התפטרות חודש


בפנינו תביעתה של הגב' יוליה קאפח (להלן - התובעת) כנגד מעסיקתה לשעבר חברת אופטיקה הלפרין בע"מ (להלן - הנתבעת) לתשלום פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת בהיקף של שני חודשי עבודה בצירוף פיצויי הלנת שכר ולחילופין, לתשלום פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת של חודש, בצירוף פיצויי הלנה.

לציין, כי במסגרת סיכומיה חזרה בה התובעת, בחצי פה, מתביעתה לתשלום פיצויי פיטורים.

העובדות
ואלו העובדות שביסוד המחלוקת נשוא תביעה זו:

1. התובעת הועסקה בעברה כמוכרת באחד מסניפי רשת הנתבעת - סניף כרמיאל ועסודה זו הסתיימה מבלי שהועלו טענות כנגדה.

2. כעבור תקופה, ביום 3/6/08 התקבלה התובעת פעם נוספת לעבודה כמוכרת בסניף הנתבעת בכרמיאל ובין הצדדים נחתם הסכם העבודה מיום 18/6/08 (ראה: מוצג ת/1).

3. עניינה של תביעה זו בתקופת העבודה הנוספת של התובעת כמבואר לעיל.
וכך, אין חולק בין הצדדים, כי בין התובעת לבין מנהל איזור צפון של הרשת, התקיים מו"מ בעניין שיפור תנאי עבודתה של התובעת.

מו"מ זה לא צלח, שכן הנתבעת לא נענתה לדרישותיה של התובעת לשיפור תנאי שכרה.

4. בהמשך לכך, מסרה התובעת לנתבעת ביום 27/7/09 מכתב התפטרות כדלקמן:
"לאחר חשיבה רבה ומאחר ואין באפשרותכם לשפר את תנאי העבודה שלי בחברתכם, החלטתי להגיש את התפטרותי מהעבודה ברשת אופטיקה הלפרין ומבקשת להפסיק את עבודתי מהיום בעוד שלושה חודשים בכדי שלכם ולי יהיה הזמן למצוא חלופה הוגנת".

5. אין חולק בין הצדדים כי ביום 1/9/09 עם סיום משמרתה של התובעת הגיע למקום מנהל אזור צפון של הנתבעת - מר חמוד אחמד ובין השניים התקיימה שיחה, אשר בעקבותיה הסתיימה עבודתה של התובעת בסוף אותו יום.

גדר המחלוקת העובדתית בין הצדדים משתרע על השאלה האם כטענת התובעת באותה שיחה נאמר לה על ידי המנהל כי אין לנתבעת עוד צורך בעבודתה ועל כן עליה להפסיק להגיע לעבודה ממחרת היום, או שמא כטענת הנתבעת, התובעת ידעה לאורך כל הדרך שהיא תדרש לסיים את עבודתה בתוך חודש ימים ובאותה שיחה נאמר לתובעת על ידי המנהל, כי היא יכולה שלא להגיע למחרת היום, שכן נמצאה לה מחליפה, ואף זאת לאחר שניתנו לה לפנים משורת עוד 5 ימי עבודה מעבר למתחייב על פי חוק ובהתאם להסכם העבודה בין הצדדים.

6. בין אם כך ובין אם כך, ביום 2/9/09 סיימה התובעת את עבודתה בנתבעת. כמו כן ביום 2/9/09 פנתה התובעת אל הנתבעת במכתב (צורף כנספח לכתב התביעה) שבו הלינה על כך שבקשתה לעזוב את העבודה בתוך 3 חודשים לא נענתה וכי ביום 1/9/09 התבקשה לעזוב את העבודה באותו יום, ללא הודעה מוקדמת.
אי לכך, ביקשה התובעת להמציא לידיה מכתב לפיו הנתבעת מודיעה לה על "הפסקת עבודה יזומה על ידכם".

ביום 6/9/09 השיבו באי כח הנתבעת לתובעת כי דרישתה נדחית הואיל ועסקינן בתפטרות וכי ממילא ניתן לתובעת משך הודעה מוקדמת מעבר לנדרש בחוק ובהסכם העבודה שבין הצדדים.
מאחר ומכתב זה נשלח לכתובת שגויה, הוא נשלח את התובעת פעם נוספת בדואר רשום ביום 21/10/09 (ראה: נספח ת-3 לכתב התביעה המתוקן), אלא שבינתיים כבר הגישה התובעת ביום 14/10/09 את תביעתה שבנדון.

ההליכים

7. תיק זה נקבע להוכחות בפנינו ליום 4/10/10 בשעה 12:00, אך רק התובעת התייצבה לדיון הגם שההזמנה לדיון הומצאה כדין לב"כ הנתבעת.

אי לכך, עתרה התובעת באותו שלב למתן פסק דין על יסוד כתב התביעה במלואו.
בהחלטת אב"ד המותב נקבע כי כתב התביעה ככזה, על יסוד טענות התובעת בלבד, מעורר שאלה, האם הנטען על ידי התובעת מקים לה זכות לסעד הנתבע על ידה שעניינו לקבוע שהתובעת פוטרה על ידי הנתבעת ולחייב את הנתבעת בתשלום פיצויי פיטורים וכן בפיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת, ועל כן אין זה המקרה בין אם לפי תקנה 43 (א) לתקנות בית הדין או בין אם מכוח תקנה 49 (ב) (2), בו ניתן להיענות לבקשת התובעת למתן פסק דין בהעדר הגנה.

משכך, הובהר לתובעת כי עומדות בפניה שתי חלופות. האחת - דחיית הישיבה שנועדה לאותו יום, תוך שקילת חיוב הנתבעת בהוצאות הישיבה של היום אליה התייצבה התובעת לריק. השניה - למצער לקיים את הדיון בתביעה כאילו התייצבה הנתבעת, וזאת לפי תקנה 49 (ב) (2).

התובעת ביקשה לקיים את הדיון, ועל כן החל המותב לשמוע את עדותה.

דא עקא, שמתוך עדותה של התובעת, התברר כי לתובעת טענות נוספות הנוגעות לחובתה של הנתבעת לשחרר לזכותה סכומים נוספים בגין ביטוח מנהלים שנערך לה על ידי הנתבעת.

אי לכך ועל מנת שלא לקפח את זכויותיה של התובעת ואת יומה בבית הדין, ניתנה החלטת אב"ד המותב על הפסקת הדיון באותו שלב תוך מתן הזדמנות לתובעת לתקן את כתב תביעתה על ידי הוספת העתירה ל"שחרור" כספי ביטוח המנהלים שהופרשו ונוכו בגינה או לחילופין לפצותה בסכום זה, ונקבע מועד נוסף להוכחות והסיכומי הצדדים בעל פה.

8. בהמשך לכך הגישה התובעת כתב תביעה מתוקן והנתבעת הגישה כתב הגנה מתוקן והצדדים התייצבו לדיון הנדחה שנקבע ליום 23/11/10.

לציין כי למרות ההזדמנות שניתנה לה לתקן את כתב תביעתה על ידי הוספת העילה הנוספת, לא דקא התובעת פורתא במסגרת כתב התביעה המתוקן לגבי עילה זו.
ואולם, דווקא בקשר לעילה זו (שכאמור לא פורטה בכתב התביעה המתוקן) התברר כי אין חולק בין הצדדים שעל פי המוסכם ביניהם הזכות להפרשות וניכויים לביטוח מנהלים היתה מחודש יוני 2009 בלבד.
לא זו אף זו. הנתבעת הבהירה כי אין לה כל התנגדות ל"שחרור" הכספים מביטוח מנהלים, ולשיטתה אף שלחה "מכתב שחרור" לחברת מנורה מבטחים פנסיה בע"מ לשחרור כל כספי התגמולים שנצברו עבור התובעת, ביום 30/12/10 ואף הציגה את העתק המכתב בפני בית הדין, אשר את העתקו התחייבה למסור לתובעת בתום הדיון.

יתרה מכך, במעמד הדיון ערך נציג הנתבעת בירור עם חברת מנורה ממנו התברר כי נצבר בביטוח המנהלים הסך של 1,032 ₪ עבור תגמולים נכון לאותו מועד.

אי לכך, על יסוד בירור זה, לאור סכומי התגמולים שהיו אמורים להצבר החל מחודש 6/09 כעולה מתלושי שכרה של התובעת ובהמלצת בית הדין, הגיעו הצדדים להסכמה ביניהם כי בנוסף לשחרור הסכומים שנצברו בחברת מנורה לזכותה של התובעת כאמור במכתב השחרור של הנתבעת – תשלם הנתבעת לתובעת את הסך של 227 ₪ כפיצויי לצורכי פשרה, לצורך מצוי עילה זו לכתב התביעה.

בהמשך לכך, נשמעה עדותה הראשית של התובעת בכל הנוגע לעילות התביעה שנותרה על כנן, והיא נחקרה בחקריה נגדית.

כמו כן מטעם הנתבעת העידו מר אחמד חמוד - מנהל האזור ומר איהב אבו חטום סמנכ"ל משאבי אנוש בנתבעת ונחקרו בחקירה נגדית על עדותם.

לאחר מכן סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה בפנינו.

דיון והכרעה


10. בפתח הדברים ועל מנת להעמיד דברים על דיוקם מצאנו לנכון להקדים ולהבהיר כי בניגוד לסברת התובעת (ממנה אמנם חזרה, בחצי פה), העובדות כמתואר על ידי התובעת עצמה בכתבי תביעתה ועדותה בפנינו, אינן עולות כדי נסיבות של פיטורים מן העבודה ללא הודעה מוקדמת, ונבאר.

11. אקט הפיטורים או אקט ההתפטרות מתגבש לפי הנסיבות שהסבו הלכה למעשה את סיום היחסים והמניע שפעל הלכה למעשה והביא את יחסי הצדדים לכלל סיום.

אי לכך, נפסק זה מכבר בדב"ע לג/3-2 זילבר - גלוביס, פד"ע ד 153, כדלקמן:
"העילה לפיצויי פיטורים, ככל עילה אחרת, ה"המעשה שבדין" הגורר אחריו זכות לפיצויי פיטורים, ככל "מעשה שבדין" אחר, מתגבשים ובשלים ברגע מוגדר.
לעניין פיצויי פיטורים, קמה העילה ברגע שהמעביד מודיע לעובד כי הוא מפטרו או שהוא עושה מעשה המעיד ברורות על כך כי הוא מפטרו, או כשהעובד מודיע על התפטרותו, או עושה מעשה המעיד ברורות על כי הוא מתפטר, ובשני המקרים - הסיבה היא זאת הפועלת אותה עת כמניע למעשה."

12. בענייננו, אין חולק בין הצדדים, כי התובעת היא שבחרה להתפטר מעבודתה בנתבעת מאחר ותנאי עבודה לא שופרו בניגוד לבקשתה.
התובעת אישרה בחקירתה הנגדית בפנינו, כי אכן התפטרה מסיבה זו וכי לא חזרה בה מהתפטרותה (ראה עדותה: בעמ' 9 לפרוטוקול ש': 4-9).

13. הנה כי כן, עסקינן בענייננו באקט של התפטרות, שהיה ונשאר כזה, במובחן מנסיבות בהן חוזר בו העובד מהחלטתו להתפטר, המעביד מקבל את החזרה מן ההתפטרות ולאחר מכן מפטר את העובד.
אלא מאי, שלעניין זה קיים לא אחת ערבוב מושגים בין מועד התגבשות אקט הפיטורים או ההתפטרות לפי העניין, לבין המועד בו אלו ייכנסו לתוקף.

על האבחנה בין השניים עמד בית הדין הארצי לעבודה בדב"ע מט/4-15 ההסתדרות הכללית - תדיראן, פד"ע כ ,386 שם נפסק:

"... הפיטורים תופסים מרגע מסירת הודעה עליהם לעובד דהיינו מאותו מועד העובד הוא בחזקת "מפוטר", אך ניתוק הקשר החוזי, יחסי עובד-מעביד, נדחה על לגמר תקופת ההודעה המוקדמת'.

בהתאמה לכך, התפטרות התובעת תופסת מרגע מסירת ההודעה עליה למעביד (בענייננו מיום 27/7/09) והחל ממועד זה היא בחזקת "מתפטרת", ואולם ניתוק הקשר החוזי, בפעל, היינו ניתוק יחסי עובד-מעביד, נדחה על לגמר תקופת ההודעה המוקדמת.

13. הנה כי כן, עסקינן בענייננו באקט של התפטרות אשר היה ונותר כזה, במובחן מנסיבות בהן חוזר בו העובד מהחלטתו להתפטר והמעביד מפטרו.

במילים אחרות, גם אם לתובעת טענות כנגד הנתבעת על כך שלא התאפשר לה למצות את מלוא תקופת ההודעה המוקדמת המגיעה לה לשיטתה, הרי שטענות אלו מקומן במסגרת הסוגיה של ההודעה המוקדמת, בין אם החוזית ובין אם החוקית, אך אין בכוחן להפוך אקט של התפטרות לאקט של פיטורים.

משכך הם פני הדברים, אין לנו אלא לדחות את תביעתה של התובעת, גם אם החלופית, לפיצויי פיטורים ואנו מורים על דחייתה.

14. לאחר שהובהרה המטאריה בה עסקינן, נפנה להלן לדן בסוגיה זו, היינו סוגיית ההודעה המוקדמת.

נושא חובת מסירת הודעה מוקדמת בטרם פיטורים או התפטרות, הוסדר בעבר במסגרת החזוית היינו הסכם העבודה שבין העובד והמעביד וכאשר זה לא קבע הוראות לעניין הודעה מוקדמת הוחלו החובות בסוגיה מכח נוהג, לאחר מכן הוסדרה הסוגיה בצו הרחבה כללי במשק, והחל משנת 2001 הנושא מוסדר במסגרת דבר חקיקה ספציפי, הוא חוק הודעה חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001 (להלן - חוק הודעה מוקדמת).

חוק הודעה מוקדמת קובע את החובות ואת הזכויות של העובד והמעביד בנסיבות של פיטורים או התפטרות ואת התוצאות הנובעות מהפרת אותן חובות/זכויות.

וכך, סעיף 2 לחוק שכותרתו "חובה ליתן הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות", קובע באופן הדדי את החובה של הובד ושל המעביד בהתאמה למסור הודעה מוקדמת לפני התפטרות/פיטורים, כדלקמן:
"(א) מעביד המבקש לפטר עובד ייתן לו הודעה מוקדמת לפיטורים, לפי הוראות חוק זה.
(ב) עובד המבקש להתפטר מעבודתו ייתן למעבידו הודעה מוקדמת להתפטרות, לפי הוראות חוק זה.
(ג) הודעה כאמור בסעיף זה תינתן בכתב ותציין את יום הוצאת ההודעה ואת יום הכניסה לתוקף של הפיטורים או ההתפטרות, לפי הענין, והכל בהתאם להוראות חוק זה" (ההדגשות הוספו - א.ר.ק.).

ומהי אותה הודעה מוקדמת "לפי חוק זה" שעל המעביד/עובד למסור לפני פיטורים/התפטרות?
לעניין זה קובע סעיף 3, בכל הנוגע לעובד חודשי, היינו עובד במשכורת דוגמת התובעת שבנדון, כדלקמן:
"עובד במשכורת זכאי להודעה מוקדמת לפיטורים, כמפורט להלן:
(1) במהלך ששת חודשי עבודתו הראשונים - של יום אחד בשל כל חודש עבודה;
(2) במהלך התקופה החל בחודש השביעי לעבודתו עד תום שנת עבודתו הראשונה - של 6 ימים, בתוספת של יומיים וחצי בשל כל חודש עבודה בתקופה האמורה;
(3) לאחר שנת עבודתו הראשונה - של חודש ימים".

סעיף לחוק שכותרתו "הודעה מוקדמת להתפטרות", קובע:
"הוראות סעיפים 3 ו-4 יחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, על הודעה מוקדמת להתפטרות".

הואיל ובענייננו הועסקה העובדת מעל שנת עבודה אחת, אין זאת אלא שהיתה זכאית בטרם פיטוריה להודעה מוקדמת של חודש ימים והיתה חייבת למסור לפני התפטרותה הודעה מוקדמת של חודש ימים.

ובאשר לתוצאות של הפרת חובה זו למסור הודעה מוקדמת לפני פיטורים/התפטרות, הרי שלעניין זה קובע סעיף 7 לחוק שכותרתו "תוצאות אי מתן הודעה מוקדמת", באופן הדדי, כדלקמן:
"(א) מעביד שפיטר עובד ולא נתן לו הודעה מוקדמת לפיטורים כאמור בחוק זה, ישלם לעובדו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת.
(ב) עובד שחדל לעבוד ולא נתן למעבידו הודעה מוקדמת להתפטרות כאמור בחוק זה, ישלם למעבידו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת".


עם זאת, סעיף 6 לחוק, מקנה למעביד את הזכות לותר על עבודת העובד בפעל בתקופת ההודעה המוקדמת לפיטורים או לתפטרות, אלא שבצידה של זכות זו, קיימת גם חובה, כדלקמן:
"(א) מעביד רשאי להודיע לעובד, בהודעה מוקדמת לפיטורים, כי הוא מוותר על נוכחות העובד ועל עבודתו בפועל בתקופת ההודעה האמורה, כולה או מקצתה, ובלבד שישלם לעובדו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל של העובד בעד התקופה שלגביה ויתר על עבודתו.
(ב) מעביד רשאי להודיע לעובד שנתן הודעה מוקדמת להתפטרות, כי הוא מוותר על נוכחותו של העובד ועל עבודתו בפועל בתקופת ההודעה האמורה, כולה או מקצתה, ובלבד שישלם לעובדו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל של העובד בעד התקופה שלגביה ויתר על עבודתו".

15. ניתן לסכם איפוא, ככל שהדברים נוגעים לענייננו, כי מבחינת הוראות החוק, בנסיבות התפטרותה של התובעת מעבודתה בנתבעת, חובה היה עליה למסור למעבידה הודעה בכתב בטרם התפטרותה של חודש ימים.

אילו היתה התובעת מפרה חובה זו (ולא זה המקרה בענייננו) חובה היה עליה לשלם למעבידתה פיצוי בשווי שכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת.

מנגד, אילו בחרה המעבידה לותר על נוכחתה של התובעת בעבודה ועל עבודתה בפועל בתקופת ההודעה האמורה, כולה או מקצתה (ואף לא זה המקרה בענייננו), חובה היה עליה לשלם לתובעת פיצוי בסכום השווה לשכרה הרגיל של התובעת בעד התקופה שלגביה ויתרה על עבודתה.

16. עד כאן הוראות חוק הודעה מוקדמת.

כעולה מאותן הוראות, אין חובה מכח הוראות החוק, לא על המעביד ולא על העובד למסור הודעה מוקדמת לתקופה שעולה על התקופה שנקובה בחוק.
כפעל יוצא מכך, אף אין זכות מכח החוק, לא למעביד ולא לעובד למסור או לדרוש הודעה מוקדמת, לתקופה שעולה על התקופה שנקובה בחוק.

כך לשם הדוגמא, אין המעביד יכול למסור לעובד הודעת פיטורים ולדרוש ממנו, מכח החוק להשאר בעבודה לתקופה שעולה על תקופת ההודעה המוקדמת הנקובה בחוק.
באותה מידה, אף אין המעביד יכול לדרוש, מכח החוק, מעובד שהתפטר להשאר בעבודה לתקופה שעולה על תקופת ההודעה המוקדמת הנקובה בחוק.

בהתאמה לכך, אין העובד שנמסרה לו הודעת פיטורים, יכול לדרוש ממעבידו, מכח החוק, להשאר בעבודה לתקופה שעולה על תקופת ההודעה המוקדמת הנקובה בחוק.
באותה מידה, אף אין העובד יכול למסור הודעת התפטרות למעבידו ולדרוש ממנו, מכח החוק, להשאר בעבודה לתקופה שעולה על תקופת ההודעה המוקדמת הנקובה בחוק.

17. ובהתאמה לענייננו, ככל שעסקינן בהוראות חוק הודעה מוקדמת, אין לתובעת זכות מוקנית להתפטר מעבודתה ולדרוש ממעבידתה להשאר בעבודה לתקופה שעולה על תקופת ההודעה המוקדמת הנקובה בחוק.

אלא מאי, יכולים הצדדים להסכים ביניהם, במישור החוזי שמעבר להוראות החוק, על זכויות וחובות נוספות של הצדדים, שאו אז תבחנה זכויותיהם וחובותיהם של הצדדים הנובעות מאותה הסכמה חוזית, במישור החוזי, במובחן מן המישור הסטטוטורי.
לציין, כי לעניין זה קובע סעיף 12 לחוק הודעה מוקדמת:
"חוק זה, אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה" (ההדגשה הוספה - א.ר.ק.).

18. משכך, נפנה להלן לבחון האם הוסכם בין התובעת לבין הנתבעת על משך הודעה מוקדמת, ארוך יותר ממשך ההודעה המוקדמת הקבוע בחוק.

וכך, מעיון בהסכם העבודה שנכרת בין הצדדים (ראה: מוצג ת/1), עולה כי לא נקבע בו דבר לעניין הודעה מוקדמת, ועל כן חלות לעניין הסכם העבודה שבין הצדדים, הוראות חוק הודעה מוקדמת, כפי שנדונו לעיל.

19. ברם אולם, בהינתן כי יחסי עבודה הינם יחסים מתמשכים, נשאלת השאלה, האם במועד מאוחר יותר למועד כריתת הסכם העבודה, הוסכם בין הצדדים על משך הודעה מוקדמת ארוך מזה שחל עליהם על פי הוראות החוק.

להזכיר, בעניין זה הגישה התובעת את התפטרותה ביום 27/7/09 במכתב בו הודיעה כי היא מתפטרת והוסיפה:
"מבקשת להפסיק את עבודתי מהיום בעוד שלושה חודשים בכדי שלכם ולי יהיה הזמן למצוא חלופה הוגנת".

הנה כי כן, גם התובעת היתה ערה בזמן אמת לכך שהיא איננה זכאית למשך הודעה מוקדמת שעולה על חודש ימים ולכן "ביקשה" לאפשר לה, לטובתה ולטובת הנתבעת לשיטתה, להאריך את משך ההודעה המוקדמת לתקופה של 3 חודשים מיום 27/7/09.

ומכאן לשאלה, האם הנתבעת נתנה הסכמתה לבקשתה זו של התובעת, באופן שניתן לקבוע כי במקרה שבנדון, הוסכם בין הצדדים על משך הודעה מוקדמת ממשוך מזה המתחייב על פי חוק.

20. במסגרת כתב תביעתה ואף במכתבה מיום 2/9/09 לא טענה התובעת כי הוסכם בינה לבין הנתבעת או מי מטעמה כי תוארך תקופת ההודעה המוקדמת למשך 3 חודשים או בכלל. נהפוך הוא הנכון, במכתבה מיום 2/9/09 נקטה התובעת בביטוי "לצערי לא קיימתם את בקשתי.." בהתייחס לאותה הודעה מוקדמת.

הנתבעת מצידה, טענה בסעיף 14 לכתב ההגנה, כי דרישתה של התובעת לקבלת תקופת הודעה מוקדמת של 3 חודשים "לא התקבלה ו/או לא הוסכמה ע"י הנתבעת מעולם".
גם במכתב באי כח הנתבעת אל התובעת מיום 6/9/09 הובהר בסעיף 4 כי דרישת התובעת לקבלת 3 חודשי הודעה מוקדמת "לא נענתה כלל ע"י החברה מעבר למתחייב כחוק"

אף בעדותה בפנינו מיום 14/10/10 לא טענה התובעת כי הוסכם בינה לבין הנתבעת על הארכת משך ההודעה המוקדמת, אלא טענה כי לא נאמר לה ש"לא מסכימים להעסיקה" למשך כל ההודעה המוקדמת שביקשה ולכן הסיקה כי בקשתה אושרה (ראה: עדותה בעמ' 4 לפרוטקול ש': 21-23).

במסגרת כתב הגנתה המתוקן לתביעת התובעת חזרה הנתבעת על גרסתה לפיה לא הוסכם עם התובעת על הארכת תקופת ההודעה המוקדמת (ראה: סעיף 10 לכתב ההגנה המתוקן), הגם שבמסגרת סעיף 15 לכתב ההגנה המתוקן, בו טענה הנתבעת כי נהגה עם התובעת בהתחשבות מעל ומעבר למתחייב על פי דין, ציינה הנתבעת לראשונה כי אילו התובעת היתה ממשיכה להגיע לעבודה למשך חודשיים נוספים, היא הייתה מקבלת את התנהגותה זו, אך לשיטתה כאמור התובעת בחרה להפסיק להגיע לעבודה לאחר ה-1/9/09.

20. לא נעלמה מעינינו טענתה זו של הנתבעת, עליה חזרה בסיכומי בא כוחה, ואולם בכך לא סגי, על מנת לקבוע כי נקשר בין הצדדים הסכם ולו בהתנהגות להאריך את משך ההודעה המוקדמת למשך שלושה חודשים תמימים, בפרט ובמיוחד כך שעה שאפילו התובעת לא סברה, בזמן אמת, שבקשתה זו אושרה או הוסכמה.

אי לכך, אין בידינו לקבוע כי התובעת עמדה הנטל המוטל עליה להוכיח קיומה של הסכמה פוזיטיבית, המתנה על הוראות החוק והסכם העבודה המקורי, להארכת משך ההודעה המוקדמת ל-3 חודשים.

21. אלא שבכך לא סגי, שכן יחסי עבודה בתור שכאלה מטילים על שני הצדדים להם, חובות תום לב בקיום מערכת היחסים.
ומכאן לשאלה, אשר צפה ועלתה במהלך שמיעת הראיות בפנינו, והיא השאלה האמיתית הטעונה הכרעה בענייננו, היינו האם בהתנהלותה מול התובעת, לאחר משלוח מכתב ההתפטרות, נהגה הנתבעת בתום לב ובדרך מקובלת כמתחייב מיחסי העבודה שבין הצדדים.

22. נקדים אחרית דבר לראשיתו ונבהיר כי לטעמנו התשובה לשאלה זו היא בשלילה, ונבאר.

כך, מתוך עדות העד מר חמוד אחמד - מנהל האזור, נמצאנו למדים כי לשיטתו הוא אמר לתובעת לאחר שהגישה את מכתב ההתפטרות, כי מקובל למסור הודעה מוקדמת של חודש להתפטרות (ראה עדותו: בעמ' 10 לפרוטוקול ש': 20), אך לדבריו שלו עצמו:
"...לא אמרתי לה שהיא תצטרך לסיים בתוך חודש ממועד מסירת ההודעה" (ראה עדותו: בעמ' 10לפרוטוקול ש': 18).

ולדבריו, במענה לשאלת בית הדין:
"לשאלת בית הדין, הואיל ויכל להתאים לנו גם השלושה חודשים שהתובעת נתנה כי לא הייתה לי עובדת באותו זמן, אז לא אמרתי לה שהיא תצטרך להפסיק לעבוד אחרי חודש ממועד מסירת המכתב שלה" (ראה: בעמ' 10 לפרוטוקול ש': 28-30) (ההדגשות הוספו - א.ר.ק.).

23. הנה כי כן, אף לשיטת העד מטעם הנתבעת, במועד מסירת מכתב ההתפטרות או אף לאחריו הוא לא אמר לתובעת שיהא עליה להפסיק לעבוד אחרי חודש.
לא זו אף זו. נכון לאותה עת אף "התאים לו" להשאיר את העניין לוט בערפל, שכן ממילא לא היתה עובדת אחרת שיכלה להחליף את התובעת.

באשר לאירוע מיום 1/9 העיד העד חמוד מטעם הנתבעת:
"הגעתי לסניף, התובעת נתנה לי חודש לפני כן הודעה שהיא תפסיק לעבוד כעבור שלושה חודשים, בתום חודש מההודעה, הגעתי לסניף ישבתי איתה והודעתי לה שמבחינתנו כאופטיקה הלפרין אנחנו כבר הכשרנו עובדת במקומה ואת לא חייבת להישאר עד תום התקופה שנתת לי" (ראה: בעמ' 9 לפרוטוקול ש': 26-29).

בהמשך עדותו העיד:
"אני לא יודע אם זה נחשב שאני פיטרתי אותה, בסוף החודש היה לי מישהי שאני כן הכשרתי אותה ואני הונחיתי מהסמנכ"ל, הואיל והוא זה שמפטר, שהתובעת לא חייבת להמשיך עד תום התקופה כי יש לנו מישהי שבינתיים הכשרנו ולכן אמרתי לתובעת שהיא לא חייבת להישאר עד תום התקופה, אני זוכר שהתובעת ביקשה לקבל את זה בכתב ואז העברתי למשרד הראשי שהיא רוצה את הדברים האלה בכתב".(ראה: בעמ' 11 לפרוטוקול ש': 4-8) (ההדגשה הוספה - א.ר.ק.).

לציין, כי העד אבו חטום מטעם הנתבעת, לא יכול היה לתרום לגרסת הנתבעת ולו מן הטעם שלשיטתו בעדותו בפנינו, הוא לא שוחח עם התובעת, לא פנה אליה בכתב ולא הנחה, שום גורם לשיטתו להודיע דבר לתובעת (ראה עדותו: בעמ' 12 לפרוטוקול ש': 25-26 ו- 29-30).

24. מנגד, התובעת עמדה על גרסתה, כי לא שמעה דבר מהנתבעת לאחר משלוח מכתב ההתפטרות (ראה עדותה: בעמ' 8 לפרוטוקול ש': 16-17), גרסה שעולה בקנה אחד עם דבריו של העד אבו חטום מטעם הנתבעת, לפיה לא היתה כל פניה אל התובעת לאחר משלוח מכתב ההתפטרות.

יתרה מכך ולטעמנו, בניגוד לסברת הנתבעת, התובעת אף היתה עיקבית בגרסתה לפיה היא נדרשה על ידי הנתבעת לסיים את עבודתה ביום 1/9/09, ונבאר.

כך, לשיטת הנתבעת, אין ליתן אמון בגרסת התובעת ולו מן הטעם שהתובעת שינתה טעמיה, עת טענה תחילה בכתב תביעתה שנאמר לה כי "לא תצטרך" להגיע לעבודה לאחר ה-1/9/09, ומאוחר יותר בכתב התביעה המתוקן "שיפרה" את גרסתה וטענה כי נאמר לה על ידי מר חמוד כי "אין צורך " לנתבעת בהמשך עבודתה וכי הוא מבקש ממנה שלא להגיע יותר לעבודה.

אין בידינו לקבל סברה זו של הנתבעת.

כך, מכלתחילה במכתבה מיום 2/9/09 בזמן אמת ציינה התובעת כדלקמן:
"לצערי לא קיימתם את בקשתי ובקשתם ממני לעזוב את מקום עבודתי בתאריך 1/9/09 ללא כל הודעה מוקדמת".

מאוחר יותר, בכתב התביעה המקורי שהגישה ציינה התובעת, כדלקמן:
"בתאריך 1/9/09 עם סיום המשמרת שלי הגיע מנהל האזור חמודי והודיע לי ללא כל הודעה מוקדמת שאין להם צורך בהמשך עבודתי וכי ממחרת היום כבר לא אצטרך להגיע לעבודה".

בכל הכבוד, וגם אם נתעלם מהלשון המפורשת של המכתב מיום 2/9/09 שנכתב בזמן אמת ועוד בטרם יכלה התובעת לצפות את התנהגות הנתבעת, הרי שמקריאת הרישא לפיסקה הנ"ל שבכתב התביעה המקורי ביחד עם הסיפא לפיסקה - לא ניתן להבין כסברת הנתבעת שהברירה הושארה בידי התובעת אם להמשיך לעבוד אם לאו והשימוש בביטוי "כבר לא אצטרך להגיע לעבודה" בהקשר לפסקה זו במלואה מצביע על כך שההוראה היתה הוראה מנדטורית להפסיק לעבוד בתאריך זה.

לא למותר לציין, שגם בדיון מיום 24/10/10 עמדה התובעת על גרסתה זו, והעידה:
"ואז לקראת סוף המשמרת שלי הגיע מנהל אזור הצפון שמסרתי לו את מכתב ההתפטרות ואמר לי שהנהלת אופטיקה הלפרין החליטה שאין להם צורך יותר שאני אמשיך את עבודתי ברשת וממחר (2/9) אני לא מגיעה יותר לעבודה..." (ראה עדותה: בעמ' 4 לפרוטוקול ש': 24-26).

מאוחר יותר, בכתב התביעה המתוקן שהגישה ציינה התובעת, בהתייחסה לדבריו של מר חמוד באותו מעמד, כדלקמן:
"... והודיע לתובעת כי "אין צורך לרשת אופטיקה הלפרין - (הנתבעת) בהמשך עבודת התובעת ולכן הוא מבקש מהתובעת שלא תגיע יותר למקום עבודתה"

לא למותר לציין כי כאשר עומתה התובעת במפורש במסגרת חקירתה הנגדית בפנינו, עם סברת הנתבעת לעיל בדבר שינוי גרסתה כביכול, השיבה בבהירות ובכנות יש לומר, כדלקמן:
"אני לא מבין (צ.ל. מבינה – א.ר.ק.) מה ההבדל, לא נאמר לי שאני לא יכולה לא להגיע, נאמר על ידי מנהל האזור שהנהלת שהנתבעת החליטה שאין לה עוד צורך בזה שאני אמשיך לעבוד בנתבעת וממחר אני לא מגיעה יותר לעבודה"(ראה עדותה: בעמ' 9 לפרוטוקול ש': 1-3).

25. הנה כי כן, התובעת (שאינה משפטנית ואף לא יוצגה על ידי עורך דין בהליך זה) נותרה עקבית בגרסתה לאורך כל ההליכים והאירועים שקדמו להם.

מנגד, בשוותנו לנגד עינינו את הנסיבות לגביהן לא היה חולק ואת הנסיבות עליהן העיד העד מטעם הנתבעת בעצמו, היינו כי לא באה כל תגובה מצד הנתבעת לבקשת התובעת במכתב ההתפטרות להארכת תקופת ההודעה המוקדמת, כי מנגד, לא נאמר לתובעת שתצטרך לסיים את עבודתה בתוך חודש ממסירת המכתב, אך "התאים" לנתבעת שתמשיך לעבוד כי באותה תקופה לא היתה עובדת שיכלה להחליף את התובעת וכי ב-1/9/09 הגיעה עובדת שיכלה להחליף את התובעת - עדיפה עלינו גרסת התובעת, שלא נסתרה, על פני גרסת העד מטעם הנתבעת, לפיה כל שנאמר על ידיו לתובעת באותו מועד הוא שהתובעת "לא חייבת להמשיך" בעבודתה.

26. אי לכך אנו קובעים שהוכח להנחת דעתנו כי ביום 1/9/09 נמסר לתובעת על ידי מנהל האזור בנתבעת שהיא מפסיקה את עבודתה באותו יום.
על רקע מכלול נסיבות כמבואר לעיל, הודעה זו ביום 1/9/09 אינה עולה עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב הנדרשת מצד ליחסי העבודה, שכן ממה נפשך, הנתבעת לא טרחה להגיב על בקשת התובעת להארכת תקופת ההודעה המוקדמת, הותירה את התובעת בערפל, כל עוד הדבר "התאים לה" וברגע שמצאה פתרון הולם להחלפת התובעת, הורתה לה לסיים את עבודתה באותו יום, ללא כל הודעה מוקדמת.

27. הפרת חובת תום הלב מצד הנתבעת מהווה הפרת חוזה העבודה שבין הצדדים ומצדיקה לפצות את התובעת בפיצוי בגין הנזק שנגרם לה כתוצאה מהפרה זו.

בדוננו בשיעור הפיצוי אותו יש לפסוק, שומה עלינו לשוות לנגד עינינו את התכלית שביסוד החובה ליתן הודעה מוקדמת.

לעניין זה נפסק כי מטרת ההודעה המוקדמת היא ליתן לעובד שהות לדאוג למקום עבודה אחר [ראה: דב"ע לז/3-78 עירית רמת-גן - שלמה מינץ, פד"ע ט 23 דב"ע מא/3-140 רות כהן - זאב זמיר, סוכנות לביטוח בע"מ, פד"ע יד 9].
ובהקשר לנסיבות של פיטורים נפסק כי מטרת ההודעה המוקדמת היא ליתן לעובד שהות לדאוג למקום עבודה אחר וכי על העובד לדעת אם הוא עומד להיות מפוטר אם לאו על-מנת שיוכל לעשות מאמצים למציאת מקום עבודה חדש ולתחילת מחויבות חדשה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת [ראה: עס"ק 1003/01 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – אי.סי.איי. טלקום בע"מ, פד"ע לו 289].

28. בענייננו כאמור, עקב התנהלותה של הנתבעת, הועמדה התובעת ביום 1/9/09 בפני "שוקת שבורה", עת מצאה עצמה מחוץ למעגל העבודה, ללא כל הודעה מוקדמת ומבלי שניתנה לה שהות לתור אחר מקום עבודה אחר בטרם סיום עבודתה בנתבעת.

כמבואר לעיל, לא הוכח בפנינו שנכרת בין הצדדים הסכם מפורש המקנה לתובעת זכות להודעה מוקדמת של 3 חודשים, ואולם בהפרת חוזה העבודה שבין הצדדים, הסבה הנתבעת לתובעת נזק בניגוד לתכליתו של חוק הודעה מוקדמת, ועל כן הדרך לתיקון הנזק בגין הפרה זו והגשמת התכלית שביסוד החוק היא לפצות את התובעת בשווי דמי ההודעה המוקדמת שהיתה זכאית לקבל בנסיבות העניין על פי הוראות החוק.

29. אי לכך ולאור כל המבואר לעיל, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בשווי שכרה הרגיל בעד "חודש ימים" כאמור בחוק הודעה מוקדמת.

ובאשר לשיעורו של פיצוי זה, הרי שסעיף 1 לחוק הודעה מוקדמת, לעניין הגדרת ה"שכר הרגיל", קובע כדלקמן:
"שכר העבודה המובא בחשבון לענין חישוב פיצויי פיטורים לפי סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים".
מעיון בתלושי שכרה של התובעת עולה כי שכרה הממוצע הקובע של התובעת לעניין פיצויי פיטורים ל-12 חודשי עבודתה האחרונים (כולל עמלות ובונוסים) ולא כולל שעות נוספות עמד על 4,122 ₪.

אי לכך אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בסך של 4,122 ₪.

ודוק, חלף הודעה מוקדמת אינו נושא זכות לפיצויי הלנה, ומקל וחומר שפיצוי בשווי חלף הודעה מוקדמת אינו נושא זכות לפיצויי הלנה, ועל כן אין בידינו להעתר לתביעתה של התובעת לחייב את הנתבעת בפיצויי הלנה בגין סכום זה.

30. סוף דבר -
אשר על כן ולאור כל המבואר לעיל, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים כדלקמן:

א. סך של 227 ₪ פיצויי בגין תגמולים בהתאם למוסכם בין הצדדים.
ב. סך של 4,122 ₪ פיצויים בגין הפרת חובת תום הלב על ידי הנתבעת.
הסכומים הנ"ל ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 2/9/09 ועד לתשלום המלא בפעל.

כן תישא הנתבעת בהוצאות התובעת בסך של 1,500 ₪ לתשלום בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפעל.

31. לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התפטרות טבח

  2. התפטרות טייס

  3. בקשת התפטרות

  4. התפטרות מרצה

  5. התפטרות חופש

  6. התפטרות חודש

  7. התפטרות מקבע

  8. התפטרות מראש

  9. התפטרות בכעס

  10. התפטרות גמלאי

  11. התפטרות חוקית

  12. תקופת התפטרות

  13. התפטרות מטפלת

  14. התפטרות קללות

  15. ביטול התפטרות

  16. התפטרות מגורים

  17. תשלומי התפטרות

  18. התפטרות בריאות

  19. התפטרות מוקדמת

  20. התפטרות ראש עיר

  21. התפטרות טלפונית

  22. התפטרות עקב סגר

  23. התפטרות חבר קבע

  24. התפטרות דירקטור

  25. התפטרות מאורגנת

  26. התפטרות אופציות

  27. התפטרות בגיל 43

  28. התפטרות אי קידום

  29. התפטרות מקדונלדס

  30. התפטרות בני נוער

  31. התפטרות שלא כדין

  32. התפטרות חד צדדית

  33. ביטול מכתב התפטרות

  34. התפטרות יחס משפיל

  35. התפטרות קולקטיבית

  36. התפטרות לאחר מחלה

  37. התפטרות לאחר שבוע

  38. התפטרות חבר גמלאים

  39. התפטרות תשלום חלקי

  40. התפטרות מעבר לצפון

  41. התפטרות ללא ניסיון

  42. התפטרות הצעת עבודה

  43. התפטרות דירקטוריון

  44. התפטרות חבר ועד בית

  45. התפטרות אם חד הורית

  46. התפטרות לפי סעיף 14

  47. התפטרות שינוי תפקיד

  48. בקשת התפטרות מעבודה

  49. התפטרות מדירקטוריון

  50. התפטרות עומס בעבודה

  51. התפטרות לאחר שנתיים

  52. התפטרות מחלת בן זוג

  53. אי התראה לפני התפטרות

  54. התפטרות מטעמי מצפון

  55. התפטרות העברה מתפקיד

  56. אי הגעה לעבודה התפטרות

  57. הודעת התפטרות בטלפון

  58. התפטרות תוך 9 חודשים

  59. התפטרות מסיבה מוצדקת

  60. התפטרות שבועיים מראש

  61. התפטרות מטעמי בריאות

  62. התפטרות לאחר התלמדות

  63. התפטרות לאחר זמן קצר

  64. התפטרות בנסיבות מזכות

  65. התפטרות מודיעין אזרחי

  66. התפטרות מטפלת בקשישים

  67. התפטרות מנהלת חשבונות

  68. התפטרות לאחר שנת עבודה

  69. התפטרות נהג מערבל בטון

  70. התפטרות אי קבלת זכויות

  71. התפטרות דירקטור חיצוני

  72. התפטרות חבר דירקטוריון

  73. התפטרות לאחר שלוש שנים

  74. התפטרות מסיבה בריאותית

  75. התפטרות מעבר למצפה רמון

  76. התפטרות תנאים לא ראויים

  77. התפטרות תנאים סוציאליים

  78. התפטרות בדין מפוטר מרחק

  79. התפטרות בגין שינוי תפקיד

  80. התפטרות שינוי תנאי עבודה

  81. התפטרות מצב בריאותי לקוי

  82. התפטרות העתקת מקום עבודה

  83. התפטרות התקנת מצלמת אבטחה

  84. התפטרות תנאים קשים בעבודה

  85. התפטרות בדין מפוטר מגורים

  86. התפטרות לאחר יום עבודה אחד

  87. התפטרות מכוח הסכם קואליציוני

  88. התפטרות מצב בריאותי של קרוב משפחה

  89. התפטרות ממקום העבודה בשל מעבר לעיר אחרת

  90. אי הצעת עבודה חלופית התפטרות בגלל מצב בריאותי

  91. העובד טען כי מאחר שנשקו נלקח ממנו יש לראותו כמי שפוטר

  92. התפטרות וחזרה לעבודה שוב לאחר כחודש - האם רצף העבודה נשמר ?

  93. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון