרות מקרקעין לצורך ניהול בית ספר למשך 5 שנים.

2.העותרת 1 (להלן: "העותרת") היא עמותה רשומה המפעילה בתי ספר במסגרת רשת בתי ספר של מרכז החינוך העצמאי. מדובר ברשת בתי ספר עצמאיים המשרתת את הציבור היהודי הדתי והחרדי. העותרת מפעילה בית ספר המצוי ברחוב קדושי השואה 13 בחיפה. בית הספר ממוקם בשכונת קריית שמואל, המאופיינת בכך שמרבית תושביה שייכים לזרם הדתי והחרדי. בבית הספר לומדים כ-200 תלמידים בכתות א'- ו'.

3.ברח' בית אלפא 27 בשכונת קריית חיים, הנמצאת בקרבה לשכונת קריית שמואל, עומד בשיממונו מספר שנים מבנה בית ספר "נתיבים" (להלן: "הנכס").

4.העותרת וכן הורי התלמידים פנו פעמים מספר לעירייה בבקשה כי תקצה להם את הנכס לשם הפעלת בית הספר, אך בקשותיהם נדחו.

גם פניות למשרד החינוך לא הועילו. ביום 21.2.2007 הודיעה העירייה לעותרת כי הנכס נחוץ לשימוש העירייה.

5.בחודש מרץ 2007 הגישו העותרות בקשה לוועדת ההקצאות של העירייה להקצות את הנכס לבית הספר של העותרת (נספחים ו'-ח' לעתירה). הבקשה התבססה על נוהל הקצאת מבנים למוסדות ציבור.

בבקשות הבהירו העותרות כי הן מבקשות הקצאה למשך 5 שנים. כן הציעו לשפץ את המבנה ולהתאימו לבית הספר.

6.בקשת העותרות הובאה לדיון בוועדת ההקצאות של העירייה. הוועדה התכנסה ביום 30.7.2007 והחליטה לדחות את בקשת ההקצאה. ביום 16.10.2007 אישרה מועצת העירייה את החלטת ועדת ההקצאות (להלן: "החלטת הדחייה"). נגד החלטת הדחייה הוגשה העתירה הנוכחית.

7.בעתירה זו טוענות העותרות מספר טענות במישורים שונים. הטענה הראשונה היא כי ועדת ההקצאות החליטה לדחות את הבקשה על סמך העקרונות המיוחדים להקצאות לבתי ספר, מכללות ומוסדות תרבות ספורט ונוער שהתקבלו בהחלטת העירייה מיום 22.6.2007. העותרות טוענות כי הקריטריונים הנ"ל נקבעו לאחר הגשת הבקשה והותאמו כדי לאפשר את דחייתה. עוד נטען כי העירייה פרסמה כי בכוונתה להקצות את המבנה לפעילות בית ספר, אולם פרט לעותרות לא נעשתה כל פנייה להקצאה. לטענת העותרות, העירייה החליטה לדחות את בקשת ההקצאה משיקולים זרים, ועל מנת לצמצם את פעילות בית הספר של העותרות, פעילות אשר הביאה למעבר תלמידים מבתי הספר העירוניים לעותרות. העותרות טוענות גם כי החלטת העירייה היא "ניסיון להשפיע על אורח החיים הדתי", ובכך יש משום פגיעה בחופש הדת של הציבור. לבסוף נטען כי החלטת הדחייה היא בלתי-סבירה באופן קיצוני ומצדיקה התערבות שיפוטית.

8.העירייה מצדה הבהירה כי בעקבות הלכות בית המשפט העליון פרסם משרד הפנים את "נוהל הקצאת קרקעות ומבנים" (להלן: "הנוהל"). בהתאם להוראות הנוהל גיבשה העירייה את הקריטריונים "להקצאות לבתי ספר, מכללות, מוסדות תרבות, ספורט ונוער". קריטריונים אלו נקבעו בהתאם לנוהל ולאחר התייעצות עם גורמים במשרד הפנים, וללא קשר לבקשות העותרות. עוד טוענת העירייה כי בקשת העותרות אינה עומדת בקריטריונים שנקבעו. העירייה הפנתה גם לעמדת הגורמים המקצועיים אשר הועברה לוועדת ההקצאות ולפיהן אין מקום לאישור ההקצאה.

9.בהחלטת הדחייה מפורטים מספר טעמים לדחיית הבקשה:
(א) לא סביר להקצות נכס אשר ישמש כמוסד חינוך חרדי בלב שכונה בעלת צביון חילוני, כאשר תלמידי בית הספר
יגיעו משכונה אחרת.
(ב) מרבית תלמידי בית הספר של העותרות הם תושבי שכונת קריית שמואל, ורק מספר זעיר מתוכם תושבי קריית חיים.
(ג) חלק ניכר מתלמידי בית הספר של העותרות באים מיישובים סמוכים.
(ד) בשכונת קריית שמואל פועל בית ספר נוסף של החינוך הדתי, ואין כל מקום וגם לא צורך בפתיחת בית ספר שיְיבא תלמידים מחוץ לעיר.
(ה) העירייה מייעדת את הנכס לשימושים אחרים לטובת תושבי שכונת קריית חיים.


דיון
10.בפסק הדין בבג"ץ 3638/99 בלומנטל נ' עיריית רחובות, פ"ד נד(4) 220, דן בית המשפט בהרחבה בעקרונות שיחולו על הקצאת נכסים ציבוריים לפעילות עצמית של גורמים שונים. בית המשפט הדגיש כי ראוי שהקצאת קרקעות תיעשה על-פי נוהל מחייב, נוהל שטרם היה קיים באותה עת. עוד הוסיף בית המשפט וציין (עמ' 228):

כך או כך, נראה כי איננו נדרשים לנוהל זה או אחר לצורך הקביעה כי הקצאת מקרקעין חייבת להיעשות על-פי כללים וקריטריונים הוגנים, שוויוניים, ברורים, ענייניים וגלויים ועל-פי שיקולים ענייניים סבירים ומידתיים. אלה מהווים אבן פינה בקיומו של מינהל תקין המשרת את הציבור נאמנה (בג"ץ 59/88 הנ"ל [1], בעמ' 706; בג"ץ 6698/95 קעדאן נ' מדינת ישראל [6], בעמ' 272 בין אותיות השוליים ו-ז, 274-275; בג"ץ 1438/98 התנועה המסורתית נ' השר לענייני דתות [7]; א' בנבנשתי "'נפרד אבל שווה' בהקצאת מקרקעי ישראל למגורים" [29], בעמ' 792-793). יפים לענייננו דבריו של הנשיא שמגר:

"מקרקעי הציבור צריכים להתנהל לפי אמות מידה ממלכתיות. אימוץ אמת מידה כאמור הוא בגדר חובתן של רשויות ציבור בכל ענייניהן, ועל אחת כמה וכמה ככל שהדבר נוגע לטיפול ברכוש שהוא בבעלותו של הציבור כולו. תירגומן של אמות המידה האמורות לאופני התנהגות מצביע, בין היתר, על החובה לנהוג בהגינות ובשוויון ועל פי כללי המינהל התקין" (בג"ץ 5023/91 פורז נ' שר הבינוי והשיכון (להלן - עניין פורז [8]), בעמ' 801).

11.בעקבות פסק דין זה פרסם משרד הפנים את נוהל הקצאת קרקעות ומבנים ללא תמיכה או בתמיכה סמלית (חוזה המנהל הכללי 5/2001). על-פי הנוהל נקבע כי בכל רשות מקומית תוקם ועדת הקצאות מיוחדת שתדון בבקשות להקצאת נכסים עירוניים (סעיף 3). כן נקבע כי על ועדת ההקצאות לגבש קריטריונים (תבחינים) להקצאת הקרקעות. הנוהל מדגיש כי "התבחינים יהיו שוויוניים וענייניים בהתחשב בכל חלקי האוכלוסייה בתחום הרשות המקומית" (סעיף 4). סעיף 5 לנוהל קובע מספר עקרונות שיש לכלול בין התבחינים שייקבעו על-ידי ועדת ההקצאות. בין היתר מציין הנוהל:

הקצאת קרקע תעשה לפי סדרי עדיפויות שתקבע מועצת הרשות. צרכים אלו יוגבלו בתנאי סף מינימליים ופרמטרים אשר יבטיחו ניצול מיטבי של הקרקע עבור הצורך הציבורי אשר נקבע (כגון: מספר מינימלי של משתמשים בקרקע זו לצורך שנקבע).

12.בהתאם להוראות הנוהל החליטה ועדת ההקצאות של העירייה לאמץ רשימת קריטריונים להקצאת קרקעות לבתי ספר, מכללות, מוסדות תרבות, ספורט ונוער, וקריטריונים אלו אושרו בהחלטת מועצת העירייה מיום 12.6.2007.

13.לגבי הקצאת נכסים לבית הספר נקבע:

1.כל בית ספר ישא במעמד משפטי של החינוך המוכר שאינו רשמי.
מובהר בזאת כי לא ניתן יהיה לקיים במקרקעין המבוקשים בית ספר במעמד משפטי של "החינוך המוכר שאינו רשמי" יחד עם בית ספר שאינו נושא מעמד משפטי זה.

2.כל בית ספר חייב בסמל מוסד המופיע בקובץ הרשמי של משרד החינוך וברישיון מטעם האגף לחינוך מוכר שאינו רשמי במשרד החינוך.


3.יידרש רצף חינוכי של כיתות: א' – ו'/ח' ו/או ז'/ט' – יב'.

4.לפחות 90% מתלמידי הגוף הינם תושבי העיר חיפה.

5.לפחות 70% מתלמידי ביה"ס הינם תושבי אזור הרישום.

6.מספר התלמידים לא יפחת מ-21 תלמידים בכיתה, ולבית ספר לפחות: 150 תלמידים (א-ו): תלמידים (א-ח): 150 תלמידים (ז-יב): 100 תלמידים (ט-יב).

7.ביה"ס לא מקיים תהליך מיון כתנאי לקבלת התלמיד.

8.לא יוקצה נכס עירוני למטרת הפעלת בי"ס, אשר הפעלתו עלולה לגרום פגיעה ממשית בכל אופן שהוא של הרישום
למוסדות החינוך הציבוריים

14.כאמור, טוענות העותרות כי הקריטריונים האמורים נקבעו רק לאחר הגשת הבקשה, וכי מטרתם הייתה להביא לדחיית הבקשה משיקולים זרים.

טענה זו אין לקבל.

15.ההלכה שנקבעה בשורה ארוכה של פסקי דין היא כי אין לחלק נכסים ציבוריים או כספי תמיכה ללא קריטריונים ברורים וידועים (ראה בג"ץ 3638/94 לעיל וכן בג"ץ 5325/01 עמותת ל.כ.ן לקידום כדורסל נשים נ' המועצה המקומית רמת השרון, פ"ד נח(5) 79).

עיריית חיפה לא קבעה קריטריונים כאלו בעבר, אלא רק לאחר הגשת הבקשה. בין שהמועד מקרי ובין שהעירייה קבעה את הקריטריונים בשל הגשת הבקשה (נטען כי עמדה בפני הוועדה גם בקשה נוספת), ברי כי החלטת העירייה שלא להקצות קרקע בטרם נקבעו קריטריונים, הייתה לא רק סבירה, אלא מחויבת מכללי המינהל התקין.

16.עיון בקריטריונים אינו מגלה כל פגם. כאמור, מדובר בקריטריונים שנועדו לא רק לבתי ספר. מדובר בקריטריונים שוויוניים וענייניים, ואין בהם שום סימן להפליית העותרות דווקא. לא הובאה גם כל טענה או ראיה על פגם שנפל בקביעת הקריטריונים או בדבר לשיקולים זרים שעמדו ביסודם.
17.ועדת ההקצאות פעלה על-פי הקריטריונים שקבעה. לצורך קביעת עמדתה פנתה לגורמים המקצועיים שיחוו דעתם.

מתשובת הגב' עדיה רבינר מנהלת היחידה למבני ציבור, מתברר כי בקריית שמואל מצויים ארבעה בתי ספר יסודיים ושני בתי ספר על-יסודיים השייכים לזרם הדתי. עוד מתברר כי הקיבולת של בתי ספר אלו עולה על מספר התלמידים בפועל, ואין כל קושי בקליטת תלמידים נוספים. במצב זה מציינת הכותבת שאין כל הצדקה להקמת בית ספר נוסף למגזר הדתי.

עוד הבהירה כי בעתיד מתוכננת הגדלה של מספר התושבים בשכונת קריית חיים בה מצוי הנכס, ועל כן צפוי שיידרש בית ספר ל-1,000 תלמידים. הנכס אמור לתת מענה לצורך האמור.

18.ראש מערכת החינוך והתרבות בעירייה, הגב' רחל מתוקי, וד"ר שי כנעני, מנהל המינהל לפיתוח מערכת החינוך בעירייה, הדגישו כי הנכס מצוי בלב שכונה בעלת צביון חילוני. משמעות הדבר היא כי התלמידים שיפקדו אותו, אם יוקצה לעותרת, לא יגיעו מהשכונה עצמה. כן מצוין כי מערכת החינוך בוחנת שימושים חלופיים למבנה.

ממכתבה של הגב' עליזה גולדשטיין, מנהלת תיאום, תכנון ופיתוח בעירייה, עולה כי בבית הספר של העותרת לומדים מעל 200 תלמידים. רק 65% מהם הם תושבי שכונת קריית שמואל, 35% מהתלמידים מגיעים מרשויות מקומיות גובלות כמו קריית אתא, קריית ביאליק וקריית ים.

19.ועדת ההקצאות סברה כי יש בנתונים אלו כדי להביא לדחיית הבקשה. בין היתר הפנתה לסעיף 2.21 לקריטריונים המחייב קבלת עמדת הגורמים המקצועיים.

עוד ציינה הוועדה כי בהתאם לעקרונות הכלליים יש לבחון אם בקרבת הנכס לא מתקיימת פעילות זהה או דומה. הואיל ובשכונה נמצאים בתי ספר של הזרם הדתי אשר יכולים לקלוט תלמידים נוספים, הרי שהבקשה אינה עומדת בקריטריונים.

הוועדה הדגישה כי על-פי הקריטריונים יש לבחון את ההתאמה בין השימוש המבוקש לבין צורכי השכונה. הואיל ובית הספר של העותרת אינו מיועד לתושבי השכונה, יש בכך טעם לדחיית הבקשה.

לבסוף הדגישה כי על-פי התבחינים המיוחדים להקצאת קרקע לבתי ספר, נדרש כי לפחות 90% מתלמידי בית הספר יהיו תושבי חיפה, וכי לפחות 70% יהיו תושבי אזור הרישום. הבקשה אינה עומדת בתבחינים אלו.

20.איני סבור כי יש מקום להתערב בקביעות אלו של הוועדה. בא כוח העותרות לא חלק על העובדות שפורטו. די בכך שבבית הספר של העותרות יש 35% תלמידים מחוץ לחיפה כדי להביא לדחיית הבקשה.

יתרה מזו, הנימוקים שהובאו על-ידי הוועדה אינם בלתי-סבירים, אלא להפך. כאשר מדובר על העמדת משאבים ציבוריים לפעילות פרטית יש להקפיד כי המשאבים הללו ישרתו בפועל את תושבי העיר והשכונה. הקצאת מבנה בית ספר, ללא תמורה, על מנת שישרת מספר רב של תלמידים מחוץ לעיר, אינה סבירה.

ככלל, יש לשאוף כי משאבי העיר ישרתו את תושבי העיר, וברי כי הקצאת מבנה לבית ספר המשרת תושבי ערים אחרות, תבוא על חשבון המשאבים העומדים לרשות תושבי העיר.

איני מוצא גם כל פסול בכך שהוועדה סברה שאין מקום להקצות מבנה לבית ספר גדול יותר עבור העותרות, כאשר
בבתי הספר בשכונת קריית שמואל יש מקום לקלוט תלמידים נוספים. אין כל הצדקה כי העירייה תקצה מבנים לפעילות פרטית שתמשוך תלמידים מבתי הספר הקיימים ותביא להוצאה כפולה לקופה הציבורית.

21.בהחלטת העירייה שלא להקצות מקרקעין לפעילות העותרות אין שום פגיעה בחופש הדת או בחופש של כל הורה לבחור כיצד יחונכו ילדיו ובאיזה מסגרת ילמדו. העירייה אינה מונעת את פעילות בית הספר של העותרות ואינה מגבילה את הרישום לבית הספר. ככל שלרשות העותרות יעמדו מבנים מתאימים, שלא בדרך של הקצאה מהעירייה, לא תהיה כל מניעה להפעלתם (כפוף למילוי הוראות כל דין).

22.עוד אציין כי העירייה הציגה את תכניתה לשימושים נוספים, כמו מוזאון קריית חיים, מרכז למשמר האזרחי ועוד. אין כל פסול בכך, וגם אם יש מי שסבור כי ישנם שימושים עדיפים, אין מקום שבית משפט זה ישים את שיקול דעתו במקום שיקול הדעת של העירייה ויקבע מהם השימושים הראויים בכל נכס.

סוף דבר
23.בשים לב לכל האמור הנני דוחה את העתירה.

העותרות ישלמו לעירייה הוצאות העתירה בסך של 10,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הקצאת קרקע טופס

  2. הקצאת קרקע נכים

  3. הקצאת קרקע הגרלה

  4. הקצאת קרקע הפקעה

  5. הקצאת קרקע תיירות

  6. ביטול הקצאת קרקעות

  7. הקצאת קרקע חלופית

  8. הקצאת קרקע לתעשיה

  9. הקצאת קרקעות חניה

  10. הקצאת קרקע למגורים

  11. הקצאת קרקע בית ספר

  12. הקצאת קרקע ציבורית

  13. הקצאת קרקע ללא מכרז

  14. הקצאת קרקעות חקלאיות

  15. הקצאת קרקע ללא תמורה

  16. הקצאת קרקע בית עלמין

  17. הקצאת קרקע פטור ממכרז

  18. הקצאת קרקע ביטול עסקה

  19. הקצאת קרקע רשות מקומית

  20. הקצאת קרקע משרדי ממשלה

  21. הקצאת קרקע מוסדות ציבור

  22. הקצאת קרקעות באזור תעשיה

  23. נוהל הקצאת קרקע ללא תמורה

  24. הקצאת קרקעות בנייה ציבורית

  25. הקצאת קרקעות עיריית ירושלים

  26. הפרת הסכם הקצאת קרקע חלופית

  27. נוהל הקצאת קרקע רשות מקומית

  28. נוהל הקצאת קרקע לצורכי ציבור

  29. ביטול אישור הסכם הקצאת קרקעות

  30. הקצאת קרקעות לחיילים משוחררים

  31. הקצאת קרקע בניית דירות להשכרה

  32. הקצאת קרקעות להתיישבות יהודית

  33. הקצאת קרקעות לבניית יחידות דיור

  34. עתירה מנהלית לביטול הקצאת קרקע לבניית מרכז תרבות

  35. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון