הקצאת קרקע טופס

1.הכרעת דין זו עניינה 16,736,000 ₪, ששולמו לחברת מגדלי הזוהר לבנין בע"מ (להלן "הנאשמת"), על ידי משרד הבינוי והשיכון (להלן "משב"ש"), כתמריץ לזירוז הבניה למגורים. על פי הנטען הסכומים שולמו לה על יסוד תצהיר שקר והתקבלו במרמה.
ביום 9.12.02, הוגש כתב אישום נגד הנאשם 1 (להלן "הנאשם 1" או "קופלמן").
ביום 4.1.04 תוקן כתב האישום בשנית והוספה, כנאשמת, "חברת מגדלי הזוהר לבנין בע"מ" (כתב האישום המתוקן בשנית יקרא להלן "כתב האישום").
כתב האישום ייחס לנאשמים עבירות של שבועת שקר בניגוד לסעיף 239 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בניגוד לסעיף 415 סיפא לחוק ביחד עם סעיף 438 לחוק.

העובדות על פי כתבי האישום
2.על פי האמור בכתב האישום, בחודש אוקטובר 1994, הוציא משב"ש נוהל מספר 04/18/02 שנושאו "תשלום תמריצים לזירוז הבניה למגורים" (להלן: "הנוהל" ו/או "נוהל התמריצים").
הנוהל קבע, בין היתר, כי בנייה פרטית למגורים, של בניינים שבהם 5 יחידות דיור ומעלה, תזכה בתשלום תמריצים ממשב"ש, בתנאי שעמדו בלוח הזמנים שנקבע בנוהל.

עוד קבע הנוהל כי:
א. תמריצים לבניה למגורים בקרקע פרטית ישולמו למי שהינו בעל היתר הבניה וטופס 4, אשר יעמוד בתנאי הנוהל.

ב.התמריצים יהיו בגובה של 8,000 או 12,000 ₪ עבור כל יחידת דיור, בהתאם לגודל הבניין ומשך הבניה.

ג. בעל הזכות יהיה זכאי לתמריץ במידה שישלים את הבניה בפרקי הזמן שנקבעו בטבלאות התמריצים (בין 8-14 חודשים), כאשר פרקי הזמן נמדדים בין מועד התחלת הבניה (מועד הוצאת היתר הבניה) לבין מועד סיום הבניה (מועד הוצאת טופס -4, המהווה אישור להתחברות לחשמל).

ד. לצורך קבלת התמריץ על בעל הזכות להגיש בקשה ולפעול כדלקמן:
(1) להפקיד מסמכים מאושרים של היתר הבניה ו/או טופס 4 בתוך חודש ימים מיום הוצאתם ע"י הרשות המקומית.
(2) להגיש את דרישת התשלום לממונה על הפעלת החברות לא יאוחר מתום 90 יום מתאריך הוצאת היתר הבניה או מתאריך הוצאת טופס 4.
(3) לצרף לבקשה תצהיר, חתום בפני עו"ד, בנוסח המאשר כי הבניה, עבורה מבוקש התמריץ, החלה רק לאחר מועד הוצאת היתר הבניה.

3.הנאשמת היא חברת בניה אשר בזמן הרלוונטי לכתב האישום יזמה את הקמת שכונת המגורים "גני אביב" (להלן: "הפרויקט" ו/או "השכונה"). הפרויקט נמצא בחלקו בתחום השיפוט של עיריית לוד ובחלקו בתחום השיפוט של המועצה המקומית עמק לוד.
(כתב האישום מתייחס לתמריצים שהתקבלו עבור הבניה בעמק לוד – ז.ב.).

בין השנים 1992-1996, היה קופלמן המנהל הרשום ומורשה חתימה אצל הנאשמת, ושימש בין היתר כממונה על השיווק.
החל משנת 1994, בטרם נתקבלו היתרי הבניה מהוועדות המקומיות לתכנון ולבניה, החלה הנאשמת בבניה בפרויקט באמצעות קבלני משנה "תדהר", "טביב", ו-"סולל בונה" (להלן: "הקבלנים המבצעים" ו/או "קבלני המשנה"). תאריכי הבנייה בפועל על פי מספרי הבניינים פורטו בנספח א' שצורף לכתב האישום.

4. בעקבות פרסום הנוהל החליטו הנאשמים לפעול כדי לקבל תמריצים ממשב"ש, עבור הבניה בפרויקט. במסגרת תפקידו השתתף קופלמן בישיבות משותפות עם בעלי תפקידים אחרים אצל הנאשמת וידע על מצב הפרויקט ועל כוונת
הנאשמת לפעול לקבלת תמריצים ממשב"ש.
בין החודשים אוקטובר- נובמבר 1995, הוציאה הועדה המקומית לתכנון ובניה "לודים" (להלן "הועדה המקומית לודים") היתרי בניה לבנינים בפרויקט (להלן: "היתרי הבניה"). תאריכי הוצאת היתרי הבניה, על פי מספרי הבניינים, פורטו בנספח א' שצורף לכתב האישום.
עם קבלת היתרי הבניה, הגישו הנאשמים למשב"ש בקשות לקבלת התמריצים, שכללו רשימות מפורטות של הבניינים בפרויקט והיתרי הבניה.

בין החודשים אוקטובר – דצמבר 1996, בטרם הגיע מצב הבניה בפרויקט למצב בו הייתה הנאשמת זכאית לקבל כדין טופסי 4, הוציאה הועדה המקומית "לודים" טופסי 4 הנושאים תאריך קודם לתאריך שבו אמורה הייתה הנאשמת לקבל בפועל את הטפסים. תאריכי רישום טופסי 4 ותאריכי ההזמנה בפועל של ההתחברות לחברת החשמל, על פי מספרי הבניינים, פורטו בנספח א' שצורף לכתב האישום.

5. הנאשמים, אשר ידעו כי הנאשמת אינה עומדת בדרישות הזמנים על פי הנוהל, החליטו להציג נתונים כוזבים ביחס לבניה במטרה לקבל במרמה את התמריצים.
בתאריך 12.12.96, קופלמן, בתוקף תפקידו כמנהל החברה, חתם על תצהיר בפני עורך-דין בו הצהיר כי הבניה, עבורה מבוקש התמריץ, החלה רק לאחר מועד הוצאת היתרי הבניה לבניינים בפרויקט.
קופלמן אישר את תוכן התצהיר וחתם עליו ביודעו שהתצהיר כוזב, שכן הבניה בפועל החלה עוד בטרם הוצאו היתרי הבניה (להלן: "התצהיר" ו/או "תצהיר השקר"). קופלמן חתם על התצהיר ביודעו כי התצהיר יוגש למשב"ש וישמש את הנאשמים לצורך קבלה במרמה של התמריצים.

בתאריך 15.12.96, הגישו הנאשמים למשב"ש את תצהיר השקר ואת טופסי 4 שנתקבלו מ"לודים" ובכך יצרו מצג כוזב לפיו כביכול עמדה הנאשמת בלוח הזמנים הנדרש בנוהל.

6. בהתבסס על הבקשות והמסמכים ובעיקר תצהיר השקר העביר משב"ש לחשבונה של הנאשמת בחודשים דצמבר 1996- ינואר 1997, סך של 16,736,000 ₪, אותו קיבלו הנאשמים במרמה. הסכומים שהתקבלו במרמה מפורטים בנספח א' שצורף לכתב האישום.

המענה לכתב האישום
7. במענה לכתב האישום טען קופלמן כי היה אחד המנהלים וממורשי החתימה של הנאשמת ועסק בנושא השיווק. קופלמן הודה כי ביום 12.12.96 חתם על התצהיר נשוא כתב האישום אך על פי המידע שהיה בידו באותה עת, היה משוכנע באמיתות תוכנו של התצהיר. יחד עם זאת, הכחיש כי הבניה בפרויקט החלה בטרם הוצאו היתרי הבניה והכחיש כי התמריצים התקבלו במרמה.

8. הנאשמת בחרה לא להשיב לכתב האישום. בהחלטתי מיום 4.12.05 קבעתי שיש לראותה כמי שכופרת כפירה כללית בעובדות כתב האישום.

עיכוב ההליכים כנגד קופלמן
9. ביום 1.11.09, לאחר סיום שלב ההוכחות, הודיעה המאשימה כי היועץ המשפטי לממשלה החליט על עיכוב ההליכים הפלילים כנגד קופלמן, נוכח מצבו הרפואי הקשה. הכרעת הדין מתייחסת,אפוא, לנאשמת בלבד.

הנוהל, המסלולים לקבלת התמריץ ויישומם על ידי משב"ש
10.במטרה להתגבר על מצוקת הדיור, עקב גל עליה גדול בשנים 94 - 95, התקבלה, ביום 1.6.94,החלטת ממשלה (נ/34), שבעקבותיה הוציא משב"ש נוהל תמריצים (ת/1). הנוהל פורסם ביום 26.10.94 ומספרו 04/18/02. הנוהל דן בתשלום תמריצים, לזרוז הוצאת היתרי בניה לבניה למגורים ולזירוז משך הבניה למגורים. על פי הנוהל ישולמו סכומי כסף שונים ליזמים/ קבלנים פרטיים אשר ישלימו בתוך פרקי זמן קצובים שנקבעו בנוהל, הוצאת היתר בנייה ו/או בניית בנייני מגורים. הנאשמת קבלה תמריצים לזרוז משך הבניה למגורים בלבד.

11.עיקרי הנוהל הרלוונטיים לענייננו:
הנוהל חל על בניה רוויה למגורים של 5 יחידות דיור , לפחות, בבנין .
הנוהל חל על יחידות דיור הנבנות ביוזמת משב"ש וממ"י, על קרקעות שבניהול ממ"י ועל יחידות דיור הנבנות ביוזמה חופשית על קרקע פרטית (סעיף 4.1).

בנוהל שלושה מסלולים למתן תמריצים, מסלול א', מסלול ב1 ומסלול ב2 (סעיף 5).

מסלולים א' ו-ב' 1 מתייחסים לפרויקטים המבוצעים במסגרת מכרזי בניה או הגרלות של משב"ש וממ"י.
מסלול ב' 2 מתייחס לפרויקטים הנבנים על קרקע פרטית.

כאשר הבניה מבוצעת ביוזמת משב"ש או ממ"י הזכות לקבלת תמריצים מסורה לזוכה במכרז החתום על החוזה עם משב"ש או עם ממ"י.
כאשר הבניה מבוצעת בקרקע פרטית ישולמו התמריצים ליזם/קבלן/חברת הבניה שהינו בעל ההיתר ובעל טופס 4 שיעמוד בתנאי הנוהל (סעיף 6).


הזכאות לקבלת תמריצים נגזרת ממועד התחלת הבניה וממועד סיומה.
במסלול א', (על פיו קיימת זכאות לתמריץ לזרוז הוצאת היתר בניה כחלק מהתמריץ הכולל) יחשב מועד התחלת הבניה מועד הזכיה במכרז ומועד סיום הבניה מועד קבלת טופס 4. במסלולים ב1 ו- ב2, יחשב מועד התחלת הבניה מועד קבלת היתר הבניה ומועד סיום הבניה מועד קבלת טופס 4 (סעיפים 8.1; 8.2).

הנוהל קובע כי, מועד הוצאת היתר בניה ייחשב כמועד הוצאתו על ידי הרשות המקומית כשהוא חתום כנדרש – לאחר השלמת התשלומים הנדרשים להוצאתו (ס' 3.5).
לצורך קבלת התמריץ על בעל הזכות למלא מספר דרישות:
א. להוכיח עמידה בלוח הזמנים להוצאת היתרי בניה ובניה תוך פרקי הזמן שנקבעו בנוהל.
ב. להפקיד בידי הממונה על הפעלת חברות באגף תכנון והנדסה, מסמכים מאושרים של היתרי הבניה ו/או טופסי 4 תוך חודש ימים מיום הוצאתם על ידי הרשות המקומית.
ג. להגיש דרישת תשלום לממונה על הפעלת החברות לא יאוחר מתום 90 יום מתאריך הוצאת היתר הבניה או מתאריך הוצאת טופס 4 .
ד. על בעלי זכות ממסלול ב'1 ו-ב'2 לצרף לבקשתם תצהיר מאושר על ידי עו"ד, המאשר כי הבניה עבורה מבוקש התמריץ התחילה רק לאחר מועד הוצאת ההיתר לבנינים (ההדגשה במקור – ז.ב.)

בנוסף, על בעל הזכות להמציא לממונה על הפעלת חברות במשב"ש, את המסמכים הבאים:
טופס בקשה לקבלת תמריץ.

מכתב זכיה במכרז משב"ש או ממ"י (חל על מי שבונה במסגרת מכרזי בניה).
היתר בניה.
טופס 4 מהרשות המקומית.
חוזה בניה עם משב"ש או ממ"י (חל על מי שבונה במסגרת מכרזי בניה).
רשיון בר תוקף של הקבלן.
תצהיר מאושר על ידי עו"ד בו מצויה הצהרה כי הבניה עבורה מבוקש התמריץ החלה רק
לאחר מועד הוצאת היתר הבניה לבניינים (חל על מי שבונה על קרקעות בניהול ממ"י לגביהם
פורסמו מכרזים או לגבי מי שבונה על קרקע פרטית),.

12.הגב' רעיה גולדשלג, עובדת משרד השיכון, הממונה מטעם משב"ש על הפעלת חברות, עסקה ביישום נוהל התמריצים "מהתחלה ועד הסוף" (עמ' 240 ש' 16). הגב' גולדשלג העידה על דרך הטיפול השגרתית בבקשות לקבלת תמריצים לרבות בבקשת הנאשמת. על פי עדותה, כל יזם היה רשאי להגיש את המסמכים הדרושים, לבנות, ואם עמד במשך הביצוע הקבוע בנוהל היה זכאי לקבל את התמריצים. כדי לקבל את התמריצים נדרשו היזמים להגיש למשב"ש היתרי בניה וטופסי ארבע כשהם מאומתים על ידי עו"ד. את היתרי הבניה היה על היזם להפקיד אצל הגב' גולדשלג ברגע שקיבל אותם, ו"בשניה שיש היתרי בניה הוא מתחיל לעבוד" (עמ' 241 ש' 22). עבור כל חברה שביקשה לקבל תמריץ פתחה הגב' גולדשלג קלסר נפרד בו תייקה את היתרי הבניה שאף הוזנו למחשב ולאחר מכן 'הקלסר המתין' לסיום הבניה, "הסימן לזה היה הבאת טופס ארבע שפרושו סיום עבודות הבניה כהיתר לאיכלוס" (עמ' 242 ש' 1-2). הקלסר שנפתח עבור הנאשמת הוגש וסומן ת/55.
פרט למסמכים האמורים היה צריך להגיש "תצהיר מעו"ד שהעבודות החלו לאחר הוצאת היתר בניה" (עמ' 242 ש' 19 – 21).
הצורך בהגשת תצהיר בדבר מועד התחלת הבניה נבע מחוסר יכולתו של משב"ש לפקח שהבנייה בפועל החלה לאחר קבלת היתר מחד ומאידך מרצונו לשלם תמריצים בעבור בנייה שמשכה היה כמוגדר בנוהל. הגב' גולדשלג העידה כי "באחת הישיבות בהנהלה הגבוהה ..... אלה שעבדו במחוזות שאלו האם הם חייבים לפקח על בנית היזמים אז נאמר שאנו לא נכנס ולא נפקח אנחנו צריכים את הבניה גמורה כדי לאכלס אנשים, להוריד את מחירי הבניה זו היתה התשובה. לא לחפש, לא לפשפש ולא לפקח" (עמ' 243 ש' 5-10).

מתפקידה של הגב' גולדשלג היה לבדוק אם היזם, בהתאם למסמכים שהגיש (היתר בניה וטופס 4), עומד בפרק הזמן הנדרש לצורך קבלת התמריץ. חישוב משך הבניה וגובה התמריץ
נעשה על ידי תוכנת מחשב. במידה ומשך הבניה לא התאים לאמור בנוהל, ולו ביום אחד, לא שולם תמריץ "זה היה כל כך ברור ומסודר שאי אפשר היה לעשות פה משהו שלא יענה על החוק" (עמ' 245 ש' 7-8).
בקלסרי החברות תייקה, הגב' גולדשלג, את היתרי הבניה טופסי 4 ואישורי התשלום. כל אישור תשלום נשא שלוש חתימות. חתימתה של הגב' גולדשלג שחתמה ראשונה. לאחר שחתמה העבירה את המסמכים לחתימת הממונה עליה מר לוני דוידוביץ סגן מנהל מינהל תיכנון והנדסה במשב"ש, ולאחריו חתם מר אגון לביא מנהל מינהל תכנון והנדסה במשב"ש. ללא חתימתה של הגב' גולדשלג לא היו האחרים חותמים.
לאחר שכל השלושה חתמו, חזר החומר לגב' גולדשלג שהעבירה אותו לגזברות לתשלום.

13.מר לוני דוידוביץ', העיד אף הוא כי נוהל התמריצים נועד לזירוז משך הבניה והופעל הן לגבי בניה במסגרת משב"ש והן לגבי בניה פרטית. בדומה לגב' גולדשלג העיד מר דוידוביץ כי משב"ש לא ביצע בדיקות נוספות מעבר לקבלת היתר בניה, טופס ארבע ותצהיר המעיד שמועד התחלת הבניה היה לאחר קבלת היתר . לדבריו:
"לגבי הבניה של משרד הבינוי והשיכון זאת אומרת בנייה ציבורית שאנחנו היינו מפקחים עליה גם על עבודות תשתית וגם פיקוח על הבניה אז היו אנשים שלנו בשטח ולא היה שום
בעיה להפעיל את הנוהל הזה מפני שמפקחים שלנו דווחו כל חודש על התקדמות הבניה. זאת אומרת כל חברה שהייתה מבקשת לקבל תמריץ היה מאד קל לבדוק מתי התחיל את הבניה ומתי נגמרה הבניה מכיוון שהכל היה מדווח על ידי אנשים שלנו. לגבי הבניה הפרטית, שם אנחנו לא עשינו פיקוח, לא היינו נוכחים, התמריץ לבנייה פרטית היו מאשרים רק ע"י מסמכים שהיו צריכים החברות או הקבלנים להגיש למשרד השיכון, המסמכים האלו היו לפי מה שאני זוכר, היתרי בנייה ותצהיר של מנהל החברה או הקבלן שהוא מצהיר שהבניה החלה לאחר קבלת היתר בנייה.... כדי לתת תמריצים היו צריכים להגיש לאחר גמר הבניה טופס ארבע שזה בעצם היה אישור לחיבור הבית לחברת החשמל או במילים אחרות אישור לאכלס את הבית. לפי התקופה שבין קבלת היתר בניה לבין קבלת טופס ארבע היו מספר חודשים שלפי זה שולמו או לא שולמו תמריצים" (עמ' 1175 ש' 20 – עמ' 1176 ש' 12).
מר דוידוביץ אישר כי המסמכים היו מוגשים לגב' גולדשלג ומוזנים למחשב. בהתאם לתקופה שחלפה בין קבלת היתר לקבלת טופס ארבע הייתה הגב' גולדשלג קובעת את גובה התמריץ, חותמת ומגישה לו את החומר לחתימה, ואחריו היה חותם מר אגון לביא.
בהתייחס לנאשמת, העיד מר דוידוביץ כי המסמכים שהוגשו על ידה לא עוררו כל חשדות בעת הגשתם, והתמריץ אושר לה ללא "ערעורים וויכוחים" (עמ' 1178 ש' 15).
החשדות לגבי הנאשמת התעוררו רק בשלב מאוחר יותר, על ידי חשב המשרד.

הנאשמת, בעלי התפקידים בה והפרויקט
14. הנאשמת, חברת מגדלי הזוהר לבנין בע"מ, היא חברה יזמית שנוסדה בשנת 1991 (ת/43).
קופלמן היה מנהלה הרשום היחיד החל משנת 93 (לרבות בעת הרלוונטית לכתב האישום).

15.פרויקט גני אביב הוקם על שטח שבחלקו היה שייך לתחום השיפוט של לוד ובחלקו לתחום השיפוט של עמק לוד. במסגרת הפרויקט נבנו כ-5,000 יח"ד, 2,142 יח"ד מתוכן נבנו בתחום השיפוט של עמק לוד.
הנאשמת התקשרה, בחוזי בניה, עם שלוש חברות קבלניות אשר בפועל ביצעו את עבודות הבנייה – סולל בונה בע"מ, טביב אתר בניה והנדסה (1994) בע"מ ושותפות תדהר גלבוע צמח (ת/131; ת/149 ות/164).
חוזי הבניה נערכו ע"י עו"ד ד. חוטר ישי (ראה עדותו של עו"ד ז. קורוליק עמ' 1362 ש' 1), ומטעם הנאשמת חתמו עליהם מר קופלמן ומורשה חתימה נוסף שלגבי זהותו לא הובאו ראיות.
בחלק מחוזי הבניה קיים סעיף הקובע כי החברות הקבלניות לא תהיינה זכאיות לקבל את כספי התמריצים במידה ואלה ישולמו על ידי משב"ש.

16. איש לא נשא, לכאורה, בתפקיד מנכ"ל או סמנכ"ל אצל הנאשמת (למעט תקופה קצרה בה ככל הנראה נשא בתפקיד זה עו"ד און חוטר ישי).
מר אלי נטף, בעל זכות חתימה בנאשמת, היה מופקד על הקשרים בין הנאשמת ומשרדי הממשלה ובמיוחד משב"ש, העיד כי בנאשמת היו "3 פונקציות עקריות" שכל אחד מהם היה אחראי על תחום אחר אך גם הם לא נשאו בתואר רשמי (עמ' 1555 ש' 6).

קופלמן העיד כי, על אף שהיה מנהל רשום יחיד ברשם החברות ומורשה חתימה מטעם הנאשמת, תחום אחריותו כלל נושאי שיווק וכוח אדם בלבד וגם זאת באופן מוגבל. גיוס עובדים או יועצים בכירים וקביעת תנאי העסקתם לא היתה בתחום אחריותו והעובדים
הבכירים גויסו על ידי עו"ד ד. חוטר ישי.
מלבד קופלמן ונטף היו בנאשמת מורשי חתימה נוספים, חלקם עובדי הנאשמת, חלקם

נותני שירותים שכל אחד מהם היה מופקד על תחום אחר. שניים מתוכם היו:
מר ראובן נהרי, שהיה מופקד על ענייני הנדסה וביצוע, ומר מוטי מרדכי, שהיה מופקד על הכספים.
עו"ד זכריה קורוליק העיד כי שמש יועץ משפטי של הנאשמת.

17.מהעדויות עלה כי עו"ד דרור חוטר ישי ומר דוד אפל היו 'בעלי הדעה' בנאשמת אף שבאופן רשמי לא נשאו בה כל תפקיד. עו"ד ד. חוטר ישי הוצג כנציג הבעלים ומר ד. אפל הוצג כיועץ. בפועל כל החלטה משמעותית בנאשמת התקבלה על ידם והם נתנו את ההנחיות על פיהן התנהלה הנאשמת. נוכחותם והמעמד המרכזי שהיה להם בנאשמת, כמי שבפועל ניהלו אותה וקיבלו את כל ההחלטות בה עלתה בכל העדויות.

עו"ד דרור חוטר ישי נסח את חוזי הבנייה עם החברות הקבלניות, התקשר עם בעלי התפקידים הבכירים בחברה (בין אם כעובדים ובין אם כנותני שירותים), סיכם עמם את גדרי תפקידם וסמכותם, תנאי העסקתם ושכרם, השתתף בישיבות בנאשמת ומחוצה לה בכל העניינים הקשורים בה. חילוקי דעות בין ממלאי התפקידים השונים היו מובאים להכרעתו. מר אפל השתתף בישיבות פנימיות וחיצוניות ואף לפתחו היו מביאים חילוקי דעות שהיו טעונים הכרעה.

18.על מעמדם ותפקידם של עו"ד ד. חוטר ישי וד. אפל בנאשמת ניתן ללמוד מתוך העדויות הבאות:

הגב' קטי שאנן, מהנדסת הועדה המקומית לתכנון ובניה לודים.
"אם זכור לי טוב, אז החל מסע לחצים להוציא היתרי בניה... הגיעו למשרד מספר פעמים לשיחות ולהתדיינויות מספר אנשים, עו"ד חוטר ישי (בחקירתה הנגדית הוברר כי הכוונה לעו"ד און חוטר ישי – ז.ב.), דודי אפל..." (עמ' 741 ש'5 -8).


אלי נטף שהיה כאמור מופקד על הקשר שבין הנאשמת למשרדי הממשלה והוזמן להעיד כעד הגנה:
"במגדל הזוהר לא היה מנכ"ל, שהיו חילוקי דעות או דברים קריטיים היו מביאים את זה לעו"ד דרור חוטר ישי כנציג המשקיעים ושם היו נקבעים בסופו של דבר הדברים" (עמ' 1567 ש' 23-21).
"בהמשך למה שאמרתי קודם בנקודת המחלוקת היה נציג המשקיעים או שהוא היה נותן את התשובה, אם היה נושא משפטי על אחת כמה וכמה ואם לא זה היה חוזר לבדיקה ולדיון מחדש" (עמ' 1579 ש' 4-6)
וכן:
ש. כל הנושא הזה שהיותך מורשה חתימה, מי החליט על כך?
ת. היה נציג בעלים של החברה שהחליט שאני מורשה חתימה.
..........
"ש. אתה אמרת שתחילת העבודה שלך במגדל הזוהר היתה בתחילת 1996, מי סגר איתך את פרטי ההתקשרות?
ת. אני חושב שזה היה דרור" (עמ' 1568 ש' 10 – 23).
..........
"ש. ואם נחזור לתפקיד הספציפי שלך פרטי השכר שלך נסגרו מול מי?
ת. מול דרור, היועץ המשפטי" (עמ' 1571 ש' 13 – 21).

קופלמן העיד כי עו"ד דרור חוטר ישי גייס אותו לעבוד בחברת מגדלי הזוהר והוצג בפניו כנציג הבעלים. ובהמשך העיד כי חילוקי הדעות בין נושאי התפקידים השונים בנאשמת הובאו בפני עו"ד חוטר ישי:
"ש. האם מר חוטר ישי פנה אליך במשרד או במקום אחר?
ת. אני לא זוכר.
ש. הוא דיבר איתך על פרויקט של 5,000 יחידות דיור, עניין אותך לדעת מי עמד בפרויקט?
ת. ידעתי שעו"ד חוטר ישי הוא הנאמן של הבעלים ולא נכנסתי יותר לזה.
.....
ש. אתה בעצם אומר לי שזו בעצם ממשלה שעבדה ללא ראש ממשלה. כל אחד הוא שר בתחום שלו, יש לו את היועצים שלו יש פעולה בהרמוניה ואין ראש ממשלה. זה משהו שאני לא יכול לקבל דבר כזה.
ת. אני יכול לספר לך עובדתית, זה המצב שהיה בשטח. כמובן שאם היו דברים שהם לא בגדר ההחלטה שלו אלא החלטה משמעותית יותר זה היה מגיע לנציג הבעלים או הנאמן" (עמ' 1474 – 1476).
וכן:
"ש. שאני מבין שגם אם אמשיך ואשאל אותך שאלות לגבי מי היה פותר מחלוקות בין שווק, כספים והנדסה תאמר לי שהמחלוקות היו נפתרות ביניכם?
ת. אמת אלא אם כן מישהו מצא לנכון ללכת ולהעיר תשומת ליבו או של היועץ החיצוני או לפנות. ...אך כדי לקבל החלטה שהיא משמעותית לחברה גם מבחינת ההיבט הכספי וגם מבחינת הויזואל הבאתי אנשים נוספים כמו את דרור חוטר ישי, דוד אפל שהיה היועץ החיצוני בענין שווק ומכירות, הקטע הזה את מוטי מרדכי, את מנהל המכירות. הבאתי את כל הצוות שלי שהיה צריך לקבל החלטה".
וכן:
"ש. תן לי אנשים שנכון להפנות אליהם את השאלות האלו? (לענין חוזי ההתקשרות עם הקבלנים – ז.ב.)
ת. אני חושב שזה אדריכל השמשוני. אין ספק שברמה של חוזה כזה גם נציג של הבעלים חוטר ישי היה מעורב בנושא כזה" (עמ' 1483 ש' 9 – 13).
.....
"היה גם אחד שהציע שאנחנו נבנה את כל הפרויקט הוא יביא את כל הפועלים והוא נחשב בזמנו לטייקון בנושא הבניה בישראל, זכריה דרוקר. הוא אמר אנחנו נבנה ואז אני זוכר שקמה קבוצה של אנשים ביניהם דרור ואמר שאנחנו לא הולכים להעסיק 5,000 עובדים, אנחנו נגמור את הכל בצורה פאושלית ולכן זה גם ירד אלי" (עמ' 1484 ש' 8 – 12).

מר ויצמן דוד מי שהיה בתקופה הרלוונטית ראש מדור מסחרי בחברת החשמל באזור רמלה לוד, העיד כי מר אפל היה אחד מהאנשים שעמדו אתו בקשר מטעם הנאשמת לגבי הפרויקט:
"כל הפגישות בוצעו מול אותו נהרי כאשר ברמת המקרו הייתה איזושהי פגישה לפני תחילת הפרויקט עם מר דודי אפל שבא והציג את הפרויקט והמפות לפני בעלי התפקידים באזור וביקש לקדם את הפרויקט" (עמ' 437 ש' 1 – 4).

מר לאוניד ספרונסקי, מהנדס מפקח מטעם מגדלי הזוהר שהועסק בפרויקט, העיד כי מר אפל היה נלווה מדי פעם לביקורים של המפקחים מטעם הבנקים שלוו את הפרויקט:
"פעם בחודש שכשהיה הבנק היה סמנכ"ל כספים מוטי מרדכי ולפעמים מר דוד אפל" (עמ' 444 ש' 11 – 12).


מר אמנון איזנברג – מהנדס, מלווה הפרויקט מטעם בנק טפחות, העיד, בהתייחס לפגישות הביקורת שנערכו אחת לחודש:
"ש. במדה והיה איזשהו פער עמדות בין קבלן שאומר ביצעתי יותר לבין יזם שאומר לו ביצעת פחות מה היה קורה?
ת. ברוב המפגשים היה גם דודי אפל ודעתו הייתה זו שהכריעה".
(עמ' 292 ש' 3- 5).

מר קופלמן בהתייחס לתשלומים ששולמו למר אפל העיד:
"זו היתה חברת יעוץ חיצוני של שלום פרסיק והיא הפעילה שם את היועץ החיצוני של החברה דוד אפל" (עמ' 1545 ש' 6- 7).

נראה שדי במקבץ זה (שהוא חלקי בלבד) כדי להבהיר שעו"ד ד.חוטר ישי ודוד אפל היו מקבלי ההחלטות אצל הנאשמת, ועמדו בראש הפירמידה ההיררכית של הנאשמת והיו בקיאים בכל הקשור בפרויקט, הגם שלכאורה לא נשאו בה כל תפקיד רשמי.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת
19.א. ביום 4.3.96 פנתה הנאשמת למשב"ש במכתב הנושא כותרת "בקשה לקבלת תמריצים לקיצור משך הבנייה למגורים" (להלן "הבקשה") (ת/42).
במכתב, החתום על ידי קופלמן ונטף מציינת הנאשמת כי הבקשה מוגשת "על פי הוראת משרדכם 04/18/02 מיום 26/10/94". למכתב צירפה הנאשמת 'טופס בקשה' על פי הנוסח שנדרש בנוהל וטבלה בה פורטו מספרי הבניינים לגביהם מבוקש תמריץ, מספר היתר הבניה שהוצא לכל אחד מהבניינים ומועד הוצאתו, ומספר הדירות בכל בניין (ת/44, ת/46).
הבקשה מתייחסת ל- 52 בניינים, 2,124 יח"ד.
על גבי טופס הבקשה לא סימנה הנאשמת, במקום המיועד לכך, אם הבניה מתבצעת ביוזמת משב"ש וממ"י או ביוזמה פרטית.
היתרי הבניה לבניינים המפורטים ברשימה הוצאו בחלקם ב- 3.10.95 ובחלקם ב-21.11.95. שני היתרים הוצאו ב-1.10.95. הבקשה הופנתה לממונה על הפעלת חברות הבניה באגף התכנון והבניה של משב"ש (הגב' גולדשלג) שהיתה הגורם הממונה על הפעלתו של הנוהל מול החברות.

אחד החותמים על הבקשה הוא אלי נטף (עמ' 1560 ש' 9-6), שהעיד על עצמו כמי שיזם את קבלת התמריצים על ידי הנאשמת. "ת. אני עוררתי שצריך להגיש באותם מקרים שאפשר לקבל תמריצים להגיש בקשה לתמריצים." (עמ' 1579 ש' 22-19).

ב.ביום 12.3.96, ולאחר שנדרש לכך על ידי הגב' גולדשלג, שלח אלי נטף למשב"ש העתק ממסמכי ההתאגדות של הנאשמת כשהם מאומתים על ידי עורך הדין זכריה קורוליק.

ג.כדי לאפשר את המשך הטיפול בבקשה שהוגשה על ידי הנאשמת, פנתה הגב' גולדשלג ביום 25.3.96 אל מר מינץ מאגף התקציבים במשב"ש שיאשר את רישום הנאשמת במחשב כיוון ש"החברה הנ"ל אינה רשומה בספר הקבלנים ולכן לא ניתן לבקש מהם רשיון חברה.
החברה נחשבת חברה יזמית והמציאה לטיפולי היתרי בניה רבים על שמה ...." (ת/45).

ד.ביום 5.5.96 הודיעה הגב' גולדשלג לנאשמת כי הופקדו היתרי בניה שהוגשו על ידה:
"הריני להודיעכם, כי הופקדו כל ההיתרים (סה"כ 52 היתרים) המתייחסים לפרויקט "גני אביב" בלוד, מסלול ב-2 , בניה פרטית. (ההדגשה שלי – ז.ב.).
ההפקדה נעשתה להיתר בהתאם לרשימה הרצ"ב. שאושרה על כל פרטיו כולל מספרי מבנים התואמים למגרשים" (ת/47).

ה. ביום 8.12.96 פנה נטף למשב"ש והגיש רשימה מרוכזת של טופסי 4. במכתב הלוואי צוין: "בהמשך לאשורכם במכתבכם מס' ר- 483 (ת/47 – ז.ב.) הרינו מתכבדים להגיש במצורף בזאת רשימה מרוכזת של טופסי 4 לגבי 2156 יחידות דיור אשר בנייתן החלה לאחר קבלת היתרי הבניה כמפורט באשורכם כאמור". הנאשמת דרשה לקבל את התמריצים בהקדם (ת/2).
על פי המפורט ברשימה, טופסי 4 התקבלו בתאריכים: 20.10.96, 24.10.96, 29.10.96, 25.11.96, 28.11.96, 3.12.96 ו- 5.12.96.

ו. ביום 15.12.96 הגישה הנאשמת למשב"ש תצהיר עליו חתם קופלמן ביום 12.12.96 בפני עו"ד זכריה קורוליק (ת/2) . בפתח התצהיר הצהיר קופלמן כי הוא "מנהל חברת מגדלי הזוהר בע"מ" ובגוף התצהיר (סעיף 2) הצהיר כי הוא "משמש כמנהל בחברת מגדלי הזוהר". בחלק המהותי של התצהיר נאמר:
"בנייתם של הבנינים המפורטים ברשימה המצורפת החלה לאחר קבלת היתרי הבניה המצורפים (סעיף 3)".

על פי הנתונים האמורים כל הבנינים (52) עמדו בדרישות הנוהל לענין משך הבניה וזיכו את

הנאשמת בתשלום תמריצים, שכאמור שולמו לה.

גירסת הנאשמת
20. הנאשמת, בחרה לא להשיב לכתב האישום. מבין עובדיה והמועסקים על ידה זימנה הנאשמת לעדות רק את מר אלי נטף. מסיכומיה, ומחקירות העדים ע"י ב"כ עולה כי, לטענתה, נוהל התמריצים כפי שפורסם ע"י משב"ש, אינו חל עליה כיוון שלא עמדה בתנאי הסף של הנוהל. לטענתה, הבקשה לקבלת התמריצים הוגשה על ידה במרץ 96 בעוד שהמועד האחרון להגשת הבקשות על פי הנוהל היה 31.1.96 והיא לא בנתה על פי מכרז או על קרקע פרטית ועל כן לא התאימה לאף אחד מהמסלולים על פי הנוהל.
לטענת הנאשמת, הוכח כי משב"ש לא ראה עצמו "שבוי" בדרישות הנוהל יציר כפיו אלא פעל במסגרת המטרה לטובתה הוכן הנוהל ומטעם זה לא נדחתה בקשתה, לקבל תמריצים, על הסף. יחד עם זאת על מנת לאשר את בקשתה החריגה של הנאשמת לקבל תמריצים נדרשה, לטענת הנאשמת, החלטה מיוחדת של הנהלת משב"ש, שהמאשימה התנגדה לגלותה לנאשמת.
לטענת הנאשמת היא לא היתה היחידה שזכתה לאישור חריג, לקבלת תמריצים שלא על פי הנוהל (עמ' 20 – 22 בסיכומי הנאשמת). מאידך היא היחידה שהוגש נגדה כתב אישום ויש למחקו מחמת טענה של הגנה מן הצדק.

באשר לתצהיר עליו חתם קופלמן, היא מודה כי האמור בו היה "בלתי מדויק" (סיכומי הנאשמת עמ' 1 ס' 3 וכן עמ' 3 ס' 17-15), אך לטענתה הוא היה בלתי רלוונטי לאשור הבקשה לקבלת התמריצים ולעצם קבלת התמריצים (טענה שהועלתה על ידה לראשונה לאחר סיום עדויות התביעה ולאחר שהעובד היחיד שהעיד מטעמה, סיים את עדותו).

יתרה מכך, לטענת הנאשמת, כל המעורבים במתן התצהיר האמינו באמיתות תוכנו והנאשמת היתה נעדרת כוונה פלילית.

כן טענה הנאשמת כי בניה עד מפלס 00 אינה רלוונטית, לטענתה, לבדיקת משך הבניה המזכה בתמריץ על פי נוהל התמריצים, ולפיכך משך הבניה בפועל התאים לנוהל, ומכל מקום, מסירת הדירות לרוכשים נעשתה אף לפני קבלת טופס 4, שהתעכבה בגלל מחסור במוסדות חינוך. עוד בהתייחס לטופסי 4 טוענת הנאשמת כי, האחריות להוצאתם היתה מוטלת על הקבלנים המבצעים ולא עליה.

דברי פתיחה
21. בטרם אעבור לבחון את הראיות שהובאו במהלך המשפט אציין כי ענין לנו בנאשמת מתוחכמת שעשתה שימוש במסך ההתאגדות על מנת שלא ניתן יהיה לזהות את נושאי התפקידים הבכירים שבה, נושאי התפקידים שבאמת משכו בחוטים, וקיבלו את ההחלטות, כאשר על פני הדברים גלויים רק בעלי התפקידים המשניים שלא היוו צוות מגובש עם נוהלי עבודה וכל אחד פעל לכאורה בתחומו.
אין לי ספק כי פרויקט אדיר ממדים כפי שבנתה הנאשמת לא יכול היה להתממש ללא יד מכוונת ומרכזת אחת שלא נגלתה לעיננו.
מהלכי הנאשמת היו מתוכננים מראש וחלקים רבים ממהלכיה לא נגלו במשפט זה אך ניתן ללמוד עליהם במבחן התוצאה.
במהלך ניהול הדיונים ניסתה הנאשמת למשוך את הדיון אל מחוזות לא רלוונטיים, תוך נסיון להאריך את הדיון שלא לצורך ולמשוך זמן. הדבר בא לידי ביטוי בהתנגדויות אין סופיות בניסוח שאלות ארוכות ומסורבלות שהיה צורך לחזור עליהן שוב ושוב ובנסיון לנהל את הפרוטוקול ובבקשות פסילה חוזרות ונשנות.

מועד התחלת הבניה
22.סעיף 8 של הנוהל דן בחישוב תקופת הבניה לצורך קבלת התמריץ לקיצור משך הבניה למגורים.
"תנאים לקבלת תמריץ לקיצור משך הבניה למגורים
8.1 מועד התחלת וסיום הבניה.
א.לבעלי זכות ממסלול א':
מועד התחלת הבניה: מועד הזכיה במכרז
- מועד סיום הבניה: מועד הוצאת טופס 4
ב.לבעלי זכות ממסלול ב' 1, ב' 2:
- מועד התחלת הבניה: מועד הוצאת היתר הבניה
- מועד סיום הבניה: מועד הוצאת טופס 4.
8.2 בעל הזכות יהיה זכאי לתמריץ לקצור משך הבניה במידה וישלים את הבניה בפרקי הזמן הנדרשים בנספח א' – בין מועד התחלת הבניה (ע"פ ההגדרה בסעיף 8.1 הנ"ל) למועד המצאת טופס 4".

נוסחו של הסעיף ברור והמועדים המצוינים בו הם חד משמעיים.
על פי סעיף 3.5 של הנוהל מועד הוצאת היתר הבנייה ייחשב כמועד הוצאתו על ידי הרשות המקומית, כשהוא חתום כנדרש – לאחר השלמת התשלומים הנדרשים להוצאתו. דהיינו, לא די בהחלטת הועדה המקומית לתת את ההיתר אלא יש צורך בהוצאתו בפועל של ההיתר לאחר תשלום כל האגרות הדרושות.
לגבי הנאשמת שלא קבלה את הקרקע בעקבות מכרז, מועד התחלת הבניה הוא מועד הוצאת ההיתר. מועד זה עולה בקנה אחד עם האמור במכתבה של הגב' גולדשלג, ת/47, בו צוין כי היתרי הבנייה אותם הגישה הנאשמת הופקדו
בהתאם למסלול ב' 2.
הפעולות שנקטה הנאשמת לצורך קבלת התמריצים מלמדות כי, אף להבנתה, בזמן אמת, היא היתה זכאית לקבל תמריצים על פי מסלול ב'2, שעל פיו מועד התחלת הבנייה נקבע כמועד הוצאת ההיתר, ומועד סיום הבניה - מועד קבלת טופס 4. בבקשה שהגישה הנאשמת ביום 4.3.96 (ת/42) ציינה כי הבקשה מוגשת בהתאם לנוהל התמריצים ואף ציינה את מספרו של הנוהל ומועד פרסומו. היא צירפה לבקשתה טופס בקשה על פי הנוסח המוכתב בנוהל וטבלה בה צוינו מספרי הבניינים בעבורם נדרש התמריץ, מספר היתר הבניה שניתן לכל אחד מהבניינים ומועד הוצאתו.
ביום 8.12.96 הגישה הנאשמת למשב"ש רשימה מרוכזת של טופסי 4 וציינה במכתב הלוואי שהרשימה מתייחסת לבניינים 'שבנייתן החלה לאחר קבלת היתרי הבניה כמפורט באישורכם' (ההדגשה שלי – ז.ב) המכתב פותח במילים "בהמשך לאישורכם במכתב מס' ר-483 (ת/47 – ז.ב.) הרינו מתכבדים..." בת/47, כזכור, נאמר כי ההיתרים הופקדו על פי מסלול ב'2. בנוסף, הגישה הנאשמת למשב"ש, כנדרש במסלול ב' 2 ע"פ הנוהל תצהיר, חתום על ידי קופלמן (ת/2), שאף בו מצויה הצהרה כי הבניה החלה לאחר הוצאת ההיתר.

23. לאור האמור, לא יכול להיות ספק כי מועד התחלת הבניה, לצורך קבלת התמריץ הוא מועד הוצאת היתר הבניה, ואף הנאשמת סברה כך בעת שפנתה לקבל את התמריצים.

מועד התחלת הבניה – טענות הנאשמת
24.אין מחלוקת שהנאשמת החלה בבניה לפני קבלת היתר הבניה. הדבר עולה מהראיות ומהודאת הנאשמת בסיכומיה לפיה האמור בתצהיר קופלמן אינו נכון: "בתצהיר בלתי מדויק עסקינן" (עמ' 1 ס' 3 לסיכומי הנאשמת). "התצהיר נחתם על ידי קופלמן מתוך אמונה כנה (ומוטעית) בנכונותו "(עמ' 3 ס' 15 לסיכומי הנאשמת).

25.לטענת ב"כ הנאשמת, אין לראות בבניה שנעשתה לפני הוצאת ההיתר כבניה רלוונטית לחישוב משך התקופה המזכה בתמריץ מאחר ומשב"ש, לא ראה בבניה עד מפלס 00 (שלב המכונה 08 ומשמעותו גמר יסודות) כבניה לענין חישוב משך הבניה לצורך התמריץ.

26. טענה זו אינה נכונה לגופה כפי שיוסבר להלן. ואולם, גם אם הייתי מקבלת את טענתה של הנאשמת, לא היה בה כדי להועיל לה מכיוון שעל פי חומר הראיות היו בניינים שביום הוצאת ההיתר מצב הבנייה בהם היה מתקדם יותר (ובהרבה) משלב גמר יסודות כפי שיתברר להלן בבדיקה הפרטנית לגבי כל מבנה ומבנה. רק לצורך הדוגמא, בניינים 113 – 122 היו, בעת הוצאת ההיתר, בשלב 16 שמשמעותו גמר שלד חלקי - גמר מחיצות או קירות חוץ או עמודים ותקרה (ת /5).

27.העד לוני דוידוביץ העיד: "לצורך נוהל התמריצים לא לקחנו בחשבון עיכוב או איחור בהתחלת עבודות הפתוח למתן תמריצים. אפילו אם משרד השיכון היה אשם באיחור עבודות הפתוח לצורך התמריצים לא לקחנו את זה בחשבון" (עמ' 1220 ש' 9-12).
בניגוד לעדות זו טענה הנאשמת כי ההגדרות בנוהל הן תיאורטיות בלבד "שכן ברור כי במסלול א' מועד התחלת הבניה אינו יכול להיות מועד הזכייה במכרז, למשל, קל וחומר כאשר בסעיף 9 של נוהל התמריצים ישנה התייחסות לתמריצים במסלול א' כדלקמן:
'9.1 התמריץ לזירוז הוצאת היתר בניה הינו חלק מהתמריץ הכולל, הינו קבוע (4,000 ₪ כולל מע"מ והתייקרויות) וישולם לבעלי זכות ממסלול א' כנגד הוצאת היתר בניה ע"י בעל הזכות בתוך 3 חודשים מיום הזכיה במכרז.

9.2 תשלום תמריץ הזירוז להוצאת היתרי הבניה לבעל הזכות יהיה מותנה בהשלמת הדרישה החוזית – בין המשרד לבעל הזכות – להתחלת בניה (שלב 08) במועד לגבי כל יח"ד להן החברה מחויבת בבניה. למען הסר ספק, התשלום יבוצע רק לאחר השלמת שלב 08 כמתחייב על פי החוזה.
לבעלי זכות ממסלול ב' 1, ב' 2 לא ישולם תמריץ לזירוז הוצאת היתר בניה.'"
הנאשמת לא הסבירה על יסוד מה ברור לה כי "במסלול א' מועד התחלת הבניה אינו יכול להיות מועד זכייה במכרז..." והדברים בסיכומיה נאמרו בעלמא.

הטענה כי "לגבי מסלול א' יש צורך לסיים את שלב 08 (אשר משמעותו סיום יסודות, כפי שיפורט בהמשך) לפני הוצאת היתר הבניה, שכן תמריץ הזירוז להוצאת היתר בניה יינתן רק לאחר השלמת שלב 08, ומצב זה ייחשב לצורך הנוהל , "להשלמת בניה" (פרק כ"ג סעיף 3 לסיכומי הנאשמת; ההדגשות במקור), אינה עולה מלשון הנוהל ואינה נסמכת על עדויותיהם של הגב' גולדשלג ומר דוידוביץ שהעידו על דרך יישומו של הנוהל בפועל. לא הובאה כל עדות או ראיה כי בפועל כך נהגו במשב"ש.

קביעת הגדרה שונה למונח 'מועד התחלת הבניה' על פי מסלול א' ועל פי מסלול ב' 2 מלמדת כי מועד התחלת הבניה בכל אחד מהמסלולים הוא מועד שונה. לפיכך, אפילו היתה הפרשנות לפיה מועד התחלת הבניה במסלול א' משמעה לאחר השלמת שלב 08 (וכפי שיובהר אין זו הפרשנות הנכונה), לא היה בפרשנות זו ללמד ולהקיש על מועד התחלת הבנייה לגבי מסלול ב' 2, החל על הנאשמת.
באשר לזכאים לתמריץ על פי מסלול א' אין הנוהל קובע, לצורך מדידת משך הבניה, כי יש לסיים את שלב הבניה 08 לפני הוצאת היתר, כפי שטוענת הנאשמת. אבהיר:
על פי הנוהל קיימים שני סוגים תמריצים (סעיף 1):

תמריץ לקיצור משך הבניה למגורים שנדון בסעיף 8 לנוהל ותמריץ לזירוז הוצאת היתרי הבניה למגורים שנדון בסעיף 9 לנוהל.
הגדרת התחלת הבניה במסלול א', לצורך מדידת משך הבניה המזכה בתשלום תמריץ, היא מועד הזכיה במכרז.
על פי הנוהל, על בעל הזכות המבקש לקבל תמריץ עבור זירוז הוצאת היתר למלא אחר שני תנאים:
לקבל היתר תוך 3 חודשים מיום זכייתו במכרז (ס' 9.1), ולסיים יציקת היסודות (שלב 08), תוך פרק הזמן לו התחייב בחוזה עם משב"ש (סעיף 9.2).

התמריץ ישולם רק לאחר מילוי שני התנאים.
סעיף 9.2 לנוהל אינו מתנה, כטענת הנאשמת, את הזכאות לתמריץ בסיום שלב היסודות לפני הוצאת היתר. הדבר לא נאמר בנוהל, ואף לא יעלה על הדעת שמשב"ש הכין נוהל ובו תניה המנוגדת לחוק התכנון והבניה. בתקופה שבין מועד הזכיה במכרז ועד להוצאת היתר היזם אינו יכול להתחיל בבניה ללא היתר. לצורך הוצאת היתר בניה הוקצבו לו בנוהל שלושה חודשים והתחלת בניה בפועל יכולה להתבצע רק לאחר הוצאת היתר בניה. תשלום התמריץ לזרוז הוצאת היתר נדחה, עד לסיום בנייתו של שלב 08 ועל הקבלן לסיימו במועד שהתחייב בו בחוזה בינו לבין משב"ש. רק לאחר מילוי שני התנאים ישולם לקבלן התמריץ לזרוז הוצאת היתר בנייה.

על פי פרשנותה של הנאשמת, במסלול א' עודד משב"ש בניה עד מפלס 00 (שלב 08 - השלמת בנית יסודות) לפני הוצאת היתר. פרשנות זו מנוגדת לחוק, אינה נתמכת בראיות המצביעות כי כך נהג משב"ש ואינה עולה מלשון הנוהל.

28.על פרשנותה המוטעית של הנאשמת ניתן ללמוד גם ממשך הביצוע, המזכה בתמריץ, השונה במסלול א' ובמסלול ב'. על פי מסלול א', משך הביצוע המזכה בתמריץ, ארוך תמיד ב-3 חודשים ממשך הביצוע המזכה בתמריץ על פי מסלולים ב' 1 או ב' 2 בהתיחס לאותו מספר יחידות דיור. כך לדוגמא לגבי בניינים בהם 5 – 8 יחידות דיור משך הביצוע המזכה בתמריץ של 12,000 ₪ ע"פ מסלול א' הוא 11 חודשים ועל פי מסלול ב' 1 או ב' 2 הוא 8 חודשים. משך הביצוע המזכה בתמריץ של 8,000 ₪ על פי מסלול א' הוא 12 חודשים ועל פי מסלול ב' הוא 9 חודשים. פער הזמנים מצביע אף הוא כי מועד התחלת הבניה על פי מסלול א' הוא מועד הזכייה במכרז, כפי שרשום בנוהל ומשך הזמן שהוקצב להוצאת היתר הוא 3 חודשים. גם אלי נטף, העיד כי למונח הגדרת "התחלת הבניה" במשב"ש כי היתה הגדרה שונה לצרכים שונים:
"אני רוצה להגיד באופן כללי וגם בנוהל מוזכר מה זה התחלת הבניה. יש הרבה מאד הגדרות להתחלת הבניה. זה היה גם בתקופתי. תלוי מה היו המטרות לצורך הספירה. פעם התחלת הבניה היה התחלת יסודות. פעם אחרת התחלת בניה היתה גמר יסודות,או חפירת יסודות. פעם זה תלוי בשיטת הבניה אם אתה עושה מיקרופיל זה חפירה ויציקה יסודות ביחד. התחלת הבניה לא חד משמעית וצריך לבחון אותה מול כל נושא לגופו של ענין". (עמ' 1606 ש' 3-9).

ובחקירה חוזרת:
"ש. נשאלת כאן לגבי יסודות וכלונסאות, מפנה תשומת לבך לתשובה שנתת בחקירה במשטרה לשאלה שנשאלת שם בעמ' 7 ש' 28 ותשובתך מופיעה לאחר מכן בעמ' 8 ש' 1 – 4: "ש. למה התכוון הנוהל בקביעת המונח התחלת בניה או בניה החלה? ת. לא אני ניסחתי את הנוהל וכפי שאמרתי בשיחתנו למשרד השיכון, לפחות בתקופתי, היו הגדרות שונות להתחלת הבניה. לעיתים הוא קבע זאת כהתחלת יסודות, לעתים גמר יסודות 07,08. יכול להיות גם גמר רצפה ראשונה וכדומה נכון?
ת. כן. " (עמ' 1653 ש' 19 – 1654 ש' 3).

29. את החולשה בטעון (אם לא לומר חוסר ההיגיון וחוסר הביסוס שלו) השלים ב"כ הנאשמת בטענה כי לא התאפשר לו לחקור כראוי את נושא נוהל התמריצים עקב התנגדות התביעה וקבלת התנגדותה על ידי ביהמ"ש, מטעם זה, כך לטענתו, לא הוברר מה השוני בין המסלולים שלכאורה לא צריך להיות שוני ביניהם.
הטענה כי לא ניתן לב"כ הנאשמת לחקור כראוי, היא טענה שחזרה לאורך כל ניהול המשפט (כפי שמעיד הפרוטוקול) ונשנתה מספר פעמים בסיכומיה של הנאשמת. טענה זו היא טענת סרק. ב"כ הנאשמת עמד על כך שכל מילה שנאמרה על ידו ועל ידי התובע או מי מהעדים תרשם גם אם בימ"ש סבר כי אין צורך לרשום מילה במילה ודי בכך שהפרוטוקול ישקף את שנאמר בבית המשפט. ב"כ הנאשמת חקר ממושכות כל אחד מהעדים (אף על כך יעיד הפרוטוקול), לעיתים קרובות ורבות חקירות שלטעמי לא היו רלוונטיות ונועדו אך ורק להאריך את הדיונים ולהבליע לפרוטוקול את דעתו, עמדתו ו"עדותו" של ב"כ הנאשמת. דוגמא לכך היא בקשתו של ב"כ הנאשמת לקבל את כל תיקי משב"ש בהם נידון נוהל התמריצים:
"אני מבקש שבית משפט יורה לתביעה להמציא להגנה את כל החומר בנושא התמריצים אשר נמצא במשרד השיכון ואשר משקף את הדיונים, ההחלטות ואופן הביצוע של הנוהל על מנת שאוכל להוכיח את גרסת התביעה כאן בבית המשפט כפי שהיא נשמעת מפי עדיה עומדת בסתירה לפרוטוקולים, החלטות ואופן היישום בפועל של נוהל התמריצים במקרים אחרים" (עמ' 1264 ש' 17 - 21)
ברור כי בקשה זו, נועדה אך ורק כדי להעמיס במסמכים ולהאריך בחקירות. נזכיר משב"ש שילם תמריצים ל__מאות חברות כשלכל חברה נפתח תיק נפרד.
הגב' גולדשלג ומר לוני דוידוביץ' נחקרו ארוכות על דרך יישום נוהל התמריצים במשב"ש, ועדותם לא נסתרה. מר אלי נטף, שהגדיר עצמו כמי שטיפל מטעמה של הנאשמת בהשגת התמריצים לא העיד כי הבין את הנוהל באופן שונה
מהאמור בנוהל התמריצים או כי במגעיו עם משב"ש בענין קבלת התמריצים נתקל בהתנהלות שונה או הסברים שונים ממה שהעידו הגב' גולדשלג ומר דוידוביץ', ושיש בהם להצביע על התנהלות שונה מהאמור בנוהל ובעדותם של הגב' גולדשלג ומר דוידוביץ'.

30. לטענת הנאשמת, היא הצליחה במהלך החקירות בבית המשפט לגלות כי לפחות שתי חברות (הר נשגב ואבו יחיאל) החלו לבנות לפני הוצאת היתר, הגישו למשב"ש תצהיר בו נאמר שהבניה החלה לאחר הוצאת היתר ולמרות זאת, ועל אף שמשב"ש ידע את העובדות שולם להן התמריץ. הנאשמת סבורה כי מכך ניתן ללמוד שבניה עד שלב 08, לא נחשבה על ידי משב"ש, כבניה.

31. עניינן של החברות הר נשגב ואבו יחיאל אינו דומה לעניינה של הנאשמת ומטעם זה יש לדחות את הטענה.
חברת הר נשגב, בניגוד לנאשמת, קיבלה היתר לבניה עד שלב 00.
מאידך, הנאשמת, ביקשה היתר לבניית יסודות ל600 יחידות דיור, הוועדה המקומית אישרה את בקשתה בכפוף למילוי תנאים מסוימים אך הנאשמת לא מילאה אחר התנאים, לא קיבלה היתר לבניית יסודות ובכל זאת החלה הבנייה טרם קבלת היתר.

מר קופלמן העיד כי בשל החשש מתנאי שטח קשים בתקופת החורף פנתה הנאשמת, באמצעות אדריכל השימשוני, לוועדה המקומית לודים בבקשה למתן היתר בניה לכלונסאות (בניה עד שלב 00) ל- 600 יחידות דיור ( ת/142; עמ' 1538 ש' 13-22, עמ' 1539-1542).
הועדה המקומית אשרה את הבקשה כפוף לתנאים, וביום 10.8.95 הודיעה לאדריכל השימשוני:
"הננו להודיעך כי בועדת המשנה שהתקיימה ביום א' 6.8.95 דנו בבקשתכם להקמת כלונסאות ..... הוחלט לאשר בתנאי הגשת תכניות מפורטות ל-600 יחידות דיור – כלונסאות בלבד כולל ציון הבניינים על תרשים הסביבה. ההיתר יינתן בתנאי אשור מכון שאיבה לתוכנית הפיתוח ע"י המועצה האזורית עמק לוד". (ההדגשות בקו שלי – ז.ב.)
על מנת שלא יהיה ספק צוין בהערות כי: "1. הודעה זו אינה מהווה היתר בניה" (ת/135).
הנאשמת לא מילאה אחר דרישות הוועדה המקומית והיתר בניה לכלונסאות מעולם לא ניתן לה. יודגש, היתר הבנייה לכלונסאות התבקש רק לגבי 600 יחידות דיור ועל פי הנוהל מועד הוצאת ההיתר הוא מועד הוצאתו ע"י הרשות המקומית כשהוא חתום כנדרש ולאחר ששולמו כל התשלומים הנדרשים (סעיף 3.5 לנוהל) עוד יודגש כי הנאשמת הודיעה לחברות הקבלניות שניתן לה היתר, לפני שהיו בידה היתרים, ועל יסוד האמון שנתנו בה החברות הקבלניות הן החלו בבנייה. משנמנעה הנאשמת מלהציג את ההיתר (שלא היה בידה ) הודיעו חלקן כי הן מפסיקות את הבנייה עד להצגת היתר (ראה ת/150; ת/151; נ/18).

32.באשר לחברת אבו יחיאל, הציגה הנאשמת עותק מהכרעת הדין בת.פ. (אשדוד) 1245/99 (נ/10). לחברת אבו יחיאל (הנאשמת 2 בכתב האישום), יוחסה עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בטענה שביקשה תמריץ ע"פ מסלול ב' של הנוהל על אף שבוצעו עבודות בנייה בפרויקט אותו בנתה טרם קבלת היתר בנייה והוגש תצהיר שקרי ע"י מנהלה (הנאשם 1). ביהמ"ש קיבל את טענת חברת אבו יחיאל כי העבודות שבוצעו טרם הוצאת היתר היו "עבודות סרק, כדי להעביר את רוע הגזרה של המינהל, בסבך הבירוקרטיה אליה נקלעה החברה הנאשמת" (עמ' 5 להכרעת הדין נ/10), והעבודות נהרסו עם קבלת ההיתר. עוד קבע ביהמ"ש כי בנסיבות העניין עומדת לנאשמים גם הגנת זוטי הדברים ומטעמים אלה זיכה את הנאשמים.
העמדת חברת אבו יחיאל לדין סותרת את טענת הנאשמת כי היא היתה היחידה שהועמדה לדין ועל כן יש למחוק את כתב האישום כנגדה מחמת טענה של הגנה מן הצדק. השוני בין הנאשמת לחברת אבו יחיאל הוא בתוצאות ההליך הפלילי שנובע מהשוני העובדתי.

33. עובדה נוספת ממנה יש, לטענת הנאשמת, ללמוד כי משב"ש לא התייחס לבנייה עד שלב 08 כאל עבודות בנייה מצויה בעובדה שלא הוצאו כנגד הקבלנים שהחלו לבנות לפני הוצאת היתר, צווי הפסקת עבודה.
אי הוצאת צווי הפסקת עבודה אינה יכולה ללמד כיצד יש לפרש ההגדרות שנקבעו בנוהל, או על הדרך בה התייחס משב"ש לבניה עד שלב גמר יסודות. הנוהל נקבע ע"י משב"ש ומופעל על ידי משב"ש. צווי הפסקת העבודה מוצאים ע"י הועדות המקומיות לתכנון ובניה. לצורך הוצאת צווי הפסקת עבודה, הגדרת המונח 'התחלת עבודה' הוא על פי האמור בחוק התכנון והבניה. הגב' קטי שאנן התייחסה למועד התחלת העבודה על פי הקבוע בחוק התכנון והבניה והעידה כי מבחינת חוק התכנון והבניה התחלת עבודה היא "למעשה ברגע שיש היתר בניה אמורות להתחיל עבודות החפירה, סימון המבנה ועבודות חפירה "(עמ' 742 ש' 4- 6). באשר להימנעות הוועדה המקומית מהוצאת צווי הפסקת עבודה לנאשמת, העידה הגב' שאנן כי מאחר והפרויקט נבנה בחלקו בתחום השיפוט של לוד בחלקו בתחום השיפוט של עמק לוד ובהעדר תוכניות מדידה לא היה ברור אם עבודות הבנייה מבוצעות בתחום השיפוט של עמק לוד. מטעם זה נמנעה הוועדה המקומית לודים להוציא צווי הפסקת עבודה.

34. הנאשמת טוענת כי על פי חוזי הבנייה שבינה לבין הקבלנים נאסר על הקבלנים להתחיל בעבודות לפני הוצאת היתר. מערכת היחסים בין הנאשמת לבין הקבלנים אינה יכולה להועיל לנאשמת. גם אם החלו הקבלנים בביצוע עבודות הבניה, בניגוד לאמור בהסכם, לפני הוצאת היתר ללא רשותה וללא ידיעתה, לא היה הדבר מכשיר הגשת תצהיר שקרי. בפועל הוכח כי הקבלנים החלו בעבודה בידיעתה ובעידודה של הנאשמת שהטעתה אותם וטענה באוזניהם כי קיבלה היתר. זאת ועוד, כפי שיובהר להלן בבדיקה פרטנית בחלק מהבניינים הגיעה הבנייה לשלב כה מתקדם שלא ייתכן שהנאשמת לא ידעה כי הקבלנים החלו בעבודה (ראה לדוגמה בניינים 113, 114 ).


35. מן המקובץ עולה כי יש לדחות את טענת הנאשמת לפיה מועד התחלת הבניה, לצורך חישוב משך זמן הבניה לצורך קבלת תמריץ, נחשב על ידי משב"ש רק מהשלב שבו הגיעה הבניה לשלב 08, הן משום שהיו בנינים רבים שבמועד הוצאת ההיתר לגביהם הבניה היתה מתקדמת משלב 08 והן משום שהוכח כי משב"ש התייחס למועד התחלת הבניה בהתאם למוגדר בנוהל ובכל מקום בו החלה הנאשמת באמצעות הקבלנים, את הבנייה לפני הוצאת היתר הבניה, הרי שבניה זו לא יכלה לזכותה בקבלת תמריץ.

מועד סיום הבניה
טופס 4 – כללי
36. סעיף 157א לחוק התכנון והבניה תשכ"ה – 1957 (להלן "חוק התכנון"), מתנה חיבורו של בנין לתשתיות חשמל מים וטלפון, והספקת חשמל ומים לעבודות בניה, באישור הרשות המאשרת .
"הרשות המאשרת" הם יו"ר הוועדה המקומית (או יו"ר וועדת המשנה) ביחד עם מהנדס הוועדה המקומית.

תקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון) תשמ"א – 1981 (להלן "התקנות"), קובעות כי בקשה לחיבור לצורך עבודות בניה (על פי סעיף 157א(ב)(1) ו-(ד)(1) לחוק התכנון) תוגש לפי טופס 1 שבתוספת לתקנות והאישור יינתן על פי טופס 2 שבתוספת לתקנות.
בקשה לחיבור לתשתיות (על פי סעיף 157א(ב)(2), (ג) ו-(ד)(2) לחוק התכנון) יוגש לפי טופס 3 לתוספת לתקנות והאישור יינתן לפי טופס 4 לתוספת לתקנות. טופס 4 הוא האישור הרלוונטי לענייננו.

37. הרשות המאשרת תאשר את החיבור לתשתיות ותוציא טופס 4 אם שוכנעה כי המבנה נושא הבקשה נבנה בהתאם להיתר , למעט פרטים הטעונים השלמה ואשר לא הושלמו במועד הגשת הבקשה ובלבד שהמבנה ראוי לשימוש אף לפני השלמתם של אותם פרטים (סעיף 157 א (ה1) לחוק התכנון).
תקנות התכנון והבניה (חיבור מבנה לתשתיות לפני השלמת תנאי ההיתר) התשנ"ב – 1991, (להלן "תקנות חיבור מבנה לתשתיות"), קובעות מהו מבנה הראוי לשימוש לענין סעיף 157א לחוק, ומהן הערבויות שנידרש מבקש חיבור לתשתיות לתת להבטחת השלמתן של העבודות על פי ההיתר.
"מבנה ראוי לשימוש" (לענין סעיף 157א (ה1) לחוק התכנון) הוא מבנה שהסתיימה בנייתו למטרה שלשמה הוקם, לרבות מערכות החשמל, המים והביוב בו והכנת חיבור המערכות האמורות לרשתות החשמל, המים והביוב השכונתיות והאזוריות (תקנה 2 לתקנת חיבור מבנה לתשתיות). למרות האמור יכול שעבודות המפורטות בתקנה האמורה ואינן מבוצעות במבנה עצמו טרם הושלמו ובלבד שבאי ההשלמה לא נשקפת סכנה לבריאותם או לשלומם של המשתמשים במבנה, הנכנסים אליו ויוצאים ממנו, וניתן להשתמש בו למטרה שלשמה הוא נבנה באופן ראוי גם ללא השלמת העבודות האמורות.
ואלה העבודות: עבודות עפר, קירות תומכים, ניקוז, מערכת השקיה, תאורה, גינון, גדרות, ריצוף וחניה.
כדי להבטיח את השלמת העבודות על המבקש להמציא ערבות בנקאית להנחת דעתה של הרשות המאשרת בסכום שיקבע היועץ המשפטי של הוועדה בהתאם להיקף העבודה שלא הושלמה (תקנה 4 לתקנות חיבור מבנה לתשתיות).

38.תקנה 21 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות) התש"ל -1970, דנה בתעודת גמר לבנין. תעודת גמר מעידה כי כל הבנייה בוצעה בהתאם להיתר ותנאיו. תעודת גמר תיערך לפי טופס חמש לתוספת לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות) התש"ל -1970.

חיבור חשמל
39.מר ויצמן דוד, עובד חברת החשמל, ראש מדור מסחרי באזור רמלה לוד בתקופה הרלוונטית, העיד על תהליך הספקת חשמל לבניין וחיבור בניין והדירות שבו למערכת החשמל. מר ויצמן הסביר כי במהלך הבנייה מבצע הקבלן שתי הזמנות שונות לחשמל. ההזמנה הראשונה נעשית עוד לפני שהחלה הבניה, כשהיזם חושב לעלות על הקרקע. על סמך הזמנה זו מתכננת מחלקת התכנון של חברת החשמל את ביצוע חיבור השכונה, כל בנין בשכונה וכל דירה בכל אחד מהבניינים ומבצעת את עבודות התשתית. ביצוע עבודות התשתית, על ידי חברת החשמל, אינו מותנה בקבלת טופס 4 שמוצא בשלב מאוחר יותר.
עבודות התשתית מבוצעות "בתאום עם היזם או בא כוחו בד"כ זה כשהבית כבר עומד על תילו, לפחות השלד גמור, ולפעמים גם לאחר השלד, ריצוף וטיח בהנחה שהוא עשה את כל ההכנות הנדרשות לפני כן להנחת הצנרת האופקית.
.......
ביצוע חיבור של בנין כזה אני מדבר על עבודות תשתית לחל"ב מדובר בבנין 4 קומות סדר גודל של 5,6 שעות עבודה" (עמ' 425 ש' 9-15).
במקביל מכין היזם את פנים הדירות לחיבור לתשתית.

בשלב השני, לאחר שהחשמלאי מטעם היזם סיים את עבודות החשמל בתוך הבנין, מוזמנת בדיקת המבנה. הזמנה לבדיקת המבנה מחייבת הצגת טופס 4 המאשר שהבניין ראוי לאכלוס, והגשת הצהרה של החשמלאי ביחד עם תוכנית חשמל. בעקבות הזמנה זו מבצעת חברת החשמל את הבדיקה בתאום ובנוכחות החשמלאי, שלצורך כך הוא נציג הקבלן. המונה הדירתי במבנה רב דירות מחובר לאחר שהמבנה עבר את בדיקת החשמל והדייר הזמין חיבור מונה על שמו. עם התקנת המונה הראשון במבנה רב דירות, מותקן גם המונה הציבורי. לצורך התקנת מונה לדירה אין צורך להציג, פעם נוספת, טופס 4 שניתן למבנה כולו והוצג בעת הזמנת בדיקת המבנה. (עמ' 417 - עמ' 418 ; עמ' 436 ש' 1-3).


40.מר וייצמן העיד כי חברת החשמל חתומה על אמנה וולונטרית בה התחייבה לבצע בדיקת מבנה תוך שישה ימים ממועד הזמנת הבדיקה ע"י הקבלן. תאריך ההזמנה נרשם בטופס הזמנת הביקורת תחת הכותרת "בקשה למועד". קבלן המבקש שהבדיקה תעשה בחלוף תקופה ארוכה מ- 6 ימים נרשמת בהזמנה בקשתו תחת הכותרת "תאריך מבוקש"
המאשימה הציגה באמצעות מר ויצמן את הבקשות שהוגשו בפרויקט לחיבור המבנים לחשמל (ת/98 – ת/108). עולה מהבקשות כי במרביתן התבקש חיבור חשמל זמן ניכר לאחר המועד הרשום בטופסי 4 כמועד הוצאתם. חיבור המבנים בפרויקט לחשמל התבצעו ברובן בין החודשים ינואר 97 ועד מאי 97'. לדוגמא, בבנין 105 (בניין בן 16 דירות), הוצא טופס 4 על פי התאריך הרשום בו הוצא ב-29/10/96, פתיחת ההזמנה לבדיקה בחברת חשמל נעשתה ב- 8.1.97 והבדיקה נעשתה ב-12.1.97 (ת/98) .
הבקשות לחיבור חשמל הוגשו על ידי מגדל הזוהר ו"איש הקשר בחברה שמולנו עד כמה שאני זוכר היה בחור בשם נהרי והוא הודיע לנו על כל התקדמות ועל כל בקשה במרבית המקרים עד כמה שאני זוכר, הוא הביא את החשמלאים עם טופסי ארבע" (עמ' 431 ש' 6-8).
מר ויצמן העיד כי לא ידע שהבניה בפרויקט לא בוצעה על ידי מגדל הזוהר אלא על ידי קבלנים.
כשניסו לברר עמו, בחקירה הנגדית, אם הוא מכיר את מר קירשון, מנהל הביצוע של חברת תדהר אשר על פי הנטען טיפל בהוצאת טופסי ארבע מטעם המאשימה והביא אותם לחברת החשמל השיב "אני את האישיות הזו לא מכיר" (עמ' 431 ש' 12).

41. הארכתי בתאור הליך חיבורו של מבנה לרשת החשמל, כדי להצביע על התנהלותה של הנאשמת שלא היתה תמימה כלל ועיקר. הנאשמת כפי שיובהר להלן פנתה לוועדה המקומית לודים ולחצה על נושאי התפקידים בה, לזרז את הוצאתם של טופסי 4 עוד לפני שהבניינים היו ראויים לשימוש, דהיינו לפני המועד בו היתה זכאית לקבל טופס 4 על פי חוק התכנון והבניה ותקנותיו. המטרה שהוצגה על ידי מר נהרי ומר אפל, בפני יו"ר הוועדה המקומית ומהנדסת הוועדה המקומית הייתה הצורך לבצע ולקדם את עבודות החשמל שביצוען אורך זמן רב לנוכח היקפו הגדול של הפרויקט. אך כפי שהוברר מעדותו של מר ויצמן, שלא נסתרה, חיבור בנין לחשמל נעשה תוך 6 ימים מיום הגשת הבקשה. עבודות התשתית נעשות זמן רב לפני חיבור הבנין לתשתית, ללא קשר לטופס 4, על פי הזמנת הקבלן שנעשית עם התחלת הבניה. כפי שיפורט להלן מטרתה האחת והיחידה והשימוש המיידי שעשתה הנאשמת בפועל בטופסי 4 היה להציגו למשב"ש כדי ליצור מצג לפיו עמדה במשך הזמן לקבלת התמריץ ולזכות בתמריץ.

42. בפועל הזמינה הנאשמת את חיבור החשמל במרבית הבניינים זמן רב לאחר המועד הרשום בטופס 4 כמועד הוצאתו, וכפי הנראה בשלב שבו הבניין באמת היה ראוי לשימוש. הנאשמת ניסתה לתרץ את הזמנת חיבור החשמל בשלב מאוחר בעובדה שחדרי הטרנספורמציה שהיו צריכים להבנות ע"י חברות סולל בונה וטביב לא היו מוכנים בזמן. העובדה שחדרי הטרנספורמציה לא היו מוכנים אינה יכולה להועיל לנאשמת כיוון שהם חלק מהליך הבנייה ובהעדרם המבנה אינו ראוי לשימוש. בהעדר חדר טרנספורמציה לא ניתן לחבר את המבנה לחשמל. החברות טביב וסולל בונה הן שתיים מהחברות הקבלניות איתן התקשרה הנאשמת וחדרי הטרנספורמציה הם חלק מתהליך העבודה.

הליך מתן טופס 4 לנאשמת
43. יו"ר הועדה המקומית לודים מר בני ודריו, ומהנדסת הוועדה המקומית הגב' קטי שאנן העידו שטופסי 4 נתנו לנאשמת, קודם למועד שניתן היה להוציאם על פי חוק התכנון. מהנדסת הוועדה העידה, בנוסף, כי התאריכים הרשומים בטופסי 4 כתאריך הוצאתם אינם התאריכים בהם נחתמו הטפסים בפועל וכי כל טופסי 4 נחתמו על ידה במעמד אחד. הטפסים נחתמו כנראה ביום 8/12/96, מועד עריכת הביקורת ע"י הפקחים, ולכל המאוחר ביום 12/12/96 מועד בו התקבלו טופסי 4 במשב"ש. ההסברים שמסרו יו"ר הוועדה המקומית ומהנדסת הוועדה המקומית לסיבות שהביאו אותם לנהוג שלא בהתאם לחוק הם הסברים דחוקים שאינם מסברים את האוזן ומעוררים סימני שאלה באשר להתנהלותם. יחד עם זאת, לעובדות שהעידו עליהם בהתייחס למועד חתימת טופסי 4 ולמצב הבניינים במועד החתימה על טופס 4, נמצא גיבוי בתעוד שבכתב שנערך בזמן אמת ובעדות הפקחים שהעידו כי התאריך המצוין על ידם כתאריך שבו בוצעה הביקורת הוא התאריך הנכון. העובדות עליהן העידו הגב' קטי שאנן ומר בני ודריו, גם לא נסתרו ע"י מי שיכול היה להזימם, מר ראובן נהרי, שלא הוזמן ע"י הנאשמת להעיד.

44. טופסי 4 שהוצאו לנאשמת נושאים תאריכים שונים שבין 20.10.96 ועד 5.12.96. בתיק הועדה המקומית ת/59, מתויקים העתקי טופסי 4 (טופס ורוד) כשלכל אחד מהם מצורפת בקשה לקבלת טופס 4 ("בקשה לחיבור מבנה ראוי לשימוש לחשמל מים וטלפון"). טופסי הבקשה חתומים על ידי הנאשמת, ועל ידי האחראי לעריכת הביקורת (מטעם החברה המבצעת) המאשר כי הבניה תואמת את היתר הבניה שנתן. בחלקו התחתון של הטופס רשמו פקחי הוועדה המקומית (בכתב יד) את ממצאי הביקורת שערכו בכל אחד מהבניינים כדי לבדוק את התאמתו של המבנה לשימוש. תאריך הביקורת במרבית הבניינים, על פי הרשום בטפסים, הוא ביום 8.12.96. מפורטים בטפסים ממצאי הביקורת ומצוין כי המבנה אינו ראוי לאיכלוס. בכל הבניינים, מועד ביצוע הביקורת על ידי הפקחים, מאוחר למועד הרשום בטופס 4 כמועד הוצאתו.

45. מר בני וודריו יו"ר הועדה המקומית לודים העיד כי בפרויקט גני אביב התמודדה הועדה המקומית לודים בפעם הראשונה עם בנית מבנים רבי קומות.
בני וודריו החל לשמש בתפקיד יו"ר הועדה המקומית לאחר שכבר ניתנו כל היתרי הבניה בפרויקט והוא התוודע לנציגי הנאשמת רק כשהחלו לטפל בהוצאת טופסי 4.
מר ודריו העיד כי לנוכח מסת הבניינים הגדולה, מסה שהוועדה המקומית לא היתה מורגלת בה, הם צפו בעיה במתן
טופסי ארבע. מר ודריו העיד כי גם נציגי הנאשמת צפו בעיות וטענו באזניו כי הם זקוקים לטופסי ארבע כדי 'להריץ' את מערכות החשמל. לא נטענה באוזניו מטרה נוספת. בפגישה, בה נכחו מטעם הועדה המקומית מר ודריו, היועץ המשפטי ומהנדסת הועדה ומטעם הנאשמת עו"ד און חוטר ישי וראובן נהרי, סוכם כי כדי לאפשר חיבור חשמל יינתן לנאשמת טופס ארבע בכפוף לחתימת הנאשמת על התחייבות שלא לאכלס את הבניינים ללא אישור הוועדה המקומית (עמ' 327 ש' 9 – 12).
מר וודריו הסביר כי:
"כשאתה מבקש משהו כשהוא על בסיס מבנה גבוה, 12, 13, ,14 קומות יכול להיות שהוא מתאים למגורים עד קומה 8 ומקומה 8 הוא לא מתאים, אם המבנה הוא לא גמור אז הוא לא גמור. אם יש קוטג' להזרים לו חשמל זה לא משמעותי מבחינת תקלות, כי אם יש תקלה בקומה ראשונה אז אתה תופס אותה בקומה שניה אך לא בקומה 13 או 14. הסכמנו לטופסי ארבע כאלה בהתייעצות משפטית בתנאי שהם יחתמו על טופס התחייבות שהם לא מאכלסים את המבנים עד שלא יבואו לבקש את אישורנו לראות שהמבנה ראוי למגורים" (עמ' 327 ש' 20 – עמ' 328 ש' 3).

מעדותו עלה כי הוראות החוק לא קוימו על ידי הועדה המקומית. לאור הקושי שהוצג בפניה לעניין משך הזמן הדרוש לחיבור חשמל. לאור הבטחה לכאורה שבטרם יאוכלס המבנה יוזמן הפקוח פעם נוספת, לבדיקת התאמתם של המבנים לשימוש, החליטה הוועדה המקומית כי קידום הפרויקט חשוב יותר ממילוי הוראות החוק ולכן הסכימו לתת טופסי 4 "אולי באמצע העבודה, משהו שהוא לא בטיחותי, רצינו להיות בטוחים שאת זה לפחות נראה טרם האכלוס וחיפשנו איזה משהו שיבטיח אותנו".
בחקירה הנגדית חזר מר ודריו על הדברים ואמר: "במקרה הספציפי הזה טופס ארבע היה מיועד לזירוז חברת החשמל ולא לזירוז האיכלוס יותר נכון כדי שהקבלן יוכל להריץ את המערכות לפני שהוא מגיע לקומה 13 או 15" (עמ' 357 ש' 1 – 3).

46. מר וודריו העיד על הקשר בינו לבין מר נהרי ותאר את מעמדו של נהרי בועדה המקומית כ"בן בית" הוא היה "פותח את הדלת ונכנס אלי פעמים אחדות" (עמ' 331 ש' 6 – 7).
כשהתבקש מר וודריו להסביר כיצד יתכן שדו"ח הפיקוח נערך לכאורה לאחר הוצאת טופס 4 השיב:
"אני לא זוכר את התאריכים אבל בתאריכים הרלוונטיים הגיעו לשולחני חבילה של 80 טופסי ארבע מוכנים לחתימה, ממולאים כמו שצריך וראיתי שאין חתימה של מהנדסת הועדה החזרתי את זה חזרה למהנדסת הועדה והיא אמרה שהיא לא חותמת אם אין דו"ח פיקוח. שלחנו את כל המפקחים לשטח כדי לערוך דו"ח פיקוח, זה חזר בחזרה עם אותם טפסים אבל כנראה חודשיים אחרי כבר אבל התאריכים לא שונו, נשארו אותם תאריכים. לכאורה בדיעבד אנחנו לא התייחסנו לזה, ובדיעבד טופס ארבע אי אפשר לקבל רטרואקטיבי, לכאורה כשאני מסתכל אחורה אז התאריכים לא רלוונטיים בכלל. זה שיש תאריך זה בגלל שלכל טופס יש תאריך אבל התאריך לא רלוונטי בשבילנו לוועדה. אם אתה הולך לחברת החשמל אז מחברים אותך לחשמל, אתה לא יכול לקבל חשמל רטרואקטיבי". (עמ' 332 ש' 21 – ע' 333 ש' 7).

47. מהנדסת הועדה המקומית הגב' קטי שאנן העידה כי הנאשמת החלה במסע לחצים להוצאת טופס 4 למרות שהבניה טרם הושלמה. לדבריה:
"ברור היה להם שהמבנים לא הושלמו בשלב ההוא והסבירו ארוכות ששכונה כזו גדולה זקוקה לעבודה מרובה של תשתיות חשמל והם לא מבקשים לאכלס אלא אך ורק לאפשר לחברת החשמל להכין את התשתיות למבנים לקראת אכלוס ולכן ביקשו להפריד את נושא טופסי ארבע מנושא כלוס " (עמ' 743 ש' 8 – 12).
הגב' שאנן הבהירה כי היועץ המשפטי הכין טופס (ת/156) בו היה על הנאשמת להתחייב כי הבניין לא יאוכלס כל עוד לא יינתן אישור על ידי מהנדסת הועדה והוא אמור היה לשמש כהתחייבות של הנאשמת שלא לאכלס את הבניינים אך בסופו של יום היא לא ראתה את הטופס חתום על ידי הנאשמת.
לדבריה, ביום 5.12.96 יום ה' בשבוע היא נקראה לחדרו של יו"ר הועדה שעה שנכח בו מר דוד אפל והתבקשה לחתום על טופסי ארבע בטרם ביקרו הפקחים בשטח. היא סירבה ומטעם זה יצאו הפקחים ביום 8.12.96 ובדקו את כל הבניינים (ראה לדוגמא ת/154 – ת156). רק לאחר מכן חתמה הגב' שאנן על טופסי ארבע. לפיכך, לא יכול להיות ספק כי טופסי ארבע נחתמו לכל המוקדם ביום 8.12.96.
בתחתית כל אחד מדוחו"ת הפיקוח מופיע נוסח הצהרה של הנאשמת לפיה לא תאכלס את הבניינים, עד לקבלת אישור נוסף מלודים (ת/61) ועל גבי טופס 4 נרשם "בכפוף להתחייבות הרצ"ב". הנאשמת לא חתמה על התחייבות בהתאם לנוסח ב-ת/156 או על טופס הבקשה אלא בנוסח המפועי בנ/11 בו התחייבה בו התחייבה שלא לאכלס את הבניינים "כל עוד לא ימצא פתרון מתאים לנושא מוסדות החינוך". התחייבות זו צורפה לכל אחד מטופסי 4 שניתן לנאשמת ועל פי הנחזה ההתחייבות נחתמה ביום 24.11.96. גם מכך ניתן ללמוד כי ביום החתימה על ההתחייבות לא היו בידי הנאשמת טופסי ארבע (התאריך המצוין במרבית טופסי 4 כתאריך הוצאתו קודם ליום 24.11.96).
גב' שאנן העידה כי כל טופסי 4 נחתמו על ידה באותו יום. הם מולאו בפועל על ידי הפקידה הגב' מטי טובול, לרבות התאריכים ובעת שחתמה עליהם הגב' שאנן תאריך הוצאתם כבר היה רשום בהם אך היא לא הייתה ערה לכך שעל כל אחד מהטפסים רשום תאריך אחר (עמ' 748 ש' 3 – 4).

הגב' שאנן הסבירה, כפי שהסביר בני ודריו, כי לא ידעה שמשתמשים בטופס 4 למטרה אחרת לבד מחיבור חשמל ולכן
לא נתנה דעתה לתאריך הרשום על גבי טופס 4.

48.ב"כ הנאשמת חקר ממושכות את פקחי הוועדה המקומית לגבי ההבדל בין טופס 4 לטופס 5, בהתייחס לשאלה אלו ליקויים במבנה הם ליקויים המונעים הוצאת טופס 4. הגם שלא הובאו ראיות לסתור את ממצאי הביקורת בדוחו"ת הפקחים ולא נטען כי הדוחו"ת לא שיקפו את המצב במציאות בזמן עריכת הביקורת אעיר שתי הערות בהקשר זה:
א.לאור העובדה שהוכח כי המועד הרשום בטופסי 4 איננו המועד בו הם נחתמו בפועל, והוא קודם למועד בו בוצעה ביקורת הפקחים (שהוא סמוך למועד החתימה בפועל על טופסי 4, אך שונה מהתאריך הרשום על גבי טופס 4) הרי שמצב הבניה במועד בו ביקרו פקחי הוועדה במבנים איננו רלוונטי לשאלת משך הבניה לצורך קבלת תמריץ, שכן המועד בו ביצעו הפקחים את הביקורת מאוחר לתאריך הרשום על טופסי 4 כתאריך הוצאתם.

ב. הגב' שאנן העידה על ההבדל בין טופס ארבע לטופס חמש:
"טופס ארבע הוא טופס המיועד לחיבור המבנה לתשתיות. טופס חמש שהוא תעודת גמר מעידה על גמר כל העבודות לרבות מטבחים, לרבות מעקות, לרבות פיתוח, גינון, שבילים, הכל". (עמ' 751 ש' 17 – 19).
לגבי מוכנות המבנים בפרויקט להוצאת טופס ארבע העידה כי:
"לא הייתי שלמה עם מהלך. באופן סדיר לא הייתי נותנת טופס ארבע במצב המבנים כפי שהם היום. הופעל פה לחץ מאד גדול, התייעצתי עם היועץ המשפטי והחלטנו על איזושהי נוסחה, ליתר דיוק הסכימו ואני קיבלתי את זה ולומר שהייתי שלמה איתו, זו הגזמה פראית" (עמ' 755 ש' 15 – 20).

49.הגב' מתי טובלי מזכירת הוועדה המקומית העידה כי תפקידה היה למלא טופסי 4:
"התפקיד שלי היה לקבל מהפיקוח טופס שהלכו לשטח והכל מסודר ואחרי זה היו מביאים לי טפסים בצבע לבן וורוד, ממלאה אותם גוש, חלקה, מספר היתר, תאריך היתר ואחרי שחותמים יו"ר הועדה, אני רושמת אחרי זה את התאריך למטה" (עמ' 717 ש' 9-12).

בהתייחס לטופסי 4 של הנאשמת העידה הגב' טובלי כי בני נהרי הגיע מספר פעמים כדי להביא ולטפל בטופסי 4. : "הנציג של גני אביב היה נהרי, היה מביא את החומר ומביא את זה לבני ליו"ר הוועדה ולפי זה היו אומרים לי מה לעשות" (עמ' 717 ש' 19-2).
את הפרטים הרשומים בטופסי 4 שהוגשו לה באופן מרוכז לרבות תאריך הוצאתו של הטופס מילאה בהתאם למה שנהרי אמר לה לאחר ששוחח עם בני ודריו. וכך העידה:
"ש. את זוכרת מי ביקש ממך למלא את טופסי ארבע האלה?
ת. נהרי נכנס לבני דיבר איתו ואז בא נהרי ואמר לי דיברתי עם בני בואי תמלאי והתחלתי למלא. היה טופס לבן של הפיקוח כי בלי פיקוח אי אפשר למלא וזה מצורף לזה, שיש אישור למלא את הטפסים.
ש. בעצם אני מבין שלכל טופס היה טופס פיקוח מוצמד?
ת. כן.
ש. מה לגבי התאריכים המופיעים על גבי הטפסים?
ת. מה זאת אומרת?
ש. על הטפסים מופיעים תאריכים.
ת. זה תאריכים שאחרי שהמהנדס ויו"ר הוועדה חותמים אני כותבת את התאריכים על יד החתימות למטה באותה שורה.
ש. את זוכרת מה היה כאן? את אמרת שנהרי ביקש ממך למלא את הטפסים, מה הוא ביקש ממך לגבי התאריכים?
ת. היו כמה שהוא ביקש על תאריך אחר והלכתי לבני ואמרתי לו האם זה נראה לך והוא אמר לי תמלאי הכל, אח"כ נראה כשנחתום.
ש. מה בעצם נהרי אמר לך?
ת. תמלאי את כל הטפסים. לשאלתך מה נהרי אמר לי, מה שהוא אמר לי עשיתי. שם כתוב שנהרי ביקש ממני שעל כמה טפסים אני אשים תאריך אחר, יכול להיות ששמתי תאריך אחר לפי בקשת בני או לפי בקשת נהרי ואח"כ הם חתמו, אני לא זוכרת.
ש. אני מבקש לרענן את זכרונה של העדה. אני מפנה את חברי לעדותה מיום 18.11.97 החל משורה 28 "נהרי בא וישב על ידי ואמר לי במגרש זה וזה תרשמי תאריך ככה וככה..." כשאני מקריא לך את זה את נזכרת?
ת. כנראה אם הוא אמר לי עשיתי ומה שאמרתי לחוקרת במשטרה זה אמת. הוא הולך עם הטפסים האלה לבני שהוא יו"ר הועדה והוא חותם עליהם" (עמ' 718 ש' 15 – עמ' 719 ש' 16).

50.עדויותיהם של מר דוד ויצמן, בני ודריו, קטי שאנן ומתי טובלי, לגבי הפעולות שביצע ראובן נהרי בקשר לטיפול בהוצאת טופסי 4 ומרכזיותו בטיפול, לא נסתרה. הנאשמת לא הזמינה את מר נהרי להעיד ולמסור את גרסתו. הפסיקה קבעה כי עד שיכול היה לאשש או להזים גרסה ולא הוזמן להעיד, אות הוא כי עדותו לא היה מועילה לצד שעדותו נדרשת לו.


העולה מן האמור הוא כי הוכח שהנאשמת באמצעות ראובן נהרי הציגה בפני יו"ר הועדה המקומית ומהנדסת הועדה המקומית מצג לפיו טופסי 4 דרושים לה לכאורה מוקדם מהמועד בו היא זכאית לקבלם לצורך זירוז חיבור המבנים לחשמל, מצג שעל פי העדויות היה שקרי. הנאשמת באמצעות ראובן נהרי דאגה כי התאריכים הרשומים על גבי טופס 4 , כתאריך הוצאתם, יתאימו למשך הבניה המזכה קבלת תמריץ על אף שהתאריכים אותם ביקשה כי ירשמו בטופסי 4 כתאריך הוצאתם לא שיקפו את התאריך האמיתי בו הוצאו.

עוד עלה מהעדויות כי השימוש המיידי שעשתה הנאשמת במרבית טופס 4 עם הוצאתם בפועל ב8/12/96 היה הצגתם למשב"ש לצורך קבלת כספי התמריץ. השימוש לצורך חיבור המבנים לחשמל נעשה בשלב מאוחר בהרבה. הטענה כי טופסי 4 נדרשו לנאשמת באופן דחוף לצורך חיבור המבנים לחשמל היה מצג מטעה.

51. לטענת הנאשמת, הוועדה המקומית לודים התמהמה בהוצאת טופסי 4 מנימוקים זרים ולכן הדירות נמסרו לדיירים אף לפני הוצאת טופס 4. בפועל היא עמדה, לטענתה, במשך הבניה המזכה אותה בתמריץ.
עצם העובדה שדירה נמסרה לדיירים לפני הוצאת טופס 4, משמעה שהדירה לא הייתה ראויה לשימוש כיוון שטרם חוברה לתשתיות חשמל, מים וטלפון (לפחות). אם אכן מסרה הנאשמת את הדירות לדיירים בטרם הוצאו טפסי 4 היא סיפקה להם מים וחשמל שסופקו לה לעבודות הבניה, או באמצעים בלתי חוקיים אחרים. נראה לי שאין צורך להתייחס לטענה זו מעבר לאמור לעיל. יחד עם זאת אוסיף, אם סברה הנאשמת כי היא זכאית לתמריץ על אף שהחלה בבנייה לפני הוצאת היתר וסיימה את הבנייה לפני קבלת טופס 4, היה עליה להציג תמונת אמת למשב"ש ולעמוד על "זכותה הנטענת" לקבל תמריץ בנתונים האמורים. הנאשמת, על פי גירסתה, בחרה להציג למשב"ש מצג שווא מכיוון, שעל פי סברתה, התמריץ הגיע לה ןמשכך, אין לדעתה פסול בהצגת מצג שווא למשב"ש.
אינני רואה צורך להרבות בהסבר על הפסול שבטענתה ואף אם כך היה הדבר אין בו כדי להועיל לנאשמת.

52.לטענת הנאשמת הוצאת טופסי 4 הייתה באחריות הקבלנים. לצורך כך היא מפנה לסעיפים מתוך הסכמי הבניה שנחתמו עם הקבלנים ולעדותו של יפים קרשון, מנהל הפרויקט מטעם תדהר. מר קירשון חתום על הבקשות לקבלת טופסי 4, לגבי הבניינים שנבנו ע"י חברת תדהר, והכוללות הצהרה כי הבניינים מתאימים להוצאת טופסי 4. הנאשמת מבקשת ללמוד מכך כי במועד הגשת הבקשה היו המבנים מתאימים להוצאת טופסי 4. הטפסים עליהם חתום מר קירשון אינם נושאים תאריך. הצהרתו של מר קירשון עומדת בסתירה לעדותם של נציגי הועדה המקומית כפי שפורט לעיל ולראיות האובייקטיביות לענין מצב הבניה במועד הוצאת טופס 4 בכל אחד מהבניינים, כפי שיפורט להלן.
כפי שהובהר לעיל, מי שפעל (נמרצות) מול הועדה המקומית וחברת החשמל להוצאת טופסי 4 וחיבור המבנים לחשמל היה ראובן נהרי ולא הקבלנים שתפקידם התמצה במילוי הטפסים וחתימה במקום המיועד.

הראיות המצביעות על מועד התחלת הבניה וסיומה
53. להלן אפרט את הראיות על פיהן ניתן לבדוק את מועד התחלת הבנייה ואת מצב הבנייה למועד הוצאת טופס 4. בהמשך אתייחס באופן פרטני לכל אחד מהבניינים.
מרבית הראיות המלמדות על מצב הבנייה למועד מסוים יכולות לשמש כראיה למצב הבניה הן למועד הוצאת היתר הבנייה והן למועד הוצאת טופס 4, הן נערכו במהלך העבודה לצורכי העבודה ולא לצורך המשפט.

54.א.חוות דעתו של אבינועם אדווין, מהנדס אזרחי העוסק בייעוץ הנדסי, ניהול פרויקטים ומתן חוות דעת בעניינים הקשורים פרויקטים של בניה ותשתית (ת/3 +ת/30 + ת/33 ). חוות הדעת מבוססת על פיתוח תצלומי אוויר (להלן: "תצ"א") של השטח עליו הוקמה שכונת גני אביב שצולמו במועדים שונים .
התצ"אות צולמו על ידי גורמים שונים פרטיים (המרכז למיפוי ישראל, אופק - צילומי אוויר, ופנטומט בע"מ) ללא קשר למשפט. התצ"אות (ת/7 – ת/13) נבחרו על ידי מר אדווין בהתאם למועדים הרלוונטיים לתחילת הבניה – הוצאת היתר בניה וסופה – המועד הרשום בטופסי 4 כמועד הוצאתם.
מר אדווין ריכז את הנתונים הרלוונטיים ששימשו בסיס למסקנותיו בטבלה (ת/33):
"הטבלה מחולקת לעמודות מא'-פ' יש לנו עמודה שרושמת את המספרים הסידוריים מ-1 עד 62, הכותרת של הטבלה היא קבוצת 2,156 יחידות דיור. לגבי העמודות שנמצאות תחת הכותרת א' – ח' הן למעשה הקלדה של נתונים שנתקבלו באמצעות תיק המסמכים שקיבלתי ממשרד הבינוי והשיכון. עמודות ט' – ע' הן עמודות שאמורות לציין תאריך של תצלום אוויר, מצב בנייה שתיכף אפרט למה הכוונה ומס' תצלום ואני מפנה את בית המשפט לטבלה שנמצאת בעמוד 2 לחוות הדעת, נתתי להם שמות מקוצרים כדי שלא נצטרך לכתוב כל פעם מפרטי התצלום עצמו. עמודה תחת כל אות למשל עמודה כ' יש מס' תצלום שרשום באות אנגלית לפי המפתח בעמוד 2 לחוות הדעת, תאריך התצלום ומצב. המצב אמור לתאר את מצב הבנייה. כדי למצוא לעצמי הגדרות או מושגים שאפשר להגיד שידועים לציבור רחב של גורמים שעוסקים בענף הבנייה, השתדלתי להתאים עצמי לתיאור של מצב בנייה שנהוג היה להשתמש בו במשרד הבינוי והשיכון לצורך דיווחים פנימיים של משרד השיכון והן לצורך רישום ביומני עבודה שמשרד השיכון מפקח על ביצוע העבודות. ישנו טופס שאת מציגה בפני – מוגש ומסומן ת/5, וניתן לראות, אני חיפשתי דרך תמציתית לתאר מצב בנייה שנמצאים בהם המבנים במקום להשתמש במלל ארוך לגבי כל מבנה, חיפשתי הגדרות שהיו מקובלות פחות או יותר לגבי תיאור של מצב בנייה. אני רוצה להדגיש שההגדרות האלה לא היו מבחינתי כל כך קריטיות לגבי תיארו מצב הבנייה ותיכף נראה גם למה. אני רוצה להדגיש שאם בטופס יש תיאור של מצב שאומר למשל סעיף קוד 16 שזה גמר שלד חלקי
מבחינתנו זה לא כל כך קריטי אם המבנה היה טיפה יותר ממצב 16 או טיפה פחות. אם התברר שבמועד הוצאת היתר הבנייה המבנה היה בשלב שלד מתקדם, מבחינתי זה לא היה קריטי אם השלד היה גמור לגמרי או גמור חלקית או גמור שלושת רבעי, הרעיון היה לתאר את הסטטוס העקרוני שהמבנה מצוי בו במועד הוצאת היתר הבנייה" (עמ' 27 ש' 19 - עמ' 28 ש' 19).

ב.ב"כ הנאשם, בסיכומיו, כינה את חוות דעת של מר אודוין "חוו"ד מופרכת" וטען כי לא ניתן להשתית עליה ממצאים.
לטענת הנאשמת, מר אודווין נעדר כל הסמכה בתחום פענוח תצלומי אוויר ולכן ניגש לביצוע העבודה ללא אמצעי עזר מחייבים כמו רצף צילומי המאפשר ראייה תלת מימדית ומכשיר לראיה תלת מימדית (סטריאוסקופ). מר אודווין העיד כי הוא מהנדס, בוגר הטכניון, ועוסק בעיקר בייעוץ הנדסי. בהתייחס לצילומי אוויר העיד כי למד את הנושא בצבא במסגרת שרותו הצבאי בקורסים שונים. במהלך שנות עבודתו, בעבודות היעוץ השונות בהן עסק, עשה שימוש בתצלומי אויר. מר אודווין העיד על עצמו כי הידע שלו ונסיונו מספיקים כדי לראות דברים "אפילו יותר מורכבים ממה שרואים בתצלומים אלה" (עמ' 66 ש' 8).
באשר לניתוח תוצאות התצ"אות העיד מר אוודוין (לאחר שהסביר מהי עבודה בעזרת קונטקטים ומהם המצבים בהם יש לבצע עבודה בעזרת קונטקטים וסטריאוסקופ) כי הסתכל על הקונטקטים של התצ"אות ששימשו אותו בהכנת חוות דעתו במרכז למיפוי ישראל באמצעות הסטריאוסקופ (עמ' 70 – 71).
מומחיותו הראשית של מר אודווין אכן איננה בפיענוח תצלומי אוויר. אילו פענוח תצלומי האוויר שנעשה על ידו היה הראיה היחידה שמצביעה על מצב הבניה למועדים השונים, יתכן שהיה מקום לבדוק אם ניתן לבסס ממצאים על יסוד חוות הדעת בלבד. אולם, חוות הדעת אינה עומדת לבדה ולגבי כל בנין ובנין מצויות ראיות נוספות המגבות ומאששות את ממצאי חוות דעתו של מר אודווין. לפיכך הטענה כי חוות דעתו של מר אודווין מופרכת ולא ניתן לבסס עליה ממצאים, נדחית. יש לציין שלא הוגשה חוות דעת נגדית וחוו"ד של מר אודווין לא נסתרה. גם מטעם זה היה אין מקום לדחות את הממצאים בחוות דעתו של מר אודוין.

55.כאמור, חוות דעתו של מר אודווין אינה הראיה היחידה עליה נסמכה המאשימה כדי להוכיח את מועד התחלת הבניה וסיומה. מלבדה הוצגו הראיות הבאות:

א. עדותו של מר מיכאל שניידר מהנדס בחברת איזוטופ שהעיד כי חב'איזוטופ בדקה את איכות הבטון בפרויקט. לצורך כך נטלה דגימות מכל יציקת בטון בעת היציקה, הפיקה דו"חות בהם נרשם מתי נלקחו דגימות הבטון וניתן ללמוד מכך, כפועל יוצא באיזה מועד בוצעה יציקה. המסקנה המתבקשת מעדותו היא כי אם נלקחה דגימת בטון לבדיקה, לפני תאריך הוצאת ההיתר או לאחר קבלת טופס 4, משמע שהעבודות הבניה החלו לפני הוצאת היתר ו/או הסתיימו לאחר הוצאת טופס 4, בהתאם.
עדותו של מר שניידר לא נסתרה ובסיכומיה, הנאשמת כלל לא התייחסה אליה.

ב.עדותם של טוביה ארז ואמנון איזנברג מהנדסים שליוו את הפרויקט כמפקחים מטעם בנק דיסקונט ובנק טפחות הבנקים שנתנו לווי פיננסי לפרויקט. ארז ואייזנברג העידו כי בהתאם לדו"חות שערכו בביקוריהם באתר (ת/5 6 – ת/58) הועברו סכומי כסף מהבנקים לנאשמת. שחרור הכספים נעשה על פי התקדמות הבניה. הדו"חות לא נערכו לצרכי המשפט ויש בהם ראיה על התקדמות הבניה, ומצבה לתאריכי עריכת הדו"חות. ארז ואיזנברג העידו כי איש לא חלק על הדו"חות שערכו (עמ' 290 ש' 5 – 18, עמ' 291 ש' 1-2, עמ' 304 ש' 15 – 19). כך לדוגמא צוין בדו"ח שערך ארז בתאריכים 31.06.95, 31.07.95 ו-31.08.95 (ת/58 דוחות 105, 106 ו-108) כי הקבלן החל בקידוח כלונסאות במספר מבנים ואף בהרכבת קורות יסוד על אף שטרם התקבלו היתרי בניה, הדוחות שערכו ארז ואייזנברג, יכולים לשמש גם כמדד לגבי מצב הבניה בעת הוצאת טופס 4 וככל שהאחוז שאושר לתשלום רחוק מ- 100 הרי שמצב הבניין היה רחוק מסיום.
עדותם של ארז ואייזנברג לא נסתרה והנאשמת כלל לא התייחסה אליהם בסיכומיה.

ג. עדותו של מרדכי דבי, מנהל חברת "מ.דבי הנדסה וניהול", שהתקשרה בחוזה עם הנאשמת (ת/68) לשם הקצאת מפקחים על עבודת החברות הקבלניות בפרויקט. המפקחים שמונו מטעמו העבירו דיווחים יומיים ושוטפים לנאשמת (ת/80 מתייחס לבניינים שנבנו על ידי סולל בונה ת/76 מתייחס לבניינים שנבנו על ידי תדהר, ת/70 מתייחס לבניינים שנבנו על ידי טביב ות/75 הוא קלסר דיווחים כללי).
מתוך הדיווחים ניתן ללמוד על מצב הבנייה לתאריכים המדווחים.
בדיווחים ניתן למצוא הערות של הנאשמת והחברות הקבלניות אך אין מחלוקת על האמור בהם וניתן ללמוד מהם באיזה שלב הייתה הבנייה בעת עריכת הדיווח.
עדותו של מרדכי דבי לא נסתרה והנאשמת לא התייחסה לעדותו בסיכומיה.

ד. עדותו של מר אריה בכר מנהל הפרויקט מטעם החברה הקבלנית תדהר שהעיד על תפקידם של יומני העבודה אותם היה על החברה למלא על פי תנאי ההסכם:
"יומני העבודה יש להם תפקיד שבו אנחנו מתארים את התקדמות הבניה, המפקח מעיר הערותיו ושני הצדדים בסופו של דבר חותמים על היומנים לתיעוד דרישות המפקח ודרישותינו שלנו במידה ויש" (עמ' 669- 670).
מר בכר גם העיד כי תדהר החלה בבניה לפני שהמאשימה הציגה היתר בניה, ומשהתמהמה בהצגת ההיתר פנתה תדהר לנאשמת (ראובן נהרי) מספר פעמים בעניין זה (ת/150 מיום 17.08.95 ת/151 מיום 24.08.95).

במכתב מיום 6.9.95 (נ/18) מציין בכר:
"אנו מצדנו בצענו ההיערכות הדרושה לביצוע עבודות הבניה וזאת בהסתמך על ההסכמים האמורים (הסכמי בניה מיום 02.6.95 לגבי 1800 יחידות דיור בגני אביב) וכן משום שטענתם
שהנכם עומדים לקבל היתרי בניה תוך ימים ספורים... מכיוון שללא היתרים ותוכניות אין באפשרותנו לבצע את עבודות הבניה אנו מוצאים לנכון להפסיק גם את ההתארגנות וגם את מה שבוצע עד כה, וזאת כדי להקטין הנזקים הנגרמים לנו" (ההדגשה שלי – ז.ב).

לעדותו של מר בכר מצטרפת הודעתו של מר חיים קירשון ששימש כמהנדס ביצוע מטעם תדהר (ת/90) ממנה עולה כי כבר בקיץ 1995 החלה תדהר בבניית הבניינים שבתחום השיפוט של עמק לוד. בעדותו אמר כי תדהר הפסיקה את הבניה בחודש אוגוסט 1995 לאחר שהתברר לה כי לא הוצאו היתרים לבניית הבניינים.
עדותם לא נסתרה ולא זכתה להתייחסות בסיכומים.

ה. כפי שהובהר לעיל, הזמנת ביקורת מבנה לצורך חיבורו לתשתיות נעשית לאחר הוצאת טופס 4. קיים אינטרס כלכלי הן לקבלן הבונה והן ליזם – הנאשמת, להזמין את ביקורת החשמל במועד מוקדם ככל האפשר שלאחריה ניתן לבצע מסירות של המבנה לנאשמת (היזם) והדירות לרוכשים. לפיכך, יש להניח כי הזמנת חיבור מבנה לחשמל תעשה מיד עם הוצאתו של טופס 4. פער זמנים בין מועד הוצאתו של טופס 4 למועד הזמנת חיבור המבנה לחשמל, מצביע כי במועד הרשום בטופס 4 כמועד הוצאתו, לא היה המבנה מוכן לביקורת חשמל, כפי שהיה צריך להיות עם הוצאתו של טופס 4, שאם לא כן הייתה חברת החשמל מוזמנת לבצע את הבדיקה. מר אלי נטף העיד כי

זאת ועוד, הזמנת ביקורת חברת החשמל, נעשתה תמיד בסמוך למועד בו נרשם ביומנים שנוהלו ע"י דבי כי נעשתה ביקורת לגמר. עובדה זו משתלבת עם ההנחה כי ביקורת חשמל הוזמנה ברגע שבניתו של הבנין הושלמה והוא היה מוכן לאיכלוס.

התצהיר
56. לטענת הנאשמת, הבדיקות לגבי טפסים נדרשים, לרבות התצהיר, נעשו לפני רישום היתרי הבניה במחשב. לאחר רישום היתרי הבניה במחשב, לא היה צורך בהגשת התצהיר ואיש במשרד השיכון לא דרש להמציא תצהיר. משב"ש רשם את החברה כזכאית ורשם את היתרי הבניה כמזכים עוד באפריל 96, ללא שהוגש לו תצהיר שהוכן רק בחודש דצמבר 96.

ב"כ הנאשמת מפנה לבקשתה של חברת הר נשגב, אשר לא נרשמה בסוף שנת 95, עקב תצהיר לקוי ונרשמה רק בשלהי 96, אחרי המצאת תצהיר מתאים . מכך, למד ב"כ הנאשמת כי התצהיר, ת/2, לא היה מתקבל כעונה על הצורך אילו היה בו צורך.
עוד מוסיף ב"כ הנאשמת וטוען כי הגב' גולדשלג לא דרשה תצהיר, לא ראתה תצהיר ואשרה את התמריץ מבלי לדעת על קיומו.

57. הטענה כי במועד הגשת התצהיר למשב"ש הוא היה בלתי רלוונטי והנאשמת נרשמה כזכאית במחשב משב"ש אף ללא התצהיר, הועלתה לראשונה בישיבת יום 12.10.08, לאחר סיום פרשת ראיות התביעה ואף לאחר עדותו של אלי נטף, (שהיה היחיד מבין עובדי הנאשמת שזומן להעיד והעיד על עצמו כמי שטיפל מטעם הנאשמת בקבלת התמריצים).

עם העלאת הטענה זימן ב"כ הנאשמת את הגב' גולדשלג לחזור לדוכן העדים לאחר שסיימה את עדותה כעדת תביעה חודשים רבים קודם לכן. על אף שהגב' גולדשלג נחקרה ממושכות בחקירתה הראשונה התרתי את העדתה פעם נוספת. בעדות זו (להלן "העדות השניה") העידה הגב' גולדשלג:
"זו החברה היחידה שעליה דנים היום שלא ענתה בדיוק על דרישות הנוהל. היא לא נכנסה לרובריקה של שלב א' ולא שלב ב' (צ.ל. מסלול א' ולא מסלול ב' – ז.ב.). אחדים אמרו שזו יוזמה פרטית, קרקע פרטית, אחרים אמרו שזה קרקע המינהל. לכל אחד היתה דעה אחרת על החברה הזו. אז התעוררה אצלי בעיה והלכתי לגדולים ממני לשאול מה קורה. גם לא הצלחתי להזין גם אם רציתי להזין כמו כל היתר שהגיע. המחשב לא הזין את החומר הזה. הם לא היו ברשימה" (עמ' 1670 ש' 21 – עמ' 1671 ש' 3).
כן העידה :
"ש. ההזנה למחשב היתה נעשית רק לאחר שהושלמו המסמכים הדרושים לאותו שלב.
ת. ברור, לא עסקתי בתיק עד שלא הושלמו כל המסמכים הדרושים לאותו שלב.
ש. בשלב שבו בין אם בעצמך ובין אם החלטת הנהלת המשרד אישרו לך את רישום החברה וההיתרים שהיא הגישה, מה שנותר לחכות זה לטופס 4.
ת. כן." (עמ' 1670 ש' 13 – 17).
על יסוד דברים אלה מבקש ב"כ הנאשמת להסיק כי בשלב אישור הבקשה בחודש אפריל 96 לא נדרש ולא הוגש תצהיר.

על אף שהנאשמת לא ענתה בדיוק על דרישות הנוהל, העידה הגב' גולדשלג כבר בחקירתה הראשונה כי נאמר להם 'לא לחפש ולא לפשפש'. היא עמדה על דעתה כי גם הנאשמת, כמו יתר החברות במסלול ב' היתה צריכה להגיש תצהיר ועובדה זו לא נסתרה. הסתירה בין דבריה בעדות הראשונה לבין דבריה בעדות השניה בלתי מובנים אך, אין מחלוקת כי התצהיר נחתם רק ביום 12.12.96 (יום ו') והוגש למשב"ש (על פי חותמת "נתקבל") ביום 15.12.96 (יום ב').
אינני סבורה כי הנאשמת היתה מקבלת את התמריץ אילולא הוגש התצהיר. העובדה שהתצהיר נחתם ביום 12.12.96, היום בו הוגשו טופסי 4 למינהל והוגש למינהל ביום 15.12.96, דהינו לא ביחד עם טופסי 4 מצביעה על כך שהנאשמת נדרשה על ידי משב"ש להגיש תצהיר ולא עשתה זאת מיוזמתה.


הסתירה בדבריה של הגב' גולדשלג אינה עולה בקנה אחד עם עדותו של מר נטף אשר נשאל בעדותו בבית המשפט (בחקירה הראשית) :
"ש. אתה חשבת גם שמלבד היתרי הבניה וטופסי 4 צריך גם לשלוח תצהיר.
ת. כן, ככה כתוב בנוהל.
ש. ולכן פנית ליועץ המשפטי של החברה בבקשה שיטפל בזה.
ת. כן"
בהודעתו במשטרה אמר "צרפתי לרשימה להיתרים תצהיר לפי דרישות משרד השיכון והבאתי אותו לפגישה עם הגב' גולדשלג" בעדותו בבית המשפט התבקש לאשר כי אלה הדברים שנאמרו על ידו בחקירה במשטרה והוא השיב "כן, זה המועד הכי קרוב לארוע ואם אמרתי כך היה."

מאידך, היועץ המשפטי של הנאשמת, עו"ד קורוליק העיד כי התצהיר לא נערך על ידו ולא נוסח על ידו. התצהיר הגיע למשרדו על ידי שליח ממשרדי הנאשמת. עו"ד קורוליק או מר נטף לא ידעו מי הכין את התצהיר אך ידעו בוודאות שהוא לא הוכן על ידי קופלמן.
זהותו העלומה של עורך התצהיר והצורך הפתאומי בהכנתו נותרו לוטים בערפל.
יש להניח שאילולא נדרשה הנאשמת להמציא את התצהיר היא לא היתה מגישה אותו, כשם שלא הגישה אותו עד לאותו מועד והיא נדרשה להגישו כדי לזכות בתמריץ.
אכן, כפי שנאמר בפתח הדברים בהכרעת דין זו, לא כל התמונה התבררה בפני בית המשפט.

חלותו של נוהל התמריצים על הנאשמת
58. לטענת הנאשמת נוהל התמריצים אינו חל עליה מכיוון שהיא אינה עומדת בתנאי הסף של הנוהל. הבקשה לקבלת תמריצים הוגשה על ידה לאחר תום תוקפו של הנוהל, והקרקע עליו היא מבצעת את הפרויקט אינה קרקע פרטית והיא לא נמסרה לנאשמת בעקבות מכרז.

59. הנאשמת פנתה אל משב"ש ביום 4.3.96 בבקשה לקבל תמריצים לקיצור משך הבניה. בבקשה ציינה הנאשמת כי הבקשה מוגשת "על פי הוראת משרדכם 04/18/02 מיום 26.10.94" (ת/42). לבקשה צרפה הנאשמת את 'טופס הבקשה' כפי שהוא נוסח בנוהל.
טענתה של הנאשמת כי קיבלה את התמריצים שלא על פי הנוהל היא בניגוד לאמור בבקשתה. הנאשמת לא מצאה לנכון לציין בבקשה, ת/42, כי אינה זכאית לקבל תמריץ כיוון שאינה עומדת בתנאי הסף (כפי שהיא טוענת היום), וכי בקשתה מוגשת שלא בהתאם לנוהל התמריצים. נהפוך הוא, על פי עדותו של אלי נטף שנשכר על ידי הנאשמת משום היכרותו את המערכות והאנשים במשרד השיכון, משב"ש היה ער לבעייתיות בבקשתה ואלי נטף מכח היכרותו את האנשים במשב"ש הצליח לשכנעם כי הנאשמת זכאית על אף היעדר תנאי סף לקבל את הנוהל "יש תביעה שהיא שלב מקדמי, אין פה תביעה כספית. יש פה בקשה וזה אחרי שיחות עם מי שצריך שם כי הייתה שם די התנערות של משב"ש ואני הכרתי את האנשים האלה הפנייה הייתה עניינית והייתה שם בקשה לדון בדברים (עמ' 1577 ש' 5 – 7). הכרות זו גם מסבירה את רשום הנאשמת כזכאית לקבלת תמריצים לפני הגשת תצהיר ואת המצאת התצהיר לאחר שהוגשו טופסי 4. ניסיונה של הנאשמת להתלות היום בטענה כי נוהל התמריצים אינו חל עליה, אין לה אחיזה בהתנהלותה בזמן אמת.
מעדותו של אלי נטף עולה כי נעשו על ידו נסיונות, שלבסוף נשאו פרי, לשכנע את משב"ש כי הנאשמת זכאית לקבל את התמריצים על אף שאינה עונה בדיוק לתנאי הסף של הנוהל.

60. הגב' רעיה גולדשלג, העידה, כפי שפורט לעיל, על התהליך שנדרשה לעבור חברה שביקשה לקבל תמריץ. בהתייחס לנאשמת העידה כי, לא נעשו על ידה פעולות מיוחדות, למעט הצורך באישור הזנת היתרי הבניה שלה למחשב. בדומה לחברות האחרות נפתח עבור הנאשמת קלסר (ת/55) בו תויקו היתרי הבניה, טופסי ארבע ואישורי תשלום, מסודרים לפי מספרי הבנינים.
היתרי הבניה וטופסי ארבע נבדקו על ידה ובמקום שלא התאימו לנוהל, לא אישרה הגב' גולדשלג את התשלום. כך למשל בהתייחס לבנין 103, רשמה על היתר הבניה "טעות ראה היתר מעודכן" והסבירה כי הבחינה שההיתר הוצא ביום 1.10.95 בעוד שנרשם בו כי ועדת בנין ערים התכנסה ביום 19.11.95 (ת/40). בשלב מאוחר יותר הוצג לה היתר מעודכן ת/41, המתייחס לבנין 103. עוד הבהירה כי למגרש 601 לא אושר תשלום תמריץ כיוון שטופס ארבע המתייחס למגרש זה הוצא ביום 20.8.96 והוא נמסר למשרד הפנים ביום 15.12.96. דהיינו בחלוף למעלה מ-90 יום כפי שנדרש ע"פ הנוהל, הגב' גולדשלג רשמה על גבי טופס ארבע המתייחס לבנין 601 בהתבסס על הדרישה בנוהל "טופס ארבע אינו מתכבד וזאת בשל הוצאתו ב-22.8.96 ועד הגשתו ביום 15.12.96 עברו יותר מ-90 יום".

העולה מן האמור הוא כי הנאשמת סברה והצליחה באמצעות אלי נטף לשכנע את האחרים במשב"ש שפנייתה לקבל תמריצים מבוססת על הנוהל ומשב"ש אישר את תשלום התמריצים על פי הנוהל על אף שלא עמדה בתנאי הסף לקבלת התמריצים אך על פי הנתונים שהיו בידו ונבעו מהמצגים של הנאשמת היא עמדה במשך זמן הבניה המזכה בתמריץ.

61. לטענת הנאשמת היא קבלה את תשלום התמריצים בעקבות החלטה מיוחדת שכנראה התקבלה במשב"ש, החלטה שהמאשימה סירבה לגלות לה והתנגדה לכל ניסיון של הנאשמת לחשוף אותו. טענה זו אין לה על מה שתסמוך.
החלטה כזו, לו הייתה מתקבלת על ידי משב"ש היתה מובאת בראש ובראשונה לידיעת הנאשמת ולידיעת אלי נטף שהכיר את "האנשים האלה". ומשב"ש לא היה שומר אותה בסוד מפני הנאשמת, אחרת מה טעם בקבלת החלטה שאינה מובאת לידיעת הצד הנדרש להחלטה.

יש גם להניח, כי אם הייתה הנאשמת מקבלת את התמריצים על פי החלטה מיוחדת הייתה החלטה כזו מתויקת בתיק הנאשמת שהתנהל על ידי הגב' רעיה גולדשלג (ת/55).

62. בחקירה הנגדית הבהירה הגב' גולדשלג כי היא קבעה שהנאשמת נמצאת במסלול ב' 2 של הנוהל והודיע על כך לנאשמת (ת/49), מכיוון שהמסמכים ענו על דרישת הנוהל "זה לא היה לפי מכרז של משרד השיכון ולא לפי ב'1 שזה משהו אחר. זה לא לפי מכרזי בנייה, אוטומטית זה הופך להיות מסלול ב'2" (עמ' 258 ש' 11-13).
לדבריה היא לא ידעה כי הנאשמת בונה על קרקע של ממ"י ולא על קרקע פרטית. לדידה, "אני לא פישפשתי באיזה קרקע זה לא תפקידי. זה גם לא היה כל כך חשוב. המסמכים ענו על התאריכים האלה שנקבעו בנוהל זה מה שהיה קובע. אמרתי לכם שבישיבה לא אחת ובכמה ישיבות אם נתחיל לפשפש ונחפש אנחנו לא נצליח שום דבר, לדברי הסמנכ"ל, לא קיבלתי הוראה לחקור ולחקור ולחקור. הכל היה על יסוד הנוהל, לא ניסיתי לחקור, פה צריך תצהיר עורך דין ופה לא תצהיר עורך דין, היו אחדים שקראו את הפרסום בעיתון והיו כאלה שלא. כל זאת במטרה לגייס כמה שיותר בונים".

63. לעניין אי עמידתה של הנאשמת בתנאי הסף העידה הגב' גולדשלג כי הנאשמת הגישה למשב"ש את כל ההיתרים ביום 6.3.96 והם התייחסו ל-2,124 יחידות דיור.
בעדותה הבהירה הגב' גולדשלג כי על אף שהנאשמת לא הייתה חברה קבלנית הרשומה בספר הקבלנים, אלא חברה יזמית, הדבר לא מנע את קבלת התמריצים על ידה ורק הקשה על הזנת היתרי הבניה למחשב. מטעם זה ביקשה אישור מאגף התקציבים (מר מינץ) להזין את היתרי הבניה של הנאשמת למחשב המרכזי בהתחשב בעובדה שהנאשמת היא יזמית הבונה למעלה מ-2,000 דירות (ת/45).
בהתייחס לתצהיר נשאלה "אמרת לנו קודם שתצהיר את ביקשת בגלל שהחברה היתה ב 2?" ולכך השיבה "זה הנוהל". לשאלה כיצד קיבלה הנאשמת תמריצים אם בנתה על קרקע של ממ"י השיבה כי בהתאם לנוהל לא נדרשו מסמכים המעידים על איזו קרקע בונה היזם (עמ' 259 – 260).

64.גם מר לוני דוידוביץ ציין בעדותו (עמ' 1186 ש' 19-20 ):
"ש. זה לא חשוב היה לדעת אם הקרקע היתה קרקע פרטית או קרקע של ממ"י?
ת. לעניין התמריצים, לא."
ובהמשך:
"ש. אז מדוע אתה אומר שלגבי מתן תמריצים לא היה חשוב אם הקרקע של גני אביב היא קרקע פרטית או לא?
ת. מפני שבשבילנו אני מדבר בשם משרד הבינוי והשיכון העניין היה אם הבניינים נבנים במסגרת הבנייה הציבורית או מחוץ לפרוגרמה. בשבילי כל מה שנבנה במסגרת הפרוגרמה היה בנייה ציבורית. מעבר לפרוגרמה של משב"ש היה בנייה פרטית.
ש. ולגבי הבנייה הפרטית זה לא שינה מבחינת משרד הבינוי והשיכון אם נעשתה על קרקע פרטית או על קרקע ציבורית?
ת. עד כמה שידוע לי, לא או יותר נכון בעניין התמריצים, לא.
ש. לא היתה לזה משמעות ?
ת. לא." (עמ' 1187 ש' 5 – 15 ).
.............
"ת. לא, בשבילי בנייה פרטית אני מציין עוד פעם זה בנייה שלא בוצעה במסגרת פרוגרמה של משב"ש לפי מכרזים של משב"ש. נושא התמריצים לא עלה עניין של השייכות בקרקע.
ש. במילים אחרות מה שעניין אתכם זה מה שעלה על דעתכם ולא הנוהל.
ת. לא יכול לענות.
ש. אם הנוהל אומר שהתנאי לתשלום תמריצים לבנייה פרטית הוא בנייה על קרקע פרטית ואתם מתעלמים מהתנאי הזה יש לכך פירוש אחד, שהנוהל לא עניין אתכם אלא עניינה אתכם המטרה.
ת. קודם כל המטרה היתה זירוז הבנייה, זו היתה המטרה הראשית והכי חשובה ובשבילנו באגף שלנו אני מציין בנייה פרטית היה בנייה מעבר לפרוגרמה של המשרד ובנייה ציבורית היה במסגרת פרוגרמה של המשרד". (עמ' 1189 ש' 13 – 23 ).

ת. משרד הבינוי והשיכון היה מעוניין אז שיבנו כמה שיותר, אני בתור תפקידי בחנתי רק את תקופת הביצוע, זאת אומרת התקופה שעברה בין מועד מתן היתר הבנייה לבין מתן טופס ארבע ולא הקפדתי על תאריכים של הפקדה במשרד הבינוי והשיכון מפני שכל התמריצים, הגובה של התמריץ ועצם ההחלטה לשלם תמריצים היה לזרז את הבנייה. זירוז הבנייה בעיקר היה התקופה שבה נעשתה הבנייה, אני אישית לא הקפדתי על מועד ההפקדה במשרד אלא על תקופת הבנייה. זה גם לא היה תפקידי.
ש. ואתה אמרת לגברת רעיה גם לא להקפיד ?
ת. לא
ש. אבל לפי אותו היגיון שלך אתה חושב שגם היא לא הקפידה ?
ת. אני חושב שכן." (עמוד 1200 ש' 10 – 20 ).

65. את טענתה בדבר הצורך בהחלטה מיוחדת שלטענתה התקבלה אך הוסתרה מעיניה, מבססת הנאשמת על מכתבה
של הגב' גולדשלג מיום 22/4/96, המצוי בקלסר ת/55 ומופנה למר מינץ מאגף התקציבים בו נאמר "על פי החלטת המשרד רשאית החברה לקבל תמריצים במידה ותעמוד בלוח הזמנים" (ההדגשה שלי – ז.ב.)
כפי שהצבעתי לעיל מעדויותיהם של רעיה גולדשלג ולוני דוידוביץ שנחקרו ארוכות בשאלה כיצד אושר לנאשמת התמריץ, על אף שלא עמדה באותם תנאי סף, לא עלה כי התקבלה במשב"ש החלטה מיוחדת לגבי הנאשמת. החלטה מיוחדת כזו גם לא הובאה לידיעתה של הנאשמת. בסיכומיה חוזרת הנאשמת על טענתה כי בית המשפט לא אפשר לה להשלים חקירותיה בעניין זה ולא נעתר לבקשתה להציג בפניה את כל קלסרי משב"ש הנוגעים לנוהל התמריצים ואף לא אפשר לה להמתין עד שובו של מר אגון לביא מחו"ל על מנת שתוכל להזמינו כעד מטעמה.
לנאשמת ניתנה לנאשמת אפשרות לזמנו כעד. אולם, לטענת ב"כ הנאשמת נודע לו כי מר לביא נמצא בחו"ל. ב"כ הנאשמת לא שוחח עם מר לביא במקום הימצאו בחו"ל ולמרות זאת טען, על סמך מידע בלתי מבוסס כי הוא צפוי להגיע ארצה 'עוד שלושה חודשים' דהיינו בדצמבר 2008, וביקש לדחות את הדיון בשלושה חודשים. לא היה בידי ב"כ הנאשמת מידע מדויק ואמין בעניין זה. לפיכך לא נעתרתי לבקשה (ראה החלטתי מיום 27.10.08 עמ' 1714). יצוין, כי ב"כ הנאשמת לא פנה בבקשה מאוחרת יותר לאפשר לו להעיד את מר לביא. יש להניח כי בחלוף שלושה חודשים, (עוד בטרם הוגשו סיכומי המאשימה) מר לביא לא היה בארץ שאם לא כן הייתה מוגשת בקשה בהתאם.


הבחינה הפרטנית.

66. בטרם אדרש לבדיקה פרטנית של הבנינים, להלן רשימת המסמכים עליהם הסתמכתי והערות משותפות לכל הבנינים:
א. שלבי הבניה הם על פי השלבים המפורטים בת/5.
ב.חוות דעתו של אודווין כוללת את ת/3, ת/30 והטבלה שהיוותה חלק מהן ת/33.
תצלומי האוויר הרלוונטיים הם (ת/7 מיום 27.1.95, ת/8 מיום 31.3.95, ת/9 מיום 1.9.95, ת/10 מיום 4.11.95, ת/11 מיום 1.12.95, ת/12 מיום 4.9.96, ת/13 מיום 7.2.97).
ג. דו"חות חברת איזוטופ עליהם הסתמכתי הם ת/34-ת/38,
ד.יומני הבניה של קבלני המשנה "תדהר", "טביב", ו-"סולל בונה" (להלן: "יומני הבניה של "תדהר" ו/או "טביב", ו/או "סולל בונה" על פי הקשר הדברים). לשם הנוחות אעשה שימוש בסימון המשטרתי שנערך על כריכות יומני העבודה של חברת תדהר ש.ע-1 עד ש.ע-31 ופ.ל- 1 עד פ.ל-12.

ה. דו"חות שחרור כספים של המהנדסים טוביה ארז ואמנון איזנברג (להלן בהתאמה: "ארז", "אייזנברג" ו"דו"חות שחרור הכספים") עליהם הסתמכתי הם ת/56-ת/58.

ו.דו"חות דיווח של מפקחים מטעם חברת "מ. דבי הנדסה וניהול" בע"מ עליהם הסתמכתי הם ת/80 בנוגע לסולל בונה, ת/76 בנוגע לתדהר, ת/70 בנוגע לטביב, ת/75 דיווחים כלליים).

ז. דו"חות חברת החשמל עליהם הסתמכתי ת/98- ת/108.

67. בבחינת מצב הבניה בכל אחד מהבניינים התייחסתי למועד הרשום בטופסי 4 , כמועד שבו הוצא ולא למועד בו נחתם טופס 4 בפועל, כפי שהוכח, שכן המועד הרשום בכל אחד מטופסי 4 הוא המועד אליו התייחס משב"ש בחישוב משך הבניה לצורך קביעת הזכאות לתמריץ.

68. עוד יצוין כי הנאשמת לא התייחסה בסיכומיה לכל בנין בנפרד, אלא הסתפקה בטענות כלליות מבלי להתמודד עם הממצאים המפריכים את טענותיה הכלליות. הטענות הכלליות כבר קיבלו התייחסות בהכרעת הדין, ונדחו.

בניין מספר 101-היתר בניה הוצא ב- 21.11.95, טופס 4 הוצא ב- 5.12.96.

מועד התחלת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, ביום 4.11.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 08, קרי גמר חפירת יסודות (פלטות), או יציקת כלונסאות.

על פי דו"חות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריכים 24-31 אוקטובר 1995 נלקחו דגימות בטון מכלונסאות הבניין.

על פי יומני הבניה של תדהר (ת/91) (ש.ע 25, 14.10.97) בימים 24-27,29-31 אוקטובר 1995
בוצעו בבניין עבודות קידוח לכלונסאות, על פי יומן הבניה של תדהר (ת/91) (ש.ע 30, 14.10.97) בימים 3,6 אוקטובר 1995 בוצעה עבודת מילוי שטח.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 110, בעריכת המפקח ארז, נכון ליום 31.10.95 (ת/58), הבניין ללא היתר בנייה, יחד עם זאת אושר מלוא התשלום בגין גמר יסודות. מנתונים אלה עולה כי במועד הוצאת ההיתר כבר החלו עבודות הבניה.

מועד סיום הבניה:
על פי דוחות הפיקוח של דבי (ת/76) ביום 5 פברואר 1997 (חודשיים לאחר הוצאת טופס 4), נערכה בבניין ביקורת עבודת גמר, וצוין כי טרם נמסרו הדירות.

על פי ת/108 בדיקת חשמל הוזמנה ב-15.12.96 (סמוך להוצאת טופס 4). העובדה שבקורת חשמל הוזמנה בסמוך
להוצאת טופס 4, מעידה לכאורה כי הבנין היה ראוי לשימוש במועד הוצאת טופס 4. לפיכך, לגבי מבנה 101 לא הוכח כי טופס 4 ניתן לפני המועד שהנאשמת היתה זכאית לקבלו.

בניין מספר 102- היתר בניה הוצא ב- 21.11.95, טופס 4 הוצא ב- 5.12.96.

מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, ביום 4.11.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 08, קרי גמר חפירת יסודות (פלטות), או יציקת כלונסאות.

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריכים 6,8,10,11,13 אוקטובר 1995 נלקחו דגימות בטון מכלונסאות הבניין.

על פי יומני הבניה של תדהר (ת/91) (ש.ע 30, 14.10.97) ביום 30 ספטמבר 1995 בוצעה קשירת כלונסאות, ביום 6 אוקטובר 1995 נמשך קידוח כלונסאות, בימים 8,11-12 אוקטובר נמשכו עבודות כלונסאות.

על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 110, בעריכת המפקח ארז, נכון ליום 31.10.95 (ת/58), אין היתר בנייה, יחד עם זאת אושר מלוא התשלום בגין גמר יסודות.

מנתונים אלה עולה כי עבודות הבניה החלו לפני הוצאת היתר בניה.

מועד סיום הבניה:
על פי דוחות הפיקוח של דבי (ת/76) ביום 3 פברואר 1997, חודשיים לאחר הוצאת טופס 4 נערכה בבניין ביקורת עבודת גמר, טרם נמסרו הדירות. הזמנת ביקורת חשמל (ת/98 - ת/108) בוצעה ביום 19.12.96, מספר ימים לאחר המועד הרשום בטופס 4 כתאריך הוצאתו. הבדיקה בוצעה ביום 25.12.96.
העובדה שבקורת חשמל הוזמנה בסמוך להוצאת טופס 4, מעידה לכאורה כי הבנין היה ראוי לשימוש במועד הוצאת טופס 4. לפיכך לגבי מבנה 101 לא הוכח כי טופס 4 ניתן לפני המועד שהנאשמת היתה זכאית לקבלו.

בניין מספר 103- היתר בניה הוצא ב-21.11.95. טופס 4 הוצא ב - 29.10.96.

מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, ביום 4.11.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 08, קרי גמר חפירת יסודות (פלטות), או יציקת כלונסאות.

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריכים 27-29 ספטמבר 1995, 1-2,5 אוקטובר 1995 נלקחו דגימות מכלונסאות הבניין.

על פי יומני הבניה של תדהר (ת/91) (ש.ע 30, 14.10.97) ביום 17 ספטמבר 1995 בוצעו עבודות על ידי 4 פועלים (סימון שטח). ביום 27 ספטמבר 1995 קדחו כלונסאות. בימים 28-29 ספטמבר 1995 בוצעו עבודות קידוח וקשירת כלונסאות. בימים 1-2,5 אוקטובר 1995 המשיכו בביצוע כלונסאות.

על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 110, בעריכת המפקח ארז, נכון ליום 31.10.95 (ת/58), אין היתר בנייה, יחד עם זאת אושר מלוא התשלום בגין גמר יסודות.

מנתונים אלה עולה כי עבודות הבניה החלו לפני הוצאת היתר בניה.

מועד סיום הבניה:
על פי דוחות הפיקוח של דבי (ת/76) ביום 2 פברואר 1997, שלושה חודשים לאחר הוצאת טופס 4 נערכה בבניין ביקורת עבודת גמר טרם נמסרו הדירות.

על פי דו"חות חברת החשמל (ת/98- ת/108), ביום 27 ינואר 1997, הוזמנה בדיקת מתקן לצורך חיבור הבניין למערכת החשמל, הבדיקה בוצעה ביום 2 פברואר 1997.

מנתונים אלה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש ומוכן לביקורת חשמל ומטעם זה לא הוזמנה חברת החשמל לבצוע הביקורת בסמוך להוצאת טופס 4.

בניין מספר 104- היתר בניה הוצא ב- 21.11.95, טופס 4 הוצא ב- 5.12.96.

מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין ביום 4.11.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 08, קרי גמר חפירת יסודות (פלטות), או יציקת כלונסאות.

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריכים 22,27-28 ספטמבר 1995, 1-2 אוקטובר 1995 נלקחו דגימות בטון
מכלונסאות הבניין.

על פי יומני הבניה של תדהר (ת/91) (ש.ע 30, 14.10.97) בימים 17 ספטמבר 1995 בוצעו עבודות על ידי 4 פועלים (סימון שטח). ביום 22 ספטמבר 1995 קדחו כלונסאות.

ביום 27 ספטמבר 1995 קדחו כלונסאות, ביום 28 ספטמבר 1995 בצעו עבודת קידוח וקשירת כלונסאות. בימים 1-2 אוקטובר 1995 המשיכו בביצוע כלונסאות, ביום 11 אוקטובר 1995 בוצעו עבודות ניקוי שטח.

על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 110, בעריכת המפקח ארז, נכון ליום 31.10.95 (ת/58), אין היתר בנייה, יחד עם זאת אושר מלוא התשלום בגין גמר יסודות.

מנתונים אלה עולה כי עבודות הבניה החלו לפני הוצאת היתר בניה.

מועד סיום הבניה:
על פי דו"חות חברת החשמל (ת/98- ת/108), ביום 27 ינואר 1997, כחודש ומחצה לאחר הוצאת טופס 4, הוזמנה בדיקת מתקן לצורך חיבור הבניין למערכת החשמל, הבדיקה בוצעה ביום 29 ינואר 1997. מנתון זה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש והנאשמת נזקקה לחודש ומחצה כדי להביאו למצב שבו ניתן לזמן את חברת החשמל לביקורת.

מנתונים אלה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש ומוכן לביקורת חשמל ומטעם זה לא הוזמנה חברת החשמל לבצוע הביקורת בסמוך להוצאת טופס 4.

בניין מספר 105-היתר בניה הומצא ב- 3.10.95, טופס 4 הומצא ב- 29.10.96.

מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, ביום 4.11.95 (מאוחר לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 08, קרי גמר חפירת יסודות (פלטות), או יציקת כלונסאות.

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריך 20 אוקטובר 1995 (מאוחר לתאריך ההיתר) נלקחה דגימה מכלונסאות הבניין .

על פי יומני הבניה של תדהר (ת/91) (ש.ע 25, 14.10.97) בימים 20,22 אוקטובר 1995 (מאוחר לתאריך ההיתר) בוצעו בבניין עבודות קידוח לכלונסאות.

על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 110, בעריכת המפקח ארז, נכון ליום 31.10.95 (ת/58), היה היתר בנייה.

מהנתונים הללו לא ניתן להגיע למסקנה כי עבודות הבניה החלו לפני הוצאת היתר הבניה.

מועד סיום הבניה:
על פי דוחות הפיקוח של דבי (ת/76) ביום 22 ינואר 1997, נערכה בבניין ביקורת עבודת גמר, טרם נמסרו הדירות.
לא ניתן לקבוע על יסוד נתון זה לבדו כי במועד הוצאת טופס 4 לא היה הבנין ראוי לשימוש.

בניין מספר 106- היתר בניה הוצא ב- 21.11.95, טופס 4 הוצא ב-5.12.96.

מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, ביום 4.11.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 08, קרי גמר חפירת יסודות (פלטות), או יציקת כלונסאות.

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריכים 10-13 ספטמבר 1995 נלקחו דגימות בטון מכלונסאות הבניין, בתאריך 20 נובמבר 1995 נלקחו דגימות בטון מקורות היסוד בבניין.

על פי יומני הבניה של תדהר (ת/91) (ש.ע 30, 14.10.97) בימים 10-13 ספטמבר 1995 בוצעו עבודות כלונסאות, ביום 6 אוקטובר 1995 בוצעו עבודות מילוי שטח.

על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 110, בעריכת המפקח ארז, נכון ליום 31.10.95 (ת/58), אין היתר בנייה, ואושר מלוא התשלום בגין גמר יסודות.

מנתונים אלה עולה כי עבודות הבניה החלו לפני הוצאת היתר בניה.

מועד סיום הבניה:
על פי דוחות הפיקוח של דבי (ת/76) ביום 9 פברואר 1997, נערכה בבניין ביקורת עבודת גמר, טרם נמסרו הדירות.


על פי דו"חות חברת החשמל (ת/98 – ת/108) ביום 15.12.96 מספר ימים לאחר מועד הרשום בטופס 4 כתאריך הוצאתו, הוזמנה בדיקת מתקן לצורך חיבור למערכת החשמל, הבדיקה בוצעה ביום 16.12.96.

על יסוד נתונים אלה נראה כי במועד הרשום בטופס 4 כמועד הוצאתו, היה הבנין ראוי לשימוש.
בניין מספר 107- היתר בניה הוצא ב- 21.11.95, טופס 4 הוצא ב - 5.12.96.

מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, ביום 4.11.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 08, קרי גמר חפירת יסודות (פלטות), או יציקת כלונסאות.

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריכים 23-26 אוקטובר 1995 (מוקדם לתאריך ההיתר) נלקחו דגימות בטון מכלונסאות הבניין.

על פי יומני הבניה של תדהר (ת/91) (ש.ע 25, 14.10.97) בימים 24-26 אוקטובר 1995 (מוקדם לתאריך ההיתר) בוצעו עבודות קידוח לכלונסאות, על פי יומן תדהר (ת/91) (ש.ע 30, 14.10.97) ביום 6 אוקטובר 1995 (מוקדם לתאריך ההיתר) בוצעו עבודות מילוי שטח.

על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 110, בעריכת המפקח ארז, נכון ליום 31.10.95 (ת/58), אין היתר בנייה, ואושר מלוא התשלום בגין גמר יסודות.

מנתונים אלה עולה כי עבודות הבניה החלו לפני הוצאת היתר הבניה.

מועד סיום הבניה:
על פי דוחות הפיקוח של דבי (ת/76) ביום 6 פברואר 1997, כחודשיים לאחר הוצאת טופס 4, נערכה בבניין ביקורת עבודת גמר,טרם נמסרו הדירות.

על פי דו"חות חברת החשמל (ת/98- ת/108), ביום 5 ינואר 1997, חודש לאחר הוצאת טופס 4, הוזמנה בדיקת מתקן לצורך חיבור הבניין למערכת החשמל, הבדיקה בוצעה ביום 9 ינואר 1997.

מנתונים אלה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש ומוכן לביקורת חשמל ומטעם זה לא הוזמנה כפי הנראה חברת החשמל לבצוע הביקורת.

בניין מספר 108- היתר בניה הוצא ב- 21.11.95, טופס 4 הוצא ב- 3.12.96.

מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, עולה כי ביום 4.11.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 08, קרי גמר חפירת יסודות (פלטות), או יציקת כלונסאות.
על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריכים 12-15,17-18 ספטמבר 1995 (מוקדם לתאריך ההיתר) נלקחו דגימות בטון מכלונסאות הבניין.
על פי יומני הבניה של תדהר (ת/91) (ש.ע 30, 14.10.97) בימים 12-18,21 ספטמבר 1995 (מוקדם לתאריך ההיתר) בוצעו עבודות כלונסאות.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 110, בעריכת המפקח ארז, נכון ליום 31.10.95 (ת/58), אין היתר בנייה, אושר מלוא התשלום בגין גמר יסודות.

מנתונים אלה עולה כי עבודות הבניה החלו לפני הוצאת היתר בניה.

מועד סיום הבניה:
על פי דוחות הפיקוח של דבי (ת/76) ביום 4 פברואר 1997, כחודשיים לאחר הוצאת טופס 4, נערכה בבניין ביקורת עבודת גמר, טרם נמסרו הדירות.

על פי דו"חות חברת החשמל (ת/98- ת/108), ביום 5 ינואר 1997, כחודש לאחר הוצאת טופס 4 הוזמנה בדיקת מתקן לצורך חיבור הבניין למערכת החשמל, הבדיקה בוצעה ביום 7 ינואר 1997.

מנתונים אלה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש ומוכן לביקורת שמל ומטעם זה לא הוזמנה חברת החשמל לבצוע הביקורת בסמוך להוצאת טופס 4.

בניין מספר 109-הוצא היתר בניה ב-21.11.95, טופס 4 הוצא ב - 3.12.96.

מועד תחילת הבניה:

עפ"י חוות דעתו של אדווין, ביום 4.11.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 08, קרי גמר חפירת יסודות (פלטות), או יציקת כלונסאות.

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריכים 13,19-22 ספטמבר 1995 (מוקדם להוצאת היתר הבניה) נלקחו דגימות בטון מכלונסאות הבניין.

על פי יומני הבניה של תדהר (ת/91) (ש.ע 30, 14.10.97) בימים 19-22 ספטמבר 1995 (מוקדם להוצאת היתר הבניה) בוצעו עבודות כלונסאות.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 110, בעריכת המפקח ארז, נכון ליום 31.10.95 (ת/58), הבניין ללא היתר בנייה, אושר מלוא התשלום בגין גמר יסודות.

מנתונים אלה עולה כי עבודות הבניה החלו לפני הוצאת היתר בניה.

מועד סיום הבניה:
על פי דו"חות חברת החשמל (ת/98- ת/108), ביום 10 פברואר 1997, כחודשיים לאחר הוצאת טופס 4 הוזמנה בדיקת מתקן לצורך חיבור הבניין למערכת החשמל, הבדיקה בוצעה ביום 11 פברואר 1997.

מנתונים אלה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש ומוכן לביקורת חשמל ומטעם זה לא הוזמנה חברת החשמל לבצוע הביקורת בסמוך להוצאת טופס 4. .

בניין מספר 110- היתר בניה הוצא ב- 21.11.95, טופס 4 הוצא ב- 3.12.96.

מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, ביום 4.11.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 08, קרי גמר חפירת יסודות (פלטות), או יציקת כלונסאות.

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריכים 2,5-6,8,10-11 אוקטובר 1995 (מוקדם לתאריך ההיתר) נלקחו דגימות בטון מכלונסאות הבניין.

על פי יומני הבניה של תדהר (ת/91) (ש.ע 30, 14.10.97) ביום 5 אוקטובר 1995 (מוקדם להוצאת היתר הבניה) קדחו כלונסאות.
בימים 6,8,10 אוקטובר 1995 המשיכו בקידוח כלונסאות. ביום 11 אוקטובר 1995 ביצעו עבודות ניקוי שטח.

על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 110, בעריכת המפקח ארז, נכון ליום 31.10.95 (ת/58), הבניין ללא היתר בנייה, אושר מלוא התשלום בגין גמר יסודות.

מנתונים אלה עולה שעבודות הבניה החלו לפני הוצאת היתר הבניה.

מועד סיום הבניה:
על פי דו"חות חברת החשמל (ת/98- ת/108), ביום 15 ינואר 1997, כחודש וחצי לאחר קבלת טופס 4 הוזמנה בדיקת מתקן לצורך חיבור הבניין למערכת החשמל, הבדיקה בוצעה ביום 21 ינואר 1997.

מנתונים אלה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש ומוכן לביקורת חשמל ומטעם זה לא הוזמנה חברת החשמל לבצוע הביקורת בסמוך להוצאת טופס 4.

בניין מספר 111- היתר בניה הוצא ב- 21.11.95, טופס 4 הוצא ב - 3.12.96.

מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, עולה כי ביום 4.11.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 08, קרי גמר חפירת יסודות (פלטות), או יציקת כלונסאות.

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריכים 12-13,15,17-19 אוקטובר 1995 (מאוחר למועד הוצאת ההיתר) נלקחו דגימות בטון מכלונסאות הבניין.

על פי יומני הבניה של תדהר (ת/91) (ש.ע 30, 14.10.97) ביום 20 ספטמבר 1995 (מוקדם למועד הוצאת ההיתר) בוצע סימון שטח, על פי יומני הבניה של תדהר (ת/91) (ש.ע 25, 14.10.97) בימים 18-20 אוקטובר 1995 בוצעו בבניין עבודות קידוח לכלונסאות.

על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 110, בעריכת המפקח ארז, נכון ליום 31.10.95 (ת/58), הבניין ללא היתר בנייה, אושר מלוא התשלום בגין גמר יסודות.


מנתונים אלה עולה כי עבודות הבניה החלו לפני הוצאת היתר הבניה.

מועד סיום הבניה:
על פי דוחות הפיקוח של דבי (ת/76) ביום 23 ינואר 1997, כחודש לאחר הוצאת טופס 4, נערכה בבניין ביקורת עבודת גמר, טרם נמסרו הדירות.

על פי דו"חות חברת החשמל (ת/98- ת/108), ביום 14 ינואר 1997, כחודש וחצי לאחר הוצאת טופס 4 הוזמנה בדיקת מתקן לצורך חיבור הבניין למערכת החשמל, הבדיקה בוצעה ביום 15 ינואר 1997.

מנתונים אלה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש ומוכן לביקורת חשמל או למסירת הדירות.

בניין מספר 112-היתר בניה הוצא ב-21.11.95, תאריך טופס 4 הוצא ב- 3.12.96.

מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, עולה כי ביום 4.11.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 08, קרי גמר חפירת יסודות (פלטות), או יציקת כלונסאות.

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריכים 17-20,22 אוקטובר 1995 נלקחו דגימות בטון מכלונסאות הבניין.
על פי יומני הבניה של תדהר (ת/91) (ש.ע 30, 14.10.97) ביום 20 ספטמבר 1995 בוצע סימון שטח,על פי יומני הבניה של תג"צ (ת/91) (ש.ע 25, 14.10.97) בימים 18-20,20,22-23 אוקטובר 1995 בוצעו בבניין עבודות קידוח לכלונסאות.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 110, בעריכת המפקח ארז, נכון ליום 31.10.95 (ת/58), הבניין ללא היתר בנייה, אושר מלוא התשלום בגין גמר יסודות.

מנתונים אלה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש ומוכן לביקורת חשמל ומטעם זה לא הוזמנה כפי הנראה חברת החשמל לבצוע הביקורת.

מועד סיום הבניה:
על פי דוחות הפיקוח של דבי (ת/76) ביום 19 ינואר 1997, כחודש וחצי לאחר קבלת טופס 4, נערכה בבניין ביקורת עבודת גמר, טרם נמסרו הדירות.

על פי דו"חות חברת החשמל (ת/98- ת/108), ביום 8 ינואר 1997, כחודש לאחר קבלת טופס 4, הוזמנה בדיקת מתקן לצורך חיבור הבניין למערכת החשמל, הבדיקה בוצעה ביום 14 ינואר 1997.

מנתונים אלה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש ומוכן לביקורת חשמל או למסירת הדירות.

בניין מספר 113- היתר בניה הוצא ב-21.11.95, טופס 4 הוצא ב - 28.11.96.

מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, עולה כי ביום 1.9.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 12, קרי גמר רצפה ראשונה ומקלט. ביום 4.11.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 16, קרי גמר שלד חלקי (גמר מחיצות או קירות חוץ או עמודים ותקרה).

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בנוגע לבניין 113א' בתאריכים 19,21,23,26 יוני 1995 נלקחו דגימות בטון מכלונסאות הבניין, בתאריך 30 יוני 1995 נלקחו דגימות בטון מקורות היסוד בבניין, בתאריך 4 יולי 1995 נלקחו דגימות בטון מרצפת קומת קרקע ומרצפת ממ"ד קומת קרקע, בתאריך 12 יולי 1995 נלקחו דגימות בטון מקירות ממ"ד קומת קרקע וקירות קומת קרקע, בתאריך 25 אוגוסט 1995 נלקחו דגימות בטון מתקרת קומת קרקע ותקרת ממ"ד קומת קרקע, בתאריך 28 אוגוסט 1995 נלקחו דגימות בטון מקירות ממ"ד קומה א' ומקירות קומה א', בתאריך 15 ספטמבר 1995 נלקחו דגימות בטון מתקרה קומה א' ותקרת ממ"ד קומה א', בתאריך 27 ספטמבר 1995 נלקחו דגימות בטון מקירות ממ"ד קומה ב' וקירות קומה ב', בתאריך 6 נובמבר 1995 נלקחו דגימות בטון מתקרת קומה ב' ותקרת ממ"ד קומה ב', בתאריך 8 נובמבר 1995 נלקחו דגימות בטון מקירות ממ"ד קומה ג' ומקירות קומה ג'.
על פי יומני הבניה של טביב (ת/110, ת/115) ביום 30 יוני 1995 בוצעו עבודות ריצפה, ביום 3 יולי 1995 בוצעו בבניין עבודות ריצפה, יציקה, טפסנות, קורות יסוד, הרכבת ממ"דים, ביום 24 אוקטובר 1995 בוצעו עבודות השלמת קירות בקומה ב'.

על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 1, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 1.8.95, על סמך ביקור באתר מאותו יום (ת/56),אושר מלוא התשלום בגין גמר יסודות, קורות קשירה,גמר רצפת קומת עמודים, עבודות חשמל ואינסטלציה קומת קרקע וכן 40% תשלום בגין גמר בטון, מסגרת קולטים, קירות חוץ, מחיצות קומת קרקע.

על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 3, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 29.9.95, על סמך ביקור באתר ביום 27.9.95
(ת/56),אושרו תשלומים נוספים, השלמת מלוא התשלום בגין גמר בטון, מסגרת קולטים, קירות חוץ, מחיצות קומת קרקע, 90% תשלום בגין גמר גמר בטון, מסגרת קולטים, קירות חוץ, מחיצות קומה א', 40% תשלום בגין גמר גמר בטון, מסגרת קולטים, קירות חוץ, מחיצות קומה ב', מלוא התשלום בגין גמר חשמל ואינסטלציה קומות א' וב'.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 4, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 7.11.95, על סמך ביקור באתר ביום 1.11.95 (ת/56),אושרו תשלומים נוספים לרבות מלוא התשלום בגין גמר עבודות חשמל ואינסטלציה קומה ג'.
מנתונים אלה עולה כי עבודות הבניה החלו לפני הוצאת היתר הבניה.

מועד סיום הבניה:
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 16, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 5.12.96,(מספר ימים לאחר הוצאת טופס 4) על סמך ביקור באתר ביום 1.12.96 (ת/56),אושרו לתשלום פחות מ-90% מהסך הכולל, וזאת כיוון שטרם הושלמו חדר המדרגות וקומת עמודים, גמר כלים סניטריים בכל הקומות, גמר סיוד וצבע בכל הקומות, גמר ריצוף וחיפוי קומת גג.

על פי דו"ח חברת החשמל (ת/98 – ת/108) ביום 18.12.96 כחודש לאחר קבלת טופס 4 הוזמנה בדיקת המתקן לצורך חיבורו למערכת החשמל. הבדיקה בוצעה ביום 19.12.96.

מנתונים אלה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש ומוכן לביקורת חשמל ומטעם זה לא הוזמנה כפי הנראה חברת החשמל לבצוע הביקורת.

בניין מספר 114-היתר בניה הוצא ב-21.11.95, תאריך טופס 4 הוצא ב-28.11.96.

מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, עולה כי ביום 1.9.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 12, קרי גמר רצפה ראשונה ומקלט. ביום 4.11.95 (גם כן מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 16, קרי גמר שלד חלקי (גמר מחיצות או קירות חוץ או עמודים ותקרה).

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בנוגע לבניין 114א' בתאריך 18 יוני 1995 נלקחו דגימות בטון מכלונסאות הבניין, בתאריך 5 נובמבר 1995 נלקחו דגימות בטון מקירות ממ"ד קומה ג' וקירות קומה ג'.

על פי יומני הבניה של טביב (ת/110) ביום 27 יוני 1995 בוצעו בבניין עבודות קידוח, טפסנות קורות יסוד, הרכבת ממ"דים. ביום 16 אוגוסט 1995 בוצעו בבניין עבודות טפסנות גגות, ביום 18 אוגוסט 1995 בוצעו בבניין עבודות טפסנות גג וברזלנות.

על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 1, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 1.8.95, על סמך ביקור באתר באותו היום (ת/56), אושר מלוא התשלום בגין גמר יסודות, קורות קשירה,גמר רצפת קומת עמודים, עבודות חשמל ואינסטלציה קומת קרקע וכן 40% תשלום בגין גמר בטון, מסגרת קולטים, קירות חוץ, מחיצות קומת קרקע.

על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 3, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 29.9.95, על סמך ביקור באתר ביום 27.9.95 (ת/56), אושרו תשלומים נוספים, השלמת מלוא התשלום בגין גמר בטון, מסגרת קולטים, קירות חוץ, מחיצות קומת קרקע, 90% תשלום בגין גמר גמר בטון, מסגרת קולטים, קירות חוץ, מחיצות קומה א', 40% תשלום בגין גמר גמר בטון, מסגרת קולטים, קירות חוץ, מחיצות קומה ב', מלוא התשלום בגין גמר חשמל ואינסטלציה קומות א' וב'.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 4, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 7.11.95, על סמך ביקור באתר ביום 1.11.95 (ת/56),אושרו תשלומים נוספים לרבות מלוא התשלום בגין גמר עבודות חשמל ואינסטלציה קומה ג'.
מנתונים אלה עולה כי עבודות הבניה החלו לפני הוצאת היתר הבניה.


מועד סיום הבניה:
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 16, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 5.12.96, על סמך ביקור באתר ביום 1.12.96 (ת/56), (מספר ימים לאחר הוצאת טופס 4) אושרו לתשלום פחות מ-90% מהסך הכולל, וזאת כיוון שטרם הושלמו חדר המדרגות וקומת עמודים, גמר כלים סניטריים בכל הקומות, גמר סיוד וצבע בכל הקומות, גמר ריצוף וחיפוי קומת גג.

על פי דוחות הפיקוח של דבי (ת/76) ביום 2 ינואר 1997, נערכה בבניין ביקורת עבודת גמר, טרם נמסרו הדירות.

בניין מספר 115- היתר בניה הוצא ב- 21.11.95, תאריך טופס 4 הוצא ב- 28.11.96.

מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, עולה כי ביום 31.3.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 07, קרי תחילת חפירת יסודות. ביום 1.9.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח שלב 12, קרי גמר רצפה ראשונה ומקלט. וביום 4.11.95 (גם כן מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 16, קרי גמר שלד חלקי (גמר מחיצות או קירות חוץ או עמודים ותקרה).

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריך 11 יוני 1995 נלקחו דגימות בטון מכלונסאות הבניין ובתאריך 1 נובמבר 1995 נלקחו דגימות בטון מקירות ממ"ד קומה ג' וקירות קומה ג'.


על פי יומני הבניה של טביב (ת/110, ת/114) בימים 28,29 יוני 1995 בוצעו עבודות ריצפה ויציקה, ביום 25 אוגוסט 1995 נבנו מחיצות וביום 6 ספטמבר 1995 בוצעו עבודות טפסנות.

על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 1, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 1.8.95, על סמך ביקור באתר מאותו היום (ת/56), אושר מלוא התשלום בגין גמר יסודות, קורות קשירה,גמר רצפת קומת עמודים, עבודות חשמל ואינסטלציה קומת קרקע וכן 70% תשלום בגין גמר בטון, מסגרת קולטים, קירות חוץ, מחיצות קומת קרקע.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 3, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 29.9.95, על סמך ביקור באתר מיום 27.9.95 (ת/56), אושרו תשלומים נוספים: השלמת מלוא התשלום בגין גמר בטון, מסגרת קולטים, קירות חוץ, מחיצות קומת קרקע, 90% תשלום בגין גמר גמר בטון, מסגרת קולטים, קירות חוץ, מחיצות קומה א', 40% תשלום בגין גמר גמר בטון, מסגרת קולטים, קירות חוץ, מחיצות קומה ב', מלוא התשלום בגין גמר חשמל ואינסטלציה קומות א' וב'. על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 4, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 7.11.95, על סמך ביקור באתר מיום 1.11.95 (ת/56),אושרו תשלומים נוספים לרבות מלוא התשלום בגין גמר עבודות חשמל ואינסטלציה קומה ג'.

מנתונים אלה עולה כי עבודות הבניה החלו לפני הוצאת היתר הבניה.

מועד סיום הבניה:
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 16, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 5.12.96, (מספר ימים לאחר הוצאת טופס 4) על סמך ביקור באתר מיום 1.12.96 (ת/56),אושרו לתשלום פחות מ-90% מהסך הכולל, וזאת כיוון שטרם הושלמו חדר המדרגות וקומת עמודים, גמר סיוד וצבע בכל הקומות.

על פי דוחות הפיקוח של דבי (ת/70) ביום 5 ינואר 1997, כחודש לאחר הוצאת טופס 4 נערכה בבניין ביקורת עבודת גמר, טרם נמסרו הדירות.

מנתונים אלה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש ומוכן לביקורת חשמל ומטעם זה לא הוזמנה חברת החשמל לבצוע הביקורת בסמוך להוצאת טופס 4.

בניין מספר 116- היתר בניה הוצא ב-21.11.95, תאריך טופס 4 הוצא ב- 28.11.96.

מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, עולה כי ביום 31.3.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 07, קרי תחילת חפירת יסודות. ביום 1.9.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 12, קרי גמר רצפה ראשונה ומקלט. וביום 4.11.95 (גם כן מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 16, קרי גמר שלד חלקי (גמר מחיצות או קירות חוץ או עמודים ותקרה).

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריך 31 מאי 1995 נלקחו דגימות בטון מכלונסאות הבניין ובתאריך 26 אוקטובר 1995 נלקחו דגימות בטון מקירות ממ"ד קומה ג' ומקירות קומה ג'.

על פי יומני הבניה של טביב (ת/110, ת/114) ביום 31 מאי 1995 וביום 1 יוני 1995 בוצעו בבניין עבודות יציקת כלונסאות חלק א' וב', ביום 30 אוגוסט 1995 בוצעו עבודות טפסנות כמו גם בניית מחיצות, ביום 6 ספטמבר 1995 בוצעו עבודות ברזלנות ויציקת גג קומה א'.

על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 1, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 1.8.95, על סמך ביקור באתר מאותו היום (ת/56),אושר מלוא התשלום בגין גמר יסודות, קורות קשירה,גמר רצפת קומת עמודים, עבודות חשמל ואינסטלציה קומת קרקע וכן 70% תשלום בגין גמר בטון, מסגרת קולטים, קירות חוץ, מחיצות קומת קרקע.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 3, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 29.9.95, על סמך ביקור באתר מיום 27.9.95 (ת/56),אושרו תשלומים נוספים, השלמת מלוא התשלום בגין גמר בטון, מסגרת קולטים, קירות חוץ, מחיצות קומת קרקע, בגין גמר גמר בטון, מסגרת קולטים, קירות חוץ, מחיצות קומה א', 40% תשלום בגין גמר גמר בטון, מסגרת קולטים, קירות חוץ, מחיצות קומה ב', מלוא התשלום בגין גמר חשמל ואינסטלציה קומות א' וב'.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 4, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 7.11.95, על סמך ביקור באתר מיום 1.11.95 (ת/56),אושרו תשלומים נוספים לרבות מלוא התשלום בגין גמר עבודות חשמל ואינסטלציה קומה ג'. מנתונים אלה עולה כי עבודות הבניה החלו לפני הוצאת היתר הבניה.
מנתונים אלה עולה כי עבודות הבניה החלו לפני הוצאת היתר בניה.

מועד סיום הבניה:
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 16, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 5.12.96, על סמך ביקור באתר מיום 1.12.96 (ת/56),אושרו לתשלום פחות מ-90% מהסך הכולל, וזאת כיוון שטרם הושלמו חדר המדרגות וקומת עמודים, גמר סיוד וצבע בכל הקומות.

על פי דוחות הפיקוח של דבי (ת/70) ביום 8 ינואר 1997, נערכה בבניין ביקורת עבודת גמר, טרם נמסרו הדירות. כמו כן
מפרוטוקול ישיבת מנהלת האתר, מיום 4 מרץ 1997 (ת/72), בה נכחו גם נציגי הנאשמת עולה כי הקבלן המבצע התבקש לסיים ליקויים בבניין בטרם מסירת הדירות. בהתייחסו לדברים אמר מר דבי בעדותו (עמ' 392 ש'1-13):
"...
ש. איזו סיבה ישנה להימצאות פרוטוקול כזה בקלסר במשרדכם ?
ת. בפרוטוקול יש הצבעה על ליקויים מסויימים. יש פה הנחיות לחברת טביב לתקן את הליקויים עד אפילו תאריך מסוים. יש פה בעיות נזילות שליאוניד שהוא מטעם היזם וסברוני ונציג הקבלן חברת טביב יבצעו סיור מקיף בגגות ויגיעו למסקנות לגבי דרכי פעולה שקשורות בנזילות וברטיבות ..." (ההדגשות בקו אינן במקור – ז.ב.).

על פי דו"חות חברת החשמל (ת/98- ת/108), ביום 9 ינואר 1997,(כחודש וחצי לאחר הוצאת טופס 4) הוזמנה בדיקת מתקן לצורך חיבור הבניין למערכת החשמל, הבדיקה בוצעה ביום 9 ינואר 1997.

מנתונים אלה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש ומוכן לביקורת חשמל ומטעם זה לא הוזמנה חברת החשמל לבצוע הביקורת במועד סמוך להוצאת טופס 4.

בניין מספר 117-היתר בניה הוצא ב- 21.11.95, תאריך טופס 4 הוצא ב- 28.11.96.

מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, עולה כי ביום 20.6.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בין קידוח כלונסאות לבין רצפה ראשונה, ביום 1.9.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 12, קרי גמר רצפה ראשונה ומקלט. וביום 4.11.95 (גם כן מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח שלב 16, קרי גמר שלד חלקי (גמר מחיצות או קירות חוץ או עמודים ותקרה).

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריך 28 מאי 1995 נלקחו דגימות בטון מכלונסאות הבניין, בתאריך 11 יוני 1995 נלקחו דגימות בטון מקורות יסוד של הבניין ובתאריך 20 נובמבר 1995 נלקחו דגימות בטון מתקרת קומה ג' ומתקרת ממ"ד קומה ג'.

על פי יומני הבניה של טביב (ת/110, ת/114, ת/116) ביום 28 מאי 1995 בוצעו בבניין עבודות יציקת כלונסאות, ביום 17 אוגוסט 1995 הורכבו ממ"דים וביום 6 ספטמבר 1995 בוצעו עבודות טפסנות.

על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 1, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 1.8.95, על סמך ביקור באתר מאותו היום (ת/56),אושר מלוא התשלום בגין גמר יסודות, קורות קשירה,גמר רצפת קומת עמודים, עבודות חשמל ואינסטלציה קומת קרקע וכן 40% תשלום בגין גמר בטון, מסגרת קולטים, קירות חוץ, מחיצות קומת קרקע.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 3, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 29.9.95, על סמך ביקור באתר מיום 27.9.95 (ת/56),אושרו תשלומים נוספים, השלמת מלוא התשלום בגין גמר בטון, מסגרת קולטים, קירות חוץ, מחיצות קומת קרקע, 90% בגין גמר גמר בטון, מסגרת קולטים, קירות חוץ, מחיצות קומה א', 40% תשלום בגין גמר גמר בטון, מסגרת קולטים, קירות חוץ, מחיצות קומה ב', מלוא התשלום בגין גמר חשמל ואינסטלציה קומות א' וב'.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 4, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 7.11.95, על סמך ביקור באתר ביום 1.11.95 (ת/56),אושרו תשלומים נוספים לרבות מלוא התשלום בגין גמר עבודות חשמל ואינסטלציה קומה ג'.

מנתונים אלה עולה כי עבודות הבניה החלו לפני הוצאת היתר הבניה.

מועד סיום הבניה:
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 16, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 5.12.96, (בסמוך למועד הרשום כמועד בו הוצא טופס 4), על סמך ביקור באתר מיום 1.12.96 (ת/56), אושרו לתשלום פחות מ-90% מהסך הכולל, וזאת כיוון שטרם הושלמו חדר המדרגות וקומת עמודים, גמר סיוד וצבע בכל הקומות.

על פי דוחות הפיקוח של דבי (ת/70) מיום 9 ינואר 1997, נערכה בבניין ביקורת עבודת גמר, טרם נמסרו הדירות.

על פי דו"חות חברת החשמל (ת/98- ת/108), ביום 24 ינואר 1997, חודשיים לאחר הוצאת טופס 4, הוזמנה בדיקת מתקן לצורך חיבור הבניין למערכת החשמל, הבדיקה בוצעה ביום 26 ינואר 1997.

מנתונים אלה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש.

בניין מספר 118- היתר בניה הוצא ב- 21.11.95, תאריך טופס 4 הוצא ב-28.11.96.

מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, עולה כי ביום 1.9.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 12, קרי גמר רצפה ראשונה ומקלט. וביום 4.11.95 (גם כן מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 16, קרי גמר שלד חלקי (גמר מחיצות או קירות חוץ או עמודים ותקרה).


על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריך 20 יוני 1995 נלקחו דגימות בטון מכלונסאות הבניין, בתאריך 11 יולי 1995 נלקחו דגימות בטון מקורות יסוד הבניין ובתאריך 12 נובמבר 1995 נלקחו דגימות בטון מקירות ממ"ד קומה ג' וקירות קומה ג'.

על פי יומני הבניה של טביב (ת/110, ת/111) ביום 30 יוני 1995 בוצעו בבניין עבודות קידוח והרכבת ממ"דים, ביום 16 אוגוסט 1995 הורכבו קירות.

עד למועד הוצאת ההיתר נערכו 4 דוחות שחרור כספים בעקבות כל אחד מהם אושר שחרור
כספים לנאשמת.

על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 1, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 1.8.95, על סמך ביקור באתר מאותו היום (ת/56),אושר מלוא התשלום בגין גמר יסודות, קורות קשירה,גמר רצפת קומת עמודים, עבודות חשמל ואינסטלציה קומת קרקע וכן 40% תשלום בגין גמר בטון, מסגרת קולטים, קירות חוץ, מחיצות קומת קרקע.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 3, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 29.9.95, על סמך ביקור באתר מיום 27.9.95 (ת/56),אושרו תשלומים נוספים, השלמת מלוא התשלום בגין גמר בטון, מסגרת קולטים, קירות חוץ, מחיצות קומת קרקע, בגין גמר גמר בטון, מסגרת קולטים, קירות חוץ, מחיצות קומה א', 40% תשלום בגין גמר גמר בטון, מסגרת קולטים, קירות חוץ, מחיצות קומה ב', מלוא התשלום בגין גמר חשמל ואינסטלציה קומות א' וב'.

על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 4, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 7.11.95, על סמך ביקור באתר ביום 1.11.95 (ת/56), אושר לתשלום 70% בגין גמר גמר בטון, מסגרת קולטים, קירות חוץ, מחיצות קומה ב'.

מנתונים אלה עולה כי עבודות הבניה החלו לפני הוצאת היתר בניה.

מועד סיום הבניה:
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 16, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 5.12.96, על סמך ביקור באתר מיום 1.12.96 (ת/56), אושרו לתשלום פחות מ-90% מהסך הכולל, וזאת כיוון שטרם הושלמו חדר המדרגות וקומת עמודים, גמר סיוד וצבע בכל הקומות.

מנתון זה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש.

בניין מספר 119-היתר בניה הוצא ב- 21.11.95, טופס 4 הוצא ב- 28.11.96.

מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, עולה כי ביום 20.6.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בין קידוח כלונסאות לבין רצפה ראשונה, ביום 1.9.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח שלב 12, קרי גמר רצפה ראשונה ומקלט. וביום 4.11.95 (גם כן מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 16, קרי גמר שלד חלקי (גמר מחיצות או קירות חוץ או עמודים ותקרה).

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריך 18 יוני 1995 נלקחו דגימות בטון מכלונסאות הבניין, בתאריך 27 יולי 1995 נלקחו דגימות בטון מקורות יסוד הבניין ובתאריך 14 נובמבר 1995 נלקחו דגימות בטון מקירות ממ"ד קומה ג' וקירות קומה ג'.

על פי יומני הבניה של טביב (ת/110, ת/112) ביום 2 יולי 1995 ניתנה הוראה מטעם יועץ ביסוס ומר אזולאי לבצע בדיקות הכלונסאות שנוצקו בבניין, ביום 20 יולי 1995 בוצעו עבודות טפסנות קורות, ברזלנות וקידוח, כמו כן ניתנו הוראות מפקח לפיהם יש לבצע קידוחי גלעין לפני ביצוע קורות יסוד כפי שדרש יועץ ביסוס.

עד לקבלת ההיתר הוגשו 4 דוחות לשחרור כספים.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 1, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 1.8.95, על סמך ביקור באתר מאותו היום (ת/56), אושר מלוא התשלום בגין גמר יסודות, קורות קשירה. על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 3, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 29.9.95, על סמך ביקור באתר מיום 27.9.95 (ת/56), אושרו תשלומים נוספים, מלוא התשלום בגין גמר רצפת קומת עמודים, גמר בטון, מסגרת קולטים, קירות חוץ, מחיצות קומת קרקע וקומה א' מלוא התשלום בגין גמר חשמל ואינסטלציה קומות א' וב'.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 4, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 7.11.95, על סמך ביקור באתר מיום 1.11.95 (ת/56),אושר לתשלום 70% בגין גמר גמר בטון, מסגרת קולטים, קירות חוץ, מחיצות קומה ב'.

מנתונים אלה עולה כי עבודות הבניה החלו לפני הוצאת היתר בניה.

מועד סיום הבניה:
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 16, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 5.12.96, על סמך ביקור באתר מיום 1.12.96
(ת/56),אושרו לתשלום פחות מ-90% מהסך הכולל, וזאת כיוון שטרם הושלמו חדר המדרגות וקומת עמודים, גמר סיוד וצבע בכל הקומות.

מנתון זה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש.

בניין מספר 120- היתר בניה הוצא ב-21.11.95, טופס 4 הוצא ב- 28.11.96.

מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, עולה כי ביום 31.3.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח שלב 07, קרי תחילת חפירת יסודות. ביום 1.9.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 12, קרי גמר רצפה ראשונה ומקלט. וביום 4.11.95 (גם כן מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח שלב 16, קרי גמר שלד חלקי (גמר מחיצות או קירות חוץ או עמודים ותקרה).

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריך 13 יוני 1995 נלקחו דגימות בטון מכלונסאות הבניין, בתאריך 28 יוני 1995 נלקחו דגימות בטון מקורות יסוד הבניין ובתאריך 16 נובמבר 1995 נלקחו דגימות בטון מקירות ממ"ד קומה ג' וקירות קומה ג'.

על פי יומני הבניה של טביב (ת/110) ביום 28 יוני 1995 בוצעו בבניין עבודות טפסנות קורות יסוד, ביום 2 יולי 1995 בוצעו עבודות ריצפה ויציקה, המשך עבודות טפסנות קורות יסוד וניתן אישור מפקח ליציקת רצפה. ביום 31 אוגוסט 1995 ניתן אישור מפקח ליציקת תקרת קומת קרקע ובוצעה עבודת ברזלנות ויציקת גג.

עד לקבלת היתר הוגשו 4 דוחות דוחו"ת כספיים.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 1, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 1.8.95, על סמך ביקור באתר מאותו היום (ת/56), אושר מלוא התשלום בגין גמר יסודות, קורות קשירה, גמר רצפת קומת עמודים, עבודות חשמל ואינסטלציה קומת קרקע וכן 40% תשלום בגין גמר בטון, מסגרת קולטים, קירות חוץ, מחיצות קומת קרקע.

על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 3, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 29.9.95, על סמך ביקור באתר ביום 27.9.95 (ת/56),אושרו תשלומים נוספים, השלמת מלוא התשלום בגין גמר בטון, מסגרת קולטים, קירות חוץ, מחיצות קומת קרקע, 90% בגין גמר גמר בטון, מסגרת קולטים, קירות חוץ, מחיצות קומה א', מלוא התשלום בגין גמר חשמל ואינסטלציה קומות א' וב'.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 4, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 7.11.95, על סמך ביקור באתר מיום 1.11.95 (ת/56),אושר לתשלום 70% בגין גמר גמר בטון, מסגרת קולטים, קירות חוץ, מחיצות קומה ב'. מנתונים אלה עולה כי עבודות הבניה החלו לפני הוצאת היתר בניה.

מנתונים אלה עולה כי עבודות הבניה החלו לפני הוצאת היתר בניה.
מועד סיום הבניה:
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 16, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 5.12.96, על סמך ביקור באתר ביום 1.12.96 (ת/56), אושרו לתשלום פחות מ-90% מהסך הכולל, וזאת כיוון שטרם הושלמו חדר המדרגות וקומת עמודים, גמר סיוד וצבע בכל הקומות.

על פי דוחות הפיקוח של דבי (ת/70) ביום 13 ינואר 1997, נערכה בבניין ביקורת עבודת גמר, טרם נמסרו הדירות. מפרוטוקול ישיבת מנהלת האתר, מיום 4 מרץ 1997 (ת/72), בה נכחו נציגי הנאשמת עולה כי הקבלן המבצע התבקש לסיים ליקויים בבניין בטרם מסירת הדירות. (ראה דבריו של העד דבי שצוטטו לעיל בהתייחס לבנין 116).

מנתונים אלה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש.

בניין מספר 121- היתר בניה הוצא ב- 21.11.95, תאריך טופס 4 הוצא ב- 28.11.96.

מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, עולה כי ביום 31.3.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 07, קרי תחילת חפירת יסודות. ביום 1.9.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 12, קרי גמר רצפה ראשונה ומקלט. וביום 4.11.95 (גם כן מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח שלב 16, קרי גמר שלד חלקי (גמר מחיצות או קירות חוץ או עמודים ותקרה).

על פי דו"חות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריך 6 יוני 1995 נלקחו דגימות בטון מכלונסאות הבניין, בתאריך 20 יוני 1995 נלקחו דגימות בטון מקורות יסוד הבניין ובתאריך 22 אוקטובר 1995 נלקחו דגימות בטון מקירות ממ"ד קומה ג' וקירות קומה ג'.

על פי יומני הבניה של טביב (ת/110, ת/116) ביום 6 יוני 1995 בוצעו בבניין עבודות קידוח ויציקת כלונסאות, ביום 30 יולי 1995 בוצעו עבודות טפסנות גג קומת קרקע, ביום 21 אוגוסט 1995 נבנו מחיצות.


עד להוצאת ההיתר נערכו 4 דו"חות שחרור כספים.
על פי דו"ח שחרור הכספים מספר 1, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 1.8.95, על סמך ביקור באתר מאותו היום (ת/56), אושר מלוא התשלום בגין גמר יסודות, קורות קשירה, עבודות חשמל ואינסטלציה קומת קרקע וכן גמר בטון, מסגרת קולטים, קירות חוץ, מחיצות קומת קרקע.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 3, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 29.9.95, על סמך ביקור באתר ביום 27.9.95 (ת/56), אושרו תשלומים נוספים, בגין גמר רצפת קומת עמודים, 90% בגין גמר גמר בטון, מסגרת קולטים, קירות חוץ, מחיצות קומה א', 40% תשלום בגין גמר גמר בטון, מסגרת קולטים, קירות חוץ, מחיצות קומה ב', מלוא התשלום בגין גמר חשמל ואינסטלציה קומות א' וב'.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 4, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 7.11.95, על סמך ביקור באתר מיום 1.11.95 (ת/56),אושר לתשלום 40% בגין גמר בטון, מסגרת קולטים, קירות חוץ, מחיצות קומה ג', גמר עבודות חשמל ואינסטלציה קומה ג'.

מנתונים אלה עולה כי עבודות הבניה החלו לפני הוצאת היתר בניה.

מועד סיום הבניה:
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 16, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 5.12.96, על סמך ביקור באתר ביום 1.12.96 (ת/56),אושרו לתשלום פחות מ- 90% מהסך הכולל, וזאת כיוון שטרם הושלמו חדר המדרגות וקומת עמודים, גמר סיוד וצבע בכל הקומות.

על פי דוחות הפיקוח של דבי (ת/70) ביום 14 ינואר 1997, נערכה בבניין ביקורת עבודת גמר, טרם נמסרו הדירות.

מנתונים אלה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש.

בניין מספר 122- היתר בניה הוצא ב- 21.11.95, תאריך טופס 4 הוצא ב- 28.11.96.

מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, לא ניתן להסיק כי הבניה החלה בטרם קבלת היתר.

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריך 21 דצמבר 1995 (מאוחר לתאריך ההיתר) נלקחו דגימות בטון מכלונסאות הבניין.

על פי נתונים אלה לא הוכיחה המאשימה שבבנין 122 החלה הבניה לפני הוצאת טופס 4.

מועד סיום הבניה:
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 16, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 5.12.96,(מספר ימים לאחר קבלת טופס 4) על סמך ביקור באתר מיום 1.12.96 (ת/56), אושרו לתשלום פחות מ-83% מהסך הכולל, וזאת כיוון שטרם הושלמו חדר המדרגות וקומת עמודים, גמר סיוד וצבע בכל הקומות, גמר תיקוני טיח כל הקומות, גמר ריצוף וחיפוי כל הקומות, גמר איטום ובידוד גג, גמר כיליים סניטריים כל הקומות, גמר דוד שמש ואנטנות.

מפרוטוקול מישיבת מנהלת האתר, מיום 4 מרץ 1997 (ת/72 בתוך ת/70), בה נכחו נציגי הנאשמת עולה כי הקבלן המבצע התבקש לסיים ליקויים בבניין בטרם מסירת הדירות. (ראה דבריו של העד דבי בעדותו (עמ' 392 ש' 1-13 שצוטטו בבניין 116).

על פי דו"חות חברת חשמל (ת/98 – ת/108) ביום 25.02.97, כשלושה חודשים לאחר המועד הרשום בטופס 4 כמועד הוצאתו, הוזמנה בדיקת מתקן לצורך חיבורו למערכת החשמל. הבדיקה בוצעה ביום 26.02.97.

מנתונים אלה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש.

בניין מספר 123- היתר בניה הוצא ב- 3.10.95, טופס 4 הוצא ב- 29.10.96.

מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, עולה כי ביום 4.11.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 08, קרי גמר חפירת יסודות (פלטות) או יציקת כלונסאות.

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריכים 31 אוגוסט 1995, 3,7-8 ספטמבר 1995 (לפני מועד הוצאת ההיתר) נלקחו דגימות בטון מכלונסאות הבניין.

על פי יומני הבניה של תדהר (ת/91) (ש.ע 25, 14.10.97) בימים 30-31 אוקטובר 1995 (אחרי קבלת היתר) בוצעו בבניין עבודות יציקת קורות יסוד.


על פי דו"חות שחרור הכספים מספר 108, בעריכת המפקח ארז, נכון ליום 31.8.95 (ת/58) עולה מטבלת מעקב הביצוע כי לא אושר לבניין כל תשלום בגין בנייה שהיא, כך גם עולה מטבלת המעקב התקציבי על פיה סך כך העלויות בבניין עד למועד הדוח הינן אפס. אולם על פי דוח מספר 109, בעריכת המפקח ארז, נכון ליום 30.9.95 (ת/58) עולה מטבלת המעקב התקציבי כי סך כל העלויות בבניין עד כתיבת דוח זה עמדו על סך של 193,000 ₪, אומנם דוח 109 נעדר טבלת מעקב ביצוע, אך מתקצוב הבניין ניתן להסיק על תחילת הבניה, כפי שהדבר עלה מעדותו של המפקח ארז (עמ' 308 ש' 18-22; עמ' 309 ש' 1-3):
"ש. כשאני מעיין בדוח מס' 109 אני לא מוצא טבלה שהיא דומה לטבלה שראיתי בדוח מס' 108. האם זה נכון ?
ת. נכון.
ש. יחד עם זאת האם למשל לגבי בניין 123 נוכל לראות איזושהי התקדמות בבנייה.
ת. לא כי הטבלה הזו איננה.
ש. אם אשווה את דוח 109 לדוח מס' 108 האם תיתכן אפשרות לזהות בנייה באשר לבניין 123 ?
ת. בדוח הקודם היה אפס, בדוח 109 יש 193,000 בבנייה." (ההדגשה בקו שלי – ז.ב.).

מנתונים אלה עולה כי עבודות הבניה החלו לפני הוצאת היתר בניה.

מועד סיום הבניה:
על פי דו"חות חברת החשמל (ת/98- ת/108), ביום 19 דצמבר 1996 (כחודשיים לאחר הוצאת טופס 4), הוזמנה בדיקת מתקן לצורך חיבור הבניין למערכת החשמל, הבדיקה בוצעה ביום 26 דצמבר 1996.
מנתונים אלה עולה כי עבודות הבניה החלו לפני הוצאת היתר בניה.
מנתונים אלה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש.

בניין מספר 124- היתר בניה הוצא ב- 3.10.95, תאריך טופס 4 הוצא ב- 29.10.96.

מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, עולה כי ביום 1.9.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 08, קרי גמר חפירת יסודות (פלטות) או יציקת כלונסאות.

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריכים 19,21,24-26,30 יולי 1995 נלקחו דגימות בטון מכלונסאות הבניין. בתאריך 1 אוקטובר 1995 נלקחו דגימות בטון מקורות יסוד הבניין.

על פי יומני הבניה של סולל בונה (ת/117) ביום 19 יולי 1995 בוצעו בבניין עבודות קידוח כלונסאות ברזל ויציקה.

על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 108, בעריכת המפקח ארז, נכון ליום 31.8.95 (ת/58), אושר מלוא התשלום בגין גמר יסודות.

מנתונים אלה עולה כי עבודות הבניה החלו לפני הוצאת היתר בניה.
מועד סיום הבניה:
על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריך 13 נובמבר 1996 (לאחר שכבר ניתן טופס 4) נלקחו דגימות בטון מתקרת הפנטהאוס. המשמעות היא כפי שהעיד מר שניידר שביום זה נוצקה למעשה תקרת הפנטהאוס.:
"ש. אם אני מסתכל על הכותרת התחתונה בריכוז תקרת פנטהאוז. מה המשמעות?
ת. זה אומר שיציקה אחרונה שנעשתה בבית זה 13.11.96 ומספר התעודה". (עמ' 231 ש' 14-16)

על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 123, בעריכת המפקח ארז, נכון ליום 30.11.96 (ת/58) (שבועיים לאחר המועד הרשום כמועד להוצאת טופס 4), אחוז הביצוע המאושר לתשלום עבור כל הבניין היה 57%. דו"ח מספר 124, בעריכת המפקח ארז, נכון ליום 31.1.97 מלמד כי אחוז הביצוע המאושר לתשלום עבור כל הבניין עמד על 69%.

על פי דוחות הפיקוח של דבי (ת/81, ת/86) ביום 29 אפריל 1997, (6 חודשים(!) לאחר הוצאת טופס 4) נערכה בבניין ביקורת עבודת גמר, נמצאו ליקויי טיח וצבע, חיסרון בדלתות וסטופרים, חיסרון באביזרי חשמל וכלים סניטריים, דודי חשמל, ריתוכי מסגרות ממ"ד, חלונות מטבח, מסגרות אלומיניום. ביום 19 מאי 1997 טרם אכלוס הועברה דרישה לקבלן המבצע לתקן את הליקויים.

מנתונים אלה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש.

בניין מספר 125- היתר בניה הוצא ב- 3.10.95, תאריך טופס 4 הוצא ב- 29.10.96.

מועד תחילת הבניה:

עפ"י חוות דעתו של אדווין, עולה כי ביום 1.9.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 08, קרי גמר חפירת יסודות (פלטות) או יציקת כלונסאות.

על פי יומני הבניה של סולל בונה (ת/117) ביום 10 ספטמבר 1995 בוצעו בבניין עבודות הרכבת חשמל ומערכת אינסטלציה.

על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 108, בעריכת המפקח ארז, נכון ליום 31.8.95 (ת/58), אושר מלוא התשלום בגין גמר יסודות.

מנתונים אלה עולה כי עבודות הבניה החלו לפני הוצאת היתר בניה.

מועד סיום הבניה:
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 123, בעריכת המפקח ארז, נכון ליום 30.11.96 (ת/58) (חודש לאחר מועד הרשום בטופס 4 כמועד הוצאתו), אחוז ביצוע מאושר לתשלום עבור כל הבניין היה 57%. דוח מספר 124, בעריכת המפקח ארז, נכון ליום 31.1.97 מלמד כי אחוז הביצוע המאושר לתשלום עבור כל הבניין עמד על 69%.

על פי דו"חות חברת החשמל (ת/98- ת/108), ביום 18 אפריל 1997, הוזמנה בדיקת מתקן לצורך חיבור הבניין למערכת החשמל, הבדיקה בוצעה ביום 18 מאי 1997 והסתיימה ביום 27 מאי 1997. מועד הזמנת ביקורת החשמל עולה בקנה אחד עם דוחות שחרור הכספים המלמדים כי במועד הרשום בטופס 4 כמועד הוצאתו היה בנין רחוק מלהיות בנין ראוי לשמוש.

על פי דוחות הפיקוח של דבי (ת/81, ת/86) ביום 19 מאי 1997 טרם אוכלס הבניין והוצאה דרישה לקבלן, לבצע תיקון ליקויים.

מנתונים אלה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש.

בניין מספר 126- היתר בניה הוצא ב-3.10.95, טופס 4 הוצא ב- 29.10.96.

מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, עולה כי ביום 1.9.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 08, קרי גמר חפירת יסודות (פלטות) או יציקת כלונסאות.

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריכים 21-24 אוגוסט 1995 נלקחו דגימות בטון מכלונסאות הבניין.

על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 108, בעריכת המפקח ארז, נכון ליום 31.8.95, כחודש לפני הוצאת ההיתר (ת/58), אושר מלוא התשלום בגין גמר יסודות.
מנתונים אלה עולה כי עבודות הבניה החלו לפני הוצאת היתר בניה.

מועד סיום הבניה:
על פי דו"חות חברת החשמל (ת/98- ת/108), ביום 4 פברואר 1997, שלושה חודשים לאחר הוצאת טופס 4, הוזמנה בדיקת מתקן לצורך חיבור הבניין למערכת החשמל, הבדיקה בוצעה ביום 10 פברואר 1997 והסתיימה ביום 17 פברואר 1997.

על פי דוחות הפיקוח של דבי (ת/76) ביום 10 פברואר 1997, נערכה בבניין ביקורת עבודת גמר, טרם נמסרו הדירות.

מנתונים אלה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש.

בניין מספר 127- היתר בניה הוצא ב- 3.10.95, טופס 4 הוצא ב- 29.10.96.

מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, עולה כי ביום 1.9.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 08, קרי גמר חפירת יסודות (פלטות) או יציקת כלונסאות.

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריכים 31 יולי 1995, 1-4,6 אוגוסט 1995 נלקחו דגימות בטון מכלונסאות הבניין.

על פי יומני הבניה של סולל בונה (ת/117, ת/120) ביום 6 אוגוסט 1995 המשיכו בקידוח כלונסאות, ברזל ויציקה.

על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 3, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 29.9.95, על סמך ביקור באתר מיום 27.9.95 (ת/56),אושר מלוא התשלום בגין גמר יסודות.


מנתונים אלה עולה כי עבודות הבניה החלו לפני הוצאת היתר בניה.

מועד סיום הבניה:
על פי יומני הבניה של סולל בונה (ת/117, ת/118) ביום 19 ינואר 1997 בוצעו בבניין עבודות אלומיניום, אינסטלציה, ריצוף, קרמיקה, רב-בריח, פסיפס, משקופי נגרות.

על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 15, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 6.11.96, על סמך ביקור באתר מיום 31.10.96 (ת/56), (סמוך מאד למועד הרשום בטופס 4 כמועד הוצאתו) אושרו לתשלום 75% מהסך הכולל, כיוון שטרם הושלמו בין היתר, עבודות ריצוף הגג, הרכבת כלים סניטריים, מעלית וגנראטור חרום. על פי דוח מספר 16, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 5.12.96, על סמך ביקור באתר ביום 1.12.96 (ת/56),אושר לתשלום פחות מ-87% מהתשלום הכולל, כיוון שטרם הושלמו בין היתר עבודות הרכבת דוד השמש, ריצוף וחיפוי כל הקומות, הרכבת כלים סניטריים.

על פי דו"חות חברת החשמל (ת/98- ת/108), ביום 5 פברואר 1997, הוזמנה בדיקת מתקן לצורך חיבור הבניין למערכת החשמל, הבדיקה בוצעה ביום 6 פברואר 1997 והסתיימה ביום 2 מרץ 1997.

על פי דוחות הפיקוח של דבי (ת/80, ת/82) ביום 18 נובמבר 1996, נערכה ביקורת בבניין וקונסטרוקציית קולטי השמש נמצאה לא תואמת לתוכנית. מועד האכלוס המשוער תוכנן במועד 9 פברואר 1997.

מנתונים אלה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש.

בניין מספר 128- היתר בניה הוצא ב-3.10.95, תאריך טופס 4 הוצא ב- 24.10.96.

מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, עולה כי ביום 1.9.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 08, קרי גמר חפירת יסודות (פלטות) או יציקת כלונסאות.

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריכים 7-10,13-16,18,20 אוגוסט 1995 נלקחו דגימות בטון מכלונסאות הבניין.

על פי יומני הבניה של סולל בונה (ת/117) ביום 6 אוגוסט 1995 נמשכו עבודות קידוח כלונסאות, ברזל ויציקה.

על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 108, בעריכת המפקח ארז, נכון ליום 31.8.95 (ת/58) כחודש לפני מתן ההיתר, אושר מלוא התשלום בגין גמר יסודות.

מנתונים אלה עולה כי הבניה החלה לפני הוצאת היתר.

מועד סיום הבניה:
על פי יומני הבניה של סולל בונה (ת/117, ת/118) ביום 19 ינואר 1997 שלושה חודשים לאחר המועד הרשום בטופס 4 כמועד הוצאתו בוצעו בבניין עבודות אלומיניום, אינסטלציה, ריצוף, קרמיקה, רב-בריח, פסיפס, משקופי נגרות.

על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 123, בעריכת המפקח ארז (ת/58), נכון ליום 30.11.96, כחודש לאחר הוצאת טופס 4 אושרו לתשלום כ- 80% מהסך הכולל. על פי דוח מספר 124, בעריכת המפקח ארז (ת/58), נכון ליום 31.1.97, אושרו לתשלום 89% מן הסך הכולל.

על פי דו"חות חברת החשמל (ת/98- ת/108), ביום 16 פברואר 1997, כארבעה חודשים לאחר הוצאת טופס 4 הוזמנה בדיקת מתקן לצורך חיבור הבניין למערכת החשמל, הבדיקה בוצעה ביום 17 פברואר 1997 והסתיימה ביום 18 פברואר 1997.

על פי דוחות הפיקוח של דבי (ת/80, ת/82) ביום 5 פברואר 1997, נערכה ביקורת בבניין ונמצא כי קיימת בעיה בשיש בלובי ובחזית ונדרש להחליפם. מועד האכלוס המשוער תוכנן ליום 30 מרץ 1997.

מנתונים אלה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש.

בניין מספר 130- היתר בניה הוצא ב-3.10.95, תאריך טופס 4 הוצא ב - 24.10.96.

מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, עולה כי ביום 1.9.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 08, קרי גמר חפירת יסודות (פלטות) או יציקת כלונסאות.

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריכים 7-10, 16, 20-22, 25, 28, אוגוסט 1995, 12-13 ספטמבר 1995 נלקחו
דגימות בטון מכלונסאות הבניין.

על פי יומני הבניה של סולל בונה (ת/117, ת/120) ביום 6 אוגוסט 1995 נמשכו עבודות קידוח כלונסאות, ברזל ויציקה.
מנתונים אלה עולה כי הבניה החלה לאחר הוצאת היתר הבניה.

מועד סיום הבניה:
על פי יומני הבניה של סולל בונה (ת/117, ת/118) ביום 19 ינואר 1997 כשלושה חודשים לאחר המועד הרשום בטופס 4 כתאריך הוצאתו בוצעו בבניין עבודות אלומיניום, אינסטלציה, ריצוף, קרמיקה, רב-בריח, פסיפס, משקופי נגרות.

על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 15, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 6.11.96, מספר ימים לאחר המועד הרשום בטופס 4 כתאריך הוצאתו, על סמך ביקור באתר מיום 31.10.96 (ת/56),אושרו לתשלום 59% מהסך הכולל, היות וטרם הושלמו, בין היתר, עבודות ריצוף הגג והקומות העליונות, הרכבת כלים סניטריים, מעלית וגנראטור חרום.
על פי דוח שחרור כספים, מספר 16, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 5.12.96, על סמך ביקור באתר מיום 1.12.96 (ת/56), אושרו לתשלום פחות מ-65% מהתשלום הכולל, היות וטרם הושלמו עבודות הרכבת דוד השמש, ריצוף וחיפוי כל הקומות, הרכבת כלים סניטריים.

על פי דו"חות חברת החשמל (ת/98- ת/108), ביום 3 מרץ 1997, הוזמנה בדיקת מתקן לצורך חיבור הבניין למערכת החשמל, הבדיקה בוצעה ביום 4 מרץ 1997 והסתיימה ביום 7 אפריל 1997.

על פי דוחות הפיקוח של דבי (ת/80, ת/82) ביום 6 מרץ 1997, נערכה ביקורת בבניין ונמצאו ליקויים בהלבשות העליונות של החלונות ואיטומם נמסרה דרישה לתיקון הליקויים. מועד האכלוס המשוער תוכנן למועדים 1,2 אפריל 1997.

מנתונים אלה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש.

בניין מספר 131- היתר בניה הוצא ב- 3.10.95, טופס 4 הוצא ב- 24.10.96.

מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, עולה כי ביום 1.9.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 08, קרי גמר חפירת יסודות (פלטות) או יציקת כלונסאות.

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריכים 20-27 אוגוסט 1995, 12-19 ספטמבר 1995 נלקחו דגימות בטון מכלונסאות הבניין.

מנתונים אלה עולה כי הבניה החלה לפני הוצאת ההיתר.

מועד סיום הבניה:
על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריך 31 אוקטובר 1996, סמוך לאחר המועד הרשום בטופס 4 כתאריך הוצאתו נלקחו דגימות בטון מתקרת הפנטהאוס כשהמשמעות היא שביום זה נוצקה למעשה תקרת הפנטהאוס (ראה עדותו של שניידר עמ' 231 ש' 14 -16).

על פי יומני הבניה של סולל בונה (ת/117, ת/118) ביום 19 ינואר 1997 כשלושה חודשים לאחר המועד הרשום בטופס 4 כמועד הוצאתו בוצעו בבניין עבודות אלומיניום, אינסטלציה, ריצוף, קרמיקה, רב-בריח, פסיפס, משקופי נגרות.

על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 15, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 6.11.96, על סמך ביקור באתר ביום 31.10.96 (ת/56), כשבועיים לאחר המועד הרשום בטופס 4 כתאריך הוצאתו, אושרו לתשלום פחות מ- 52% מהסך הכולל, היות וטרם הושלמו עבודות ריצוף הגג והקומות העליונות, הרכבת כלים סניטריים, מעלית וגנראטור חרום. על פי דוח מספר 16, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 5.12.96, על סמך ביקור באתר ביום 1.12.96 (ת/56), אושרו לתשלום פחות מ-55% מהתשלום הכולל, היות וטרם הושלמו עבודות הרכבת דוד השמש, מעלית, ריצוף וחיפוי כל הקומות, הרכבת כלים סניטריים.

על פי דו"חות חברת החשמל (ת/98- ת/108), ביום 28 מרץ 1997, הוזמנה בדיקת מתקן לצורך חיבור הבניין למערכת החשמל, הבדיקה בוצעה ביום 30 מרץ 1997 והסתיימה ביום 30 אפריל 1997.

על פי דוחות הפיקוח של דבי (ת/80, ת/82) ביום 6 מרץ 1997, נערכה ביקורת בבניין ונמצאו ליקויים בהלבשות העליונות של החלונות ואיטומם נמסרה דרישה לתיקון הליקויים. מועד האכלוס המשוער תוכנן למועדים 6,13 אפריל 1997.

מנתונים אלה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש.

בניין מספר 132- היתר בניה הוצא ב- 3.10.95, טופס 4 הוצא ב- 24.10.96.

מועד תחילת הבניה:

עפ"י חוות דעתו של אדווין, עולה כי ביום 1.9.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 10, קרי גמר יציקת יסודות ורצפת מקלט כולל קורות ועמודי יסוד.

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריכים 17-30 יולי 1995 נלקחו דגימות בטון מכלונסאות הבניין, בתאריכים 27 יולי 1995 ועד 16 אוגוסט 1995 נלקחו דגימות בטון מקורות היסוד בבניין, בתאריכים 8 אוגוסט 1995 ועד 1 אוקטובר 1995 נלקחו דגימות בטון מרצפת קומת קרקע, רצפת ממ"ד קומת קרקע, קירות ממ"ד קומת קרקע, קירות קומת קרקע, תקרת קומת קרקע, תקרת ממ"ד קומת קרקע.
על פי יומני הבניה של טביב (ת/110-ת/116), ביום 17 יולי 1995, בוצעו בבניין עבודות קידוח, ביום 26 יולי 1995 בוצעו עבודות טפסנות קורות, קידוח, הרכבת ממ"דים ויציקה, ביום 6 ספטמבר 1995 הורכבו ממ"דים.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 1, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 1.8.95, על סמך ביקור באתר באותו היום (ת/56),אושר מלוא התשלום בגין גמר יסודות, קורות קשירה.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 3, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 29.9.95, על סמך ביקור באתר ביום 27.9.95 (ת/56),אושרו תשלומים נוספים, לרבות מלוא התשלום בגין גמר חשמל ואינסטלציה קומת קרקע וקומה א'.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 4, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 7.11.95, על סמך ביקור באתר ביום 1.11.95 (ת/56), אושר לתשלום 40% בגין גמר בטון, מסגרת קולטים, קירות חוץ, מחיצות קומה ג', גמר עבודות חשמל ואינסטלציה קומה ג'.

מנתונים אלה עולה כי הבניה החלה לפני הוצאת היתר הבניה.

מועד סיום הבניה:
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 15, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 6.11.96, כשבועיים לאחר המועד הרשום בטופס 4 כמועד הוצאתו על סמך ביקור באתר מיום 31.10.96 (ת/56), אושרו לתשלום פחות מ- 79% מהסך הכולל, היות וטרם הושלמו בין היתר, עבודות הריצוף והחיפוי בכל הקומות.
על פי דוח מספר 16, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 5.12.96, כשישה שבועות לאחר המועד הרשום בטופס 4 כמועד הוצאתו על סמך ביקור באתר מיום 1.12.96 (ת/56), אושרו לתשלום פחות מ-81% מהתשלום הכולל, היות וטרם הושלמו בין היתר עבודות חדר המדרגות , גמר כלים סניטריים בכל הקומות, הרכבת אנטנות, עבודות הסיוד והצבע בכל הקומות.

על פי דו"חות חברת החשמל (ת/98- ת/108), ביום 11 מרץ 1997,כחמישה חודשים לאחר המועד הרשום בטופס 4 כמועד הוצאתו, הוזמנה בדיקת מתקן לצורך חיבור הבניין למערכת החשמל, הבדיקה בוצעה ביום 12 מרץ 1997 והסתיימה ביום 13 מרץ 1997.

על פי דוחות הפיקוח של דבי (ת/70, ת/72, ת/79) ביום 19 מרץ 1997, נערכה בבניין ביקורת עבודת גמר, טרם נמסרו הדירות. מפרוטוקול ישיבת מנהלת האתר, מיום 4 מרץ 1997 (ת/72 בתוך ת/70), בה נכחו גם נציגי הנאשמת עולה כי הקבלן המבצע התבקש לסיים ליקויים בבניין בטרם מסירת הדירות.

מנתונים אלה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש.

בניין מספר 133- היתר בניה הוצא ב- 3.10.95, טופס 4 הוצא ב- 24.10.96.

מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, לא ניתן להסיק כי הבניה החלה בטרם קבלת היתר, על פי תצ"א מיום 4.11.95 המאוחרת לקבלת ההיתר עולה כי מצב הבניה בשטח היה בשלב 08, קרי גמר חפירת יסודות (פלטות) או יציקת כלונסאות.

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריכים 28 יולי 1995 ועד 2 אוקטובר 1995 (קודם להוצאת היתר הבניה) נלקחו דגימות בטון מכלונסאות הבניין.

על פי יומני הבניה (ת/110), ביום 22 אוקטובר 1995 (מאוחר למועד קבלת ההיתר), בוצעו בבניין עבודות יציקת קורות יסוד.
מנתונים אלה עולה כי הבניה החלה לפני הוצאת היתר הבניה.

מועד סיום הבניה:
עפ"י עדות של אדווין, (ת/13) (פ/41-42 ש/1-5, 19-22) על פי מראה הבניין ביום 7 פברואר 1997, הבניין אינו ראוי לקבל טופס 4 היות וטרם הורכבו על גגו דודי שמש, טרם הוחל בעבודות פיתוח סביבתי, לכלוך רב מצוי בסביבתו, ונותרו מנופים באתר הבניה.
"ת. ניתן לראות לגבי מגרש 133 ניתן לראות ששלד המבנה גמור. ניתן לראות שעל גג המבנה עדיין אין את קולטי השמש והדודים. נשווה אותו לדוגמה לבניין שנמצא לידו, ניתן לראות את הדודי שמש והקולטים ובחמש כניסות של מגרש 133 עדיין אין לנו את המצב הזה. ניתן לראות שהפיתוח הסביבתי הוא בשלב התחלתי אפשר לראות את קירות הגדר מסביב לעומת זאת אם נסתכל במקום אחר נוכל לראות איך נראה פיתוח סביבתי במצב מתקדם. המשמעות שאין דודים במועד הזה בעיני קצת תמוהה לאור העובדה שיש לבנין טופס ארבע
בין הבניינים 134 ו-136 ניתן לראות מנוף עם הזרוע שלו והצל של הזרוע".

על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 7, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 6.11.96, לאחר המועד הרשום בטופס 4 כתאריך הוצאתו. על סמך ביקור באתר ביום 31.10.96 (ת/57), אושרו לתשלום פחות מ- 70% מהסך הכולל, היות וטרם הושלמו עבודות הריצוף, גמר פנלים, גמר חלונות ותריסים, הרכבת כלים סניטריים, פיתוח חצר.

על פי דוח מספר 8, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 5.12.96, על סמך ביקור באתר ביום 1.12.96 (ת/57), אושרו לתשלום פחות מ-78% מהתשלום הכולל, היות וטרם הושלמו העבודות.

על פי דו"חות חברת החשמל (ת/98- ת/108), ביום 30 מרץ 1997, הוזמנה בדיקת מתקן לצורך חיבור הבניין למערכת החשמל, הבדיקה בוצעה ביום 4 אפריל 1997.

על פי דוחות הפיקוח של דבי (ת/70) ביום 9 מאי 1997, בוצעו בבניין עבודות הרכבת חלונות פלדה, תיקוני טיח וצבע, אינסטלציה, עבודות חשמל.

מנתונים אלה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש.

בניין מספר 134- היתר בניה הוצא ב- 3.10.95, טופס 4 הוצא ב- 24.10.96.

מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, לא ניתן להסיק כי הבניה החלה בטרם קבלת היתר. על פי תצ"א מיום 4.11.95 המאוחרת לקבלת ההיתר עולה כי מצב הבניה בשטח היה בשלב 08, קרי גמר חפירת יסודות (פלטות) או יציקת כלונסאות.

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) לקיחת דגימות הבטון החלה לאחר קבלת ההיתר.
בבניין 134א' בתאריך 31 אוקטובר 1995 נלקחו דגימות מכלונסאות הבניין, בבניין 134ב' בתאריך 12 אוקטובר 1995 נלקחו דגימות מכלונסאות הבניין.

לפיכך לא הוכח כי בבנין זה החלה הבניה לפני הוצאת היתר.

מועד סיום הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדוין ועדותו (עמ' 41-42 ש' 1-5, 19-22) על פי מראה הבניין ביום 7 פברואר 1997 הבניין אינו ראוי לקבל טופס 4 היות וטרם הורכבו על גגו דודי שמש, טרם הוחל בעבודות פיתוח סביבתי, לכלוך רב מצוי בסביבתו, ונותרו מנופים באתר הבניה. ראו ציטוטם לעיל בבניין 133.

על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 7, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 6.11.96, כשבועיים לאחר המועד הרשום בטופס 4 כתאריך הוצאתו על סמך ביקור באתר מיום 31.10.96 (ת/57), אושרו לתשלום פחות מ- 57% מהסך הכולל, היות וטרם הושלמו, עבודות הריצוף, גמר פנלים, גמר חלונות ותריסים, הרכבת כלים סניטריים, פיתוח חצר.
על פי דוח מספר 8, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 5.12.96, כ-6 שבועות לאחר המועד הרשום בטופס 4 כמועד הוצאתו, על סמך ביקור באתר מיום 1.12.96 (ת/57), אושרו לתשלום פחות מ-66% מהתשלום הכולל, היות וטרם הושלמו העבודות.

על פי דו"חות חברת החשמל (ת/98- ת/108), ביום 30 מרץ 1997, הוזמנה בדיקת מתקן לצורך חיבור הבניין למערכת החשמל, הבדיקה בוצעה ביום 4 אפריל 1997.

על פי דוחות הפיקוח של דבי (ת/80, ת/82) ביום 5 פברואר 1997, נערכה ביקורת בבניין ונמצא כי קיימת בעיה בשיש בלובי ובחזית ונדרש להחליפם. מועד האכלוס המשוער תוכנן ליום 1 מאי 1997.

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) ,בתאריך 23 אוקטובר 1996 יום לפני המועד הרשום בטופס 4 כתאריך הוצאתו נלקחו דגימות בטון מתקרת הפנטהאוס.

מנתונים אלה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש.

בניין מספר 136- היתר בניה הוצא ב- 3.10.95, טופס 4 הוצא ב- 20.10.96.

מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, לא ניתן להסיק כי הבניה החלה בטרם קבלת היתר, על פי תצ"א מיום 4.11.95 המאוחרת לקבלת ההיתר עולה כי מצב הבניה בשטח היה בשלב 08, קרי גמר חפירת יסודות (פלטות) או יציקת כלונסאות.

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) לקיחת דגימות הבטון החלה לאחר קבלת היתר, בתאריך 19 אוקטובר 1995 נלקחו דגימות מכלונסאות הבניין.


לפיכך לא ניתן לקבוע לגבי בניין זה כי הבניה בו החלה לפני הוצאת היתר.

מועד סיום הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין ועדותו (עמ' 41-42 ש' 1-5, 19-22) על פי מראה הבניין ביום 7 פברואר 1997 הבניין אינו ראוי לקבל טופס 4 היות וטרם הורכבו על גגו דודי שמש, טרם הוחל בעבודות פיתוח סביבתי, לכלוך רב מצוי בסביבתו, ונותרו מנופים באתר הבניה.

על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 7, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 6.11.96, כשבועיים לאחר המועד הרשום בטופס 4 כתאריך הוצאתו על סמך ביקור באתר מיום 31.10.96 (ת/57), אושרו לתשלום פחות מ- 54% מהסך הכולל, היות וטרם הושלמו עבודות הריצוף, גמר פנלים, גמר חלונות ותריסים, הרכבת כלים סניטריים, פיתוח חצר.
על פי דוח מספר 8, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 5.12.96, על סמך ביקור באתר מיום 1.12.96 (ת/57), אושרו לתשלום פחות מ-57% מהתשלום הכולל, היות וטרם הושלמו העבודות.

על פי דו"חות חברת החשמל (ת/98- ת/108), ביום 9 אפריל 1997, הוזמנה בדיקת מתקן לצורך חיבור הבניין למערכת החשמל, הבדיקה בוצעה ביום 13 אפריל 1997.

על פי דוחות הפיקוח של דבי (ת/82, ת/87) ביום 25 אפריל 1997, נערכה ביקורת בבניין ונמצא בין היתר כי קיימים ליקויים בטיח ובצבע, חדר מדרגות לא גמור, במסגרות ממ"ד, סדקים בקירות חדר שינה. מועד האכלוס המשוער תוכנן ליום 1 מאי 1997.

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) ,בתאריך 20 אוקטובר 1997 ביום הרשום בטופס 4 כתאריך הוצאתו נלקחו דגימות בטון מתקרת הפנטהאוס.

מנתונים אלה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש.

בניין מספר 137- היתר בניה הוצא ב-3.10.95, טופס 4 הוצא ב-20.10.96.
מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, לא ניתן להסיק כי הבניה החלה בטרם קבלת היתר, על פי תצ"א מיום 4.11.95 המאוחרת לקבלת ההיתר עולה כי מצב הבניה בשטח היה בשלב 08, קרי גמר חפירת יסודות (פלטות) או יציקת כלונסאות.

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) לקיחת דגימות הבטון החלה לאחר קבלת היתר, בתאריך 12 אוקטובר 1995 נלקחו דגימות מכלונסאות הבניין.

לאור האמור לא הוכיחה המאשימה כי בנייתו של בנין זה החלה לאחר הוצאת ההיתר.

מועד סיום הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדוין ועדות (עמ' 41-42 ש' 1-5, 19-22) על פי מראה הבניין ביום 7 פברואר 1997 הבניין אינו ראוי לקבל טופס 4 היות וטרם הורכבו על גגו דודי שמש, טרם הוחל בעבודות פיתוח סביבתי, לכלוך רב מצוי בסביבתו, ונותרו מנופים באתר הבניה.

על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 7, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 6.11.96, כשבועיים לאחר המועד הרשום בטופס 4 כתאריך הוצאתו על סמך ביקור באתר מיום 31.10.96 (ת/57), אושרו לתשלום פחות מ- 69% מהסך הכולל, היות וטרם הושלמו עבודות הריצוף, גמר פנלים, גמר חלונות ותריסים, הרכבת כלים סניטריים, פיתוח חצר.
על פי דוח מספר 8, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 5.12.96, כ-6 שבועות לאחר המועד הרשום בטופס 4 כתאריך הוצאתו על סמך ביקור באתר מיום 1.12.96 (ת/57), אושרו לתשלום פחות מ-70% מהתשלום הכולל, היות וטרם הושלמו העבודות.

על פי דו"חות חברת החשמל (ת/98- ת/108), ביום 20 מרץ 1997, הוזמנה בדיקת מתקן לצורך חיבור הבניין למערכת החשמל, הבדיקה בוצעה ביום 24 מרץ 1997.

על פי דוחות הפיקוח של דבי (ת/70, ת/71) ביום 11 מרץ 1997, נערכה ביקורת בבניין ונמצא בין היתר כי קיימים ליקויים טיח וצבע, דלתות לא מורכבות, חלונות ממ"ד וחדר שירותים לא אטומים, הוצאה דרישה לקבלן לתקנם.

על פי יומני הבניה של סולל בונה (ת/117, ת/118, ת/132) במועדים 13 אוקטובר 1996 ועד 18 אוקטובר 1996, דהיינו עד יומיים לפני המועד הרשום בטופס 4 כמועד הוצאתו בוצעו בבניין עבודות שלד קומה עליונה וטיח, מצב שהוא עדיין רחוק מבנין הראוי לשימוש.

מנתונים אלה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש.


בניין מספר 138- היתר בניה הוצא ב- 21.11.95, טופס 4 הוצא ב- 25.11.96.

מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין עולה כי ביום 31.3.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 07, קרי תחילת חפירת יסודות. כך גם ביום 1.9.95 (מוקדם לתאריך ההיתר). ביום 4.11.95 (גם כן מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 10, קרי גמר יציקת יסודות ורצפת מקלט כולל קורות ועמודי יסוד.

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריכים 20-27 ספטמבר 1995, 1 אוקטובר 1995 נלקחו דגימות בטון מיסודות הבניין, בתאריכים 17,25 אוקטובר 1995 נלקחו דגימות בטון מקורות יסוד הבניין, בתאריכים 31 אוקטובר 1995 נלקחו דגימות בטון מרצפת קומת קרקע ומרצפת ממ"ד קומת קרקע.
על פי יומני הבניה של תדהר(ת/91, ת/96) (ש.ע 31, 14.10.97) בימים 8,9 נובמבר 1995 נוצק ממ"ד, ביום 13 נובמבר 1995 בוצע טפסנות בממ"דים, כך גם בימים 14-15 נובמבר 1995.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 3, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 29.9.95, על סמך ביקור באתר ביום 27.9.95 (ת/56),אושר מלוא התשלום, בגין גמר יסודות.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 4, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 7.11.95, על סמך ביקור באתר ביום 1.11.95 (ת/56),אושר מלוא התשלום בגין גמר קורות קשירה ורצפת קומת עמודים וגמר עבודות חשמל ואינסטלציה קומת קרקע.
מנתונים אלה עולה כי הבניה החלה לפני הוצאת היתר.

מועד סיום הבניה:
על פי דו"חות חברת החשמל (ת/98- ת/108), ביום 4 פברואר 1997, הוזמנה בדיקת מתקן לצורך חיבור הבניין למערכת החשמל, הבדיקה בוצעה ביום 5 פברואר 1997.

על פי דוחות הפיקוח של דבי (ת/70) ביום 21 פברואר 1997, בוצעו בבניין עבודות ציפוי שיש, צבע, מסגרות, הרכבת אביזרים חשמל ואינסטלציה.

על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 16, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 5.12.96, כשבועיים לאחר המועד הרשום בטופס 4 כתאריך הוצאתו על סמך ביקור באתר מיום 1.12.96 (ת/56),אושרו לתשלום פחות מ- 82% מהסך הכולל, היות וטרם הושלמו עבודות הריצוף החיפוי והפנלים בכל הקומות, סיוד וצבע, הרכבת כלים סניטריים, התקנת דוד שמש, גמר חדר מדרגות וקומת עמודים, פיתוח החצר.

מנתונים אלה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש.

בניין מספר 139- היתר בניה הוצא ב- 21.11.95, טופס 4 הוצא ב- 25.11.96.

מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, עולה כי ביום 31.3.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 07, קרי תחילת חפירת יסודות. כך גם ביום 1.9.95. ביום 4.11.95 (גם כן מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 10, קרי גמר יציקת יסודות ורצפת מקלט כולל קורות ועמודי יסוד.

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריכים 4-8 ספטמבר 1995 כחודשיים לפני הוצאת ההיתר נלקחו דגימות בטון מיסודות הבניין. בתאריכים 11-12, 17 ספטמבר 1995 נלקחו דגימות בטון מקורות יסוד הבניין, בתאריכים 25-26 אוקטובר 1995, 8-9, 12 נובמבר 1995 נלקחו דגימות בטון מרצפת קומת קרקע, רצפת ממ"ד קומת קרקע, קירות ממ"ד קומת קרקע.

על פי יומני הבניה של תדהר (ת/91, ת/96) (ש.ע 31, 14.10.97) ביום 8 נובמבר 1995 נוצק ממ"ד, ביום 9 נובמבר 1995 נוצקו 3 ממדים, ביום 10 נובמבר 1995 נוצקו קורות מדרגות, ביום 13 נובמבר 1995 נוצקו שני ממ"דים ושני קירות, הכל לפני הוצאת ההיתר.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 3, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 29.9.95, על סמך ביקור באתר ביום 27.9.95 (ת/56),אושר מלוא התשלום, בגין גמר יסודות.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 4, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 7.11.95, על סמך ביקור באתר ביום 1.11.95 (ת/56),אושר מלוא התשלום בגין גמר קורות קשירה ורצפת קומת עמודים וגמר עבודות חשמל ואינסטלציה קומת קרקע.

מנתונים אלה עולה כי הבניה החלה לפני הוצאת היתר בניה.

מועד סיום הבניה:
על פי דו"חות חברת החשמל (ת/98- ת/108), ביום 7 פברואר 1997, כחודשיים וחצי לאחר המועד הרשום בטופס 4 כתאריך הוצאתו הוזמנה בדיקת מתקן לצורך חיבור הבניין למערכת החשמל, הבדיקה בוצעה ביום 9 פברואר 1997.


על פי דוחות הפיקוח של דבי (ת/76) ביום 20 פברואר 1997, נערכה בבניין ביקורת עבודת גמר, טרם נמסרו הדירות.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 16, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 5.12.96, מספר ימים לאחר המועד הרשום בטופס 4 כתאריך הוצאתו על סמך ביקור באתר ביום 1.12.96 (ת/56), אושרו לתשלום פחות מ- 84% מהסך הכולל, היות וטרם הושלמו בין היתר, עבודות הריצוף החיפוי והפנלים בכל הקומות, סיוד וצבע, הרכבת כלים סניטריים, התקנת דוד שמש, גמר חדר מדרגות וקומת עמודים, פיתוח החצר.

מנתונים אלה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש.

בניין מספר 140- היתר בניה הוצא ב- 21.11.95, טופס 4 הוצא ב-25.11.96.

מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, עולה כי ביום 31.3.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 07, קרי תחילת חפירת יסודות. ביום 1.9.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 08 קרי גמר חפירת יסודות (פלטות), או יציקת כלונסאות וביום 4.11.95 (גם כן מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 10, קרי גמר יציקת יסודות ורצפת מקלט כולל קורות ועמודי יסוד.
על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריכים 15-17 אוגוסט 1995 שלושה חודשים לפני המועד הרשום בטופס 4 כתאריך הוצאתו נלקחו דגימות בטון מכלונסאות הבניין, ביום 15 ספטמבר 1995 נלקחו דגימות בטון מקורות יסוד הבניין ובתאריכים 21 ספטמבר 1995, 27,29 אוקטובר 1995, 5-7 נובמבר 1995 נלקחו דגימות בטון מרצפת קומת קרקע, רצפת ממ"ד קומת קרקע, קירות ממ"ד קומת קרקע.
על פי יומני הבניה של תדהר (ת/91, ת/96) (ש.ע 31, 14.10.97) ביום 8 נובמבר 1995 נוצק ממ"ד.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 3, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 29.9.95, על סמך ביקור באתר ביום 27.9.95 (ת/56), אושר מלוא התשלום, בגין גמר יסודות, קורות קשירה, גמר רצפת קומת עמודים, גמר עבודות חשמל ואינסטלציה קומת קרקע.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 4, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 7.11.95, על סמך ביקור באתר ביום 1.11.95 (ת/56),הדיווח זהה לדוח מספר 3.
מועד סיום הבניה:
על פי דו"חות חברת החשמל (ת/98- ת/108), ביום 10 פברואר 1997, כחודשיים וחצי לאחר המועד הרשום בטופס 4 כמועד הוצאתו,הוזמנה בדיקת מתקן לצורך חיבור הבניין למערכת החשמל, הבדיקה בוצעה ביום 11 פברואר 1997.

על פי דוחות הפיקוח של דבי (ת/76) ביום 23 פברואר 1997, נערכה בבניין ביקורת עבודת גמר, טרם נמסרו הדירות.

על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 16, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 5.12.96, מספר ימים לאחר המועד הרשום בטופס 4 כמועד הוצאתו על סמך ביקור באתר מיום 1.12.96 (ת/56),אושרו לתשלום פחות מ- 88% מהסך הכולל, היות וטרם הושלמו עבודות הריצוף החיפוי והפנלים בכל הקומות, סיוד וצבע, הרכבת כלים סניטריים, התקנת דוד שמש, גמר חדר מדרגות וקומת עמודים, פיתוח החצר.

בניין מספר 141- היתר בניה הוצא ב- 21.11.95, טופס 4 הוצא ב-25.11.96.
מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, עולה כי ביום 31.3.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 07, קרי תחילת חפירת יסודות. ביום 1.9.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 08 קרי גמר חפירת יסודות (פלטות), או יציקת כלונסאות וביום 4.11.95 (גם כן מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 12, קרי גמר רצפה ראשונה ומקלט.

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בוצעו הפעולות הבאות לפני הוצאת ההיתר בתאריכים 10-14 אוגוסט 1995 נלקחו דגימות בטון מכלונסאות הבניין, בתאריך 8 אוקטובר 1995 נלקחו דגימות בטון מקורות יסוד הבניין, בתאריכים 23,29,31 אוקטובר 1995, 1-7 נובמבר 1995 נלקחו דגימות בטון מרצפת קומת קרקע, רצפת ממ"ד קומת קרקע, קירות ממ"ד קומת קרקע.
על פי דו"ח שחרור הכספים שוחררו לנאשמת כספים לפני הוצאת ההיתר: דו"ח מספר 3, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 29.9.95, על סמך ביקור באתר ביום 27.9.95 (ת/56),אושר מלוא התשלום, בגין גמר יסודות וקורות קשירה.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 4, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 7.11.95, על סמך ביקור באתר ביום 1.11.95 (ת/56), אושר מלוא התשלום בגין גמר רצפת קומת עמודים וגמר עבודות חשמל ואינסטלציה קומת קרקע.

מנתונים אלה עולה כי הבניה החלה לפני הוצאת היתר.

מועד סיום הבניה:
על פי דו"חות הפיקוח של דבי (ת/76) ביום 24 פברואר 1997, שלושה חודשים לאחר המועד המצוין בטופס 4 כתאריך הוצאתו נערכה בבניין ביקורת עבודת גמר, טרם נמסרו הדירות.

על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 16, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 5.12.96, מספר ימים לאחר המועד המצוין
בטופס 4 כתאריך הוצאתו, על סמך ביקור באתר מיום 1.12.96 (ת/56), אושרו לתשלום פחות מ- 87% מהסך הכולל, היות וטרם הושלמו עבודות הריצוף
החיפוי והפנלים בכל הקומות, סיוד וצבע, הרכבת כלים סניטריים, התקנת דוד שמש, גמר חדר מדרגות וקומת עמודים, פיתוח החצר.

מנתונים אלה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש.

בניין מספר 142- היתר בניה הוצא ב- 21.11.95, טופס 4 הוצא ב-25.11.96.

מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, לא ניתן להסיק כי הבניה החלה בטרם קבלת היתר.

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריך 28 יולי 1995 (לפני הוצאת ההיתר) נלקחו דגימות בטון מכלונסאות הבניין.
על פי דו"חות שחרור הכספים שוחררו לנאשמים כספים לפני הוצאת היתר הבניה.
על פי דו"ח, מספר 3, נכון ליום 29.9.95, על סמך ביקור באתר ביום 27.9.95, ודו"ח מספר 4, נכון ליום 7.11.95 על סמך ביקור באתר ביום 1.11.95, בעריכת המפקח איזנברג ( ת/56) לא אושר כל תשלום בגין בנייה לבניין זה.

על אף העובדה כי במקרה זה הנתון היחיד המצביע על כך שהבניה החלה לפני הוצאת היתר הבניה אני קובעת כי הבניה החלה לפני הוצאת ההיתר על שום המהימנות הרבה שיש לייחס לנתון זה, שנערך לצורכי העבודה בזמן אמת.
מועד סיום הבניה:
על פי דו"חות חברת החשמל (ת/98- ת/108), ביום 23 פברואר 1997, שלושה חודשים לאחר המועד הרשום בטופס 4 כמועד הוצאתו הוזמנה בדיקת מתקן לצורך חיבור הבניין למערכת החשמל, הבדיקה בוצעה ביום 24 פברואר 1997.

על פי דוחות הפיקוח של דבי (ת/76) ביום 25 פברואר 1997, שלושה חודשים לאחר המועד הרשום בטופס 4 כתאריך הוצאתו נערכה בבניין ביקורת עבודת גמר, טרם נמסרו הדירות.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 16, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 5.12.96, מספר ימים לאחר המועד הרשום בדו"ח כמועד הוצאתו על סמך ביקור באתר מיום 1.12.96 (ת/56), אושרו לתשלום פחות מ- 82% מהסך הכולל, היות וטרם הושלמו עבודות הריצוף החיפוי והפנלים בכל הקומות, סיוד וצבע, הרכבת כלים סניטריים, התקנת דוד שמש, גמר חדר מדרגות וקומת עמודים, פיתוח החצר.

מנתונים אלה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש.

בניין מספר 143- היתר בניה הוצא ב- 21.11.95, טופס 4 הוצא ב-25.11.96.
מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, עולה כי ביום 23.6.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) החלו בקידוח כלונסאות, ביום 1.9.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 12, קרי גמר רצפת קומה ראשונה ומקלט, כך גם על פי תצ"א מאוחרת יותר מיום 4.11.95 (אף היא קודמת להיתר הבניה) .

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריכים 8-9,12-13 יוני 1995 נלקחו דגימות בטון מכלונסאות הבניין, בתאריך 28 יולי 1995 נלקחו דגימות בטון מקורות יסוד הבניין, בתאריכים 3,6, אוגוסט 1995, 12,14-15,18 ספטמבר 1995 נלקחו דגימות בטון מרצפת קומת קרקע, רצפת ממ"ד קומת קרקע, קירות ממ"ד קרקע, בתאריך 22 נובמבר 1995 נלקחו דגימות בטון מתקרת קומת קרקע ותקרת ממ"ד קומת קרקע.
על פי יומני הבניה של תדהר (ת/91, ת/94) (פ.ל 4, 20.10.97) ביום 9,11,13 יוני 1995 יצקו כלונסאות, ביום 21,25,26 יוני 1995 המשיכו בעבודות טפסנות ובקורות יסוד. על פי (ת/123) באותו יומן ביום 27 יוני 1995 המשיכו בטפסנות קורות יסוד.
על פי יומני הבניה של תדהר (ת/91, ת/95) (ש.ע 17, 14.10.97) ביום 11 יולי 1995 בוצעו בבניין עבודות ברזל בקורות יסוד. בימים 25-27 יולי 1995 בוצעו המשך עבודות טפסנות בקורות יסוד. ביום 28 יולי 1995 נוצקו קורות היסוד. ביום 1 אוגוסט 1995 בוצעו עבודות מילוי אדמה בין הקורות, ביום 2 אוגוסט 1995 המשיכו בעבודות ברזל בבניין. ביום 3 אוגוסט 1995 בוצעה עבודות הכנת רצפה ליציקה. ביום 6 אוגוסט 1995 נוצקה הרצפה.
על פי יומני הבניה של תדהר (ת/91, ת/96) (ש.ע 31, 14.10.97) ביום 10 נובמבר 1995 הורכבו פריקסטים וקירות חוץ בבניין, ביום 12 נובמבר 1995 המשך הרכבת פריקסטים, ביום 13 נובמבר 1995 הסתיימה הרכבת פריקסטים, ביום 14 נובמבר 1995 נוצקו עמודי פנים וקירות פנים ובוצעה טפסנות ממדים, כך גם בימים 15-17,19 נובמבר 1995, ביום 20 נובמבר 1995 בוצע קשירת ברזל תקרה והמשך יציקת עמודים וטפסנות.
על פי דו"חות שחרור הכספים מספר105, בעריכת ארז, נכון ליום 31.6.95 (ת/58) עולה מטבלת המעקב התקציבי כי הבניין תוקצב בעלויות בסך של 103,000 ₪, דבר המעיד על תחילת בניה.

מדו"ח מספר 106, בעריכת ארז, נכון ליום 31.7.95 (ת/58) עולה מטבלת המעקב התקציבי כי הבניין זכה לתוספת תקצוב המצביעה תחילת בניה. ארז בעדותו (עמ' 306, ש' 16-23, עמ' 307 ש' 8-11) נחקר אודות הנתונים המופיעים בדו"ח:
"ש. מפנה לדוח מס' 105 האם תוכל לומר לי אם ישנן אינדיקציות לכך שבוצעה כבר עבודה בשלב הזה בבניינים 143,144,152.
ת. כתוב הקבלן החל בקידוח כלונסאות.
ש. האם יש איזושהי אינדיקציה נוספת שמצביעה על כך שהחלה בנייה ?

ת. יש טבלה בעמוד 5 שמציין שנעשו עבודות בבניין 144, 143 ו-152.
ש. איך אתה למד מהטבלה הזו שכבר בוצעו עבודות ?
ת. יש עלויות שנעשו, תשלומים לקבלנים, לקבלן הרלוונטי לבניינים האלה עבור ביצוע עבודה מסוימת שעשה.
.....
ש. תעיין בדוח מס' 106. מה ניתן ללמוד מדוח זה לגבי המשך הבנייה בבניין מס' 143?
ת. בדוח קודם הייתה הוצאה של 103,000 ופה 209,000 ש"ח אז הבנייה התקדמה. המועד הרלוונטי של הדוח 31.07.05".

בנוסף, על פי דו"חות שחרור הכספים מספר 108, בעריכת המפקח ארז, נכון ליום 31.8.95 (ת/58) עולה מטבלת מעקב הביצוע כי אושר מלוא התשלום בגין גמר יסודות, קורות קשירה, גמר רצפת קומת עמודים.
על פי דוח מספר 110,בעריכת המפקח ארז, נכון ליום 31.10.95 (ת/58), מטבלת מעקב הביצוע, עולה כי אושרו לתשלום 4% מתוך 38% בגין שלד הבניין כולל קירות חוץ. בהתייחס לשלב הבניה במועד הדו"ח בנקודה זו (פ' 309 ש' 19-22) העיד ארז:
"ש. מה מצב הבנייה ככל שזה נוגע לטבלת האחוזים של בניין 143 ?
ת.שלד הבניין כולל קירות חוץ, גמור.
ש. איך באופן גס נראה בניין 143 בשלב הזה ?
ת. למעשה מעטפת גמורה. קירות, בלוקים".

מנתונים אלה עולה כי הבניה החלה לפני הוצאת היתר.

מועד סיום הבניה:
המאשימה לא הציגה כל ראיה המעידה כי הבניין לא היה ראוי לאכלוס לאחר המועד המצוין על טופס ה-4, ואף על פי דו"חות שחרור הכספים מספר 123, בעריכת ארז, נכון ליום 30.11.96 (ת/58) עולה מטבלת מעקב הביצוע כי אחוז הביצוע המאושר לתשלום היה 96% מסך כל התמורה לבניין.

בניין מספר 144- היתר בניה הוצא ב- 21.11.95, טופס 4 הוצא ב-25.11.96.
מועד תחילת הבניה:
על פי חוות דעתו של אדווין, עולה כי ביום 23.6.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) החלו בקידוח כלונסאות, ביום 1.9.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 12, קרי גמר רצפת קומה ראשונה ומקלט, כך גם על פי תצ"א מאוחרת יותר מיום 4.11.95 (אף היא קודמת להיתר הבניה).

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריכים 13-16,18-19,23 יוני 1995 נלקחו דגימות בטון מכלונסאות הבניין, בתאריך 16 אוגוסט 1995 נלקחו דגימות בטון מקורות יסוד הבניין, בתאריכים 24 אוגוסט 1995, 20-21,27 ספטמבר 1995, 2 אוקטובר 1995, 10,17,20 נובמבר 1995 נלקחו דגימות בטון מרצפת קומת קרקע, רצפת ממ"ד קומת קרקע, קירות ממ"ד קרקע, תקרה קומת קרקע, תקרת ממ"ד קומת קרקע.
על פי יומני הבניה של תדהר (ת/91, ת/94) (פ.ל 4, 20.10.97) בימים 14,15,18,19 יוני 1995 יצקו כלונסאות. ביום 22,23 יוני 1995 המשיכו בטפסנות קורות יסוד ובקשירת כלונסאות. ביום 25 יוני 1995 בוצע יישור קרקע. על פי (ת/123) באותו יומן ביום 27 יוני 1995 בוצעו עבודות טפסנות, ישור אדמה לקורות יסוד, בימים 28,30 יוני 1995 בוצע טפסנות קורות יסוד.
על פי יומני הבניה של תדהר (ת/91, ת/95, ת/122) (ש.ע 17, 14.10.97) ביום 2 יולי 1995 בוצעו בבניין עבודות טפסנות קורות יסוד. על פי יומני הבניה של תדהר (ת/91, ת/96) (ש.ע 31, 14.10.97) ביום 8 נובמבר 1995 הסתיימה הרכבת פריקסטים, ביום 10 נובמבר 1995 בוצעה יציקת קירות פנים, ביום 12 נובמבר 1995 נוצקו עמודים פנימיים והחלו בעבודות טפסנות מדרגות, ביום 15 נובמבר 1995 הסתיימה עבודת טפסנות, בימים 16-17,20 נובמבר 1995 בוצעו עבודות ברזל וטפסנות תקרה ואף יציקתה.
על פי דו"חות שחרור הכספים מספר105, בעריכת ארז, נכון ליום 31.6.95 (ת/58) עולה מטבלת המעקב התקציבי כי הבניין תוקצב בעלויות בסך של 103,000 ₪, דבר המעיד על תחילת בניה(עמ' 306, ש' 16-23, עמ' 307 ש' 8-11) .
בנוסף, על פי דו"חות שחרור הכספים מספר 108, בעריכת המפקח ארז, נכון ליום 31.8.95 (ת/58) עולה מטבלת מעקב הביצוע כי אושר מלוא התשלום בגין גמר יסודות, קורות קשירה, גמר רצפת קומת עמודים.
על פי דוח מספר 110,בעריכת המפקח ארז, נכון ליום 31.10.95 (ת/58) מטבלת מעקב הביצוע עולה כי אושרו לתשלום 4% מתוך 38% בגין שלד הבניין כולל קירות חוץ.

מנתונים אלה עולה כי הבניה החלה לפני הוצאת היתר.

מועד סיום הבניה:
המאשימה לא הציגה כל ראיה המעידה כי הבניין לא היה ראוי לאכלוס לאחר המועד המצוין בטופס 4 כמועד הוצאתו ואף על פי דו"חות שחרור הכספים מספר 123, בעריכת ארז, נכון ליום 30.11.96 (ת/58) עולה מטבלת מעקב הביצוע כי אחוז הביצוע המאושר לתשלום היה 96% מסך כל התמורה לבניין.

בניין מספר 145- היתר בניה הוצא ב-21.11.95, טופס 4 הוצא ב-25.11.96.


מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, עולה כי ביום 1.9.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 07, קרי תחילת חפירת יסודות, ביום 4.11.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 08, קרי גמר חפירת יסודות (פלטות), או יציקת כלונסאות.

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריכים 1-2,5-8 נובמבר 1995 נלקחו דגימות בטון מיסודות הבניין, בתאריך 10 נובמבר 1995 נלקחו דגימות בטון מקורות יסוד הבניין.
על פי יומני הבניה של תדהר (ת/91, ת/96) (ש.ע 31, 14.10.97) בימים 8,10 נובמבר 1995 נוצקו מדרגות ועמודים.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 4, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 7.11.95, על סמך ביקור באתר ביום 1.11.95 (ת/56),אושר מלוא התשלום בגין גמר יסודות.
מנתונים אלה עולה כי הבניה החלה לפני הוצאת טופס 4.

מועד סיום הבניה:
על פי דו"חות חברת החשמל (ת/98- ת/108), ביום 5 פברואר 1997, למעלה מחודשיים לאחר המועד שרשום על טופס 4 כמועד הוצאתו הוזמנה בדיקת מתקן לצורך חיבור הבניין למערכת החשמל, הבדיקה בוצעה ביום 6 פברואר 1997.

על פי דוחות הפיקוח של דבי (ת/70) ביום 18 פברואר 1997, נערכה בבניין ביקורת עבודת גמר, טרם נמסרו הדירות.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 16, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 5.12.96, על סמך ביקור באתר מיום 1.12.96 (ת/56),אושרו לתשלום פחות מ- 83% מהסך הכולל, היות וטרם הושלמו עבודות הריצוף החיפוי והפנלים בכל הקומות, סיוד וצבע, הרכבת כלים סניטריים, התקנת דוד שמש, גמר חדר מדרגות וקומת עמודים, פיתוח החצר.

מנתונים אלה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש.

בניין מספר 146- היתר בניה הוצא ב- 21.11.95, טופס 4 הוצא ב-25.11.96.

מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, עולה כי ביום 4.11.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 08, קרי גמר חפירת יסודות (פלטות), או יציקת כלונסאות.

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריכים 10-12,15,17 אוקטובר 1995 נלקחו דגימות בטון מיסודות הבניין.
על פי יומני הבניה של תדהר (ת/91, ת/96) (ש.ע 31, 14.10.97) ביום 19 נובמבר 1995 בוצעה עבודת טפסנות קורות יסוד.
על פי דו"ח שחרור כספים, מספר 4, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 7.11.95, על סמך ביקור באתר ביום 1.11.95 (ת/56), אושר מלוא התשלום בגין גמר יסודות.

מנתונים אלה עולה כי הבניה החלה לפני הוצאת היתר.

מועד סיום הבניה:
על פי דו"חות חברת החשמל (ת/98- ת/108), ביום 7 פברואר 1997, הוזמנה בדיקת מתקן לצורך חיבור הבניין למערכת החשמל, הבדיקה בוצעה ביום 7 פברואר 1997.

על פי דוחות הפיקוח של דבי (ת/70) ביום 17 פברואר 1997, נערכה בבניין ביקורת עבודת גמר, טרם נמסרו הדירות.

על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 16, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 5.12.96, על סמך ביקור באתר ביום 1.12.96 (ת/56), אושרו לתשלום פחות מ- 84% מהסך הכולל, היות וטרם הושלמו עבודות הריצוף החיפוי והפנלים בכל הקומות, סיוד וצבע, הרכבת כלים סניטריים, התקנת דוד שמש, גמר חדר מדרגות וקומת עמודים, פיתוח החצר.

מנתונים אלה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש.

בניין מספר 147- היתר בניה הוצא ב- 21.11.95, טופס 4 הוצא ב-25.11.96.
מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, עולה כי ביום 31.3.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 07, קרי תחילת חפירת יסודות. ביום 1.9.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 08 קרי גמר חפירת יסודות (פלטות), או יציקת כלונסאות וביום 4.11.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 12, קרי גמר רצפת קומה ראשונה ומקלט.

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריכים 17-18,20 אוגוסט 1995 נלקחו דגימות בטון מכלונסאות הבניין, בתאריכים 25 אוגוסט 1995, 3 אוקטובר 1995 נלקחו דגימות בטון מקורות יסוד הבניין, בתאריכים 12,26 אוקטובר 1995, 2-3,7 נובמבר 1995 נלקחו דגימות בטון מרצפת קומת קרקע, רצפת ממ"ד קרקע, קירות ממ"ד קומת קרקע.
על פי יומני הבניה של תדהר (ת/91, ת/96) (ש.ע 31, 14.10.97) בימים 8,9,10 נובמבר 1995 נוצק קיר מדרגות ובוצעו
עבודות ברזל.

על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 3, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 29.9.95, על סמך ביקור באתר מיום 27.9.95 (ת/56),אושר מלוא התשלום, בגין גמר יסודות וקורות קשירה.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 4, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 7.11.95, על סמך ביקור באתר מיום 1.11.95 (ת/56),אושר מלוא התשלום בגין גמר רצפת קומת עמודים , עבודות חשמל ואינסטלציה קומת קרקע וכן 40% תשלום בגין גמר בטון, מסגרת קולטים, קירות חוץ, מחיצות קומת קרקע.

מנתונים אלה עולה כי הבניה החלה לפני הוצאת היתר.

מועד סיום הבניה:
על פי דו"חות חברת החשמל (ת/98- ת/108), ביום 14 פברואר 1997, הוזמנה בדיקת מתקן לצורך חיבור הבניין למערכת החשמל, הבדיקה בוצעה ביום 16 פברואר 1997.

על פי דוחות הפיקוח של דבי (ת/70) ביום 16 פברואר 1997, נערכה בבניין ביקורת עבוד גמר, טרם נמסרו הדירות.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 16, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 5.12.96, על סמך ביקור באתר ביום 1.12.96 (ת/56),אושרו לתשלום פחות מ- 85% מהסך הכולל, היות וטרם הושלמו בין היתר, עבודות הריצוף החיפוי והפנלים בכל הקומות, סיוד וצבע, הרכבת כלים סניטריים, התקנת דוד שמש, גמר חדר מדרגות וקומת עמודים, פיתוח החצר.

מנתונים אלה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש.

בניין מספר 148- היתר בניה הוצא ב-21.11.95, טופס 4 הוצא ב-25.11.96.
מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, עולה כי ביום 1.9.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 08 קרי גמר חפירת יסודות (פלטות), או יציקת כלונסאות וביום 4.11.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 12, קרי גמר רצפת קומה ראשונה ומקלט.

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריכים 24-25,27-29 אוגוסט 1995 נלקחו דגימות בטון מכלונסאות הבניין, בתאריך 12 ספטמבר 1995 נלקחו דגימות בטון מקורות יסוד הבניין, בתאריכים 20 ספטמבר 1995, 31 אוקטובר 1995, 1,3 נובמבר 1995 נלקחו דגימות בטון מרצפת קומת קרקע, רצפת ממ"ד קומת קרקע, קירות ממ"ד קומת קרקע.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 3, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 29.9.95, על סמך ביקור באתר ביום 27.9.95 (ת/56), אושר מלוא התשלום בגין גמר יסודות, קורות קשירה, רצפת קומת עמודים וכן גמר עבודות חשמל אינסטלציה קומת קרקע.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 4, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 7.11.95, על סמך ביקור באתר ביום 1.11.95 (ת/56), אושרו 40% תשלום בגין גמר בטון, מסגרת קולטים, קירות חוץ, מחיצות קומת קרקע.

מנתונים אלה עולה כי הבניה החלה לפני הוצאת ההיתר.

מועד סיום הבניה:
על פי דו"חות חברת החשמל (ת/98- ת/108), ביום 7 פברואר 1997, הוזמנה בדיקת מתקן לצורך חיבור הבניין למערכת החשמל, הבדיקה בוצעה ביום 9 פברואר 1997.

על פי דוחות הפיקוח של דבי (ת/70) ביום 13 פברואר 1997, נערכה בבניין ביקורת עבודת גמר, טרם נמסרו הדירות.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 16, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 5.12.96, על סמך ביקור באתר מיום 1.12.96 (ת/56), אושרו לתשלום פחות מ- 90% מהסך הכולל, היות וטרם הושלמו עבודות הריצוף והפנלים בכל הקומות, סיוד וצבע, הרכבת כלים סניטריים, התקנת דוד שמש, גמר חדר מדרגות וקומת עמודים, פיתוח החצר.

מנתונים אלה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש.

בניין מספר 149- היתר בניה הוצא ב- 21.11.95, טופס 4 הוצא ב- 25.11.96.
מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, עולה כי ביום 1.9.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 07 קרי תחילת חפירת יסודות וביום 4.11.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 12, קרי גמר רצפת קומה ראשונה ומקלט.

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריכים 27-31 אוגוסט 1995 נלקחו דגימות בטון מכלונסאות הבניין, בתאריך 19 ספטמבר 1995 נלקחו דגימות בטון מקורות יסוד הבניין ובתאריכים 27 ספטמבר 1995, 23-24,29 אוקטובר 1995 נלקחו דגימות בטון מרצפת קומת קרקע, רצפת ממ"ד קומת קרקע, קירות ממ"ד קומת קרקע.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 3, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 29.9.95, על סמך ביקור באתר מיום 27.9.95 (ת/56), אושר מלוא התשלום, בגין גמר יסודות, קורות קשירה, רצפת קומת עמודים וכן גמר עבודות חשמל אינסטלציה קומת קרקע.

על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 4, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 7.11.95, על סמך ביקור באתר ביום 1.11.95 (ת/56), אושרו 40% תשלום בגין גמר בטון, מסגרת קולטים, קירות חוץ, מחיצות קומת קרקע.

מנתונים אלה עולה כי הבניה החלה לפני הוצאת היתר.

מועד סיום הבניה:
על פי דוחות הפיקוח של דבי (ת/70, ת/76) ביום 12 פברואר 1997, נערכה בבניין ביקורת עבודת גמר, טרם נמסרו הדירות.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 16, בעריכת המפקח איזנברג, נכון ליום 5.12.96, על סמך ביקור באתר מיום 1.12.96 (ת/56), אושרו לתשלום פחות מ- 90% מהסך הכולל, היות וטרם הושלמו עבודות הריצוף והפנלים בכל הקומות, סיוד וצבע, הרכבת כלים סניטריים, התקנת דוד שמש, גמר חדר מדרגות וקומת עמודים, פיתוח החצר.

מנתונים אלה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש.

בניין מספר 150- היתר בניה הוצא ב- 21.11.95, טופס 4 הוצא ב- 25.11.96.

מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, עולה כי ביום 1.9.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 10 קרי גמר יציקת יסודות ורצפת מקלט כולל קורות ועמודי יסוד וביום 4.11.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 12, קרי גמר רצפת קומה ראשונה ומקלט.

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריכים 6-9 אוגוסט 1995 נלקחו דגימות בטון מכלונסאות הבניין, בתאריכים 1 ספטמבר 1995 נלקחו דגימות בטון מקורות יסוד הבניין, בתאריכים 6 ספטמבר 1995, 6,10 אוקטובר 1995 נלקחו דגימות בטון מרצפת קומת קרקע, רצפת ממ"ד קומת קרקע, קירות ממ"ד קומת קרקע.

על פי יומני הבניה של תדהר (ת/91, ת/94) (פ.ל 4, 20.10.97) ביום 26 יוני 1995 הוכן השטח לסימון.
על פי יומני הבניה של תדהר (ת/91, ת/95) (ש.ע 17, 14.10.97) ביום 3 יולי 1995 בוצעו בבניין עבודות כלונסאות, כך גם בימים 7,10 יולי 1995 ובימים 6,7 אוגוסט 1995.
על פי יומני הבניה של תדהר (ת/91, ת/96) (ש.ע 31, 14.10.97) ביום 13 נובמבר 1995 בוצע הרכבת פריקסטים, ביום 15 נובמבר 1995 פורקו עמודים וטפסנות, בימים 16-17 נובמבר 1995 בוצעו קירות פנים ועמודי פנים, ביום 20 נובמבר בוצעה טפסנות.
על פי דו"חות שחרור הכספים מספר 108, בעריכת המפקח ארז, נכון ליום 31.8.95 (ת/58) עולה מטבלת מעקב הביצוע כי אושר מלוא התשלום בגין גמר יסודות.
על פי דוח מספר 110,בעריכת המפקח ארז, נכון ליום 31.10.95 (ת/58) מטבלת מעקב הביצוע עולה כי אושרו מלוא התשלום בגין גמר קורות קשירה, גמר רצפת קומת עמודים וכן אושרו לתשלום 4% מתוך 38% בגין שלד הבניין כולל קירות חוץ.

מנתונים אלה עולה כי העבודה החלה לפני הוצאת היתר הבניה.

מועד סיום הבניה:
המאשימה לא הציגה כל ראיה המעידה כי הבניין לא היה ראוי לאכלוס לאחר המועד המצוין על טופס ה-4, ןמדו"חות שחרור הכספים מספר 123, בעריכת ארז, נכון ליום 30.11.96 (ת/58) עולה מטבלת מעקב הביצוע כי אחוז הביצוע המאושר לתשלום היה 96% מסך כל התמורה לבניין.

כל כן אני קובעת כי במועד הרשום בטופס 4 כמועד הוצאתו היה הבנין ראוי לשימוש.

בניין מספר 151- היתר בניה הוצא ב- 21.11.95, טופס 4 הוצא ב- 25.11.96.
מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, עולה כי ביום 1.9.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 10 קרי גמר יציקת יסודות ורצפת מקלט כולל קורות ועמודי יסוד וביום 4.11.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 12, קרי גמר רצפת קומה ראשונה ומקלט.

על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריכים 31 יולי 1995, 1-2,4,6, אוגוסט 1995 נלקחו דגימות בטון מכלונסאות הבניין, בתאריך 14 אוגוסט 1995 נלקחו דגימות בטון מקורות היסוד, בתאריכים 22 אוגוסט 1995, 10-12,15,17 אוקטובר 1995 נלקחו דגימות בטון מרצפת קומת קרקע, רצפת ממ"ד קומת קרקע, קירות ממ"ד קומת קרקע.
על פי יומני הבניה של תדהר (ת/91, ת/94) (פ.ל 4, 20.10.97) ביום 26 יוני 1995 הוכן השטח לסימון.
על פי יומני הבניה של תדהר (ת/91, ת/95) (ש.ע 17, 14.10.97) ביום 3 יולי 1995 בוצעו בבניין עבודות כלונסאות, כך גם בימים 3,4,6,7,8 אוגוסט 1995.
על פי יומני הבניה של תדהר (ת/91, ת/96) (ש.ע 31, 14.10.97) בימים 17,19 נובמבר 1995 נוצקו עמודים וקירות פנים.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 108, בעריכת המפקח ארז, נכון ליום 31.8.95 (ת/58), אושר מלוא התשלום בגין גמר
יסודות, קורות קשירה, גמר רצפת קומת עמודים.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 110, בעריכת המפקח ארז, נכון ליום 31.10.95 (ת/58), אושרו 4% ביצוע מתוך 38% לתשלום (שהם ביצוע מלא בשלב זה) בגין ביצוע שלד הבניין כולל קירות חוץ.
מנתונים אלה עולה כי הבניה החלה לפני הוצאת היתר.

מועד סיום הבניה:
המאשימה לא הציגה כל ראיה המעידה כי הבניין לא היה ראוי לאכלוס לאחר המועד המצוין על טופס ה-4, ואף על פי על פי דו"חות שחרור הכספים מספר 123, בעריכת ארז, נכון ליום 30.11.96 (ת/58) עולה מטבלת מעקב הביצוע כי אחוז הביצוע המאושר לתשלום היה 96% מסך כל התמורה לבניין.

לאור האמור אני קובעת כי במועד הרשום בטופס 4 כמועד הוצאתו היה הבנין ראוי לאיכלוס.

בניין מספר 152- היתר בניה הוצא ב- 3.10.95, טופס 4 הוצא ב-20.10.96.
מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, עולה כי ביום 23.6.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) החלו בקידוח כלונסאות, ביום 1.9.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 10 קרי גמר יציקת יסודות ורצפת מקלט כולל קורות ועמודי יסוד.
על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריכים 20,27-30 יוני 1995, 2-5,9-10 יולי 1995 נלקחו דגימות בטון מכלונסאות הבניין, בתאריכים 25,30 אוגוסט 1995 נלקחו דגימות בטון מקורות יסוד הבניין, בתאריכים 30 אוגוסט 1995, 6-8 ספטמבר 1995 נלקחו דגימות בטון מרצפת קומת קרקע, רצפת ממ"ד קומת קרקע.

על פי יומני הבניה של תדהר (ת/91, ת/94) (פ.ל 4, 20.10.97) בימים 20,28,30 יוני 1995 יצקו כלונסאות.
על פי יומני הבניה של תדהר (ת/91, ת/95, ת122) (ש.ע 17, 14.10.97) בימים 3,4 יולי 1995 בוצעו בבניין עבודות כלונסאות, ביום 5 יולי 1995 יושרה הקרקע לקורות יסוד, בימים 6,7 יולי 1995 בוצעו המשך עבודות טפסנות בקורות יסוד, בימים 9-13 יולי 1995 בוצע המשך טפסנות קורות יסוד,חפירת כלונסאות, קשירת כלונסאות, כך גם בימים 1,3,4,8 אוגוסט 1995.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 108, בעריכת המפקח ארז, נכון ליום 31.8.95 (ת/58), אושר מלוא התשלום בגין גמר יסודות, קורות קשירה, גמר רצפת קומת עמודים.
מנתונים אלה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש.

מועד סיום הבניה:
על פי דו"חות חברת החשמל (ת/98- ת/108), ביום 25 פברואר 1997, הוזמנה בדיקת מתקן לצורך חיבור הבניין למערכת החשמל, הבדיקה בוצעה ביום 26 פברואר 1997.

מנתון זה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש.

בניין מספר 153- היתר בניה הוצא ב- 3.10.95, טופס 4 הוצא ב- 20.10.96.
מועד תחילת הבניה:
עפ"י חוות דעתו של אדווין, עולה כי ביום 23.6.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) החלו בקידוח כלונסאות, ביום 1.9.95 (מוקדם לתאריך ההיתר) היה מצב הבניה בשטח בשלב 08 קרי גמר חפירת יסודות (פלטות), או יציקת כלונסאות.
על פי דוחות איזוטופ (ת/34-ת/38) בתאריכים 25-30 יוני 1995, 2-4,7,9-12 יולי 1995, 13 אוגוסט 1995 נלקחו דגימות בטון מכלונסאות הבניין, בתאריכים 21,31 אוגוסט 1995, 15 ספטמבר 1995 נלקחו דגימות בטון מקורות היסוד, רצפת קומת קרקע ומרצפת חדר טרנספורמטור, בתאריכים 15 ספטמבר 1995 נלקחו דגימות בטון מרצפת קומת קרקע.
על פי יומני הבניה של סולל בונה (ת/117, ת/120, ת/121) ביום 6 אוגוסט 1995 בוצעו בבניין עבודות תבניות יסודות , ביום 27 אוגוסט 1995 בוצעו בבניין המשך עבודות תבניות ברזל וכן עבודות אינסטלציה, ביום 10 ספטמבר 1995 בוצעו בבניין המשך עבודות תבניות וברזל.
על פי דו"ח שחרור הכספים, מספר 108, בעריכת המפקח ארז, נכון ליום 31.8.95 (ת/58), אושר מלוא התשלום בגין גמר יסודות.
מנתונים אלה עולה כי הבניה החלה לפני הוצאת היתר הבניה.

מועד סיום הבניה:
על פי דו"חות חברת החשמל (ת/98- ת/108), ביום 5 מרץ 1997, הוזמנה בדיקת מתקן לצורך חיבור הבניין למערכת החשמל, הבדיקה בוצעה ביום 9 מרץ 1997.

על פי דוחות הפיקוח של דבי (ת/85, ת/89) ביום 9 פברואר 1997 דווח בין היתר על ליקויי באביזרי חשמל ואינסטלציה, בפסיפס, חלונות ממ"ד, על הגג. ביום 11 מאי 1997, בוצעו בבניין עבודות תיקון טיח וצבע, אינסטלציה, חשמל ונגרות.

על פי על פי דו"חות שחרור הכספים מספר 123, בעריכת ארז, נכון ליום 30.11.96 (ת/58) עולה מטבלת מעקב הביצוע כי אחוז הביצוע המאושר לתשלום היה פחות מ- 72% מסך כל התמורה לבניין.

מנתונים אלה עולה כי במועד הוצאת טופס 4, לא היה המבנה ראוי לשימוש.


הפן המשפטי
69. לנאשמת מיוחסות שתי עבירות קבלת דבר במרמה ושבועת שקר.
אין ספק כי הפן העובדתי לגבי שתי העבירות הוכח. לגבי שבועת שקר הודתה הנאשמת (ואף קופלמן) כי האמור בתצהיר שהוגש למשב"ש איננו נכון (וראה גם הבדיקה הפרטנית).
לגבי העבירה של קבלת דבר במרמה גם כן הוכיחה המאשימה כי הנאשמת קיבלה תמריץ בסך של למעלה מ-16 מליון ₪ על יסוד תצהיר השקר ועל יסוד טופסי 4 שהוצאו בטרם עת לאור הצגת מצג השווא של הנאשמת.
הנסיבות המחמירות נובעות מריבוי המקרים.
באשר לרכיב הנפשי ומאחר וההליכים כנגד קופלמן הופסקו, על י לבחון את הרכיב הנפשי ככל שהוא מיוחס לנאשמת.

היכולת לייחס עבירה פלילית לתאגיד - תורת האורגנים
70. העבירות המיוחסות לנאשמת הן עבירות הדורשות כוונה פלילית. כאשר עסקינן בתאגיד ובעבירות המחייבות הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות קובע סעיף 23(א) לחוק העונשין:
תאגיד יישא באחריות פלילית –
(1).........
(2) לעבירה המצריכה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות, אם, בנסיבות העניין ולאור תפקידו של האדם, סמכותו ואחריותו בניהול ענייני התאגיד, יש לראות במעשה שבו עבר את העבירה ובמחשבתו הפלילית או ברשלנותו את מעשהו ומחשבתו או רשלנותו של התאגיד".
על הקושי לייחס לתאגיד גיבוש מחשבה פלילית התגבר המשפט באמצעות "תורת האורגנים".
"על פי תורה זו שאינה מוגבלת לתחום הפלילי אלא חלה בכל התחומים (ראה למשל, ע"א 536/65 ; ע"א 324/82) - היסוד הנפשי שמתקיים אצל האורגן נתפס כיסוד הנפשי של התאגיד. בדומה, הרכיב ההתנהגותי האקטיבי שמתקיים אצל האורגן נתפס כרכיב ההתנהגותי האקטיבי של התאגיד (ראה ע"פ 137/79), באמצעות תורה זו ניתן לייחס לתאגיד - חרף היעדר תכונות אנושיות- מחשבה ומעשה של האורגן, ובכך ניתן לקיים את הוראותיו של כל דין (או חוזה), המתנה תוצאה משפטית בקיום תכונות אנושיות אלה. ודוק: תורת האורגנים לא נועדה להטיל על תאגיד אחריות בגין אחריותם של האורגנים. לשם כך קיימת הדוקטרינה של אחריות שילוחית. תורת האורגנים יוצאת מתוך ההנחה כי קיימת נורמה משפטית המתייחסת אל התאגיד. על פיה נובעות תוצאות מסוימות (בין שעניינן הטלת אחריות, ובין שעניינן פטור או הגנה מאחריות, ובין שעניינן אחר), אם מתגבשות אצל התאגיד תכונות אנושיות, כגון מחשבה פלילית (מודעות, כוונה), פעולה אקטיבית וכיוצא באלה. תורת האורגנים גורמת לכך כי התאגיד יוכל לקיים תכונות אנושיות אלה. על כן עשוי תאגיד להיות אחראי (אזרחית, פלילית או אחרת) גם אם האורגן עצמו אינו אחראי. אחריותו של התאגיד לפעולות האורגן אינה אחריות שילוחית, ואין היא מותנית באחריותו של האורגן". (השופט ברק בע"פ 3027/90 חברת מודיעים בינוי ופיתוח בע"מ נ' מ.י. להלן "פרשת מודיעים).
בפרשת מודיעים נדונה שאלת אחריותו הפלילית של תאגיד לעבירת תעבורה שביצע אחד מנושאי המשרה בה.
בית המשפט לתעבורה הרשיע את החברה שלא התייצבה לדין וקבע כי אי התייצבותה כמוה כהודייתה של החברה בעובדות כתב האישום. ערעורה של החברה לבית המשפט המחוזי נדחה. בית המשפט העליון קבע כי :

"... גוף או נושא משרה בכיר בתאגיד... יהא בוודאי אורגן שלה. גם נושא משרה שאינו בכיר עשוי להיחשב כאורגן התאגיד וזאת, אם על פי מסמכי התאגיד או מקור נורמטיבי אחר, רואים את פעולתו ומחשבתו, כפעולת התאגיד עצמו".

71. כיום ניתן לייחס לאורגן אחריות בפלילים מבלי להרשיע אורגן קונקרטי בביצוע העבירה המיוחסת לתאגיד.
בספרה של ד"ר אירית חביב - סגל דיני חברות , כרך א עמ' 36, נאמר כי "אחריות החברה אינה נחשבת עוד לחריג, הקם במקרים מסוימים ומוגדרים מראש, אלא תחולתן של הנורמות המשפטיות על חברות הינה תחולה כללית, הקיימת כל עוד לא נקבע חריג מפורש בדין לסתור........
הרחבה הניכרת בהיקף האחריות נובעת גם מן העובדה שמרגע שהאחריות הינה אחריות ישירה ולא עוד אחריות עקיפה, הרי שניתן להטיל אחריות ישירה על החברה, גם מקום שפרטים שונים בתוך החברה ביצעו יסודות שונות של העבירה או של העוולה. אין צורך עוד שמכלול יסודות העבירה או מכלול יסודות העוולה יתקיימו אצל אורגן מסוים אחד, ואף אין צורך לזהות את האורגן שביצע את העבירה או את העוולה בתוך החברה. אדרבא, פעולות שונות של אורגנים שונים, ומחשבות שונות של אורגנים אחרים – עוברות תהליך של ייחוס לחברה, כאשר לאחר אותו הייחוס, יוצא שהחברה ביצעה את מכלול הפעולות ונקטה את מכלול המחשבות הנדרשות על מנת להקים את האחריות המשפטית. גם אם התחלקו הפעולות בין אורגני שונים, כך שאיש מהם אינו אחראי לביצוע מלוא העבירה או לביצוע מלוא העוולה, וכן גם אם לא ניתן לזהות כלל את הפרטים מבצעי הפעולות בתוך הארגון – הרי שהחברה יכולה להיות אחראית בביצוע עבירה או בביצוע עוולה, בהתאמה. מרגע שתקומתה של האחריות האישית של האורגן , היא אינה תנאי הכרחי לתקומתה של האחריות השילוחית של החברה, הרי שהפעולות והמחשבות יכולות להתחלק בין אורגנים
שונים, ועדיין תהא החברה אחראית בגין מעשיהם ומחשבותיהם".

72.בעניננו:

הוכח כי הנאשמת, היתה מודעת לאפשרות קבלת התמריצים בעת עריכת חוזי בניה עם הקבלנים ואף דאגה כי בחוזים ימצא סעיף הקובע שהחברות הקבלניות לא תהיינה זכאיות לקבל את כספי התמריצים במידה ואלה ישולמו על ידי משב"ש. חוזי הבניה נערכו ע"י עו"ד חוטר ישי, וכפי שהוברר לעיל היה בין שני מקבלי ההחלטות בחברה על אף שלכאורה לא נשא בה כל תפקיד רשמי.
הוכח כי קופלמן, שנשא תפקיד בכיר אצל הנאשמת, חתם על תצהיר שתוכנו אינו אמת, לפחות תוך עצימת עיניים מבלי שברר אם העובדות עליהן הוא מצהיר נכונות ומבלי שהוברר מי ניסח את התצהיר. חתימה על התצהיר אמנם היה בגדרי סמכותו של קופלמן, אך הוא לא היה בעל התפקיד המתאים לחתום על תצהיר שכן האמור בתצהיר לא היה בתחום אחריותו. קופלמן ועו"ד זכריה קורוליק בפניו חתם קופלמן על התצהיר לא בדקו את אמיתות תוכנו, לא ידעו למסור מידע לגבי זהות עורך התצהיר שהגיע ממשרדי הנאשמת, ולא סיפקו הסבר מדוע התצהיר לא נחתם על ידי ראובן נהרי או אלי נטף, בעלי זכות חתימה בנאשמת, שהיה זה אך טבעי שאחד מהם יחתום עליו. נהרי כמי שמעורב בבניה והעובדות ידועות לו והוא אף קידם את הוצאת טופסי 4 לצורך הגשתם למשב"ש או נטף כמי שטיפל בנוהל התמריצים וחזקה שברר את העובדות המזכות לצורך הטיפול בנושא התמריצים. הוכח כי נהרי, הציג בפני הועדה המקומית מצג שיקרי ולפיו יש להוציא לנאשמת טופס 4 עוד לפני שהמבנים היו ראויים לשימוש כדי להתחיל בביצוע עבודת התשתית לחיבור החשמל. כפי שעלה מעדותו של ויצמן עבודות התשתית יכולות היו להתבצע ובפועל בוצעו, ללא קשר לטופס 4 ולפני קבלתו ואילו ביקורת חברת חשמל וחיבור המבנים לחשמל אינן עורכות זמן רב ומבוצעות תוך 6 ימים מיום קבלת הבקשה. חיבור הדירות למונה נעשה באופן יחידני לכל דירה בנפרד, לאחר פנית הדייר וכפי שהעיד אלי נטף לאחר שהוא מסיים את כל התחייבויותיו לקבלן.
עוד הוברר כי מר נטף שיגר (או הביא בעצמו) את טופסי 4 למשב"ש מיד עם קבלתם ואף שיגר או הביא את התצהיר בדבר התחלת הבניה מיד לאחר שהתצהיר נחתם, בהתאם לדרישות הנוהל. הטענה שתשלום התמריץ אושר לנאשמת אף לפני המצאת התצהיר, היא טענת סרק ושיגורו למשב"ש לאחר שכבר הומצאו טופסי 4, היא הנותנת כי ללא התצהיר לא היתה הנאשמת זוכה לתמריץ.

הוכח כי אלי נטף נשכר במיוחד לצורך הטיפול בתמריץ והשגת התמריץ היה ההישג היחיד שלו עבור החברה. מר נטף זכה לבונוס נכבד בסמוך לקבלת התמריץ הטענה כי הבונוס אינו קשור לתמריץ כאשר התמריץ הוא הנושא היחיד, מבין הנושאים בהם טיפל מר נטף שנשא תוצאות חיוביות, היא בלתי אמינה.

73.ב"כ הנאשמת חזר מספר פעמים בסיכומיו כי לאורגן המרכזי שטיפל בקבלת התמריצים, מר אלי נטף לא יוחסה כל עבירה פלילית. על פי חומר הראיות מר נטף לא ביצע בעצמו כל עבירה פלילית שכן הוא לא חתם על התצהיר ולא הציג לוועדה המקומית כל מצג. הנאשמת דאגה בתחכום רב, להסתיר את מקבלי ההחלטות האמיתיים שבה, ושלחה ל"חזית" את מר קופלמן שהיה מורשה החתימה היחיד שהופיעה ברשם החברות כאשר היה ברור כי תפקידו, הוא בגזרה צרה בלבד שאין לה כל קשר לתחום התמריצים. העבירות נשוא כתב האישום בוצעו, כפי שפורט לעיל, על ידי מספר רב של אורגנים בחברה כשכל אחד מבצע חלק מהמהלך הכולל. עו"ד חוטר ישי דאג להכניס סעיף בחוזים עם הקבלנים כי במידה ויתקבלו תמריצים הם יהיו שייכים לנאשמת. הוא דאג לשכור את שירותיו של מר אלי נטף שהיה בעבר מנכ"ל משרד השיכון ואשר מכיר את 'האנשים האלה' כדי שישכנע אותם כי הנאשמת על אף שאינה עומדת בתנאי הסף, תקבל את התמריץ. מר נהרי דאג כי המועד שירשם בטופסי 4 כמועד הוצאתם, יתאים לדרישת משך זמן הבניה על פי הנוהל וכולם דאגו שקופלמן יחתום על התצהיר.
כל הפעולות הללו שננקטו על ידי האורגנים בחברה מאפשרים לייחס לנאשמת את המחשבה הפלילית הדרושה לצורך הרשעתה בעבירות המיוחסות לה.

סוף דבר

74. על יסוד מכלול הנימוקים, הממצאים והמסקנות שמניתי לעיל, אני מרשיעה את הנאשמת בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום עבירות של שבועת שקר לפי סעיף 239 לחוק העונשין תשל"ז - 1977, וכן בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות סעיף 415 סיפא ביחד עם סעיף 438 לחוק העונשין תשל"ז - 1977.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הקצאת קרקע טופס

  2. הקצאת קרקע נכים

  3. הקצאת קרקע הגרלה

  4. הקצאת קרקע הפקעה

  5. הקצאת קרקע תיירות

  6. ביטול הקצאת קרקעות

  7. הקצאת קרקע חלופית

  8. הקצאת קרקע לתעשיה

  9. הקצאת קרקעות חניה

  10. הקצאת קרקע למגורים

  11. הקצאת קרקע בית ספר

  12. הקצאת קרקע ציבורית

  13. הקצאת קרקע ללא מכרז

  14. הקצאת קרקעות חקלאיות

  15. הקצאת קרקע ללא תמורה

  16. הקצאת קרקע בית עלמין

  17. הקצאת קרקע פטור ממכרז

  18. הקצאת קרקע ביטול עסקה

  19. הקצאת קרקע רשות מקומית

  20. הקצאת קרקע משרדי ממשלה

  21. הקצאת קרקע מוסדות ציבור

  22. הקצאת קרקעות באזור תעשיה

  23. נוהל הקצאת קרקע ללא תמורה

  24. הקצאת קרקעות בנייה ציבורית

  25. הקצאת קרקעות עיריית ירושלים

  26. הפרת הסכם הקצאת קרקע חלופית

  27. נוהל הקצאת קרקע רשות מקומית

  28. נוהל הקצאת קרקע לצורכי ציבור

  29. ביטול אישור הסכם הקצאת קרקעות

  30. הקצאת קרקעות לחיילים משוחררים

  31. הקצאת קרקע בניית דירות להשכרה

  32. הקצאת קרקעות להתיישבות יהודית

  33. הקצאת קרקעות לבניית יחידות דיור

  34. עתירה מנהלית לביטול הקצאת קרקע לבניית מרכז תרבות

  35. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון