הרמת מסך קבלן


בתאריך 16/12/97 פרסמה המשיבה 1 מודעה על מיכרז.

מודעה בה הזמינה הצעות לביצוע עבודות לפיתוח גן יקינטון ברמת ישי (מכרז 13/97 - להלן יקרא: "המיכרז") במודעה זו נאמר:

"רשאים להשתמש במיכרז קבלנים בעלי נסיון וקבלני פיתוח רשומים. על המציעים לצרף אישורים המעידים על נסיון קודם ועל רישומם כקבלני פיתוח... סיור קבלנים יתקיים ביום ד' 24/12/97 ... תיבת המכרזים תיפתח ביום ה' 8/1/98 בשעה 20.00 ע"י ועדת המכרזים ובנוכחות המציעים... אין המועצה מתחייבת לקבל את ההצעה הזולה ביותר או כל הצעה שהיא".

סיור קבלנים באתר, אכן התקיים בתאריך 24/12/97 ומשיב 3 לא השתתף בו. מפרטיכל סיור הקבלנים אשר צורף כנספח ב' למסמכי המבקש (התובע) עולה כי:

"הסיווג לקבלן המעוניין להשתתף הוא קבלן פיתוח רשום".

בתאריך 8/1/98 נפתחה תיבת המיכרזים.

הנתבע 3 (משיב 3) לא נכח במעמד פתיחת תיבת המכרזים, ואף לא הגיש כל הצעה אישית שלו.

במיכרז השתתפו 4 מציעים וביניהם החברה - הנתבעת 4 (המשיבה מס' 4) וכן התובע (המבקש).

כעולה מפרטיכל ישיבת ועדת המכרזים שמיום 8/1/97 (נספח ג' למסמכי המבקש), החליטה ועדת המיכרזים במעמד ולאחר פתיחת ההצעות, לבצע בדיקות הקשורות לסיווג הקבלנים המציעים ולבירור השאלה איזהו הסיווג העונה על הדרישה שבמיכרז - הדרישה להיות הקבלן קבלן פיתוח רשום וכן לבירור השאלה האם המשיב 3 רשום כחברה ועל שם מי רשיון הקבלן - האם הוא על שם המשיב 3 או שמא, ע"ש המשיבה 4 ומהו תוקף רשיון הקבלן.

כן הוחלט לבצע ולשלוח דו"ח השוואת מחירי ההצעות ולאחר קבלתו - לערוך אף מישאל טלפוני.

ציין עוד ג'ובראן, ב"כ משיבות 2,1 בישיבת ביהמי'ש שמיום, 11/6/98 ובתגובה לשאלת ב"כ המבקש (התובע) היכן מצוי פרטיכל הישיבה בה נתקבלה ההחלטה על זכייתו של המשיב 3 ו/או המשיבה 4 במכרז - כי ההחלטה על זכייתו של המשיב 3 במיכרז נתקבלה כבר בתאריך 8/1/98 במעמד פתיחת תיבת המכרזים, משום שהצעתו היתה הזולה ביותר ובכפוף לבדיקות אשר תערכנה, כעולה מפרטיכל הועדה.

אציין כבר עתה, כי הפכתי והפכתי בפרטיכל הועדה שמיום 8/1/98 ולא מצאתי בו שמץ של החלטה המציינת זהות הזוכה במכרז.

זאת ועוד, הבדיקות והבירורים שראתה הועדה לנכון להמליץ לבצע בעתיד בהקשר למכרז וכעולה מאותו פרטיכל, מעידה לדעתי, כי ההחלטה על הזוכה אמורה היתה להתקבל בכפוף ולאחר השלמת הבדיקות והבירורים.


שכן,מחד, הרשות לא התחייבה לקבל ההצעה הזולה ביותר ומאידך,אין כל אפשרות, לדעתי, לקבל הצעה אף אם תהא הזולה ביותר, אם איננה מקיימת תנאי המיכרז וכל עוד לא הושלמו כל הבדיקות והבירורים שהיה צורך בעריכתם לא ניתן להחליט אם מולאו מלוא תנאי המכרז ובהכרח, לא יכולה היתה הרשות לשקול בחירתה כשמלוא הנתונים הרלבנטיים ברורים ופרוסים בפניה, כנדרש וכמתחייב.

זאת ועוד, עיוני בנספח ה' למסמכי המבקש (התובע) - דהיינו,בפרטיכל ישיבת ועדת המכרזים מיום 18/1/98 ואשר נערך ב- 19/1/98 מלמדני, כי המשיב 3 הוזמן לועדה לצורך נהול מו"מ עימו בענין הצעת המשיבה 4 ולאחר המו"מ הסכים ליתן הנחה בת 4% הצעה אשר הגישה המשיבה 4.

עיוני, בנספח ו' למסמכי המבקש (התובע) - מעלה, כי ב- 19/1/98- נשלח למשיבה 4 מכתב בענין מכרז מס' 13/97 הנ"ל ואשר לשונו כדלקמן:

"על פי החלטת ועדת המכרזים ולאחר מו"מ שנערך עמך, הריני להודיעך כי הנך הזוכה במיכרז זה..."

ציין המבקש (התובע), כי בתאריך 20/1/98 הודיעו יו"ר ועדת המכרזים במכתב, כי המשיב מס' 3 הוא אשר זכה במכרז.

כן ציין, כי מאז ועד 19/4/98 התקיימה חליפת מכתבים בין המבקש,באמצעות ב"כ, לבין המשיבות 1 ו- 2 בהקשר להשגותיו על החלטת ועדת המכרזים.

חליפת מכתבים זו, הביאה אף לכך שהתקיים דיון חוזר בועדת המכרזים, אך בסופו של דבר הוחלט לאשר זכייתו של המשיב 3 במיכרז ולמסור לו ביצוע העבודה, ועל כך הודע לב"כ המבקש (התובע) במכתב אשר נשלח אליו (ראה נספח ח/4 אשר הוגש מטעם המבקש).

משום כך, פנה המבקש (התובע) בתאריך 27/4/98 לביהמ"ש בבקשה למתן צו מניעה זמני אשר יאסור על המשיבות 1 ו- 2 למסור העבודה נשוא מכרז מס' 13/97 לידי המשיב 3 ו/או למי מטעמו, לרבות המשיבה מס' 4, ולצוות עליהם להימנע מלהתקשר בחוזה לביצוע אותה עבודה וכן לצוות על המשיב 3 ו/או 4 להימנע מלבצע העבודה ו/או להתחיל בביצועה - בקשה נשוא תיק ב.ש.א 197/98.

בתאריך 28/4/98 ניתן על ידי צו מניעה ארעי והדיון בבקשה נקבע לשמיעה, בפני במעמד הצדדים.

לאחר שמיעת הצדדים, הוריתי לצדדים להגיש סכומיהם בכתב והסכומים אכן הוגשו לתיק ביהמ"ש, אם כי באיחור.

במסגרת סכומיהם, וכמוסכם, הודיעוני הצדדים כי רצונם הוא כי אכריע בפרשה נשוא המכרז אשר פורט לעיל, במסגרת התיק העיקרי ועל פי הראיות אשר הובאו בפני והמסמכים אשר הוגשו לתיק ב.ש.א 197/98, כך שינתן על ידי פסק דין ולא רק החלטה בצו המניעה הזמני.

לפיכך, ולאור בקשת הצדדים, אעשה כן וקביעותי להלן תהוונה קביעות במסגרת התיק העיקרי ולא קביעות לכאורה שאינן סופיות והניתנות במסגרת החלטה בבקשת ביניים.

מהן השאלות העיקריות השנויות כמחלוקת ושעלי ליתן דעתי עליהן בבואי להכריע בפרשה שבפני?

א. האם קיימת זהות בין המשיב 3 והמשיבה 4 אשר השתתפה במיכרז?

ב. כיצד יש לפרש דרישת הרישום לפי חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות תשכ"ט - 1969 והאם מולאו דרישות המכרז בנקודה זו?

ג. האם ניהול המו"מ האישי אשר נעשה עם המשיב 3 - היה מותר, בשלב בו נעשה?

אשר לשאלת הזהות בין המשיב 3 למשיבה 4 אשר השתתפה במיכרז, לשאלת פרשנות דרישת הרישום לפי חוק רישום קבלנים ולשאלה אם מולאו תנאי המיכרז בענין הרישום:

טען ב"כ התובע (המבקש) בסיכומיו היפים, הממצים והסדורים כהלכה, כי אין זהות בין המשיב מס' 3 - שהינו האיש - משה יצחק - ובין המשיבה מס' 4 שהינה חברת משה יצחק ובניו בע"מ שכן, המדובר בשתי יישויות משפטיות עצמאיות ונפרדות.

עוד טען, כי המשיבה מס' 4 - שהינה, כאמור, ישות נפרדת - היא ורק היא זו אשר נטלה חלק במיכרז, אך לא עמדה בתנאי הסף שלו - דהיינו, לא עמדה בתנאי המוקדם הקובע חובת רישומה ברשם הקבלנים ואילו המשיב מס' 3, משה
יצחק, לא נטל כל חלק במיכרז,לא הגיש הצעה במיכרז, לא השתתף בסיור הקבלנים, לא השתתף במעמד פתיחת תיבת המכרזים ורישומו ברשם הקבלנים אינו עונה על הסיווג הנדרש במכרז ואף פג תוקפו בתאריך 31/12/97 וחודש רק ביום 28/1/98 - כך שלא היה רשום כחוק בעת הגשת הצעתה של משיבה 4 ועד לאחר שהודע לו על הזכייה במיכרז באופן זה, לא מולא תנאי מקדמי במיכרז, אף על ידו.

ציין ב"כ המבקש (התובע) כי העובדה שהמדובר בשתי ישויות נפרדות (המשיב 3 והמשיבה 4) היתה ידועה לועדת המיכרזים כבר בעת פתיחת תיבת המיכרזים, בתאריך 8/1/98,ולכן מצאה לנכון להורות על עריכת בדיקות ובירורים גם בענין זה, כעולה מפרטיכל ועדת המיכרזים שמיום 8/1/98 (נספח ג' למסמכי המשיב), למרות זאת, כך טוען ב"כ המבקש, לא ברורות דין תוצאות הבדיקות אשר נערכו ועד כמה נבדקו ולמרבה הפלא, יצאה ועדת המיכרזים, משום מה, מנקודת הנחה שהמשיב 3 והמשיבה 4 חד הם וזימנה המשיב 3 למו"מ בענין הצעתה של משיבה 4 ואף הודיעה למשיבה 4 על זכייתה במיכרז, לאחר שנוהל משא ומתן עם המשיב מסי 3. (ראה נספחים ה', ו' למסמכים שהוגשו ע"י המבקש בבשא 197/98).

ב"כ המשיבות 1, 2 לא מצא, משום מה, לנכון להתייחס לטענת ב"כ המבקש (התובע) בענין אי זהותם של המשיבים 3 ו- 4 - לא בתגובתו לבקשה למתן צו מניעה ולא בסיכומיו ועל אף היות הטענה חשובה ומרכזית.

עובדה זאת אומרת - דרשני.

ב"כ המשיבים 3, 4 טען בקצרה, כי אין ליצור הפרדה מלאכותית בין המשיבים 3, 4 שכן, המשיב מס' 3 ורעייתו הינם שני בעלי המניות במשיבה מס' 4 והמשיב 3 הינו בעל השליטה במשיבה מס' 4. לפיכך, כך טוען הוא, יש לראות המשיב 3 והמשיבה 4 כמציע אחד אשר הגיש הצעה אחת ועמד בתנאי המיכרז ולהיסתפק בעובדה שהמשיב 3 בלבד היה רשום ברשם הקבלנים.

כן בקש לראות כענין טכני בלבד העובדה שמ- 1/1/98 ועד 27/1/98 לא חודש רישומו של משיב 3 ברשם הקבלנים, ולמרות שבאותה תקופה לא היה למעשה קבלן רשום.

מחדל זה, כך טוען הוא, בהיותו טכני וזמני, אין בו כדי להביא לפסילת הצעת המשיבים 3, 4.

אציין, כי אינני רואה הדברים עין בעין עם ב"כ המשיבים המלומדים ואינני סבורה כי בנסיבות הענין שבפני עלי לערוך "הרמת מסך" ולראות המשיב מס' 3 והמשיבה 4 כאילו חד הם ואת ההצעה אשר הוגשה ע"י המשיבה 4 כאילו הוגשה גם ע"י המשיב מס' 3 כמציע.

כן אינני סבורה, כי בנסיבות הענין שבפני,אין עלי ליתן משקל לעובדה שהמשיבה 4 לא נרשמה מעולם ברשם הקבלנים וכי עלי להסתפק בכך שהמשיב 3 בלבד היה רשום ברשם הקבלנים עד יום 31/12/97 וחידש רישומו רק החל מיום 28/1/98.

לענין "הרמת מסך" ראה:

בג"צ 430/89 מאור שילוט ופרסום חוצות מואר בע"מ נ. עיריית כפר סבא, פ"ד מג (3) 269, אשר הדברים אשר נאמרו שם יפים אף לענייננו אנו.

באותו ענין, פרסמה המשיבה מכרז להקמת עמודים נושאי שילוט מואר.

בין תנאי המיכרז נכלל התנאי לפיו רשאים להשתתף במיכרז קבלנים בעלי ניסיון של לפחות 5 שנים בהתקנת ו/או באחזקת עמודי שילוט מוארים ו/או שלטי הכוונה ו/או ריהוט רחוב מואר אחר.


בהמשך התנאים אף נאמר, כי המציע ידרש להמציא פירוט הכולל המלצה/ות מרשויות מקומיות המוכיח שהמציע בעל ניסיון של לפחות 5 שנים.

העותרת נענתה למיכרז ומסרה למשיבה את הצעתה. לאחר זמן נמסר לה כי הצעתה נפסלה משום שאינה עומדת בתנאי המיכרז שכן, העותרת הינה חברה שנוסדה לפני 4 שנים בלבד.

על החלטה זו מלינה העותרת וטוענת, כי למנהלה שהוא גם אחד משני בעלי מניותיה, נסיון של כעשר שנות עבודה בתחום המיכרז וכי די בכך כדי לספק את תנאי המיכרז לגבי החברה.

וכך אומר כבוד השופט א. ברק בע"מ 270 לפסה"ד:

"אכן, קיימות נסיבות, שבהן נעשית "הרמת מסך מדומה",תוך שבחינת תכונותיו, ואופיו של תאגיד נעשית לאור בחינת תכונותיו ואופיו של האורגן המוסמך של התאגיד. ... בענייננו מסרבת המשיבה לבצע הרמת מסך מדומה, ולדעתנו הדין עמה, וזאת משני טעמים:


ראשית, אין להטיל על ועדת המיכרזים את החובה לבחון בכל פעם את מבנה ההון והסמכויות של האורגנים המוסמכים.

המפרסם מיכרז רשאי לדרוש - וציבור המשתתפים במכרז רשאי לצפות - כי התנאים השונים יקויימו, אם קיומם אפשרי הוא, על ידי התאגיד עצמו ולא רק על ידי האורגנים שלו (השווה בג"צ 466/82 עוזר את רובננקו שותפות לבצוע עבודות בהנדסה אזרחות נ. עיריית רמת גן ואח' פ"ד לז (1) 696). (ההדגשות שלי - ר.ל).

אין להסיק מדברינו אלו, כי אילו מוכנה היתה המשיבה לערוך הרמת מסך מדומה, היתה החלטה זו כדין...

כל שאנו קובעים הוא, כי אין כל מקום להטיל עליה חובה להרמת מסך כאמור;

שנית,לגוף הענין יש מקום להבחין, בנסיבות הענין שלפנינו, בין נסיונה של החברה לבין נסיונו של מנהל או בעל מניות...".

כן ראה לענין חובת הרישום:

בג"צ 466/82 עוזר את רובננקו שותפות לביצוע עבודות בהנדסה אזרחית נ. עירית רמת גן ואח", פ"ד לז (1) 696.

באותו ענין העותרת והמשיבות 3, 4 השתתפו במיכרז, שפרסמה המשיבה מס' 1 ואשר הוגבל להשתתפות קבלנים רשומים עפ"י חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות תשכ"ט - 1969 לעבודות מסוג העבודה נושא המיכרז.

המשיבות 3 ו- 4 הגישו הצעה משותפת שנמצאה זולה מזו של העותרת.

משיבות 1 ו- 2 החליטו למסור העבודה לביצוען של משיבות 3 ו- 4 על אף שבעת הגשת הצעתן משיבות 3, 4 לא היו רשומות בהתאם לחוק הנ"ל ורק לאחר הגשת העתירה אישרה המשיבה 4 לרישום בפנקס הקבלנים.

העותרת, העונה על כל דרישות המכרז טוענת בעתירתה, לפסילת הצעת משיבות 3 ו- 4 בשך פגם מהותי בהצעה.

וכך נאמר, בין היתר, ע"י כב' השופטת נתניהו בעמ' 700 לפסה"ד:

"בענייננו... אף אחת משתי המשיבות שחברו יחד להגיש הצעה אחת, לא היתה רשומה כחוק במועד הקובע כנדרש במכרז.

רשום היה רק מר ברכאל אישית.

בכך אין די, ולא רק מהטעם שרישומו היה מוגבל לעבודת המתוארות לעיל ולא ענה על דרישת המכרז. אלא גם מהטעם שהוא היה מציע ההצעה, ושאין להתיר לאדם או לגוף משפטי לבצע עבודה מבלי שהיו רשומים כדין, תוך שימוש ברשיון שהועמד לרשותם על ידי אדם אחר, שלא הוא המציע ולא הוא המבצע...

כשמדובר בדיני מכרזים, נקפיד על הכללים, שלפיהם חייבת הרשות לנהוג, פן מהפרתם של כללי היסוד ולו גם מתוך מטרה כנה וראויה לקבל הצעה זולה ולחסוך מכספי הציבור, יאבדו המציעים בכח את האמון ברשות ובשיטותיה ובמקום שימצא הציבור נשכר, ימצא, בטווח הארוך, נפסד".

אשר למועד התקיימות תנאי הרישום המשתתף במיכרז, התעוררה בפסיקה שאלת פרשנותם של תנאי מיכרז שכללו דרישה כזו דהיינו, עלתה השאלה האם יש לפרש את דרישת הרישום כתנאי מוקדם - תנאי סף להשתתפות במיכרז, באופן שמי שאיננו עומד בתנאי - הצעתו לא תובא לדיון בועדת המיכרזים או שמא המדובר בתנאי מתנאי חוזה - בחיוב אשר הקבלן הזוכה נוטל על עצמו.

בסוגיה זו ניתן לראות בפסיקה מגמה אשר השתנתה כמפורט להלן:

בבג"צ 266/71 חברת נדבכים ונתיב בע"מ נ. ראש עיריית ירושלים ואח', פ"ד כה (2) 376.

נדון מיכרז שבתנאיו נקבע כי קבלן הרוצה להשתתף בו חייב להיות קבלן רשום בסיווג 5 לפי חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות תשכ"ט - 1969.

הצעת המשיבה השלישית היתה הזולה ביותר, אולם בעת הגשת הצעתה לא היתה רשומה כלל כקבלן ורק בסוף הליכי
המיכרז נרשמה כדרוש והעיריה החליטה למסור לה ביצוע החוזה.


וכך נקבע מפי השופט זוסמן בע"מ 378-377 לפסה"ד:

"מסירת העבודה למשיבה 3 אינה נוגדת איפוא את הוראת החוק הנ"ל (חוק רישום קבלנים) אך את כללי המיכרז שהעירייה פרסמה היא נוגדת ולפיהם, אין מנוס מלפסול הצעתה של המשיבה 3".

"העירייה היא שהגבילה המיכרז מראש לקבלנים רשומים מסוג מסויים משמע, כל מי שלא התקיים בו תנאי הכשרות, אף אם מותר לו לבצע העבודות על פי החוק הנ"ל, להגיש הצעה לקבלת העבודה לא היה כשר".

מכאן, שעל העירייה היה לפסול ההצעה - מאי כשרות הקבלן המציע..."
ע"י כך שהעירייה דנה בהצעה פסולה הפרה כללי השוויון בין המציעים אשר הוא מעקרונות היסוד של כל מיכרז...

לו לא פנתה לצבור הקבלנים הרשומים מסוג 5 ומעלה, אלא פנתה לצבור הקבלנים בכללותו - מי יודע אם לא היתה זוכה לקבלת הצעות נוספות אף זולות יותר...

הטענה שדי ברישום אשר נתקבל לפני החלטתה הסופית של הועדה אינה מתקבלת עלינו.

משמעה הלכה למעשה,שבעוד שהמציעים האחרים היו מוגבלים להגיש הצעותיהם עד לתאריך פלוני, נתקבלה הצעת המשיבה 3, אחרי תום תאריך זה ודבר זה נוגד הילכות המיכרזים".

בבג"צ 433/72 אלמי את מעתוק בע"מ נ. עיריית ירושלים ואח', פ"ד כז (1) 51 , ננקטה גישה מקלה יותר.

באותו ענין,דובר במיכרז בו נמסר ביצוע העבודה לשותפות שני קבלנים שלא היתה רשומה כקבלן, בעוד שבתנאי המיכרז נקבע כי ישתתפו בו רק קבלנים הרשומים בהתאם לחוק רישום קבלנים.

ביהמ"ש קבע, כי הפגם של אי רישום השותפות כקבלן רשום, הינו פגם טכני בלבד שבעטיו אין לפסול החלטת העירייה והסתפק בכך שאחד השותפים כן היה רשום כקבלן רשום.

בבג"צ 514/72 מאיר מינסקי נ. עיריית ירושלים ואח', פד"י כז (1) 788 דובר במיכרז שאחד מתנאיו קבע, כי תלקחנה בחשבון רק הצעות מקבלנים הרשומים לפי חוק רישום קבלנים.

משיבה 2, אשר זכתה במיכרז, היתה רשומה כקבלן רשום, אך לא לענף הבניה שאליו התיחס המיכרז, אך עד קבלת ההחלטה בענין המיכרז נרשמה כדין, והכשירה הפגם.

עוד הוברר - כי אי רישומה במועד נבע מטעות.

ביהמ"ש ראה באי היותה רשומה בעת הגשת הצעתה פגם טכני שמקורו בטעות ואשר נרפא עד להחלטה למסור לה העבודה - ולא פסל הצעתה.

בבג"צ 418/73 חברת דליה לבנין בע"מ נ. עיריית ירושלים ואח', פ"ד כח (1) 137, סטה ביהמ"ש מהילכת בג"צ 266/71 חב' נדבכים ונתיבות וראה בפגם אי היותו של המציע שזכה רשום כקבלן רשום בעת הגשת ההצעה - כפגם טכני שאינו פוגע בשוויון בין המתחרים ובתחרות ההוגנת.

בבג"צ 15/82 רורמן נ. עיריית רעננה (לא פורסם) נקבע:

כי אם הדרישה להיות המציע קבלן רשום אינה כלולה בתנאי המיכרז, כי אז, די אם רישום המציע יעשה לקראת החתימה על חוזה העבודה או תחילת ביצוע העבודות בפועל.

4 באימרת אגב צויין באותו פס"ד, כי גם אם הרישום מהווה תנאי מתנאי המיכרז ולא נקבע מועד שעד אליו חייב הרישום להתקיים - כי אז, אין להחמיר עם הזוכה.

היה ונקבע בתנאי המיכרז המועד בו חייב המציע להיות רשום כי אז, לא ניתן לתקן בדיעבד הפגם אשר נפל באי הרישום במועד.

בבג"צ 466/82 עוזר את רובננקו שותפות לביצוע עבודות בהנדסה אזרחית נ. עיריית רמת גן ואחרים, פ"ד לז (1) 696. ניתן להבחין בשינוי מגמה ובמגמת חזרה, להלכה אשר נקבעה בבג"צ 266/71.


באותו מקרה נקבע במיכרז תנאי כי רשאים להשתתף בו רק קבלנים רשומים על פי חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות תשכ"ט - 1959 לעבודות מסוג העבודה נשוא המיכרז ועל המציע לצרף אישור מתאים על רישומו וסיווגו - אחרת לא תידון ועדת המיכרזים בהצעתו.

ביהמ"ש קבע כי מנוסח התנאי במיכרז ניתן ללמוד כי המדובר בתנאי סף - וכי זכות ההשתתפות במיכרז היתה מותנית ברישום מוקדם ודיון בהצעת קבלן בלתי רשום במועד הגשת ההצעה, הינה פגם מהותי שאינו ניתן לתיקון.

וכך אומרת כב' השופטת נתניהו בעמ' 699 לפסה"ד:

"התיחסות להצעה, אשר לא ענתה על תנאי מוקדם של המיכרז, רק משום שהיא הזולה ביותר, פסולה היא מיסודה גם מטעם שהיא מעודדת אנשים בלתי אחראים, שאינם עומדים בתנאי, להגיש הצעותיהם ומרחיקה אנשים רציניים מהשתתפות במיכרז..."

כן ראה דבריה של כבי השופטת בן פורת בבג"צ 15/82 (לא פורסם):

"... דוקא אלה המתייחסים לפרסום ברצינות הראויה ימנעו מהגשת הצעה משום שאינם יכולים לעמוד בתנאי מתנאיו במועד הנקוב בו ואילו אלה המקלים ראש בכתוב יעזו להגיש הצעתם תוך הפרת התנאי ויתכן שהתנהגותם תמצא משתלמת".

עינינו הרואות, אם כן, כי בג"צ 466/82 שינה למעשה ההלכות הקודמות אשר הקלו עם המציעים וחזר להילכת בג"צ 266/71 וקבע כי תנאי הרישום בפנקס הקבלנים הינו למעשה תנאי מוקדם - תנאי סף לעצם ההשתתפות במיכרז וזאת, אם מנוסח התנאי ניתן ללמוד זאת.

יצויין, כי הגבלת מועד הרישום עד לתאריך הגשת ההצעה תורמת לשוויון בין המציעים השונים ומונעת תימרונים פסולים.

עוד אדגיש, כי באשר לזהות שבין הקבלן הרשום לבין הקבלן המשתתף במיכרז , הרי שעל הרישום בפנקס הקבלנים להתיחס למגיש מסמכי המיכרז (המציע) עצמו ולא לשלובים או צרופים בינו לבין קבלנים רשומים אחרים או משתתפים פיקטיביים אשר שמם צורף רק לשם מילוי דרישת הרישום שכן ,זכותו של בעל המיכרז לדעת עם מי הוא מתקשר למעשה למען לא יהפוך המיכרז למעין "נשף מסיכות".

ראה לענין זה: בג"צ 358/87 ג.א.י בנין פתוח והשקעות בע"מ ואח' נ. עיריית ירושלים ואח' פ"ד מב (3) 406 (דברי כב' השופטת שמגר).

לסכום אוכל לומר, כי בענייננו לא מצאתי כל הצדק לערוך "הרמת מסך" מלאכותית והנני סבורה כי אין כל מקום לראות המשיבים 3 ו - 4 כישות אחת ואין לראות הצעת המשיבה 4 במיכרז כהצעה אחת אשר באה מאת המשיבים 3 ו- 4.

"הרמת מסך" בנסיבות הענין שלפני,תשחק לידיה של המשיבה מס' 4 ותאפשר לה עקיפתו של תנאי ידוע וברור במיכרז - התנאי של מעמד הקבלן המבצע לפי החוק ובאופן זה תרוקן מתוכן מגמת דיני המיכרזים ותהפוך התנאי בדבר רמת הקבלן וחובת רשומו במועד - לאין ולאפס ואין בדעתי, ליתן ידי, לדבר אשר כזה.

משכך הוא, הרי שניתן לומר שמי אשר נטל חלק במיכרז והציע הצעתו הינה המשיבה מס' 4 ולא המשיב מס' 3.

יצויין שהמשיבה מס' 4 לא נרשמה מעולם בפנקס הקבלנים המנוהל ע"י רשם הקבלנים עפ"י ה חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות תשכ"ט 1969.

זאת ועוד, לאור העובדה שנוסח המודעה על המיכרז מספר 13/97 היה: "רשאים להשתתף במיכרז קבלנים בעלי ניסיון וקבלני פיתוח רשומים. על המציעים לצרף אישורים המעידים על ניסיון קודם ועל רישומם כקבלני פתוח".

(ההדגשות הם שלי - ר.ל).

בשים לב אף לכך שגם מנוסח פרטיכל סיור הקבלנים (נספח ב' למסמכי המבקש) עולה כי:

"הסיווג לקבלן המעוניין להשתתף הוא קבלן פתוח רשום" ולאחר ששוויתי לנגד עיני הפסיקה, על התפתחותה, כפי שפרטתי לעיל, הרי שניתן ללמוד, כי, דרישת הרישום בענייננו הינה תנאי מוקדם - תנאי סף לעצם ההשתתפות במיכרז והשתתפות במיכרז מוגבלת, לפיכך, לאותם קבלנים שכבר רשומים כדין במועד הגשת ההצעות והיכולים, משום כך, לצרף להצעתם אישורים על רישומם כקבלני פיתוח.


כל פרשנות אחרת, אינה עולה בקנה אחד עם נוסח המודעה ופרטיכל סיור הקבלנים אשר יש לקראם כפשוטם וליתן להם המשמעות ההגיונית והמסתברת, כפשוטם של דברים.

עוד אציין, כי בתקנה 6 (א) (1) לתקנות חובת המכרזים התשנ"ג - 1993 נקבע, כי השתתפות במיכרז תהיה מותנית:

"ברישום בכל מירשם המתנהל על פי דין הצריך לענין נושא ההתקשרות וכן קיומם של הרשיונות הנדרשים על פי דין".

זאת ועוד, כותרתה של תקנה 6 (א) (1) לתקנות חובת המכרזים הינה: "תנאים מוקדמים להשתתפות במיכרז". (ההדגשה שלי - ר.ל).

העולה מכל המקובץ הינו, שגם מנוסח תקנה 6 (א) (1) לתקנות חובת המכרזים תשנ"ג - 1993 והן מכותרתה של התקנה עולה, כי כאשר קיימת חובת רישום, מהווה הוא תנאי מוקדם להשתתפות ולא תנאי מתנאי החוזה - המכרז.

בזיקה לענייננו, ניתן לומר, כי משלא עמדה המשיבה מס' 4 בתנאי המקדמי של חובת הרישום במועד הגשת הצעתה ולמעשה, מעולם לא נרשמה ברשם הקבלנים ולא ריפאה פגם אי הרישום בכל שלב שהוא ולא הוכח לי אחרת - כי אז בכך, לקתה הצעתה בפגם מהותי שהצדיק פסילת הצעתה כבלתי ראויה לדיון בועדה ומשדנה ועדת המיכרזים בהצעה פסולה זו ולא נמנעה מלזכותה באותו מיכרז על אף שלא עמדה בתנאי המוקדם בנושא הרישום, הפרה הועדה עקרון השוויון שהינו יסוד מיסודות דיני המיכרזים וקופחו משתתפים פוטנצאליים אשר לו ידעו שהועדה תתיחס כך לתנאי שנקבע במיכרז, יכלו אף הם להשתתף במיכרז אף לו לא היו רשומים כדין בפנקס הקבלנים ואולי אף להגיש הצעה זולה יותר.

בהקשר זה עוד אציין, כי משקבעתי שהמשיב מס' 3 הינו ישות נפרדת מהמשיבה מס' 4 וכי לא הגיש כל הצעה במיכרז וכי אין זהו המקרה המתאים לבצוע "הרמת מסך", הנני סבורה, כי אין די בעובדת רישומו האישי של משיב 3 בהתאם לחוק רישום קבלנים - רישום שלכשלעצמו אינו נקי מבעיות - כדי להכשיר הצעתה הפגומה של המשיבה מס' 4 או כדי להביאני למסקנה שעובדת אי רישומה הינו פגם טכני בלבד הניתן לתיקון ואשר אין בו כדי לגרום לפסילת החלטת ועדת המיכרזים בעניינה.

אין הדבר שנוי במחלוקת, כי רישומו של המשיב 3 ברשם הקבלנים פג תקפו בתאריך 31/12/97 וחודש רק ביום 28/1/98.

העולה מכך הינו, כי בעת הגשת הצעת המשיבה מס' 4, לא היה תוקף לרישומו של המשיב 3 ברשם הקבלנים וגם לאחר שנוהל עימו מו"מ והודע למשיבה 4 במכתב על זכייתה במיכרז - עדיין לא היה תוקף לרישומו.

משקבעתי, כי מנוסח המודעה על המיכרז, מנוסח פרטיכל סיור הקבלנים ומנוסח תקנה 6 (א) (1) לתקנות חובת המכרזים התשנ"ג - 1993 וכותרתה עולה, כי חובת הרישום הינה תנאי מוקדם - תנאי סף להשתתפות במיכרז הרי משלא היה המשיב 3 רשום ברשם הקבלנים במועד הגשת ההצעה ,ובשלב הדיון בה ובכל השלבים שלאחר מכן, הרי שאף מטעם זה אין ביכולתו לסייע למשיבה מס' 4 ואין לזקוף לזכותה ענין חידוש רישומו בתאריך 28/1/98 - דבר אשר אין בו כדי לרפא הפגם המהותי שבהצעת המשיבה מס' 4 וזאת, אף אם אצא מנקודת הנחה כי סיווגו של המשיב 3 ענה על תנאי המיכרז.

אשר לנושא ניהול המו"מ עם המשיב 3 - מו"מ אשר ניהלה עימו המועצה באמצעות ועדת המיכרזים ,בתאריך 18/1/98.

כפי שציינתי בראשית החלטתי, הצהיר ב"כ המשיבים 2,1 בישיבת ביהמ"ש שמיום 11/6/98, כי ההחלטה על זכייתו של משיב 3 במכרז, נתקבלה כבר בתאריך 8/1/98 במעמד פתיחת תיבת המכרזים וזאת, משום שהצעתו היתה הזולה ביותר ובכפוף לבדיקות אשר תערכנה בענין הסיווג ובענין הרישום, כמפורט בפרטיכל ישיבת ועדת המכרזים שמיום 8/1/98.

ב"כ המבקש (התובע) טוען מנגד, כי המשיב 3 לא הגיש כל הצעה אישית, לא השתתף. במכרז ואין לראות אותו ואת משיבה 4 כישות אחת.

כן טוען הוא, כי המשיבות 1 ו-2 היו מנועות מלקיים מו"מ עם המשיב מס' 3, שלא היה צד למכרז, או להכריז על זכייתו וכי למעשה המשיבות 1 ו-2 אף לא הוכיחו אימתי הוחלט על זכיית המשיב 3 והצהרת ב"כ המשיבות 1 ו-2 כי היה זה בתאריך 8/1/98 אינה עולה בקנה אחד עם מסמכי ועדת המכרזים - ב"כ המבקש (התובע) הפנה את ביהמ"ש בענין זה למכתבו של ראש המועצה - מכתב מיום 19/1/98 המופנה אל המשיב מס' 3 וכי ממנו עולה כי ההחלטה על זכיית המשיב 3 באה לאחר המו"מ אשר נערך עימו ועל פי תוצאותיו.

אכן, כלל ידוע הוא כי מעקרון השוויון מתחייב איסור על ניהול מו"מ אישי עם משתתפים כל עוד לא נסתיימו הליכי המכרז.


ראה לענין זה:

בג"צ 118/83 אינווסט אימפקט בע"מ ואח' נ' המנהל הכללי של משרד הבריאות ואח' פ"ד לח (1) 729.

דברי כב' השופט ברק בע"מ 738-737 לפסה"ד:

"כלל הוא בדיני המכרזים שאסור לו לבעל המכרז לנהל מו"מ במסגרת הליכי המכרז עם מציע זה או אחר, הטעם הוא, כי התנהגות כזאת של בעל המכרז פוגעת בעקרון שוויון ההזדמנויות למציעים השונים והתחרות ההוגנת ביניהם... אם ועדת המכרזים הגיעה למסקנה שאינה מקבלת אף הצעה, אין כל דבר אשר ימנע אותה... מלנהל מו"מ עם אחד המשתתפים.

בדומה, אם במסגרת הליכי המכרז גבשה ועדת המכרזים החלטה סופית למסור את ביצוע העבודה לאחד המשתתפים, שוב, אין מניעה לכך כי ינוהל עם אותו משתתף מו"מ להורדת מחיר הצעתו. מו"מ זה אין בו כדי לפגוע בשוויון התחרות בין המשתתפים שכן, ההצעה הנבחרת היא המתקבלת ללא ניהול מו"מ כלשהו ועפ"י ההצעות המקוריות בלבד... המו"מ שנערך לאחר קבלת אחת ההצעות, אך בטרם החלה העבודה ובטרם נחתם מסמך פורמלי - אין בו כדי לפגוע במכרז ולפוסלו ובלבד שאותו מו"מ נוהל לאחר שהליכי המכרז נסתיימו , דהיינו לאחר שבעל המיכרז החליט למי הוא מוסר העבודה...".

גם אנוכי סבורה, כמו ב"כ המבקש (התובע) כי החומר הראייתי אשר בא בפני אינו תומך בהצהרת ב"כ המשיבות 2,1 כי במעמד פתיחת תיבת המכרזים הוחלט על זכיית משיב 3 במכרז וכפי שציינתי בראשית דברי, הרשות לא התחייבה לקבל ההצעה הזולה ביותר במיכרז או הצעה כלשהיא ולא היתה כל אפשרות לקבל הצעה ולהחליט כי הינה הזוכה, ואפילו תהא הזולה ביותר, אם אינה מקיימת תנאי המכרז.

משהחליטה הועדה בישיבת 8/1/98 כי יש מקום לערוך בדיקות בירורים, בין היתר, באשר לכשירות ההצעה, לא היתה יכולה באותו הבל פה להחליט שהזוכה הינו המשיב 3 שכן, אותה עת לא היתה בפניה מלוא האינפורמציה ההכרחית והנדרשת לשקול באופן ראוי והולם בחירתה.

מה גם, שהמשיב מס' 3 לא הגיש כל הצעה אישית.

זאת ועוד, גם העולה מנספח ה' למסמכי המבקש מלמדני, כי טרם תם הטיפול בענין ההצעה הזוכה.

נספח ו' למסמכי המבקש מעלה, כי רק ב-19/1/98 הודע למשיבה 4 כי הינה הזוכה במכרז וזאת לאחר המו"מ שנוהל עם המשיב 3.

היוצא מכל זאת הינו, שלא הוכח לי כי בעת נהול המו"מ עם המשיב 3, גבשה הועדה החלטה סופית בענין הזוכה במיכרז שכן,הדעת נותנת, שהיה בתוצאת המו"מ כדי להשפיע על החלטתה.

כן לא הוכח לי, כי המו"מ נוהל לאחר שהליכי המכרז נסתיימו ובעל המכרז החליט למי הוא מוסר העבודה.

לפיכך, ניהול המו"מ בשלב בו נוהל ועם מי אשר נוהל - היה בלתי תקין ופגום מהותית.

סוף דבר , שוכנעתי כי נפל פגם מהותי בהצעת המשיבה מספר 4 - פגם אשר הצדיק פסילת הצעתה כבלתי ראויה להידון בועדת המיכרזים ומשדנה ועדת המיכרזים בהצעתה הפסולה של המשיבה מס' 4, כפי שדנה, ולא נמנעה מלזכותה במיכרז, על אף שהמשיבה 4 לא עמדה בתנאי המקדמי של המכרז בנושא הרישום ועל אף שהמשיב מס' 3 - אשר אותו ואת המשיבה מס' 4 ראתה הועדה, משום מה, כישות אחת - לא הגיש למעשה כל הצעה אישית במכרז ולמעשה לא השתתף במיכרז - בכך הפרה הועדה את עקרון השויון שבין המשתתפים, עקרון שהינו יסוד מיסודות דיני המיכרזים ופעלה בכך שלא כדין.

הפועל היוצא הינו, שלאור הפגם המהותי, כמצויין לעיל, עלי להורות על ביטול המיכרז ולקבוע שהמשיבות מס' 1 ומס' 2 פעלו שלא כדין שעה שהחליטו כי המשיב 3 ו/או המשיבה 4 הינם הזוכים במיכרז 13/97 - לפתוח גן יקינטון וכן לקבוע כי החלטותיהן בענין זה בטלות וכי המשיב 3 לא נטל חלק במיכרז זה והמשיבה מס' 4 שהצעתה היתה פגומה מהותית, לא היתה זכאית להשתתף במיכרז - וכך אני עושה, מכריזה וקובעת בזאת.

חיזוק ותמיכה למסקנתי זו, הנני מוצאת אף בעובדה כי פגם מהותי נוסף נעשה ע"י הועדה בכך, שניהלה מו"מ עם המשיב 3 בהקשר להצעתה של המשיבה 4 על אף שאין השניים מהווים ישות משפטית אחת ועל אף שהמשיב 3 לא הגיש מעולם כל הצעה אישית במיכרז.


עוד חטאה בכך, כי המו"מ נוהל במועד אסור, דהיינו, בשלב בו לא תמו הליכי המיכרז, כפי שפרטתי ונתחתי במהלך פסה"ד ועל כל פנים, לא הוכח לי אחרת ע"י המשיבות 1 ו- 2.

אשר לסעד המתבקש ע"י המבקש (התובע) בתיק ה.פ 117/98 - סעד לפיו אורה על כך שהזוכה במיכרז הינו המבקש (התובע) אציין, כי אין בידי להיעתר לבקשה למתן סעד זה והנני דוחה הבקשה שכן; צויין במיכרז כי אין חובה על בעלת המיכרז לקבל ההצעה הזולה ביותר או כל הצעה שהיא ובענייננו, כאמור, הוצעו מלבד הצעתו של המבקש (התובע) והצעת המשיבה מס' 4 עוד 2 הצעות נוספות.

עוד אציין, כי משקבעתי כי המכרז לא היה תקין ולקה בפגמים מהותיים ואחת דינו - להתבטל ובטלתיו, הרי שבטל עימו גם צו המניעה הארעי אשר ניתן על ידי כסעד ביניים בתיק ב.ש.א 197/98.

אשר לפסיקת הוצאות ושכט' עו"ד:

הנני מחייבת בזאת המשיבים (הנתבעים) 4-1 לשלם למבקש (התובע) הוצאותיו ושכ"ט עו"ד בסך 4000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק.

סכום זה ישולם בחלקים שוים, כך שהמשיבות 1, 2 (הנתבעות 1, 2) תשלמנה מחציתו והמשיבים 3 ו- 4 ישלמו מחציתו.

סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד יום התשלום המלא בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הרמת מסך חוב

  2. טענת הרמת מסך

  3. הרמת מסך קבלן

  4. הגדרת הרמת מסך

  5. הרמת מסך מכרז

  6. הרמת מסך תאגיד

  7. הרמת מסך סמכות

  8. הרמת מסך תרמית

  9. הרמת מסך פלילי

  10. הרמת מסך עמותה

  11. הרמת מסך חלקית

  12. הרמת מסך מדומה

  13. חקירת הרמת מסך

  14. בוררות הרמת מסך

  15. הרמת מסך מעביד

  16. הרמת מסך סוכנות

  17. הרמת מסך רשלנות

  18. הרמת מסך ארנונה

  19. הרמת מסך סעיף 6

  20. הרמת מסך שותפות

  21. תנאים להרמת מסך

  22. הרמת מסך קונצרן

  23. הרמת מסך בוררות

  24. הרמת מסך שלילית

  25. הרמת מסך אמיתית

  26. הרמת מסך פרוייקט

  27. הרמת מסך גירושין

  28. הרמת מסך בית ספר

  29. הרמת מסך ועד בית

  30. הרמת מסך דירקטור

  31. הרמת מסך בנזיקין

  32. הרמת מסך חברת בת

  33. דוקטרינת הרמת מסך

  34. הרמת מסך בית משפט

  35. הרמת מסך מימון דק

  36. הרמת מסך גביית מס

  37. הרמת מסך חברה אחות

  38. הרמת מסך שכר עבודה

  39. הרמת מסך בין חברות

  40. הרמת מסך חברת יחיד

  41. פשיטת רגל הרמת מסך

  42. הרמת מסך בעל מניות

  43. הרמת מסך חברה קטנה

  44. הרמת מסך דירקטורים

  45. הרמת מסך חוב סחורה

  46. הרמת מסך סטטוטורית

  47. הרמת מסך חוב ארנונה

  48. הרמת מסך חוק החברות

  49. הרמת מסך חוק החוזים

  50. הרמת מסך חברה פרטית

  51. הרחבת חזית הרמת מסך

  52. הרמת מסך קיפוח נושה

  53. הרמת מסך טענות מרמה

  54. הרמת מסך בעלי מניות

  55. הרמת מסך שימוש לרעה

  56. הרמת מסך דיני מזונות

  57. הרמת מסך חברה בפירוק

  58. הרמת מסך ליקויי בניה

  59. הרמת מסך המשפט העברי

  60. הרמת מסך הסכם שכירות

  61. הרמת מסך ביחסי עבודה

  62. הרמת מסך אשכול חברות

  63. הרמת מסך הברחת נכסים

  64. הרמת מסך אחריות אישית

  65. הרמת מסך חברה משפחתית

  66. הרמת מסך חדלות פירעון

  67. הרמת מסך הסתרת עובדות

  68. הרמת מסך חברה ציבורית

  69. הרמת מסך דיני תאגידים

  70. הרמת מסך לאחר פסק דין

  71. הרמת מסך חברות קשורות

  72. הרמת מסך חובות ארנונה

  73. הרמת מסך פקודת הנזיקין

  74. הרמת מסך בסדר דין מהיר

  75. הרמת מסך סמכות עניינית

  76. הרמת מסך תשלום משכורות

  77. הרמת מסך שותפות מוגבלת

  78. הרמת מסך זכויות יוצרים

  79. הרמת מסך חוק עבודת נשים

  80. הרמת מסך אחריות בנזיקין

  81. הרמת מסך פיצויי פיטורים

  82. הרמת מסך בסדר דין מקוצר

  83. הרמת מסך בית הדין לעבודה

  84. הרמת מסך הפרת חובת הגילוי

  85. הרמת מסך סטטוטורית ארנונה

  86. הרמת מסך בית המשפט העליון

  87. הרמת מסך לטובת בעלי המניות

  88. הרמת מסך בעל מניות לא רשום

  89. הרמת מסך ערבות אישית לחובות

  90. הרמת מסך לאחר חקיקת חוק החברות

  91. הרמת מסך בבית משפט לתביעות קטנות

  92. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון