הרמת מסך אגודה שיתופית


בפני שלוש בקשות, שהגישו נתבעים בתובענה לסילוק התביעה על הסף. האחת- מטעם הנתבעת 2, השנייה- מטעם הנתבעות 3 ו-4, והשלישית מטעם הנתבע 5 לדחיית התביעה (להלן: "המבקשות"), שהוגשה נגדן ע"י התובעת בשל העדר עילה, וכן בשל העדר יריבות בין המבקשות לתובעת, ולהארכת מועד להגשת כתב הגנה מטעם המבקשות עד למתן החלטה בבקשה, בהתאם לתקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות").

רקע עובדתי:

התביעה נשוא הבקשה עוסקת בטענות התובעת בנוגע להתנערות הנתבעת 1 נופי הבשן, אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (להלן: "הנתבעת 1") מחובותיה כלפי התובעת.

התובעת הינה חברה פרטית המחזיקה ב-50% מאחוזי השליטה בנתבעת 1 (להלן: "התובעת").

הנתבעת 2- קיבוץ להבות הבשן אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (להלן: "הנתבעת 2") הינה המחזיקה ובעלת השליטה בנתבעות 3 ו-4.

הנתבעת 3- להבות אחזקות (להלן: "הנתבעת 3"), והנתבעת 4- להבות ניהול (להלן: "הנתבעת 4") הינן המחזיקות ב 50% מאחוזי השליטה בנתבעת 1.

הנתבע 5- מר שמעון זית הינו יושב הראש של הנתבעת 1 (נכון למועדים הרלוונטיים לכתב התביעה) מטעם הנתבעת 2 והנתבעות 3 ו-4 בהתאם להסכם המייסדים של הנתבעת 1.

תמצית טענות המבקשות:

כתב התביעה נעדר עילת תביעה ביחס למבקשות:

עיון בכתב התביעה, מעלה כי אין כל טענה עובדתית המקשרת בין הנתבעות לתובעת ו/או לעילות התביעה הנטענות על ידה.

המקום היחיד בכתב התביעה בו נעשה ניסיון לקשור את המבקשות באופן מלאכותי לתביעה, הוא בסעיפים אחדים בכתב התביעה, סעיפים 68 - 72:

סעיף 68- המעלה טענה מופרכת בדבר התחייבות ערטילאית של מר מנדל יו"ר הנתבעת 2 לשאת בהוצאות שהוציאה התובעת עבור הנתבעת 1.

אולם, מדגישה הנתבעת 2 כי מר מנדל מעולם לא נתן התחייבות כאמור, וכי המסמך שצורף לכתב התביעה המתייחס לכאורה ל"התחייבותו" לא נכתב על ידו מעולם. מסמך זה נחתם בשם הנתבעת 2 תוך חריגה מהרשאה על ידי מר קבסה (קודמו של הנתבע 5 בתפקיד יו"ר הנתבעת 1) בחתימת יחיד ומשקף את דעתו בלבד במסגרת ישיבה פנימית שנערכה, תוך ניגוד עניינים חמור, בין בעלי תפקיד בקיבוץ לבין מר לזמי בעל השליטה בתובעת תחת כובעו כמנכ"ל האגודה.

עוד מציינת הנתבעת 2- כי מר מנדל יתבקש ליתן תצהיר לעניין זה ככל שיידרש במסגרת תצהירי עדות ראשית שיוגשו במסגרת הליך התובענה.



סעיף 69- במסגרתו נטען כי אחריות הנתבעות 3-4 לסכומים הנתבעים על ידי התובעת נובעת מטענותיה של התובעת כלפי "פעולותיו" כביכול של הנתבע 5, שבוצעו בהיותו אורגן מטעם הנתבעות 3-4 בתפקיד יו"ר הנתבעת 1.

אולם, במסגרת סעיף זה אין הסבר מדוע, אף לשיטה של התובעת אחריות המבקשות באופן כלשהו לפעולותיו של מר זית כיו"ר הנתבעת 1.

סעיפים 70-72- במסגרתם נטען כי אחריות הנתבע 5 לסכומים הנתבעים נובעת מהתנערותה של הנתבעת 1 מחובותיה כלפי התובעת כשהתובעת מגדילה וטוענת שהנתבע 5 הוא זה אשר התנער מחובות הנתבעת 1 כלפי התובעת על מנת "להזיק" לתובעת, כשלטענתה, התנהגותו העוולתית של הנתבע 5 עולה מהחלטתו המודעת, שקיבל כאורגן האגודה, שלא לשלם לתובעת.

אם לא די בכך, בסעיף 72 העלתה התובעת טענות שקריות, כאילו הנתבע 5 הודיע למר פנחס לזמי (מנכ"ל הנתבעת 1 ובעליה של התובעת) כי יפעל להוצאתו מחברותו באגודה, ככל "שמר לזמי לא יסכים לשנות את תנאי המייסדים".

לעניין טענות אלו, מדגיש הנתבע 5 ראשית, כי מר לזמי, הוא שהודיע על כוונתו לפעול לפירוק האגודה ככל שלא ייענו דרישותיו הכספיות (המוכחשות) מהנתבעת 1 ואף החל לנקוט צעדים בכיוון זה.

שנית, הנתבע 5 מעולם לא פעל בשם עצמו או על דעת עצמו הוא. וכל שעשה היה בשם הנתבעת 1 ולטובתה, התובעת לא ביססה תשתית עובדתית לסתור זאת, ולהוכיח את טענתה ההזויה כאילו נעשו פעולותיו של הנתבע 5 כיו"ר הנתבעת 1 "מתוך אקט מכוון להזיק לתובעת".

לאור כל האמור טוענים המבקשות, כי גם אם תוכחנה הטענות העובדתיות המפורטות בתביעה כנגדם, התובעת לא תצליח לקבל את הסעד לו היא עותרת. כבר על פניו, התובעת לא ביססה בכתב התביעה מסכת עובדתית שבגינה ניתן לחייב את המבקשות בגין חובות הנתבעת 1.

כתב התביעה אינו מגלה יריבות בין התובעת לבין המבקשות:

עיון בכתב התביעה מגלה כי הוא מופנה הלכה למעשה אך ורק כלפי הנתבעת 1, אשר הינה כאמור אישיות משפטית נפרדת מהנתבעות 2,3,4 והנתבע 5 הינו אורגן של הנתבעת 1 . לאורך כל כתב התביעה עושה התובעת שימוש במונח "האגודה", כאשר הכוונה הינה באופן חד משמעי וברור, לנתבעת 1.

קיומו של עקרון היסוד בדיני תאגידים בדבר האישיות המשפטית הנפרדת של תאגידים ובעליהם, מוביל במקרה דנן למסקנה המתחייבת כי לא קיימת כל יריבות בין התובעת לבין הנתבעת 2-4.

הנתבעת 1 הינה אישיות משפטית נפרדת מהתאגידים המרכיבים את החברים באגודה, ומכיוון שבמקרה דנן אין כל הצדקה להרמת מסך בין הנתבעת 1, כתאגיד, לבין התאגידים המחזיקים בחברות באגודה, אין לראות בנתבעות 2, 3 ו-4 כיריבות של התובעת סתם כך. דברים אלו נכונים קל וחומר עת מדובר בנתבעת 2, אשר הינה המחזיקה ובעלת השליטה בנתבעות 3 ו-4 ואף בינה לבינן ישנו מסך התאגדות נוסף- שעל מנת להרימו יש להרים מסך כפול- על קונסטרוקציה זו וודאי לא "בונה" התובעת.

גם אם קיימת יריבות בין התובעת לבין הנתבעת 1 בגין הטענות המועלות בכתב התביעה, אין בעובדה זו כשלעצמה כדי להקים יריבות ישירה בין התובעת לבין המחזיק ובעל השליטה בתאגידים החברים בנתבעת 1, הלא הוא המבקש.


זאת ועוד, נטל ההוכחה כי נתקיימו עילות להרמת מסך ההתאגדות מוטל על כתפי הטוען זאת ויש להניח תשתית ראייתית רחבה ומבוססת שיש בה כדי להצדיק הענקת סעד כה קיצוני, כבר בשלב הגשת התובענה. אך בעניינינו, התובעת לא עמדה בנטל זה ולא הניחה תשתית עובדתית מינימאלית לשם הרמת מסך בינה לבין המבקש ואף לא ביקשה זאת ברמז.

ובאשר לנתבע 5, בהיותו יו"ר הנתבעת 1 ועל פי הסכם המייסדים היה עליו לפעול לטובת הנתבעת 1 וזה לשון ההסכם: "ועד ההנהלה יפעל לטובת האגודה במסגרת מטרותיה, בהתאם לתקנון זה ובהתאם להחלטות האסיפה הכללית".

נוכח האמור, לא ברור על מה מלינה התובעת, שכן כל פעולותיו של הנתבע 5 נעשו כדין ועל מנת לקדם את טובתה של הנתבעת 1. לא תיתכן טענה כי התנגדות לתשלום כספים על ידי האגודה, במקום בו היא אינה חייבת בכל תשלום, אינה פעולה לטובת האגודה.

4 .תמצית טענות המשיבה:

א)באשר להעדר עילת תביעה:


עילת התביעה כנגד הנתבעת 2 מפורטת במסגרת סעיף 68 לכתב התביעה, והיא מבוססת על התחייבותו של מר מנדל, שאף באה לידי ביטוי במסמך שצורף כנספח ב' לכתב התביעה.

הנתבע 1 טוען כי מר מנדל מעולם לא נתן התחייבות כאמור, וכי המסמך שצורף לכתב התביעה המתייחס לכאורה להתחייבותו, לא נכתב על דעתו מעולם.

אך, הטענה של המבקש הינה טענה לגופם של דברים, המצריכה בחינה לגופם של דברים של טענות הצדדים במהלך דיוני ההוכחות והסיכומים, ואין בה כדי להביא לסילוק התובענה על הסף.

השאלה האם מר מנדל התחייב או שמא לא התחייב, כמו השאלה האם חרג מר קבסה מהרשאה או שמא לא חרג, הינן שאלות שיש לברר אותן במהלך המשפט, ולא ניתן לסלק את התביעה על הסף בהתבסס על טענת המבקש לפיה לא ניתנה התחייבות מטעמה.

טענותיו של הנתבעת 2 לעניין האישיות המשפטית הנפרדת ולעניין הרמת מסך, המפורטות באריכות בבקשה אינן רלוונטיות לעניין זה, שכן עילת התביעה כנגדו, כאמור, בסעיף 68 לכתב התביעה, ומבוססת על התחייבות מצידו.

ועילת התביעה כנגד הנתבעות 3,4,5 מפורטת במסגרת סעיפים 69-72 לכתב התביעה, ומבוססת על התנהלותו של הנתבע 5, שפעל כאורגן מטעם הנתבעות 3-4, וביצע עוולה מתמשכת של הפרת חוזה, בחוסר תום לב, ומתוך כוונה להזיק לתובעת, בהחלטתו המודעת שלא לשלם לתובעת את אשר חייבת לה הנתבעת 1, בכך יש להקים עילת תביעה ישירה כנגד הנתבע 5 מכוח דיני הנזיקין.

טענתו של הנתבע 5 לפיה, טענות התובעת שקריות, כמו טענותיו העובדתיות בסעיף 4 לבקשתו, הינן טענות המצריכות בדיקה לגופן של דברים ולא מצדיקות דחייה על הסף.

ב)המשיבה מתנגדת למתן הארכת מועד להגשת כתב הגנה, מעבר למועד האחרון עליו הסכימו הצדדים במסגרת הסכמה דיונית לפיה יוגשו כתבי ההגנה בתיק עד ליום 21/1/10.

5 .לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה שהגישה הנתבעת 2 להידחות, ודינה של בקשת הנתבעים 3,4,5, להתקבל:

א)עפ"י תקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, רשאי ביהמ"ש לדחות תובענה על הסף או למחוק תובענה על הסף, אך הוא אינו חייב לעשות כן.

כבר נקבע בפסיקה, כי תקנה 101 מיועדת "לאפשר לנתבע לעשות קפנדריה, כאשר מפני טענת חוק או אפילו טענה עובדתית קצרה ניתן לסיים את המשפט, בלא אשר ידון בית המשפט בכל השאלות השנויות במחלוקת".

וראה לעניין זה: ע"א 316/56 קרמש נ' דבי פ"ד יא' 1336, 1341 וכן ע"א 7261/97 שרבני ואח' נ' חב' האחים שבירו בע"מ ואח' פד"י נד (4) 464, 478.

סילוק על הסף של תביעה ובמיוחד דחייתה הוא הליך הננקט בלית ברירה רק כאשר: "ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שטען להן, לא יוכל התובע לזכות בסעד שביקש" [ע"א 3510/99 ראובן ולעס נ' אגד - אגודה שיתופית לתחבורה, דינים עליון, כרך ס', 65 וכן י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית - 1995) 384].

כל עוד קיימת אפשרות ולו גם קלושה, שעפ"י העובדות שבכתב התביעה יזכה התובע בסעד המבוקש, לא תסולק התביעה על הסף.

בשלב המקדמי, אין בית המשפט שומע ראיות ואינו מברר עובדות, אלא חי בשלב זה מכתבי הטענות בלבד. על כן, בית המשפט יורה על סילוק התביעה בשלב המקדמי רק אם יתברר לו כי גם אם תוכחנה כל הטענות העובדתיות בכתב התביעה, עדיין לא יוכל התובע לזכות בסעד המבוקש.

ב)בענייננו, באשר לנתבעת 2: כתב התביעה מבסס את עילת התביעה נגדה על התחייבות של מר מנדל (יו"ר הנתבעת 2) שאף באה לידי ביטוי במסמך שצורף כנספח ב' לכתב התביעה.

ולפיכך על פניו, כתב התביעה עפ"י נוסחו, מגלה עילת תביעה כלפי הנתבעת 2, ובמידה והתובעת תוכיח את טענתה, אזי היא תוכל לזכות בסעד שנדרש על ידה. טענות הנתבעת 2 לפיהן, מר מנדל מעולם לא נתן את ההתחייבות, ומר קבסה הוא אשר התחייב בשמו תוך חריגה מהרשאה, מהוות למעשה טענות הגנה, המצריכות בירור לגופם של דברים במהלך הדיון, ולא מקימות סיבה לסילוק התובענה נגדה על הסף.

באשר לנתבעים 3,4,5 : כתב התביעה מבסס את עילת התביעה כלפיהם על טענה לפיה, הנתבע 5 שהינו אורגן של נתבעת
1 מטעם הנתבעות 3-4, פעל במסגרת תפקידו בחוסר תום לב ומתוך כוונה להזיק, בהחלטתו שלא לשלם לתובעת את אשר חייבת לה הנתבעת 1.

טענה זו, נטענה בעלמא וללא תשתית עובדתית מינמלית. גם אם נקבל את טענת התובעת ולפיה הנתבע 5 פעל באופן מודע בהחלטתו שלא לשלם את חובות הנתבעת 1 כלפי התובעת אין בכך בכדי לבסס עילת תביעה נגדו, שכן, לגרסת הנתבע 5, לנתבעת 1 לא קיים חוב כספי כלפי התובעת, ולפיכך החלטתו שלא לשלם את הסכומים שדרשה התובעת מהנתבעת 1 הייתה במסגרת תפקידו כיו"ר הנתבעת 1 ולטובתה, ועל כן, גם אם יתברר בסופו של דבר שהנתבעת 1 אכן חייבת סכום כלשהו לתובעת אין בכך בכדי להקים לתובעת יריבות ישירה מול הנתבע 5 באופן אישי.

כפי שצוין ע"י ב"כ הנתבעים, בע"א 2273/02 חברת פסל בע"מ נ' חברת העובדים השיתופית הכללית בא"י בע"מ:

"אין חבותו של בעל תפקיד נובעת מעצם חבותו של התאגיד. התאגיד, בהיותו אישיות משפטית יציר הדין (להבדיל מאישיות משפטית טבעית), פועל באמצעות האורגנים ובעלי התפקיד בו. עובדה זו, אינה גורעת מאחריותו של התאגיד כאישיות משפטית נפרדת, אך אין בה גם כדי להטיל, מניה וביה, אחריות על האורגנים ועל בעלי התפקיד בתאגיד. חבותם נגזרת, כאמור, מן השאלה האם קיימו, באופן אישי, את יסודות העילה".

התובעת בכתב התביעה לא ביססה כל תשתית עובדתית המצדיקה הטלת אחריות אישית על הנתבע 5, ולפיכך כתב התביעה לא מגלה עילה כלפיו, וכפועל יוצא מכך הוא אינו מגלה עילה גם כלפי הנתבעות 3-4, שעילת התביעה נגדן התבססה על היות הנתבע 5 אורגן בנתבעת 1 מטעמן.

לאור האמור, ניתן לקבוע כבר בשלב מקדמי זה, כי גם אם תוכיח התובעת את העובדות המפורטות בכתב התביעה, לא תוכל לזכות בסעד המבוקש על ידה נגד הנתבעים 3,4,5, ולפיכך דין התביעה נגדם להידחות.

6 .לסיכום:

א)על יסוד כל האמור לעיל, בקשת הנתבעת 2 נדחית והוצאות הבקשה ושכ"ט עוד בסך 2000 ₪ + מע"מ יהיו בהתאם לתוצאות הדיון בתיק העיקרי.

ב)התביעה נגד הנתבעים 3,4,5, נדחית.

ג)התובעת תישא בהוצאות הנתבעים 3 - 5 ושכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪ + מע"מ.

ד)הנתבעת 2 תגיש כתב הגנה בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו.

ה)



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בוררות באגודות שיתופיות

  2. הרמת מסך אגודה שיתופית

  3. אגודה שיתופית דוחות כספיים

  4. אגודה שיתופית גוף דו מהותי

  5. אגודה שיתופית בערבון מוגבל

  6. אסיפה כללית אגודה שיתופית

  7. הקפאת הליכים אגודה שיתופית

  8. העברת זכויות אגודה שיתופית

  9. גילוי מסמכים אגודה שיתופית

  10. הקצאת מגרשים באגודה שיתופית

  11. אגודה שיתופית חקלאית העברת זכויות

  12. ביטול מועמדות חבר באגודה שיתופית

  13. בוררות בפני רשם האגודות השיתופיות

  14. בוררות בסכסוך בין אגודה שיתופית לבין חבר

  15. המרצת פתיחה לקבוע, כי ההחלטה של אגודה שיתופית תוחל גם עליהם

  16. סמכות רשם האגודות השיתופיות להטיל הוצאות משפט בהליכים המתנהלים לפניו

  17. ביקורת שיפוטית על החלטת אגודה שיתופית על קבלת או אי קבלת חברים לשרותיה

  18. סמכות בית הדין האזורי לעבודה בהליכי פשיטת רגל, פירוק חברה או פירוק אגודה שיתופית

  19. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון