התנגדות לביצוע שטר לדוגמא


לפניי התנגדות לביצוע שטר.


סעיף 81א' לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 שכותרתו הוצאה לפועל של שטרות, קובע:
"(א) שטר חליפין שטר חוב ושיק משמעותם בפקודת השטרות (בחוק זה שטר) ניתנים לביצוע כמו פסק דין של בית משפט, הסכום הנקוב בשטר ייגבה בתוספת...
(ב) המבקש ביצועו של שטר יגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה על כך והוראות סעיף 7(ב) יחולו עליה כאילו היתה בקשה לביצוע פסק דין.
(ג) החייב רשאי להגיש התנגדות לביצוע הבקשה תהא נתמכת בתצהיר ובו יפורטו העובדות ונימוקי ההתנגדות ומשהוגשה התנגדות יעכב ראש ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את הענין לבית המשפט;לענין הדיון בבית המשפט רואים את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בדיון מקוצר לפי תקנות סדר הדין האזרחי...".

מכוח סעיף זה, רשאי האוחז לפנות במישרין אל לשכת ההוצאה לפועל בבקשה לביצוע שטר.

החייב רשאי להתנגד לביצועו של השטר בדרך בה מבקשים רשות להתגונן מפני תובענה בסדר דין מקוצר.

לעניין הבקשה למתן רשות להתגונן, נפסק:
"הלכה פסוקה היא בשלב הבקשה למתן רשות להתגונן, בית המשפט איננו שוקל את מהימנותו של הנתבע ואין הנתבע צריך לשכנע בנכונות טענותיו שפורטו בתצהיר. די לנתבע בכך שהראה בתצהירו הגנה אפשרית בפני התביעה ולו בדוחק, אלא אם כן התמוטטה הגנה זו בחקירה שכנגד. אולם ראוי להדגיש כי המנעותו של התובע מלחקור על התצהיר אין בה כדי להוסיף לתצהיר את אשר אין למצוע בו מעיקרו. כלומר, החקירה על התצהיר יש בה כדי להוסיף או להבהיר פרטים לטובתו של צד זה או אחר, אולם באין חקירה כזו, עומד בפני בית המשפט רק מה שנאמר בתצהיר ובית המשפט בוחן אם יש בדברים האלה כדי לבסס הגנה ולו בדוחק נגד התביעה." (ע"א 16/89 "ורדים חב' לגידול פרחים" נ' החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע"מ, פד"י מ"ה (5) 735).

בספרו של כב' השופט ד. בר אופיר, "סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה", מהדורה שביעית, 2004, בעמ' 169 נקבע כדלקמן:
"בית המשפט אינו נכנס לשאלת מהימנותם של דברי המצהיר. טענה שבא עליה תצהירו של נתבע, יניח בית המשפט כי אמת היא. ואם מגלה התצהיר הגנה אפשרית, תינתן לנתבע רשות להתגונן. כל זאת כמובן אם לא נתברר לבית המשפט כי טענות הנתבע תלויות על בלימה או שבחקירה הנגדית מתברר כי הגנתו היא הגנת בדים. (ע"א 1266/91 קרן נ' בנק איגוד לישראל ואח', פד"י מ"ו (4) 196). ... נתבע המבקש רשות להתגונן איננו מביא בפני בית המשפט כל ראיה זולת תצהירו, ואין הוא מביא עדים שאולי יעידו במשפט גופו. ואם בית המשפט נוטל לידיו את הסמכות לפסוק בעניין עפ"י חומר ראיות מקוטע כזה ונועל בכך את שערי בית המשפט בפני הנתבע, אין זה דיון שיפוטי אלא תהליך של "נבואה" או "חיזוי מראש", ולא לכך מיועד סדר הדין המקוצר. אין מקפחים את הנתבע בשל כך שהתובע בחר לתבוע בסדר דין מקוצר. וכאשר תצהירו של הנתבע מראה הגנה העשויה לעמוד לו במשפט, זכאי הוא לכך שהתובענה תתברר ותוכח בדרכי הדיון הרגילות. ... " .

לאחרונה פסק בית המשפט העליון את הדברים הבאים:
"בשל מעמדה הרם של הזכות הדיונית להתגונן, יש צורך במידת וודאות גבוהה בדבר חוסר רצינותן והעדר ממשותן של טענות ההגנה, כדי להצדיק דחיית בקשה לרשות להתגונן" (ע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (טרם פורסם, ניתן ביום 15.6.09) .

ובפרשת צול ניהול פרויקטים (ע"א 3300/04) קבע בית המשפט העליון (ביום 8.12.09):
"בפסיקתו של בית משפט זה מן השנים האחרונות הנטייה היא, ככלל, ליתן רשות להתגונן כל אימת שטענות ההגנה מעלות סוגיות המצדיקות בחינתן בדרך של בירור התובענה לגופה (ראו: ע"א 620/06 סילבר נ' אטלי ([], 18.11.08) (להלן – עניין סילבר); ע"א 2113/06 סלימאן נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ ([], 18.6.08) (להלן – עניין סלימאן)). נטייתו זו נובעת, בין השאר, ממעמדה של הזכות להתגונן ...
במסגרת נטייה זו של הפסיקה להרחיב במתן הרשות להתגונן, שמירת האיזון הנדרש בין מתן הרשות להתגונן לבין הזכות להגיש תביעה בסדר דין מקוצר (בהתקיים התנאים המאפשרים זאת), יכול שתיעשה במספר דרכים: דחיית בקשה המבוססת כולה על "הגנת בדים"; התנאת הרשות להתגונן במתן ערובה (עניין נחום); או הטלת הוצאות "ככל שמתברר בסופו של דבר כי הרשות שניתנה להתגונן רשות סרק היא" (עניין ששון, פסקה ה' לפסק-דינו של השופט רובינשטיין).


ולענייננו;
מדובר בטענות כנגד שטר חוב, שנמסר במעמד חתימת הצדדים על הסכם שכירות.

הנתבעים 2 ו- 3 ערבים לשטר והנתבע 1 הינו השוכר, במסגרת הסכם השכירות בין המשכיר – המשיב כאן עם אחר.

על פי סעיף 11, שטר החוב נמסר להבטחת קיום התחייבויות של המבקש על פי ההסכם.

לטענת המבקש, טענה שחזרה פעם אחר פעם, אין ההסכם משקף את ההסכמות האמיתיות שהיו בין הצדדים ולטענתו, חלק מההסכמות שנכתבו, אינן נכונות ומהוות הטעייתו.

עוד טוען המבקש, כי יש בידיו ראיות המצביעות כי שילם את מלוא תקופת השכירות וכי טענותיו של המשיב בענין זה, הם על הסכמות שמוצאות ביטוי בהסכם, אך שונות מהותית מהמוסכם בין הצדדים.

המבקש חזר וטען, כי מה שהוסכם בהסכם היה לא נכון וכי לאחר שפנה אליו או אל בא כוחו, לתקן את הכתוב בהסכם, נענה בשלילה.

אני מפנה לעמוד 3 לפרוטוקול שורות 3 – 4.
אני מפנה לעמוד 3 שורות 16 – 18.
אני מפנה לעמוד 3 שורות 26 – 27.
אני מפנה לעמוד 4 שורות 22 – 30.
אני מפנה לעמוד 5 שורה 9.
אני מפנה לעמוד 6 שורה 1 – 3.
אני מפנה לעמוד 6 שורה 6 – 11.

לאורך כל העדות שלו, טען המבקש כי הדברים שסוכמו בינו למר בדני היו שונים מהותית מהכתוב בהסכם וכי מר בדני נתן לו הסכמה בעל פה, להשקיע בנכס וכי לא יצטרך להשיב את המצב לקדמותו.

כך גם טען המבקש, כי שולם למר בדני תמורת המזגנים, על אף שהדבר לא נכתב בהסכם.

לטענתו, ההסכם, כפי שנוסח, מהווה הטעיה ורמייה ונחתם בלחץ זמן.

בשלב מקדמי זה של בקשת רשות להגן (או התנגדות לביצוע שטר) כל שעל הנתבע להגיש הוא תצהיר המעלה טענות הגנה המצדיקות בירור התובענה לגופה.
"גם מי שסיכוייו להצליח בטענותיו מועטים ורחוקים זכאי ליומו בבית המשפט, להבדיל ממי שהגנתו, הגנת בדים" (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי נ' בנק לאומי, פ"ד נט (3) 41, 46).

כמו כן קבעה הפסיקה, פעמים רבות, כי בשלב זה של בקשת רשות להגן, יש לתת רשות להגן, גם אם מועלית בתצהיר טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב.

ראה לדוגמא בע"א 779/05 אלי אוזן נ' בנק המזרחי המאוחד וכן בספרו של כב' השופט בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה בעמוד 158 ו- 159.

משהמבקש שב וחזר על טענותיו בענין זה וטענותיו לא נסתרו בנקודה זו, הרי שיש ליתן לו רשות להתגונן.

גם אם התובע טוען אחרת והדבר אף עולה מהמכתב שנשלח על ידי בא כוחו לב"כ המבקש/הנתבע, הרי שטענות אלו יפות במסגרת הבאת הראיות ויודגש, בשלב זה לא שמעתי את המשיב, מר בדני, לגרסתו וכל שהיה לפני הוא גרסת המבקש ותו לא.

ויודגש, אין באמור כדי לקבוע ממצאים או מסקנות לעניין ההליך העיקרי, ואולם די באמור כדי ליתן לנתבע רשות להגן, בעיקר לנוכח הפסיקה האחרונה שיצאה מבית המשפט העליון, שחלקה הובא כאן.

גם אם הנטל להוכיח, כי המבקש עמד בתנאי ההסכם, היה על הנתבע, ואין זה המקום לקבוע כי מוטל עליו נטל שכזה, עדיין אין זה גם המקום לקבוע כי הנתבע לא עמד בנטל זה.

בפרשת ששון הנ"ל נקבע:
"כל שקבע בית המשפט המחוזי לגביה הוא כי "אין אפשרות לקבוע שטענת ההגנה של המבקש [בהקשר זה] היא סבירה בנסיבות העניין או שהיא עשויה להתאמת בשלב עתידי". אין בקביעה זו כדי להוביל למסקנה אליה הגיע בית המשפט המחוזי. כאמור לעיל, על בית המשפט הדן בבקשת רשות להתגונן להניח כי טענותיו של הנתבע הינן אמת, כאשר אפילו חוסר אמון בטענות ההגנה איננו יוצר, כשלעצמו, בסיס לאי מתן הרשות להתגונן. מכאן, שגם אם סבר בית המשפט המחוזי כי טענותיו של המערער עשויות שלא להתאמת בעתיד, אף שטרם נערכה בחינה מקיפה של הראיות בתיק, סברתו זו אינה מצדיקה הימנעות מהענקתה למערער של הרשות להתגונן".

כאמור לעיל, די לי בהנחה כי טענותיו של הנתבע טענות אמת הן, מבלי שאלו נסתרו בחקירה הנגדית, כדי ליתן רשות להגן.

אשר על כן, אני נעתרת לבקשה ונותנת לנתבע רשות להתגונן.

התצהיר התומך בבקשה למתן רשות להגן ישמש ככתב הגנה.
לאור סכום התביעה, יעבור התיק לדיון בסדר דין מהיר, בהתאם לחלק ג', פרק ט"ז1 לתקנות.
על הצדדים לפעול בהתאם לקבוע בתקנה 214ב1 לתקנות.

הוצאות ההליך יילקחו בחשבון בעת פסיקת ההוצאות בהליך העיקרי.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התנגדות לביצוע שטר חוב

  2. התנגדות לביצוע שטר שיק

  3. התנגדות לביצוע שטר ערב

  4. התנגדות לביצוע שטר זיוף

  5. נוסח התנגדות לביצוע שטר

  6. התנגדות לביצוע שטר סעיף

  7. התנגדות לביצוע שטר צד ג

  8. התנגדות לביצוע שטר פגרה

  9. התנגדות לביצוע שטר דיון

  10. התנגדות לביצוע שטר קיזוז

  11. תיקון התנגדות לביצוע שטר

  12. התנגדות לביצוע שטר ערבות

  13. התנגדות לביצוע שטר דוגמא

  14. התנגדות לביצוע שטר עילות

  15. התנגדות לביצוע שטר ערעור

  16. התנגדות לביצוע שטר סיחור

  17. התנגדות לביצוע שטר תקנות

  18. התנגדות לביצוע שטר משכון

  19. מחיקת התנגדות לביצוע שטר

  20. התנגדות לביצוע שטר טענות

  21. התנגדות לביצוע שטר באיחור

  22. התנגדות לביצוע שטר התקבלה

  23. התנגדות לביצוע שטר לדוגמא

  24. התנגדות לביצוע שטר 30 יום

  25. התנגדות לביצוע שטר ביטחון

  26. התנגדות לביצוע שטר הליכים

  27. התנגדות לביצוע שטר מועדים

  28. נימוקי התנגדות לביצוע שטר

  29. התנגדות לביצוע שטר סדר דין

  30. התנאים להתנגדות לביצוע שטר

  31. התנגדות לביצוע שטר פסק דין

  32. התנגדות לביצוע שטר טופס 19

  33. התנגדות לביצוע שטר בית משפט

  34. התנגדות לביצוע שטר התיישנות

  35. התנגדות לביצוע שטר פריסת חוב

  36. התנגדות לביצוע שטר טענת זיוף

  37. התנגדות לביצוע שטר חוב מזויף

  38. התנגדות לביצוע שטר נטל ההוכחה

  39. התנגדות לביצוע שטר טענות הגנה

  40. התנגדות לביצוע שטר זיוף חתימה

  41. התנגדות לביצוע שטר למוטב בלבד

  42. התנגדות לביצוע שטר העדר כיסוי

  43. התנגדות לביצוע שטר טענת קיזוז

  44. התנגדות לביצוע שטר תוך 30 יום

  45. התנגדות לביצוע שטר הארכת מועד

  46. התנגדות לביצוע שטר אישור מסירה

  47. התנגדות לביצוע שטר חוזה שכירות

  48. התנגדות לביצוע שטר ללא נימוקים

  49. התנגדות לביצוע שטר על סכום קצוב

  50. התנגדות לביצוע שטר מעשה בית דין

  51. התנגדות לביצוע שטר רשות להתגונן

  52. התנגדות לביצוע שטר סמכות מקומית

  53. התנגדות לביצוע שטר סדר דין מהיר

  54. התנגדות לביצוע שטר פוליסת ביטוח

  55. התנגדות לביצוע שטר עיכוב הליכים

  56. התנגדות לביצוע שטר בהוצאה לפועל

  57. התנגדות לביצוע שטר שהוגשה באיחור

  58. התנגדות לביצוע שטר טענת כבר נפרע

  59. התנגדות לביצוע שטר הבטחת תשלומים

  60. התנגדות לביצוע שטר ביטחון שכירות

  61. התנגדות לביצוע שטר סדר דין מקוצר

  62. התנגדות לביצוע שטר בית דין לעבודה

  63. התנגדות לביצוע שטר בקשת רשות להתגונן

  64. התנגדות לביצוע שטר הלוואה חוץ בנקאית

  65. התנגדות לביצוע שטר הליכי הוצאה לפועל

  66. התנגדות לביצוע שטר בטענה כי השטרות גנובים

  67. התנגדות לביצוע שטר בית משפט לענייני משפחה

  68. התנגדות לביצוע שטר חוב שהוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל

  69. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון