התנגדות לביצוע שטר קיזוז



בפני התנגדות לביצוע שטרות.

תמצית העובדות


המשיבה הייתה חברה לייצור סלטים. המבקש היה לטענתו סוכן של המשיבה ובעל זכות שיווק בלעדית של מוצריה. ביום 5.5.10 ניתן צו זמני לפירוק המשיבה. ביום 14.7.10 ניתן צו פירוק נגד המשיבה. השיקים נשוא ההתנגדות, על סך 146,493 ₪ (להלן-השיקים) ניתנו עבור סחורה שרכש המבקש מהמשיבה. לאחר שניתן צו זמני לפירוק המשיבה נתן המבקש הוראה לביטול השיקים. המשיבה הגישה את השיקים לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. המבקש הגיש התנגדות זו לביצוע השיקים.

תמצית טענות הצדדים


המבקש טען בתצהירו כי הוא רשאי לקזז מחובו למשיבה בגין השיקים את חובותיה כלפיו בגין:-
פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת כדין (כמפורט בסעיפים 29-33 לתצהיר המבקש)– 258,501 ₪.
אי זיכוי בגין סחורה פגומה שהוחזרה (כמפורט בסעיף 35 לתצהיר המבקש) – 16,950 ₪.
הוצאות שיווק , פרסום שהוציא המבקש לקידום מכירת מוצרי המשיבה – 50,000 ₪.
המשיבה טוענת כי המבקש אינו רשאי לקזז מחובו למשיבה בגין השיקים את החובות להם הוא טוען. זאת, מהנימוקים הבאים:-
המבקש לא נתן למשיבה הודעת קיזוז.
טענת הקיזוז מתייחסת לחוב בלתי קצוב.
החובות נשוא טענת הקיזוז נוצרו לאחר הפירוק. לכן, על המבקש להגיש הוכחת חוב ואינו רשאי לטעון טענת קיזוז לגביהם.
טענת המבקש כי המשיבה נתנה לו זכות שיווק בלעדית הינה בגדר הגנת בדים.

דיון
המסגרת הנורמטיבית


לעניין הדיון בבית המשפט רואים את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר (סעיף 81 א(ג) לחוק ההוצאה לפועל , התשכ"ז - 1967; בר"ע 87/72 אלבוים נ' חברת פרץ אפשטיין , פ"ד כו(2) 145, 147). כידוע, בשלב זה די בראיה לכאורה שישנו פגם בזכות הקניין של התובע כדי לזכות את הנתבע ברשות להתגונן. הדיון בבקשה לרשות להתגונן אינו משפט ואף לא קדם משפט. כל כולו אינו אלא בחינה ראשונית מוקדמת של העניין. אם התצהיר על פניו יחד עם חקירת המצהיר מגלים לכאורה עילה חוקית בעלת משמעות וממשות כלשהם, אשר אם תוכח במשפט תוכל לשמש תריס ומגן בפני התביעה, יש לתת רשות להתגונן. זה מה שנדרש ולא יותר מזה (ע"א 153/66 בית וגן בהרצליה בע"מ נ' בנק המזרחי בע"מ , פ"ד כ (3) 515, 518 ; ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ ואח', פ"ד מ"ב(1) 721, 722). די לו לנתבע להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק, ובית המשפט חייב ליתן לו רשות להתגונן (ע"א 169/82 כץ נ' מלינה בע"מ (בפרוק) באמצעות המפרק עו"ד ו' וגנר , פ"ד לט (1) 511, 518 ). שכן, כבר נאמר כי "סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו..." (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חולון פ"ד נג (1) 390, 400; י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה 7, ש' לוין עורך, 1995) 675).
כמו כן, אין זה תפקידו של הרשם בדיון מקוצר להביע את דעתו על מהימנות העדים (ע"א 575/76 עיזבון המנוח יעקב דוביצקי ז"ל נ' אהרון דוביצקי, פ"ד לא (3) 197, 202 ). שכן, בשלב זה של בקשה למתן רשות להתגונן אין בית המשפט נכנס לשאלת מהימנותם של דברי המצהיר. טענה, שבא עליה תצהירו של נתבע, יניח בית המשפט כי אמת היא, ואם מגלה התצהיר הגנה אפשרית - תינתן לנתבע רשות להתגונן (ע"א 1266/91 קרן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ , פ"ד מו (4) 193, 196). בשלב זה, די למבקש להראות שלכאורה יש לו טענה הראויה להישמע. אפילו אם בחקירה הנגדית של המצהיר נחלשה גרסתו במידה רצינית, אין מונעים ממנו רשות להתגונן אם קיימת אפשרות קלושה, שאחרי גביית הוכחות מלאות יתברר שיש יסוד לטענתו (ע"א 519/65 ברזילי נ' קשת, ואח' , פ"ד כ (2) 141, 143).

השטר כחוזה בין צדדים סמוכים


במקרה דנן, חשוב להזכיר כי "בין צדדים קרובים דינו של שטר כדין חוזה. כל טענת הגנה העומדת לצדדים קרובים כנגד חבות על-פי שטר עומדת להם גם כנגד חבות על-פי חוזה."(דנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי, פד נה (4) 193, 196 (1998)). עיקר טענתו של המבקש היא כי המשיבה הפרה את התחייבויותיה החוזיות כלפיו , הפרה את חוזה הסוכנות , לא נתנה לו הודעה מוקדמת על הפסקתו, ולא זיכתה אותו בגין סחורה פגומה שהחזיר לה. לפיכך, הוא זכאי לפיצויים בעד הנזקים שנגרמו לו עקב ההפרה ותוצאותיה (סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א – 1970).
אך, האם רשאי המבקש לקזז את הפיצויים להם הוא זכאי מחובו כלפי המשיבה בגין השיקים נשוא תיק זה?

קיזוז לפי חוק החוזים


סעיף 53 (א) לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג- 1973קובע כי "חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עיסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו; והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עיסקה אחת, אם הם חיובים קצובים". הלכה פסוקה היא כי "דיני הקיזוז שבדין הכללי חלים גם בקיזוז חיוב שטרי בין צדדים קרובים. אם החיוב השטרי והחוב הכספי הם מתוך "עיסקה אחת", ניתן לקזז כנגד החיוב השטרי כל חוב כספי, בין קצוב ובין שאינו קצוב. על-כן רשאי מושך או עושה לקזז כנגד הנפרע פיצויים לא קצובים המגיעים לו בגין הפרתה של עיסקת היסוד, ובלבד שהחיוב השטרי ועיסקת היסוד הם "עיסקה אחת". אם החיוב השטרי והחוב הכספי אינם מתוך "עיסקה אחת" הם ניתנים לקיזוז רק אם החוב הכספי הוא קצוב." (רע"א 6250/98 NORDLAND PPAIER AG נ' מפעלי ייצור והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.ל. בע"מ, פ"ד נג (2) 274, 285(1999)).
לטענת המשיבה, המבקש לא נתן לה הודעת קיזוז. לכן, אינו רשאי לקזז את הפיצויים להם הוא זכאי מחובו כלפיה. אולם, הלכה פסוקה היא טענת קיזוז, המפורשת בבקשה לרשות להתגונן או בכתב-הגנה, נחשבת כהודעה מספקת על קיזוז (ע"א 2433/96 סגל נ' סולניר בע"מ, פ"ד נב (5) 421, 423 (1998)). לפיכך, בנסיבות העניין, אני סבור כי המבקש יצא ידי חובתו ליתן הודעת קיזוז משהעלה את טענת הקיזוז בהתנגדותו.
לטענת המשיבה, טענת הקיזוז מתייחסת לחוב בלתי קצוב. לכן, המבקש אינו רשאי לקזז את הפיצויים להם הוא זכאי מחובו כלפיה. אך, הלכה פסוקה היא כי כאשר אוחז השיק הינו פושט-רגל, מחייבת שורת הצדק שלא לפגוע בזכותו המהותית של הניזוק, לקזז את נזקיו כנגד השיק, גם אם מדובר על קיזוז של סכום בלתי-קצוב. שהרי יהא זה בלתי צודק שהמושך יאלץ לשלם לנפרע את כל סכום השיק וכאשר יזכה בתביעתו נגד הנפרע יעמוד מול שוקת שבורה. כך, נפסק כאשר אוחזת השיק הייתה חברה שטרם פורקה וניתנה למושכת השיק רשות להתגונן בטענת קיזוז בסכום בלתי קצוב (המ' (מחוזי חיפה) 3921/90 מעגלי מלתא בע"מ נ' ספולם בע"מ , פ"מ נד (2) 204, 211 (1993)). קל וחומר בענייננו, שבו הנפרעת היא חברה שניתן נגדה צו פירוק. לפיכך, יש ליתן למבקש רשות להתגונן בטענת הקיזוז גם אם היא מתייחסת לחוב בלתי קצוב.
מכל מקום, אין מחלוקת כי הסכום המגיע למבקש בגין סחורה פגומה שהחזיר הוא בגדר סכום קצוב. לפיכך, יש ליתן למבקש רשות להתגונן בטענת הקיזוז לפחות לגבי סכום זה.

קיזוז לפי דיני הפירוק


לטענת המשיבה, החובות נשוא טענת הקיזוז נוצרו לאחר הפירוק. לכן, על המבקש להגיש הוכחת חוב ואינו רשאי לטעון טענת קיזוז לגביהם. טענתה זו היא מבססת על סעיף 74 פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 ועל פרשנותו בפסק דין של בית המשפט המחוזי בו נאמר כי:

"הקיזוז האמור בסעיף 74 לפשט"ר לא נועד ליתן לנושה סעד בגין נזקים תלויי קריסה. נזקים אלו אינם ייחודיים לנושה זה או אחר, אלא הם נחלתם של כל נושי החברה. כשם שהמשיבה נפגעה בשל כניסתה של המבקשת למצב פירוק וחדלות פירעון, כך נפגעו גם בעלי עסקים אחרים אשר ניהלו עסקים עם המבקשת. בכל אותם מקרים מדובר בנזק שנבע מעצם הפסקת פעילות המבקשת, ואם נאפשר לנושים מסוג זה לקזז נזקיהם, נרחיב את זכות הקיזוז אל מעבר לתחומה הטבעי בסעיף 74, ונפר את עיקרון השוויון בין הנושים ונדלדל את קופת הפירוק בלא הצדקה." (בר"ע (מחוזי ת"א) 1114/03 רייכרט תעשיות בע"מ (בפירוק) נ' קל בנין בע"מ, דינים מחוזי 2003 (41) 157 (2003)).


סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל קובע:

"אשראי הדדי וקיזוז
74. (א)היו אשראי הדדי או חוב הדדי או עסקים הדדיים אחרים תלויים בין חייב שניתן עליו צו כינוס, ובין הבא לתבוע חוב מכוח הצו, ייערך לפיהם חשבון על המגיע מכל צד למשנהו, הסכום המגיע מצד אחד יקוזז כנגד המגיע מהצד האחר, ויתרת החשבון, ולא יותר, ייתבע או ישולם, לפי העניין; הוראות סעיף זה לא יזכו אדם בקיזוז כנגד נכסי החייב, אם בשעה שנתן אשראי לחייב ידע שהחייב עשה מעשה שאפשר היה להשתמש בו להגשת בקשת פשיטת רגל נגד החייב ביום שהוגשה בקשה שעל פיה הוכרז פושט רגל.
(ב)הקביעה מה הם העסקים הניתנים לקיזוז לפי סעיף זה תיעשה לפי מצבם ביום שבו ניתן צו הכינוס".


סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל קובע הסדר קיזוז מיוחד, מהותי באופיו, למצבים של חדלות פירעון. מכוח סעיף 353 לפקודת החברות חל הסעיף גם על פירוק חברות (רע"א 2549/09 חברת אי.סי.אמ.יצרני מיזוג אוויר בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, דינים עליון 2010 (129) 835 ( 2010 )).
תכליתו העיקרית של מוסד הקיזוז, לאפשר לחברה לנהל את עסקיה השוטפים תוך מתן בטחון לגורמים החיצוניים, העומדים בקשר רצוף ושוטף עם החברה, כי ביום הדין, אם תיכנס החברה לחדלות פירעון, יוכלו לקזז את חובותיהם ההדדיים, פרי הקשר העסקי הרצוף שהתנהל בינם לבין החברה. תכלית זו משרתת גם את עניינה של החברה להמשיך ולנהל את עסקיה השוטפים באמצעות גורמים אלה (ע"א 2146/06 ברק נ' עו"ד ברוך אבוקרט (טרם פורסם, 18/11/2010) פיסקה 44).
בית המשפט העליון דחה את הפרשנות המצמצמת שנתן בית המשפט המחוזי לסעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל כאמור בפסק הדין עליו הסתמכה המשיבה. בע"א 03/ 7954 אמדאוס דוולופמנט אינק נ' הבנק למסחר בע"מ בפירוק (דינים עליון 2005 (58) 1275(2005), פיסקה 15 סיפא) קבע בית המשפט העליון:-

"העובדה שמדובר בחוב "תלוי קריסה", כלשונו של בית המשפט המחוזי, במובן זה שהסיבה המיידית שהביאה להיווצרותו נעוצה בקריסה, אינה שוללת את היותו חוב בר קיזוז אם מקורו ב 'עסקים הדדיים'.
"אכן, אי הכרה בחובות תלויי קריסה, תגדיל את מסת הנכסים העומדת לחלוקה בין כלל הנושים הבלתי מובטחים. אולם, משהוכרה זכות הקיזוז, חרף פגיעתה בקופת הפירוק, אין לעשות הבחנות בלתי צודקות בין נושים שונים רק כדי להגדיל את קופת הפירוק."(שם, פיסקה 35).
"אשר לעקרון השוויון בין הנושים, זכות הקיזוז אכן פוגעת בעקרון זה, אולם, עלינו לזכור כי מדובר בהוראת חוק, ונקודת המוצא של המחוקק הנה כי שיקולי הצדק גוברים על שיקול זה ... עניינו של אי הצדק, אשר עלול להיגרם אם לא נכיר בזכות הקיזוז בהליכי חדלות פירעון, הוא במצב בו נושה של החברה שהוא גם חייב שלה, יקבל מן המפרק דיבידנד בלבד ובה בעת ישלם את מלוא חובו לחברה."(שם, פיסקה 37).


המועד הקובע לעניין קיזוז בהליכי פירוק חברה בידי בית המשפט הוא מועד צו הפירוק (ע"א 7954/03 אמדאוס דוולופמנט אינק נ' הבנק למסחר בע"מ בפירוק , דינים עליון 2005 (58) 1275(2005), פיסקה 26). ככל שקיימת בידי הנושה זכות תביעה, ורק הסכום המדויק של החוב עדיין כפוף להתחשבנות עתידית – זכות הקיזוז קיימת (ע"א 2146/06 ברק נ' עו"ד ברוך אבוקרט (טרם פורסם, 18/11/2010) פיסקה 31).
במקרה דנן, במועד מתן צו הפירוק עמדה למבקש זכות תביעה כנגד המשיבה. זאת, בגין אי מתן ההודעה המוקדמת שנקבעה בדין (ר' ע"א 355/89 עיזבון המנוח ניקולא חינאווי ז"ל נ' מבשלת שיכר לאומית בע"מ, פ"ד מו (2) 70, 78), אי זיכויו בגין סחורה פגומה שהחזיר לה, והוצאות השיווק בהן נשא. לפיכך, רשאי הוא לקזזן כנגד חובו למשיבה בעניין זה.

הטענה בדבר "הגנת בדים"


לטענת המשיבה , טענת המבקש כי המשיבה נתנה לו זכות שיווק בלעדית הינה בגדר הגנת בדים. לפיכך, אין ליתן לו רשות להתגונן. אך, טענה זו של המבקש לא נסתרה בחקירתו בפניי. העובדה שאין בידי המבקש חוזה בכתב לעניין זה, אינה מעידה על כך שהמדובר בהגנת בדים. "הלכה פסוקה היא שאין מערערים עליה, כי שופט או רשם שנתבקש על-ידי נתבע בסדר-דין-מקוצר להרשות לו להתגונן אינו מוסמך לקבוע אם עדות הנתבע עדות אמת היא אם לאו. השאלה העומדת בפני בית-המשפט בשלב מוקדם זה אינה אלא זאת, אם יש בידי הנתבע הגנה אפשרית, העשויה לסייע בידו לאחר שתוכח הדרך הרגילה. הרי נתבע המבקש רשות להתגונן אינו מביא בפני בית-משפט כל ראיה זולת תצהירו." (ע"א 428/66 זלמנוביץ נ' גרמן , פ"ד כ (4) 799, 801(1966)). לפיכך, אין לקבל את טענתה של המשיבה בעניין זה.

סוף דבר


לאור כל האמור לעיל , החלטתי ליתן לנתבע רשות להתגונן. התצהיר ישמש ככתב הגנה.


הוצאות


המשיבה תישא בהוצאות הדיון בהתנגדות ותשלם למבקש 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התנגדות לביצוע שטר חוב

  2. התנגדות לביצוע שטר שיק

  3. התנגדות לביצוע שטר ערב

  4. התנגדות לביצוע שטר זיוף

  5. נוסח התנגדות לביצוע שטר

  6. התנגדות לביצוע שטר סעיף

  7. התנגדות לביצוע שטר צד ג

  8. התנגדות לביצוע שטר פגרה

  9. התנגדות לביצוע שטר דיון

  10. התנגדות לביצוע שטר קיזוז

  11. תיקון התנגדות לביצוע שטר

  12. התנגדות לביצוע שטר ערבות

  13. התנגדות לביצוע שטר דוגמא

  14. התנגדות לביצוע שטר עילות

  15. התנגדות לביצוע שטר ערעור

  16. התנגדות לביצוע שטר סיחור

  17. התנגדות לביצוע שטר תקנות

  18. התנגדות לביצוע שטר משכון

  19. מחיקת התנגדות לביצוע שטר

  20. התנגדות לביצוע שטר טענות

  21. התנגדות לביצוע שטר באיחור

  22. התנגדות לביצוע שטר התקבלה

  23. התנגדות לביצוע שטר לדוגמא

  24. התנגדות לביצוע שטר 30 יום

  25. התנגדות לביצוע שטר ביטחון

  26. התנגדות לביצוע שטר הליכים

  27. התנגדות לביצוע שטר מועדים

  28. נימוקי התנגדות לביצוע שטר

  29. התנגדות לביצוע שטר סדר דין

  30. התנאים להתנגדות לביצוע שטר

  31. התנגדות לביצוע שטר פסק דין

  32. התנגדות לביצוע שטר טופס 19

  33. התנגדות לביצוע שטר בית משפט

  34. התנגדות לביצוע שטר התיישנות

  35. התנגדות לביצוע שטר פריסת חוב

  36. התנגדות לביצוע שטר טענת זיוף

  37. התנגדות לביצוע שטר חוב מזויף

  38. התנגדות לביצוע שטר נטל ההוכחה

  39. התנגדות לביצוע שטר טענות הגנה

  40. התנגדות לביצוע שטר זיוף חתימה

  41. התנגדות לביצוע שטר למוטב בלבד

  42. התנגדות לביצוע שטר העדר כיסוי

  43. התנגדות לביצוע שטר טענת קיזוז

  44. התנגדות לביצוע שטר תוך 30 יום

  45. התנגדות לביצוע שטר הארכת מועד

  46. התנגדות לביצוע שטר אישור מסירה

  47. התנגדות לביצוע שטר חוזה שכירות

  48. התנגדות לביצוע שטר ללא נימוקים

  49. התנגדות לביצוע שטר על סכום קצוב

  50. התנגדות לביצוע שטר מעשה בית דין

  51. התנגדות לביצוע שטר רשות להתגונן

  52. התנגדות לביצוע שטר סמכות מקומית

  53. התנגדות לביצוע שטר סדר דין מהיר

  54. התנגדות לביצוע שטר פוליסת ביטוח

  55. התנגדות לביצוע שטר עיכוב הליכים

  56. התנגדות לביצוע שטר בהוצאה לפועל

  57. התנגדות לביצוע שטר שהוגשה באיחור

  58. התנגדות לביצוע שטר טענת כבר נפרע

  59. התנגדות לביצוע שטר הבטחת תשלומים

  60. התנגדות לביצוע שטר ביטחון שכירות

  61. התנגדות לביצוע שטר סדר דין מקוצר

  62. התנגדות לביצוע שטר בית דין לעבודה

  63. התנגדות לביצוע שטר בקשת רשות להתגונן

  64. התנגדות לביצוע שטר הלוואה חוץ בנקאית

  65. התנגדות לביצוע שטר הליכי הוצאה לפועל

  66. התנגדות לביצוע שטר בטענה כי השטרות גנובים

  67. התנגדות לביצוע שטר בית משפט לענייני משפחה

  68. התנגדות לביצוע שטר חוב שהוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל

  69. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון