התנגדות לביצוע שטר ערב


1. בפני תביעה שעניינה שני שטרי חוב חתומים על ידי הנתבעות 1 ו-2 בערבות התובע והנתבע 4 שלא כובדו (להלן-שטרי החוב). הנתבע 3, האוחז בשטרי החוב, הגיש את שטרי החוב לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב-יפו (תיק 142530016).

התובע עותר, לחילופין ובמצטבר, לסעדים כדלקמן:

" . . . .

ב. להצהיר כלפי עלמא כולה כי התחיבות התובע שעל פי הערבות הינה בטלה ומבוטלת מעיקרא, ולחילופין כי היא ניתנת לביטול.

ג. לצוות על הנתבעים 2, 1, לשלם לנתבע 3 את החוב בגין מחדלם לשלם את דמי השכירות, ביחד ולחוד ככל שייראה בעיני בית המשפט לנכון וצודק.

....

ד. ולחילופי חילופין להושיט לתובע כל סעד חילופי ככל שייראה בעיניו לנכון וצודק בנסיבות העניין".

יצויין כבר בשלב זה, כי התובע טוען כי במהלך עבודתו אצל הנתבעת 1, לבקשת הנתבעת 2, שהייתה מנהלת ובעלת מניות בנתבעת 1 בכל הזמנים הרלוונטיים (להלן גב' שטרן או הנתבעת 2), "התבקש" התובע, כפי שיפורט להלן, לחתום כערב על שטרי החוב שנעשו לטובת הנתבע 3 (להלן-מר צסלר), שהינו הבעלים של החצרים אותם שכרה הנתבעת 1 באמצעות הגב' שטרן. הנתבע 4 (להלן-מר שטרן), שחתם אף הוא כערב, הוא אביה של הגב' שטרן.

2. בכתב התביעה טען התובע, בין השאר, כי הועסק על ידי הנתבעת 1, כמנהל חשבונות, במשכורת חודשית, החל מיום 1.10.1988 ועד לפרישתו ביום 8.11.2000, בהיותו בגיל 66.

עוד טוען התובע כי, במסגרת עבודתו היה כפוף לפיקוח ושליטה של הנתבעת 1 באמצעות הגב' שטרן, שהייתה מנהלת ומניות בנתבעת 1, כי במהלך עבודתו, בחודש ינואר 1993, "התבקש" על ידי הגב' שטרן, לחתום "חתימה אישית" על שטרי החוב להבטחת תשלום דמי שכירות בגין הסכם שכירות מכוחו החזיקה הנתבעת 1 בחצרים ברחוב הכישור 4 חולון - מקום בו ניהלה את עסקיה, וכי נאלץ לעשות זאת, לאור "בקשותיה" של הגב' שטרן, שנתנה לו להבין כי אם לא ישתף עמה פעולה ולא יחתום כפי שהורתה לו לעשות, יהיה עליו לחפש לו מקום עבודה אחר, כי החתימה המבוקשת אינה אלא מחווה של רצון טוב וידידות מצדו, כי החתימה היא פורמלית גרידא וכי היא (הגב' שטרן) תדאג ותהיה אחראית לכך שלא יהיה עליו לממש את הערבות, כי כל הערבות המבוקשת אינה אלא למראית העין בלבד, בכדי להשלים מהלך פרוצדורלי, וכי אם יידרש לשלם סכום כלשהו בגין חתימתו, היא תעביר לו את הסכומים הנחוצים באופן שהוא עצמו לא ישא בשום תשלום שהוא. התובע הוסיף וטען, כי האמין לגב' שטרן שאכן כך יהיה, ולאור כל מצגיה הסכים בלית ברירה לחתום "חתימות ערבות" כפי ש"התבקש" לעשות, וכי בעת פרישתו מהעבודה הבטיחה לו הגב' שטרן כי אין לו מה לדאוג וכי היא עצמה, ובאופן אישי, תדאג לכך שישוחרר מערבויותיו והוסיפה כי מאחר ושוב אינו עובד, לאחר פרישתו, חתימתו לא תחייב אותו. התובע הסכים, בהסתמך על מצגי הגב' שטרן, לקבל את המגיע לו, עם סיום עבודתו, ולפרוש. עוד טען התובע כי מר צסלר נקט כנגדו בהליכי הוצאה לפועל והגיש את שטרי החוב לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב-יפו בסכום כולל של 225,257.29 ש"ח.

עוד ציין התובע כי הגב' שטרן ניצלה לרעה את מעמדה ואת יחסי הכפיפות שביניהם על מנת לאלץ אותו לחתום על ערבות שלא היה לו כל עניין בה, וכי הגב' שטרן הפרה את הבטחתה לגרום לכך שישוחרר, עם פרישתו, מערבותו הנ"ל ומכל ערבות אחרת להן ערב במהלך עבודתו, כי העסקה במסגרתה חתם על הערבות הנדונה היא עסקה הגרועה באופן בלתי סביר מבחינתו ועל רשאי הוא לבטלה, וכי זכותו לבטל את התחייבותו הנ"ל נובעת מדיני היושר, ומדיני החוזים, ומדיני משפט העבודה המגן.

עוד טען התובע כי הנתבעים חברו יחד על מנת להונותו ולגרוף לעצמם יתרון בלתי הוגן, תוך ניצול המצוקה לה נקלע - שעה שהתבקש לחתום כערב, כי בנסיבות העניין יהיה זה מן הצדק להרים את מסך ההתאגדות ולהורות על כי הגב' שטרן היא החייבת בערבות, מאחר והפרה את התחייבותה לשחרר את התובע מהערבות הנ"ל ומכל ערבות שהיא להן ערב במהלך עבודתו, כי מר צסלר, שחבר לנתבעת 1 ולגב' שטרן, ידע כי התובע הוא עובד שכיר של הנתבעת 1 וכי משכורתו קבועה וכי אין, וגם לא יהיה ביכולתו לעמוד בנטל הערבות, ובכל זאת הסכים לקבל את חתימתו של התובע כערב, וכי, בנסיבות הנ"ל, מן הראוי יהיה להצהיר כי המחויבות שהתובע נטל על עצמו הינה בטלה ומבוטלת מהיותה נוגדת את תקנת הציבור, את המוסר ואת הסדר הציבורי, לוקה בעושק, ניצול מצוקה של העובד, כפיה, אונס, אילוץ, השפעה בלתי הוגנת ובהטעיה רבתי.


3. ביום 22.11.2001, מועד בו אמור היה להתקיים דיון הוכחות, לא התייצבו לדיון הנתבעים או מי מהם וכן לא הוגש כתב הגנה מטעמם. מתוך עיון במאגר המידע של בית הדין עלה כי ההזמנה לדיון לא נמסרה כדין לנתבעים. לבקשת ב"כ התובע ניתנה החלטה על ביצוע מסירה אישית של כתב התביעה לכל אחד מהנתבעים.

4. ביום 24.1.2002, מועד בו אמור היה להתקיים דיון הוכחות, התייצבה ב"כ של מר שטרן והודיעה לבית הדין, בין השאר, כי הוא חסוי ומונה לו אפוטרופוס כדין.

לעניין הנתבעים 1 ו- 2, שלא התייצבו לדיון, הגיש ב"כ התובע אישורים על מסירה אישית שנתמכו בתצהיר, על פיהם, החלטת בית הדין מיום 22.11.01 וההזמנה לדיון נמסרה להם כדין, וביקש ליתן פסק דין כנגדם, ואילו את מר צסלר ואת מר שטרן ביקש למחוק מכתב התביעה. על פי החלטת בית הדין, ולבקשת ב"כ התובע, נמחקו מר צסלר ומר שטרן מכתב התביעה.

משלא התייצבו הנתבעים 1 ו-2 לדיון למרות שזומנו כדין, ולא הוגש כתב הגנה מטעמם, ומכוח סמכותי על פי תקנה 49(א)(2) החלטתי לדון בתביעה וליתן פסק דין על פי כתב התביעה ולאחר ששמעתי את עדותו של התובע.

5. בעדותו בפני, חזר התובע על האמור בכתב התביעה וביקש להדגיש כדלקמן:-

5.1 כי הועסק על ידי הנתבעת 1 כמנהל חשבונות החל מחודש אוקטובר 1988 ועד לחודש נובמבר 2000.

5.2 במסגרת עבודתו התבקש על ידי הגב' שטרן לחתום על כמה טפסים בתור ערב על מנת שתוכל להמשיך את שכירות החנויות שבהן התנהל העסק.

5.3 כי חתם כערב על חוזה השכירות של כמה חנויות לרבות המקום שבו הופעל העסק ברחוב הכישור 4 באזור התעשייה בחולון.

5.4 כי הגב' שטרן אמרה לו כי זה לזמן קצר בלבד ואין לו מה לפחד והיא חזרה על כך מספר פעמים בנוכחות עובדים אחרים.

5.5 כי לא הסכים לחתום אך גב' שטרן אמרה לו: "... היא לא אמרה לי בפירוש, אז היא רמזה לי שבמידה ולא אחתום על הערבות, שאיו בכלל שום התחייבות, אז אני צריך להבין לבד שאמצא בצד השני של הדלת - כלומר שאפוטר, ובגיל כזה (60) אין פרנסה יותר, אשתי אינה עובדת ואני המפרנס היחידי אל כן נאלצתי לחתום אא עלה על בדעתי ששבע שנים לאחר מאד החתימה אהיה עדיין ערב. אני נשבע שמעחם לא ראיתי את החוזה עליו הוחתמתי. חתמתי גם על שטר ערבות וזה היה שנה קודם, עד מה שזכור לי היו אלה 2 שטרות. כיצד אני יכול להיות ערב על שכ"ד בסך 6,000 דולר לחודש, אין לי כל רכוש, אני בקושי חי, אני עובד ומרוויח 34 ש"ח לשעה בתור מנהל חשבונות" (עמ' 3 לפרוטוקול עדותו של התובע, שורות 21-9).


6. על פי החלטת בית הדין מיום 24.1.2002 התבקש ב"כ התובע להגיש סיכומים לעניין סמכותו העניינית של בית הדין לדון בתביעה.

7. המסגרת המשפטית

למרות ביה"ד לעבודה

7.1 סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן-חוק בית הדין לעבודה) קובע כי לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון, בין השאר, בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין.

7.2 על פי ההלכה הפסוקה סמכותו של בית הדין מוגבלת לתובענות שמתמלא בהן המבחן הכפול של זהות הצדדים (עובד-מעביד או חליפיהם) ושל מהות העילה (בעניין שמיחסי עובד ומעביד).

7.3 מושא התביעה שבפנינו הם שטרי החוב שהוגשו לביצוע בלשכת (ההוצאה לפועל בתל-אביב שעליהם, כאמור, חתום התובע כערב.

המסגרת הנכונה לברר טענות חייב בתיק הוצאה לפועל כנגד מימוש שטר - הינה במסגרת התנגדות לביצוע שטר כקבוע בסעיף 81א' לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז-1967 (להלן-חוק ההוצאה לפועל) ולתקנות ההוצאה לפועל תש"מ-1979 (להלן-תקנות ההוצאה לפועל); "השאלה אם הזוכה הוא "אוחז" בשטר שנהנה מהחזקה בפקודת השטרות, בדבר אחיזה כשורה, או שמא נפל פגם בזכות הקניין שלו בשטר - שאלה זו ראוייה לבירור אך ורק בדרך המיוחדת שהמחוקק התווה לכך, ובמועד הקבוע לכך, בחוק ההוצאה לפועל ותקנותיו.

כשהחייב מוזמן כדין להגיש התנגדות לביצוע השטר והוא בוחר מטעמיו שלא לעשות כן, הוא מגלה בכך את הסכמתו (ולו גם בשתיקה ובמחדל) שהזוכה מחזיק כדין בשטרות, וגם זכאי לבצעם נגד החייב. לא ייתכן שמצבו של חייב שהוזמן כדין, ולא התנגד לביצוע שטר, יהיה טוב ממצבו של חייב שהתנגד לביצוע שטר והתנגדו נדחתה.
כל אחד מהם משותק ואיננו רשאי לעורר את הפלוגתא הזו במקום אחר." (בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה חמישית עמ' 562).

על פי הפסיקה חייב שקיבל אזהרה ולא הגיש כל התנגדות אינו יכול בחלוף זמן ותוך התעלמות מהוראות החוק לנקוט הליך של תובענה ובמסגרתה לבקש את שהיה עליו לעשות במסגרת ההתנגדות ובכך לשים פלסתר את הליך ההתנגדות. "נתבע שלא התגונן בפני תביעה וניתו נגדו פסק דין, לא יורשה להגיש תביעה לפסק דין הצהרתי נגד מי שהיה התובע בתביעה, אהביא בכך לדיון חוזר בפלוגתאות ובעילות שכבר התבררו ונידונו. דין וה יחול גם על מי שלא התנגד לביצוע שטר: לא יאפשרו לי לטעון את טיעוני התנגדותו במסגרת תביעה שהוא מגיש להחזר הכספים ששילם בהליכי הגבייה שהתנהלו נגדו כדין בהוצאה לפועל. ובמילים אחרות: השטר מהווה מעשה בית דין בין הזוכה לחייב משעה שהחייב הוזמן להגיש התנגדותו ולא עשה כן במועד שנקצב לכך והתנגדותו נדחתה" (בר אופיר, שס בעמ' 563-562, ראה גם:
בש"א (ראשון לציון) 3722/01 - פלא דור נ' גבריאל אלבז, תק-של 2001 (4) 76).

7.5 זאת ועוד, כעולה מהאמור בסעיף 81(ג) לחוק ההוצאה לפועל, החייב רשאי להגיש התנגדות לביצוע הבקשה, שתהא נתמכת בתצהיר ובו יפורטו העבודות ונימוקי ההתנגדות. הוגשה ההתנגדות "יצווה ראש ההוצאה לפועל לעכב את ביצוע השטר נגד המתנגד, ויעביר לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה על פי השטר את כתב ההתנגדות וכל המצורפות אליו" (סעיף 108 לחוק ההוצאה לפועל).

7.6 כמתחייב מהאמור לעיל, התנגדותו של התובע לביצוע שטרי החוב חייבת היתה להיעשות במסגרת התנגדות לביצוע שטר כקבוע בסעיף 81א' לחוק ההוצאה לפועל.
יצויין כי מעבר לאמור בסעיף 17 לכתב התביעה על פיו: "התובע יטען כי הנתבע מס' 3 נקט כנגדו בהליכי הוצאה לפועל בתיק 142530016 בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב והגיש לביצוע שני שטרי חוב בסכום כולל של 225,257.29 ש"ח להלן החוב, עליהם חתם חתימת ערבות. מצורפים כנספח א), לא הובא בפני בית הדין כל מידע באשר להליכים שנקט התובע, אם נקט, במסגרת ההוצאה לפועל.

משכך פני הדברים, ומשהמסגרת הנכונה, לברר טענות חייב בתיק הוצאה לפועל כנגד מימוש שטר, היא במסגרת התנגדות לביצוע שטר כקבוע בסעיף 81א' לחוק ההוצאה לפועל, ומשלא נקט התובע בהליך

זה, אין זה בסמכותו של בית הדין "להצהיר כלפי עלמא כולה כי התחיבות התובע שעל פי הערבות הינה בטלה ומבוטלת מעיקרא, ולחילופיו כי היא ניתנת לביטול", מה גם שמר צסלר, מחזיק שטרי החוב נמחק, ביוזמת התובע, מכתב התביעה.

8. באשר לנסיבות חתימת התובע על שטרי חוב מצגיה והתחייבותיה של הנתבעים 1 ו- 2, ולאחר ששמעתי את עדותו של התובע אני קובעת כדלקמן:-

8.1 אני מאמינה לתובע כי במהלך עבודתו, ובמסגרת יחסי עובד ומעביד, חתם כערב על שטרי החוב לבקשת הגב' שטרן שנתנה לו להבין כי אם לא יחתום כמבוקש יהיה עליו לחפש לו מקום עבודה אחר.

8.2 אני מאמינה לתובע כי גב' שטרן נתנה לו להבין כי החתימה כערב אינה אלא פורמלית גרידא, כי היא עצמה תדאג לכך ותהיה אחראית לכך שלא יהיה עליו לממש את הערבות וכי כל הערבות אינה אלא למראית עין בלבד כדי להשלים מהלך פרוצדורלי.

8.3 אני מאמינה לתובע כי גב' שטרן הבטיחה לו כי אם ידרש לשלם תשלום כלשהו בגין חתימתו כערב היא תעביר לו את הסכומים הנחוצים באופן שהוא עצמו לא ישא בשום תשלום שהוא.

8.4 אני מאמינה לתובע כי גב' שטרן הבטיחה לו, עובר לפרישתו מהעבודה, לשחררו מערבויותיו.

8.5 אני מאמינה לתובע כי על סמך מצגיה, התחייבויותיה, והבטחותיה חתם התובע כערב על שטרי החוב

8.6 שוכנעתי כי הגב' שטרן ניצלה לרעה את מעמדה, כמנהלת ובעלת מניות בנתבעת 1, ואת יחסי הכפיפות שבינה לבין התובע על מנת לאלץ אותו לחתום על ערבות שלא היה לו כל עניין בה.

8.7 על פי ההלכה הפסוקה העסקת עובדים יוצרת קירבה מיוחד בין המעסיק לבין העובד. "קירבה זו מקורה ביחסים החוזיים ובדרישת תום הלב הנובעת מהם. קירבה זו מקורה גם - ואולי בעיקר - ביחסי התלות הכלכלית של העובד במעסיק. קירבה זו יוצרת אחריות מוגברת וחובת אמון מיוחדת ביחסי המעסיק עם עובדיו וכלפיהם..." (ע"ע 1201/00 יהודית זילברשטייו נ' ערב חדש (עתונות) - אילת בע"מ, טרם פורסם).

8.7 בצידו של כלל היסוד על פיו "חברה היא תאגיד, הנפרד מבעל מניותיו, מנהליו ועובדיו, לכל דבר ועניין" (דב"ע נג/205 - 3 מחמוד וגיה - גלידות הבירה, פד"ע כ"ו 345,350), קיימת דוקטרינה המאפשרת, בנסיבות מסויימות, להרים את המסך המפריד בין החברה לבין בעלי מניותיה, ולייחס את חובות החברה והתחייבותיותיה לבעלי מניותיה. "בצד הגישה המקובלת, הרואה בהרמת המסך מהלך יוצא דופן וחריג, התפתחו בשנים האחרונות דוקטרינות מדיני השליחות...

מניעות, חובת הגילוי, תום הלב ושיקולי צדק, חברו יחדו אל העילות המקובלות של שימוש לרעה במסך ההתאגדות, הגמישו אותן אף הרחיבו את תחולתן... גישה זו מוצאת ביטוי כיום אף בחוק החבוות תשנ"ט-1999, אשר בסעיף 6 שבו קיימת סמכות לבית המשפט להרים את מסך ההתאגדות ..." (ע"ע 001201/00 יהודית זילברשטיין נ' ערב חדש (עתונות)-אילת בע"מ, שם בעמ' 5-4 לפסק הדין, והאסמכתאות שם).

8.8 בנסיבות שבפנינו, לאור האמור לעיל, קיימת הצדקה להרמת המסך כלפי גב' שטרן בעלת המניות בנתבעת 1.

משקבעתי כי התובע חתם על שטרי החוב במהלך עבודתו ובמסגרת יחסי עובד ומעביד ומצאתי, כאמור לעיל, כי קיימת הצדקה להרמת מסך כלפי הגב' שטרן - כי אז לבית הדין הסמכות העניינית לדון בתביעתו של התובע נגד הנתבעות 1 ו-2.

9. משקבעתי כי הגב' שטרן הבטיחה לתובע כי אם ידרש לשלם סכום כלשהו בגין חתימתו כערב על שטרי החוב, היא תעביר לו את הסכומים הנחוצים באופן שהוא עצמו לא ישא בשום תשלום שהוא, ומשהתבקש בית הדין "להושיט לתובע כל סעד חילופי ככל שייראה בעיניו לנכון וצודק בנסיבות הענין" (סעיף 39 לכתב התביעה), ניתן בזה פסק דין הצהרתי המחייב את הנתבעות 1 ו-2, ביחד ולחוד, לשלם לתובע, את כל הסכומים שעליו לשלם או שיהיה עליו לשלם, לרבות כמתחייב מהחלטת ערכאה שיפוטית כלשהי קיימת או שתינתן בעתיד (להלן-ההחלטה), לכל אדס ו/או תאגיד, לרבות למר צסלר, בגין היותו ערב על שטרי החוב, וזאת תוך 30 יום מהיום שתומצא ההחלטה למי מהנתבעות 1 ו-2.

הנתבעות 1 ו-2, ביחד ולחוד, תישאנה בהוצאותיו של התובע ושכ"ט בסך של 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק שישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התנגדות לביצוע שטר חוב

  2. התנגדות לביצוע שטר שיק

  3. התנגדות לביצוע שטר ערב

  4. התנגדות לביצוע שטר זיוף

  5. נוסח התנגדות לביצוע שטר

  6. התנגדות לביצוע שטר סעיף

  7. התנגדות לביצוע שטר צד ג

  8. התנגדות לביצוע שטר פגרה

  9. התנגדות לביצוע שטר דיון

  10. התנגדות לביצוע שטר קיזוז

  11. תיקון התנגדות לביצוע שטר

  12. התנגדות לביצוע שטר ערבות

  13. התנגדות לביצוע שטר דוגמא

  14. התנגדות לביצוע שטר עילות

  15. התנגדות לביצוע שטר ערעור

  16. התנגדות לביצוע שטר סיחור

  17. התנגדות לביצוע שטר תקנות

  18. התנגדות לביצוע שטר משכון

  19. מחיקת התנגדות לביצוע שטר

  20. התנגדות לביצוע שטר טענות

  21. התנגדות לביצוע שטר באיחור

  22. התנגדות לביצוע שטר התקבלה

  23. התנגדות לביצוע שטר לדוגמא

  24. התנגדות לביצוע שטר 30 יום

  25. התנגדות לביצוע שטר ביטחון

  26. התנגדות לביצוע שטר הליכים

  27. התנגדות לביצוע שטר מועדים

  28. נימוקי התנגדות לביצוע שטר

  29. התנגדות לביצוע שטר סדר דין

  30. התנאים להתנגדות לביצוע שטר

  31. התנגדות לביצוע שטר פסק דין

  32. התנגדות לביצוע שטר טופס 19

  33. התנגדות לביצוע שטר בית משפט

  34. התנגדות לביצוע שטר התיישנות

  35. התנגדות לביצוע שטר פריסת חוב

  36. התנגדות לביצוע שטר טענת זיוף

  37. התנגדות לביצוע שטר חוב מזויף

  38. התנגדות לביצוע שטר נטל ההוכחה

  39. התנגדות לביצוע שטר טענות הגנה

  40. התנגדות לביצוע שטר זיוף חתימה

  41. התנגדות לביצוע שטר למוטב בלבד

  42. התנגדות לביצוע שטר העדר כיסוי

  43. התנגדות לביצוע שטר טענת קיזוז

  44. התנגדות לביצוע שטר תוך 30 יום

  45. התנגדות לביצוע שטר הארכת מועד

  46. התנגדות לביצוע שטר אישור מסירה

  47. התנגדות לביצוע שטר חוזה שכירות

  48. התנגדות לביצוע שטר ללא נימוקים

  49. התנגדות לביצוע שטר על סכום קצוב

  50. התנגדות לביצוע שטר מעשה בית דין

  51. התנגדות לביצוע שטר רשות להתגונן

  52. התנגדות לביצוע שטר סמכות מקומית

  53. התנגדות לביצוע שטר סדר דין מהיר

  54. התנגדות לביצוע שטר פוליסת ביטוח

  55. התנגדות לביצוע שטר עיכוב הליכים

  56. התנגדות לביצוע שטר בהוצאה לפועל

  57. התנגדות לביצוע שטר שהוגשה באיחור

  58. התנגדות לביצוע שטר טענת כבר נפרע

  59. התנגדות לביצוע שטר הבטחת תשלומים

  60. התנגדות לביצוע שטר ביטחון שכירות

  61. התנגדות לביצוע שטר סדר דין מקוצר

  62. התנגדות לביצוע שטר בית דין לעבודה

  63. התנגדות לביצוע שטר בקשת רשות להתגונן

  64. התנגדות לביצוע שטר הלוואה חוץ בנקאית

  65. התנגדות לביצוע שטר הליכי הוצאה לפועל

  66. התנגדות לביצוע שטר בטענה כי השטרות גנובים

  67. התנגדות לביצוע שטר בית משפט לענייני משפחה

  68. התנגדות לביצוע שטר חוב שהוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל

  69. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון